לדלג לתוכן

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
תאריכי המאבק 9 במאי 2020 – 13 ביוני 2021 (הקמת הממשלה ה-36)
עילה השפעות מגפת הקורונה בישראל, משפט נתניהו

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש החלה ב-9 במאי 2020, בסמוך להקמת הממשלה.

המחאה עסקה במספר נושאים:

הפסל "גיבור ישראל" של האמן איתי זלאיט מתאר מפגין בהפגנות המחאה כנגד נתניהו. הפסל שמשקלו 6 טון הוצב על ידי האמן איתי זלאיט ביום שישי בערב 4 בדצמבר 2020, בכיכר פריז (כיכר ההפגנות) בירושלים ליד בית ראש הממשלה ברחוב בלפור כמיצג המתאר את המחאה.

חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם זכויות האישה ומחאה על אלימות נגד נשים, מחאה נגד מתווה הגז, מחאה על הריגת סלומון טקה, מחאה על הריגת איאד אלחלאק, מחאה נגד השלטון הישראלי ביהודה ושומרון ומחאה נגד קיפוח הישובים הדרוזים בישראל.[1]

המחאה היא תנועה שורשית ורוב המשתתפים בה הגיעו לפעילויות על בסיס התנדבותי. מספר ארגונים נטלו חלק במחאה, העיקריים שבהם הם תנועת "הדגלים השחורים", התנועה לאיכות השלטון,[2] תנועת "אין מצב" של אמיר השכל שהתחילה כ"מחאת היחידים", תנועת "קריים מיניסטר" או בשם "חוזה חדש" שהוקמה על ידי ישי הדס ואחרים,[3] ותנועת "קומי ישראל" שייצגה את מחאת הצעירים.[4][5]

התנועה האזרחית "זזים" שמתנגדת לכיבוש ביצעה קמפיין התרמה לתמיכה במחאה ברכישת שילוט.[6]

מוקדי המחאה העיקריים בתחילתה היו כיכר הבימה וכיכר רבין בתל אביב, אך לאחר מכן רוב פעילויות המחאה נערכו ברחוב בלפור בירושלים, סמוך לבית ראש הממשלה (מיקומה המדויק של ההפגנה היא שדרות בן מימון, רחוב הגובל ברחוב בלפור. מטה המאבק משתרע בין פינת הרחובות בן מימון ובלפור, עד לכיכר צרפת). הפגנות מקומיות נוספות נערכו בערים רבות בעקבות מעצרו של אמיר השכל,[7][8][7] בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה. באוגוסט 2020 החלו הפגנות הזדהות גם בקרב ישראלים ברחבי העולם, בין היתר בברלין, לונדון, פריז וסן פרנסיסקו.[9][10] נוסף על כך, החלו הפגנות באמצע השבוע בקרבת ביתו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה בתל אביב[11][12][13] וגם מחוץ לביתם של שרים אחרים בממשלה כמו שר המשפטים אבי ניסנקורן, שר החוץ גבי אשכנזי וראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, בני גנץ.[14]

בנוסף למקרי האלימות המשטרתית הייתה אלימות מצד אנשי ימין[15] שתקפו מפגינים. באוקטובר 2020 הוטל לראשונה עונש מאסר כלפי אדם שפגע באלימות במפגינים נגד נתניהו.[16]

על פי סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה. מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. פילוח המשתתפים לפי גיל מעלה כי בגל המחאה משתתפים בעיקר צעירים עד גיל 34, ומבוגרים מעל גיל 55. 33% מהנשאלים בסקר סבורים שהמפגינים הם האחראים העיקריים לעימותים בהפגנות, ו-31% סבורים שהמשטרה היא האחראית.[17]

ב-13 ביוני 2021 תמה המחאה עקב הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש ותום כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, לאחר 12 שנים רצופות בתפקיד.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש הייתה המשך למחאות שהחלו לפני כן, בהן מחו על מתווה הגז, על פרשת הצוללות וכן המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה. בפברואר 2018 נערכו הפגנות רבות בהן קראו לנתניהו להתפטר והביעו מחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה. ההפגנות העיקריות היו בכיכר הבימה ובכיכר רבין בתל אביב. הפגנות אלה נערכו בקביעות מדי שבוע, והתגברו בשנים 2018 ו-2019.[18]

בנובמבר 2019, בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000, התקיימה בתל אביב הפגנה בה השתתפו אלפי בני אדם בקריאה להתפטרותו.[19]

נושאי המחאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים העיקריים שעלו במחאה הם דרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב כתבי האישום נגדו, עקב השחיתות השלטונית, התערערות המשטר הדמוקרטי והחלשות מעמד הכנסת,[20][9] מחאה נגד אופן הטיפול במגפת הקורונה בישראל, והמשבר הכלכלי שנוצר בעקבותיה.[21] כמו כן עלתה הדרישה להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות.

במקביל לה התקיימו אירועי מחאה של מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם עצמאים,[21][22] מורים,[23][24] עובדים סוציאליים,[25][26][27] מסעדנים[28][29] ואנשים בתחומי הספורט והתרבות.[30][31] כמו כן הובעה מחאה נגד אלימות משטרתית שננקטה נגד המפגינים.

מחאה נגד בנימין נתניהו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המחאה נגד בנימין נתניהו

הקריאה המרכזית בהפגנות הייתה דרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עקב כתבי האישום נגדו. כמו כן, עלתה הדרישה להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות.

במאי 2020 הוקם ברחוב בלפור בירושלים מאהל מחאה בו רוכזה פעילות הארגונים השותפים למחאה. ב-13 ביולי הגיעו למקום פקחים של עיריית ירושלים וכוחות משטרה, ופינו את המפגינים ממתחם המאהל. חמישה מפגינים נפצעו באורח קל בעימותים עם הפקחים, ואחד מהם פונה לבית החולים. למחרת שוב הוקם המאהל, ושוב בוצע פינויו.[32]

מחאה נגד התערערות המשטר הדמוקרטי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחאה הובעה התנגדות לפגיעה בזכויות האזרח בצעדים שבהם נקטה הממשלה בטיפול בקורונה, בהם מגבלות תנועה חמורות, הפעלת אמצעי מעקב של שב"כ על אזרחים, ומגבלות על הפגנות ועל פעילות בתי המשפט.[33][34][35]

מחאה נגד הטיפול במשבר הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל הורה בנימין נתניהו על סגירת גבולות המדינה ואכיפת סגר ואמצעים נוספים למיגור המגפה. צעדים אלה האטו את התפשטות התחלואה, אבל גרמו למשבר כלכלי. בתוך חודש עלה שיעור האבטלה מ-4% ל-25%. נוסף על כך, נמתחה ביקורת על היעדר ההיערכות לגל שני ועל תהליך קבלת החלטות פגום.[36] אלה נחשבים בין הגורמים להתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה שהחלה במאי 2020. עד לאמצע יולי 2020 התחלואה עלתה ממספר דו ספרתי לכ-2,000 נדבקים חדשים ביום.

המחאה ליד ביתו של בני גנץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחאה בקרבת ביתו של גנץ, נובמבר 2020

ב-27 באוקטובר 2020 התחילה קבוצה קטנה מבין המוחים להפגין בצומת מול רחוב מגוריו של ראש הממשלה החלופי, בני גנץ, בראש העין. המחאות התמקדו בדרישה להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות. המוחים הבודדים עמדו בצומת מול הרחוב בו גר גנץ ונושאים שלטים. זאת למרות פסיקת בג"ץ שאין להפגין ליד ביתו של גנץ, מאחר שאינו מעון רשמי. לאחר ביצוע מעצרים בנקודה, כתב גנץ בטוויטר: "לעולם אגן על זכותו של כל אדם להביע דעתו" והוסיף שפנה למשטרה שתאפשר את המחאה "תוך הפעלת שיקול דעת מרחיב לפני כל מעצר או הרחקה".[37] הציוץ גרר תגובות נזעמות ובאותו ערב הגיע קהל רב, ביניהם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו,[38] המחאה הפכה להפגנה ובהוראת המשטרה המפגינים עברו להפגין ליד קניון סמוך.[39] לפי ניצב עמיחי אשד, גנץ ביקש להימנע ממעצרים בהפגנות ליד ביתו, אך אמר שלגנץ אין סמכות חוקית לבקש זאת.[40]

כשלושה שבועות אחרי תחילת המחאות בראש העין דווח שהמשטרה העלתה מפגינים לניידת, ובמקום להביא אותם לתחנת המשטרה הורידה אותם במקום מרוחק.[41] עורך הדין גונן בן יצחק הגיש תלונה למח"ש בטענה שנוהל זה הוא בגדר חטיפה.[42]

ארגוני המחאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאת הדגלים השחורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחאת הגשרים מטעם מחאת הדגלים השחורים

מחאת "הדגלים השחורים"[43] צמחה לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 מהתארגנות של בודדים בכל רחבי ישראל כנגד התערערות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.[44][45] את רעיון המחאה יזם העיתונאי אורי משגב בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו,[46] וזאת בהמשך לפעילות שהתקיימה בחודשים שלפני כן תחת הכותרת "מחאת הדגל השחור: כהניזם לא בבית ספרנו" - מחאה של הורים בכל רחבי הארץ, שמחו כנגד החיבור הפוליטי של שר החינוך, רפי פרץ, לאיתמר בן גביר וכנגד הכנסת ערכי הכהניזם, הגזענות וההומופוביה לתוך מערכת החינוך.[47][48][49]

פעילות התנועה החלה ב-19 במרץ 2020, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, כאשר הפיזיקאית שקמה ברסלר ואחיה ירדן ואייל שוורצמן יחד עם עוד שני חברים יזמו שיירת מכוניות שעלתה לירושלים עם דגלי ישראל ודגלים שחורים[44] במטרה למחות על השבתת משכן הכנסת ופעילותה במהלך המשבר הפוליטי שנוצר בין גושי המפלגות לאחר הבחירות. מחאה זו הייתה חריגה בשל התרחשותה בהתאם לסעיף בתקנות החירום, שהתיר קיום הפגנות בישראל למרות מגבלות שהוטלו על התכנסות קהל בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל. על רקע המגבלות חלק מהפעילות בוצעה באמצעות כלי רכב, בשיירות שנסעו לכיוון משכן הכנסת כשעליהן דגלים שחורים.

המחאה החלה בהתארגנות ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ, שלדברי היוזמים מטרותיה העיקריות היו:[50]

  • בחירה של יושב ראש הכנסת שמייצג את הרוב בכנסת.
  • הקמת ועדות הכנסת, שזו פעולה חיונית לפיקוח על הממשלה ופעולת הכנסת.
  • תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.

התנועה ערכה הפגנות רבות מול משכן הכנסת, וכן בכיכר רבין ובכיכר הבימה בתל אביב. הפגנות תמיכה בתנועה התקיימו בין השאר בעפולה, נהריה, ראש פינה, הוד השרון, פרדס חנה, קריית טבעון, כפר קאסם, באר שבע ואילת.

כמו כן קיימו אנשי התנועה משמרות מחאה ליד בתיהם של חברי כנסת ושרים רבים, בהם בני גנץ, יולי אדלשטיין, גדעון סער, גלעד ארדן, אסף זמיר, רם שפע, צבי האוזר וגבי אשכנזי.[51][52][53][54][55]

בפעילויות התנועה השתתפו עיתונאים, אנשי ציבור ורבים אחרים בהם יובל דיסקין, אליקים רובינשטיין, יפעת ביטון, לוסי אהריש, עמר בר-לב, ניצן אלון, שחר ארגמן, עמוס בן-אברהם, עמירם לוין, עוזי ארד וחברי הכנסת מהאופוזיציה יאיר לפיד, משה יעלון, איימן עודה, יאיר גולן, דן מרידור, אלי אבידר, כרמי גילון, זאב דגני, עיסאווי פריג'.

ב-1 באוגוסט 2020, הגיעה פריסת ההפגנות ל-280 גשרים, צמתים ומחלפים בכל רחבי מדינת ישראל.

מחאת הגשרים בכ-300 גשרים וצמתים. מפגינים מנופפים בדגלי ישראל ודגלים שחורים, ונהגים חולפים צופרים לאות הזדהות. גשר מחלף אליקים

ב-20 באוגוסט 2020, התרחבה פריסת ההפגנות בשבת, למעל 300 גשרים, צמתים ומחלפים בכל רחבי המדינה. כמו כן נוספה פריסה של צוללות שחורות עם כתובות שמתייחסות לדרישה לחקור את נושא הצוללות במקומות שונים בארץ, כגון קיסריה, כרכור, רמת הכובש, גן שמואל, מעגן מיכאל, אליקים, מחלף חורשים, מבואות גלבוע ועוד. מיזם הצוללות גם נפרס למספר שעות בכיכר הבימה ב-17 באוגוסט. כמו כן הורחבו ימי ההפגנות המרכזיות גם לימי חמישי, בערים תל אביב, חיפה, ובאר שבע.

ב-10 באוקטובר 2020, בסוף השבוע השני של הסגר השני, התרחבה פריסת ההפגנות בשבת, ל-1219 נקודות שונות, במרכזי ערים, בשכונות, בכניסות ליישובים כתשובה לתקנות שאסרו על הפגנות במרחק של יותר מקילומטר מהבית. התופעה התרחשה בכל רחבי המדינה והגדילה את המצטרפים למעגל ההפגנות. על פי ספירה שעשו אנשי הדגלים השחורים, דווח על השתתפות של כ-230 אלף מפגינים בהפגנות שבת אחר הצהריים ומוצ"ש. בנוסף נערכה גם הפגנת צעירים רבת משתתפים בתל אביב שבה נרשמו שוב עימותים בין המפגינים שנשאו דגמי צוללות ובין המשטרה ויס"מ שניסו לחסום אותם. במשך כל תקופת הסגר נערכו גם הפגנות במוקדים רבים, בפריסה דומה, גם בימי ג' וה', אך עם כמות קטנה יותר של משתתפים.

בעקבות המחאה הוקמה במהלך שנת 2020 חברת לתועלת הציבור "הדגלים השחורים בע"מ", אשר נרשמה אצל עו"ד גלעד שר, ומחזורה באותה השנה עמד על 2,283,000 שקלים [56] ובשנת 2021 על 1,185,000 שקלים .[57] אייל שוורצמן וגיא דניאלי מונו כדירקטורים של העמותה ויהודה אדר כמורשה חתימה.

דגם צוללת מטעם מחאת הדגלים השחורים בגשרים ומחלפים
דגם צוללת ענק קבועה מטעם מחאת הדגלים השחורים

ארגונים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "חוזה חדש" הוקמה על ידי משתתפי המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה. סימני הזיהוי של העמותה הם שלטים וחולצות עליהם נכתב "Crime Minister" ("קריים מיניסטר", משחק מילים באנגלית המאחד את תואר ראש הממשלה עם המילה "פשע").[58]

התנועה לאיכות השלטון שותפה לפעילויות המחאה, והציבה בחלק מההפגנות במה ומערכת הגברה.

תנועת "אין מצב" התגבשה סביב אמיר השכל, שהחל להפגין לבדו נגד נתניהו באוקטובר 2016, בשם "מחאת היחידים", בכניסה לעיר מגוריו יבנה ובמקומות נוספים. היא הדפיסה לקראת ההפגנות ב־2020 שלטים בהם נכתב "אין מצב שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה".[59]

תנועת "קומי ישראל" אשר התגבשה סביב קונסטנטין צ'סטה, המכונה "קוסטה בלאק" וקבוצת צעירים וצעירות אקטיביסטים נוספים אשר מייצגים את בני הדור שנפגעו בעוצמה רבה מהמשבר הכלכלי והמנהיגותי. "קומי ישראל" לפעמים בקיצור למילה אחת - "קומי", מתאפיינת בארגון צעדות מחאה ברחובות ירושלים ותל אביב וסמלה הוא הצבע הורוד.[60][61]

במחאה היו שותפים ארגונים המייצגים מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם התאגדויות של שכירים כמו מורים, עובדים סוציאליים והתאגדויות של עצמאים, כמו עמותת "אני שולמן" או "התאחדות העצמאיים",[62] וכן קבוצות נוספות של מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות.

נוסף על כך, החל מיולי 2020 התקיימו הפגנות סולידריות באופן שבועי באירופה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. את ההפגנות יזמו יחידים ויחידות שפעלו במשותף תחת שתי תנועות עיקריות: Defend Israeli Democracy ו-UnXeptable - Saving the Israeli Democracy .[63][64] ההפגנות התקיימו מול שגרירויות ישראל (למשל לונדון, פריז, ברלין) וכן בנקודות מרכזיות בערים כמו סן פרנסיסקו וניו יורק.[65][66]

בדצמבר 2020 התאגדה קבוצת רופאים ומדענים תחת השם 'מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה' (מח"צ) והחלה לפרסם ביקורת נוקבת נגד מדיניות הסגרים של הממשלה.[67]

מימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המחאה בתחילתה הייתה תנועה שורשית שלא נזקקה למימון, והמשתתפים במחאה הגיעו לפעילויות על בסיס התנדבותי. ברם, בתוך זמן קצר עברה התנועה להתבסס על מימון בסך עשרות מיליוני שקלים, להערכת פרופ' תמר הרמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה[68]. בין הגורמים המממנים שהודו בתמיכתם הכלכלית במחאה נמנים המיליארדר קובי ריכטר, והיזם איל וולדמן[68]. הקרן החדשה לישראל לבדה פרסמה שתרמה למעלה מ-770,000 $ (למעלה מ-2.7 מיליון ש"ח) לארגונים שונים "לתמיכה במחאה ובפעילויות נוספות לחיזוק החברה האזרחית והדמוקרטיה בישראל".[69]

בהמשך, בין היתר בעזרת מימון המונים, גויסו לפחות כ-25 מיליון ש"ח למטה המאבק המארגן את ההפגנות בקפלן,[70] עמותת "אחריות לאומית" שהוקמה על ידי אהוד ברק תרמה לתנועת "הדגלים השחורים" קרוב ל-100 אלף שקלים עבור ציוד, שירותי דוברות והוצאות נוספות,[71] והתנועה גייסה עוד לפחות כמיליון ש"ח באמצעות מימון המונים.[72]

מפלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוקמה "המפלגה הדמוקרטית החדשה" על ידי פעילים מהמחאה. בינואר 2021 התקיימה בתל אביב הפגנת מחאה של העצמאים והעסקים קטנים, המוחים נגד התנהלות הממשלה. בהפגנה דווח על הקמת מפלגת "תנופה" שתייצג אותם, בשיתוף עם חבר הכנסת עפר שלח.[73] שתי הרשימות פרשו לפני מועד הבחירות.

כמו כן, הצטרף אביר קארה מאני שולמן לרשימה ימינה. הם קיבלו שריונים בשתי העשיריות הראשונות ברשימה. אביעד בן סדון, ממייסדי העמותה, הצטרף לתל"ם – תנועה לאומית ממלכתית.

אירועים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במאי 2020 השתתפה אורנה בנאי בהפגנת "הדגלים השחורים" ואמרה: "באתי לכאן לקרוא לראש הממשלה להתפטר! נמאס לנו, נמאס לנו מהשקרים, מאוזלת היד, מהחלמאות, מהניהול הכושל מהאטימות והניתוק של ראש הממשלה והעבדים הנרצעים שלו." בעקבות דברים קיבלה בנאי איומים על חייה.[74][75]

ב-23 ביוני ארגנה תנועת "דרכנו" הפגנה נגד סיפוח של חלקים מיהודה ושומרון בהתאם לתוכנית השלום של הנשיא טראמפ, כאשר בלטו נימוקים כמו המצב הכלכלי.[76]

בהפגנה ב-26 ביוני קראו המפגינים להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות. לפי המשטרה, המפגינים חסמו את הכביש, ושבעה מהם נעצרו, בהם אמיר השכל.[77][78] השכל סירב לחתום על צו הרחקה, ושוחרר כעבור יממה. ב-29 ביוני שב להפגין בירושלים. להפגנה הצטרפו, בין השאר, דן חלוץ, סתיו שפיר וצופית גרנט.[79]

ב-27 ביוני, בעקבות מעצרו של אמיר השכל והדרישה לשחררו, התארגנו עשרות מוקדי מחאה מקומיים על גשרים וצמתים ברחבי המדינה,[7][80][81][82] שהתרחבו מאז למאות הפגנות מקומיות ברחבי הארץ בכל מוצאי שבת.

ב-11 ביולי נערכה בכיכר רבין הפגנה של עצמאים שמחו על המשבר הכלכלי, ובמהלכה התבטא המוזיקאי אסף אמדורסקי בחריפות נגד נתניהו: "אני כועס. יש נאשם בפלילים שחטף את המדינה שלנו. מדובר בנוכל שנותנים לו יותר מדי קרדיט - הוא צריך ללכת לכלא או לבית משוגעים."[83]

ב-23 ביולי נערכה הפגנה רבת משתתפים בירושלים, במהלכה נעצרו שמונה בני אדם.[84] למחרת נערכה הפגנה דומה בה נעצרו 55 בני אדם.[85] באותו יום נערכה לראשונה הפגנה גם בסמוך לביתו של בנימין נתניהו בקיסריה.[86][87]

ב-26 ביולי נערכו הפגנות של תנועת "הדגלים השחורים" ב-250 גשרים וצמתים ברחבי המדינה.[88][89] בהפגנות השתתפו גם אנשים מהליכוד.[90]

ב-28 ביולי נערכה לראשונה הפגנה בקרבת ביתו של השר אמיר אוחנה בתל אביב, הפגנה בה פרצה אלימות כנגד מפגינים.[91][92][93][94]

ביולי 2020 החלו הפגנות סולידריות בקרב קהילות ישראליות בחו"ל: ארצות הברית, בריטניה, צרפת, קנדה, גרמניה, אוסטרליה והולנד.[95][96]

נציגים מהעדה הדרוזית הצטרפו להפגנת השבת הגדולה ב-1 באוגוסט במחלף אליקים, ביום בו חגגו את חג הקורבן, בהם גם חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח.[97] כמו כן נערכה הפגנה ראשונה ביהודה ושומרון.[98]

נציגות דרוזית ראשונה בגשר אליקים במחאת הדגלים השחורים
מפגינים בכיכר פריז הסמוכה למתחם בלפור בהפגנה של 1 באוגוסט 2020

ב-1 באוגוסט הפגינו כחמישה עשר אלף בני אדם מול בית ראש הממשלה בירושלים. במשטרה הקצו כוחות גדולים למוקדי המחאה מחשש שיהיו ניסיונות לפגוע במפגינים. במקביל התקיימו הפגנות בסמוך לביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה, בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב, ובגשרים וצמתים במדינה.[99]

במהלך האירועים בלטו בסיקור התקשורתי מספר מקרים של מחאה בעירום, בהשראת ארגון פמן.[100]

  • סטודנטית לעבודה סוציאלית טיפסה ב-21 ביולי על פסל המנורה ליד הכנסת והפגינה חשופת חזה כאשר היא מניפה בידה ורד. לאחר מכן אמרה בראיון ברדיו: "החזה שלי אינו ביזוי סמל המדינה. אני לא חושבת שגוף האישה זה דבר מבזה, אני חושבת שראש ממשלה שמואשם בפלילים זה דבר מאוד מבזה".[101][102]
  • בהפגנה בבלפור ב-24 ביולי הפגינו חמש נשים חשופות חזה, כשהן מחזיקות שלטים שעליהם סיסמאות בעברית, אנגלית וערבית, בהן: "ציצי מצטלם יותר טוב מאשר אלימות משטרתית", "ארץ אוכלת יושביה" ו"צדק לאיאד".[103]
  • באותה הפגנה צילם שרון אברהם את המשתתפים בהפגנה באופן הדומה לציור "החירות מובילה את העם", המסמל את המהפכה הצרפתית, ובמרכזו אישה צעירה מניפה דגל בזמן ששמלתה נשמטת וחושפת את שדיה. התצלום זכה לתפוצה רחבה.[104]

ב-21 באוגוסט לקראת הפגנת תמיכה בראש הממשלה היה ניסיון של המשטרה לפנות את מאהל המחאה שפעל כ-70 ימים ליד מעון ראש הממשלה בירושלים.[105] בניסיון הפינוי הזה נפצע ונעצר ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.[106][107]

ב-23 באוגוסט התקיימה הפגנה טעונה ליד מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים בה תועדו מקרי אלימות משני הצדדים[108] ונעצרו כ-30 מפגינים.[109][110] ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה בתפקוד המשטרה.[111][112]

בסוף אוגוסט הפגינו כ-15 אלף בני אדם בקיסריה ובבירה. בהפגנת מוצ"ש ב-29 באוגוסט חולקו כ-40,000 צמידים על ידי מארגני ההפגנה, דבר שמעמיד בספק רב את מספרי המוחים, כפי שדווחו בתקשורת. באותה עת התקיימה שוב צעדה, בהשתתפות כ-3,000 מפגינים ומיצג צוללות שנישא על גבי אלונקה מאולתרת, מגשר המיתרים, בדרך פתלתלה וארוכה שנגזרה מחסימות משטרה, עד החבירה לאירוע המרכזי בכיכר פריז. להפגנה המרכזית שם, הצטרפו לראשונה חסידי ברסלב שהפגינו בדרישה להתיר נסיעה לאומן.[113][114]

תנועת הדגלים השחורים הודיעה כי תצמצם את פעילותה במהלך הסגר השני שהוטל בספטמבר 2020.[115]

בהפגנה בכיכר פריז בירושלים ב-20 בספטמבר 2020 זוהה טופז לוק, יועץ של בנימין נתניהו, שהיה אמור לשהות בבידוד, כשהוא מביים ומצלם סצנה של "הפגנה נגד הקורונה" כביכול, כחלק מניסיון להכפיש את משתתפי ההפגנות ולהפיץ שמועות כאילו הם "מפיצי מחלות".[116] לוק נקנס בעקבות האירוע.[117]

אחרי אישור התקנות לגבי הפגנות, על ההפגנות היה להתבצע במרחק של קילומטר מהבתים של המוחים. בתחילת אוקטובר היו כאלף מוקדים לפי הדיווחים. מארגני המחאה טוענים כי 130,000 איש הפגינו במצטבר ברחבי הארץ.[118][119] באירוע מיוחד מטעם ארגון "חקירה עכשיו" שהוקם על מנת לקדם את פתיחת החקירה בפרשה הידועה כ"פרשת הצוללות" (תיק 3000), יצאו שלוש שיירות כלי רכב מהצפון, מהמרכז ומהדרום לעבר בית המשפט בירושלים. השיירה הצפונית שהייתה העיקרית והמרכזית מביניהן החלה את האירוע בעצרת קצרה בכפר בלום, בשעה 06:00 בבוקר. כחמישים דגמי צוללות בהובלת רועי פלג ממארגני המחאה, יצאו משם לעבר מוזיאון חיל הים בחיפה, תוך שהם חולפים על פני צמתים, גשרים ומחלפים בהם המתינו להם מאות מעודדים. את השיירה ליוו טרקטורונים מעופפים בקטע הראשון של המסלול, וכמו כן חבורת אופנוענים ייעודית שהובילה את השיירה לאורך כל המסלול עד הגעתה לירושלים. השיירות עברו דרך עצרות בהן מאות משתתפים מול מוזיאון חיל הים בחיפה, ברחבת מוזיאון תל אביב ובקיסריה. מעל העצרת חלף מטס של אולטרהלייטים, והזמרת אחינועם ניני שרה למשתתפים בנוסף לדברים שנשאו על ידי אלוף (מיל.) עמירם לוין והסופר מאיר שלו. עם ערב הגיעה השיירה המאוחדת לאזור שהוכן ותוחם על ידי משטרת ירושלים ואפשר את כינוסן של כ-100 צוללות והרכבים הנושאים או גוררים אותן. במקום נערכה עצרת סיכום שבה נאמו בין היתר רב-אלוף (מיל.) דן חלוץ, הפרופסור יורם יובל, ואנשים נוספים. משטרת ישראל ליוותה את האירוע מתחילתו ועד סופו, כאשר היא מאפשרת את קיום ההפגנה לאורך מסלול של 266 קילומטרים. בסיום האירוע, נשלח מכתב תודה והערכה למשטרה, משי חזן שהיה היוזם והמפיק העקרי של האירוע.

שיירת הצוללות נכנסת לחיפה

בהפגנות השבת ב-17 באוקטובר 2020, כבר נרשמו ונספרו 1275 מוקדים בכל רחבי הארץ. על פי ספירת המפגינים בכל הנקודות ובהפגנות הגדולות שהתקיימו לאחר מכן בכיכר רבין ובקרבת בלפור, בירושלים, השתתפו בהם כ-260,000 אנשים. בהפגנת בלפור חולקו 22,500 צמידים ובכיכר רבין דווח על מעל 2,000 מפגינים. לאחר כשנה הושבו למפגינים קנסות לא חוקיים שהייה המשטרה במהלך הסגר שהיה בחלק מהזמן.[120]

בהפגנה בראש העין בנובמבר 2020 השווה אחד מראשי "CRIME MINISTER" בין נתניהו להיטלר. דבריו גונו על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ ויו"ר הכנסת יריב לוין.[121]

ב-5 בדצמבר 2020 נהרג דרור סופר, מפגין בהפגנה בצומת סביון מפגיעת רכב שלא בכוונה.

אלימות בהפגנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנות בחודש יולי בירושלים הופעלו מכת"זיות נגד המפגינים,[122] ותועדה אלימות משטרתית. ההפגנות ב-14 ביולי וב-16 ביולי היו סוערות, ונעצרו בהן עשרות בני אדם. לטענת המשטרה מאות מפגינים הפרו את הסדר במרכז העיר, יידו אבנים, ביצים וחפצים לעבר כוחות המשטרה, ונוסף על כך, גרמו נזק רב וונדליזם לרכוש בתי העסק.[123]

מכת"זית בהפגנה מתיזה סילון מים עם צבע כחול ממרחק קצר ישירות על אנשים

בהפגנה ב-25 ביולי בצומת שער הנגב נדקר בצווארו אדם מקיבוץ גבים, לאחר שקבוצת אנשים פגעה במפגינים וקרעה את השלטים שנשאו.[124] באותה עת תועד במחלף אלוף שדה ברמת גן רכב חולף המרסס מפגינים בגז פלפל.[125]

בהפגנות ב-26 ביולי עצרה המשטרה שישה בני אדם שתקפו מפגינים.[126]

לאחר הפגנה שנערכה ב-28 ביולי מול ביתו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה בתל אביב, נפצעו חמישה מפגינים בידי חבורת בריונים, שחלקם היה מעורב באירועים אלימים במשחקי כדורגל. בעקבות טענות מפגינים על אי סיוע של המשטרה ותיעוד שהופץ ברשתות החברתיות ולפיו השוטרים נמנעו מלעצור את התוקפים, נפתחה בדיקה במח"ש.[127]

ב-30 ביולי איימו חברי ארגון הימין "לה פמיליה" על מפגינים ברחוב בלפור בירושלים, כשהם קוראים "מוות לשמאלנים" ו"מוחמד מת".[128]

במאות מקרים נוספים דיווחו מפגינים של תנועת הדגלים השחורים בגשרים ובצמתים על אירועי תקיפה כלפיהם.[129] בין אלו ב-1 באוגוסט 2020 בוצע ניסיון דריסה של מפגינים בצומת בילו סנטר,[130] ב-17 בספטמבר 2020 התקיים ניסיון לבצע פיגוע דריסה של מפגינים בכביש 784, המפגינים הספיקו לזוז לפני שנפגעו.[131] ב-20 בספטמבר עצרה המשטרה נהג נוסף שהתקרב למפגינים בירושלים ונחשד בניסיון דריסה.[132] החשוד שוחרר לבסוף.

בהפגנה במוצאי שבת ב-23 באוגוסט בירושלים תועדו אירועי אלימות[108][111][112][133] חלק מהמפגינים היו בכיכר פריז וחלק צעדו לכיכר מגשר המיתרים. כשהצועדים היו סמוכים לכיכר חסמה המשטרה את דרכם ומנעה מהם לחבור למפגינים בכיכר פריז, הדהירה פרשים לתוך הקהל ועצרה מפגינים באלימות.[109][110] פרופסור אוריאל צור נפצע בראשו ואושפז.[134] המשטרה דיווחה כי נפצעו שלושה שוטרים.

בהפגנות שהיו בתחילת אוקטובר דווח מקרי תקיפה של מפגינים.[135] דווח שהיו עימותים עם שוטרים בעיקר בתל אביב.[119]

בראיון בערוץ 13 דיווח סגן ניצב במשטרה כי עמוד קריים מיניסטר בפייסבוק קרא להצטייד בגז פלפל ובשוקרים נגד שוטרים. בהמשך המשטרה חזרה בה מהטענה.[136]

באוקטובר, נתגלו הקלטות והודעות של פעילי ימין בהן איימו לפגוע פיזית במפגינים באירועי המחאה ברחבי הארץ.[137]

בהפגנות, המשטרה הרבתה להשתמש בטקטיקת קטלינג השנויה-במחלוקת כדי לסגור את היציאות והכניסות של מתחם ההפגנה.[138]

במהלך ההפגנות נגד ראש הממשלה נערכו עימותים, חלקם אלימים, בין המפגינים לשוטרים: היו מפגינים שאיימו על שוטרים קיללו אותם והשוו אותם לנאצים.[139]

ראש מדור חקירות של המשטרה תיאר מקרים של אלימות מצד חלק מהמפגינים כלפי המשטרה: "יורקים על שוטרים, תוקפים אותם, דוחפים אותם, מקללים אותם."[140]

תגובות במערכת הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תיאר את פעולות המחאה כ"הפגנות שמאל אנרכיסטיות", טען שהן נושאות אופי אלים, קוראים בהן לרצח, והן זוכות לסיקור יתר.[141] הוא אף תיאר מפגינים כמפיצי מחלות. זאת בגלל ההתקהלות במהלך מגפה הקורונה ובאמצעות עשיית צרכים.[142]

חברת הכנסת תמר זנדברג אמרה במהלך המחאה שהסיבה שהמפגינים הגיעו היום היא כדי להילחם בנגיף ההסתה.[143]

שר הביטחון וראש ממשלת ישראל החלופי בני גנץ דיבר על מחויבות הממשלה להיות קשובה לאנשים. נאמר גם שזכות המחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. הוא ביקש מראש הממשלה והשרים - לא להקצין ולא לתקוף רק לשם התקיפה.[144]

השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, ביקש לבדוק צעדים לצמצום ההפגנות, ובין השאר טען שמנכ"ל משרד הבריאות אמר שההפגנות הן "מדגרות קורונה". הוא גם הזהיר מפני פגיעה בראש הממשלה: "אלמלא היחידה לאבטחת אישים - מישהו היה עושה מעשה".[145]

יאיר נתניהו פרסם ברשת טוויטר הודעה ובה פרטיהם של אנשי עמותת "חוזה חדש" וקרא להגיע לבתיהם ולהטרידם. אנשי העמותה הגישו תביעה נגד יאיר נתניהו, ובית המשפט קבע כי הוא ייאלץ למחוק את ההודעה שפרסם, והוציא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת למשך 6 חודשים.[146] בראיון שהעניק לגלי ישראל כינה מפגינים כ"חייזרים" ואמר שהוא מראה לאביו קטעים נבחרים מצילומי ההפגנות וכי "זה מבדר אותו".[147]

ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר בנאומו בכנסת כי המפגינים הם הבוסים של ראש הממשלה ואינם מרוצים.[148]

בסגר הראשון, נתניהו התנגד להגבלת חופש ההפגנה.[149] בסגר השני תמך כחלק מהדוק הסגר. היועמש טען שניתן להגביל עד 2,000 איש בבלפור גם בסגר הקיים תוך שמירה על הנחיות כמו קפסולות ומרחק.[150] במסגרת המתווה גובשו תקנות שמגבירות את יכולתה של המשטרה לאכוף את כללי הריחוק החברתי והמסכות באמצעות קנסות. הידוק הסגר איפשר הגבלות נוספות: במרחק של עד 1,000 מטר מהבית ולא יותר מההתקהלות המותרת (בקפסולה של עד 20 איש).[151] אף על פי כן, שינוי החוק כך שהפגנות יוגבלו נדחה בשל עיכוב של חברי הליכוד והאופוזיציה. אושר אחרי יום הכיפורים.[152] הגבלת המרחק מהבית ביחס להפגנות בוטלה ב-12 באוקטובר.[153] כעבור כמה חודשים, נפסק שהתקנה שמנעה הפגנות במרחק יותר מקילומטר מהבית אינה חוקית.[154]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רועי רובינשטיין, "בגדו בנו בחסות הקורונה": היום השלישי למחאת הדרוזים, באתר ynet, 5 במאי 2020
  2. ^ התנועה לאיכות השלטון: המשטרה מאפשרת הפגנה במכלאות בלבד, באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  3. ^ אתר למנויים בלבד בר פלגו ניר חסון, כולם מחפשים את ההנהגה של המחאה בבלפור, אבל היא פשוט לא קיימת, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020
  4. ^ למחות או לא להיות: חודש בתוך תנועות המחאה ששוטפות את הארץ // שרה ליבוביץ־דר, באתר מגזין ליברל, ‏2020-11-20
  5. ^ יגאל מוסקו, ‏מחאת הצעירים - "נותרו לנו רק 2 ברירות: לחזור להורים או לצאת לרחובות", באתר ‏מאקו‏, 10 באוקטובר 2020
  6. ^ https://act.zazim.org.il/donate/covid_democracy_protestj14_he/
  7. ^ 1 2 3 כאלף במחאת הדגלים השחורים מול מעון רה"מ: "המשטרה מגויסת לטובת השלטון", באתר וואלה!News, ‏2020-06-27 (ארכיון)
  8. ^ הטייס וחוקר השואה שהפך לסמל המחאה נגד נתניהו, באתר ynet, 27 ביוני 2020
  9. ^ 1 2 ישראלים בחו"ל מצטרפים למחאה: "כואב לראות את הדמוקרטיה נרמסת", באתר וואלה!News, ‏2020-07-31 (ארכיון)
  10. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, מבלפור לגשר הזהב: ישראלים בארה"ב מצטרפים למחאה נגד נתניהו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2020
  11. ^ מאות מפגינים חוסמים כבישים בת"א; מנדלבליט: "על המשטרה לפעול באופן ענייני", באתר וואלה!News, ‏2020-07-28 (ארכיון)
  12. ^ טל שניידר, בר לביא, אלפי מפגינים בת"א; עימותים וחסימות כבישים באזור הסינמטק, באתר גלובס, ‏2020-07-28 (ארכיון)
  13. ^ מפגין שהוכה בהפגנה בת"א: "המשטרה בחרה צד והפקירה אותנו", באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  14. ^ עם צאת יום הכיפורים: הפגנות יתקיימו מחוץ לבתי השרים מכחול לבן, באתר כיפה, ‏2020-09-28
  15. ^ לדוגמה, תושב תל אביב תועד כשאיים בסכין על מפגינים נגד נתניהו - ונעצר, באתר ynet, 30 באוקטובר 2020
  16. ^ יואב איתיאל‏, 8 חודשי מאסר נגזרו על תושב חיפה שהשליך אבנים על מפגינים נגד נתניהו, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2020
  17. ^ מי אחראי לעימותים בין המשטרה למפגינים?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏8 בספטמבר 2020
  18. ^ אדיר ינקו ואיתי בלומנטל, אלפים בהפגנה נגד נתניהו בת"א: "תתפטר", באתר ynet, 30 בנובמבר 2019
  19. ^ רויטל חובל, השבוע העשירי למחאה: מאות הפגינו בתל אביב נגד השחיתות השלטונית, באתר הארץ, 10 בפברואר 2018
  20. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, לאחר החמרת ההגבלות על מחאה, מאות הפגינו בתל אביב נגד הפגיעה בדמוקרטיה, באתר הארץ, 16 באפריל 2020
  21. ^ 1 2 כעשרת אלפים איש הפגינו במחאה הכלכלית בת"א: "אתם שם למעלה - תקשיבו לנו!", באתר וואלה!News, ‏2020-07-11 (ארכיון)
  22. ^ אלה לוי-וינריב, בר לביא, "הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות, באתר גלובס, ‏2020-07-11 (ארכיון)
  23. ^ המאבק עולה שלב: המורים יצאו השבוע לרחובות, באתר mako, ‏2020-04-26 (ארכיון)
  24. ^ המורים והגננות הפגינו: "לא לסכן צוותים וילדים", באתר ynet, 30 באפריל 2020
  25. ^ "הפכנו לאנשים בלי חמצן": הפנים שמאחורי מחאת העובדים הסוציאליים, באתר ynet, 7 ביולי 2020
  26. ^ מחאת העובדים הסוציאלים נמשכת: חסמו את רחוב דיזנגוף בת"א, באתר ynet, 17 ביולי 2020
  27. ^ מחאת העובדים הסוציאליים: מאות הפגינו ברחבי הארץ; חסימות בת"א, באתר וואלה!News, ‏2020-07-02 (ארכיון)
  28. ^ המחאות מתאחדות: אלפי מפגינים צעדו אל הכנסת, באתר וואלה!News, ‏2020-07-21 (ארכיון)
  29. ^ חסימות כבישים באזור הכנסת במחאה על 'חוק הקורונה' והמצב הכלכלי, 34 נעצרו אמש, באתר דבר העובדים בארץ ישראל (ארכיון)
  30. ^ רן בוקר, מחאת הענק בתרבות: "אסור להשאיר את הבמה הזו ריקה", באתר ynet, 12 במאי 2020
  31. ^ מאיה כהן, מחאת התרבות: עימותים בין מפגינים למשטרה, באתר ישראל היום, 10 ביוני 2020
  32. ^ גלעד כהן, יעל פרידסון, מפגינים נפצעו בפינוי מאהל בירושלים: "פקח חתך אותי", באתר ynet, 13 ביולי 2020
  33. ^ עומר כביר, מדוע ישראל הפכה באישון לילה לפחות דמוקרטית והאם היא אכן בטוחה יותר?, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-17 (ארכיון)
  34. ^ עצורים בהפגנה מול הכנסת: "מפרים צו משרד בריאות", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  35. ^ סערה בכנסת: הקמת הוועדות נדחתה, חילופי האשמות בין הליכוד לכחול לבן, באתר ynet, 17 במרץ 2020
  36. ^ 103FM, עמוס ידלין: "במקום לעשות תחקיר, עשו מסיבת ניצחון", באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2020
  37. ^ תגובת גנץ בטוויטר למעצרי השווא בקרבת ביתו
  38. ^ שידור של יוראי להב הרצנו מראש העין
  39. ^ רוית נאור משדרת מראש העין 4 בנובמבר 2020
  40. ^ כאן חדשות, דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה, באתר טוויטר
  41. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, מפגינים נגד גנץ הוכנסו לניידת והורדו ממנה במגרש חנייה מבלי להיחקר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2020
  42. ^ גונן בן יצחק מדווח על החטיפות בראש העין ועל תלונה למח"ש
  43. ^ דף הפייסבוק של "מצילים את הדמוקרטיה – מחאת הדגלים השחורים"
  44. ^ 1 2 צבי זרחיה, מחאת הדגלים השחורים: "להציל את הכנסת והדמוקרטיה; אדלשטיין, פנה את הכיסא", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-19 (ארכיון)
  45. ^ מחאת רכבים מקיפה את הכנסת: "מחלת השחיתות גרועה יותר מהקורונה", באתר וואלה!News, ‏2020-03-23 (ארכיון)
  46. ^ אני יוצא למחאה. דגל שחור., בעמוד הפייסבוק של Uri Misgav, 15 במרץ 2020
  47. ^ ליאור ורוצלבסקי, "לא בבית ספרנו": הורים נגד חיבור הבית היהודי ועוצמה יהודית, באתר חדשות 13, 22 בדצמבר 2019
  48. ^ מחאת הורים חדשה: "כהניזם לא בבית ספרנו", באתר ynet, 24 בדצמבר 2019
  49. ^ תמי יקירה, מחאת הדגל השחור: אין כניסה לגזענות בתל אביב, באתר טיים אאוט, ‏2019-12-22
  50. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  51. ^ מארגני מחאת הדגלים השחורים: "המשטרה אסרה להפגין מול ביתו של גנץ", באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  52. ^ בר פלג, מאות מפגינים מול בתיהם של גנץ, אדלשטיין וארדן: "רומסים את הדמוקרטיה", באתר הארץ, 20 במרץ 2020
  53. ^ אתר למנויים בלבד ישי פרידמן, ‏הפגנה מול ביתו של אדלשטיין: "חשוב יותר מלהידבק בקורונה", בעיתון מקור ראשון, 22 במרץ 2020
  54. ^ אנשי מחאת "הדגלים השחורים" הפגינו מול ביתו של אשכנזי וזומנו לחקירה, באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  55. ^ דניאל רוט-אבנרי, הפגינו מול ביתו של אשכנזי – ונקנסו באלפי שקלים, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2020
  56. ^ דוח מילולי 2020 - הדגלים השחורים בע"מ (חל"צ).pdf, באתר www.guidestar.org.il
  57. ^ הדגלים השחורים בע"מ (חל"צ) | גיידסטאר - אתר התאגידים של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
  58. ^ עימותים בין שוטרים למפגינים מחוץ לכנסת: "תתביישו לכם", באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2020
  59. ^ אריק בנדר, ‏מאות בני אדם מפגינים מול מעון ראש הממשלה בירושלים, באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2020,
    גלעד כהן, כאלף הפגינו מול מעון ראש הממשלה: "תריחו את השחיתות", באתר ynet, 31 ביולי 2020
  60. ^ נתי יפת, האנרכיסט, באתר זמן ישראל, 3 באוגוסט 2020
  61. ^ אלפים הפגינו בירושלים ות"א, באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2020
  62. ^ "בהפגנה הזאת כולם הצביעו לביבי, אלה המצביעים שלו - והוא בוגד בהם", באתר כאן חדשות (ארכיון)
  63. ^ אתר למנויים בלבד מריאן מטיאש, ישראלית, בברלין, מפגינה. זכותי | דעה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2020
  64. ^ אלכסנדרה לוקש, מפגינים בקליפורניה נגד נתניהו: "ישראל היא הבית", באתר ynet, 3 באוגוסט 2020
  65. ^ גיל הופמן, ג'רוזלם פוסט, ‏ניו יורק, לונדון וסן פרנסיסקו: ההפגנות נגד נתניהו מתרחבות אל מעבר לים, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2020
  66. ^ אלכסנדרה לוקש, גרות בחו"ל, מפגינות נגד הממשלה: "חובה מוסרית", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
  67. ^ נדב איל, אדיר ינקו, מאחורי הקלעים של המבצע לסיכול חיסוני הילדים בישראל, באתר ynet, 19 בנובמבר 2021
  68. ^ 1 2 מאיפה מגיעים המיליונים להפגנות נגד הרפורמה המשפטית? | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-07-17
  69. ^ uri, רשימת המענקים של הקרן החדשה לישראל למחאה נגד ההפיכה המשטרית, באתר הקרן החדשה לישראל, ‏2023-04-03
  70. ^ הצטרפו למלחמה בדיקטטורה!, באתר beactive.co.il
  71. ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים, באתר חדשות 13, 27 במרץ 2020
  72. ^ מחאת הדגלים השחורים, באתר beactive.co.il
  73. ^ אלה לוי-וינריב, ‏העצמאים חזרו לכיכר: "זהו חורבן בית שלישי בחסות הממשלה. העסקים מוקרבים על המזבח הפוליטי", באתר גלובס, 22 באוקטובר 2020
  74. ^ אריק בנדר, ‏אורנה בנאי בהפגנת הדגלים השחורים: "אנחנו בעד הדמוקרטיה בישראל", באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2020.
  75. ^ דניאל רוט-אבנרי, אורנה בנאי במתקפה נגד רה"מ נתניהו, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2020
  76. ^ סיון חילאי, ההפגנה נגד הסיפוח: "תנו את הכסף למובטלים", באתר ynet, 23 ביוני 2020
  77. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון ויהושע בריינר, אחד ממובילי המחאה מול בית רה"מ נעצר עם שישה מפגינים; הערב צפויה הפגנה על מעצרו, באתר הארץ, 26 ביוני 2020.
  78. ^ אמיר השכל לאחר שחרורו: "אם המעצר שלי הצית את האש - המחיר היה כדאי", באתר וואלה!News, ‏2020-06-28 (ארכיון)
  79. ^ איתי בלומנטל, חיים גולדיטש וריקי כרמי, מחאה נגד נתניהו ברוטשילד, השכל חזר לבלפור, באתר ynet, 29 ביוני 2020
  80. ^ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר, ניר חסון, נעה שפיגל, הפגנות נערכו ברחבי הארץ, כ-1,500 מחו בירושלים, באתר הארץ, 27 ביוני 2020
  81. ^ לעצור את העוצרים: מעצר השווא של אמיר השכל עשוי להפוך לרגע מכונן, באתר www.zman.co.il, ‏2020-06-28 (ארכיון)
  82. ^ 'ליל הגשרים' תש"ף גם בכרמיאל הפגינו, באתר בלינקר, ‏2020-06-27 (ארכיון)
  83. ^ ynet, אסף אמדורסקי במתקפה חריפה נגד נתניהו: "נוכל, הוא צריך ללכת לכלא", באתר ynet, 12 ביולי 2020
  84. ^ יעל פרידסון וגלעד כהן, אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעון רה"מ; שוטרים חסמו פעילי ימין מלהגיע אליהם, באתר ynet, 23 ביולי 2020
  85. ^ מאות בקבלת שבת ליד מעון רה"מ: "לקחו לנו את המדינה", באתר וואלה, 24 ביולי 2020
  86. ^ מחסומים הוצבו סביב ביתו של נתניהו בקיסריה מחשש לקיום הפגנות, באתר וואלה, 24 ביולי 2020.
  87. ^ איתמר אייכנר, מחשש להפגנות: גדרות מסביב לווילה של נתניהו בקיסריה, באתר ynet, 24 ביולי 2020
  88. ^ יובל בגנו, ‏אלפים מחו נגד נתניהו ברחבי הארץ; 12 מפגינים נעצרו או עוכבו, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2020.
  89. ^ אלפים מחו מול מעון נתניהו בי-ם; מפגינים נעצרו בגין הפרעת סדר, באתר וואלה, 26 ביולי 2020
  90. ^ אטילה שומפלבי, המחאה המאוחדת בבלפור: "נתניהו יודע שההפגנות הן של כל העם", באתר ynet, 26 ביולי 2020
  91. ^ תיעוד: מפגינים נגד נתניהו הוכו בתל אביב, באתר ynet, 28 ביולי 2020
  92. ^ נתניהו על האלימות בת"א: "אין מקום לאלימות מכל סיבה שהיא", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון)
  93. ^ גנץ על האלימות נגד מפגינים בת"א: "התוקפים חייבים להיעצר ולהיענש", באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  94. ^ גנץ על האלימות נגד מפגינים: "על התוקפים להיענש"; אוחנה: "המשטרה תטפל", באתר וואלה!News, ‏2020-07-29 (ארכיון)
  95. ^ גיל הופמן, ‏ניו יורק, לונדון וסן פרנסיסקו: ההפגנות נגד נתניהו מתרחבות אל מעבר לים, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2020.
  96. ^ ציוץ של רומן ברונפמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020
  97. ^ ציוץ של ערן זינגר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.
  98. ^ ציוץ של ערן רייכמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020
  99. ^ ניר חסון ויהושע בריינרו בר פלגו נעה שפיגלו הגר שיזף, המשטרה פינתה בכוח מאות מפגינים מול מעון רה"מ בירושלים; 12 נעצרו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2020
  100. ^ סוכנויות הידיעות, החיילות החדשות של הפמיניזם חשופות חזה, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2012.
  101. ^ המחאות בירושלים: מפגינה חשופת חזה תועדה על סמל המנורה מול הכנסת, באתר וואלה, 22 ביולי 2020
  102. ^ יעל פרידסון, גלעד כהן, תמונות המחאה: מפגינה חשופה על פסל מנורה ליד הכנסת, באתר ynet, 22 ביולי 2020.
  103. ^ נינה פוקס, חיים גולדיטש, חשפו עצמן בהפגנה: "אם שלטים לא עובדים - ציצים יעבדו", באתר ynet, 25 ביולי 2020
  104. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, מחאה תרבותית: כשאולמות המופעים סגורים, האמנים מוצאים קהלים חדשים, באתר הארץ, 30 ביולי 2020
  105. ^ מאהל המחאה בי-ם פונה זמנית לטובת תומכי רה"מ, מתנגדיו יפגינו ברחוב סמוך, באתר וואלה!News, ‏2020-08-20 (ארכיון)
  106. ^ המשטרה נערכת להפגנות בי-ם ופינתה את מאהל המוחים נגד רה"מ, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון)
  107. ^ לאחר עימותים מול המפגינים, המשטרה פינתה את מאהל המחאה בבלפור, באתר כיפה, ‏2020-08-20 (ארכיון)
  108. ^ 1 2 אגרופים לפנים ודחיפות: שוטרים תועדו מכים מפגינים נגד רה"מ בי-ם, באתר וואלה!News, ‏2020-08-22 (ארכיון)
  109. ^ 1 2 N12 - עימותים אלימים בפינוי המחאה בבלפור: "הכריזו עלינו מלחמה", באתר N12, ‏2020-08-22 (ארכיון)
  110. ^ 1 2 30 מוחים נעצרו במהלך המחאות בבלפור; שלושה שוטרים נפצעו בעימותים, באתר www.maariv.co.il (ארכיון)
  111. ^ 1 2 מאיה הורודניצאנו‏, מפקד מחוז י-ם על האלימות בהפגנות: התיעוד לא משקף הכול, באתר וואלה, 24 באוגוסט 2020
  112. ^ 1 2 מפקד מחוז ירושלים: "המפגינים הגיעו להתעמת", באתר ynet, 24 באוגוסט 2020
  113. ^ 15 אלף מפגינים נגד נתניהו בירושלים: "אין דבר שיכול לעצור מהפכה", באתר וואלה!News, ‏2020-08-29 (ארכיון)
  114. ^ N12 - בזמן הפגנת החסידים נגדו נתניהו הודיע: מתגבש מתווה..., באתר N12, ‏2020-08-29 (ארכיון)
  115. ^ אריק בנדר, ‏"הדגלים השחורים" לא יפגינו בבלפור במשך הסגר, "אין מצב" ימשיכו כרגיל, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2020
  116. ^ יעל פרידסון, מפגינים: יועץ רה"מ הפר בידוד. הליכוד: חזר מבדיקת קורונה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2020
  117. ^ אחרי שהפרו את ההנחיות: יועציו של נתניהו נקנסו ב-5,000 ש"ח, באתר ynet, 22 בספטמבר 2020
  118. ^ איתמר מינמר ענבר טויזר אור רביד, ‏שבת של מחאות: עשרות נעצרו בהפגנות נגד הממשלה ברחבי הארץ - ושוחררו, באתר ‏מאקו‏, 3 באוקטובר 2020
  119. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד בר פלג, יהושע (ג'וש) בריינר, נעה שפיגל, ניר חסון, אלמוג בן זכרי, הגר שיזף, רבבות מחו ברחבי הארץ, 38 מפגינים נעצרו בעימותים עם שוטרים בתל אביב, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2020
  120. ^ משה נוסבאום, ‏פרסום ראשון: קנסות הקורונה לא חוקיים - המדינה תחזיר למפגיני בלפור כמעט 11 מיליון שקל, באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2021
  121. ^ חיים יעקבזון, ‏"אני עומד מאחורי כל מילה": מפגין מ'קריים מיניסטר' השווה בין נתניהו להיטלר, באתר JDN‏, ג׳ בכסלו תשפ"א
  122. ^ "רק ניסיתי לברוח" 3 באוגוסט 2020, בעמוד הפייסבוק של כאן חדשות (אורך: 6.15 דקות), כתבת: איטה גליקסברג.
  123. ^ כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020
  124. ^ מתן צורי, החשוד בדקירת מפגין במחאה נגד נתניהו יישאר במעצר: "תקפו אותי, הגנתי על עצמי", באתר ynet, 26 ביולי 2020
  125. ^ איתי בלומנטל, מתן צורי, מפגין נדקר בשער הנגב, גז פלפל לעבר מוחים ברמת גן, באתר ynet, 26 ביולי 2020
  126. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, בר פלג, נעה שפיגל, ניר חסון ואלמוג בן זכרי, אלפים מחו ליד מעון רה"מ; המשטרה עצרה חשודים בתקיפת מפגינים ברחבי הארץ, באתר הארץ, 25 ביולי 2020
  127. ^ דניאל דולב‏, מח"ש: בודקים את התנהלות השוטרים באירוע בו הותקפו מפגינים בת"א, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2020
  128. ^ יהל פרג', ‏המונים הפגינו ברחבי הארץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2020
  129. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, נעה שפיגל, ניר חסון, מאות מפגינים נגד נתניהו דיווחו שהותקפו. אלה כמה מסיפוריהם, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2020
  130. ^ אביגיל קדם, ניסיון דריסה של מפגינים בצומת בילו: "נהיה מפחיד. בסוף יקרה כאן אסון", באתר mynet רחובות, ‏3.8.20
  131. ^ טל כרמון, ‏"אלפי משפחות נכנסו לעתיד כלכלי של אבדון", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בספטמבר 2020
  132. ^ חיים גולדיטש, אלפים הפגינו בירושלים בזמן הסגר: עימותים ו-11 עצורים, באתר ynet, 21 בספטמבר 2020
  133. ^ אביעד גליקמן, במח"ש בודקים: המפגין שהתעמת עם סנ"צ גואטה - תקף אותו קודם, באתר חדשות 13, 25 באוגוסט 2020
  134. ^ פרופ' אוריאל צור בן 83 מרחובות נפצע בהפגנה מול בית ראש הממשלה ואושפז בבית החולים, באתר BE106.NET רחובות (ארכיון)
  135. ^ תומר מיכלזון וגלית עדות, מחיפה ועד אשקלון: עשרות מקרי תקיפה קשים של מפגינים בסוף השבוע האחרון, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 4 באוקטובר 2020
  136. ^ ליאור קינן, עמרי מניב, המשטרה: הטענה שמפגינים קראו לאלימות הסתמכה על פייק ניוז, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2020
  137. ^ ליאור קינן, מאור צור, עמרי מניב, מאות הפגינו בתל אביב נגד נתניהו; מחאת העצמאים התחדשה, באתר חדשות 13, 22 באוקטובר 2020
  138. ^ עו"ד גבי לסקי, כיצד המשטרה מרתיעה מפגינים מלהגיע להפגנות? טוב ששאלת!, באתר פייסבוק, ‏22.8.2020 (ארכיון)
  139. ^ שוטרת מספרת על אלימות מפגיני השמאל: קללות יריקות ומכות - YouTube, באתר www.youtube.com
  140. ^ אטילה שומפלבי, קצין משטרה על ההפגנות: "יורקים על שוטרים, דוחפים אותם, מקללים אותם. זה לא פשוט", באתר ynet, 19 ביולי 2020
  141. ^ תגובת נתניהו להפגנות המחאה, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 2 באוגוסט 2020
  142. ^ שמעון כהן, האמת מאחורי פינוי מחאת השמאל, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2020
  143. ^ ynet, ערב של מחאות בירושלים, בת"א ועל הגשרים, באתר ynet, 1 באוגוסט 2020
  144. ^ איתמר אייכנר, גנץ: "ההפגנות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה"; נתניהו: "זה ניסיון לרמוס אותה", באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
  145. ^ אלכסנדרה לוקש, אדיר ינקו, השר אוחנה באולפן ynet: "ההפגנות - מדגרות קורונה", באתר ynet, 27 ביולי 2020
  146. ^ יעל פרידסון, אטילה שומפלבי, יאיר נתניהו נדרש להסיר את הציוץ עם כתובות המפגינים ולהימנע מהטרדתם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
  147. ^ אתר למנויים בלבד TheMarker, יאיר נתניהו על המפגינים: "אני מראה את החייזרים האלה לאבא שלי, זה מצחיק אותו", באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2020
  148. ^ יקי אדמקר‏, נתניהו ממשיך להשתלח במפגינים: "מסיימים להפגין והולכים למלונות יוקרה", באתר וואלה, 5 באוגוסט 2020
  149. ^ עקיבא נוביק, מהצד השני, באתר Twitter, ‏23 בספטמבר 2020
  150. ^ אביעד גליקמן, היועמ"ש: לא קבעתי באף שלב שסגירת המשק היא תנאי להגבלת הפגנות, באתר חדשות 13, 24 בספטמבר 2020
  151. ^ ברק רביד, יקי אדמקר, דניאל דולב, יניר יגנה, טל שלו‏, הסגר הכללי ייכנס לתוקף מחר ב-14:00: כך ייראו התפילות וההפגנות, באתר וואלה, 24 בספטמבר 2020
  152. ^ סופית: הכנסת אישרה את הגבלת ההפגנות בסגר, באתר ynet, 30 בספטמבר 2020
  153. ^ הקבינט האריך את הסגר המלא עד ראשון בחצות, מותר לצאת לחתונה של קרוב, באתר ynet, 13 באוקטובר 2020
  154. ^ דניאל דולב‏, בג"ץ: התקנה שמנעה הפגנות במרחק יותר מקילומטר מהבית אינה חוקית, הקנסות יבוטלו, באתר וואלה, 4 באפריל 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המחאה_נגד_ממשלת_ישראל_השלושים_וחמש&oldid=39727281#מחאת_הדגלים_השחורים"