ויקיפדיה:הידעת?/מאוגוסט 2013

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

המלחמה על הפנסיה

הפלישה הימית המוצלחת הראשונה של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה נפתחה ב-5 במאי 1942 במסגרת הקרב על מדגסקר, אי לחופי אפריקה שהוחזק בידי כוחות צרפת של וישי. בתוך יומיים הצליח הכוח התוקף לכבוש את עיר הנמל דיוגו סווארש שבצפון מדגסקר, אך ציפיות בעלות הברית לכניעה מהירה של חיילי צרפת התבדו עד מהרה. המושל הצרפתי ארמנד לאון אנה ניצל את העבירות הקשה ממילא באי לניהול מלחמת השהיה נגד הפולשים, משולבת בשיטות של אדמה חרוכה ולוחמה זעירה. ב-5 בנובמבר 1942, אחרי חצי שנה ויום מתחילת הקרבות על מדגסקר, נכנע המושל הצרפתי. תקנות צבא צרפת הקנו לו ולחייליו הטבות בשכר ובגמלאות מכיוון שהצליחו להילחם למעלה משישה חודשים.

מקורות: הספר "למה ניצחו בעלות הברית" של ריצ'רד אוברי וגם כאן. מה דעתכם? ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:36, 1 ביולי 2012 (IDT)

אני בעד. אבל אולי כדאי להסביר מהן התקנות המוזרות האלה... קלונימוס - שיחה 20:32, 1 ביולי 2012 (IDT)

הקטע שגוי לגמרי, ועם ריצ'רד אוברי הסליחה. הפלישה הימית המוצלחת הראשונה של בעלות הברית הייתה כיבוש ברברה במסגרת המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה שנה לפני כן, באפריל 1941. יש די הרבה סיבות למה נלחמו הצרפתים, והנושא של הגימלאות שמוצג כאן כמרכזי הוא די שולי. בסך הכל כמעט בכל מקום בו התנגשו בעלות הברית עם וישי בשנתיים הראשונות לאחר נפילת צרפת, גילו חיילי וישי רצון לחימה ועשו קשיים רבים. כך במזרח התיכון ובמערב אפריקה, וכך גם במדגסקר, שם עמדו לטובתם תנאי השטח הקשים מאוד. פומפריפוזה - שיחה 06:36, 10 ביולי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים.

לאחר כשנה שבה לא השיב איש לטענות פומפריפוזה, אני מניח שנוותר על הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:20, 27 ביוני 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 08:40, 2 ביולי 2013 (IDT)

נחיתות על מאדים ואולימפיאדות

נחיתת רכב המחקר ויקינג 1 על מאדים התרחשה במהלך אולימפיאדת מונטריאול (1976). נחיתת רכב המחקר מארס סיינס לברטורי ("קיוריוסיטי"), התרחשה אף היא במהלכם של המשחקים האולימפיים של אולימפיאדת לונדון. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 13:23, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

לא התלהבתי. תומר - שיחה 18:31, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

החללית הראשונה שנחתה על המאדים הייתה מארס 3 הסובייטית בדצמבר 1971. בערך חצי שנה לפני אולימפיאדת מינכן. מארס פאת'פיינדר נחת שם במארס (חודש טוב) 1997: בערך 3/4 שנה לאחר אולימפיאדת אטלנטה. בהמשך נחתו אופורטוניטי וספיריט בינואר 2004, שוב כחצי שנה לפני אולימפיאדת אתונה. ארבע שנים מאוחר יותר נחת פניקס במאי 2008: קרוב למדי לתחילת אולימפיאדת סאול.

מי שמחפש תאוריה קצת (אבל לא הרבה) יותר רצינית: המגדלים של פולטי. Tzafrir - שיחה 21:59, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

גם צירוף מקרים לא מלהיב וגם, לפי הערתו של צפריר, לא באמת צירוף מקרים. בברכה, Amirki ‏ 18:08, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:55, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

צירופי תאריכים

הנסיך דניאל, דוכס וסטריטלנד נולד ב-15 בספטמבר 1973, באותו יום שחותנו לעתיד, קרל השישה עשר גוסטב, מלך שבדיה, הוכתר למלך. חתונתו ב-19 ביוני 2010, לויקטוריה, נסיכת שבדיה הייתה באותו יום שהוריה נישאו, 37 שנה קודם לכן. אדג - שיחה 23:26, 29 באוקטובר 2012 (IST)

יש בזה עניין מסוים, אבל לא ברור עד כמה זה נדיר/לא-סביר. תומר - שיחה 09:40, 30 באוקטובר 2012 (IST)

אתה לא חושב שזה נדיר שהחתן נולד באותו יום ובאותה שנה שחותנו נהיה מלך? אותי זה הפתיע מאוד. החתונה, אני מניח, כבר נקבעה מראש בתאריך המסויים.--20:04, 30 באוקטובר 2012 (IST)

חביב חביב חביב! ‏עמיחי • שיחה 18:27, 1 בנובמבר 2012 (IST)

לא מחבב את הז'אנר. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 02:25, 3 בנובמבר 2012 (IST)

מזכיר לי את המרצה שלי לסטטיסטיקה שנה א' שאמרה שברור לה שיש בכיתה המון אנשים שנולדו באותם תאריכים. זה לא בלתי סביר סטטיסטית. היו עשרות מלכים בהמון מדינות, שלרבים מהם היה יותר מחתן אחד. אז אחד מהם נולד ביום ההכתרה ממש. מעניין, אבל קורה. חמויישֶה - שיחה 15:23, 26 בנובמבר 2012 (IST)

אכן, לזה אני מתכוון. תומר - שיחה 15:35, 26 בנובמבר 2012 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:58, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

גם השנה מאדים לא יראה גדול כמו הירח

מידי שנה מאז 2003 מופצות שמועות לפיהן כוכב הלכת מאדים יראה גדול כמו הירח. שמועה זו זהכתה לכינוי מתיחת מאדים והיא ממשיכת הדרך של שמועות שגויות או שקריות המבוססות על אירועים אסטרנומיים חריגים. במקרה זה, קרבתו יוצאת הדופן של מאדים לכדור הארץ ב-23 באוגוסט 2003 כאשר מרחקו היה כ-56 מליון קילומטרים בלבד. למרות המרחק המועט, גם בשנת 2003 מאדים לא נראה גדול כמו הירח או אף קרוב לכך.Amirber - שיחה 18:27, 23 ביוני 2013 (IDT)

עוד אחת ממליוני מתיחות אימייל, לא נראה מספיק חשוב לטעמי.

גם לא לטעמי. לא נחשפתי לשמועות באף אחת מ-11 השנים מאז החלו. חמויישֶה - שיחה 13:33, 14 ביולי 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:04, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

וטו על החלטות קונקלווה

כיום ברור שבעת שהקרדינלים ברומא מסיימים את הקונקלווה, מעלים עשן לבן בארובת הקפלה הסיסטינית ובוחרים אפיפיור, החלטתם היא סופית. אולם במשך רוב ההיסטוריה לא היה הדבר כך. לשליטים הקתוליים של אירופה הייתה נתונה זכות וטו (Jus exclusivae) על החלטות הקרדינלים. את ההחלטה היה מוסר קרדינל-חסות ("קרדינל כתר") מטעמו של השליט למזכיר הקונקלווה - ושולח את הקרדינלים לעוד סבבי הצבעות מייגעים. בקונקלווה שנערכה בין השנים 1314-1315 הטיל פיליפ החמישי, מלך צרפת, וטו על מועמד לכהונת האפיפיור. מלך ספרד עשה לראשונה שימוש ב"זכות המניעה" בבחירת האפיפיור בשנת 1605. ב-1799 כפה פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על הקרדינלים יותר מארבעה חודשי הצבעות, לאחר שפסל בזה אחר זה את המועמדים שנבחרו מבלי שמועמדו הצליח להשיג רוב. את המנהג הפסיק האפיפיור לאו העשירי, שנבחר בעצמו לאחר שעל בחירתו של מריאנו רמפולה שהתמודד מולו הוטל וטו מצד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:11, 21 בפברואר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 21:28, 21 בפברואר 2013 (IST)

יש הערות? ‏עמיחי • שיחה 15:57, 12 באפריל 2013 (IDT)

אין הערות. קטע טוב. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:02, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 028. חמויישֶה - שיחה 16:39, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

לאחד באפריל - מתיחות ידועות בספורט

שימו לב לשתי המתיחות הבאות ששוות לדעתי "הידעת" לאחד באפריל:

• עלי דיאה שיחק משחק אחד עבור קבוצת סאות'המפטון מהפרמייר ליג, לאחר שחברו שהתחזה לשחקן הליברי ג'ורג' ואה התקשר למאמן גריים סונס ושכנע אותו להחתים את דיאה, שבמשחקו היחיד הפגין יכולת ירודה מאד ושוחרר מיד.
• מאסאל בוגדוב נבחר בידי עיתון הטיימס של לונדון כאחד מ-50 הכוכבים העולים בכדורגל לשנת 2009, אך בוגדוב לא היה קיים במציאות, אלא הומצא בידי אלמונים שכתבו עליו בבלוגים ואף בוויקיפדיה האנגלית.

מה אתם אומרים? לשלב ולהעלות באחד באפריל? ‏עמיחי • שיחה 11:21, 8 באפריל 2011 (IDT)

מקרים באמת נורא משעשעים, אבל יש לשים לב ששני האנשים הנכבדים, זה שקיים וזה שלא, לא צריכים לקבל ערך. ‏YHYH ۩ שיחה 11:29, 08/04/2011

אז הנה הצעה לקטע:

אנשים רבים נפלו קורבן למתיחה, ביניהם גם גריים סונס, מאמן קבוצת הכדורגל סאות'המפטון המשחקת בפרמייר ליג, שהחתים שחקן בשם עלי דיאה לאחר שחברו שהתחזה לשחקן הליברי ג'ורג' ואה התקשר אליו ושיבח אותו באוזניו. דיאה נופה מהסגל לאחר משחק אחד בלבד. במקרה אחר, בחר הטיימס של לונדון בחר בשחקן מאסאל בוגדוס כאחד מ-50 הכוכבים העולים בכדורגל לשנת 2009, אך בוגדוב לא היה קיים במציאות, אלא הומצא בידי אלמונים שכתבו עליו בבלוגים ואף בוויקיפדיה האנגלית.

מה אתם אומרים? ‏עמיחי • שיחה 22:55, 26 ביולי 2011 (IDT)

הניסוח של הקטע הזה כקטע כללי גורם לו להיות מפוספס. אני מציע להפריד את שתי המתיחות לקטעים נפרדים ולפרט יותר על כל אחת מהן, אחרת זה מאבד את העניין. ‏YHYH ۩ שיחה 01:59, 28/07/2011

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 12:03, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

לדעתי, ההתחלה של החצי הראשון מסורבלת; לוקח זמן עד שמבינים מה המשפט מנסה לומר. אם רוצים לחבר את הקטעים, יש צורך במשפט פותח כמו "מתיחות קיימות גם בתחום הספורט" או משהו דומה. אולי באמת עדיף להפריד לשני קטעים, כמו ש-YHYH אמר. אבל אני לא מסכים עם YHYH שאין צורך בערכים; אם אין ערכים - אין קונטקסט לקטעי ה"הידעת?", ואם המתיחות עצמן אינן עומדות בקריטריוני החשיבות, אני לא בטוח שאני בעד הקטעים, כי אני לא אוהב קטעים בלי קונטקסט/מסגרת. תומר - שיחה 12:03, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

עוד דעות? תומר - שיחה 10:40, 6 בנובמבר 2012 (IST)

מסכים עם תומר - אם אין חשיבות לערכים שעליהם מבוסס הקטע, אז הוא מתייתר. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:18, 10 בנובמבר 2012 (IST)

מצטרף. גם לא חסרים קטעים לאחד באפריל. חמויישֶה - שיחה 08:35, 2 ביולי 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 22:58, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

גובהו של נפוליאון בונפרטה

"הקיסר נפוליאון חוקר בטווילרי"

בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון בונפרטה לא היה נמוך, ולמעשה אף היה גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. ישנן שתי סיבות עיקריות לבלבול לגבי גובהו: הראשונה היא ההבדל שקיים בין מידת הרגל הצרפתית לזו האנגלית. במותו של נפוליאון, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגליים, או 1.68 מטרים. הסיבה השנייה היא שהיה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה הרומז דווקא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.
מתוך הערך נפוליאון בונפרטה. אסמכתאות שם. תומר - שיחה 21:00, 31 במאי 2012 (IDT)

אנחנו לא רוצים לעודד אנשים מסוימים, נכון? בואו נשאיר את המידע הזה חשאי...

וברצינות, האם שתי הסיבות נכונות או ששתיהן השערות אפשריות? לפי הערך שתיהן "תיתכנה" (זו מילה בכלל?) כך שאי אפשר לטעון בנחרצות שזה הגורם. ‏ישרון • שיחה 20:44, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שתי הסיבות נכונות, שתיהן תרמו למיתוס הגובה - ראה [1]. את הניסוח "תיתכנה" בערך ניתן לדעתי להחליף למשהו יותר חד-משמעי ("יש כמה סיבות למיתוס..."). יש עוד סיבה אחת, לפי הכתבה - The fact that Napoleon’s first wife, Josephine, was around 5 foot 4/5 and apparently asked not to wear heels so as not to appear taller probably didn’t help.‎ - הכוונה שגם בזה נעזרו אלו שהפיצו נגדו תעמולה. לא ברור לי לגמרי כמה זה יוצא במטרים, אז אני לא מוסיף, אבל זה גם יכול להיות תוספת נחמדה לקטע (ולערך) - אם כי לא חייבים. תומר - שיחה 12:10, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 10:30, 6 בנובמבר 2012 (IST)

נחמד מאוד. אם יש ספק לגבי "כמות הסיבות" אפשר לכתוב "ישנן מספר גורמים שתרמו לבלבול..." או משהו בסגנון. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:27, 10 בנובמבר 2012 (IST)

חשוב להסביר ש-5 רגלים ו-2 אינצ'ים אנגליים (שזה מקור הטעות) הם בעצם 1.57 מ' (שזה באמת די נמוך). משהו כמו:

בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון בונפרטה לא היה נמוך, ולמעשה אף היה גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. ישנן שתי סיבות עיקריות לבלבול לגבי גובהו: הראשונה היא ההבדל שקיים בין מידת הרגל הצרפתית לזו האנגלית. במותו של נפוליאון, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגליים, או 1.68 מטרים. התייחסות לגובהו כ-5 רגלים ו-2 אינצ'ים אנגליים הובילה למסקנה המוטעית כי גובהו מסתכם ב-1.57 מטרים. הסיבה השנייה היא שהיה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה הרומז דווקא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.

טוסברהינדי (שיחה) 14:33, 5 בפברואר 2013 (IST)

נבחרה הגרסה של טוסברהינדי. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 029.

גי דה מופאסאן ומגדל אייפל

גי דה מופאסאן, בתצלום של נדאר

הסופר הצרפתי הנודע בן המאה ה-19 גי דה מופאסאן נמנה עם המתנגדים להקמת מגדל אייפל. למרות זאת הוא נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל. כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל".

קטע חביב, על פי ניסוח של משתמש:Danny-w כאן. מקור שמציין הערך האנגלי על מופאסאן: Barthes, Roland. The Eiffel Tower and Other Mythologies. Tr. Howard, Richard. Berkeley: University of California Press. ISBN 978-0-520-20982-4. Page 1. ניתן לעיין בעמוד כאן. תומר - שיחה 17:53, 16 ביוני 2012 (IDT)

חביב ביותר, אבל:

1. קצר מאוד (יש לנו מגבלת אורך?!)
2. "נמנה עם המתנגדים" - האם הם היו מיעוט? \

ממליץ להרחיב את הקטע עם פורטל:פריז/הידעת?/4 בברכה, Amirki ‏ 17:32, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

אפשרות נוספת, אחרי שעיינתי בקטע שהפנית אליו וגם עוד קצת בספר ובוויקי האנגלית:

מגדל אייפל נבנה על ידי האדריכל גוסטב אייפל לקראת התערוכה העולמית שנערכה בפריז ב-1889, לרגל מאה שנה למהפכה הצרפתית. הציבור הפריזאי תחילה סלד מן המגדל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהמגדל הוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל; הוויכוח בעניין נמשך משך 20 שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. היו שהשתכנעו לאחר מכן באיכויותיו של המגדל, אך היו גם שדבקו בעמדתם; הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן, למשל, שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל; כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל". כיום מגדל אייפל מהווה את אחד מסמליה הבולטים של פריז, אם לא הבולט ביותר, ונחשב לדוגמה למצוינות אדריכלית.

בקטע הזה אני כבר לא בטוח שיש מקום להדגיש את שמו של מופאסאן, ולהוסיף את תמונתו; אלא אולי עדיף לשים תמונה של המגדל. תומר - שיחה 12:58, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

כעת הקטע הפך לתיאור של מגדל אייפל. לפני כן היה על השנינות של מופאסן - בעיני ההתמקדות במופאסן נחמדה יותר ויש לה יותר עוקץ אירוני, וחכן קולעת יותר לאופי של "הידעת". קלונימוס - שיחה 08:05, 4 באוקטובר 2012 (IST)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 20:49, 9 בדצמבר 2012 (IST)

אולי אפשר לנסח את זה כך:

---

הציבור הפריזאי תחילה סלד ממגדל אייפל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהמגדל הוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל; הוויכוח בעניין נמשך משך 20 שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן, למשל, שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל; כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל".

---

הקטע עצמו מאוד מעניין. בנימין - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 20:36, 30 בינואר 2013 (IST)

לדעתי הקטע המקורי טוב יותר מכל ההצעות האחרות. שם יש את הפואנטה, באחרים עד שמגיעים לפואנטה, מתייגעים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:06, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

נבחרה הגרסה של בנימין. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 026.

הסרת תבנית:הידעת? 7 באוגוסט - סדרה 1

גיבוב שטויות שמופיע בהידעת של היום. להחליף ומהר. אין שום קשר לתמורות, אין שום קשר לגלישות ובכל מקרה מדובר במאורע טריוויאלי וחסר חשיבות. דניאל • תרמו ערך 16:01, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

WTF‏ Nachy • שיחה 19:10, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. לאור התגובות פה ותגובתו של עוזי ו. בדף השיחה של הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 00:01, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

עץ ספגטי

קטע מתוך המשדר המקורי המראה את קטיף הספגטי בשווייץ

בשנת 1957 דיווחה תוכנית תחקירים ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC, כי יבול הספגטי בשווייץ היה שופע במיוחד בשנה החולפת, בעקבות חורף נוח וההיעלמות של מזיקי-הספגטי. המשדר הסביר כי הספגטי נקטף מעצי ספגטי, ואחר כך מונח לייבוש בשמש, ולווה בצילומים של קטיף ב"מטעי ספגטי" של משפחה שווייצרית. התוכנית שודרה באחד באפריל, וצפו בה כ-8 מיליון איש. לאחר השידור התקבלו במשרדי ה-BBC מאות שיחות טלפון, של אנשים שביקשו לדעת כיצד ניתן להשיג את העץ.

לפי הערך עץ ספגטי. הקטע הוצע בעבר, אך אז נדחה מכיוון שהנוסח היה מבולגן. לדעתי, קטע הידעת קלאסי. תומר - שיחה 18:07, 16 ביוני 2012 (IDT)

הצעה קצת שונה:

באחד באפריל 1957 דיווחה תוכנית תחקירים ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC, כי יבול הספגטי בשווייץ היה שופע במיוחד בשנה החולפת, בעקבות חורף נוח וההיעלמות של מזיקי-הספגטי. המשדר הסביר כי הספגטי נקטף מעצי ספגטי, ואחר כך מונח לייבוש בשמש, ולווה בצילומים של קטיף ב"מטעי ספגטי" של משפחה שווייצרית. בתוכנית צפו כ-8 מיליון איש. לאחר השידור התקבלו במשרדי ה-BBC מאות שיחות טלפון מאנשים שביקשו לדעת כיצד ניתן להשיג את העץ.

‏ישרון • שיחה 20:49, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

קטע חביב. אני מעדיף את הגרסה של תומר. כששתי המילים הראשונות הן "באחד באפריל..." זה קצת הורס את הפואנה לטעמי. בברכה, Amirki ‏ 17:36, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

אני חושב שהניסוח של תומר קצת יותר מוצלח. ניסיתי לנסח באופן מעט שונה, כדי שה"טוויסט" יהיה בסוף:

בשנת 1957 דיווחה תוכנית תחקירים ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC, כי יבול הספגטי בשווייץ היה שופע במיוחד בשנה החולפת, בעקבות חורף נוח וההיעלמות של מזיקי-הספגטי. המשדר הסביר כי הספגטי נקטף מעצי ספגטי, ואחר כך מונח לייבוש בשמש, ולווה בצילומים של קטיף ב"מטעי ספגטי" של משפחה שווייצרית. בתכנית צפו כ-8 מיליון איש, ולאחר השידור התקבלו במשרדי ה-BBC מאות שיחות טלפון, של אנשים שביקשו לדעת כיצד ניתן להשיג את העץ. רובם לא שמו לב לעובדה שהתוכנית שודרה באחד באפריל.

קלונימוס - שיחה 08:08, 4 באוקטובר 2012 (IST)

הועבר לדיונים.
אכן, קטע נחמד מאד. אני תומך בניסוח המקורי של תומר. חמויישֶה - שיחה 13:26, 26 ביוני 2013 (IDT)

תודה, אני דווקא בעד ההצעה של קלונימוס. תומר - שיחה 19:32, 26 ביוני 2013 (IDT)

נבחרה הגרסה של קלונימוס. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 5 ביוני - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 00:25, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

פרנק מסרווי ונפילתו בשבי

"גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזייה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סיר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזייה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזייה שלו." מה דעתכם? המידע מופיע בערך, ומקורו - כאן פומפריפוזה - שיחה 06:56, 25 ביוני 2012 (IDT)

יפה מאד והנה קטע משלי על אותה המלחמה. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:36, 1 ביולי 2012 (IDT)

מגניב לגמרי. ‏ישרון • שיחה 20:51, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מעולה. בברכה, Amirki ‏ 17:47, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

נוספתי כמה קישורים פנימיים. אני בעד. kotz - שיחה 19:25, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

קטע מעולה. אוריה בר-מאיר - שיחה 14:34, 19 במאי 2013 (IDT)

בעד גארפילד - שיחה 11:32, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 7 באוגוסט - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 00:47, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אוסוולד הארנב בר המזל

מאז 2006, עת שהחזירה חברת וולט דיסני את זכויותיה על המותג "אוסוולד הארנב בר המזל" מאולפני יוניברסל, עשתה בו שימוש אחד בלבד בשנת 2010 במשחק הוידאו "אפיק מיקי", בו נלחם במיקי מאוס שכביכול גנב לו את אהדת הילדים עם הופעתו בשנת 1928. במקור, אוסוולד נוצר על ידי וולט דיסני בשנת 1927, עת שיתף פעולה עם אולפני יוניברסל. אך היו אלה חילוקי דעות בין שני הגופים אשר הביאו, על פי חוק, לבעלותה של יוניברסל על המותג. אוסוולד לא הצליח תחת יוניברסל כמו שהצליח תחת דיסני, ולכן נשכח מהציבור. מצד שני, הצליחה דיסני להשתקם עם הקמת המותג מיקי מאוס בסרט "Plane Crazy" בשנת 1928, וסרטוני מיקי מאוס עדיין מוקרנים ונוצרים גם לאחר 80 שנות פרסום. ArikPortnov - שיחה 16:09, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

נחמד, אבל חסרים שלושה ערכים: אוסוולד הארנב בר המזל , אפיק מיקי ו-Plane Crazy . המשפט הראשון גם קצת חורק ומסורבל, ועדיף לנסחו מחדש. תומר - שיחה 19:47, 18 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:59, 30 במאי 2012 (IDT)

בדיוק כמו תומר. קטע נחמד, אבל ערך על אוסוולד מהותי ביותר להבנה. ‏LightBringer‏ • שיחה 01:48, 6 ביוני 2012 (IDT)

תגובות נוספות? • בברכה, אמיר (שיחה) 07:43, 14 ביוני 2012 (IDT)

נראה לי שיש יותר מדי פסיקים בקטע המוצע. כשקוראים אותו בקול נעצרים יותר מדי פעמים מכדי להבין מה בדיוק מנסים לומר לנו. ליאור पॣ • כ"ח בסיוון ה'תשע"ב • 14:11, 18 ביוני 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. יותר מידי אדומים והדיון לא התקדם. בעתיד אפשר יהיה להציע שוב את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:51, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הזנב הארוך

• קטע שכתבתי לפורטל האינטרנט לפי הערך הזנב הארוך. הצעתי אותו בעבר, אך הוא נגנז כי "הכותב נעלם". לא נעלמתי, אני פשוט לא יודע איך לשפר את הקטע.

גרף שמדגים את הזנב הארוך (מסומן בצהוב)

רוב הכנסותיו של אתר העסקים "אמזון" הן לא ממכירה של מספר מוגבל של להיטים כמו בחנויות המסורתיות אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. חנות רגילה מכילה בדרך כלל עד 130,000 ספרים. רוב הכנסותיה של אמזון הן מספרים שלא נכללים ברשימת 130,000 הספרים הנמכרים ביותר.

הרעיון לאפשר קניית מיליוני מוצרים ללא חשיבות לדרישה בשוק, נקרא עקרון הזנב הארוך. זהו כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהן ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. הביטוי הושאל מתחום הסטטיסטיקה על ידי כריס אנדרסן, עורך מגזין Wired, לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית. אמיר - שיחה 06:03, 4 באפריל 2009 (IDT)

הרעיון נחמד אבל דורש עריכה רצינית. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז בניסן ה'תשס"ט • 11:35, 10 באפריל 2009 (IDT)

לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 01:21, 27 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי נחמד ומעניין, אבל צריך "בשר" - נתונים של ממש שיבהירו מה היקף התופעה. לדעתי אפשר גם להוסיף תופעות אחרות שקשורות ל"זנב ארוך".

אנקדוטה קטנה - לי זה מזכיר את מלחמת לבנון השניה. מספר חודשים לפני המלחמה הצהיר ראש אגף הלוגיסטיקה, האלוף אודי אדם, כי המלאי מתבסס על "זנב ארוך" שאומר שיש את כל הפריטים או משהו כזה. במלחמה עצמה, כמובן, לא היה זכר לדבר, ובגדוד שלי היה חייל שהמתין שבועיים (השבועיים הראשונים, האינטנסיביים ביותר) עד שהחליפו לו זוג נעליים קרועות שעטף באיזולירבנד. יוסאריאן • שיחה 09:32, 27 בפברואר 2011 (IST)

מצטרף להערה. ‏עמיחי • שיחה 21:03, 24 במרץ 2011 (IST)

עוד הערות? ‏עמיחי • שיחה 22:02, 27 במרץ 2011 (IST)

אני לא בטוח אם נתונים שיבהירו את ההיקף הכרחיים, די מפתיע כשלעצמו שרוב הכנסות אמזון הן מספרים שאינם ב-130,000 הנמכרים ביותר. בכל אופן, לי יש הערות אחרות: 1. מאיפה הגיע הנתון שחנות רגילה מכילה עד 130,000 ספרים? למה דווקא מספר זה? דורש מקור. 2. נכתב בקטע "התפלגויות סטטיסטיות בהן ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש'מזדנבת'" - המושג הסתברות אמור להתייחס למאורע כלשהו, אבל לא ברור כאן באילו מאורעות בדיוק מדובר, ומה הקשר ביניהם. 3. דרוש ערך על המגזין Wired. (כדאי להפנות לכאן את אמיר) תומר - שיחה 22:44, 27 במרץ 2011 (IST)

דומאות נוספות לזנב ארוך הן התפלגות העושר בעולם, התפלגות זמני ריצה והתפלגות הגודל של קבצים. התנהגות זו קצת סותרת אולי את האינטואיצה של זמן המתנה, ככל שתוכנית רצה זמן ארוך יותר, ההסתברות שתסיים את הריצה בקרוב יורדת. מערכת הפעלה טובה תתוכנן בהתאם. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 11:47, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אם זה תלוי בי, אולי אפשר להחזיר את הקטע לרשימת ההמתנה עד שאני אתפנה לכך. אני לא רוצה שהוא יגנז שוב ללא דיון. • אמיר (שיחה) 15:19, 29 במרץ 2011 (IST)

חוזר להמתנה. ‏עמיחי • שיחה 15:31, 29 במרץ 2011 (IST)

נושא מעורר ענין עם השלכות לתחומי תקשורת שונים, בעד ובעד, יעל - שיחה 22:38, 12 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. הדיון לא התקדם. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 00:51, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון

אולם הרצאות מספר 1 בפקולטה, ובו קיר התהילה

קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון

באמצע שנות ה-50 הוקם עבור הפקולטה לכימיה בניין. זמן קצר לאחר שהושלם הבניין, התגלה סדק גדל בקיר שלפניו עומד המרצה באולם ההרצאות מספר 1. דיקאן הפקולטה פרופסור דוד גינצבורג הציע להפוך את הקיר לקיר שבו שמות גדולי הכימיה של כל הזמנים. בתחילה היו על הקיר שמות של שתי קבוצות – שמות גדולי הכימיה שכבר לא היו בחיים, וחתימות של כימאים דגולים ופעילים. מלכתחילה נקבע ששמות של מדענים ישראלים יוספו לקיר הכבוד רק אם יזכו בפרס נובל בכימיה. פרופסור גינצבורג המשיך והוסיף חתימות על הקיר עד יום מותו.

פרופסור יצחק אפלויג, כדיקאן הפקולטה, החליט כי יתנוססו על הקיר רק חתימותיהם של כלות וחתני פרס נובל בכימיה. בשנת 2004 נוספו ישראלים לרשימה ולקיר התהילה נוספו חתימותיהם של הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, בשנת 2008 התווספה לקיר חתימתה של פרופסור עדה יונת, ובשנת 2011 חתימתו של פרופסור דן שכטמן. כיום מתנוססים 385 שמות קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון.

את המידע הבאתי מפה:

• הסוד שמאחורי "קיר התהילה" בפקולטה לכימיה, אתר הטכניון
  

אור פ - שיחה 17:21, 14 במאי 2013 (IDT)

צר לי, זה לא מעניין ולא רלוונטי לרוב הקוראים. צור סופר - שיחה 19:20, 17 במאי 2013 (IDT)

מסכים עם צור. לא ידעתי את זה לפני שקראתי, אבל עכשיו אחרי שקראתי אני לא מרגיש שאני יודע יותר. חמויישֶה - שיחה 17:12, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 01:08, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

שיא עולם שחשבו שלא ישבר, נשבר פעמיים בתחרות אחת

לאחר שראיתי שלא הבינו את הפואנטה בקטע "שיא בן 17 שנה שנשבר פעמיים במקצה אחד" החלטתי לכתוב את הקטע הבא על המקרה הדומה, והמעניין לא פחות, ובו הפואנטה מחודדת הרבה יותר:

בוב בימון קבע שיא עולם מדהים בקפיצה לרוחק באולימפיאדת מקסיקו בשנת 1968 (8.90), תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית במהירות המקסימלית המותרת. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. רק כעבור 23 שנה הצליח מייק פאוול לשבור את השיא הזה (8.95), באליפות העולם באתלטיקה 1991, אולם גם קרל לואיס, שזכה במדליית כסף באותה התחרות, שבר את השיא (עם 8.91) שרבים חשבו עד כמה דקות לפני כן שאולי ישאר נצחי. חמויישֶה - שיחה 14:25, 31 במאי 2012 (IDT)

העובדות לא לגמרי נכונות. הקפיצה של לואיס הייתה בעזרת רוח גבית מעל המותר, ולכן לא נחשבה כקפיצה ששברה את השיא. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:55, 16 ביולי 2012 (IDT)

צודק. צריך לנסח מחדש:

בוב בימון קבע שיא עולם בקפיצה לרוחק באולימפיאדת מקסיקו בשנת 1968 (8.90), תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. רק כעבור 23 שנים הצליח מייק פאוול לשבור את השיא הזה (8.95), באליפות העולם באתלטיקה 1991, אולם גם קרל לואיס, שזכה במדליית כסף באותה התחרות, קפץ רחוק יותר מהשיא של בימון (עם 8.91) שרבים חשבו עד כמה דקות לפני כן שאולי ישאר נצחי. השיא החדש, של פאוול, לא נשבר עד היום. חמויישֶה - שיחה 09:56, 16 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי גם הניסוח החדש הוא בגדר חצי-אמת. עדיין מתעורר הרושם כאילו התוצאה של לואיס הייתה יכולה להיות שיא רשמי. מה שאני בעצם בא לומר הוא, בעדינות, שלדעתי אין כאן קייס מספיק חזק ל"הידעת". Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:32, 17 ביולי 2012 (IDT)

אני כמובן חולק עליך מכל וכל: החלק הראשון של הקטע, בו מסופר על השיא המטורף של בוב בימון, הוא כבר מספיק מעניין בפני עצמו. נוספת על כך התחרות המטורפת באליפות העולם בטוקיו - אף אחד לא חלם שמישהו יעבור את השיא של בימון. כנס ליו-טיוב תראה את התחרות, תשמע את השדרנים. אחרי שקרל לואיס עשה 8.91 הוא חגג, כי היה ברור לו שפאוול לא יעבור את המרחק הזה. ואז השיא נופץ, ולקינוח הוא מחזיק עד היום (21 שנה). אני כמעט לא מצליח לחשוב על קטעים כל כך קצרים שמקפלים בתוכם יותר עובדות וארועים מעניינים מאשר הקטע הזה. חמויישֶה - שיחה 12:57, 19 ביולי 2012 (IDT)

לא צריך לחשוב, מספיק לדפדף בקטעים קודמים, יש כאלה בשפע בארכיונים. אני לא צריך את יוטיוב בשביל התחרות של פאוול ולואיס, אני מספיק קשיש וראיתי אותה בזמן אמת, ויודע שהיא הייתה אירוע ספורט לפנתיאון. זה עוד לא הופך אותה לחומר ל"הידעת", שמצריך לדעתי משהו פיקנטי יותר. שוב, דפדף בקטעים שנבחרו בעבר ותראה למה כוונתי. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 13:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

מכיוון שפואנטה טובה בעיניי, אנסה את כוחי ליצור ניסוח שיהיה מקובל.

באולימפיאדת מקסיקו(1968) קבע בוב בימון את שיא עולם מדהים בקפיצה לרוחק (8.90), תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. לאחר 23 שנים בהם לא היה אתלט שהתקרב לשבירת השיא, באליפות העולם באתלטיקה 1991 הצליח קרל לואיס, שלא נוצח בתחרויות הקפיצה לרוחק זה עשר שנים, בסיועה של רוח גבית חזקה (2.9+) לקפוץ למרחק של 8.91 מטרים, סנטימטר אחד מעבר לשיא האגדי. יריבו מייק פאוול, בקפיצה האחרונה בתחרות, קפץ למרחק של 8.95 מטרים וקבע שיא עולם חדש שטרם נשבר עד היום.

מה דעתכם? Botend - שיחה 13:33, 19 ביולי 2012 (IDT)

עדיין לא בטוח שמספיק ל"הידעת", אבל לפחות עכשיו הניסוח מדויק יותר. הדבר שלא נכון הוא שבמשך השנים איש לא התקרב לשיא של בימון, ואפילו ברוח חוקית. כן התקרבו. רוברט אמיאן קפץ 8.86, לואיס עצמו קפץ 8.79, גם לארי מייריקס התקרב. למעשה התחושה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, למיטב זכרוני, הייתה ששבירת השיא של בימון היא שאלה של זמן - אם כי כולם ציפו שזה יהיה לואיס ולא פאוול. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 13:46, 19 ביולי 2012 (IDT)

אפשר לשנות את הניסוח ל"לאחר 23 שנים בהם עמד השיא על כנו" או משהו בסגנון. את התחושה שהייתה בסוף שנות ה-80 אני לא זוכר. הייתי עסוק באותה העת בניסיון לסיים את מטלותיי האקדמיות לגן חובה ובהכנות לכיתה א'. Botend - שיחה 13:55, 19 ביולי 2012 (IDT)

מסכים. הקטע נשאר טוב, עם קישורים מעניינים וכמה נושאים מעניינים מאד (הקפיצה ההיסטורית של בימון, התחרות המשוגעת בטוקיו והעובדה שעד אז קרל לואיס היה בלתי מנוצח בקפיצה לרוחק). Tdunsky, עברתי על כל קטעי "הידעת" בפורטל הספורט ולא מצאתי קטע תחרותי מעניין יותר חוץ מהסיפור על פאבו נורמי שרץ ב-1928 מחוץ לאיצטדיון כמחאה על אי שיתופו והשיג תוצאה טובה יותר מהמנצח. זה לא אומר שאין תחרויות ספורט מותחות ומפתיעות (האליפות האחרונה באנגליה, של הסיטי, למשל, היא כזאת) אבל לקטע הזה יש את כל המרכיבים הדרושים. חמויישֶה - שיחה 11:37, 30 ביולי 2012 (IDT)

לא שכנעת אותי שיש פה פאנץ' מספיק לקטע "הידעת", ומן הסתם כשיעלה לדיון תהייה אתה בעדו, אני נגדו, ונקזז זה את זה. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 18:15, 31 ביולי 2012 (IDT)

יתכן שאתה צודק, אבל אין לי שום ספק שכמוני יהיו עוד שיתמכו בקטע (Botend למשל), בעוד שאני מסופק אם יהיו עוד כמוך שיתנגדו. שלב הדיונים בטח יהיה קצר בטרם הקטע יתקבל, שכן הוא כבר משוייף ועבר פה את התיקונים שנדרשו לו. חמויישֶה - שיחה 11:47, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 19:00, 29 באוקטובר 2012 (IST)

מסכים עם חמויישה ובוטנד. יש כאן חומר להידעת. בעד הניסוח של בוטנד, לאחר התיקון המוצע ("לאחר 23 שנים שבהן עמד השיא על כנו"). תומר - שיחה 10:38, 6 בנובמבר 2012 (IST)

כמו תומר. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:23, 10 בנובמבר 2012 (IST)

מה שלא נכתב כאן על בימון היה שהשיא נשבר באולימפיאדת מקסיקו שנערכה במקסיקו סיטי, וברוח גבית מקסימלית, ולכן הייתה בעיה לשבור אותו. איתן - שיחה 18:59, 30 בינואר 2013 (IST)

באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם מדהים בקפיצה לרוחק (8.90), תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. לאחר 23 שנים בהם לא היה אתלט שהתקרב לשבירת השיא, באליפות העולם באתלטיקה 1991 הצליח קרל לואיס, שלא נוצח בתחרויות הקפיצה לרוחק זה עשר שנים, בסיועה של רוח גבית חזקה (2.9+) לקפוץ למרחק של 8.91 מטרים, סנטימטר אחד מעבר לשיא האגדי. יריבו מייק פאוול, בקפיצה האחרונה בתחרות, קפץ למרחק של 8.95 מטרים וקבע שיא עולם חדש שטרם נשבר עד היום.

איך? איתן - שיחה 23:00, 30 בינואר 2013 (IST)

לא מוסיף הרבה מידע שרלוונטי לפאנץ', והופך את הקטע לארוך מדי.
אגב, לא היית צריך לשנות את הקטעים שכתבו לפניך, יכולת רק להוסיף את הקטע בניסוח שלך. עכשיו זה יוצר בעיה להבין מה הנוסח שהוסכם עליו לפני כן. חמויישֶה - שיחה 11:33, 3 בפברואר 2013 (IST)

ידידי, השיא המדהים של בימון נקבע בתנאים אידיאליים. זה חייב להופיע בקטע. זה ממש לא ארוך לקטע הידעת. איתן - שיחה 12:12, 3 בפברואר 2013 (IST)

צר לי, אך אני לא מסכים איתך. הנושא העיקרי בקטע הוא התחרות בטוקיו 1991. בעניינו של בוב בימון הארכנו די הצורך. אפשר להציע קטע הידעת נוסף על שיאים מטורפים מאולימפיאדת מקסיקו שאפשר לייחס לאוויר הדליל. חמויישֶה - שיחה 15:56, 3 בפברואר 2013 (IST)

נהפוך הוא. אפשר להוריד את המשפט עם סרט המדידה (כבר נכתב שהשיא מדהים, והחזיק מעמד 23 שנה). את המשפט עם האוויר הדליל יש להשאיר כי צריך להיות ברור שבימון לא היה קובע שיא בתנאים רגילים, ולעומת זאת פאוול כן עשה זאת. מאחר שאני כנראה אחד הבודדים בדף שיחה זה שחווה את אולימפיאדת מקסיקו כילד, האמן לי שמה שדובר עליו הוא לא סרט המדידה אלא איך הצליח בימון להשיג תוצאה כזו - קרי האוויר הדליל והרוח הגבית. איתן - שיחה 08:57, 4 בפברואר 2013 (IST)

די ברור שמה שאתה אומר לא נכון, והוא היה קובע שיא גם בתנאים אופטימליים פחות. הרי הוא שיפר את השיא ב-55 ס"מ. גם אם תייחס 5-7 ס"מ לרוח גבית נשארת עם חצי מטר שיפור לשיא. עניין סרט המדידה (המשעשע למדי) ממחיש היטב את ההפתעה שבשיפור כל כך גדול. אני חש שלעניין הקטע הזה הרוח והאויר הדליל פחות רלוונטיים. חמויישֶה - שיחה 12:50, 4 בפברואר 2013 (IST)

אני מבין שאתה מומחה לקפיצות לרוחק ויודע לקבוע מהי השפעת הרוח, שלא לדבר על האוויר הדליל.

מומחים קבעו שהאוויר הדליל היה האחראי העיקרי, אבל כאן אפשר להתעלם. איתן - שיחה 15:50, 4 בפברואר 2013 (IST)

אף אחד לא מתעלם מכלום. לא צריך להיות ארכימדס בשביל להבין שהרוח לא יכולה לשאת אדם ששוקל מאה קילו ונמצא שניה אחת באויר יותר מ-7 ס"מ. לי ברור כשמש ששיא היה נשבר בקפיצה כזאת בכל מקרה, אמנם לא בחצי מטר, אבל עדיין היה שיא. בכל אופן, זה לא העניין. שוב, העניין הוא התחרות בטוקיו. תרפה מהאויר הדליל במקסיקו. חמויישֶה - שיחה 15:59, 4 בפברואר 2013 (IST)

זה שאתה הצעת את הרעיון לא אומר שאחרים לא יכולים לשפר אותו. זה הבסיס של ויקיפדיה איתן - שיחה 18:39, 4 בפברואר 2013 (IST)

אתה צודק, אבל שים לב, לשפר אותו... חמויישֶה - שיחה 08:49, 5 בפברואר 2013 (IST)

מילה אחרונה שלי בנושא: "די ברור שמה שאתה אומר לא נכון," מלמד הכל. קצת צניעות לא תזיק. השיא לפני היה 8.35. אם היה משפר ל8.50 או 8.60 היו הרבה פחות מתרגשים מהשיא, והוא היה נשבר הרבה קודם. המשפט שאני הוספתי, שדי ברור שהוא נכון, מתייחס בראש ובראשונה לאוויר הדליל. אחרת חושבים שבימון הוא על-אדם. על זה כולם דיברו ב-1968 ואחריה. לכן, הפואנטה היא בשבירת שיא שהושג בתנאים אופטימליים, ב-1968, ואחר כך שוב על ידי קרל לואיס בתנאים שחורגים מהמותר לשיא, ולבסוף בתנאים נורמליים על ידי פאוול. 3 התוצאות (של פאוול 8.95, ושתי החוקיות של לואיס ב-1991 (8.84 ו-8.87) לא נשברו מאז ועד היום, והן נחשבות לשלוש הקפיצות הטובות ביותר שהושגו בגובה נמוך/ השיא של פאואל מקבל פרופורציה אחרת בגלל שהוא הושג בתנאים רגילים. איתן - שיחה 13:35, 5 בפברואר 2013 (IST)

צריך להיות ברור שבימון לא היה קובע שיא בתנאים רגילים - זה מה שכתבת, ועליו אמרתי שברור שהוא לא נכון, כי ברור שהוא לא נכון. חמויישֶה - שיחה 14:37, 5 בפברואר 2013 (IST)

הכוונה שלי היתה ברורה, הניסוח פחות. לא התכוונתי לשיא בכלל, אלא לתוצאה הבלתי הגיונית בעליל (אז). בגובה פני הים ובלי רוח ייתכן שהיה קובע שיא, אבל בכל מקרה לא היו עושים ממנו כזה עניין וגם לא היה לך "הידעת". איתן - שיחה 15:10, 5 בפברואר 2013 (IST)

שוב, ואני מקווה שלסיכום: ה"הידעת" נובע מכך שהשיא לא נשבר 23 שנה ואז פעמיים בתחרות אחת עקפו אותו, ולא מכך שהשיא הושג בשל תנאים אופטימליים. חמויישֶה - שיחה 15:25, 5 בפברואר 2013 (IST)

שוב, ואני מקווה שלא תישבר מלענות כל פעם "ולהגן" על עמדתך, כאילו זה משהו אישי.

מישהו כתב למעלה, ואני מצטט: "הדבר שלא נכון הוא שבמשך השנים איש לא התקרב לשיא של בימון, ואפילו ברוח חוקית. כן התקרבו. רוברט אמיאן קפץ 8.86, לואיס עצמו קפץ 8.79, גם לארי מייריקס התקרב. למעשה התחושה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, למיטב זכרוני, הייתה ששבירת השיא של בימון היא שאלה של זמן - אם כי כולם ציפו שזה יהיה לואיס ולא פאוול."

השיא של 8.90 - הוא הדבר יוצא הדופן. אם היה 8.50 או 8.60, היו שוברים אותו מזמן. השיא הזה הושג בגובה של מעל 2000 מטר, ובזה ייחודו. הפואנטה היא שבירתו בגובה פני הים או סמוך לכך, מה שב-1968 נחשב לבלתי מושג. זה שקרל לואיס שבר אותו עם רוח גבית מעל למותר - זה לא ממש מקפיץ, כי הוא כבר קפץ 8.79. הקורא חייב להיחשף למידע זה. איתן - שיחה 17:25, 5 בפברואר 2013 (IST)

אני מציג את הדברים בצורה פשוטה. אתה מציג את אותם דברים בצורה מסובכת שלא לצורך, כי הפואנטה פשוטה גם בלי ההסברים ההיפותטיים: "אם השיא היה 8.50 היו שוברים אותו מזמן." אני מציג את הדברים בפשטות: היה שיא אחד במשך 23 שנה. באותה תחרות עברו אותו פעמיים. עקרון אוקאם בעדי. חמויישֶה - שיחה 10:08, 6 בפברואר 2013 (IST)

נבחרה הגרסה של איתן. חמויישֶה - שיחה 10:26, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

1089

קחו מספר תלת-ספרתי כלשהו שאינו פלינדרום. הפכו את סדר ספרותיו וחסרו את המספר הקטן יותר מהגדול יותר. הפכו את סדר ספרותיה של התוצאה וחברו עמה את המתקבל (התייחסו למספר דו-ספרתי כמספר תלת-ספרתי, למשל אל 99 כאל 099). התוצאה שתקבלו, לא משנה מהו המספר שבחרתם בתחילת החישוב, היא 1089.

מתוך הערך 1089 (מספר). הקטע בכלל הוביל לרעיון שלי יצירת מאגר הידעת? (ראו שיחת ויקיפדיה:הידעת?/ארכיון), אך הוא הוסר בעבר - ראו שיחת תבנית:הידעת? 6 באוקטובר - סדרה 2. אני מאוד אוהב את הקטע, ותוהה האם בניסוח הנוכחי זה יותר מעניין. תומר - שיחה 21:01, 30 במאי 2012 (IDT)

אין כאן משהו שמתאים למטרה של קטע 'הידעת'. אמנם לא "ידעתי" את זה לפני שקראתי, אבל אני לא מרגיש שאני "יודע" עכשיו יותר. ישנם מאות משחקים אריתמטיים כאלו, הרבה מהם פשוטים יותר ועם תוצאות מפתיעות יותר. חמויישֶה - שיחה 11:06, 5 ביוני 2012 (IDT)

אם כן, אני מושך את ההצעה. תומר - שיחה 07:38, 8 ביוני 2012 (IDT)

אל תמשוך את ההצעה. זה נחמד, במיוחד למישהו כמוני שזה לא התחום שלו. קלונימוס - שיחה 11:35, 10 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 10:06, 11 באוקטובר 2012 (IST)

יפה, מה אתה אומרים: אולי יהיה ניתן ליצור תבנית שתדגים את הפעילות של זה בעזרת מספר אקראי שישתנה בכל פעם שנכנסים לדף או בלחיצה על רענן שיופיע בה? נראה לי הכרחי להביא דוגמה ודוגמה כזו תהיה מעניינת יותר. מבחינה טכנית אני כמעט משוכנע שזה אפשרי. ‏ישרון • שיחה 19:15, 18 באוקטובר 2012 (IST)

ייתכן. אפנה לערן. תומר - שיחה 14:19, 27 באוקטובר 2012 (IST)

זה לא אפשרי באמת עד שיהיה Lua. אפשר ליצור תבנית עם {{#תנאי:}} שתקבל מספר משתנה לפי זמן ({{#חשב:{{#זמן:U}} mod 1000}}) ותבדוק שהוא לא פלינדרום (אפשר להגיע לספרה הראשונה והשלישית באמצעות חלוקה ומודולו). ערן - שיחה 14:37, 27 באוקטובר 2012 (IST)

2 בעד, 1 נגד (אני עדיין מתלבט, למרות שאני המציע). עוד דעות? תומר - שיחה 10:39, 6 בנובמבר 2012 (IST)

למרות שכבר הבעתי את דעתי נגד הקטע אני מבקש שוב לדחות את הקטע הנ"ל. מלבד פלינדרום הוא מפנה לשני ערכים בלבד: מספר וספרה, שאינם ערכים שמגרים את הקורא להכנס ללמוד עליהם (משום שמדובר במילים בסיסיות), אלא יותר מילוניים במהותם. אם הקטע היה מספר סיפור מעניין, או מרחיב את האופקים בצורה כלשהי, ניחא. אבל גם לא קישורים פנימיים, גם לא מידע חדש בקטע וגם לא להחכים בדרך אחרת... חמויישֶה - שיחה 15:21, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:41, 9 בספטמבר 2013 (IST)

איסלנד וגרינלנד

איסלנד היא מדינת אי באוקיינוס האטלנטי, וגרינלנד הוא אי סמוך. פירוש השם "איסלנד" באנגלית הוא "ארץ הקרח" אך בפועל רק 11% משטח האי הוא קרח, ואילו פירוש השם "גרינלנד" הוא "ארץ ירוקה" אך בפועל כ-84% משטח האי מכוסה קרח. שמה של איסלנד ניתן לה על ידי פלוקי וילגרד'ארסון, שקרא לה על שם גושי קרח שראה בפיורד שלידו, ואילו שמה של גרינלנד ניתן לה על ידי איריק טורבלדסון, שקרא לה כך במטרה למשוך מתיישבים לאי.

שדדשכ • שיחה • י"א באב ה'תשע"ב • 07:47, 30 ביולי 2012 (IDT)

היה נכון עד לפני שבוע. כל הקרח בגרינלנד נמס באופן פתאומי בשבוע האחרון. פומפריפוזה - שיחה 11:41, 30 ביולי 2012 (IDT)

נו, אז נוסיף הערה:

איסלנד היא מדינת אי באוקיינוס האטלנטי, וגרינלנד הוא אי סמוך. פירוש השם "איסלנד" באנגלית הוא "ארץ הקרח" אך בפועל רק 11% משטח האי הוא קרח, ואילו פירוש השם "גרינלנד" הוא "ארץ ירוקה" אך בפועל כ-84% משטח האי היה מכוסה קרח (עד ליולי 2012, אז נמס הקרח באופן פתאומי). שמה של איסלנד ניתן לה על ידי פלוקי וילגרד'ארסון, שקרא לה על שם גושי קרח שראה בפיורד שלידו, ואילו שמה של גרינלנד ניתן לה על ידי איריק טורבלדסון, שקרא לה כך במטרה למשוך מתיישבים לאי.

שדדשכ • שיחה • י"א באב ה'תשע"ב • 12:30, 30 ביולי 2012 (IDT)

אם הבנתי נכון, כל קיץ יש הפשרת קרחונים נרחבת בגרינלנד. מהירות ההפשרה השנה היתה גבוהה מהרגיל ועל כך נזקפו גבות המדענים. ליאור पॣ • י"א באב ה'תשע"ב • 14:11, 30 ביולי 2012 (IDT)

יש לבדוק את העניין, ואם כן - לתקן את הקטע. אבל גם אחרי תיקונים הקטע יהיה מעניין. תומר - שיחה 18:32, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עם תומר. בברכה, Amirki ‏ 18:05, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים.
אהבתי את הקטע, ואני מציע את הנוסח הפשוט הבא, שעד כמה שאני מבין הוא גם נכון מדעית:
איסלנד היא מדינת אי באוקיינוס האטלנטי, וגרינלנד הוא אי סמוך. פירוש השם "איסלנד" באנגלית הוא "ארץ הקרח" אך בפועל רק 11% משטח האי הוא קרח, ואילו פירוש השם "גרינלנד" הוא "ארץ ירוקה", אך בפועל בדרך כלל כ-84% משטח האי מכוסה קרח. שמה של איסלנד ניתן לה על ידי פלוקי וילגרד'ארסון, שקרא לה על שם גושי קרח שראה בפיורד שלידו, ואילו שמה של גרינלנד ניתן לה על ידי איריק טורבלדסון, שקרא לה כך במטרה למשוך מתיישבים לאי.
חמויישֶה - שיחה 11:31, 3 ביולי 2013 (IDT)

זה לא רק באנגלית. זה בהרבה שפות גרמניות. זה קודם כל בנורבגית - שפתם של מתישבי איים אלה מלכתחילה. עִדּוֹ - שיחה 19:29, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

לא נורא. אפשר, אם כן, פשוט להשמיט את המילה "באנגלית". חמויישֶה - שיחה 15:04, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

תומך בניסוח האחרון, ואפשר להוריד את המילה "באנגלית". תומר - שיחה 17:07, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

עד כמה חשוב לדעתם להכחיל את הקישור פלוקי וילגרד'ארסון  ? • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 00:52, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

לדעתי חשוב, אך לא הכרחי. הקטע מחזיק גם בלי הקישור. עם הקישור הוא יהיה יותר טוב, וגם לא יראה מוזר שבהמשך איריק טורבלדסון מוכחל והוא לא. חמויישֶה - שיחה 09:01, 9 בספטמבר 2013 (IST)

נבחרה הגרסה של חמויישה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 22 ביולי - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:43, 9 בספטמבר 2013 (IST)

אות המג'ידיה להרצל

דבר והיפוכו, אבל אופייני להתנהלות שליטים ומדינות בהיסטוריה: השולטן הטורקי נתן להרצל פעמיים עיטור כבוד נחשב: אות המג'ידיה, בשל החזון וההשראה שהיו בהצעותיו לפיתוח ארץ ישראל שתחת השלטון העות'מאני, אף כי משמעות החזון הייתה הקמת מדינה עצמאית ליהודים במזרח התיכון. ובנוסף, העות'מאנים הגבילו את העלייה לארץ ישראל מתקופת העלייה הראשונה ובתקופת העלייה השנייה. בביקורו בארץ ב-1898 החזיק הרצל את העיטור בכיסו וגם הזדרז לצאת ממנה מחשש שיעצר בשל רעיונותיו בידי השלטונות, ועל כל זאת כתב ביומנו. יעל - שיחה 06:24, 18 ביוני 2012 (IDT)

לא הבנתי. הרצל טען ביומניו שזה היה כדי לצאת ידי חובה ובכל מקרה מדובר בפוליטיקה. לא כל כך מלהיב לטעמי. אשמח לשמוע דעות אחרות. ‏עמיחי • שיחה 23:59, 18 ביוני 2012 (IDT)

מדובר אכן בפוליטיקה: השולטן העניק פעמיים עיטור יוקרתי למי שבא במוצהר להקים מדינה יהודית עצמאית בשטח האימפריה. האם לא הבין? האם שגה? כך או כך: תמיהה. יעל - שיחה 12:48, 19 ביוני 2012 (IDT)

רעיון טוב, אבל הניסוח מעט בעייתי. אותה תמיהה שציינה יעל לא ברורה לגמרי מהקטע המוצע. בברכה, Amirki ‏ 17:40, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

עניין הגבלת העליה כמעט לא מתקשר לשאר הקטע. נכון שהרצל רצה להעלות יהודים וקיבל אות. זה לא מספיק. חמויישֶה - שיחה 13:34, 25 בנובמבר 2012 (IST)

ההצעה לא התקבלה. הדיון לא התקדם. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:46, 9 בספטמבר 2013 (IST)

Like a Rolling Stone

מתוך פורטל:רוק/הידעת?/11 - נכתב ע"י משתמש:נינצ'ה

אל קופר, 2009

המוזיקאי אל קופר ידוע כיום בעיקר כנגן קלידים וזמר, וכמקים להקת הרוק "דם, יזע ודמעות". אולם בצעירותו החשיב את עצמו קופר רק לגיטריסט. בזמן שבוב דילן הקליט את אלבומו Highway 61 Revisited קופר היה באולפן. הוא התגנב לקלידים בזמן הקלטת השיר Like a Rolling Stone, וכיוון שזה לא היה הכלי הראשי שבו ניגן, הוא השתהה לפני שניגן כל אקורד. כשדילן הקשיב לשיר, למרבה הפתעתו של המפיק הנבוך, הוא ביקש להגביר את הקלידים, וצליל הקלידים המאחרים אחרי שאר הכלים היה לאחד הסמלים של השיר.

מה שתומר אמר • בברכה, אמיר (שיחה) 19:29, 28 במאי 2012 (IDT)

כמו שאמרתי בדיון קודם (שאני לא זוכר מהו), קטע טוב. תומר - שיחה 12:11, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 11:58, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

תומר - שיחה 14:13, 27 באוקטובר 2012 (IST)

הוחזר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:37, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

ניתן להבין כאילו קופר לא היטיב לנגן על קלידים באותה עת. זה לא נכון. הוא ידע לנגן על פסנתר מהבית ובוודאי שהנגינה על אורגן האמונד לא הייתה זרה לו. הערך על השיר בוויקי אנגלית הוא ערך מומלץ, מגובה במקורות ושם אין את הסיפור הזה שהוא לא היטיב לנגן על ההאמונד. בקיצור, בתור סיפור זה יפה, אבל כנראה בלי ביסוס במציאות.אודי - שיחה 22:57, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

האמת כנראה נמצאת אי שם באמצע. לפי קישור זה [2] קופר לא הצטיין בלימודי הפסנתר שלו בילדותו. מצד שני הוא השתתף כקלידן לפחות בשני שירים נוספים של highway 61 (לפי הערך באנגלית) וכבר באותו קיץ של 1965 הצטרף כקלידן ללהקת blues project. בקיצור, לדעתי, הגזימו עם הסיפור הזה של "לא ידע לנגן בקלידים", אבל תעשו עם זה מה שנראה לכם.אודי - שיחה 00:02, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

אם זה שגוי או מטעה, עדיף לוותר. תומר - שיחה 10:22, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

מאד התלהבתי מהקטע בהתחלה, והתאכזבתי מאד כשהוברר לי שכנראה הוא לא ממש מדוייק. מסכים עם תומר. חמויישֶה - שיחה 15:23, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

המקור של הקטע הוא בסרט no direction home בו קופר מספר את הסיפור. השיר הזה היה הראשון שהוא הקליט כקלידן, מן הסתם הוא יודע להשתמש בכלי, הוא המשיך והיה קלידן שנים, אבל זה לא היה הכלי שלו. הוא היה גיטריסט. לא נראה לי שהקטע מטעה, אבל זו גירסתו של קופר שאולי היא קצת מוגזמת. אפשר אולי לעדן את הניסוח ככה, או יותר מככה.

המוזיקאי אל קופר ידוע כיום בעיקר כנגן קלידים וזמר, וכמקים להקת הרוק "דם, יזע ודמעות". אולם בצעירותו החשיב את עצמו קופר לגיטריסט. בזמן שבוב דילן הקליט את אלבומו Highway 61 Revisited קופר היה באולפן. בזמן הקלטת השיר Like a Rolling Stone, מבלי לקבל אישור של ממש מאף אחד, ולמרות שזה לא היה הכלי הראשי שלו, הוא התגנב לאורגן ההאמונד. כשדילן הקשיב לשיר, למרבה הפתעתו של המפיק הנבוך, הוא ביקש להגביר את הקלידים, וצליל הקלידים המאחרים אחרי שאר הכלים היה לאחד הסמלים של השיר שדורג ב-2003, על ידי המגזין הרולינג סטון, במקום הראשון ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.

מה אומרים? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 09:57, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

למה אומרים שהסיפור לא מופיע בערך באנגלית? מופיע עם שלל הערות שוליים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:00, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

הסיפור הוא ידוע וכמובן מופיע גם בערך האנגלי. מה שלא מופיע בסיפור המפורסם וגם לא מופיע בערך האנגלי (למרות שהסרט של "no direction home" משמש שם כאסמכתא מס' 18) זה התוספת שלך שקופר לא היטיב לנגן על אורגן ולכן השתהה וכך נולד הליווי של השיר. זה שקופר הגיע לסשן כגיטריסט, עדיין לא עושה אותו "לא יודע לנגן באורגן".אודי - שיחה 23:31, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

כאן יש תיאור מפורט של כל סשן ההקלטה של השיר. אני לא מתמצא מספיק באנגלית ובסלנג של מוזיקאים בהקלטות. מי שכן מתמצא מוזמן לקרוא ולשפוט.אודי - שיחה 14:53, 8 בספטמבר 2013 (IST)

ומה אתה חושב על הפתרון שהצעתי למעלה? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 16:35, 9 בספטמבר 2013 (IST)

שכתבתי נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:30, 9 בספטמבר 2013 (IST)

הרחבתי, אחרת, מי שלא מכיר את השיר וחשיבותו לא מבין מה הסיפור הגדול. כעת, נראה לי בסדר.אודי - שיחה 22:35, 9 בספטמבר 2013 (IDT)

מגניב : ) נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 23:47, 9 בספטמבר 2013 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה של נינצ'ה ואודי. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 030.. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 01:32, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

תבנית:הידעת? 22 ביולי - סדרה 2

חלש ביותר. תומר - שיחה 20:24, 31 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 15:24, 26 ביולי 2012 (IDT)

הקטע חלש כי הוא קצרמר ומחקוץ לקונטקסט. נראה לי שאפשר להרחיב אותו, למשל לפי הפסקה מסע נפוליאון בארץ ישראל#מסע נפוליאון והיהודים. בברכה, Amirki ‏ 16:28, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

מצטרף לאמירקי. יוסאריאן • שיחה 18:09, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

כדאי להפנות לכאן את הכותב. ‏ישרון • שיחה 19:45, 13 באוקטובר 2012 (IST)

ייתכן שניתן להפוך את הקטע הזה לקטע ראוי, אבל במצב הנוכחי הוא לא מתאים. אם לא יורחב בקרוב, יהיה עדיף להסיר. תומר - שיחה 20:54, 9 בדצמבר 2012 (IST)

אפשר להרחיב את הקטע ולספר, שנפוליאון ניסה גם לכנס כנס גדול של רבנים ולפסוק הלכות. עִדּוֹ - שיחה 19:21, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

אני לא רואה איך הדברים מתחברים. תרצה לנסות להציע ניסוח לקטע עם התוספת? • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 22:53, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 02:30, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

הקרב על בריטניה (סרט)

מטוס הקאסה 2111

מפציץ ההיינקל He 111 הגרמני היה אחד המטוסים המזוהים ויזואלית עם הקרב על בריטניה בשל צורתו הייחודית - חרטום המפציץ עוצב כחממה והיה בצורת קליע שקוף. בשנת 1943 קיבלה ספרד רשיון לייצר את המטוס, והמשיכה בייצורו תחת השם "CASA 2111" עד לאמצע שנות ה-70. המטוס הספרדי היה זהה מבחינה חיצונית למפציץ הנאצי, אך השתמש במנוע רולס-רויס מרלין בריטי. בשנת 1969 צולם בבריטניה הסרט "הקרב על בריטניה". יוצרי הסרט ניסו לאתר את כל מטוסי מלחמת העולם השנייה שנותרו שמישים, לצורך צילומי הסרט, והרכיבו מחדש "לופטוואפה" בן כמאה מטוסים. מסתבר שממטוס ההיינקל He 111 קשה היה לאתר מטוס שמיש לצורך צילומי הסרט. בסופו של דבר השתמשו מפיקי הסרט במפציץ הספרדי, הנושא מנוע בריטי, על מנת לדמות את מטוס ההיינקל.

מקור: הקרב על בריטניה (סרט) ודף הטריוויה של הסרט ב-IMDB. פומפריפוזה - שיחה 07:26, 10 ביולי 2012 (IDT)

בעד אני אוהב את זה. לדעתי אפשר להוסיף עוד כמה קישורים בלי לשנות את הנוסח, אבל חוץ מזה נראה לי מעולה. אוריה בר-מאיר - שיחה 13:30, 14 ביולי 2012 (IDT)

 אהבתי בברכה, Amirki ‏ 17:52, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 01:15, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

בעד מלמד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:11, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מבחינתי סביר מבחינת רמת העניין, אבל עם ערך מוסף, כך שאני בעד. תומר - שיחה 12:35, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 031. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:31, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 16 בדצמבר - סדרה 2

לא מדהים. גם חווה היתה אם משותפת שלהם. וראו גם דף השיחה של התבנית. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:22, 2 ביוני 2012 (IDT)

מסכים. תומר - שיחה 18:52, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 08:53, 17 במאי 2013 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:53, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 8 במאי - סדרה 2

לא התרשמתי • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 02:10, 2 במרץ 2013 (IST)

משעמם. תומר - שיחה 00:25, 24 במאי 2013 (IDT)

גם אותי. גם את אמיר, שתי פסקאות מעלינו. חמויישֶה - שיחה 15:33, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:53, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

השגריר שהתעצל

לא ידעתי היכן להוסיף את הקטע, אז הכנסתי כאן. מתנצל מראש.

וולוורת ברבור, 1968

ב10 בנובמבר 1966 עלה רכב של משמר הגבול על מוקש שהונח בידי מחבלים שיצאו משטח ממלכת ירדן. התקפה זו הייתה השיא ברצף של התקפות כאלו. חוסיין, מלך ירדן, שחשש מתגובה ישראלית חריפה, כתב בדחיפות לראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול, אגרת תנחומים והתחייבות לשמירת הביטחון בגבולות. האיגרת הועברה לשגרירות ארצות הברית בעמאן, וזו העביר אותה במהירות לשגרירות ארצות הברית בישראל. שגריר ארה"ב בישראל באותה עת היה וולוורת ברבור, שנודע כשגריר יעיל. ואולם, דווקא בטיפול באיגרת זו התעכב ברבור; האיגרת הגיעה אליו ביום שישי, 11 בנובמבר, אך הוא לא ראה בה דחיפות והחליט למוסרה רק ביום ראשון, 13 בנובמבר. ישראל, מצדה, החליטה על ביצוע פעולת תגמול נרחבת, וזו יצאה לפועל לפנות בוקר של יום ראשון, 13 בנובמבר, שעות ספורות לפני מסירת האיגרת. הפעולה, שנודעה כפעולת סמוע, הסתבכה לקרב ממושך, וחוקרים רבים רואים בה את אחד הזרזים העיקריים לפרוץ מלחמת ששת הימים, שבעה חודשים לאחר מכן.

מקור: מיכאל אורן, ששה ימים של מלחמה, הוצאת דביר 2004, עמ' 54 - 55.

קלונימוס - שיחה 12:57, 10 ביוני 2012 (IDT)

מיקום הקטע שוּנה. תומר - שיחה 13:18, 10 ביוני 2012 (IDT)

מעניין. בברכה, Amirki ‏ 17:25, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 10:30, 6 בנובמבר 2012 (IST)

אני סבור שההתרחשויות בקטע מדי סבוכות להבנה מכדי להיות ב"הידעת?". בנוסף, הקטע איננו מאד מעניין וכן, אי אפשר לדעת אם לא היו יוצאים לפעולת התגמול אם האיגרת הייתה מגיעה. חמויישֶה - שיחה 13:52, 26 ביוני 2013 (IDT)

מה מסובך מדי? והאם זה מעניין או לא זו כבר שאלה סובייקטיבית, לדעתי. אותי למשל זה מאד עניין. קלונימוס - שיחה 07:05, 30 ביוני 2013 (IDT)

גם אני מצאתי את הקטע הזה מעניין, הוא גם לא מסובך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:31, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

חמויישה, זה נכון שאי אפשר לדעת האם לא היו יוצאים לפעולת התגמול אם האיגרת הייתה מגיעה, וזה בדיוק מה שמעניין בקטע - מה היה קורה אילו. הייתי מקצר את המשפט : "שגריר ארה"ב בישראל באותה עת היה וולוורת ברבור, שנודע כשגריר יעיל. ואולם, דווקא בטיפול באיגרת זו התעכב ברבור; האיגרת הגיעה אליו ביום שישי, 11 בנובמבר, אך הוא לא ראה בה דחיפות והחליט למוסרה רק ביום ראשון, 13 בנובמבר." • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 00:19, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אני עדיין לא מתלהב מהקטע, אך אינני מתנגד. חמויישֶה - שיחה 11:55, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

קטע נחמד, אני בעד. אמנם מצריך ריכוז בעת קריאת הקטע, אבל זה לא נורא :) תומר - שיחה 12:39, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 032. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:14, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 27 במאי - סדרה 2

― הועבר מהדף שיחת תבנית:הידעת? 27 במאי - סדרה 2
משעמם וחסר פאנץ'. דניאל ב. 13:59, 27 במאי 2008 (IDT)

Better put your remarks in the project page. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג באייר ה'תשס"ח • 21:27, 27 במאי 2008 (IDT)

אכן, זה לא הידעת זה סתם קצרמר. קרני • שיחה • משנה 21:35, 27 במאי 2008 (IDT)

אני לא מתנגד להחלפה, אם כי אין לי בעיה גם להשאיר אותו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:35, 27 במאי 2008 (IDT)

― סוף העברה
משעמם. הוער גם בעבר בדף השיחה. תומר - שיחה 00:22, 24 במאי 2013 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:56, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

דיוקן דרושאוט

דיוקן דרושאוט בגרסתו השנייה, הנפוצה מבין שתי גרסאות

דיוקן דרושאוט הוא דיוקן של ויליאם שייקספיר, מעשה ידי החרט מרטין דרושאוט, שנכלל במהדורת הפוליו הראשונה, אוסף מחזותיו של שייקספיר שפורסם ב-1623, כאיור שעיטר את כריכת הספר. זהו אחד משני דיוקנאות שמזוהים בוודאות כדיוקנאות של שייקספיר, כאשר הנוסף הוא פסל הניצב על מצבתו בעיר הולדתו. הדיוקן נודע במידת הדיוק שלו, אך גם באיכותו האמנותית הירודה. לאורך השנים ספג ביקורות רבות ממבקרי אמנות וספרות, על פגמים אמנותיים שונים, כגון עיצוב הדמות הכושל והחיבור המגושם בין הראש לגוף. הסגנון האמנותי הכושל הוא גם המקור למסורת ייחוס הדיוקן לחרט מרטין דרושאוט הצעיר, אחד משני מועמדים ליוצר שיצר את הדיוקן, כאשר המועמד השני הוא דודו מרטין דרושאוט, שנודע כחרט מיומן ונכבד יותר, ועל כן ההנחה הייתה שלא ייצר דיוקן באיכות ירודה שכזו. הדיוקן אף היה מקור לתאוריות קשר, התומכות בסברה כי מחבר מחזות שייקספיר אינו ויליאם שייקספיר; למשל, נטען שהקו הכפול שנוצר במרווח בין הלסת התחתונה לאזור הצל שלצדה, מרמז בעצם על כך שהפנים בדיוקן הן מסכה.

לפי הערך דיוקן דרושאוט שתרגמתי. תומר - שיחה 14:35, 26 ביולי 2012 (IDT)

מעניין בברכה, Amirki ‏ 18:02, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

בעד גארפילד - שיחה 11:36, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. 01:40, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

לא היכרתי. מעניין. חמויישֶה - שיחה 12:00, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 405. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:18, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אלכימיה

"האלכימאי", ציור מאת ג'וזף רייט, משנת 1771

האלכימיה הייתה ענף מדעי של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5) ולאורך ימי הביניים. האלכימאים הניחו שבחומרים השונים כמוסים כוחות נסתרים, לרבות כוחות מאגיים, ושמו להם למטרה לגלות כוחות אלו. האלכימיה שאפה להשיג שתי מטרות עיקריות: מציאת דרך להפוך מתכות פשוטות וזולות למתכות אצילות ויקרות כמו זהב וכסף, ומציאת תרופה אוניברסלית, שתרפא כל מחלה ותאפשר חיי נצח. רבים מהחוקרים בתחום האמינו בקיומה של אבן החכמים, חומר מופלא שיכול לסייע להשגת מטרות אלו. החקר והלימוד האלכימיים נעשו באופן שיטתי, והתשתית המדעית שהונחה בחקר האלכימי שימשה את הבסיס להתפתחותה של הכימיה המודרנית.

עובדות די ידועות, אבל אני סבור שבכל זאת יעניינו ויפתיעו קוראים רבים. מה דעתכם? תומר - שיחה 17:44, 16 ביוני 2012 (IDT)

אני סבור שאתה צודק בהערכתך. בברכה, Amirki ‏ 17:26, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן, מעניין למרות שלא מפתיע. חמויישֶה - שיחה 14:21, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 20:49, 9 בדצמבר 2012 (IST)

בעד. כמו שתומר אמר עובדות ידועות אבל בוודאי לא לכולם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:39, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 406. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 20:53, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

יריית קוציו של דרבן

דרבן במבט מאחור

אגדה אורבנית ידועה אומרת שהדרבן יורה את קוציו על טורפים המנסים ללכוד אותו. למעשה, הדרבן איננו מסוגל לירות את קוציו. לאמיתו של דבר, הדרבן בורח מתוקפיו ולפתע עוצר בפתאומיות, וכך הקוצים ננעצים בחיה. הדרבן גם נוהג להשתכשך בצואתו כדי להביא לכך שקוציו יגרמו לזיהום.

שדדשכ • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ב • 01:20, 21 ביוני 2012 (IDT)

אני זוכר דווקא שיש לו חומרים אנטיספטיים על הקוצים, כדי שלא ייגרם לו זיהום אם יידקר מקוציו שלו. מה המקור להשתכשכות האמורה ולמניעיה? ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:02, 1 ביולי 2012 (IDT)

הערך הרלוונטי. על כל פנים, זו לא הפואנטה. שדדשכ • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:39, 1 ביולי 2012 (IDT)

הוספתי שם בקשות לסימוכין. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:06, 1 ביולי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. בערך דורבן כל הפסקה העוסקת במנגנון ההגנה שלו, מלאה בקשות לסימוכין. הדיון לא יכול להתקדם במצב כזה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 20:57, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

השוקולד של צבא ארצות הברית

שוקולד

שוקולד צבאי הוא מרכיב תקני במנות המזון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית החל משנת 1937, שהונפק לכוחות כחלק ממנות הקרב הבסיסיות ובאריזות מגוונות. מנות השוקולד שימשו לשתי מטרות, שבהתאם להן יוצרו סוגי שוקולד שונים: כתמריץ למורל, וכמנת חירום קטנה עתירת אנרגיה. את מנות השוקולד הצבאי מכינים לעתים קרובות בייצור מיוחד על פי מפרט צבאי למשקל, גודל ועמידות. רוב השוקולד המיוצר עבור אנשי הצבא הוא תוצרת חברת הרשי. מכיוון שמטרתו הייתה לספק מנת מזון מהירה, דרשו מפקדי הצבא בתחילה ש"טעמו יהיה "מעט טוב יותר מתפוחי אדמה מבושלים", כדי שהחיילים לא יאכלו ממנו אם לא יזדקקו לו באמת. אבל למרות שנעשו ניסיונות לשפר את טעמו, טבלאות השוקולד חסינות-החום לא זכו אף פעם לביקורות נלהבות.

מתוך הערך השוקולד של צבא ארצות הברית. תומר - שיחה 20:17, 30 במאי 2012 (IDT)

מידע מעניין ומסקרן. יעל - שיחה 11:54, 10 ביוני 2012 (IDT)

מעניין. אולי כדאי להוסיף משפט על איך השוקולד לא נמס בחום. בברכה, Amirki ‏ 22:20, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

לא ראיתי בערך הסבר איך הכינו את זה חסין חום, אבל הוספתי עוד שני משפטים קשורים, על הטעם ועל החסינות בפני חום. תגידו לי אם זה שיפר או העמיס. תומר - שיחה 12:18, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 18:08, 17 בספטמבר 2012 (IDT)

לא ברור מהטקסט אם זה נושא היסטורי או בן זמננו. כמו כן לא ברור נושא הביקורות הנלהבות, הרי מצויין שבכוונה זה לא שוקולד טעים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:44, 12 באוקטובר 2012 (IST)
מתלבט. זה נשמע לי קצת חסר נקודה, מה בא הקטע להגיד? שבצבא ארה"ב אוכלים שוקולד, שחברת הרשי מייצרת אותו בייצור מיוחד על פי צרכי הצבא או שהשוקולד הצבאי לא טעים? ומה פרוש "מרכיב תקני"?
אולי, אם הפרטים נכונים, השיחה בין ‏nevuer‏ לאביהו יכולה להיות מרכז הקטע: בצבא ארצות הברית יש שוקולד טעים ושוקולד מטעמי תזונה. ‏ישרון • שיחה 19:20, 13 באוקטובר 2012 (IST)

מבחינתי אם אין התלהבות כללית מהקטע, עדיף פשוט לוותר. תומר - שיחה 21:13, 8 באוגוסט 2013 (IDT)

אני לא מבינה את הפואנטה. אם המפקדים רצו שטעמו יהיה רע, למה ניסו לשפר את טעמו? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:13, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מסכים עם ההערות לגבי הקטע, ומעדיף למשוך אותו. תומר - שיחה 03:04, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:47, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

שוקולד צבאי והסכין היפנית

"שוקולד צבאי הוא מרכיב תקני במנות המזון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית החל משנת 1937, שהונפק לכוחות כחלק ממנות הקרב הבסיסיות ובאריזות מגוונות. משערים כי בין 1940 ל-1945 יוצרו על ידי חברת הרשי מעל ל-3 מיליארד טבלאות שוקולד שחולקו לחיילים והביאו באותן שנים לזיהוי טבלאות השוקולד עם החיילים האמריקאים שהיו פזורים ברחבי העולם. שני אחים יפנים שנתקלו בילדותם בטבלאות השוקולד הנשברות לקוביות המציאו על סמך עקרון זה את הסכין היפנית."אודי - שיחה 23:25, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

מה המקור לעניין הסכין היפנית (לא ראיתי את זה בערך)? וכיצד העיקרון דומה? תומר - שיחה 10:23, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

בקישור החיצוני ב"סכין יפנית" יש מצגת המציגה את סיפור ההמצאה. תמונות 7-8 מדברות על נושא השוקולד. כפי ששוברים את טבלת השוקולד לקוביות, כך שוברים קוביה בסכין היפנית כל פעם חלק כשהלהב הישן מתקהה.אודי - שיחה 11:27, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

הפואנטה צריכה להיות מובנת מתוך הקטע. צריך למצוא דרך שבה כשמשנים כיוון ומעלים הצעה חדשה, שהיא תבלוט ותופרד בצורה ברורה מהקודמת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:04, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

ניסוח חדש לקטע, כך שיכלול הסבר על ה-bottom line:

שוקולד צבאי הוא מרכיב תקני במנות המזון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית החל משנת 1937. הוא הונפק לכוחות כחלק ממנות הקרב הבסיסיות ובאריזות מגוונות. משערים כי בין 1940 ל-1945 יוצרו על ידי חברת הרשי מעל ל-3 מיליארד טבלאות שוקולד שחולקו לחיילים, והביאו באותן שנים לזיהוי טבלאות השוקולד עם החיילים האמריקאים שהיו פזורים ברחבי העולם. שני אחים יפנים שנתקלו בילדותם בטבלאות השוקולד הנשברות לקוביות המציאו על סמך עקרון זה את הסכין היפנית: כפי ששוברים את טבלת השוקולד לקוביות, כך שוברים קובייה בסכין היפנית בכל פעם שהלהב הישן מתקהה.

בקטע זה, ייתכן שעדיף לשים תמונה של סכין יפנית. עם זאת, אני לא בטוח שהקטע מספיק מעניין. תומר - שיחה 03:07, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הקשר בין השוקולד הצבאי לבין עניין הסכין היפנית הוא רופף מדי. גם אני חושב שהקטע לא כל כך מעניין. חמויישֶה - שיחה 11:47, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:23, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הגברת הראשונה - הרווקה

הארייט ליין

הארייט ליין (1830 - 1903) הייתה האישה הרווקה היחידה בארצות הברית ששימשה כגברת הראשונה של ארצות הברית, וזאת למרות שמעולם לא נישאה לנשיא. ליין הייתה אחייניתו של נשיא ארצות הברית הרווק ג'יימס ביוקנן, שבדיעבד מוערך כיום כי היה הומוסקסואל. לבקשתו התגוררה עמו בבית הלבן, שימשה בתפקיד הגברת הראשונה, בין השנים 1857-1861, ונחשבה כאהובה על הציבור.
(המקור - מן הערכים הארייט ליין וג'יימס ביוקנן).‏
בברכה,דני. Danny-w • שיחה 20:11, 23 במרץ 2013 (IST)

יפה מאוד. צור סופר - שיחה 14:56, 10 באפריל 2013 (IDT)

בעד - למה זה לא מופיע כבר בהידעת? גארפילד - שיחה 16:11, 18 באוגוסט 2013 (IDT)

קטע קלאסי. בעד. תומר - שיחה 03:12, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

גארפילד עלה פה על משהו: תבנית:הידעת? 31 בדצמבר - סדרה 2 • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 02:03, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

אופס. אם כך אז יש להסיר את ההצעה. (או - לשיקולכם - לשדרג את הקטע שם?) :-) Danny-w • שיחה 02:24, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

הניסוח של דני הרבה יותר טוב לטעמי. תומר - שיחה 02:27, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

ניסיתי לאחד:

• הארייט ליין (1830 - 1903) הייתה האישה הרווקה היחידה בארצות הברית ששימשה כגברת הראשונה של ארצות הברית, וזאת למרות שמעולם לא נישאה לנשיא. ליין הייתה אחייניתו של נשיא ארצות הברית ה-15 ג'יימס ביוקנן, היחיד מבין הנשיאים האמריקאיים שהיה רווק בתקופת כהונתו, שבדיעבד מוערך כיום כי היה הומוסקסואל. לבקשתו התגוררה עמו בבית הלבן, שימשה בתפקיד הגברת הראשונה, בין השנים 1857-1861, ונחשבה כאהובה על הציבור. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 04:35, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

עוד יותר טוב, ולגבי התמונה - עדיפה זאת של ליין. תומר - שיחה 19:52, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:09, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

הנשק הביולוגי הראשון בהיסטוריה

שלפוחית שנגרמה כתוצאה מהדבקות בחיידק Francisella tularensis על גב כף יד ימין

בין השנים 1318-1320 לפנה"ס, במהלך המלחמה האנטולית היוו חיידקי ‏Francisella tularensis גורם משמעותי לניצחון האימפריה החתית על ממלכת ארזוה. במהלך המלחמה שיגר הצבא החתי (ומאוחר יותר גם הצבא הארזוי) בהמות ואנשים חולים אל עבר קווי האויב בכדי שאלו יפיצו את המחלה. בכך הייתה המלחמה לאירוע המתועד הראשון בהיסטוריה בו השתמש האדם בנשק ביולוגי בשדה הקרב.

לקוח מתוך הערך - ‏Francisella tularensis.

מקור:

• Siro Igino Trevisanato. (2007). The 'Hittite plague', an epidemic of tularemia and the first record of biological warfare. Medical hypotheses 69(6):1371-1374. PMID 17499936.

שועל - שיחה 22:57, 17 ביוני 2013 (IDT)

אני חושבת איך לשלב את מכתבי אל-עמארנה שהם התיעוד של המגפה בקטע. הקטע עצמו מאד מעניין בעיני. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 11:10, 18 ביוני 2013 (IDT)

ניסיתי גם, אבל מפאת הגבלת מספר המשפטים לא הצלחתי. שועל - שיחה 11:48, 18 ביוני 2013 (IDT)

מעניין, אך אולי התמונה "גרפית" מדי לעמוד הראשי. תומר - שיחה 21:10, 8 באוגוסט 2013 (IDT)

אני מסכים, אולי התמונה הזאת עלולה להתפס כ"מגעילה" מידי. אני חושב שאפשר לשבץ במקומה את הסמל הבינלאומי של סכנה ביולוגית:

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:28, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

חסר לי בקטע אזכור של מקור המידע והם מכתבי אל-עמארנה. אני מציעה שינוי קל:

בין השנים 1318-1320 לפנה"ס, במהלך המלחמה האנטולית היוו חיידקי ‏Francisella tularensis גורם משמעותי לניצחון האימפריה החתית על ממלכת ארזוה. במהלך המלחמה שיגר הצבא החתי (ומאוחר יותר גם הצבא הארזוי) בהמות ואנשים חולים אל עבר קווי האויב בכדי שאלו יפיצו את המחלה. בכך הייתה המלחמה לאירוע המתועד הראשון בהיסטוריה בו השתמש האדם בנשק ביולוגי בשדה הקרב. אזכור המגפה מופיע במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס.

מה דעתכם? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:43, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני בעד. הניסוח הזה טוב בעיני כי הוא מקנה לקורא אינפורמציה וגם סדר כרונולוגי. שועל - שיחה 09:43, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מפריעה לי המילה "שיגר". מה הכוונה "שיגר"? קטפולטה (מכונת מלחמה שמשגרת קליעים) הומצאה רק במאה ה-4 לפנה"ס. אז איך "שיגרו" גופות כ-1000 שנים לפני המצאת הקטפולטה? גילגמש • שיחה 10:47, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

שלום גילגמש, אין הכוונה בלשגר באמצעות קטפולטה, אלא בלשגר מלשון לשלוח אל.. בדומה לפועל באנגלית To dispatch. אם המילה בעייתית ועלולה להטעות ניתן להחליפה כמובן. שועל - שיחה 12:08, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

השאלה נותרת פתוחה: כיצד העבירו את הגוויה מכאן לשם? על ידי נהר? גררו את הגוויה בלילה עם סוסים? אני אגיד למה אני מקשה: אני מכיר את שיטת הלוחמה הזאת, אבל בדרך כלל משגרים חלקי גופות עם קטפולטה או מרעילים את מקורות המים. לכן לא ברור לי המשפט "שיגרו אל עבר קווי האויב". גם אם נשנה את המילה "שיגרו" ל"העבירו" זה עדיין בעייתי. כמו כן, יש בעיה במונח "קווי האויב". בתקופה הנדונה אין "קווים" כי אין חזית במובנה המודרני של המילה. יתכן שזאת דקדקנות יתר והקורא הממוצע לא זקוק לליטוש הביטוי. בכל אופן, סוגיית העבר הגוויה עדיין נותרת. גילגמש • שיחה 12:24, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אנחנו מדברים על המאה ה-14 לפנה"ס, לא התקופה הרומאית. מקורות המידע מצומצמים יותר. אפשר לנסח שלחו למחנה האויב, ואז אין בעיה עם קווים או שיגור. גם אם אין מידע כיצד שלחו, הקטע נשאר מעניין ומיוחד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:29, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אני לא מבין את הדיון האחרון. בקטע כתוב: "בהמות ואנשים חולים". לא גופות. אם מדובר בחולים, הם יכלו ללכת על רגליהם, לא?! אם מדובר בגופות, אז צריך לשנות את הניסוח בקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:30, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אוקי, על מנת להסדיר את הנקודה הזאת אחת ולתמיד להלן הקטע מתוך המאמר המקורי, עליו התבססתי: "Neshites were directly blamed for the epidemic. In fact, Neshite rituals describe how a ram and a woman attending the animal were sent on the road, spreading the disease along the way. The practice was confirmed by Arzawans who reacted to the plague caused by enemy by sending their own ram on the road in the direction of the enemy troops, and asking the gods to direct their attention to the Neshite land."

לפיכך מתוך הכתוב ניתן להסיק שהאנשים החולים הם אלו שהובילו את הבהמות הנגועות ואת עצמם אל עבר האויב. שועל - שיחה 16:11, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

לי אין בעיה עם המילה שגרו, אבל ליתר ביטחון עדיף לשנות ל"שלח למחנה האויב". ואז לא תהיה כל בעיה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:36, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אז כרגע הגרסה המוצעת (מקור+שינויים ותוספות של חנה):

• בין השנים 1318-1320 לפנה"ס, במהלך המלחמה האנטולית היוו חיידקי ‏Francisella tularensis גורם משמעותי לניצחון האימפריה החתית על ממלכת ארזוה. במהלך המלחמה הצבא החתי (ומאוחר יותר גם הצבא הארזוי) שלח למחנה האויב בהמות ואנשים חולים בכדי שאלו יפיצו את המחלה. בכך הייתה המלחמה לאירוע המתועד הראשון בהיסטוריה בו השתמש האדם בנשק ביולוגי בשדה הקרב. אזכור המגפה מופיע במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס.

הערות נוספות? • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:01, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

נראה טוב. אני בעד. שועל - שיחה 19:06, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אני אמנע בהצבעה זו. אני לא רוצה לפרט כי זה הארד קור של ההיסטוריה הצבאית בנוגע לשימוש בנשק ביולוגי והיחס אליו ככזה. אני בטוח שזה לא מעניין אף אחד אז אסתפק בתיקונים שבוצעו. גילגמש • שיחה 21:50, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

בעד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 407. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:05, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

בבל

חלקה העליון של אסטלת חמורבי עליה נכתבו חוקי חמורבי

העיר בבל התקיימה למעלה מאלפיים שנים, בחלק מהזמן היא הייתה עיר ממלכה ששלטה על אזור קטן בדרום מסופוטמיה. רק פעמיים הפכה העיר לאימפריה, במאה ה-18 לפנה"ס בתקופתו של מלך בבל חמורבי, ופעם נוספת לאחר כ-1200 שנים במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופה הנאו-בבלית בתקופת שלטונו של המלך נבוכדנצר השני.

חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:44, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

איפה ה"עוקץ" של הקטע? האם מסופר אחרת על בבל? האם נהוג לחשוב אחרת? צור סופר - שיחה 13:36, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

אני בעד. בבל היא ידועה מאד, ונהוג פעמים רבות להתייחס אליה כמעצמה. הקטע מדגיש את הנקודה שהיא הייתה בסף הכל עיר מדינה, שלרוב לא התעניינה בכיבושים ושליטה על ערים אחרות. אחלה קטע. גארפילד - שיחה 13:38, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

גארפילד הבין יפה מאד את העוקץ. תשאל כל אחד על בבל, והוא יחשוב על מעצמה אדירה ואימפריה. וזאת בגלל ההקשר היהודי וחורבן בית המקדש. גם באנציקלופדיה העברית הערך בבל כולל גם את תרבות שומר שזה כמובן לא נכון. הקטע בא לשקף שבבל כאימפריה זה פסיק בהיסטוריה של בבל. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:44, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

ולגבי לא התעניינה בכיבושים, אולי השליטים רצו אבל לא הצליחו. בבל הייתה למשל נתונה תחת שלטון אשור במשך 300 שנים יותר זמן מהתקופה שבה הייתה אימפריה, וסנחריב אפילו החריב את העיר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:47, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

כולה הצעתי להוסיף חצי משפט על-מנת שגם בורים ועמי-ארצות כמותי יבינו שמדובר בטעות נפוצה. צור סופר - שיחה 17:06, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

למה שלא תנסח את חצי המשפט? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:09, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

על אף המוניטין המפורסם לה זכתה בבל בעת העתיקה, ואזכורה הרב בתרבות המערבית עד ימינו, מעטים יודעים כי העיר בבל התקיימה למעלה מאלפיים שנים. בחלק מהזמן היא הייתה עיר ממלכה ששלטה על אזור קטן בדרום מסופוטמיה. רק פעמיים הפכה העיר לאימפריה, במאה ה-18 לפנה"ס בתקופתו של מלך בבל חמורבי, ופעם נוספת לאחר כ-1200 שנים במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופה הנאו-בבלית בתקופת שלטונו של המלך נבוכדנצר השני.גארפילד - שיחה 11:21, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה על הניסוח, אבל איני יודעת עד כמה ניתן להתייחס למוניטין שלה בעת העתיקה. שיניתי את הניסוח ל:

על אף המוניטין לה זכתה בבל כאימפריה, ואזכורה הרב בתרבות המערבית, העיר בבל שהתקיימה למעלה מאלפיים שנים, הייתה בחלק מהזמן עיר ממלכה ששלטה על אזור קטן בדרום מסופוטמיה. רק פעמיים הפכה העיר לאימפריה, במאה ה-18 לפנה"ס בתקופתו של מלך בבל חמורבי, ופעם נוספת לאחר כ-1200 שנים במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופה הנאו-בבלית בתקופת שלטונו של המלך נבוכדנצר השני

חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:50, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

עכשיו זה ברור הרבה יותר, ומאוד מתאים לעמוד הראשי, לדעתי. צור סופר - שיחה 17:00, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:33, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אמיר זימן אותי לדיון, בעיני הקטע מושלם כך שאיני יכולה להוסיף דבר. דרך אגב אתמול תיקנתי ניסוח בערך המבול כאן שבו התייחסו לעיר השומרית אור כעיר בבבל. זה רק מראה עד כמה הטעות הזאת מושרשת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:24, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

בעד, מעניין.אודי - שיחה 23:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

בעד גילגמש • שיחה 10:52, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 408. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:05, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

ביקיני

ביקיני

ביקיני הוא שמו של אי באוקיאנוס השקט ששמו בשפת הילידים הוא "מישור הקוקוס". בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה שימש האי כאתר ניסויים של תוכנית הגרעין האמריקאית. ימים ספורים לאחר הפיצוץ הראשון של מבצע פרשת דרכים הוצג בצרפת דגם של בגד ים שלו שני חלקים. מעצבו, המהנדס לואי ריאר, טען כי בגד הים יעורר פרץ התלהבות בעוצמה "אטומית", וכינה אותו "ביקיני" על שמו של האי.

השומרוני הטוב • שיחה 15:43, 12 ביולי 2012 (IDT)

יפה מאוד. מקורות? תומר - שיחה 14:36, 26 ביולי 2012 (IDT)

• משמעות השם - מילון איי מרשל - אנגלית
• אתר ניסויים של תוכנית הגרעין - כתבת שער מעיתון הניו-יורק טיימס
• הרעיון של המהנדס הצרפתי לשם מפוצץ - אתר הביביסי

השומרוני הטוב • שיחה 17:56, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

נחמד מאוד. בברכה, Amirki ‏ 17:54, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הוספתי כמה מילות הסבר על מהו "מבצע פרשת דרכים":

ביקיני הוא שמו של אי באוקיאנוס השקט ששמו בשפת הילידים הוא "מישור הקוקוס". בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה שימש האי כאתר ניסויים של תוכנית הגרעין האמריקאית. ימים ספורים לאחר הפיצוץ הראשון של מבצע פרשת דרכים, שהיה סדרת ניסויים בנשק גרעיני שנערכו באי, הוצג בצרפת דגם של בגד ים שלו שני חלקים. מעצבו, המהנדס לואי ריאר, טען כי בגד הים יעורר פרץ התלהבות בעוצמה "אטומית", וכינה אותו "ביקיני" על שמו של האי. תומר - שיחה 13:08, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

בכוונה לא פירטתי על המבצע, זה מעין טיזר שמגרה את הקורא ללחוץ על הקישור וללמוד עליו. ההוספה גם מסרבלת מעט את המשפט לטעמי, אבל זה לשיקול העורכים... השומרוני הטוב • שיחה 11:33, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

בעד גארפילד - שיחה 11:34, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. 16:04, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

אולי כדאי רק לשים את התמונה של האי ולא את זו של הבגד ים לטובת אלו שתמונה זו עלולה להחשב אצלם פרובוקטיווית מכדי שתופיע בדף הראשי. נ"מ • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ד • 10:35, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

תגובה מאוחרת - אני נגד שימוש ב"טיזרים". הקטע צריך לעמוד בפני עצמו ולהסביר לקורא על מה הוא מדבר. תומר - שיחה 12:29, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

מסכים עם תומר. בלי התוספת לא ברור לקורא למה בכלל מוזכר המבצע. וממתי מהנדסים מעצבים בגדי ים?! • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 20:11, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

בעד הגירסה של תומר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:37, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אמיר, התשובה לשאלתך מצויה בערך en:Louis Réard. הוא אמנם היה מהנדס מכונות בהשכלתו, אך לבסוף ניהל את עסק הבגדים התחתונים של אמו. אגב, לא תזיק לקטע הכחלה של הערך לואי ריאר. תומר - שיחה 01:11, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

מצטרף לגרסה של תומר ולהסתייגות של נ"מ. בברכה, משתמש כבד - 01:28, 29/09/13

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 28 באוגוסט - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:05, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 28 באוגוסט - סדרה 2

לדעתי אין כאן כלום. לא מפתיע, לא מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:48, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

אני מסכים. ‏עמיחי • שיחה 12:37, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

יש כאן קונוטציה מינית, וזה משעשע. אבל לענייננו - זה מחטיא את מטרת המיזם. קצר ודל בקישורים. אני מניח שאנשים יגיעו לערך אודות ביאליק, גם ללא קטע זה. עדיף לנצל את המקום לקטעים בעלי יותר קישורים ובעלי קישורים (גם) לערכים פחות נצפים. לכן אני תומך בהסרה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 04:12, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

משעשע, אבל מסכים עם אמיר. תומר - שיחה 00:58, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:09, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

שכתוב תבנית:הידעת? 11 באוקטובר - סדרה 2

המשפט האחרון בקטע קובע כי "פרגוואי הובסה בקנה מידה שנדיר למצוא בתולדות המלחמות. יש אומדנים שלפיהם אבדותיה של פרגוואי הגיעו ל-1.2 מיליון נפש, כ-90% מאוכלוסיית המדינה לפני המלחמה." הבעיות שלי הן:

1. בערך עצמו כתוב שיש גם השערות אחרות, שהשמרנית בינהן היא שהיו רק 525,000 אזרחים לפני המלחמה ומתוכה מתו בזמן המלחה 300,000 (57% תמותה). שגם זה המון. אבל לדעתי "אומדן שמרני של 57%" יותר מרשים מ"יש אומדן של 90%".
2. מהערך עולה שלא כל ההרוגים היו כתוצאה ישירה של המלחמה, אלא משלטון האימים של הרודן.

• בברכה, אמיר (שיחה) 16:40, 6 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 23:57, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

צריך לכתוב, שלכול הדעות, "מתה מרבית אוכלוסיית המדינה". עִדּוֹ - שיחה 00:00, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אני מציע לכתוב "האומדנים לגבי אבדותיה של פרגוואי במהלך המלחמה, נעים בין ההערכה כי 57% מאזרחיה מתו במהלכה, עד להערכה כי מתו במהלכה 90% מהאזרחים". תומר - שיחה 01:06, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אולי נקצר: "לפי הערכות שונות, בין 57% ל- 90% מתושבי פרגוואי מתו במהלך המלחמה." השתמשתי ב'תושבים' במקום 'אזרחים' בשביל שלא ישתמע שהכוונה רק ל- civilian casulties. בברכה, משתמש כבד - 01:28, 29/09/13

תוקן • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:05, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 17 ביוני - סדרה 2

יבש. תומר - שיחה 20:38, 17 במאי 2012 (IDT)

דווקא יש בזה עניין. מה שכן, צריך להרחיב. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:45, 24 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:43, 24 במאי 2012 (IDT)

משעשע, אבל נראה לי קצת פוגע. ‏ישרון • שיחה 00:01, 29 במאי 2012 (IDT)

למה פוגע? בהחלט קטע נחמד. קלונימוס - שיחה 14:03, 5 ביוני 2012 (IDT)

מי מתנדב/ת לנסות להרחיב? • בברכה, אמיר (שיחה) 08:05, 14 ביוני 2012 (IDT)

כתבתי קטע חדש לפי הערך יוליאנוס הכופר, ושילבתי בו את העובדה מקטע הידעת הקיים. אני חושב שכעת הקטע מעניין:
קיסר רומא יוליאנוס האמין בדת ההלניסטית (אמונתם של הקיסרים שקדמו לקונסטנטינוס) וראה במיזוג בין הקיסרות לבין הנצרות, אסון מדיני. לאחר 40 שנה של השפעת הנצרות על רומא, פעל יוליאנוס להחייאת הפולחן היווני-רומי. יוליאנוס פתח את המקדשים הישנים, וחידש את הפולחן ואת סדרי הכהונה הפוליתאיסטיים. כחלק ממאבקו בנצרות, הפקיע יוליאנוס את כל הרכוש שקיבלה הכנסייה מידי הקיסר קונסטנטינוס. הוא טען, באירוניה, שהוא עושה זאת משום שהוא רוצה לסייע לכנסייה לשמור על אידאל העוני שלה. בשל פעילותו האקטיבית נגד הנצרות, ניתן לו בידי הכנסייה הכינוי "הכופר", שדבק בו.
תומר - שיחה 01:36, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

נראה טוב. אשמח לעוד דעות לפני שאני מחליף. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:02, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מצטרפת, הקטע גרם לי לחייך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:39, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:11, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

"אפקט במבי"

אייל פרדי לבן זנב, מהסוג של העופר בסרט "במבי"

אפקט במבי הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כ"חמודים"; זאת בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים. הביטוי נסמך על עופר איילים חמוד, מסוג אייל פרדי לבן זנב, בסרט האנימציה "במבי" (1942), המעורר הזדהות עם חיות בר לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות.

(דני. Danny-w • שיחה 14:46, 5 באוגוסט 2012 (IDT))

בעד תומר - שיחה 15:39, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

לא כדאי לנסות ולראות איך מנסחים את זה ככה שזה יקשר ליותר מששה ערכים? אוריה בר-מאיר - שיחה 20:13, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

לדעתי זה לא קריטי. אבל הוספתי לקטע עוד שניים. גם שיניתי את התמונה, כדי שלא תהיה כפילות עם הקטע המוצע למעלה (נראה לי שבחלוקת שתי התמונות לשני הקטעים - זו האפשרות העדיפה). תומר - שיחה 18:01, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

בעד בברכה, Amirki ‏ 18:06, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:48, 9 בספטמבר 2013 (IST)

בעד. הקטע נראה לי בסדר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:51, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

• בעד ‏Guycn2 - שיחה 21:54, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

בקריאה שנייה, "... המעורר הזדהות עם חיות בר לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות" מתייחס לבמבי בסרט האנימציה של דיסני, אבל האם כך ראוי? האם לא נכון יותר לקשר את זה לחיות חמודות באופן כללי? (הרי במבי לא מעורר הזדהות עם חיות הבר באשר הן) תומר - שיחה 21:56, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

אפשרות נוספת 1:

אפקט במבי הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כ"חמודים"; זאת בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים. זאת לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות. הביטוי נסמך על עופר איילים חמוד, מסוג אייל פרדי לבן זנב, בסרט האנימציה "במבי" (1942).

אפשרות נוספת 2:

אפקט במבי הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כ"חמודים"; זאת בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים. הביטוי נסמך על עופר איילים חמוד, מסוג אייל פרדי לבן זנב, בסרט האנימציה "במבי" (1942), המעורר הזדהות של הצופה לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות.

תומר - שיחה 01:22, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אפשרות 1 עדיפה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:30, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

לגמרי בעד. דודג' וייפר - סליחה, אני רק שאלה • הצטרפו למיזם המקורי! • אמצו ערך 18:33, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

נבחרה אפשרות 1. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 409. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 20:43, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

מעבורת החלל אנדוור

מעבורת החלל אנדוור, שהוצאה מכלל פעולה ב-2011 על ידי נאס"א יחד עם כל תכנית המעבורות, גרמה לטעויות רבות בארצות הברית באיות שמה. באנגלית מאוית שמה הרשמי Endeavour - כלומר, לפי כללי האיות של האנגלית הבריטית, ולא Endeavor לפי כללי האיות של האנגלית האמריקנית, זאת כיוון שהיא נקראה על שם הספינה הבריטית בה ערך מגלה הארצות ג'יימס קוק את מסעו הראשון. הטעות המביכה מכולן הייתה של נאס"א עצמה, שטעתה באיות הרשמי של השם בשלט שהוצב סמוך לכן השיגור של אנדוור ב-2007. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:49, 16 ביולי 2012 (IDT)

נחמד. בברכה, Amirki ‏ 17:58, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. 16:40, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

חביב. חמויישֶה - שיחה 12:00, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

אהבתי את הקטע. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:13, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

נחמד. תומר - שיחה 03:02, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

עד כמה חשוב לדעתכם להכחיל את אנדוור (ספינה) ? • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:00, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אפשר לבקש משמחה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:00, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אפנה אליו. תודה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 18:31, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

ברצון. שמחה - שיחה 19:28, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

בהמתנה להכחלת ערכים.. תודה לשמחה על כתיבת הערך הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 410..• בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:15, 30 בספטמבר 2013 (IDT)