התחנה המרכזית של הרצליה
 | |
| מראה מצפון מערב - הכניסה הראשית להולכי רגל, 2008 | |
| תקופת הפעילות | 1959 – 29 ביוני 2017 (כ־58 שנים) |
|---|---|
| מיקום | שדרות בן-גוריון, הרצליה |
| שירות אוטובוסים | השרון וגוש דן |
| קואורדינטות | 32°09′51″N 34°50′34″E / 32.164166666667°N 34.842777777778°E |
|
(למפת נתניה רגילה)   התחנה המרכזית של הרצליה  מצפון: __ רשפון (מועצה אזורית חוף השרון) מצפון-מזרח: __ רעננה ממזרח: __ גבעת ח"ן (מועצה אזורית דרום השרון), __ הוד השרון מדרום: __ רמת השרון, __ גליל ים (מועצה אזורית חוף השרון), __ תל אביב-יפו | |
  | |
התחנה המרכזית של הרצליה הייתה מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר הרצליה, והיא שכנה במרכז החלק המזרחי של העיר, מאז 1959[1] ועד להריסתה בשנת 2017, לשם החלפתה בשכונת מגורים. התחנה תוכננה על ידי האדריכל נחום שני והייתה התחנה המרכזית הראשונה שבה תוכננו מראש שטחי מסחר[2].
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1959 התקיים טקס החניכה של התחנה, שהוקמה על מנת לענות על צורכי המושבה המתפתחת, בהשתתפות שר התחבורה משה כרמל, שציין לשבח את אגד על הקמת התחנה. יושב ראש מועצת הרצליה בן ציון מיכאלי חנך את התחנה. הטקס נוהל על ידי ראש המחלקה ליחסי ציבור של אגד, יצחק גורן[1].
מתקני התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורתה של התחנה הייתה כשל מלבן באורך של 250 מטר ממזרח למערב, וברוחב של 100 מטר מצפון לדרום. מצפון היא גבלה ברחוב העצמאות, ממזרח ברחוב בן-יהודה, ומדרום בשורת בתי מגורים הניצבים ברחוב רמב"ם. בצדה המערבי של התחנה, הסמוך לרחוב בן-גוריון, שכן מבנה התחנה, ויתר שטחה היה למעשה מגרש חניה גדול לאוטובוסים, שהכניסה אליו הייתה מצידו הצפוני. בפינתו הדרום-מזרחית של המגרש ניצב מוסך גדול לטיפול באוטובוסים ובדרומו תחנת דלק ותחנת שטיפה לאוטובוסים. ליד מסופי האוטובוסים פעל מרכז מסחרי[1]. התחנה הייתה שייכת לחברת "נצבא החזקות 1995 בע"מ" (בעבר "נצב"א" - נכסי צאן ברזל אגד).
מבנה התחנה היה מבנה מלבני באורך של 100 מטר מדרום לצפון וברוחב של כ-35 מטר ממזרח למערב. המבנה היה עשוי מבטון והיה בן קומה אחת. סביבו הייתה אכסדרה הנתמכת בשורת עמודים אדומים, הערוכים בזוגות. המבנה חולק לשני חלקים על ידי מעבר רוחבי מקורה. בחלק הצפוני והקטן יותר מספר חנויות שלהן עליית גג קטנה ששימשה לאחסון, ובחלק הדרומי שכנו מספר חנויות שפנו אל שדרות בן-גוריון ואל המעבר המקורה, וכן משרדי התחנה. רוב חלקו זה של המבנה היה למעשה חצר פנימית לא מקורה (פאטיו) ששימשה כמגרש כדורסל וכדורגל, ובשל היותו מוקף בקירות מכל צדדיו, אין הוא ניצפה אלא ממשרדי הנהלת התחנה. לדברי הנהגים בתחנה, המגרש שימש את נהגיה ועובדיה למשחקי כדורגל וכדורסל, אולם בעקבות מספר מקרי פציעה שגרמו לשיבושים בסידור העבודה, החליטה הנהלת התחנה שלא להתיר את השימוש בו. בהמשך המגרש שימש את קהילת חב"ד בעיר, בעיקר לפעילות נוער. על גג התחנה ניצבו אנטנה גבוהה ששימשה את "אגד", ושתי אנטנות של מפעילי טלפון סלולרי.
שנים-עשר רציפי התחנה שכנו לאורך עמדות חניה אלכסוניות ומקורות ממזרח למבנה התחנה. העלייה אל האוטובוסים החונים ברציפים הוסדרו על ידי גדרות ברזל, ורציפים אלה, כמו גם שני רציפים מאולתרים נוספים, בסמוך לשני הרציפים הקיצוניים, שירתו את אוטובוסי "אגד" ו"מטרופולין".
שירותי התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת האוטובוס המרכזית של הרצליה הייתה תחנת האוטובוסים הגדולה והחשובה בשרון הדרומי, ותחנת האוטובוסים המרכזית של רעננה, השוכנת סמוך לצומת רעננה, הייתה כפופה לה. בתחנה עבדו כ-140 עובדים, 30 מהם בסניף רעננה, ובהם נהגים, סדרנים, אנשי תחזוקה, רכז, פקח ומנהל התחנה. לתחנה השתייכו כ-130 אוטובוסים, ש-30 מהם פועלים בסניף רעננה. בתחנת הרצליה עברו מדי יום אלפי נוסעים במאות אוטובוסים, הן בקווים העירוניים בתוך העיר הרצליה, והן בקווים הבינעירוניים המוליכים אל ירושלים, תל אביב, רמת השרון, רעננה, הוד השרון, כפר סבא, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, נתניה, תל השומר, שפיים וגעש.
לאחר סגירת התחנה מרבית הקווים אשר הסתיימו בה עברו למסופי תחבורה אחרים כגון המסוף בשכונת לב הפארק ברעננה והמסוף בתחנה הרכבת הרצליה[3]. בנוסף בוצע ארגון מחדש של קווים העירוניים בהרצליה עם סגירת התחנה.
הריסה והעתקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 חתמה חברת "נצבא", בעלת התחנה (אז חברת בת של אגד) על הסכם עם קיבוץ גליל ים לרכישת 60 דונם, לצורך הקמת מרכז תחבורה חדש בהרצליה, סמוך לצומת שבעת הכוכבים. הפרויקט שביקשה להקים על הקרקע כלל גם בניית שטחי משרדים ומסחר בעלות כוללת של 50 מיליון דולר[4]. במקביל ביקשה נצבא להקים פרויקט למגורים בשטח התחנה הקיימת[5]. התחנה החדשה תוכננה להיות מחוברת במעבר תת-קרקעי לתחנת הרכבת החדשה של הרצליה שתוכננה באותה עת[6]. יישום הפרויקט התעכב שנים רבות עקב סכסוך עם עיריית הרצליה על היקף הבנייה בשני הפרויקטים (הריסת התחנה ובניית התחנה החדשה)[7]. מסיבה זו, נמנעה נצבא מלשפץ ותחזק כנאות את מבנה התחנה המיושן[8].
ביולי 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בתל אביב תוכנית של חברת "נצבא" להקמת מבני מגורים, מבני ציבור ושטחי מסחר על שטח התחנה המרכזית[9]. במקום ייבנו שני מגדלים בגובה 24 קומות ועוד 3 מבני מגורים בגובה 10 קומות, שיכללו בסך הכל 340 דירות חדשות[10]. שטח התחנה ששימש כחניון לאוטובוסים חדל לפעול, אך חלק התחנה ששימש את הנוסעים המשיך לפעול[11]. בדצמבר 2015 קבעה שמאית ששווי מתחם התחנה, בעקבות אישורו לבנייה, הוא 232 מיליון ש"ח[12]. בתחילת מאי 2016 הוכרז מבנה התחנה המרכזית כמבנה מסוכן שהכניסה אליו אסורה[13][14]. ב-29 ביוני 2017 החלו עבודות הריסתה של התחנה[15], ובסוף 2018 החלה הקמתה של שכונת מגורים על שטח התחנה[16]. אכלוס פרויקט המגורים בתחנה החל במהלך שנת 2021[17].
בינואר 2019 ועדת המשנה לתכנון ובנייה של עיריית הרצליה אישרה הקמת חניון ציבורי בחלק מהשטח שעליו פעלה התחנה[18].
עיריית הרצליה מתכננת להקים מרכז לחקר שינויי האקלים בחלק משטח התחנה.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיטל ליאור-גוטמן, הנוסעת שבכתה בנסיעה האחרונה: נהגי אגד נפרדים מהרצליה אחרי 80 שנות פעילות, באתר "צומת השרון", 5 באוקטובר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3
חנוכת תחנת "אגד" בהרצליה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1959
- ^ מיכאל יעקובסון, תחנה סופית: האם ישראל מוכנה לוותר על התחנות המרכזיות?, באתר Xnet, 14 בפברואר 2013
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, הנת"צ הראשון בשרון ייחנך בשבוע הבא בהרצליה. ומה בהמשך? ראיון עם סמנכ"לית הפרויקט, באתר "צומת השרון", 3 בספטמבר 2019
- ^ נצבא וגליל-ים ישקיעו 50-40 מיליון דולר בתחנה ומשרדים בהרצליה, באתר גלובס, 18 בינואר 1999
- ^ נצבא ודיזנגוף סחר יבנו 350 דירות יוקרה במרכז הרצליה, באתר גלובס, 5 במאי 1997
- ^ מאת דוד חיון, אגד תקים מסוף תחבורה בהרצליה על 60 דונם שתרכוש מקיבוץ גליל-ים, באתר גלובס, 10 בפברואר 1999
- ^ מיכל סבו-וינברגר, תחנות האוטובוס טוחנות לאט, באתר הארץ, 16 במאי 2003
שלומית צור, עיריית הרצליה הטילה מגבלות על נצבא בפרויקט התחנה המרכזית, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
שלומית צור, פרויקט התחנה המרכזית בהרצליה: נצבא תחויב לבצע סקר קרקע וטיהורה, באתר TheMarker, 16 בדצמבר 2010 - ^ תזכורת:, מגדל או אוטובוס: לאן תפונה ת' מרכזית הרצליה?, באתר ynet, 6 בדצמבר 2012
- ^ אורי חודי, הרצליה: מגדלים ושטחי ציבור במקום התחנה המרכזית, באתר גלובס, 3 ביולי 2013
- ^
נמרוד בוסו, מגדלים במקום אוטובוסים: אושרה תוכנית הפינוי-בינוי במרכז הרצליה, באתר TheMarker, 3 ביולי 2013
- ^ נמרוד בוסו, 340 דירות במקום תחנה מרכזית: עיריית הרצליה חתמה על צו הריסה לתחנה, באתר TheMarker, 10 במאי 2015
- ^ רז סמולסקי, השמאי הכריע: התחנה המרכזית בהרצליה שווה 232 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2015
- ^ לוקאל, התחנה המרכזית בהרצליה הוכרזה כמבנה מסוכן, באתר לוקאל הרצליה, 4 במאי 2016 (ארכיון)
- ^ התחנה המרכזית בהרצליה הוכרזה כמבנה מסוכן, באתר עיריית הרצליה, 4 במאי 2016
- ^ אסנת גורארי טייב, תחנה אחרונה: התחנה המרכזית הישנה בהרצליה נהרסה סופית ופונתה, באתר mynet הרצליה, 29 ביוני 2017 (ארכיון)
- ^ שלומית צור, התחנה המרכזית בהרצליה תוסב לפרויקט מגורים, באתר גלובס, 4 ביולי 2018
- ^ אייל יצחקי, הפרויקט שנבנה במקום התחנה המרכזית: האכלוס צפוי להתחיל בעוד מספר חודשים, באתר "צומת השרון", 19 בינואר 2021
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, בשורה לנהגים: אושרה הקמת חניון ציבורי בשטח בו פעלה התחנה המרכזית, באתר "צומת השרון", 2 בינואר 2019
- ^ טלטלה בינלאומית: נחשף המרכז שיוקם במקום התחנה המרכזית, באתר אייס, 21 בפברואר 2022
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)