מועצה אזורית מטה בנימין – הבדלי גרסאות
הא בהא טליה (שיחה | תרומות) החזרה לגרסה יציבה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
הא בהא טליה (שיחה | תרומות) ←היסטוריה: החזרה לגרסה יציבה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי [[ירדן]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב־[[1969]] הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – [[מבוא חורון]], ולאחריו הוקמו [[עפרה]] ([[1975]]) ו[[מצפה יריחו]] ([[1977]]). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו הייתה [[מועצת יישובי יהודה ובנימין]] שהוקמה ב-1973 והתנהלה בחסות [[מועצה אזורית מטה יהודה]]<ref>{{צ-ספר|שם=כדי להגשים חלום|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אולפנת עפרה|שנת הוצאה=תשע"ו|עמ=478}}</ref>. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול [[משרד הפנים |
שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי [[ירדן]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב־[[1969]] הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – [[מבוא חורון]], ולאחריו הוקמו [[עפרה]] ([[1975]]) ו[[מצפה יריחו]] ([[1977]]). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו הייתה [[מועצת יישובי יהודה ובנימין]] שהוקמה ב-1973 והתנהלה בחסות [[מועצה אזורית מטה יהודה]]<ref>{{צ-ספר|שם=כדי להגשים חלום|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אולפנת עפרה|שנת הוצאה=תשע"ו|עמ=478}}</ref>. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול [[משרד הפנים]]{{הערה|לפי [https://www.nevo.co.il/law_html/law65/666_062.htm צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979], עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון}} שכללה 8 יישובים ([[בית אל]], [[בית חורון]], [[גבעון החדשה]], [[מבוא חורון]], [[מצפה יריחו]], [[עפרה]], [[שילה (יישוב)|שילה]] ו[[נווה צוף|נוה צוף]]).{{הערה|{{מעריב||מועצה אזורית מטה בנימין|19790530|69}}}} לראש המועצה נבחר [[פנחס ולרשטיין]] תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה ב[[בית אל]], וב-1981 עברה המועצה ל[[פסגות]]. בדצמבר [[2020]] עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה [[שער בנימין]]. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ועד תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש|19840119|20}}}} בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין ו[[החטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית העולמית]], מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. ב[[תוכנית מתאר מקומית|תוכנית המתאר]] של המועצה משנת [[1984]] נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת [[2009]] עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד <ref>{{צ-ספר|מחבר=ר. בן בשט א. סילברסטון|שם=תכנון אזורי כולל מטה-בנימין - עמוד 11|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ההסתדרות הציונית העולמית חבל ירושלים|שנת הוצאה=נובמבר 1983}}</ref>190 אלף תושבים. |
||
==שטח המועצה== |
==שטח המועצה== |
||
גרסה מ־08:19, 23 באפריל 2023
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 בניין המועצה החדש (מדצמבר 2020) בשער בנימין
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר יישובים במועצה | 28 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 11 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | ישראל גנץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1980 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[2] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 77,485 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 26 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.26 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת דרום השומרון רגילה)   מועצה אזורית מטה בנימין בניין המועצה  מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין בירוק - מיקום בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[הקטנת המפה]  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[4] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 131 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[5] |
0.4477 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.binyamin.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון. אזור המועצה חופף ברובו לשטח נפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. משתרעת מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בשנת 2021 התגוררו במועצה כ-72,900 תושבים, וזהו מספר התושבים הגדול ביותר במועצה אזורית ישראלית.[6] בתחום המועצה 46 התנחלויות, מתוכן 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים, שני מושבים חקלאיים ואזור התעשייה שער בנימין. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במליאת המועצה יושבים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ. באזור המועצה נמצאים כ-50 יישובים פלסטיניים בהם אוכלוסייה של כ-300,000 איש, מה שהופך אותה למוקד חיכוך עיקרי ורב אירועים בין ישראלים לפלסטינים.
שם המועצה משמר את מיקום נחלת שבט בנימין בתקופת התנ"ך, אם כי חלקים נרחבים משטחי המועצה שוכנים בנחלת שבט אפרים המקראית. זיקה זו מוצגת בסמל המועצה האזורית, שבו מופיעות המילים "בנימין זאב יטרף", שמקורן בברכת יעקב לבנו בנימין.[7]
היסטוריה
שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי ירדן במלחמת ששת הימים. ב־1969 הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – מבוא חורון, ולאחריו הוקמו עפרה (1975) ומצפה יריחו (1977). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו הייתה מועצת יישובי יהודה ובנימין שהוקמה ב-1973 והתנהלה בחסות מועצה אזורית מטה יהודה[8]. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול משרד הפנים[9] שכללה 8 יישובים (בית אל, בית חורון, גבעון החדשה, מבוא חורון, מצפה יריחו, עפרה, שילה ונוה צוף).[10] לראש המועצה נבחר פנחס ולרשטיין תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה בבית אל, וב-1981 עברה המועצה לפסגות. בדצמבר 2020 עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה שער בנימין. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90.[11] בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. בתוכנית המתאר של המועצה משנת 1984 נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת 2009 עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד [12]190 אלף תושבים.
שטח המועצה
ישובי המועצה פזורים על פני שטח של כמיליון דונם (אלף קמ"ר).[13] בשל מיקומה באיו"ש תחום השיפוט שלה כולל רק את היישובים היהודיים שבשטחה, בעוד היישובים הפלסטינים משתייכים לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, ושאר השטח נמצא בסמכות אלוף פיקוד המרכז.[14] המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית שומרון, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום בירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה, מעלה אדומים, מועצה אזורית גוש עציון, מועצה אזורית מגילות והר אדר, ובמערב במודיעין-מכבים-רעות, מודיעין עילית, מועצה אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין. בשטחי המועצה יישובים שהיוו חלק מיישוביה והפכו במרוצת השנים לרשויות עצמאיות - מודיעין עילית[15], גבעת זאב, בית אל, הר אדר, ועופרים.
מבנה אדמיניסטרטיבי
מנגנון מועצה אזורית מטה בנימין כולל כ־2,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי המועצה השונים. כמנכ"ל המועצה משמש משנת 2022 אילן רום.
תקציב
תקציב המועצה עמד בשנת 2018 על 980 מיליון ש"ח, מהם 400 מיליון בתב"ר (תקציב בלתי רגיל).
לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2017, המועצה מקבלת מהמדינה מימון של 66% מתקציבה, לעומת ממוצע של 48% בכלל המועצות האזוריות בישראל. בהתייחס לביקורת זו טענה המועצה כי הפער נובע מ"מורכבות החיים ביהודה ושומרון, בייחוד בהיבט הביטחוני".[16]
אגפי המועצה
|
|
בשנת 2019 הוקמה חברה כלכלית.[17]
הנהלת המועצה
בראשות המועצה עמד מאז הקמתה ועד 2007 פנחס ולרשטיין. לאחר פרישתו נבחר לתפקיד אבי רואה שהיה סגנו. בשנת 2018, לאחר 11 שנות כהונה של רואה נבחר לתפקיד ישראל גנץ, שהיה סגנו. במליאת המועצה יושבים 33 נציגים של היישובים, כאשר לכל יישוב נציג אחד למעט ליישוב גבע בנימין אשר בגלל גודלו יש לו שני נציגים.[18] מבנה המועצה נמצא באזור תעשייה שער בנימין.
רב המועצה האזורית היה הרב שמעון אליטוב.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית מטה בנימין 77,485 תושבים (מקום 26 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.2%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 79.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,794 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[19]
עולים חדשים מהווים 8% מכלל התושבים במועצה. מרביתם הגיעו מארצות הברית ומצרפת.
חינוך
בתחומי המועצה פועלים כ-350 כיתות מעון וגן, 43 בתי ספר יסודיים ו-19 על-יסודיים. במועצה מספר מוסדות על-תיכוניים, בהם המכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי, שהיא המכינה הקדם-צבאית הראשונה שהוקמה בישראל. כמו כן, פועלות במועצה מספר תוכניות של מכינת עין פרת. בנוסף קיימת במועצה עמותת לב בנימין המסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.
יישובי המועצה
| מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה | מספר תושבים (2023) |
|---|---|---|---|---|
| 1 | יישוב קהילתי | אדם - גבע בנימין | 1984 | 6,000 |
| 2 | מאחז | אחיה | 1997 | 70 משפחות |
| 3 | יישוב קהילתי | אלון | 1990 | 250 משפחות |
| 4 | מאחז | אש קודש | 2001 | 75 משפחות |
| 5 | יישוב קהילתי | בית חורון | 1977 | 1,468 |
| 6 | יישוב קהילתי | גבעון החדשה | 1981 | 1,021 |
| 7 | מאחז | גבעת אסף | 2001 | 130 |
| 8 | מאחז | גבעת הראל | 1998 | 70 משפחות |
| 9 | מאחז | גבעת הרואה | 2003 | 30 משפחות |
| 10 | יישוב קהילתי | גני מודיעין | 1985 | 2,755 |
| 11 | יישוב קהילתי | דולב | 1983 | 1,569 |
| 12 | יישוב קהילתי | חרשה | 1997 | 75 משפחות |
| 13 | יישוב קהילתי | חשמונאים | 1987 | 2,606 |
| 14 | יישוב קהילתי | טלמון | 1989 | 5,528 |
| 15 | יישוב קהילתי | כוכב השחר | 1980 | 2,571 |
| 16 | יישוב קהילתי | כוכב יעקב | 1984 | 9,877 |
| 17 | יישוב קהילתי | כפר אדומים | 1979 | 5,036 |
| 18 | יישוב קהילתי | כפר האורנים | 1997 | 2,612 |
| 19 | יישוב קהילתי | כרם רעים | 2001 | 5,061 |
| 20 | מושב | מבוא חורון | 1969 | 2,687 |
| 21 | יישוב קהילתי | מגרון | 1999 | 75 משפחות בערך |
| 22 | יישוב קהילתי | מעלה לבונה | 1984 | 976 |
| 23 | יישוב קהילתי | מעלה מכמש | 1981 | 1,691 |
| 24 | יישוב קהילתי | מצפה יריחו | 1976 | 2,729 |
| 25 | יישוב קהילתי | מצפה כרמים | 1999 | 254 |
| 26 | יישוב קהילתי | מתתיהו | 1981 | 922 |
| 27 | יישוב קהילתי | נוה צוף | 1977 | 1,543 |
| 28 | מאחז | נוה ארז | 2001 | 33 משפחות |
| 29 | יישוב קהילתי | נופי פרת | 1992 | 1,200 |
| 30 | יישוב קהילתי | נחליאל | 1984 | 737 |
| 31 | יישוב קהילתי | ניל"י | 1981 | 2,065 |
| 32 | יישוב קהילתי | נעלה | 1988 | 2,834 |
| 33 | יישוב קהילתי | נריה | 1991 | 450 משפחות |
| 34 | מאחז | סנה | 2007 | 70 משפחות |
| 35 | מאחז | עדי עד | 1990 | 50 משפחות |
| 36 | יישוב קהילתי | עטרת | 1981 | 954 |
| 37 | יישוב קהילתי | עלי | 1984 | 4,762 |
| 38 | יישוב קהילתי | עמיחי | 2017 | 238 |
| 39 | יישוב קהילתי | עלמון (ענתות) | 1982 | 1,441 |
| 40 | יישוב קהילתי | עפרה | 1975 | 3,021 |
| 41 | יישוב קהילתי | פסגות | 1981 | 2,171 |
| 42 | מאחז | קידה | 2003 | 100 משפחות |
| 43 | יישוב קהילתי | רימונים | 1980 | 715 |
| 44 | יישוב קהילתי | שבות רחל | 1992 | 125 משפחות |
| 45 | יישוב קהילתי | שילה | 1978 | 5,142 |
ב-1989 הופרד היישוב בית אריה (שהוקם ב-1981) מהמועצה והוכרז כמועצה מקומית עצמאית.
ב-1995 הופרד מהמועצה היישוב הר אדר, שהוכרז כמועצה מקומית עצמאית.
ב-1996 הופרד היישוב גני מודיעין מהמועצה והוכלל במודיעין עילית.
ב-1997 הופרדו מהמועצה היישובים בית אל א' ובית אל ב' והפכו למועצה מקומית עצמאית אחת.
בשנת 2003 הועבר היישוב הקהילתי עופרים לרשות המועצה המקומית בית אריה ומאז חדל להיות יישוב עצמאי.
בשנת 2016 הועבר היישוב גני מודיעין ממודיעין עילית לתחום שיפוט המועצה האזורית מטה בנימין.
בשנת 2018 הוקם במועצה היישוב החדש עמיחי לתושבי עמונה שפונתה.[20]
אתרי טבע והיסטוריה
בשטח המועצה קיימים אתרי טבע, נוף, היסטוריה וארכאולוגיה רבים.
המועצה שוכנת בנחלה ההיסטורית של שבט בנימין ושבט אפרים, והתרחשו בה אירועים תנ"כים והיסטוריים רבים:
חלוקת נחלות השבטים על ידי יהושע, המקום בו שכן משכן שילה, פסל מיכה, סיפור פילגש בגבעה, קרבות שאול ויהונתן, קרבות המכבים, ועוד.
בנוסף, ישנם אתרי נוף וטבע רבים ברחבי המועצה, תצפיות נוף לכיוון השפלה- מצפה עטרת, הגג של המדינה ליד חרשה, ותצפיות לכיוון בקעת הירדן - קובת א-נג'מה, קידה, ועוד.
בגלל אופיו הגאולוגי של אזור ההר, הבנוי מסלעי גיר, ישנם מעיינות רבים באזור[21]: מעין הכרמים, מעין השקת, מעיין עטרת, עין בובין, עין אגוז, עין תות, מעין חרשה, מעיין הגבורה, עין עוז ועוד.
האתר הארכאולוגי שילה הקדומה הוא אתר תיירות מרכזי הנמצא בשטח המועצה האזורית מטה בנימין. במהלך השנה נערכים מספר אירועים כגון מחוללות בכרמים שנערך מדי שנה ב-ט"ו באב, תפילת חנה ותפילת אלקנה הנביא.[22][23]
ראשי המועצה האזורית מטה בנימין
| ראשי מועצה אזורית מטה בנימין
| ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
מועצה אזורית מטה בנימין, סרטונים בערוץ היוטיוב
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית מטה בנימין- תיירות בנימין
.svg){kind=icon}
- פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ הרשויות המקומיות בישראל - 2017, באתר הלמ"ס
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ז
- ^ כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, תשע"ו, עמ' 478
- ^ לפי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979, עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון
- ^ מועצה אזורית מטה בנימין, מעריב, 30 במאי 1979
- ^ בוקי נאה, היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש, מעריב, 19 בינואר 1984
- ^ ר. בן בשט א. סילברסטון, תכנון אזורי כולל מטה-בנימין - עמוד 11, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית חבל ירושלים, נובמבר 1983
- ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, בעמ' 701
- ^ מפת המועצה באתר המועצה, ומפת הנפה הפלסטינית בוויקיפדיה האנגלית
- ^ משה ויסברג, עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית, באתר בחדרי חרדים, 3 בספטמבר 2017
- ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
- ^ אודות, באתר חברה כלכלית בנימין
- ^ מליאת המועצה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
- ^ פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין באתר הלמ"ס
- ^ גדי דויטש, לאחר 14 חודשים: תושבי עמונה נכנסו לביתם ביישוב החדש, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2018
- ^ הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרכוס
- ^ אביעד ברטוב, רה"מ נתניהו בשילה הקדומה: "זה מרגש. זו עדות לקשר שלנו עם ארץ ישראל", באתר מקומון אינטרנטי לתושבי השומרון בנימין גוש עציון והר חברון, 2019-03-19
- ^ צפו: עיר הבירה של ישראל במשך 300 שנה ב-360 מעלות, באתר וואלה! תיירות, 2018-01-25
| ||||||||||||||
 | ||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
| מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
| מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
| מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
| מחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז |  |
| ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
| מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע• קרני שומרון • שער השומרון | |
| מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
