מהפכת סדום ועמורה

מהפכת סדום ועמורה, ג'ון מרטין

מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה היא סיפור מקראי על הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים. במקרא, הסיפור מתואר בספר בראשית פרקים י"ח-י"ט.

תוכן הסיפור

תחינותיו של אברהם

בימיו של אברהם, הרבו תושבי חמש ערי כיכר הירדן (סדום, עמורה, אדמה, צבֹויים וצוער) לחטוא. כאשר ראה האל שחטאתם "כבדה מאוד", החליט להשמיד את הערים על יושביהן. האל גילה את כוונתו זאת לאברהם, אשר מאן להשלים עם רוע הגזירה, וניהל משא ומתן ארוך עם אלוהים על מנת שזה יסלח לערים ולא יחריבן.

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר, הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.

— בראשית, י"ח, כ"ג–כ"ה

טיעונו היה שאין להשמיד את הצדיקים עם הרשעים ("האף תספה צדיק עם רשע?"). אברהם שאל אותו האם יחריב את סדום אם יהיו בה 50 צדיקים. אלוהים ענה שלא. לאחר שלא נמצאו בה 50 צדיקים הוריד אברהם את המספר ל-45, אחר-כך ל-40, וכך הלאה (בקפיצות של 10) עד אשר הגיע למספר עשר, ואז הפסיק בניסיונות השכנוע.

ביקור המלאכים בסדום

לאחר הדיון, באו מלאכים לסדום כדי להוציא משם את לוט בן-אחיו ובני-משפחתו של אברהם שהתגוררו בסדום, כדי שלא יפגעו בשל זעם השמיים. בבוא המלאכים לשער העיר סדום, ראה אותם לוט שישב בשער העיר, ועל פי מדרש חז"ל שימש שם בתפקיד שופט, והפציר בהם להתארח בביתו, ואף כיבדם בסעודה נאה.

תושבי סדום, שהשמועה על בוא האורחים הגיעה לאוזניהם, החלו מתדפקים על דלת ביתו של לוט בדרישה להוציא אליהם את האורחים על מנת לאונסם. לוט הציע לתושבי סדום את שתי בנותיו הבתולות במקום המלאכים, אולם התושבים סירבו וניגשו לשבור את הדלת. אז הכו המלאכים את אנשי סדום בעיוורון ("סנוורים") וביקשו מלוט לאסוף את משפחתו ולהימלט משם.

בריחת לוט ומשפחתו

במשך הלילה נאבק לוט לאסוף את כל בני משפחתו ולשכנע אותם כי רק כך יוכלו להציל את עצמם. לבסוף אחזו בו המלאכים והוציאו אותו מהעיר בכוח:

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר. וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר.

— ספר בראשית, פרק י"ט, פסוקים ט"ו–ט"ז

לאחר צאתו מהעיר, ביקש לוט מהמלאכים שירחמו על העיר הסמוכה, צוער, כדי שיוכל לברוח אליה ולא יאלץ להימלט אל ההרים. בקשתו נענתה ודבר לא קרה עד שהגיע בבטחה לצוער. רק אז החלו השמיים להמטיר "אש וגופרית" על סדום ועמורה, אדמה וצבויים, ואלה נחרבו כליל. אשת לוט נתבקשה כמו יתר משפחתה, שלא להתבונן במעשה, אך היא המרתה את פי אלוהים, והפכה (לפי הפירושים המקובלים) לנציב מלח ("ותבט אשתו מאחוריו ותהי נציב מלח") .

פרשנות ומוטיבים

חטאם של אנשי סדום

ערכים מורחבים – מידת סדום, מיטת סדום

באשר לחטאם של אנשי סדום, נאמרו פירושים שונים. הנביא יחזקאל תלה את חטא סדום בהזנחת החלשים שבה וחוסר מתן צדקה לענייה. בפרשנות הנוצרית, מתוארת הפריצות המינית שבסדום כעיקר החטא שבה.

בפרשנות היהודית הרבנית לסיפור קיימות מספר דעות: חלק מחכמי ישראל קבעו כי חטא סדום ועמורה היה שלא נתנו מעצמם על אף שלא היה חסר להם כלום וארצם הייתה רחבת ידיים, וגם לא רצו לקחת מאחרים. חלק אחר למדו שהם נהגו באופן ממוסד בעוינות לזרים שהתבטאה באונס של כל אורח בעיר, ובמעשים אכזריים.

דרישת הצדיקים

יש אומרים כי סיפור זה מהווה את הבסיס הרעיוני לל"ו צדיקים, שכפי שאברהם מתווכח עם אלוהים על מספר הצדיקים לקיומו של עיר, כך יש צורך במספר צדיקים בשביל לקיים את העולם. במדרש מספרם הוא 30 ובתלמוד 45 המחולקים ל-30 בארץ ישראל ו-15 בחוץ לארץ. אמנם, אלוהים מסכים להציל גם בעבור עשרה צדיקים, ולכן היו שסברו (כמו הרב יעקב מדן) שכאן הבסיס המקורי לחיוב ההלכתי במניין.

הקבלה לסיפור המבול

ניתן להסתכל על סיפור מהפכת סדום ועמורה כעל תמונת מראה של סיפור המבול. צורת הסתכלות זו מובילה למספר מסקנות.

שלב	מהפכת סדום ועמורה	המבול
מצג	”וחטאתם כי כבדה מאוד” (בראשית, י"ח, כ')	”ותמלא הארץ חמס” (בראשית, ו', י"א)
יחסים אסורים בין בני אדם למלאכים	”איה האנשים... הוציאם אלינו ונדעה אותם” (י"ט, ה') (זכרים ← מלאכים)	”ויראו בני האלוהים... ויקחו להם נשים” (ו', ב') (מלאכים ← נקבות)
צדיק מקבל התראה מוקדמת	לוט	נח
צאצאי הצדיק נמלטים עמו	בנות לוט (נקבות)	בני נח (זכרים)
מטר הרסני מן השמיים	אש: ”וה' המטיר על סדום ועל-עמרה גפרית ואש מאת ה' מן-השמים” (י"ט, כ"ד)	מים: ”ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה” (ז', י"ב)
אחרי האסון	שכרות לוט: מושקה לשכרה על ידי בנותיו עד לאבדן הכרה	שכרות נח: שותה לשכרה עד לאבדן הכרה
יחסים אסורים בין בני אדם	לוט: נאנס על ידי בנותיו (נקבה ← זכר)	נח: נאנס על ידי בנו חם ”וייקץ נח מיינו וידע את אשר-עשה לו בנו הקטן” (ט', כ"ד) (זכר ← זכר)
תוצאה: עונש נצחי לצאצאים	צאצאי הבנות – בני עמון ומואב – נדחים לנצח מקשר עתידי עם ישראל (דברים, כ"ג, ד').	צאצא הבן – כנען ובניו – מקוללים לנצח.

מהשוואת שני הסיפורים ניתן לראות מספר לקחים משותפים:

• התנערות מעמי האזור – כנען, עמון ומואב, תוך רמיזה למקור מנהגיהם הפסולים בעיקר בהקשר המיני.
• יחס שלילי לשתיית יין, הגוררת שכרות שיש עמה מעשים פסולים.

פרשנות טבעית

בקרב אלה שאין רואים את הסיפור כהיסטורי, אין דעה אחידה לגבי השאלה האם הוא רק משל ותו לא, או שהוא מבוסס על אסון טבע שאכן אירע. מבין האחרונים, יש המזהים את סדום ועמורה עם האתרים הארכאולוגיים באב א-דרע ונומיירה, הסמוכים למאגרי גז וגופרית ולבקע הסורי-אפריקני, ומשערים שאחד המצבורים השתחרר כתוצאה מרעידת אדמה והתפוצץ במה שתואר כגשם של אש. כסיוע לכך שהתרחש באזור אירוע וולקני, הם מציינים שיש דמיון וקשר בין המבנה של הר סדום לבין המבנה באזור הלשון.

מחקרים אחרים מציינים דווקא את האפשרות שהסיפור בנוי על התנגשות של מטאור באזור סדום שהתרחשה לפני 3700 שנה. מסקנה זו מבוססת על ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו באזור סדום, המעידים על חשיפה לפיצוץ ולחום גבוה.

ראו גם

• ארכאולוגיה מקראית
• כופין על מידת סדום

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מהפכת סדום ועמורה בוויקישיתוף

• סיפור סדום ועמורה עם פירוש באתר ויקיהדות
• אורי שצ'יגובסקי, סדום ועמורה – הסיפור המדעי, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2009
• מהפכת סדום ועמורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)