פליטים יהודים ממדינות ערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נייטראליות, כתיבה פולמוסית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה

פליטים יהודים ממדינות ערב הם יהודים אשר נאלצו ברובם, לעזוב חסרי כל את מדינות ערב שבהן נולדו וחיו והפכו לפליטים ‏[1] כתוצאה מהפרת זכויות אדם‏[2]. מדובר בתהליך שהחל בשנות ה-30 של המאה ה-20, התעצם בהכוונתה[3] של הליגה הערבית בסמיכות להקמת מדינת ישראל, נמשך בשנות ה-50 וה-60 ובמהלכו חדלו מלהתקיים קהילות בעלות היסטוריה בת מאות ואלפי שנים.

בשיח הציבורי שהתקיים בישראל הצעירה הקולטת עלייה כונו היהודים שהגיעו מארצות ערב, כאחיהם שהגיעו מאירופה - עולים. כינוי זה הצביע על זיקתם לציונות, על תרומתם לבניין מדינת ישראל והצהרת כוונות של מדינת ישראל לשקמם בגבולותיה כאזרחים שווי זכויות וחובות על פי גישת "כור ההיתוך", הצהרה שבבחינה לאחור, מולאה. בה בעת התעלמה המדינה משיח הפליטות וממורשתם התרבותית של יהודי מדינות ערב כפי שהתעלמה משיח הפליטות וממורשתם התרבותית של יוצאי אירופה‏[4].

בשנים האחרונות חל שינוי בעמדת ממשלת ישראל וגורמי חוץ כלפי שיח הפליטות: ממשלת ישראל בהחלטות מס' 1544 משנת 2002‏‏[5] ו־1250 ‏‏משנת 2003 [6] והקונגרס האמריקאי בהחלטה 185 משנת 2008‏‏[7] מכירים ביהודים שנעקרו ממדינות ערב כפליטים ובשנים האחרונות נערכת ממשלת ישראל להערכת שווי הרכוש, הנאמד במיליארדי שקלים, והולאם על ידי מדינות ערב‏[8]. ישנם גורמי ממשל בישראל ובארצות הברית, מומחי זכויות אדם והיסטוריונים הגורסים כי קיימת סימטריה‏[9]‏[1] בין שיח הפליטות של היהודים ממדינות ערב ובין שיח הפליטות הפלסטיני, ולכן יוצרים זיקה[10]‏[1] בין הכרה בינלאומית בשני הסיפרים לבין תוחלתו של כל פתרון צודק וכולל לסכסוך הערבי-ישראלי. ההנהגה הפלסטינית ומדינות ערב שוללים סימטריה זו מכל וכל[דרוש מקור].

תמונה של יהודי תימן במבצע על כנפי נשרים

תוכן עניינים

היחס אל יהודי מדינות ערב תחת שלטון מוסלמי

היווסדן של קהילות יהודיות באזורים הקרויים כיום מדינות ערב[11] מיוחסת, על פי מסורות,[דרוש מקור] לזמן שבין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני.

לאחר התפשטות האסלאם בעולם הערבי במהלך המאה השביעית ניסו הקהילות לשמור על יהדותן ואורח חייהן ככל האפשר כבני חסות תחת שלטון שהטיל עליהם מיסים, הגבלות ואיסורים. החוק המוסלמי קובע, לדוגמה, שבני החסות נדרשים לשלם מס גולגולת שנתי עבור חייהם לשלטון שאמור להבטיח את שלומם. לפי חוקי האסלאם עמי הספר (בקוראן היהודים, הנוצרים ואף הזורואסטרים) זכאים לחיות במעמד של בני חסות הנקרא ד'ימי. מעמד זה אינו מונע מהם מלשמר את דתם ומאפשר להם לחיות בארצות האסלאם כל עוד השלטון מכבד את חוק האסלאם ופועל לאורו. אך לא בכל ארצות האסלאם תמיד הייתה גישה מקלה כלפי יהודים לאורך תקופת הגלות הממושכת. תחת השלטון המוסלמי אולצו יהודים להתאסלם בכפיה פעמים רבות, ותמיד נאלצו לתלות את תקוותם לחיות בביטחה ובשלום בשליטים שהתחלפו במהלך ההיסטוריה.

לצד אירועים כגון מהפכות וסכסוכי סיעות ועדות אירעו מדי פעם פרעות והתנכלויות באופי מקומי בקהילות היהודיות. ההתנכלויות כללו איומים, מעשי שוד, שריפה של רכוש, סקילה והכאה ואירועי טבח המוניים שהסתיימו לעתים במותם של מאות יהודים (למשל הפרהוד, פרעות טריפולי ופרעות עדן).

ברוב התקופה הממושכת התקיימו יחסי מסחר תקינים, חברות ושכנות בין הערבים המוסלמים ליהודים שמבחינה תאולוגית קרובים יותר באמונתם יחסית לנוצרים ובני חסות אחרים ואף פעם לא נקשרו או היוו איום על מעמדם של הערבים כשליטים כדוגמת בני החסות הנוצרים.

אומדן האוכלוסייה היהודית במדינות ערב בשנת 1948 ובשנת 1976‏[8]:
1948 1976
Flag of Morocco.svg  מרוקו 265,000 17,000
Flag of Algeria.svg  אלג'יריה 140,000 500
Flag of Tunisia.svg  תוניסיה 105,000 200
Flag of Libya.svg  לוב 38,000 20
Flag of Egypt.svg  מצרים 100,000 200
Flag of Iraq.svg  עיראק 135,000 400
Flag of Syria.svg  סוריה 30,000 4350
Flag of Lebanon.svg  לבנון 55,000 1000*
עדן 8000 0
סה"כ 881,000 25,620

התנכלויות בעת החדשה

בסוף המאה ה-19, כנראה שבהשפעת התנועה הציונית וההתעוררות הערבית כנגד שלטון הזרים באזור ארץ ישראל וסוריה החל מסע מואץ של התנכלויות כלפי הקהילות היהודיות בחלק מהמדינות הערביות ובמקביל. ככל שהציונות רשמה הצלחות ועוררה הדים, ובמיוחד לאחר הקמת מדינת ישראל גברו קצב וחומרת ההתנכלויות. לאומנות ערבית ותעמולה פאשיסטית שימשו בחלק מהמקרים כדלק נוסף להסתת הציבור הערבי כנגד הקהילות היהודיות. אלה התווספו לעוינות הבסיסית כלפי היהודים שלרוב הצליחו מבחינה כלכלית יותר מהאוכלוסייה המוסלמית המקומית, ומתוארים בקוראן בתור אלה שהפנו גב למוחמד בראשית דרכו וסילפו את התנ"ך כדי להקשות על מאמינים אחרים. בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 ואף אחרי הקמת מדינת ישראל הטילו השלטונות על הקהילות היהודיות עונשים ואיסורים שהיקשו על חיי היומיום ‏‏[12] בנוסף לאיום המתגבר מצד שכניהם והציבור הערבי שדרש את דמם בתהלוכות והפגנות ברחבי הערים. הפגנות המוניות מסוג זה התקיימו במצרים, תימן ועירק.

לבנון, שחלק ניכר מאוכלוסייה היו נוצרים, לא רדפה את היהודים, ואף חלק ניכר מיהודי סוריה ברחו אליה עם הקמת המדינה. למרות זאת עם שינוי האווירה בחלוף השנים, נותרו בלבנון רק כ-50 יהודים.

יהדות ארצות האסלאם היוותה חלק משמעותי מיהדות התפוצות. מספרם הכולל של היהודים שחיו במדינות ערב לפני התמוטטות הקהילות מוערך בכ-900,000 נפש‏‏[13] ‏‏‏[8]. מספרם הכולל של יהודי מדינות ערב שהגיעו לישראל בין 1948 ל 1951 היה פחות מ-300,000[14]. יהודים נוספים עזבו את מדינות ערב בעקבות מבצע קדש. כיום, נותרו בכל רחבי מדינות ערב (לא כולל איראן) כ-7,000 יהודים.

מבצעי בריחה והימלטות

משפחות בעיראק אורזות לקראת העלייה ארצה 11.5.1951

ההסלמה ביחס השלטונות ועוינות הקהילה המקומית הערבית לקהילות היהודים, ופרצי האלימות והפרעות (לדוגמה ביהודי מצרים ויהודי עדן) בסמוך להקמת מדינת ישראל הביא את רובם לעזוב את מדינתם. בשורה של מבצעים מאורגנים לקהילות שלמות (כמו מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהודי עיראק ומבצע על כנפי נשרים להעלאת יהודי תימן), לצד המלטות משפחות ויחידים הצליחו רוב האזרחים היהודים של הקהילות שחיו במדינות ערב להמלט למדינת ישראל, לצרפת, לקנדה ולמדינות אחרות. חלקם הגיעו בדרך חתחתים ללא כל רכוש למדינת ישראל שם נקלטו כעולים חדשים. הם כונו בישראל יהודים מזרחים או ספרדים.

המצב הכלכלי של חלק מהקהילות לפני תחילת ההתנכלויות היה בכי טוב. הבריחה המהירה והמאולצת מארצות ערב לא הותירה לרובם ברירה ורוב רכושם נשאר מאחור. הרכוש שנותר מאחור כלל אדמות, בתים, עסקים וחנויות, סחורות, חשבונות בנק ועוד. רוב הרכוש הולאם על ידי שלטונות המדינות ומעולם לא הושב לבעליו. שווי הרכוש הנטוש שהולאם מוערך במילארדי דולרים‏‏[15].

גורל הפליטים היהודים והקהילות

חלק מהפליטים היגרו למדינות אמריקה ואירופה וחלקם הגיעו למדינת ישראל, נקלטו כעולים חדשים וזכו לסיוע ושירותי עזר מהמדינה. תהליך קליטת העולים יצר קשיים ומתחים עדתיים בחברה הישראלית אך אלה הלכו והתפוגגו לאורך השנים. לאחר כחמישים שנה רוב הפליטים שהגיעו מקהילה יהודית במדינות ערב לישראל, הצליחו, ממעמד של פליטים חסרי כל שנקלטו במעברות ומחנות אוהלים וסבלו מקשיי שפה, הלם תרבותי וקיפוח עדתי, להשתלב בהצלחה במרקם החברתי של מדינת ישראל. בשנים האחרונות עולות טענות בקרב חוקרים, נציגי וצאצאי קהילות יהודים ממדינות ערב על כך שממשלת ישראל אינה עושה די לתיעוד והפצת סיפורם של הפליטים היהודים ממדינות ערב לעומת מפעלי הנצחה ליהדות אירופה שמרביתה נספתה בשואה. בימינו, חלק מהקהילות היהודיות שנותרו במדינות ערב (למשל יהדות לוב, יהדות אלג'יריה ויהדות לבנון) התפוררו לחלוטין. חלק מהקהילות הקימו בישראל עמותות וארגונים שנועדו לתעד ולשמר את מסורת ומורשת תרבותם. ‏‏[16]

חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן

בפברואר 2010 אישרה הכנסת את החוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, התש"ע-2010.‏[17] מטרת החוק מופיעה בסעיף 1 שלו: "מטרתו של חוק זה לשמור על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון". החוק קובע כי "במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון, תכלול הממשלה את נושא מתן פיצוי על אבדן רכוש לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, לרבות רכוש שהיה בבעלות קהילה יהודית בארצות אלה".

בדברי ההסבר להצעת החוק, שאותה יזם ח"כ נסים זאב, נאמר:

עקב הסכסוך הערבי-ישראלי סביב הקמתה של מדינת ישראל נפגעו יהודים בארצות ערב, על רקע יהדותם, מאלימות ומחוקים מפלים, ולא זכו להגנת השלטון המקומי בארצות אלה. בחלק מהארצות אף התרחש גירוש של יהודים. רובם המכריע של היהודים שעזבו ארצות אלה או גורשו מהן הותירו מאחור רכוש שהיה בבעלותם או בבעלות הקהילה היהודית ונאסר עליהם לממשו באופן מלא או להוציאו אל מחוץ למדינה. בתקופה זו עלו כ-600,000 יהודים מארצות ערב. יתר היהודים היגרו כפליטים למדינות אירופה ואמריקה.[18]

בשנת 2012 הגישה המועצה לביטחון לאומי נייר עמדה שבו המליצה ליצור זיקה בין הפליטים הפלסטינים והפליטים היהודים מארצות ערב.‏[19] ב-21 בספטמבר 2012 התקיים במרכז האו"ם בניו יורק כנס בשם "צדק לפליטים יהודים ממדינות ערב" שבו אמר סגן שר החוץ, דני איילון: "לא נגיע להסכם שלום בלי לפתור את סוגיית הפליטים – אבל סוגיה זו כוללת גם את הפליטים היהודים. הצדק אינו שוכן בצד אחד בלבד וצעדים זהים צריכים להינקט בשני המקרים".‏[20]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Gnome-edit-clear.svg פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו.

אירועים

עיראק:

מצרים:

תוניסיה:

לוב:

תימן:

אלג'יריה:

סוריה:

כללי:

מעמד חוקי ובינלאומי

הפליטים

סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2
    Jewish Refugees from Arab Countries: The Case for Rights and Redress, Co-authored by: The Hon. Irwin Cotler, David Matas, Stanley A. Urman, NOVEMBER 5, 2007, P -3,4,21
  2. ^ יוסף מאיר, על פצצות, עלייה ושקרים
  3. ^ טיהור אתני פרי תכנון ערבי בין מדינתי בניצוחה של הליגה הערבית. ראו עמוד 1 מתחת לכוכביות.
  4. ^ הודעה לעיתונות של התנועה למען איכות השלטון בישראל מתאריך 20.12.2009
  5. ^ ‏החלטה מס. 1544 של הממשלה מיום 03.03.2002‏
  6. ^ ‏החלטה מס. 1250 של הממשלה מיום 2003 . 12 . 28‏
  7. ^ ‏H. Res. 185 (110th)‏
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 עדה אהרוני, ההגירה הכפויה של היהודים ממדינות ערב והשלום בתרגומה של שוש לפידות, ובמקור The Forced Migration Of Jews From Arab Countries, Peace Review: A Journal of Social Justice, 1469-9982, Volume 15, Issue 1, 2003, Pages 53 – 60
  9. ^ סימטריה לעניין הזכויות הלגיטימיות וההכרה בסבל ובהלקח בחשבון אי סימטריה בנסיבות שהובילו לשתי הבעיות ובמאמץ השונה לפתור אותן
  10. ^ החלטה 185 של הקונגרס האמריקאי להכיר ביהודים ממדינות ערב כפליטים - תקציר ותרגום מתוך, צדק היסטורי: הפליטים היהודים במדינות ערב.
  11. ^ לליבון הסוגיה המשפטית העוסקת בשם המסגרת למדינות (מדינות ערב או מדינות האסלאם או מדינות הליגה הערבית) מהן גורשו הפליטים ראו הדיון בפרוטוקול מס' 69 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת מיום 2.2.2010, כשעל סדר היום: הצעת חוק לשמירה על זכויותיהם של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, התש"ע, 2010, הצעת חוק של חבר הכנסת ניסים זאב (פ/1154).
  12. ^ ‏הד’ימים-בני חסות: יהודים ונוצרים בצל האסלאם, בת יאור, תרגום: אהרן אמיר, עריכה מדעית: משה שרון, ירושלים: כנה, 1986.‏
  13. ^ ‏אמנון רובינשטיין הפליטים האחרים ‏
  14. ^ ‏לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל, 1991 לוח 5.4 עמ' 168: סך הכל של עולי אסיה ואפריקה מ-1948 עד 1951 היה כ-331 אלף זאת לפי תקופת העלייה מ-1948 עד 1951. מזאת יש לחסר את עולי טורקיה שהיו כ-35 אלף. המספר הנותר הוא כ-296,000 והוא כולל את עולי איראן.‏
  15. ^ ‏מאמר ynet בנושא‏
  16. ^ ‏מורשת יהדות לוב, מורשת יהדות בבל, מורשת יהדות תימן‏
  17. ^ חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, התש"ע-2010, ס"ח 2232 מיום 3.3.2010.
  18. ^ הצעת חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, התש"ע-2010, ה"ח הכנסת 302 מיום 25.1.2010
  19. ^ ברק רביד, המועצה לביטחון לאומי: ליצור זיקה בין הפליטים הפלסטינים והיהודים מארצות ערב, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012
  20. ^ חמי שלו, דני אילון באו"ם: פתרון בעיית הפליטים היהודים הוא תנאי לכל הסכם שלום, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2012
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פליטים_יהודים_ממדינות_ערב&oldid=14011268