חסיד אומות העולם

לוח בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם

בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים (ראו טבלה להלן).

הרעיון בבסיסו של הביטוי הוא כי האדם שלו ניתן התואר זכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי. בהלכה משמש התואר "חסידי אומות העולם" לגויים מאמינים המקיימים את שבע מצוות בני נח, ולא דווקא למי שהציל יהודים.

ההצלה וסיבותיה

מדליה שעשויה מכסף אשר הוטבעה על ידי "יד ושם" ומוענקת לחסידי אומות העולם (עוצבה על ידי נתן קרפ)

חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה. היו בהם נוצרים מכל הכנסיות והכתות, מוסלמים, בני דתות אחרות ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים. הם הגיעו מכל השכבות החברתיות, ובהם משכילים וחסרי השכלה, אנשי ציבור לצד מנהיגים ודמויות ידועות בחברה, עירוניים ואיכרים, מכל קצוות אירופה ומכל המקצועות. היו להם מניעים וסיבות שונות שבגללן סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים:

• יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה;
• מחאה נגד הנאציזם (ראו גם התנגדות גרמנית לנאציזם);
• מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה;
• שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.

סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. העונשים להסתרה היו חמורים, ואיימו על חיי המסתירים. במזרח אירופה הרגו הגרמנים לא רק את המסתירים אלא גם את בני משפחותיהם. במערב אירופה העונשים היו חמורים פחות, אולם גם שם התוצאות יכלו להיות טרגיות. אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם. אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. ישנם מספר סוגים של מעשי הצלה:

• הסתרת יהודים בבתי המצילים, בחוות, או במנזרים.
• המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות.
• הברחה מעבר לגבול וסיוע לבריחת יהודים.
• הצלת ילדים, על ידי משפחות, מנזרים, וארגוני מחתרת שסייעו למצוא בתים לילדים.

הענקת אות חסיד אומות העולם

אנדרטת זיכרון ביער יופ וסטרויל לזכר חברי המחתרת ההולנדית שניספו במלחמת העולם השנייה

פסל חסיד אומות העולם האלמוני ביד ושם. פסל - שלמה זלינגר

תנאים להענקת האות

חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון להקים יד זיכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". כל תיק של מועמד לקבלת אות חסיד אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון, לאחר שתחילה נאסף החומר במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים. כאשר אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתמך על הצהרות ועדויות הנמסרות בפני נציגויות קונסולריות ישראליות במדינת מושב הניצול.

החוק קבע הגדרה ברורה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. בהקשר לחוק הזיכרון השואה והגבורה ברור כי לא די באהדה, בחסד ובעזרה, שהרי המחוקק הציב דרישות נשגבות יותר, באומרו: "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להציל יהודים". משמע, לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שביצע מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו. לכאורה שני התנאים הללו חד הם שכן על-פי חוקי הנאצים כל המסתיר יהודי או מגיש לו עזרה מתחייב בנפשו. מי שהגיש עזרה מתוך בצע הכסף אינו ראוי לתואר חסיד אומות העולם במובן החוקי, אף על פי שהסתכן בהצילו יהודים.

ארבעת התנאים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם:

1. מעורבות פעילה של המצילים בהצלת יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או גירוש למחנות המוות.
2. סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים.
3. המניע הראשוני של המצילים היה לסייע ליהודים נרדפים. כלומר: ההצלה לא נעשתה עבור רווח כספי או תגמול אחר כגון המרת דתם של הניצולים, אימוץ ילדים וכו'.
4. קיומן של ראיות למקרה ההצלה – עדות של מי אלו שקבלו את העזרה מהמצילים (עדות ניצול) או במקרים יוצאי דופן תיעוד ממקור ראשון המבסס את אופי ההצלה והנסיבות להצלה.

אדם זכאי לתואר "חסיד אומת העולם" גם אם בזמן המלחמה טען הניצול בפני המציל כי הוא אינו יהודי ולאחר המלחמה התברר כי הניצול הוא יהודי.

בשנת 2016 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק המבקשת להשוות את מעמדם של יהודים אשר הצילו יהודים אחרים לאלה שאינם יהודים. הצעה זו העלתה ביקורת נוקבת מצד מוסד "יד ושם" הטוענת כי הדבר יהווה פגיעה ברגשותיהם של שורדי שואה רבים.

אותות כבוד והטבות

שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובעץ שניטע על שמם (ולעתים על ידיהם) בשדרת חסידי אומות העולם, והם מקבלים מדליה מיוחדת עליה מוטבע שמם ותעודת כבוד. האות מוענק למצילים או שארי-בשרם בארצות מגוריהם באמצעות נציגיה הדיפלומטיים של ישראל. בטקסים אלו נוכחים נציגים של הממשל המקומי והם זוכים על פי רוב לסיקור תקשורתי רחב. לעתים הניצולים מזמינים את מציליהם או קרוביהם לישראל ואז, לבקשתם, מתקיימים הטקסים ביד ושם. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם מהווה הכרת תודה של העם היהודי לדורותיו על החמלה והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה בזמן השואה כלפי העם היהודי.

לפי סעיף 2 (4א) לחוק יד ושם, זכאים חסידי אומות העולם לאזרחות כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאים חסידי אומות העולם ובני משפחותיהם, היושבים בישראל, לתגמול חודשי השווה לשכר הממוצע במשק, למענקי הבראה ולהנחה בארנונה.

חסידי אומות עולם לפי מדינות

נכון ל-1 בינואר 2014, מקור: אתר יד ושם
פולין   6,620 הולנד 5,516 צרפת 3,925 אוקראינה 2,544 בלגיה 1,707 ליטא 889 הונגריה 837 איטליה 671 בלארוס 618 גרמניה 587 סלובקיה 558 יוון 328 רוסיה 197 לטביה 135 סרביה 135 צ'כיה 115 קרואטיה 115		אוסטריה 106 מולדובה 79 אלבניה 75 נורווגיה 62 רומניה 60 שווייץ 47 בוסניה והרצגובינה 42 ארמניה 24 דנמרק 22 בריטניה 21 בולגריה 20 שוודיה 10 מקדוניה 10 סלובניה   7 ספרד 7 ארצות הברית 5 אסטוניה 3		פורטוגל 3 ברזיל 2 סין 2 אינדונזיה 2 פרו 1 צ'ילה 1 אירלנד 1 יפן 1 לוקסמבורג 1 וייטנאם 1 מונטנגרו 1 טורקיה 1 אל סלוודור 1 גאורגיה 1 אקוודור 1 קובה 1 מצרים 1
סה"כ:	26,120

אחדים מחסידי אומות העולם

• ראול ולנברג, דיפלומט שוודי שהציל אלפי יהודים בהונגריה, מעריכים את מספר הנפשות שניצלו בזכות פועלו של ולנברג בכ-100,000 יהודים.
• קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי שהציל מעל ל-60,000 מיהודי הונגריה באמצעות כתבי החסות שהנפיק, ובתים מוגנים בהם שיכן רבים מהניצולים.
• חוסה קסטיינוס קונטררס, הקונסול הכללי של אל סלבדור בז'נבה. מהבולטים אך בשל צניעותו הרבה גם מהאלמוניים שבחסידי אומות העולם. ניפק מסמכי אזרחות מזויפים של ארצו לכ 40000 יהודים, בעיקר הונגריים ועל ידי כך הצילם מלהשלח למחנות ההשמדה.
• ארישטידש דה סוזה מנדש, קונסול פורטוגל בבורדו, צרפת. העניק 30,000 ויזות של מדינתו ליהודים, תוך שהוא מפר את האיסור של ממשלתו וכך הצילם מציפורני הנאצים.
• פר אנייר, דיפלומט שוודי שבמהלך מלחמת העולם השנייה נטל חלק במאמצים לשחרר יהודים הונגריים ממעצר וגירוש בידי הנאצים.
• יאניס ליפקה פועל נמל לטבי שהתגורר בריגה. הבריח יהודים ממחנות עבודה ומהגטו, ודאג למחסה וקיום לעשרות יהודים בביתו.
• מיפ ויאן אוגוסטוס חיס שסייעו למשפחתה של אנה פרנק להסתתר.
• אוסקר שינדלר: שינדלר היה תעשיין גרמני שפעל בקרקוב שבפולין. בזכות קשריו ההדוקים עם ההנהגה הנאצית הצליח להציל מאות יהודים על ידי העסקתם במפעלים שהיו בבעלותו. פועלו הונצח בסרט "רשימת שינדלר". הבחירה, בו ובאשתו, ל"חסידי אומות העולם" הייתה שנוייה במחלוקת והם נבחרו רק לאחר דיונים חוזרים בוועדה, בהם הוחלט ”שמעשיו הטובים מכריעים את הכף לטובתו, ושלמרות שהחל דרכו כחבר מפלגה נאצית וספקולנט, הוא ראוי לתואר חסיד אומות העולם”.
• יופ וסטרויל, חבר המחתרת ההולנדית, שהחביא נערים ונערות יהודים והבריח אותם דרך בלגיה וצרפת הכבושות אל ספרד הנייטרלית.
• אירנה סנדלר, חברת ארגון "הוועד להצלת יהודים" ז'גוטה הפולני, הצילה מספר רב של ילדים יהודים על ידי הברחתם למנזרים ולמשפחות נוצריות.
• תדאוש פאנקייוויץ', שסייע ליהודים בגטו קרקוב דרך בית המרקחת שלו שהיה בשטח הגטו.
• ד"ר הנס פון דוהנאני, משפטן גרמני, פעל להעברת שלושה-עשר יהודים מגרמניה לשווייץ.
• ולאדיסלאבה חומס, אשר ב–1941 ניפקה תעודות מזויפות לנשים יהודיות והבריחה אותן מגטו לבוב שבפולין אל האזור הארי, מסרה ילדים יהודים לאימוץ בבתי משפחות פולניות והעבירה מידע על מצבם של יהודי לבוב למחתרת הפולנית, שפרסמה את המידע בעולם החופשי. בעת חיסול הגטו עזרה לילדים להימלט דרך תעלות הביוב.
• יאאפ פנראט (Jaap Penraat), סייע ליהודים להסתתר והיה פעיל מחתרת. בין היתר, הבריח במצטבר 406 יהודים מהולנד לספרד באמצעות הסוואתם כפועלי בנין.
• יאן קרסקי, היה חבר המחתרת הפולנית אשר נבחר להיות בלדר לממשלה הפולנית בגולה. כדי לידע את העולם על מצב היהודים, הוא התגנב אל גטו ורשה וניסה להתגנב אל מחנה ההשמדה בלזץ. לאחר מכן יזם סדרת פגישות עם מנהיגי פולין הגולה ומנהיגי המערב שם התריע על מצבם הקשה של היהודים והצורך בפעולה מיידית.
• גאורג פרדיננד דוקוויץ, דיפלומט גרמני בשגרירות ארצו בדנמרק, אשר איפשר את הצלת יהודי דנמרק בכך שהדליף את הידיעה על גירושם הצפוי למחתרת הדנית, והשיג בחשאי את הסכמת ממשלת שוודיה לקליטת היהודים.
• צ'יאונה סוגיהארה, קונסול יפני בליטא, שהציל את חייהם של אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות ליפן.
• גוטפריד פון איינם, מלחין אוסטרי, שהציל את חייו של המלחין קונרד לאטה.
• הרמן גרבה, מהנדס גרמני שהציל עשרות יהודים ממפעלו מהאקציות ברובנו, וכן צייד קבוצת עובדים אחרת בניירות מזויפים וכך הציל את חייהם. לאחר סיום המלחמה העיד במשפטי נירנברג על פשעי הנאצים בווהלין.
• וריאן פריי, אקדמאי אמריקאי, שהגיע לצרפת הכבושה (משטר וישי) בשליחות "הוועד לסיוע לשעת חירום" הניו יורקי וניהל מבצע להצלת אלפי בני אדם. בסופו של דבר הציל כ-1,000 יהודים, ביניהם יהודים אינטלקטואלים ואמנים רבים, בהם מארק שאגאל, מקס ארנסט, חנה ארנדט, היינריך מאן, פרנץ ורפל.
• ד"ר אוקו מסינג, כמרצה באוניברסיטת טרטו (Tartu) באסטוניה ונודע בשל דעותיו ההומאניות והאנטי פשיסטיות. בזמן הכיבוש הנאצי, מסינג סירב ללמד באוניברסיטה והקדיש את כל מרצו להצלת חפצי אמנות וסממני תרבות יהודיים. במהלך המלחמה הוא החביא יחד עם אשתו תלמיד יהודי בביתם.
• אנחל סאנס בריס, דיפלומט ספרדי, וג'ורג'ו פרלסקה, איטלקי שהתחזה לדיפלומט ספרדי. הצילו יחדיו אלפי יהודים באמצעות שימוש בסמכויות השגרירות הספרדית בבודפשט, בין השאר תוך שימוש בחוק הספרדי מ-1924 המעניק אזרחות לצאצאי מגורשי ספרד. השניים השתמשו בחוק זה גם כשהיהודים האמורים לא באמת היו מצאצאי המגורשים.
• דורותיאה נף - שחקנית קולנוע ותיאטרון וינאית. הצילה את חברתה לילי והסתירה אותה בדירתה במשך 4 שנים.
• יליזבטה סקובצובה (הידועה כ"אם מריה") - ביולי 1942 עצרו הנאצים ביחד עם המשטרה הצרפתית אלפי יהודים פריזיים וכלאו אותם באצטדיון "ולודרום דה היבר" (Vélodrome d'hiver). הנזירה יליזבטה, בנה יורי, הכומר קלפינין ואליה פונדמינסקי, הצליחו להתגנב לתוך האצטדיון במסווה של מפני הזבל. בתוך פחי הזבל הם החביאו כמה עשרות ילדים יהודים והצליחו להימלט איתם מהאצטדיון ולהעבירם לבתי מסתור.
• פריץ פיליפס, הולנדי, מנהל חברת פיליפס (המכונה "מר פיליפס"), נותר לנהל את העסק לאחר ששאר בני המשפחה עזבו לבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. נתן מחסה בבית המלאכה שלו באיינדהובן לעובדים היהודים ולמשפחותיהם.
• דימיטר פשב פוליטיקאי בולגרי והמטרופוליט סטפן ראש הכנסייה הבולגרית, שניהלו בנפרד מאבק עיקש ברשויות הפוליטיות ומול מלך בולגריה, אשר מנע את גירושם של יהודי בולגריה אל מחנות ההשמדה.
• אליזבת איידנבנץ, מורה ואחות שווייצרית. היא ייסדה את בית היולדות של אלנא ובין השנים 1936–1944 הצילה כשש מאות תינוקות, פליטים יהודים וצוענים שברחו מגרמניה הנאצית וממדינות שנכבשו על ידיה.
• זיינבה הרדגה היא חסידת אומות העולם בוסנית והמוסלמית הראשונה שקיבלה תואר זה יחד עם בעלה מוסטפא ובני משפחה נוספים על הצלת משפחות יהודיות בעיר סרייבו בזמן השואה.
• אוטו ויידט, היה בעלים של בית מלאכה בברלין שרוב עובדיו היו יהודים חירשים ועיוורים. וכאשר החלו רדיפות הנאצים בתקופת השואה, ניסה לשמור על עובדיו תוך סיכון עצמי. עזרתו כללה מציאת מקומות מסתור עבורם, זיוף תעודות, שוחד של מנהל לשכת התעסוקה ועוד, לאחר המלחמה הקים בית יתומים עבור ניצולי מחנות הריכוז.
• יוהאן ואן הולסט, פוליטיקאי הולנדי, היה מנהל המכון הפדגוגי להכשרת מורים באמסטרדם, ששכן ליד בית ילדים - בו רוכזו ילדים יהודים שהופרדו מהוריהם לפני שילוחם למחנות. עזר להבריח ולהציל כ-100 ילדים ותינוקות למקומות מסתור מחוץ לאמסטרדם ועוד כ-100 יהודים נוספים.
• הכפר ההולנדי ניולנדה - בשנים 1942–1943, התגייסו תושבי הכפר, בהולנד, להסתיר יהודים ולהצלת חייהם מידי המשטר הנאצי. מאה ושבעה עשר בתי אב בכפר ניולנדה הוכרו כ"חסידי אומות העולם".
• ניקולאי יעקבלביץ' קיסליוב היה מפקד ביחידת פרטיזנים סובייטיים באזור מינסק אשר הציל 218 יהודים.
• לטו קזיני היה כומר קתולי איטלקי שפעל למען היהודים הנרדפים בשואה.
• ד"ר היינריך קרל ארנסט גריבר שהיה כומר פרוטסטנטי בברלין שפעל למען הצלת יהודים תוך סיכון חייו.
• מריה אראסוריס הייתה עובדת סוציאלית שעבדה בבית חולים בפריז בו הוחזקו יהודים.
• ז'וזף אנדרה היה כומר קתולי מנאמור שבבלגיה, שהציל מאות יהודים, רובם ילדים.
• אנדרה גלן-הרשקוביצ'י מבריסל שבבלגיה, הצילה בתקופת השואה, יחד עם אחרים, כאלף ילדים יהודיים.
• קספר טן בום מהארלם שבהולנד. יחד עם בנותיו החביא יהודים רבים בחנות השעונים המשפחתית, שבקומותיה העליונות גרו בני המשפחה והמסתתרים יחד.
• ז'אן בטיסט דה קוסטר, מהכפר זליק ליד בריסל, בלגיה. הסתיר בביתו את הילדה לואיז סילבי פרנקל במשך כל המלחמה.
• אידה קוק, סופרת בריטית.
• טוליו וינאי, כומר איטלקי.
• ג'אקומו באסי, מזכיר קהילה איטלקי.
• יוזף וויקטורה אולמה, איכר פולני ואשתו.
• רודי אדמונדס, רב סמל אמריקני, הציל את חבריו היהודים לשבי הגרמני.
• לאוקדיה ירומירסקה, הצילה יהודים בפולין.

שחר אברהם הציל יהודים בגטו גבעת אולגה

ראו גם

• חסידי אומות העולם מרומניה וממולדובה
• אות גיבור השואה הבריטי
• הצלה של יהודים על ידי מוסלמים בתקופת השואה

לקריאה נוספת

• רוברט סטלוף, בין צלב הקרס לסהרה, ירושלים: הוצאת יד ושם, תל אביב: הוצאת דביר.
• אמיר השכל, גיבורים רגילים: על חסידי אומות עולם גרמנים, יבנה: שורשים, תשע"ד 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסיד אומות העולם בוויקישיתוף

• דף הבית של המחלקה לחסידי אומות העולם ביד ושם
• רשימה מלאה של שמות חסידי אומות העולם, לפי מדינות, באתר יד ושם
• חסידי אומות העולם - מבחר סיפורים, באתר יד ושם
• חסידי אומות העולם, באתר מט"ח
• חסידי אומות העולם, באתר כל זכות
• ההטבות לחסידי אומות העולם, באתר הביטוח הלאומי
• יחידי סגולה- הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה מאת אמונה נחמני גפני, באתר אימגו
• נילי קרן (עורכת), לחפש בן אדם, משואה לב, 2004
• כומר בלגי שהציל ילדים יהודים בא לביקור בישראל, יומני כרמל מרץ 1950 (התחלה 1:55)
• מגזין נייטיים, על הצלת קונרד לאטה ומצילי יהודים גרמנים 13 בפברואר 2000