טריפולי (לוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טריפולי (ערבית: طرابلس, תעתיק מדויק: טראבלס) הינה עיר הבירה של לוב. העיר ממוקמת בצפונה של המדינה, בקצה המדבר, לחוף הים התיכון.

[עריכה] היסטוריה

העיר נוסדה במאה השביעית לפני הספירה על ידי הפיניקים אשר קראו לעיר "אואי". העיר נכבשה על ידי הסירניקים ואחריהם על ידי הקרתגים. רומא כבשה את העיר מידי הקרטגיים בשינתה את שמה ל"רג'יו סירטיה". החל מהמאה השלישית לספירה נקראה העיר "רג'יו טריפוליטנה" - משמעות השם "שלושת הערים", מאחר ובמקום היו שלוש ערים המחוברות יחדיו: "אואי", "סבראטה" ו"לפטיס". הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס, יליד העיר לפטיס, הפך את העיר למושבה עצמאית. העיר נכבשה על ידי המוסלמים במאה השמינית לספירה.

בשנת 1510 נכבשה העיר על ידי דון פדרו נבארו מספרד, ובשנת 1523 היא ניתנה לשליטת של אבירי סנט ג'ון אשר הוגלו על ידי הטורקים מהאי שהיה בשליטתם - רודוס. האבירים החזיקו בעיר עד שנת 1551, כאשר האדמירל הטורקי סינאן פאשה כבש את העיר. לאחר הכיבוש הטורקי הפכה העיר מקום מושבם של שודדי ים אשר הפילו את חיתתם על כל אוניות הסוחר הנוצריות שהפליגו בחלק זה של הים התיכון.

בשנת 1714 המושל של העיר אחמד קרמלאני הכתיר את עצמו בתואר "באי" והכריז על עצמאותה של העיר משילטונו של הסולטן הטורקי. בשנת 1835 נכבשה העיר שוב על ידי הטורקים.

[עריכה] מלחמת טריפולי

במהלך המאה ה-19 נערכו שתי מלחמות בין טריפולי לבין ארצות הברית. במאי 1801 דרש הפחה של טריפולי הגדלה של "דמי החסות" בסך $83,000 ששילמה ממשלת ארצות הברית מאז 1796 על מנת להגן על אוניות הסוחר שלהם מפני שודדי הים. ממשלת ארצות הברית סרבה לדרישה ושלחה את הצי שלה לצור על חופי טריפולי. המלחמה נמשכה ארבע שנים, בהן הוטבעה אוניית המלחמה האמריקאית פילדלפיה וכל ציוותה נפל בשבי. ארצות הברית ניסתה להוביל משלחת צבאית בראשות ויליאם איטון בניסיון להחליף את הפחה באחיו הבכור, שחי באותה עת בגלות, והבטיח לארצות הברית ויתור על דמי החסות בתמורה לעזרה לתפוס את השלטון. איטון, בראש כוח של 500 לוחמים צעד מאלכסנדריה, כבש את דרנה, והכניע את הפחה - דבר שהוביל לכריתת חוזה השלום ב-3 ביוני 1805. הפחה נותר על כיסאו אולם הוא ויתר על דרישותיו (למעט על כופר של $60,000 בתמורה לשיחרורם של חיילי הפילדלפיה השבויים).

בשנת 1815, לאחר שהפחה חזר בו מהסכמותיו הקודמות, משלחת צבאית אמריקאית נוספת הגיע לעיר וכפתה עליו הסכם שלום נוסף.

[עריכה] שלטון איטלקי

איטליה ניצלה את העובדה שבכפר התגוררו אזרחים איטלקיים רבים, כבשה את העיר ב-29 בספטמבר 1911, על מנת ל"הגן" על האזרחים מפני השלטון הטורקי. לאחר קרב ימי שנערך ב-1 באוקטובר 1911 בו הוטבעו שלוש ספינות טורקיות, הכירה טורקיה בכיבוש האיטלקי של העיר בהסכם לוזאן 1912.