יום העצמאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רוק עצמאות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יום העצמאות
מטס צוקיות מעל הכנסת לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל
מטס צוקיות מעל הכנסת לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל
נחגג ה' באייר
סיבה הקמת מדינת ישראל
מתקשר ל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
ביום העצמאות נהוג לתלות את דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים.

יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת. התאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.

יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים, ובהם טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.

חוק יום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העצמאות נקבע כיום חג בחוק 'יום העצמאות', ה'תש"ט-1949[1][2], שנחקק על ידי הכנסת הראשונה לקראת מלאת שנה להקמת המדינה ופורסם בספר החוקים ב-13 באפריל 1949. במסגרת הדיונים לחקיקת החוק נקבע שמו של יום זה כיום העצמאות (ולא בשמות 'יום הקוממיות' או 'יום המדינה', ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם אלמליח ונוספים), תאריך יום העצמאות נקבע לתאריך העברי של הכרזת המדינה (ולא לתאריך הלועזי), ונקבע שבתון ממלאכה ביום החג[3][4].

מועדו המדויק של החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת השחרור, בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי) נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צבאי בתל אביב. היה זה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה[5]. התאריך הזה נבחר מפני שזהו יום פטירתו של בנימין זאב הרצל.

בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות' שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". כבר בשנה השנייה לעצמאות ישראל, ה'תש"י-1950, נתקלו ראשי המדינה בבעיה: ה' באייר חל באותה שנה בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת. בהתייעצות בין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, ובין ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הוחלט כי יש לשנות את החוק, ולקבוע כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. באותה השנה החליט משרד הביטחון, בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות, לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות לפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה. כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת (ונדחה ליום ראשון), הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י.

בשנה שלאחר מכן, ה'תשי"א-1951, שוב עלתה הבעיה, משום שה' באייר חל ביום שישי, והיה חשש לחילול שבת בחגיגות. אז תיקנה הכנסת בשנית את החוק, והחליטה כי אם ה' באייר יחול ביום שישי – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר (ומובן שיום הזיכרון יוקדם אף הוא ביום אחד, ליום רביעי ג' באייר).

בשנת ה'תשי"ד-1954 שוב חל ה' באייר בשבת, אך הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן התנגד לדחיית יום העצמאות ליום ראשון (כפי שהיה בשנת ה'תש"י-1950) עקב חילולי השבת שהיו בהכנות ליום העצמאות. הכנסת החליטה לתקן את החוק בשלישית, ולקבוע כי אם יחול ה' באייר בשבת – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי, ג' באייר (ויום הזיכרון ליום רביעי ב' באייר)[6][7].

נושא קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, עוגן בשנת ה'תשכ"ג-1963, ב"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", שעיגן את המסורת שנוצרה ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על-פיה טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.

בשנת ה'תשנ"ז-1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.

נכון ל-2018, קובע חוק יום העצמאות את הכללים הבאים: יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:

  • אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.

על-פי כללי הלוח העברי, ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי או שבת. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע, אחרת הוא מוקדם או נדחה.

לקראת יום העצמאות ה-50 קבעה הכנסת, שבנוסף ליום העצמאות שחל בשנת תשנ"ח ביום חמישי ד' באייר, יהיה גם יום שישי, ה' באייר תשנ"ח יום שבתון[8].

אירועים רשמיים בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה מטוסי F-16I סופה של טייסת העטלף במטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-67, חופי תל אביב.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העצמאות 1949

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור די-9 בשירות צה"ל מוצג לקהל הרחב במסגרת תערוכה צה"לית רב-חילית של זרוע היבשה ביד לשריון לרגל יום העצמאות ה-64
אלי יצפאן על בימת יום העצמאות ה-53 בעיר נשר
אחד מהמנהגים שהתקבעו הוא הדלקת משואות על ידי אישים חשובים בחברה הישראלית.

כחג חדש יחסית, מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. חלק ניכר ממנהגי החג מקורם בחגיגות העשור למדינת ישראל בשנת תשי"ח-1958. בין המנהגים שנוצרו בחגיגות העשור: הצבת במות בידור במרכזי הערים והפרחת זיקוקין די-נור. יעקב אגמון ויהודה אילן היו אחראים על ארגון חגיגות העשור, והם הגו חלק מהאירועים שהפכו למסורת.

מנהגי החג העיקריים הם:

לוח חגים בגן ילדים המוקדש ליום העצמאות

היבטים דתיים של החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העצמאות בבית כנסת בירושלים, 2015
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמירת הלל ביום העצמאות

שאלת קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ההלכה חגים חדשים, הביאה לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה ואמירת ברכותיו, על האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ואמירת תפילת על הניסים[10] ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת. יום העצמאות חל בזמן ספירת העומר במהלכה נוהגים בימינו[11] מנהגי אבלות שונים, ולפעמים חלה בו אחת מתעניות בה"ב. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור הדתי-לאומי.

כאשר נקבע יום העצמאות ציין הרב יהודה לייב פישמן מימון כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל בסימני המועדים שיצרו חז"ל לפי ימי הפסח.

החלטות הרבנות הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות למדינת ישראל, ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי נתקבלה עמדת הרבנות הראשית, על פיה נאמרת תפילת ההלל ללא ברכה, וביום בלבד. ההחלטה נקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשל הרצון למזער את המחלוקת עם חוגים חרדיים רבים. לעומתם, הרב משולם ראטה ובעקבותיו הרב שלמה גורן, הרב גרשוני, והרב חיים דוד הלוי פסקו כי יש לומר הלל שלם בברכה. כשנבחר הרב שלמה גורן לכהן כרב ראשי לישראל, לאחר מלחמת ששת הימים, שבה כבש צה"ל את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני, הוא העביר במועצת הרבנות הראשית החלטה לומר הלל בברכה, וכך נהוג כיום ברוב הישיבות הציוניות והקהילות הדתיות הלאומיות. למרות זאת, עדיין היו רבנים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף) שהורו למי שמעוניין לומר הלל - לומר אותו ללא ברכה ובסוף התפילה, מחמת מספר סיבות בהן בשל אי השלמתו של הנס. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות צצו קולות הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים והחרדים לאומיים הורו להמשיך לומר הלל בברכה[12].

במרבית הקהילות אין מברכים שהחיינו על יום העצמאות, ואין מברכים ברכת "שעשה ניסים". כמו כן אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע [או הוקדם ליום זה], שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל). ואת הפטרת "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד"[13], הנקראת בחו"ל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה. אמנם יש אומרים שיש לברך 'שהחיינו' בכניסת יום העצמאות כמו בשאר חגי התורה[14], ויש אומרים שנכון לברך על בגד חדש ולכוון גם על היום[15]. מנהג יוצאי טריפולי לקרוא בתורה ביום העצמאות: בשחרית קוראים בפרשיית 'מקרא ביכורים' העוסקת בשיבת עם ישראל לארצו לאחר גלות מצרים, ומפטירים בברכה ב"קוּמִי אוֹרִי"[16], ובמנחה קוראים את עליית ראשון של פרשת קדושים, ומפטירים ב"הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי"[17].

במהלך השנים הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד טען כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור יום העצמאות. בהתאם לכך, מספר חוגים בציונות הדתית[18], וכן בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות נוהגים להוסיף את הברכה. עם זאת, הרבנות הראשית ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן, הרבנים בחוגים החרדיים כלל לא נדרשו לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס להודאה על הקמת המדינה.

ישעיהו ליבוביץ' בספרו "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל"[19] האשים את הרבנות הראשית באחיזת עיני הציבור בכך שמחד קבעה ליום העצמאות מנהגים שנראים דתיים, אך אין להם משמעות הלכתית של ממש, ומאידך שללה קביעת מנהגים דתיים האופייניים לימי שמחה, כמו אמירת ברכת "שהחיינו". בהקשר זה הסביר ליבוביץ' שאין הוא מוצא משמעות דתית למדינה או ליום הזיכרון להקמתה, אך לקיום המדינה יש חשיבות כשלעצמו והקמת המדינה היא מאורע משמח, ולפיכך יהודי דתי צריך לנקוט ביום הזיכרון להקמת המדינה במנהגים הדתיים האופייניים לימי שמחה.

בציונות הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015, ייסד הרב שלמה ריסקין מאפרת את יום הלל, אירוע שנתי בו הוא קורא לנוצרים מרחבי העולם לדקלם את פסוקי ההלל ביחד עם העם היהודי ביום העצמאות.

בזרמים הלא-אורתודוקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור ואני תפילתי, הסידור של התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארץ ובחו״ל כולל הלל עם ברכה (בחלק מהקהילות גם בערב), ״על הניסים״ מיוחד לתפילת העמידה, אמירת ״שהחיינו״, קריאה בתורה מיוחדת לחג, וקריאת ההפטרה עם ברכה[20]. בארצות הברית בתי הספר של התנועה הקונסרבטיבית מקפידים לחגוג את יום העצמאות, אולם בחלק מהקהילות ניתן פחות תשומת לב לאירועי היום[21].

הסידור של התנועה הרפורמית במדינות דוברות האנגלית כולל סדר מיוחד ליום העצמאות הכולל הדלקת מנורה בעלת 7 קנים והקראת חלקים ממגילת העצמאות[22]. על פי רוב נוהגים בבתי הכנסת הרפורמים בעולם לקרוא הלל עם ברכה, בבוקר היום או בשבת שלפני (במקרה שבית הכנסת לא מקיים תפילת ציבור בבוקר יום העצמאות) קוראים בהפטרה שנהוגה לשמיני של פסח עם ברכות הפטרה. בנוסף ישנו 'יעלה ויבוא' מיוחד כתוספת לתפילת העמידה ו'על הניסים' שנוסף לברכת המזון ביום זה[23]. נוסחים של אלו משתנים בין התנועות הרפורמיות במקומות השונים כאשר הישראלית מעניקה ליום העצמאות משמעות משיחית-ניסית, האמריקנית מעניקה לו משמעות דתית אך לא משיחית (בדומה לחנוכה או פורים) והתנועות האירופאיות נמצאות בין קטבים אלו. במספר קהילות של התנועה הרפורמית נהוג לציין בשבת שלפני יום העצמאות "שבת תקומה". במסגרת תפילות שבת זו מוסיפים קטעים הרלוונטיים לחג[24].

ביהדות החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל ישראל מתנוסס על גג ישיבת פוניבז' ביום העצמאות

בראשית ימי המדינה צויין יום העצמאות כמעט בכל חוגי היהדות הדתית והחרדית במדינת ישראל, למעט חוגים קיצוניים כדוגמת נטורי קרתא[25]. בעקבות מאבקים על רקע דתי בין הציבור החרדי לממשלות ישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה, חל פיחות במעמדו של יום העצמאות, וכיום מרבית החרדים אינם מציינים כלל את יום העצמאות, ואינם אומרים הלל באותו יום, מטעמים הלכתיים ואידאולוגיים. ישנם אף שמציינים את יום העצמאות כיום אבל וצום (בעיקר בקרב העדה החרדית), ובמקרים שונים אומרים תחנון אף כאשר על פי המנהג אין אומרים אותו (כדוגמת יום בו נערכת ברית מילה), על מנת להדגיש את ההתנגדות לחגיגת היום.

עם זאת, בקרב קבוצות חרדיות שונות ישנו ציון מצומצם של היום, כדוגמת הנפת דגל ישראל על גג ישיבת פוניבז' בעקבות הוראת מייסדה מחדש הרב יוסף שלמה כהנמן, והוראת האדמו"ר מבוסטון בשנת תש"ע (2010) כי בבית מדרשו לא יאמר תחנון ביום העצמאות.

כרזת יום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת כרזות יום העצמאות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כרזת יום העצמאות

לקראת החג מופקת כרזת יום העצמאותכרזה המופקת מדי שנה, החל משנת ה'תש"ט-1949, כחלק מחגיגות העצמאות.

את הכרזה מפיק מטה ההסברה שבמשרד החינוך, העורך לשם כך תחרות בין מעצבים.

הכרזה מכילה ציור סמלי, המשקף את שמחת החג או אחד מערכיה של מדינת ישראל, וכתובת המציינת את השנה שבה הופקה הכרזה.

בולי יום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בולי יום העצמאות

בולי יום העצמאות הם סדרת בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת יום העצמאות. החל משנת תש"י (1950) ועד לשנת תשל"ג (1973) הונפקה סדרה מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן מונפקת הסדרה רק אחת לכמה שנים, בדרך כלל בשנת עשור.

פעולות מחאה בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשקוויל הקורא לצום ולתפילה ביום העצמאות

יום העצמאות משמש גם לפעולות מחאה של קבוצות שונות בחברה הישראלית:

  • ועד העקורים של ערביי ישראל עורך, מאז 1996, תהלוכה לציון נוסף של "יום הנכבה". התהלוכה נערכת במקום שבו שכן יישוב ערבי שחרב, והיא מתואמת עם ועדת המעקב של ערביי ישראל. רוב הפלסטינים מציינים את "יום הנכבה" ב-15 במאי, אולם ערביי ישראל בחרו לציין אותו ביום העצמאות, הן משום שמדובר ביום שבתון והן כדי לעורר את התעניינות התקשורת שמסקרת את אירועי יום העצמאות. סיבה נוספת היא כיוון שבזמן הממשל הצבאי על ערביי ישראל, בין השנים 19481966, אסור היה לערבים לצאת מתחומי מגורם משך כל השנה (למעט אישורים לצורך עבודה), למעט ביום העצמאות - בו הותר להם לנוע לאן שיחפצו. היתר זה נוצל, בין השאר, לצורך ביקור של אלה מהם שהיו נפקדים נוכחים בכפריהם שנחרבו, לשימור זכר מקומות היישוב ולהנחלת המורשת לדור הצעיר.
  • קבוצות קיצוניות של חרדים מביעות מחאה. ישנה הפגנה מסורתית של נטורי קרתא מול ישיבת פוניבז' שבהוראת מייסדה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מניפה את דגל ישראל. אותם חרדים אף נוהגים לצום ביום העצמאות, ובתפילת מנחה הם מתכנסים בבית הכנסת של נטורי קרתא במאה שערים וקוראים בתורה ובהפטרה של תענית. פלג בעיתונות החרדית המשתייך לעדה החרדית יוצא לקראת החג במאמרי ביקורת חריפים ביותר כנגד הרעיון הציוני והמדינה שהוקמה בעקבותיו. העיתונים החרדים הגדולים "יתד נאמן", "המבשר", "המודיע" ו"הפלס" מתעלמים מהחג, אך אינם כותבים נגד הרעיון הציוני.
  • החל מיום העצמאות תשנ"ח מקיימת תנועת "יש גבול" ערב הדלקת משואות אלטרנטיבי ברחבת אמיל גרינצוויג מול משרד ראש הממשלה בירושלים. בטקס זה מוצגים ערכיה של תנועת "יש גבול": הפסקת האיבה הדו-צדדית שישנה בין יהודים ופלסטינים, יציאה משטחי יהודה, שומרון ועזה, תיקון היחס לחלשים בחברה ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה, 408 עמודים.
  • הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח, 470 עמודים.
  • אהרן ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, ירושלים תשנ"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק יום העצמאות באתר הכנסת
  2. ^ בהצעת החוק נאמר: "הכנסת מכריזה בזה על ה' באייר כעל יום הקוממיות שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". ראה הצעת חוק יום הקוממיות, תש"ט-1949 באתר הכנסת
  3. ^ הצבעה ראשונה על חוק יום העצמאות, בדברי הכנסת
  4. ^ הצבעה שנייה ושלישית על חוק יום העצמאות, בדברי ימי הכנסת
  5. ^ מפגן מרהיב של צבא ההגנה לישראל ביום המדינה, דבר, 27 ביולי 1948
  6. ^ אברהם אריה עקביאליקוי בקביעת חג העצמאות, דבר, 12 במרץ 1954
  7. ^ חגיגות יום העצמאות יוקדמו השנה ליום חמישי, הצופה, 16 בפברואר 1954; המשך
  8. ^ חוק יום העצמאות (יובל לעצמאות ישראל – יום שבתון התשנ"ח-1998) (הוראת שעה)
  9. ^ הוראות בדבר הנפת הדגלים וקיום עבודה ושירותים ביום העצמאות, י"פ 839 מ-17 באפריל 1961
  10. ^ הרב עזרא ציון מלמד, בספרו פרקי מנהג והלכה, (ה'תשי"ד) הציע לומר "על הניסים" בתפילה, ואף חיבר לשם כך נוסח מיוחד; ראה כאן
  11. ^ בעבר ובזמן שבית המקדש היה קיים היו ימי ספירת העומר ימים של שמחה
  12. ^ נדב שרגאיבציונות הדתית מתלבטים: איך לחגוג את יום העצמאות?, באתר הארץ, 1 במאי 2006
  13. ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב.
  14. ^ הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר, חלק א' סעיף כ"א.
  15. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏זמנים, פרק ד', הלכה ח': שהחיינו והלל בלילה, באתר פניני הלכה.
  16. ^ ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק א'.
  17. ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק ז'.
  18. ^ ב'סידור המקדש' שחיבר הרב ישראל אריאל, בהוצאת מכון המקדש, מוצע נוסח לאמירת 'על הניסים' המותאם ליום העצמאות, ונוסח נוסף של 'על הניסים' המותאם ליום ירושלים.
  19. ^ ישעיהו ליבוביץ', יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, הוצאת שוקן, 1979, עמ' 91-94
  20. ^ Yom Ha-Atzmaut, Jewish Virtual Library
  21. ^ Danny Ben-Moshe, Zohar Segev, Israel, the Diaspora, and Jewish identity, Sussex Academic Press, 2007, page 74
  22. ^ Mishkan T'filah—A Reform Siddur
  23. ^ העבודה שבלב. סידור התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
  24. ^ הרב יהורם מזור, שבת תקומה – רעיון ובצוע
  25. ^ איך באמת התייחסה ההנהגה החרדית בקום המדינה ליום העצמאות?, כתבה המבוססת על ספרו של הרב שמואל כץ בבלוג 'יהי אור'