מועצה אזורית מטה בנימין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החזרה לגרסה יציבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
←‏היסטוריה: החזרה לגרסה יציבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 23: שורה 23:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי [[ירדן]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב־[[1969]] הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – [[מבוא חורון]], ולאחריו הוקמו [[עפרה]] ([[1975]]) ו[[מצפה יריחו]] ([[1977]]). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו הייתה [[מועצת יישובי יהודה ובנימין]] שהוקמה ב-1973 והתנהלה בחסות [[מועצה אזורית מטה יהודה]]<ref>{{צ-ספר|שם=כדי להגשים חלום|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אולפנת עפרה|שנת הוצאה=תשע"ו|עמ=478}}</ref>. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול [[משרד הפנים|משרד הפנים,]]{{הערה|לפי [https://www.nevo.co.il/law_html/law65/666_062.htm צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979], עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון}} וכללה 8 יישובים ([[בית אל]], [[בית חורון]], [[גבעון החדשה]], [[מבוא חורון]], [[מצפה יריחו]], [[עפרה]], [[שילה (יישוב)|שילה]] ו[[נווה צוף|נוה צוף]]).{{הערה|{{מעריב||מועצה אזורית מטה בנימין|19790530|69}}}} לראשות המועצה נבחר [[פנחס ולרשטיין]] תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה ב[[בית אל]], וב-1981 עברה המועצה ל[[פסגות]]. בדצמבר [[2020]] עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה [[שער בנימין]]. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ועד תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש|19840119|20}}}} בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין ו[[החטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית העולמית]], מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. ב[[תוכנית מתאר מקומית|תוכנית המתאר]] של המועצה משנת [[1984]] נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת [[2009]] עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד <ref>{{צ-ספר|מחבר=ר. בן בשט, א. סילברסטון|שם=תכנון אזורי כולל מטה-בנימין - עמוד 11|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ההסתדרות הציונית העולמית חבל ירושלים|שנת הוצאה=נובמבר 1983}}</ref>190 אלף תושבים.
שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי [[ירדן]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב־[[1969]] הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – [[מבוא חורון]], ולאחריו הוקמו [[עפרה]] ([[1975]]) ו[[מצפה יריחו]] ([[1977]]). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו הייתה [[מועצת יישובי יהודה ובנימין]] שהוקמה ב-1973 והתנהלה בחסות [[מועצה אזורית מטה יהודה]]<ref>{{צ-ספר|שם=כדי להגשים חלום|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אולפנת עפרה|שנת הוצאה=תשע"ו|עמ=478}}</ref>. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול [[משרד הפנים]]{{הערה|לפי [https://www.nevo.co.il/law_html/law65/666_062.htm צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979], עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון}} שכללה 8 יישובים ([[בית אל]], [[בית חורון]], [[גבעון החדשה]], [[מבוא חורון]], [[מצפה יריחו]], [[עפרה]], [[שילה (יישוב)|שילה]] ו[[נווה צוף|נוה צוף]]).{{הערה|{{מעריב||מועצה אזורית מטה בנימין|19790530|69}}}} לראש המועצה נבחר [[פנחס ולרשטיין]] תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה ב[[בית אל]], וב-1981 עברה המועצה ל[[פסגות]]. בדצמבר [[2020]] עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה [[שער בנימין]]. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ועד תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש|19840119|20}}}} בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין ו[[החטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית העולמית]], מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. ב[[תוכנית מתאר מקומית|תוכנית המתאר]] של המועצה משנת [[1984]] נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת [[2009]] עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד <ref>{{צ-ספר|מחבר=ר. בן בשט א. סילברסטון|שם=תכנון אזורי כולל מטה-בנימין - עמוד 11|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ההסתדרות הציונית העולמית חבל ירושלים|שנת הוצאה=נובמבר 1983}}</ref>190 אלף תושבים.


==שטח המועצה==
==שטח המועצה==

גרסה מ־08:19, 23 באפריל 2023


מועצה אזורית מטה בנימין
בניין המועצה החדש (מדצמבר 2020) בשער בנימין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 28
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 11
ראש המועצה ישראל גנץ
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 77,485 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 26
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.26 אלפי תושבים
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 131
מדד ג'יני
לשנת 2019[5]
0.4477
    - דירוג ארצי[1] 48
לאום ודת[5]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[5]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.2%
גילאי 5 - 9 13.7%
גילאי 10 - 14 13.2%
גילאי 15 - 19 11.1%
גילאי 20 - 29 14.5%
גילאי 30 - 44 16.4%
גילאי 45 - 59 11.4%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[5]
סה"כ בתי ספר 65
–  יסודיים 43
–  על-יסודיים 28
תלמידים 17,520
 –  יסודי 12,713
 –  על-יסודי 4,807
מספר כיתות 819
ממוצע תלמידים לכיתה 24.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.binyamin.org.il
ירושלים כפי שהיא נשקפת מהישוב אדם.
בניין המועצה הישן בפסגות (שימש עד דצמבר 2020)

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון. אזור המועצה חופף ברובו לשטח נפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. משתרעת מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בשנת 2021 התגוררו במועצה כ-72,900 תושבים, וזהו מספר התושבים הגדול ביותר במועצה אזורית ישראלית.[6] בתחום המועצה 46 התנחלויות, מתוכן 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים, שני מושבים חקלאיים ואזור התעשייה שער בנימין. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במליאת המועצה יושבים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ. באזור המועצה נמצאים כ-50 יישובים פלסטיניים בהם אוכלוסייה של כ-300,000 איש, מה שהופך אותה למוקד חיכוך עיקרי ורב אירועים בין ישראלים לפלסטינים.

שם המועצה משמר את מיקום נחלת שבט בנימין בתקופת התנ"ך, אם כי חלקים נרחבים משטחי המועצה שוכנים בנחלת שבט אפרים המקראית. זיקה זו מוצגת בסמל המועצה האזורית, שבו מופיעות המילים "בנימין זאב יטרף", שמקורן בברכת יעקב לבנו בנימין.[7]

היסטוריה

שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי ירדן במלחמת ששת הימים. ב־1969 הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – מבוא חורון, ולאחריו הוקמו עפרה (1975) ומצפה יריחו (1977). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו הייתה מועצת יישובי יהודה ובנימין שהוקמה ב-1973 והתנהלה בחסות מועצה אזורית מטה יהודה[8]. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול משרד הפנים[9] שכללה 8 יישובים (בית אל, בית חורון, גבעון החדשה, מבוא חורון, מצפה יריחו, עפרה, שילה ונוה צוף).[10] לראש המועצה נבחר פנחס ולרשטיין תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה בבית אל, וב-1981 עברה המועצה לפסגות. בדצמבר 2020 עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה שער בנימין. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90.[11] בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. בתוכנית המתאר של המועצה משנת 1984 נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת 2009 עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד [12]190 אלף תושבים.

שטח המועצה

ישובי המועצה פזורים על פני שטח של כמיליון דונם (אלף קמ"ר).[13] בשל מיקומה באיו"ש תחום השיפוט שלה כולל רק את היישובים היהודיים שבשטחה, בעוד היישובים הפלסטינים משתייכים לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, ושאר השטח נמצא בסמכות אלוף פיקוד המרכז.[14] המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית שומרון, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום בירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה, מעלה אדומים, מועצה אזורית גוש עציון, מועצה אזורית מגילות והר אדר, ובמערב במודיעין-מכבים-רעות, מודיעין עילית, מועצה אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין. בשטחי המועצה יישובים שהיוו חלק מיישוביה והפכו במרוצת השנים לרשויות עצמאיות - מודיעין עילית[15], גבעת זאב, בית אל, הר אדר, ועופרים.

מבנה אדמיניסטרטיבי

מנגנון מועצה אזורית מטה בנימין כולל כ־2,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי המועצה השונים. כמנכ"ל המועצה משמש משנת 2022 אילן רום.

תקציב

תקציב המועצה עמד בשנת 2018 על 980 מיליון ש"ח, מהם 400 מיליון בתב"ר (תקציב בלתי רגיל).

לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2017, המועצה מקבלת מהמדינה מימון של 66% מתקציבה, לעומת ממוצע של 48% בכלל המועצות האזוריות בישראל. בהתייחס לביקורת זו טענה המועצה כי הפער נובע מ"מורכבות החיים ביהודה ושומרון, בייחוד בהיבט הביטחוני".[16]

אגפי המועצה

  • מינהל תפעול
  • מינהל הכספים
  • אגף שפ"ע
  • אגף חינוך
  • אגף נכסים והכנסות
  • אגף רפואה
  • אגף הנדסה
  • אגף השירותים החברתיים
  • אגף ביטחון
  • אגף אסטרטגיה
  • אגף תיירות
  • אגף משאבי אנוש
  • מחלקת תקשורת וההסברה

בשנת 2019 הוקמה חברה כלכלית.[17]

הנהלת המועצה

בראשות המועצה עמד מאז הקמתה ועד 2007 פנחס ולרשטיין. לאחר פרישתו נבחר לתפקיד אבי רואה שהיה סגנו. בשנת 2018, לאחר 11 שנות כהונה של רואה נבחר לתפקיד ישראל גנץ, שהיה סגנו. במליאת המועצה יושבים 33 נציגים של היישובים, כאשר לכל יישוב נציג אחד למעט ליישוב גבע בנימין אשר בגלל גודלו יש לו שני נציגים.[18] מבנה המועצה נמצא באזור תעשייה שער בנימין.

רב המועצה האזורית היה הרב שמעון אליטוב.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית מטה בנימין 77,485 תושבים (מקום 26 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,794 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[19]

עולים חדשים מהווים 8% מכלל התושבים במועצה. מרביתם הגיעו מארצות הברית ומצרפת.

חינוך

בתחומי המועצה פועלים כ-350 כיתות מעון וגן, 43 בתי ספר יסודיים ו-19 על-יסודיים. במועצה מספר מוסדות על-תיכוניים, בהם המכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי, שהיא המכינה הקדם-צבאית הראשונה שהוקמה בישראל. כמו כן, פועלות במועצה מספר תוכניות של מכינת עין פרת. בנוסף קיימת במועצה עמותת לב בנימין המסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.

מבנה המועצה החדש תחילת הבנייה (ינואר 2018)
מתחם שירותי המועצה החדש במערב בנימין ביישוב נעלה
עינות ענר ליד היישוב נריה
כותרת ורצפת פסיפס בתל שילה
כרם גפן ליד עדי עד
מבט על ספר מדבר יהודה כפי שצולם מהיישוב כפר אדומים שבבנימין.

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2023)
1 יישוב קהילתי אדם - גבע בנימין 1984 6,000
2 מאחז אחיה 1997 70 משפחות
3 יישוב קהילתי אלון 1990 250 משפחות
4 מאחז אש קודש 2001 75 משפחות
5 יישוב קהילתי בית חורון 1977 1,468
6 יישוב קהילתי גבעון החדשה 1981 1,021
7 מאחז גבעת אסף 2001 130
8 מאחז גבעת הראל 1998 70 משפחות
9 מאחז גבעת הרואה 2003 30 משפחות
10 יישוב קהילתי גני מודיעין 1985 2,755
11 יישוב קהילתי דולב 1983 1,569
12 יישוב קהילתי חרשה 1997 75 משפחות
13 יישוב קהילתי חשמונאים 1987 2,606
14 יישוב קהילתי טלמון 1989 5,528
15 יישוב קהילתי כוכב השחר 1980 2,571
16 יישוב קהילתי כוכב יעקב 1984 9,877
17 יישוב קהילתי כפר אדומים 1979 5,036
18 יישוב קהילתי כפר האורנים 1997 2,612
19 יישוב קהילתי כרם רעים 2001 5,061
20 מושב מבוא חורון 1969 2,687
21 יישוב קהילתי מגרון 1999 75 משפחות בערך
22 יישוב קהילתי מעלה לבונה 1984 976
23 יישוב קהילתי מעלה מכמש 1981 1,691
24 יישוב קהילתי מצפה יריחו 1976 2,729
25 יישוב קהילתי מצפה כרמים 1999 254
26 יישוב קהילתי מתתיהו 1981 922
27 יישוב קהילתי נוה צוף 1977 1,543
28 מאחז נוה ארז 2001 33 משפחות
29 יישוב קהילתי נופי פרת 1992 1,200
30 יישוב קהילתי נחליאל 1984 737
31 יישוב קהילתי ניל"י 1981 2,065
32 יישוב קהילתי נעלה 1988 2,834
33 יישוב קהילתי נריה 1991 450 משפחות
34 מאחז סנה 2007 70 משפחות
35 מאחז עדי עד 1990 50 משפחות
36 יישוב קהילתי עטרת 1981 954
37 יישוב קהילתי עלי 1984 4,762
38 יישוב קהילתי עמיחי 2017 238
39 יישוב קהילתי עלמון (ענתות) 1982 1,441
40 יישוב קהילתי עפרה 1975 3,021
41 יישוב קהילתי פסגות 1981 2,171
42 מאחז קידה 2003 100 משפחות
43 יישוב קהילתי רימונים 1980 715
44 יישוב קהילתי שבות רחל 1992 125 משפחות
45 יישוב קהילתי שילה 1978 5,142

ב-1989 הופרד היישוב בית אריה (שהוקם ב-1981) מהמועצה והוכרז כמועצה מקומית עצמאית.

ב-1995 הופרד מהמועצה היישוב הר אדר, שהוכרז כמועצה מקומית עצמאית.

ב-1996 הופרד היישוב גני מודיעין מהמועצה והוכלל במודיעין עילית.

ב-1997 הופרדו מהמועצה היישובים בית אל א' ובית אל ב' והפכו למועצה מקומית עצמאית אחת.

בשנת 2003 הועבר היישוב הקהילתי עופרים לרשות המועצה המקומית בית אריה ומאז חדל להיות יישוב עצמאי.

בשנת 2016 הועבר היישוב גני מודיעין ממודיעין עילית לתחום שיפוט המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת 2018 הוקם במועצה היישוב החדש עמיחי לתושבי עמונה שפונתה.[20]

אתרי טבע והיסטוריה

בשטח המועצה קיימים אתרי טבע, נוף, היסטוריה וארכאולוגיה רבים.

המועצה שוכנת בנחלה ההיסטורית של שבט בנימין ושבט אפרים, והתרחשו בה אירועים תנ"כים והיסטוריים רבים:

חלוקת נחלות השבטים על ידי יהושע, המקום בו שכן משכן שילה, פסל מיכה, סיפור פילגש בגבעה, קרבות שאול ויהונתן, קרבות המכבים, ועוד.

בנוסף, ישנם אתרי נוף וטבע רבים ברחבי המועצה, תצפיות נוף לכיוון השפלה- מצפה עטרת, הגג של המדינה ליד חרשה, ותצפיות לכיוון בקעת הירדן - קובת א-נג'מה, קידה, ועוד.

בגלל אופיו הגאולוגי של אזור ההר, הבנוי מסלעי גיר, ישנם מעיינות רבים באזור[21]: מעין הכרמים, מעין השקת, מעיין עטרת, עין בובין, עין אגוז, עין תות, מעין חרשה, מעיין הגבורה, עין עוז ועוד.

האתר הארכאולוגי שילה הקדומה הוא אתר תיירות מרכזי הנמצא בשטח המועצה האזורית מטה בנימין. במהלך השנה נערכים מספר אירועים כגון מחוללות בכרמים שנערך מדי שנה ב-ט"ו באב, תפילת חנה ותפילת אלקנה הנביא.[22][23]

ראשי המועצה האזורית מטה בנימין

ראשי מועצה אזורית מטה בנימין
פנחס ולרשטיין אבי רואה ישראל גנץ
2008-1979 2018-2008 2018 ואילך

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  6. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ הרשויות המקומיות בישראל - 2017, באתר הלמ"ס
  7. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ז
  8. ^ כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, תשע"ו, עמ' 478
  9. ^ לפי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979, עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון
  10. ^ מועצה אזורית מטה בנימין, מעריב, 30 במאי 1979
  11. ^ בוקי נאה, היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש, מעריב, 19 בינואר 1984
  12. ^ ר. בן בשט א. סילברסטון, תכנון אזורי כולל מטה-בנימין - עמוד 11, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית חבל ירושלים, נובמבר 1983
  13. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, בעמ' 701
  14. ^ מפת המועצה באתר המועצה, ומפת הנפה הפלסטינית בוויקיפדיה האנגלית
  15. ^ משה ויסברג, עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית, באתר בחדרי חרדים, 3 בספטמבר 2017
  16. ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
  17. ^ אודות, באתר חברה כלכלית בנימין
  18. ^ מליאת המועצה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  19. ^ פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין באתר הלמ"ס
  20. ^ גדי דויטש, ‏לאחר 14 חודשים: תושבי עמונה נכנסו לביתם ביישוב החדש, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2018
  21. ^ הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרכוס
  22. ^ אביעד ברטוב, רה"מ נתניהו בשילה הקדומה: "זה מרגש. זו עדות לקשר שלנו עם ארץ ישראל", באתר מקומון אינטרנטי לתושבי השומרון בנימין גוש עציון והר חברון, ‏2019-03-19
  23. ^ צפו: עיר הבירה של ישראל במשך 300 שנה ב-360 מעלות, באתר וואלה! תיירות, ‏2018-01-25