נתניה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 217.132.253.243 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mimi.k
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
נתניה אחלה עיר ולא ניתן אותה!
{{בוט יישובים/7400|1|
סתם אני גר בגרטסלם
|שם בערבית=
|סמל=[[קובץ:NetanyaCoa.svg|150px]] [[קובץ:Flag of Netanya.svg|200px]]
|תמונה=[[קובץ:Iryamim.jpg|250px]]
|כתובית=שכונת עיר ימים בדרום מערב העיר
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[מרים פיירברג|מרים פיירברג-איכר]]
|אתר אינטרנט=[http://www.netanya.muni.il www.netanya.muni.il]
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 17378 Fountain in Independence Square in Netanya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המזרקה ב[[כיכר העצמאות (נתניה)|כיכר העצמאות]]. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית.]]
[[קובץ:חדרה מנתניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צילום של [[חוף סירונית]] מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר]]

'''נְתַנְיָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז המרכז]], ב[[השרון|שרון]], [[ערים בישראל#ערי ישראל לפי אוכלוסייה|השביעית באוכלוסייתה]] בערי [[מדינת ישראל]]. נוסדה על ידי קבוצת [[בני בנימין]] בשנת [[1929]] כיישוב לבני ה[[מושבה|מושבות]] ופועלי ה[[פרדס]], והוכרזה כעיר בשנת [[1948]]. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית ה[[יהלום|יהלומים]] המפותחת שהתקיימה בה בעבר. העיר קרויה על שם ה[[נדבנות|נדבן]] [[נתן שטראוס]].

נתניה שוכנת ב[[מישור החוף]] (מחוז מרכז) לחופי [[הים התיכון]], על אדמת [[כורכר]]. חוף הים מאופיין ב[[צוק]]י כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר. העיר חברה בארגון [[פורום ה-15]]. במסגרת [[קמפיין]] למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". רב העיר הוא הרב [[קלמן בר]].


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==

גרסה מ־19:30, 11 בדצמבר 2018

נתניה אחלה עיר ולא ניתן אותה! סתם אני גר בגרטסלם

היסטוריה

הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל מונד ועמק חפר לעתיד.

מייסדי נתניה

בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, כחברה לרכישת קרקעות והקמת מושבות שנוסדה בשנת 1921. בשנים 1924–1926 ייסדה את הרצליה ואת כפר אהרון שליד נס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימין עובד בן עמי, את הקמת נתניה. חברי בני בנימין: גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמ"י הקימו בשנת 1924 הוקמה חברת "הנוטע" שהייתה חברה קבלנית לנטיעות שהצליחה במיוחד בענף ההדרים.

גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. עובד בן עמי ואיתמר בן אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה"[1][2][3].

הקמת נתניה

מוזיאון בית הבאר בנתניה
פסיפס על קיר המוזיאון לתולדות נתניה. בין מאפייני העיר: גלישה בים, מצנחי רחיפה ואירוס הארגמן.
אנדרטה ללוחמים היהודים בצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה

מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טול כרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות ווקף ליהודים.

בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים מהם ארבעה מכפר תבור: חנינה כהן, יצחק מלר, צבי פייקוביץ ויחיאל גולדנברג שהחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.

חברת "הנוטע" וד"ר אברהם אבושדיד (גיסו של איתמר בן אב"י), ראשון הרוכשים, פנו למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.

מאורעות תרפ"ט

באוגוסט 1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים, ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהיה אזרח אמריקאי.

כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות.

עיר ראשונה במדינת ישראל

ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת". נתניה הייתה לעיר הראשונה, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרה רשמית כעיר.

במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה[4], ומטוס טופולב 16 עיראקי הפציץ את העיר[5].

בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר[6]. נתניה היא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.

עיריית נתניה

עיריית נתניה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח. תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה. 

ציוני דרך

  • ב-1929 הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בנין עיר ראשונה ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר.
  • ב-1933 הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה.
  • ב-1934 קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
  • ב-1940 קיבל היישוב מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר.
  • ב-3 בדצמבר 1948 קיבל היישוב מעמד של עיר[7]. הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה לאחר קום המדינה.

מועצת העיר

מועצת העיר הראשונה (28.12.1942)

  1. עובד בן עמי (המרכז)
  2. פרנץ אבשטיין (עלייה חדשה)
  3. זהבה באוכמן (מועצת פועלי נתניה)
  4. אליהו הגלעדי (מועצת פועלי נתניה)
  5. נחמה וינר (המרכז)
  6. חיים כהן (השכונות בן-ציון ובן צבי)
  7. אהרון לנדה (המרכז)
  8. שמואל לבנון (למען נתניה)
  9. מרדכי מייברג (מועצת פועלי נתניה)
  10. דוד פוקס (מועצת פועלי נתניה)
  11. הלל צור (נתניה הלאומית)
  12. יעקב צ'ינסקי (נתניה הלאומית)
  13. דוד רזניק (למען הפועל הדתי)
  14. יהושע שטכלברג / לחובר חיים (למען היהדות הדתית)
  15. משה שקד (האזרח)

מועצת העירייה השנייה (1950)

הבחירות למועצת העירייה השנייה התקיימו ב-14.11.1950 (עקב אירועי מלחמת העצמאות).

נבחרו: דוד פוקס, מרדכי רפפורט, אריה רוט, אליעזר ריגלר, דב טנא, ד"ר בנימין בקמן, הלל צור, צבי ולטרפרוינד, יעקב רוטר, משה שקד, ישראל שניאור, עובד בן עמ"י, דוד דון, שלמה גוטהילף, חיים כהן-מגורי.

חברי מועצת העיר ה-15

  1. מרים פיירברג-איכר – ראש העירייה (נתניה אחת)
  2. אלי דלל – סגן ומ"מ ראש העירייה (נתניה אחת)
  3. הרב שמעון שר – סגן ומ"מ ראש העירייה (גל)
  4. ד"ר אביטל לאופר – סגנית ראש העירייה (נתניה אחת)
  5. חגי חדד – סגן ראש העירייה (ש"ס)
  6. הרצל קרן – משנה לראש העירייה (למען נתניה)
  7. שלמה ישי –יו"ר המועצה (נתניה אחת)
  8. בוריס צירולניק – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
  9. גושו צ'אלאצ'או (דניאל) – חבר מועצה (דור חדש)
  10. אלכסנדר אברבוך – חבר מועצה (למען נתניה)
  11. עופר אורנשטיין – חבר מועצה (למען נתניה)
  12. עו"ד ענת לביא אזולאי– חברת מועצה (למען נתניה)
  13. עו"ד אדיר בנימיני – חבר מועצה (למען נתניה)
  14. ד"ר גרש פישמן – חבר מועצה (רימונים)
  15. דמיטרי בולט – חבר מועצה (נתניה אחת)
  16. רפאל רפי ימין – חבר מועצה (נתניה אחת)
  17. יוסי דורון– חבר מועצה (נתניה אחת)
  18. שושנה זילברברג – חברת מועצה (נתניה אחת)
  19. עו"ד שירי חגואל סידון – חברת מועצה (נתניה אחת)
  20. יניב טסה – חבר מועצה (ש"ס)
  21. יהונתן כהן – חבר מועצה (ש"ס)
  22. משה לוי – חבר מועצה (ש"ס)
  23. דניאל בשארי – חבר מועצה (הבית היהודי)
  24. ד"ר ישראל שטבון – חבר מועצה (הבית היהודי)
  25. הרב משה לחובר – חבר מועצה (גל)
  26. עקיבא יצחקי – חבר מועצה (קשת)
  27. חיים זאב פרידריך – חבר מועצה (ליכוד)

מינהלים בעירייה

  • מינהל כללי
  • מינהל תפעול
  • מינהל אכיפה פיקוח וביטחון
  • מינהל חינוך וחברה
  • מינהל הנדסה
  • מינהל כספים

פרסים 

  • פרס שר הפנים לאחריות חברתית 2015
  • פרס שרת התרבות והספורט 2012
  • קריה יפה ומקיימת 2014 - נתניה העיר היפה בישראל זוכת פרס "5 כוכבי יופי" 15 שנים ברציפות (1999 – 2014)
  • פרס העירייה לשנת 2015 למצוינות, חדשנות ויוזמה בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בנתניה
  • פרס ניהול כספי תקין לשנת 2011
  • תחרות קלינטק 2015 (בין עשר הערים והרשויות הירוקות בארץ) 

ראשי העירייה

עיריית נתניה

ערים תאומות

הערים התאומות של נתניה[8]:

סמל העיר נתניה

ערך מורחב – סמל העיר נתניה

סמל העיר נתניה הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר. עד שנת 2015 שימש את העיר סמל משנת 1951 שעוצב על ידי יעקב צימברקנופף, ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף שהתגלה כהעתק ובוטל, ולאחר מכן הוחלט לחזור לסמל המקורי שונה במקצת ומותג מחדש תחת הסלוגן "הריביירה של ישראל".

אוכלוסייה

מדרחוב קראוזה בנתניה
בית חולים לניאדו בקריית צאנז

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בנתניה 239,902 תושבים (מקום 6 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,391 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[10]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתניה היא העיר בעלת מספר יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 11,200 תושבים שהם 5.5 אחוז מאוכלוסיית העיר[11]. בנוסף, היא בעלת מספר יוצאי צרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כ-6,000 תושבים[12].

חינוך

חוף הים בנתניה, מבט מהטיילת החדשה
כיכר העצמאות בעיצוב החדש
האמפיתיאטרון בחוף נתניה
צילום מהאוויר של נתניה

בנתניה 212 גני ילדים, מהם 102 בחינוך הממלכתי, 97 בחינוך הממלכתי-דתי, 20 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.

בעיר 45 בתי ספר יסודיים, מהם 20 בחינוך הממלכתי, 13 בחינוך הממלכתי-דתי, שלושה חינוך מיוחד, שש ישיבות המשויכות לזרמים החרדיים והדתיים, שמונה תלמודי תורה ותשעה מוסדות מוכרים שאינם רשמיים.

בנתניה 18 בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: ארבעה בחינוך הממלכתי-דתי, שישה מ"מ, שני מרכזי נוער, ושישה מהזרם העצמאי.

בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.

תרבות

בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:

בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות שהן: הגלריה על הצוק ע"ש בן זמרא, גלריות "המועצה" והמוזיאון למורשת יהודי תימן.

כמו כן פועלת בעיר תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של כריסטיאן לינדברג.

מספר שירים נכתבו על העיר, ביניהם בולט השיר 'נתניה בירת השרון', שכתבה ורדה שוורץ והלחין יוסי קירש.

כלכלה ותיירות

פארק שלולית החורף
פארק שלולית החורף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מדי שנה פוקדים את נתניה אלפי תיירים מדרום אמריקה ומאירופה, בעיקר מצרפת ומבריטניה. נתניה קיבלה תנופה תיירותית גבוה בזכות רצועת החוף שלה ושמורות הטבע שנמצאות בסביבותיה, שלולית החורף ושמורת האירוסים. בעיר בתי מלון רבים, ובעירייה מקדמים מיזם תיירות גדול הכולל חמישה בתי מלון ומתחם מסעדות לאורך צוקי נתניה באזור "נתניה 600". בעיר דירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי תושבי חוץ רבים מאירופה.

ב-5 ביולי 2016, הוכרזה העיר כעיר ליבה תיירותית על ידי חבר הכנסת יואל רזבוזוב וראש העיר של נתניה, מרים פיירברג[13].

אתרים בעיר

אתרים ארכאולוגיים

השקמה העתיקה באום ח'לאד

אום ח'אלד

מצודת אום חאלד בנתניה
ערך מורחב – אום ח'אלד

אום ח'אלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות ה-50 ובשנות ה-70 ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו התקופה הנאוליתית והאפי-פלאוליתית כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.

בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ננטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת 1873.

בירכת חנון

חוות חנון בצמוד לאצטדיון הכדורגל החדש
ערך מורחב – בירכת חנון

בירכת חנון היא חווה חקלאית מן המאה ה-19 הנמצאת בסמיכות לאצטדיון הכדורגל החדש בנתניה.

אתרי טבע

הכניסה לשמורת אירוס הארגמן בנתניה
הטיילת בנתניה

בנתניה יש שתי שמורות טבע:

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

ספורט

פסל כדור הזהב באצטדיון נתניה

בתקופת היישוב פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם במכביה השנייה. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונה פלוגת מכבי נתניה, שפורקה בשנת 1942 בקירוב.

במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון. האצטדיון העירוני נתניה משמש לאירועי הספורט בעיר.

בעיר פועלות שלוש קבוצות כדורגל גברים: מכבי נתניה, בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה, וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה. בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, אליצור מכבי נתניה, ממוקמת בליגת העל לגברים, וקבוצת הנשים בליגת העל לנשים. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים שחייה, טניס, סיף, אגרוף, אקרובטיקה, היאבקות, ג'ו ג'וטסו, קראטה, ג'ודו, אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), כדורגל חופים, באולינג, קארטינג, מצנחי רחיפה, גלישת גלים, פוטבול אתלטיקה (מייסד האגודה בנתניה, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה במוט ואתלט אולימפי אלכס אברבוך) הוקי רולר ועוד.

תחבורה

מחלף פולג בדרום העיר, 2004
כיכר שלהבת בנים בנתניה
ערך מורחב – התחנה המרכזית של נתניה

העיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהם כביש החוף (כביש 2) המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי, וכביש 57 שיוצא מנתניה לבקעת הירדן. מספר גשרים ומחלפים מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר: מחלף פולג, מחלף גשר השלום, גשר האחדות, מחלף נתניה ומחלף איינשטיין[14]. בנתניה פועלות שתי חברות אוטובוסים עיקריות: אגד תעבורה המבצעת נסיעות בקווים העירוניים, ומטרופולין המבצעת נסיעות בקווים הבין עירוניים. בשנת 2014 חברת קווים התחילה לפעול בנתניה בנסיעות בין עירוניות כמו כן חברת אגד מבצעת נסיעות משכונת קריית צאנז לריכוזים חרדיים וכמו כן מפעילה קווים לירושלים ולצפון הארץ, וכן חברת אפיקים המבצעת נסיעות ליישובי השומרון. את תושבי נתניה משרתות שתי תחנות רכבת: תחנת נתניה ותחנת נתניה - ספיר שנפתחה בנובמבר 2016. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היא תחנת הרכבת בית יהושע הנמצאת בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון. בעיר פועלות גם מוניות שירות רבות. ב-2011 שופצה תחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה ושמה שונה ל-"טרמינל". כמו כן שופצו החנויות בה ואף התווספו חדשות.

שכונות

בנתניה מגוון רחב מאד של בניינים - בנייני באוהאוס משנות השלושים, בנייני "רכבת", והחל משנות התשעים החלה בניית שכונות בבנייה רוויה - רמת פולג וקריית השרון. שכונות אלה זכו להצלחה רבה אשר מתבטאת במחירי הדירות העולים[15].

שטחים עתידיים המיועדים לפיתוח עירוני:

  • המע"ר החדש - נת/542, הנמצא בין השכונות נווה עוז וטוברוק.
  • שטח ממזרח לקריית השרון במסגרת תוכנית פיתוח הפארק המטרופוליני[16].

שכונות הצפון

  • נאות הרצל – נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה, קמה מאיחוד של ארבע שכונות קטנות יותר: שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. השכונה, כמו הרחוב הראשי של העיר שעובר בסמוך, נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל. בשטח השכונה נמצא גם היישוב הישן אום ח'אלד ובית הספר תיכון "בר-אילן"
  • גן ברכה – במרכז העיר, קרויה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי הקהילה היהודית בלוב מפני גניבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.
  • טוברוק – שוכנת ממערב לשכונת רמת חן. השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק בלוב, שהייתה במצור במלחמה ונערכו בה קרבות קשים במהלך המערכה בצפון אפריקה. בעבר היו בה מלטשות יהלומים. בשנות האלפיים זוהי שכונה קטנה יחסית. יש בה מגרש כדורגל ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "בית"ר טוברוק נתניה". במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי.
  • נוף הטיילת – שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון "כרמל" לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן-גוריון במזרח. נמשכת בנייתם של בתים צמודי-קרקע ורבי-קומות. השכונה מוכרת בשם "נת/600" על שם תוכנית הפיתוח העירונית.
  • נוף חפר - נמצאת בצפון נתניה, משקיפה לנופים של עמק חפר והשומרון. בשכונה בעיקר בתים צמודי קרקע.
מגדל המים במצפה הים
  • עין התכלת – נמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון. עין התכלת הוקמה כשכונת פועלים בעמק חפר בשנת 1936. בשנת 1948 הפכה לחלק מהעיר נתניה. השכונה קרויה על שם הים בצבע התכלת אשר לחופיו היא שוכנת. מערבית לשכונה, על המצוק הצופה לים, עמד בשנים 1943-1936 קיבוץ של השומר הצעיר בשם מצפה הים. חברי הקיבוץ התפרנסו מעבודות בנייה בעיר, מסלילת כבישים ומחקלאות, ופיתחו את ענף הדיג. הקיבוץ עזר למעפילים להגיע בסירות מהאוניות שעמדו במרחק מהחוף. בקיבוץ היה בית ילדים ובו שתי קומות שחלונותיו פנו לים, האירו לספינות כמגדלור וסימנו לכוחות הפלמ"ח על הימצאות כוחות בריטים באזור. במשך השנים התגבשו החברים ונוצרו משפחות. המקום היה קטן ושטח של 14 דונם לא הספיק להתפתחות חקלאית. החברים קיבלו את הצעת המוסדות המיישבים להתיישב דרומית לעיירה מג'דל (כיום אשקלון) ובדצמבר 1943 הם עלו לשם וייסדו את קיבוץ יד מרדכי. במצפה הים נשאר רק מגדל המים שנבנה ב-1936 ושופץ לאחרונה בשנת 2005.
  • פרדס הגדוד – בצפון נתניה. היישוב הוקם בשנת 1928 על ידי יוצאי הגדודים העבריים כחווה חקלאית שצורפה לנתניה בשנת 1948. שם היישוב ניתן לו על שם הפרדס שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה. השכונה הוקמה על ידי יהלומנים מבלגיה.
  • קריית צאנז – שכונה חרדית המהווה את מרכז חסידות צאנז בישראל ובעולם. היא הוקמה ב-15 במרץ 1955 (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי האדמו"ר מצאנז הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. הקריה נמצאת בצפון-מערב העיר ומשתרעת על פני שטח של 380 דונם ולה חוף ים עם הפרדה עבור רוחצים דתיים. כמו כן, פועל בשכונה בית חולים לניאדו אשר נוסד על ידי הרב הלברשטאם ומותאם לשומרי שבת וחגים ופועל על פי דרישות ההלכה.
  • רמת אפרים – אזור של מספר שכונות, קרוי על שם אפרים אהרונסון. כאן נמצא המושב רמת טיומקין שהוקם בשנת 1932 ועם הזמן נבלע בנתניה. את המושב ייסדו אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, שאחד מראשיהם היה גרשון שץ. הוא נקרא על שמו של זאב ולדימיר טיומקין, מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידידו של זאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל, והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי אף על פי. בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה, וכיום האזור הוא חלק משכונת "רמת אפרים".
  • רמת חן – שכונה הנמצאת בתחילת השכונות הדרומיות של העיר, סמוך לגשר האחדות (לשעבר גשר האר"י, המחבר בין מרכז נתניה למזרחה). השכונה נקראה בעבר שכונת פאג"י – ראשי תיבות של "פועלי אגודת ישראל", שהקימו את השכונה. בשכונה נמצא בית הספר "טשרניחובסקי", תלמוד תורה "אור לציון" וישיבת "נחלת שמואל".

שכונות המזרח

שכונות המזרח נמצאות ממזרח לכביש 2. הוותיקות שבהן הן נאות גנים ונווה איתמר.

  • נאות גנים (לשעבר שיכון ותיקים) – שכונה המורכבת מבתים צמודי-קרקע במזרח נתניה. זוהי אחת השכונות הראשונות בעיר והיא הוקמה במקום שבו שכנה בעבר מעברת עולים. בקצה הדרומי נמצא בית הקברות של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים: "אלומות" ו"שח"ל", וכמו כן בשכונה ישיבה תיכונית, "בני-עקיבא". השכונה מוכרת גם בשם שיכון הוותיקים, שהיה שמה עד שנת 2000, אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של הגנים הציבוריים בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את השכונות "נתניה הירוקה", "עמליה" וכן את שכונת משכנות זבולון החדשה (ראו לעיל).
  • נווה איתמר – נמצאת בצפון-מזרח העיר. השכונה הוקמה בשנת 1944 כיישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת 1949. היא קרויה על שמו של איתמר בן אב"י, שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.
קריית השרון
  • קריית השרון – נמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה, ונקראה לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. הבנייה החלה ב-1997 ואוכלסה לראשונה בספטמבר 1999. בחורשה הסמוכה לשכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי (הם אמנם נתלו במקור במלטשה בשכונת טוברוק, אך גופותיהם נתלו מאוחר יותר כנראה בחורשה זו). בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי חדש על-שם חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל. השכונה הוכתרה ב-24 בנובמבר 2006 בתואר "שכונה ממריאה" על ידי העיתון "The Marker", עקב עליית מחירים של 30%-20% בשנתיים שקדמו. זוהי שכונה חדשה ראשונה בנתניה אחרי זמן רב.
  • משכנות זבולון – נמצאת במזרח העיר ונקראת על שמו של השר זבולון המר מהמפד"ל. השכונה הוקמה למען תושבים דתיים לאומים. היא מכונה גם "משהב" על שם הקבלן שבנה את כל הבתים בה. בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים ובית ספר אחד ממלכתי: בית ספר ממלכתי-דתי על שמו של המר - "מורשת זבולון", בית הספר הממלכתי "לאה גולדברג" ובית הספר הממלכתי דתי על שם רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה בקרב על בינת ג'בייל. סבו של רועי, דוד מושביץ, שימש כעובד בכיר בחברת משהב שהקימה את השכונה ועל שמו קרוי המרכז המסחרי שבלב השכונה, "מרכז דוד".
  • קריית רבין – השכונה, שמוכרת גם בשם עמליה, הוקמה בין השנים 1993–1996 ונמצאת במזרח נתניה, בסמוך למכללה האקדמית נתניה. היא קרויה על שמו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. בשכונה בית ספר ממלכתי, שקרוי גם הוא על שמו של יצחק רבין.
צילום אוויר של אזור התעשייה בנתניה
  • קריית אליעזר – שכונה במזרח העיר נתניה המשמשת כאזור תעשייה, נקראת על שמו של אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמה שכונת קריית ספיר המשמשת גם היא כאזור תעשייה.
  • פארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר – ממוקם בחלק הדרום-מזרחי של העיר וקרוי על-שם פנחס ספיר. הפארק הוא מתחם עסקים ותעשיות עתירות-ידע מהמתפתחים והמתקדמים בישראל. החברות המאכלסות אותו הן בעיקר מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, המכללות האקדמיות אורט הרמלין ולזלי קולג', חברות הייטק כגון סיסקו, סייפן, HP, חטיבות מרכזיות של אלביט מערכות וחברות מובילות נוספות כדוגמת סלקום וטבע. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניף איקאה ורשתות רבות.
מצפון לפארק נבנה אצטדיון הכדורגל החדש של נתניה. באזור זה הייתה עד 1948 חווה חקלאית של משפחת חנון מטול כרם. הפועלים גרו במבנה בחווה ועיבדו פרדס גדול. מהחווה נשאר כיום מבנה המגורים, המיועד לשימור במסגרת עבודות הקמת האצטדיון[17].

שכונות הדרום

השיכון הראשון שהוקם בדרום נתניה הוא רמת ידין, שנקרא בתחילה שיכון דרום, ובאופן לא רשמי, מחנה דורה. בסוף שנות ה-50 הוקם דיור לעולה, ולאחר מכן הוקם גם קריית נורדאו. בסוף שנות ה-60 נוסף אליהם שכונת אזורים[18], שמאוחר יותר נודע כנאות שקד. בסוף שנות ה-70 הוקמה רמת פולג.

  • רמת יגאל ידין – על שם יגאל ידין. שמה הקודם, הלא-רשמי של השכונה היה "שיכון דורה", על-שם דורה אבן, אשת דן אבן מפקד חטיבת אלכסנדרוני. השכונה הוקמה בשנת 1949 במקום שבו שכן לפנים מחנה צבאי בריטי ואחר כך מחנה "אלכסנדרוני". היא אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה מתנ"ס על שם מרכוס.
  • קריית נורדאו – נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית. השכונה הוקמה בשנות ה-50 כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו לעיר, ובאותן שנים נקראה "דיור לעולה". בשנות ה-60 הורחבה השכונה ושמה שונה ל"קריית נורדאו" על שמו של מקס נורדאו, מראשי התנועה הציונית. השכונה נמצאת צפונית-מזרחית לרמת פולג. סמוכה אליה גם שכונה קטנה וחדשה יותר, "גבעת האירוסים". בשכונה נמצאים בתי הספר "נורדאו", "אלדד", "יגאל אלון" ו"אורט גוטמן" וכן הממ"ד "רש"י".
  • נאות שקד (עד 1977 "אזורים"[19]) – קרקעות השכונה הועברו לחברת אזורים עם הקמתה בשנת 1964[20], ובשנת 1966 הושלמו אישור התוכניות של השכונה[21]. השכונה הושלמה בסוף שנות ה-60 ואוכלסה בראשיתה בעיקר בעולים חדשים ממרוקו ומברית המועצות. היא נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני.
  • מחנה יעקב – הצפונית שבשכונות דרום נתניה. ראשיתה במחנה צריפים של אנשי כפר אוריה ונווה יעקב שפונו מיישוביהם במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1961 הוקמו עבורם שיכונים במקום[22].
מבט מנחל פולג, לעבר נתניה
הכניסה לרמת פולג
  • רמת פולג – השכונה הוקמה בשלהי שנות ה-70 והיא השכונה הדרומית ביותר בנתניה. מקור שמה בנחל פולג הזורם לים בקצה הדרומי של השכונה. השכונה גובלת ממערב בים התיכון, מצפון בשכונת "עיר ימים"; וממזרח בשכונת קריית נורדאו. מדרום נמצאת שמורת נחל פולג. השכונה מחולקת לשתיים: פולג הישנה המאופיינת בווילות, ורמת פולג החדשה המאופיינת בבתי מגורים גבוהים (הגבוה שבהם בעל 18 קומות), וילות וקוטג'ים מפוארים. בשכונה שני בתי ספר יסודיים — על שם בגין ועל שם רימלט, בית הכנסת באר חנה משמש כבית כנסת מרכזי של השכונה.
  • נאות מנחם בגין – בדרום נתניה, בסמוך לחוף הים. שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1983-1977. השכונה צמודה לרמת פולג ומוכרת כרמת פולג.
  • נווה עוז – שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת וצפונית לפארק נתניה (פארק שלולית החורף). אוחדה עם שכונת גלי הים.
  • גבעת האירוסים – הוקמה בתחילת שנות ה-90 בדרום העיר, בסמוך לקריית נורדאו ורמת פולג. נקראת על שם שמורת האירוסים הצמודה אליה. בשנות ה-60 הייתה כוונה להקים במקום את "קריית קנדה" עבור עולים דתיים מקנדה[23][24]. שטח של 850 דונם הוחכר לצורך הקמת הקריה בשנת 1971 ואף הוחל ביישור השטח[25]. אולם לאחר ביקורת על המחיר הנמוך שנדרש מהיזמים עבור הקרקע, הושגה פשרה שכללה העלאה במחיר באוגוסט 1973[26]. המשא ומתן נמשך אל תוך שנת 1974 ולבסוף נסוגו היזמים מהעסקה[27]. בשנת 1980 בקשה רשות מקרקעי ישראל למסור את הקרקעות של קריית קנדה כפיצוי לבעלי קרקעות ליד שפיים שנמנע מהם להקים יישוב על קרקעותיהם. המהלך נמנע בגלל התנגדות של ראש עיריית נתניה שחשש מהקמת שכונה חרדית בדרום נתניה[28][29].
  • אגמים - שכונה בהתהוות שנמצאת בין קריית נורדאו, לאירוסים ודורה, מאופיינת בבניינים יחסית נמוכים אך ישנם גם מגדלים, לשכונה מרכז מסחרי וגישה ישירה לפארק השלולית
  • גלי הים – שכונה חדשה (בנייתה החלה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים (ובאתר האשפה הישן) מדרום ובכביש בן-גוריון במזרח.
בניינים בשכונת עיר ימים
  • עיר ימים - משתרעת על פני 1,140 דונם לאורך חוף הים של נתניה, בין שכונת האירוסים לרמת פולג, ועל-פי התוכנית צפויים להיבנות בה 4,640 יחידות דיור, 3,150 חדרי מלון וכ-34,000 מ"ר שטחי מסחר. בתכנון השכונה, הצפויה לאכלס כ-18 אלף תושבים, מושם דגש רב על איכות המגורים תוך שילוב שטחים ירוקים רבים. פארק מרכזי גדול מתוכנן לאורכה ולרוחבה של השכונה, עם שבילים תת-קרקעיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השכונה מתאפיינת במגדלי מגורים רבי-קומות. בתחילת 2012 נפתח בשכונה זאת קניון בשם "קניון עיר ימים". בשכונה קיים בית ספר ממלכתי ע"ש חיים חפר, ולבקשת הורים דתיים המתגוררים באזור מתקיימת בו גם כיתה ממלכתי דתית, וזאת למרות עתירת ההורים החילוניים לבית המשפט לביטול בית הספר הדתי. בעתיד תעבור הכיתה הממלכתית דתית לבית ספר נפרד על שם הרב שלמה קרליבך.

לקריאה נוספת

  • ארצית בן-נר: נתניה שלי, המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
  • שר-אל דוידוביץ: נתניה - סיפורה של עיר, עיריית נתניה, 1992
  • זאב וילנאי: נתניה - בירת השרון, עיריית נתניה, 1964
  • אבשלום שמואלי ומשה ברור (עורכים): ספר נתניה, עם עובד, 1982

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נתניה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נתניה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: נתניה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתניה

הערות שוליים

  1. ^ נתניה ע"ש נתן שטראוס, באתר בת-פישר
  2. ^ עובד בן-עמי, באתר נתניה מורשת
  3. ^ תעודת זהות העיר נתניה, באתר עיריית נתניה
  4. ^ תום שגב, "1967 - והארץ שינתה את פניה", עמ' 378
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מורשת חיל האוויר
    סוג לא תואם [ 3 ]         ספר זמין ברשת דני שלום, ‏- פרסומי תעופה, 2002, עמ' 569 כרעם ביום בהיר: מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  6. ^ -http://www.archeb.com/2010/12/blog-post_3555.html
  7. ^ דיוויד סלע, יום חג: נתניה הופכת עיר, באתר ישראל היום, 7 דצמבר 2018
  8. ^ ערים תאומות, באתר עיריית נתניה
  9. ^ [1]
  10. ^ פרופיל נתניה באתר הלמ"ס
  11. ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  12. ^ "נתניה מחבקת את הקהילה הצרפתית", 2015
  13. ^ נתניה הוכרה כעיר ליבה תיירותית, באתר עיריית נתניה
  14. ^ עיריית נתניה, נדחו ההתנגדויות להקמת מחלף איינשטיין, ‏12 במרץ 2012
  15. ^ דותן לוי ושי פאוזנר, ארץ עיר תשואה, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2009
  16. ^ על הפארק המטרופוליני - מאתר קריית השרון
  17. ^ רון פז, ‏אירוע ספורט היסטורי, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2001
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
    סוג לא תואם [ 4 ]         על מה התמרד שיכון דורה?, מעריב, 8 בספטמבר 1970
  19. ^ חנה פרי למנוחות, דבר, 29 באוגוסט 1977
  20. ^ בקרוב הנפקה של אזורים, חרות, 11 במאי 1964
  21. ^ 8 אחוזים דיוידנד באזורים, דבר, 19 בינואר 1966
  22. ^ אנשי כפר אוריה נותקו מהאדמה, מעריב, 18 באוגוסט 1961
  23. ^ שלמה זלמן שרגאי, נימוקי אי קבלת ראשות המחלקה בסוכנות, מעריב, 12 בדצמבר 1966
  24. ^ יחיאל לימור, תכנית העלייה לישראל עוברת לפסים של קבוצות עולים, מעריב, 25 במאי 1969
  25. ^ יונה שמשי, מתעלמים מעקרונות, דבר, 20 ביולי 1972
  26. ^ פשרה בעניין החכרת האדמות ל"קרית קנדה", דבר, 7 באוגוסט 1973
  27. ^ קיום העיסקה הועדף על קיום החוזה, דבר, 6 באוגוסט 1974
  28. ^ ראש עירית נתניה מבקש לעכב מסירת קרית קנדה לחסידי גור, מעריב, 4 בפברואר 1980
  29. ^ עולם הבוטניקה סוער: בשמורת האירוסים בנתניה שוב נתגלה אירוס ארגמן צהוב, כאן נעים, 2 במרץ 2005
שכונותיה הדרומיות של העיר משמורת שער פולג
שכונותיה הדרומיות של העיר משמורת שער פולג


חברות פורום ה-15
אשדוד • אשקלון • באר שבע • גבעתיים • הרצליה • חדרה • חולון • חיפה • כפר סבא • נתניה • פתח תקווה • ראשון לציון • רחובות • רמת גן • רמת השרון • רעננה • תל אביב-יפו
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפון
ערים אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסון • מכבים-רעות
דגל ישראל
השרון
ערים הוד השרון • הרצליה • טייבה • טירה • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • נתניה • קלנסווה • ראש העין • רמת השרון • רעננה
מועצות אזוריות מועצה אזורית עמק חפר • מועצה אזורית לב השרון • מועצה אזורית חוף השרון • מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות זמר • אבן יהודה • אליכין • פרדסיה • קדימה-צורן • תל מונד • כפר שמריהו • ג'לג'וליה • כפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר מועצה אזורית השרון התיכון • מועצה אזורית הירקון • מועצה אזורית מפעלות אפק • מועצה אזורית השרון הצפוני • מועצה אזורית הדר השרון
ראשי עיריית נתניה
מ-1929: עובד בן עמי • מ-1957: משה שקד • מ-1959: דוד פוקס • מ-1961: עובד בן עמי • מ-1965: משה שקד •
מ-1967: אברהם בר מנחם • מ-1969: עובד בן עמי • מ-1974: אברהם בר מנחם • מ-1979: ראובן קליגלר • מ-1983: יואל אלראי •
מ-1993: צבי פולג • 1998: ורד סוויד (בפועל) • מ-1998: מרים פיירברג
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נתניה&oldid=24456780"