פילוסופיה בקולנוע ובטלוויזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במאי הקולנוע רוברטו רוסליני (משמאל) עם השחקנים ז'אן סילבר (צר') כסוקרטס ואן קאפריל (צר') כקסנתיפה על סט "הפילוסופים" ב-1970

העיסוק בפילוסופיה בקולנוע ובטלוויזיה נעשה בדרכים מגוונות ושונות, כשתחום המחקר הפילוסופי העיקרי העוסק בזיקות שבין הפילוסופיה לבין הקולנוע נקרא "פילוסופיה של הקולנוע". ערך זה מציג סקירה כללית של האופנים השונים בהם מתקיימות זיקות בין פילוסופיה לבין קולנוע וטלוויזיה, תוך התייחסות למקרים ספציפיים.

קולנוע בשילוב פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סרטים, סדרות ותוכניות טלוויזיה בהם דנים באופן מפורש בפילוסופיה, חלקם אף נוצרים בידי פילוסופים מקצועיים, ודרכם דנים בפילוסופיה ובנושאים הקשורים בה. בחלקם ניתן לראות מעין חיבורים פילוסופיים במדיה ויזואלית, יש הרואים בכך דרך חדשה ל"כתיבה" של מסות ומאמרים, ואף קיים שימוש בביטוי מסה קולנועית או מאמר־קולנועי (באנגלית: Film essay או Cinematic essay (אנ'))[1][2]. למשל, הקולנוען ז'אן לוק גודאר, שהתחיל ככותב מאמרים ב"מחברות הקולנוע", אמר בראיון[3]: ”אני רואה את עצמי כמסאי; אני מחבר מסות בצורת רומנים ורומנים בצורת מסות; אלא שאני מסריט אותם במקום לכתבם”. וככזה נתפס הקולנוע שלו גם בידי אחרים[4]. עם זאת, תוכנן של המסות הקולנועיות הוא לאו דווקא פילוסופי. יש לסוגה זו היסטוריה ארוכה, מקובל לייחס את המושג לאנדרה באזאן, שהשתמש בו בביקורת על סרטו של כריס מרקר "מכתב מסיביר" (1957) אך היו בו שימושים מוקדמים[5]. לאחרונה נטבע גם המונח מאמר וידאו (אנ') בהקשר של סרטוני אינטרנט. יוצרי קולנוע עוסקים בנושאים פילוסופים גם בסרטים בדיוניים ועליתיים, באופן עקיף ופחות גלוי. נעשים סרטים וסדרות בהן מוצגות סוגיות מתחום הפילוסופיה כחלק מהעלילה כששאלות פילוסופיות מועלות דרכה או מצוטטות באופן אינטרטקסטואלי עם יצירות פילוסופיות קיימות. לעיתים, דמויות של פילוסופים (פקטיביות או המבוססות על פילוסופים אמיתיים) ממלאות תפקיד מרכזי ומשני בסרטים שונים. מכל הגישות והזרמים הפילוסופים ראוי לציין בהקשר זה את האקזיסטנציאליזם. סרטים רבים עוסקים באבסורד, חופש הרצון, משמעות החיים והבדידות הקיומית בהשפעת חדירת האקזיסנציאלים לתרבות, בדומה לתהליכים שהתרחשו בספרות ובתיאטרון (בעיקר תיאטרון האבסורד).

יוצרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם יוצרים המתייחסים במכוון לגישות ורעיונות פילוסופים, וישנם שיצירותיהם מפורשות כפילוסופיות בדיעבד. כמו כן, קיימת סברה שיוצרי קולנוע שלמדו פילוסופיה באופן פורמלי, נוטים "להתפלסף" באמצעות סרטיהם.

יוצרים בעלי השכלה פילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות ליוצרי קולנוע וטלווזיה הנחשבים פילוסופיים, שגם רכשו הכשרה אקדמית בפילוסופיה:

להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

דוגמאות מהקולנוע בישראל:

יוצרים "פילוסופיים" ללא השכלה פורמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות ליוצרי קולנוע וטלווזיה שיצירותיהם נחשבות בעלות מאפיינים פילוסופיים:

להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

דוקומנטריים, ראיונות, מסות קולנועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים ותוכניות של פילוסופים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן מגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריקטורה של בריאן מגי
ערך מורחב – בריאן מגי

סלבוי ז'יז'ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סלבוי ז'יז'ק
סלבוי ז'יז'ק לצד אוליבר סטון
שנה כותרת כותרת מקורית תפקיד
2004 המציאות של הווירטואלי The Reality of the Virtual תסריט, מרצה (בתפקיד עצמו)
2005 ז'יז'ק! Zizek! מרצה (בתפקיד עצמו)
2006 מדריך הסוטה לקולנוע The Pervert's Guide to Cinema תסריטאי, מגיש וקריין (בתפקיד עצמו)
2012 מדריך הסוטה לאידאולוגיה The Pervert's Guide to Ideology תסריטאי, מגיש וקריין (בתפקיד עצמו)

מייקל סנדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מייקל סנדל
מייקל סנדל (2014)
  • צדק: מהו הדבר הנכון לעשות?[וידאו 3] ‏ - סדרה בת 12 פרקים המבוססת על סדרת הרצאות שנשא סנדל בהארוורד ועובדה לספר באותו שם (אנ').
  • הפילוסוף הגלובאלי[וידאו 4] -

אלן דה בוטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלן דה בוטון
סקול אוף לייף (אנ') של אלן דה בוטון

אלן דה בוטון עוסק בדרכים שונות בפופוליזציה של הפילוסופיה.[וידאו 5] בין השאר כמייסד שותף של "סקול אוף לייף" (אנ'). אולם לצד פופולריות והצלחה כסופר וכמרצה, הוא גם זוכה לביקורות על איכות התוכן אותו הוא מעביר ועל האופי הפשטני בו הוא מציג את הפילוסופיה.[48][49]

פילוסופים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף אלדו מאסולו (איט') בתוכנית הילדים האיטלקית "סופיה השועלה: דיאלוגים בין היער לעיר".[וידאו 6]

מקרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות וסרטים עלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוק בנושאים פילוסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטריקס כמקרה בוחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירה בין ידיעה מכאיבה (האדומה) לבין בורות נעימה (הכחולה)

סדרת סרטי המטריקס נחשבת לאחת הדוגמאות המובהקות לשילוב בין קולנוע ופילוסופיה, ופילוסופים רבים התייחסו למטריקס וכתבו אודות הסדרה.[45][46] ביניהם גם הפילוסוף קורנל וסט שאף השתתף בסרטים כשגילם את אחד מחברי מועצת הזקנים של "ציון".[47]

המטריקס עצמו מהווה מציאות מדומה, ומעלה סוגיות מטפיזית אודות טיב המציאות והשערת הסימולציה. זאת בהשפעת משל המערה אצל אפלטון, טיעון השד המתעתע בהגיונות על הפילוסופיה הראשונית של דקארט וניסוי המחשבה "מוח בצנצנת" של הילרי פטנאם.[50] העיסוק של הסרט במציאות המדומה בה נעשה בין היתר תוך התייחסות אינטרטקסטואלית לבודריאר. ניאו מחביא את המפתח שלו בתוך עותק של הספר סימולקרות וסימולציה.[51] מאוחר יותר, כשמורפיוס מראה לניאו את המציאות שמחוץ למטריקס הוא משתמש בביטוי "המדבר של הממשי" מתוך הספר[52] ואומר "Welcome to the Desert of the Real". (המשפט של מורפיוס צוטט מאוחר יותר על ידי ז'ז'ק בכותרת ספרו "ברוכים הבאים למדבר של הממשי"). עם זאת בודריאר עצמו הסתייג מהפרשנות של יוצרי הסרט לספר שלו ואמר שהוא לא הובן כהלכה, כאשר היוצרים בלבלו בין התאוריה הפוסטמודרנית שלו אודות הסימולקרה לבין הסימולציה אצל אפלטון. בעולם הפוסטמודרני כפי שבודריאר מציג אותו כבר לא ניתן להבחין בין הווירטואלי לממשי, לעומת ההבחנה הברורה שיש בסרט בין העולם הווירטואלי של המטריקס לבין העולם הממשי והעיר ציון.[53]

הסרט מקיים אינטרטקסטואליות גם עם אליס בארץ הפלאות של הסופר הלוגיקן והפילוסוף לואיס קרול, למשל בהשוואה בין היציאה מהמטריקס לירידה במאורת הארנב הלבן. הדילמה האם להיתנתק מהמטריקס או להישאר בעולם האשלייתי, מוצגת כשמורפיוס נותן לניאו לבחור בין הגלולה האדומה לבין הגלולה הכחולה. דילמה זו היא בין אמת מכאיבה לבין גישה הדוניסטית שתעדיף בורות על פני סבל, בדומה לניסוי המחשבה "מכנות העונג" (אנ') של רוברט נוזיק.[54] במקור, נוזיק מציג את הניסוי כהתנגדות לגישת המוסר התועלתנית. הגישה ההדוניסטית, באה לידי ביטוי בדמותו של סייפר הבוגד, המתחרט על הבחירה שעשה וטוען כי "בורות היא אושר" (ignorance is bliss) ומבקש מהסוכנים שיחזירו אותו לחיי אשליה בהם הוא יוכל להתענג על מנעמי החיים.

סרטים עלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה מצומצמת של סרטים עלילתיים הידועים גם בשל עיסוקם בנושאים פילוסופיים:

להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה מצומצמת של סדרות טלוויזיה הידועות גם בשל עיסוקן בנושאים פילוסופיים:

להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

ייצוג דמויות של פילוסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצוג של פילוסופים אמתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשו מספר סרטים המבוססים על ביוגרפיות של פילוסופים אמיתיים. חלקם מנסים לבטא באמצעות המבע הקולנועי גם את הרעיונות הפילוסופיים, לעיתים, תוך שימוש בתכניקות מבע קולנועי ומיז-אנ-סצנה ניסיוניים. וחלקם דרמטיים יותר, ומדגישים את הפסיכולוגיה והחוויות הרגשיות של פילוסופים אלו כבני אדם.

להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

ניתן לציין כי קיימים גם מספר סרטים שבהם קיימת דמות משנה המבוססת על פילוסוף אמיתי, לרוב ללא התייחסות משמעותית להגותו הפילוסופית: באלכסנדר (2004) המבוסס על חייו של אלכסנדר הגדול, מופיע מורהו אריסטו (כריסטופר פלאמר). בגלדיאטור (2000) האלוף הרומי מקסימוס נבגד כאשר קומודוס, בנו השאפתן של הקיסר והפילוסוף הסטואי מרקוס אורליוס (ריצ'רד האריס), רוצח את אביו ותופס את הכס, ובנפילת האימפריה הרומית (1964) מרקוס אורליוס (אלק גינס) מוצג במהלך הקטע הראשון של הסרט.

וכן, בקומדיות: סוף השבוע של נירון (אנ') על חייו של נירון קיסר, ויטוריו דה סיקה מגלם את סנקה, ובההרפתקה המצוינת של ביל וטד מוצגת גרסה פרודית של סוקרטס.

ייצוג של פילוסופים בדיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
להצגת רשימת הדוגמאות - לחצו על "הצגה" משמאל

לקריאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנרי אונגר, קולנוע ופילוסופיה, תל אביב: דביר, 1991.
  • סלבוי ז'יז'ק, מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית, הוצאת רסלינג, 2003.
  • וודי אלן ופילוסופיה, בעריכת מרק ט. קונרד; איאון ג' סקובל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.
  • מטריקס ופילוסופיה, בעריכת: ויליאם ארווין, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
  • סאות' פארק ופילוסופיה, בעריכת ריצ'רד הנלי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
  • גבי ברזל, קולנוע אופציונלי - פילוסופיה מהסרטים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
  • רוני פרצ'ק, אורות בומביי - פילוסופיה ושפה חזותית בקולנוע ההינדי הפופולרי, עם עובד, תל אביב, תשע"ח / יוני 2018.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידאו
  1. ^ לצפייה ברוב פרקי התוכנית אנשי הגות באתר יוטיוב
  2. ^ לצפייה ברוב פרקי התוכנית הפילוסופים הגדולים באתר יוטיוב
  3. ^ Justice: What's The Right Thing To Do? כל 12 הפרקים בערוץ היוטיוב של הארוורד
  4. ^ לצפייה בפרק הראשון של The Global Philosopher
  5. ^ כל התוכניות והסרטים של אלן דה בוטון באתר הרשמי שלו
  6. ^ TRAILER - La volpe Sophia filosofa con Aldo Masullo, קדימון הסרט באתר יוטיוב (אורך: 1:54), May 15, 2019
  7. ^ שיחות ברוח, באתר YouTube
  8. ^ פילוסופיה של המדע - דיון בפילוסופיה של קרל פופר, באתר YouTube
  9. ^ האל הנעדר - עמנואל לוינס וההומניזם של האדם האחר הסרט המלא ביוטיוב
  10. ^ https://www.youtube.com/watch?v=y9uUBxdWO7E
  11. ^ https://www.youtube.com/watch?v=Z3vVhd42Ct4
  12. ^ Debate Noam Chomsky & Michel Foucault - On human nature [Subtitled], סרטון באתר יוטיוב
  13. ^ ישעיהו ליבוביץ במעלות - הסרט המלאה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:03:39), 1981, בבימוי יגאל בורשטיין
  14. ^ עדה רימון ואופק שמר, מתוך שיחה בין ישעיהו ליבוביץ’ וישראל אלדד באתר vimeo
  15. ^ ישעיהו ליבוביץ' - יתגבר (חלק ראשון), סרטון באתר יוטיוב
  16. ^ ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם הסדרה המלאה לצפייה ישירה
  17. ^ הנשר הגדול - פרק 1
  18. ^ הדיבייט המלא, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:45:32)
  19. ^ ContraPoints באתר יוטיוב
הפניות
  1. ^ THE CINEMATIC ESSAY Peter Thompson Revised 11/12/05
  2. ^ Defining the Cinematic Essay: The Essay Film by Elizabeth A. Papazian & Caroline Eades, and Essays on the Essay Film by Nora M. Alter & Timothy Corrigan
  3. ^ תרגום ראיון ממחברות הקולנוע מס' 138, דצמבר 1962. "שיחות עם ז'ן-ליק גודאר" (הטעות במקור), קשת, סתיו, 1968.
  4. ^ אתר למנויים בלבד יצחק לאור, המסה הקולנועית-פילוסופית של ז'אן לוק גודאר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2014
  5. ^ טימות'י קוריגן, 'על ההיסטוריה של המסה הקולנועית: ורטוב עד ורדה'
  6. ^ Child of his work - Why Claude Lanzmann should be considered one of the major philosophers of the age
  7. ^ The screen was simply an alternative way of projecting his philosophical, literary and journalistic concerns. In the company he kept, and in the way he conceived and talked of his ideas, we can consider Lanzmann one of France’s foremost postwar public intellectuals. From Sartre to 'Shoah': The Cinematic Legacy of Legendary Jewish Filmmaker Claude Lanzmann
  8. ^ אמת ומשמעות בקולנוע של ארול מוריס
  9. ^ Terrence Malick Filmmaker and Philosopher By: Robert Sinnerbrink Many critics have approached Terrence Malick's work from a philosophical perspective, arguing that his films express philosophy through cinema. With their remarkable images of nature, poetic voiceovers, and meditative reflections, Malick's cinema certainly invites philosophical engagement.
  10. ^ Stanley Cavell, The World Viewed: Reflections on the Ontology of Film (Cambridge: Harvard University Press 1979): XV
  11. ^ Marc Furstenau and Leslie MacAvoy, "Terrence Malick's Heideggerian Cinema: War and the Question of Being in The Thin Red Line" In The cinema of Terrence Malick: Poetic visions of America, 2nd ed. Edited by Hanna Patterson (London: Wallflower Press 2007): 179–91.
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 14 Movie Directors Who Make The Most Philosophical Films (Part 1) Posted on October 5, 2015 by Ben Wilson
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 14 Movie Directors Who Make The Most Philosophical Films (Part 2) Posted on October 5, 2015 by Ben Wilson
  14. ^ The Philosophy of the Coen BrothersThe Philosophy of Popular Cultureby Mark T. ConardPublished by: The University Press of Kentucky
  15. ^ The Philosophy of the Coen Brothers by Jake Orthwein, film school rejects, July 6, 2017
  16. ^ Left-over spaces: The cinema of the Dardenne brothers”, in Film-Philosophy
  17. ^ Joseph Mai (2010). Jean-Pierre and Luc Dardenne - Contemporary Film Directors. University of Illinois Press. pp. ix–xvii. ISBN 978-0-252-07711-1.
  18. ^ Deconstructing the Fantastic World of Wes Anderson - The Philosophy Behind the Artificial Surface of a Contemporary Director
  19. ^ Jones, Stan. "Wim Wenders: The Inside Story", film-philosophy
  20. ^ Wim Wenders's Road Movie Philosophy Education Without Learning By: René V. Arcilla
  21. ^ Alejandro Jodorowsky Filmmaker and Philosopher, William Egginton
  22. ^ פרופ' יהודה ג'אד נאמן, באתר פרס ישראל: "פרופ' יהודה ג'אד נאמן הוא קולנוען-אמן והוגה דעות, שילוב מיוחד במינו הבא לידי ביטוי במורכבות, בליריות, בהומניזם המובהק ובעומק של יצירתו האמנותית והאקדמית."
  23. ^ "אצבע בתחת של המערב" – הרהורים פילוסופיים בעקבות סרטו של נדב לפיד "מילים נרדפות" (2019), בהשתתפות אורי רוטלוי, עלמה יצחקי ואדם אבולעפיה, ובנוכחות הבמאי נדב לפיד.
  24. ^ http://www.yuvaladler.com/philosophy
  25. ^ שמוליק דובדבני, מותו של פילוסוף - עמוק, תובעני, כבד, מהורהר. אינגמר ברגמן, שהלך לעולמו, הגדיר מחדש את הקולנוע כאמנות., באתר ynet
  26. ^ Cinema, Philosophy, Bergman: On Film as Philosophy By Paisley Livingston
  27. ^ Featured: The Philosophy Of Andrei Tarkovsky
  28. ^ Slevin, Tom (2010). "Existence, Ethics and Death in Andrei Tarkovsky's cinema: the cultural philosophy of Solaris". Film International. 8 (2): 49–62. doi:10.1386/fiin.8.2.49.
  29. ^ 1 2 3 Transcendental Style in Film: Ozu, Bresson, Dreyer by Paul Schrader Univ of California Press, 18 May 2018
  30. ^ 1 2 Hunter Vaughan, Where Film Meets Philosophy: Godard, Resnais, and Experiments in Cinematic Thinking, Columbia University Press, 5 Feb 2013
  31. ^ John E. Drabinski, Philosophy as a Kind of Cinema: Introducing Godard and Philosophy
  32. ^ וודי אלן ופילוסופיה, בעריכת מרק ט. קונרד; איאון ג` סקובל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.
  33. ^ The Philosophy of David Lynch (Philosophy Of Popular Culture) by William J. Devlin Ph.D. (Editor, Contributor), Shai Biderman (Editor, Contributor), Richard Gaughran (Contributor), Robert Arp (Contributor), Patricia Brace (Contributor), Simon Riches (Contributor), Sander Lee (Contributor), Russell Manning (Contributor), Ronie Parciack (Contributor), Mark Walling (Contributor), Jennifer L. McMahon Ph.D. (Contributor), Tal Correm (Contributor), Shai Frogel (Contributor), Scott Suter (Contributor), Robert Southard (Contributor), Assaf Tabeka (Contributor). 2011
  34. ^ Vrasidas Karalis, Theo Angelopoulos Filmmaker and Philosopher
  35. ^ The Philosophy of Martin Scorsese (Philosophy Of Popular Culture) – June 8, 2009 by Mark T. Conard Ph.D. (Editor)
  36. ^ The Philosophy of Stanley Kubrick edited by Jerold J. Abrams
  37. ^ 2017,Aesthetics, Ethics and Trauma in the Cinema of Pedro Almodóvar ,Julián Daniel Gutiérrez-Albilla
  38. ^ The Philosophy of Christopher Nolan Edited by Jason T. Eberl and George A. Dunn - Contributions by George A. Dunn; Jason T. Eberl; J. L. A. Garcia; Lance Belluomini; Joseph J. Foy; Timothy M. Dale; Kevin S. Decker; Jason Burke Murphy; Deborah Knight; George McKnight; Dennis Knepp; Karen D. Hoffman; Jamie Carlin Watson and William A. Lindenmuth
  39. ^ The Philosophy of Charlie KaufmanThe Philosophy of Popular CultureEdited by David LaRoccaContributions by Samuel A. ChambersPublished by: The University Press of Kentucky
  40. ^ Werner Herzog Filmmaker and Philosopher By: Richard Eldridge
  41. ^ Rohmer Filmmaker and Philosopher By: Vittorio Hösle
  42. ^ Susan Rubin Suleiman, István Szabó Filmmaker of Existential Choices
  43. ^ Abbas Kiarostami and Film-Philosophy
  44. ^ Meaning in the Meaningless-The Cinematic Philosophy of Richard Linklater Posted by Whit Denton Apr 21, 2016
  45. ^ 1 2 סלבוי ז'יז'ק, מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית, הוצאת רסלינג, 2003.
  46. ^ 1 2 . Philosophers Explore the Matrix. C. Grau. Oxford, Oxford University Press
  47. ^ 1 2 ommentary on The Matrix, The Matrix Reloaded and The Matrix Revolutions; see The Ultimate Matrix Collection (with Ken Wilber, 2004)
  48. ^ How To Think More (But Not Better): Alain de Botton’s School of Life By Lisa Levy
  49. ^ "The Consolations of Philosophy". complete-review.com. ארכיון מ-16 באפריל 2010. נבדק ב-23 במרץ 2010. De Botton's idea of bringing philosophy to the masses and presenting it in an unthreatening manner (and showing how it might be useful in anyone's life), is admirable; the way he has gone about it is less so. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ ויליאם ארווין, מטריקס ופילוסופיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
  51. ^ Allen, Jamie (November 28, 2012). "The Matrix and Postmodernism". Prezi.com
  52. ^ הביטוי "המדבר של הממשי" מופיע לראשונה אצל בורחס בסיפור קצר משנת 1946 אליו בודריאר מתייחס בתיחלת ספרו של בודריאר.
  53. ^ Poole, Steven (7 במרץ 2007). "Obituary: Jean Baudrillard". Guardian.co.uk. Guardian Media Group. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Christopher Grau (2005). Philosophers Explore The Matrix. Oxford University Press. pp. 18–. ISBN 978-0-19-518107-4.
  55. ^ רגינה יערי, ‏המזח – סרט על עולם עתידני ועל הוויית הזמן, מחשבות 55, אפריל 1988, עמ' 26–31
  56. ^ צבי ינאי, ‏פרסונה, מחשבות 26, פברואר 1969, עמ' 3–21
  57. ^ צבי ינאי, ‏BLOW-UP - דרכו של תומס אל הקיום דרך התצלום בסרטו של אנטוניוני , מחשבות 32, מאי 1971, עמ' 7–12
  58. ^ יוחאי עתריה וגיל מרקוביץ (עורכים), 2001: אודיסיאה בחלל - קובץ מאמרים לציון חמישים שנה ליציאת הסרט ולנחיתה על הירח, פרדס הוצאה לאור, 2019. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
  59. ^ צבי ינאי, ‏הקונפורמיזם כחולי ב”הקונפורמיסט” של ברטולוצ’י , מחשבות 35, יולי 1972, עמ' 18–24
  60. ^ Tumanov, Vladimir. "Philosophy of Mind and Body in Andrei Tarkovsky's Solaris." Film-Philosophy. 20 (2016) 2-3: 357–375.
  61. ^ צבי ינאי, ‏חוזה השרטט או החיים כציור, מחשבות 52, נובמבר 1983, עמ' 4–13
  62. ^ לואולר, ג'. (2006). האם המוסר חייב להיות עיוור? ניתוח קנטיאני של פשעים ועבירות קלות. וודי אלן ופילוסופיה. מרק ט. קונרד ואיאון ג'י סקובל (עורכים). פן, ספרי חמד וידיעות אחרונות: 60-80.
  63. ^ בזכות השיכחה: זהות, פילוסופיה והטלת ספק ב"ממנטו"
  64. ^ "Can anything really be justified? - Ida" by Ursula Coope"
  65. ^ How can we do the right thing? - Force Majeure" by Julian Baggini