בערך שוודיה מצאתי קוריוז שלדעתי אין מקומו בערך, אך אולי תוכלו לעשות איתו משהו כאן:
"מיתוס מפורסם מספר שכחלק ממלחמת שלושים השנים, שבדיה וסן מרינו היו שרויות במצב רשמי של מלחמה, מאז 1648. סן מרינו, כביכול, הייתה חלק מברית של מדינות שנלחמו נגד שבדיה, אך לא חתמה על חוזה השלום שנחתם בווסטפאליה. מצב ה"מלחמה" הזה נמשך עד באופן רשמי עד שנחתם חוזה שלום בין המדינות בשנת 1996. האמת, כפי שחשף אותה ההיסטוריון השבדי אולף סאנדברג, היא שסן מרינו היא מדינה נייטרלית ולא השתתפה בשום מלחמה מאז 1463."
אם יפרקו את בלגיה למדינה פלמית ולמדינה ואלונית יהיה אפשר להשתעשע עוד קצת בגבולות. בריסל עצמה היא מובלעת דוברת צרפתית ובתוכה יש חלקים פלמים. כמו כן זה גם ישפר את העמדות בארוויזיון. הטכניקה הבולטת לזכייה בארוויזיון היא פירוק המדינה לכמה שיותר מדינות. צפיתי אתמול בשלב הניקוד, כל המדינות יוצאות ברית המועצות נתנו לרוסיה דוז-פואה או 8 לפחות, וגם כל היוגוסלביות ערבו זו לזו. איחוד גרמניה (0 זכיות!) ואיחוד איטליה היו ככל הנראה מהלכים הרסניים, מבחינת סיכויי הזכייה העתידיים. דב ט. - שיחה19:38, 25 במאי 2008 (IDT)
לאחר שיצר את גיבורו האולטימטיבי, הלך הסופר בעקבותיו של הגיבור והגיע להשגים רבי ערך. סופר המתח האמריקני קלייב קאסלר יצר את דמותו של דרק פיט, העובד בסוכנות הממשלתית NUMA, ובין חשיפה של ספינה טבועה אחת לחברתה, מסתבך בהרפתקאות מסמרות שער וניצל מהן בכח תושייתו. קאסלר הקים חברה לארכאולוגיה ימית בשם NUMA, והחל לעסוק בחשיפת ספינות מפורסמות שטבעו. בין השאר, טוען קאסלר, כי משלחת מטעם ארגונו היא שחשפה את שרידיה של הצוללת האנלי, שהייתה שייכת לצי הקונפדרציה וטובעה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.
הוספתי מידע על היחלשות הדולר מול האירו, שרחוקה מלקזז את עליית המחיר. אין חשיבות רבה להיחלשותו מול השקל, שהוא אולי המטבע החזק בעולם, אבל לא בו מופקדות יתרות המטבע של מדינות העולם. דוד שי - שיחה21:32, 15 ביוני 2008 (IDT)
חח וחשבתי שדווקא השקל הוא החשוב ביותר. קישרתי קצת את המשפט שהוספת. אבל אני עדיין לא יודע אם זה מספיק מפתיע ומסקרן, תגובות? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו.
כמו עומר. הקוראים לא מצפים לקבל כאן משהו אקטואלי מדי שעדיין נמצא בחדשות. מה עוד שייתכן שבעוד שנה שנתיים זה בכלל לא יהיה רלוונטי. מלמד כץ • שיחה16:32, 16 ביוני 2008 (IDT)
לפי הערך באנגלית זו תופעה נפוצה בקהילה הסקוטית-אירית. אם כן, עדיף ליצור הידעת כללי על הנושא הזה כשטרומן הוא רק דוגמה. DGtal 22:11, 7 ביוני 2008 (IDT)
טוב, בדקתי בקטגוריה של סקוטים-אירים, אבל לא מצאתי שם עוד אנשים שהשם האמצעי שלהם הוא אות. יש אולי מישהו שמכיר מקרים דומים? therealRRR - שיחה18:55, 10 ביוני 2008 (IDT)
הנה הצעה, שאני לא אתפלא אפילו אם עלתה פה פעם, אבל נראית לי מוצלחת מאוד:
ג'ואן רולינג פנתה ל-12 הוצאות ספרים בבקשה להוציא לאור את ספרה "הארי פוטר ואבן החכמים", אותו כתבה בתקופה בה הייתה מובטלת וחיה מקצבת רווחה. כל 12 ההוצאות דחו את הספר, ורק ההוצאה ה-13, בלומסברי, שהייתה קטנה מאוד, הסכימה להוציא את הספר לאור. החברה דרשה כי שמה של הסופרת יופיע על כריכת הספר בשם "ג'יי קיי רולינג" כדי למנוע מצב שבו נערים לא ירצו לקנות את הספר שנכתב על-ידי אישה. כיום סדרת ספרי "הארי פוטר" היא אחת מסדרות הספרים הרווחיות והמצליחות ביותר בעולם.
הסיפור די ידוע. חוץ מזה, העניין "החברה דרשה כי שמה של הסופרת יופיע על כריכת הספר בשם "ג'יי קיי רולינג" כדי למנוע מצב שבו נערים לא ירצו לקנות את הספר שנכתב על-ידי אישה" נראה לי די תמוה; מה המקור לכך? תומר - שיחה23:59, 9 ביוני 2008 (IDT)
מה שמיוחד כאן, זה שהארי פוטר הוא הספר הכי נמכר בעולם אחרי התנ"ך עד כמה שזכור לי. ויותר מדי חברות הוצאות ספרים דחו אותו, ואני מהמר שלמרות שהיו קשיים כאלה גם לסופרים אחרים, זה לא הגיע לרמה כזאת. את העניין של שם הסופרת לקחתי האמת מערך הסופרת כאן בויפיפדיה העברי. ובקשר לעניין הקישורים, זה נכון, טעות שלי, הוספתי כמה. --Idan0610 - שיחה23:43, 10 ביוני 2008 (IDT)
ההידעת נחמד, אם כי קצת "מפורסם מידי" (יותר מתאים ל "ידעת!"). עוד בעיה היא שיש פה יותר מידי סיפורים (בעיקר הקטע של מובטלת) שלמיטב זכרוני שנויים במחלוקת וכדאי למצוא להם סימוכין מוצקים. DGtal 23:52, 10 ביוני 2008 (IDT)
לדעתי ההידעת? כן מתאים וטוב. לאחר שבודקים את דרושי הבדיקה שציין DGtal, ניתן להוסיף בסוף, לאחר וידוא, שהארי פוטר הוא הספר הכי נמכר חוץ מהתנ"ך, כפי שהזכירו קודם לכן. זה יוסיף. נעה - שיחה15:09, 12 ביוני 2008 (IDT)
אולי ניתן להוסיף כי רולינג נמצאת במקום השלוש עשרה ברשימת הנשים העשירות בבריטניה, וכי היא האדם הראשון שנהיה מיליארדר מכתיבת ספרים. נעה - שיחה18:59, 19 ביוני 2008 (IDT)
למרות שחושבים שבימי קולומבוס רוב הציבור לא ידע שכדור הארץ עגול (המשכילים ידעו זאת עוד ביון העתיקה), דנטה מתייחס לכך כמובן מאיליו בקומדיה האלוהית, מאות שנים קודם.
אם יהיה ערך בעברית (תיאוריית העולם השטוח?), אז אפשר יהיה לכתוב משהו, אך בוודאי שאין להתרכז בדנטה. דניאל צבי • שיחה 14:16, כ"ד בסיוון ה'תשס"ח (27.06.08)
מקור השם קרט, המשמש כיחידת משקל לאבני חן, הוא בזרע החרוב. בפירותעצי החרוב יש זרעים עם אותו משקל בדיוק - כ-200 מיליגרם - דבר שהפך אותם בימי קדם למידת משקל אוניברסלית, בעיקר בשקילת אבנים טובות. בתנ"ך, זרע חרוב, הקרוי גֵרָה, הוא מידת המשקל הקטנה ביותר. השם קרט נלקח משם עץ החרוב ביוונית - קרטוניה (κεράτιον).
"העלייה לרגל לאתרים הקדושים לבהאים בישראל נעשית בסיור מודרך בחלקו שנמשך תשעה ימים. ההשתתפות כרוכה ברישום מוקדם ואורכה של רשימת ההמתנה עומד בהווה על שלוש עד ארבע שנים מרגע קבלת הפנייה. בני הדת הבהאית המעוניינים לבקר בישראל שלא במסגרת התוכנית המודרכת, חייבים לקבל לשם כך את הסכמתו של משכן הצדק העולמי, וזאת ללא קשר למטרת ביקורם בארץ. בהאים המעוניינים להגיע לישראל אך ורק כדי לבקר במקומות הקדושים בחיפה או בעכו, רשאים להגיע לביקור בן שלושה ימים לכל היותר ולשהות באזור חיפה ועכו משך שלושה או ארבע לילות בלבד"
ענף הכוונה לאתלטיקה, שחייה, משחקי כדור וכדומה, כמו שניתן לראות בחלוקה באתר האולימפיאדה, מדליה- מדובר בכל סוג, מקור אחד להלן: [1], אם היו עוד מקרים רבים אז זה לא היה מתאים לידעת tomtom - שיחה20:09, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
אני מציע לשים את הפיסקה הזו בהמתנה למשך שנה. אם בעוד שנה (אוגוסט 2009) היא תיראה מתאימה - נדון בה כמקובל. :-) Danny-w 15:38, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אבקש ממרכזי המיזם למצוא מקום מתאים להצעה הזו כדי שבעוד זמן מה, לאחר שתשכח האולימפיאדה והמלחמה בדרום אוסטיה, לא תישכח הצעת ה"הידעת?" הזו. ~השמח בחלקו:-)18:46, 19 באוגוסט 2008 (IDT)
סליחה שאני מפיל עליכם עוד תיק, פשוט אינני בקו הבריאות. בכיכר העיר הוצע לכתוב הידעת המבוסס על הערך האנגלי הלז: (אנ') בברכה, עמיחי23:51, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
מספר בעיות- אחת, אוילר עשה המון בחיים שלו, זו משוואה מפורסמת אך לא כזו שהוא מזוהה איתה בלבד (כמו שאפשר להגיד אנדרו ווילס, מוכיח המשפט האחרון של פרמה), שתיים, אני מסכים שזו משוואה יפה, אך יופי זה עניין סובייקטיבי, וקל וחומר ש"הכי יפה". והערה אחרונה אך הכי מהותית, יש משפחות כאלו, זה לא מאוד מפתיע, בטח לא בתקופה כזו. בקיצור, לא נראה לי כל כך. נוי - שיחה11:46, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
מקור המילה האנגלית לשזיף, apricot, הוא במילה הלטינית למשמש דווקא, praecoquus, המנציחה את הבשלתו המהירה של הפרי (prae - מוקדם, coquere - להבשיל). שם זה התגלגל ליוונית, πραικόκιον (פְרֵהקוֹקוֹאִיוֹן), ומשם לערבית برقوق (ברקוק) בה הוא עבר לתאר את השזיף. כך הגיעה ואריאציה של המילה בתורתה זו לספרדית, albaricoquero, ומשם ל-apricot האנגלית.
לפי מילון אוקספורד: המשמש (apricot) נקרא בלטינית prunum Armeniacum (שזיף ארמני, למרות שהמקור של הפרי בסין) או malum Armeniacum (תפוח ארמני) ומשם זה השתנה ל-malum praecocum (התפוח שמבשיל מוקדם - בגלל ההבשלה המוקדמת, בתחילת הקיץ). מלמד כץ • שיחה11:25, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
כעיקרון השאלה העולה היא "לאן האנרגיה הולכת", ותוצאה ישירה של חוק שימור החומר והמשוואות הפיזיקליות היא שהרכבת נהיית מהירה יותר. נוי - שיחה12:39, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
סליחה שברחתי, פשוט שמעתי את זה בטלויזיה מרופא שדיבר על מוח עצם וישר "הידעת" בויקיפדיה עלתה לי לראש ועזבתי את זה משום מה. אני לא יודע עד כמה אפשר לפתח את זה אבל אני אנסה
אבל השאלה היא האם הרעיון בכלל מתאים. לא נראה לי ש"תא אב" זה ביטוי רווח בעברית... ואיך קוראים להם בשפות אחרות? אולי יהיה אפשר לעשות עם זה משהו. (למרות שנראה שהבחור זרק רעיון והלך, אז אני לא יודע עד כמה זה יתקדם) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם17:42, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
רעיון מעניין, אבל אותי אישית זה לא מאוד מפתיע. יש מקום להרחבה, בעיקר על איך זה שיש מחסור באנרגיה אם כך (מן הסתם כי לא כל האנרגיה מנוצלת; ואפשר גם על הסיבות לכך והנסיונות לנצלה). נוי - שיחה15:53, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
כן, אני יודע שיש כאן כמה אדומים (שנמצאים אצלי בתכנון (חוץ מהמכללה), גם אם לא בזמן הקרוב) אבל מסיבות שונות, היה לי חשוב לכתוב קטע עכשיו, גם אם הוא ישכון בתחתית הערימה לזמן מה. דניאל צבי • שיחה 18:16, כ"ו באב ה'תשס"ח (27.08.08)
הערה אחת: אולי עדיף לא לרשום גאון במשפט הפתיחה ולהסתפק ברמזים שמופיעים אחר כך. כשזה מופיע במשפט הפתיחה, הדבר נראה כמו קביעה סובייקטיבית. מלמד כץ • שיחה18:58, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
אפשר, אם כי אני יכול לצטט כמה ארכאולוגים שונים שמכתירים אותו בתואר הזה. דניאל צבי • שיחה 19:15, ל' באב ה'תשס"ח (31.08.08)
למרות שהכביש שזכה לכינוי כביש חוצה ישראל הוא כביש 6, הכביש שבפועל חוצה את ישראל לארכה הוא כביש 90. כביש זה מתחיל במעבר טאבה שבאילת, בנקודה הדרומית ביותר בארץ, עד למעבר מטולה הסמוך למטולה, היישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. אורכו של כביש זה הוא 478.7 ק"מ, כפי ארבע מאורך כביש 6.
וגם כביש 6 אמור לחצות לאורך (וציינתי זאת כעת לעיל), וגם אם זה לא באמצע, הוא לפחות מגיע מצפון הארץ לדרומה (לא התחייבתי על נקודות עצירה במרכז) Yes, This is me • (and my talk) ב' באלול ה'תשס"ח 20:07, 2 בספטמבר 2008 (IDT)
הפואנטה היא שבשטח כביש 6 אינו חוצה את ישראל מצפונה לדרומה/ממזרחה למערבה (במקרה שלנו מצפון לדרום), ומי שממלא את תפקידו (כביש 90), לא זכה לתואר המגיע לו. Yes, This is me • (and my talk) ג' באלול ה'תשס"ח 06:33, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
ספרו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נקרא "אילת השחר", אילת זה ראשי תיבות של שמו ושם אשתו אהרן יהודה לייב תמר. השחר זה בהיפוך אותיות שם הרחוב שבו הוא גר רחוב חזון אישה (5).
מה דעתכם? את הניסוח צריך לשפץ, אבל מה דעתכם על הרעיון?
אפשר להפוך את זה ליותר מעניין אם יצויין גם שלשבת זו יש עוד שם דומה - שבת שובה (בלי ת', מההפטרה). (והמבין יבין) Agbad (שיחה | תרומות) - בח' בתשרי ה'תשס"ט 15:47, 7 באוקטובר 2008 (IST)
לשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים יש שני שמות. השם האחד הוא שבת תשובה, וזאת משום ששבת זו נמצאת בעשרת ימי תשובה. בשבת זו קוראים הפטרה הפותחת בפסוק ”שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך” (הושע י"ד, ב'), ולכן שבת זו קרויה גם שבת שובה, שם הדומה לשם הראשון, רק ללא האות ת'.
במלחמה זו, האבדות הכבדות ביותר שספג הצי היפני לא קרו במהלך קרב מסודר, אלא כתוצאה מעליה על מוקשים ימיים (הם איבדו 2 אוניות מערכה חדשות מתוך 6 - מכה איומה) שהוצבו במארב ימי בנתיב השיט של ספינותיהם. האם יש עניין במארב זה? או שזה לא מעניין? אם כן, אז אפעל לכתיבת הערך הרלוונטי. גילגמש • שיחה11:43, 23 בספטמבר 2008 (IDT)
האם יש דרך לקבל סטטסטיקה על מספר הנופלות בכל מלחמה ובכל מערכות ישראל בכלל? אם כן, נוכל לבנות קטע הידעת מעניין, לדעתי, שעיקרו: במלחמת יום הכיפורים נהרגה "רק" חיילת אחת. איתי - שיחה05:48, 10 באוקטובר 2008 (IST)
כשנראה את הנתונים ייתכן שהקטע יהיה בכלל לא מעניין. בכל אופן, זה הופיע במוסף יום הכיפורים של ידיעות אחרונות (בהתבסס על לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, זמורה-ביתן, 2004 -איתן הבר וזאב שיף). איתי - שיחה05:54, 10 באוקטובר 2008 (IST)
אם היה לנו הנתון לגבי מספר החיילות שנפלו בפעילות מבצעית זה היה מוסיף לקטע, אבל זו בעיה למצוא אותו. עיקר הקטע שנכתב מטה עוסק בעובדה שטנדלר הייתה הראשונה שנהרגה בפעילות מבצעית מאז מלחמת יום הכיפורים (כמעט 33 שנה). איתי - שיחה23:57, 12 באוקטובר 2008 (IST)
אמרתי שאין לנו נתונים לגבי מספר החיילות שנהרגו בכל מערכות ישראל בפעילות מבצעית ולא בתאונות דרכים וכו' (אולי יש ורק צריך לדעת היכן לחפש). לגבי הקטע שנכתב על טנדלר ושאול - אנו מסתמכים על פרסומי עיתונים וספרם של הבר ושיף. איתי - שיחה01:02, 13 באוקטובר 2008 (IST)
אני יכולה לנסות לברר את זה דרך הצבא. איפה, לדעתכם, כדי לברר? באכ"א? בענף נפגעים? למיטב זכרוני, הם עוסקים באנשים החיים שאיבדו את המתים, ולכן אני לא חושבת שיהיה להם המידע. רעיונות אחרים? נעה - שיחה23:54, 13 באוקטובר 2008 (IST)
הקטע די בעייתי. חיילות נהרגו בין שתי המלחמות, למשל כאן מובא אחד הסיפורים. חיילות נוספות נהרגו באירועים שונים: תאונות דרכים, פיגוע ירי (וגם כאן), בערך נצרים רשום על שתי חיילות שנהרגו בעת חדירת מחבלים ליישוב, ויש עוד מקרים. קשה מאוד לקבוע היכן מותן היה בפעילות מבצעית והיכן לא. ייתכן שקטע כזה עלול לפגוע ברגשות של המשפחות של שתי החיילות המוזכרות ושל חיילות אחרות שנהרגו, ואם יש ספק בנושאים רגישים - לא כדאי לקחת סיכון. מלמד כץ • שיחה12:23, 16 באוקטובר 2008 (IST)
שמה העברי, כמובן. אבל זה אחד המקרים הבודדים (למעשה, אני לא מעלה בדעתי אחר כרגע) שהשם בפי היהודים לא היה עיבוד של שם המקור, אלא תרגום אחר במכוון: פירוש השם המקורי הוא "כנסייה לבנה"... אביעדוס - שיחה18:18, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
במהלך חודש אלול נהגו קהילות אשכנז לתקוע בשופר בין עלינו לשבח למזמור "לדוד ה' אורי וישעי" על-מנת לעורר לתשובה. אך בכ"ט באלול היום האחרון של השנה לא תוקעים משתי סיבות: א. כדי להפריד בין תקיעות של חובה של ראש השנה לתקיעות של רשות. ב. כדי לבלבל את השטן לפני הימים הנוראים. קוני למל
הביטוי להרוג טורקי ולנוח הוא ביטוי בעברית מדוברת שמשמעו להתקדם אט-אט, שלב אחר שלב, בביצוע משימה ולא להיחפז. מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית שמקורה כנראה בספר הבדיחה והחידוד מאת אלתר דרויאנוב, שבה אומרת אֵם לבנהּ החייל, היוצא למלחמת רוסיה-טורקיה, שיהרוג רק טורקי אחד בכל פעם, וינוח. למרות שמאחורי הביטוי עצמו אין כל משמעות גזענית, הוא עלול להישמע כך לאוזניים טורקיות. הביטוי, כפי שהוא מתורגם לטורקית Bir Türk öldür, rahat et מופיע רבות ברשת האינטרנט, בחלקן בהקשרים אנטי ישראליים.
הביטוי הוא ביטוי שוביניסטי ויש מחלוקת על עצם קיום הערך, כפי שניתן לראות מהצבעת המחיקה שהייתה עליו, הצבעה ששרד בקושי. אני מתנגד לכל אזכור של הביטוי הזה בעמוד הראשי. בברכה. ליש - שיחה06:12, 30 באוקטובר 2008 (IST)
ז'וקוב הוא לא מפקד שיריון. הוא עבר מחיל הפרשים למטה הכללי. מה שכן, בהחלט היו לרוסים מפקדי שריון טובים - עובדה הם הרי הביסו את הנאצים בסופו של דבר. גילגמש • שיחה15:31, 24 באוקטובר 2008 (IST)
הויכוח מי היו הטובים ביותר הוא מיותר. הידעת בא לציין שככה מעריכים את מצביאי השיריון במוזיאון השיריון האמריקני, ולא לשערך את הטובים ביותר. יתכן מאוד שבמוזיאון הרוסי או הבריטי מופיעים מצביאים אחרים. למי שרוצה לחפור ולחקור עוד בעניין הנה כתובת המוזיאון. והנה הכתובת של הקיר . --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:07, 25 באוקטובר 2008 (IST)
אני חושב שהקטע המוצע איננו טוב. האמריקאים מיטיבים לראות את אשר מונח מתחת לפנס שלהם. רומל הוא השריונר הגרמני הטוב ביותר? מסופקני. הוא ידוע להם בעיקר כי הם נלחמו נגד. גודריאן, שהיה חשוב ממנו פי כמה משום מה לא מופיע בין החמישה החשובים ביותר. לדעתי, הקטע הזה מנפח יותר מדי את העניין ומחוץ להקשרו הוא מבלבל ולא מובן. לגבי ז'וקוב - הוא היה מפקד כללי, דוגמת אייזנהאור - גם אייזנהאור הפעיל כוחות שריון גדולים, אך לא פיקד עליהם באופן ישיר. גילגמש • שיחה18:52, 25 באוקטובר 2008 (IST)
אני עדיין לא אוהב את זה. כשזה כתוב בתוך הערך של המוזאון זה סביר. ככה זה מחוץ להקשרו ומישהו עוד עלול לחשוב שמדובר באיזה מוסד שבכוחו להעניק ציונים רשמיים. גילגמש • שיחה02:27, 27 באוקטובר 2008 (IST)
אני מצטרף לדברי גילגמש. עם כל הכבוד לאותו מוזיאון, אנו אנציקלופדיה ופרסום הדירוג בעמוד הראשון עלול להתקבל כמתן גושפנקא שלנו לדירוג זה. כדי שקטע כזה יופיע אצלנו יש צורך בהסבר עד כמה הדירוג הזה מקובל או לא מקובל בעולם. בברכה. ליש - שיחה05:03, 27 באוקטובר 2008 (IST)
את המוזיאון ואברהמס אני יכול לקחת עלי (אבל זה יקח זמן), אבל מורשת קרב זה מעבר לי, למרות ששמתי ב"לטיפול דחוף". גילגמש או שנילי הם השמות הראשונים שעולים לי לראש לגבי הערך הזה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 01:45, 28 באוקטובר 2008 (IST)
האמת היא, יכול להיות שזה כן קרה - החוק מתייחס לאפשרות הזו - כך כתוב בערך הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. מישהו יכול לברר מה היו התאריכים ההיסטוריים של הבחירות לרשויות המקומיות בישראל? בכל מקרה, זה מעניין שבוחרים את נשיא ארה"ב במקביל ליו"ר ועדת הזבל של העיירה המקומית, דבר שהוא לא כל כך ידוע לציבור. עמיחי07:54, 2 בנובמבר 2008 (IST)
יש מקור לקביעה "מעולם לא נערכו בחירות לכנסת יחד עם בחירות למוסד אחר"? כי אני דווקא בתחושה שבעבר זה כן היה נהוג, ושעוד בשנות ה-60 נהגו לבחור לרשויות המקומיות במקביל לבחירות לכנסת. העניין דורש בדיקה נוספת בטרם יעלה אצלנו כ"הידעת?". מגיסטר • שיחה09:03, 2 בנובמבר 2008 (IST)
זה מה ששאלתי בדברי הקודמים? אני לא בטוח, ולכן העליתי את השאלה לדיון, ואני חוזר עליה: "מישהו יכול לברר מה היו התאריכים ההיסטוריים של הבחירות לרשויות המקומיות בישראל?" עמיחי09:35, 2 בנובמבר 2008 (IST)
כמו שמגיסטר אמר, לפני שינוי שיטת הבחירות, היה מקובל מאוד לערוך את הבחירות במקביל, אני לא יודע באיזה שנים זה היה בפועל. חוץ מזה, יש הבדל בין שתי המדינות. בארצות הברית יש המון בחירות ומשאלי עם, ויותר יעיל לעשות את זה במקביל, מאשר 70 פעמים בשנה (זה גם מבטיח שיעור השתתפות גבוה יותר). אצלנו יש רק את הבחירות לכנסת ואת הבחירות לרשויות המקומיות. עידו • שיחה09:56, 2 בנובמבר 2008 (IST)
בזמן מלחמת העולם השנייה בחנה ארה"ב כלי נשק שונים בכדי להביס את היפנים. אחד מהם היה ניסויים בעטלפים "חמושים" בפצצות תבעירה שהיו אמורים להבעיר את ערי יפן שהיו עשויים בעיקר מעץ ונייר. המבצע שכונה "מבצע רנטגן" התנהל בראשותו של ד"ר אדמס, ממציא נלהב. לאחר שנבחר מבין העטלפים העטלף המקסיקני, היה צריך להתאים פצצת תבעירה שיתאים למשקלו הזעיר 14 גרם. ופותחה פצצת תבעירה זעירה שהכילה נפלם (בנזין וסבון נוזלי), ומשקלה היה 30 גרם. התוכנית הייתה לשמור את העטלפים בקירור שיגרום להם לשנת חורף, ולהטיל אותם ממטוסים במארזים שיוצנחו ויפתחו בזמן ירידתם. הניסוי שחל ב-15 בדצמבר1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן - פרויקט פצצת האטום האמריקני נגנז פרוייקט זה. ראו ערך פצצת עטלף.
אני לא רוצה להות עוכר שמחה (ובטח לא חושד בכשרים, אבל אני די בטוח ששמעתי את הקטע הזה בניסוח דומה מאוד באיזה קטע קריאה. אני ממליץ לבדוק שאין על זה זכויות יוצרים yanshoof - שיחה09:06, 16 בנובמבר 2008 (IST)
לא ידוע לי על שום דבר, אבל זה לא משנה כי בכל מקרה נצטרך לערוך אותו ולתקן אותו, שכן כרגע הוא פשוט לא נכון (קרא את הקישורים שמלמד כץ ואני צרפנו). נעה - שיחה20:54, 17 בנובמבר 2008 (IST)
ישנם שני צבי-ים שבשמם מוזכר צבע, אך הצבע לא מצוי על הצב הנושא בשמו את הצבע, אלא בצב השני. צבעו של צב הים הירוק הוא חום, ואילו צבעו של צב הים החום הוא ירוק. הסיבה שבגללה לצב-הים הירוק בחרו בשם זה, היא מפני שעיקר מזונו של צב-הים הירוק הוא מהצומח, ואילו צב-הים החום מקבל את מזונו בעיקר מהחי.
אחלה נושא, רק הייתי פותח באיזה הסבר כללי כזה "ישנם שני צבים ים שבשמם מופיע צבע, אך למרה בהפלאיה" או משהו מהסוג הזה. נינצ'ה - שיחה14:19, 9 בנובמבר 2008 (IST)
הנושא מעניין אבל יש בעיה עם הקטע. לפי הערכים המקבילים באנגלית צבעו של צב הים החום (en:Loggerhead Sea Turtle) מכיל גוונים חומים ("Their shell color is a reddish brown color, and the color of their skin is brown yellow"). בערך על צב הים הירוק (en:Green turtle) כתוב ששמו נובע משכבת השומן הירוקה מתחת לשריון ("Their common name derives from the green fat underneath their shell"). ייתכן שמה שכתוב שם לא נכון אבל צריך למצוא סימוכין. מלמד כץ • שיחה15:23, 9 בנובמבר 2008 (IST)
אני שמעתי את זה לפני מספר חודשים בודדים בסיור במרכז הארצי להצלת צבי-ים (ההדרכה הייתה מטעם המרכב הארצי, ולא הדרכה פרטית), גם על הצב ה"חום" (שבצבע ירוק) ולהיפך, וגם על הסיבה (צמחוני/אוכל בשר). ההדרכה של המרכז הארצי נחשבת לסימוכין טוב? Agbad (שיחה | תרומות) - בי"א בחשוון ה'תשס"ט 15:37, 9 בנובמבר 2008 (IST)
יש כאן שתי בעיות: לגבי צב הים הירוק יש מקומות רבים באינטרנט שטוענים ששמו נובע מצבע השומן שלו (למשל כאן). לגבי צב הים החום - ניתן לראות גם בתמונה שיש לו גוונים חומים. מלמד כץ • שיחה15:49, 9 בנובמבר 2008 (IST)
על מנת להבהיר: הקטע לא מתאים. השם העברי של צב הים הירוק ניתן כתרגום לשם האנגלי (Green turtle) שנובע באופן חד-משמעי מצבע השומן שלו (האוכלוסייה שלו נפגעה קשה עקב ציד מסיבי לצורך מאכל). שמו של צב הים החום בעברית ניתן לו עקב צבעו שהוא חום למדי. מלמד כץ • שיחה18:01, 9 בנובמבר 2008 (IST)
וירוק באנגלית הוא רק סתם צבע? צבע זה לא מסמל באנגליה ובאמריקה את הצמחים? (חוץ מזה שבכל צמח יש חלק ירוק, אם אינני טועה...). יכול להיות שסתם עומר צודק, ויש כמה סברות למה השמות מבולבלים. בכל אופן, אתם תמיד מוזמנים להדרכה במרכז הארצי להצלת צבי-ים... Agbad (שיחה | תרומות) - בי"א בחשוון ה'תשס"ט 18:09, 9 בנובמבר 2008 (IST)
קרונות הנוסעים החדשים שמגיעים לישראל בימים אלו ואמורים להכנס לשירות בתחילת 2009 מיוצרים במפעלי חברת סימנס הנמצאים במאריבור - סלובניה. מפעלים אלו היו שייכים בעבר לחברת "בוריס קידריץ" היוגוסלבית, שייצרה בהם את קרונות הנוסעים שנרכשו על ידי רכבת ישראל בשנות ה-60 ושנמצאים בשירות עד היום ומתוכננים לצאת מהשרות עם כניסת הקרונות החדשים מתוצרת סימנס.
בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון בונפרטה לא היה נמוך כל-כך באופן המצדיק את העיסוק הרב בגובהו. תיתכנה לפחות שתי סיבות עיקריות לבלבול זה: לפי הראשונה, קיים הבדל בין הרגל הצרפתית לאנגלית, לפני המעבר בצרפת לשיטת המדידה המטרית. במותו, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים, או 1.69 מטרים. כלומר, נפוליאון היה אף גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. הסיבה השנייה היא כינוי-החיבה של נפוליאון בפי חיילי-המשמר שלו - "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - ברמיזה ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפי חייליו.
אולמרט התמודד ב-2006 כראש ממשלה מכהן, בשל הנסיבות (בדומה (ולהבדיל) לגולדה ב-1969, שמיר ב-1984 ופרס ב-1996). עידו • שיחה11:19, 27 באוקטובר 2008 (IST)
אתה בטוח? אולמרט היה "ראש ממשלה בפועל". (מה היה אז תוארו של שרון?) גולדה שמיר ופרס כבר קיבלו את אמון הכנסת ונשבעו אמונים באותו זמן. אגב, גם ב-1977 פרס כיהן כרה"מ, מכיוון שרבין היה בחופשה. בוא תעזור לנו בהגדרות! כל טוב, עמיחי11:28, 27 באוקטובר 2008 (IST)
כמו כן, החלפתי את 1969 ב-1977. גולדה כבר הייתה ראש ממשלה ממרץ 69 והבחירות היו בנובמבר (אחת הבחירות הבודדות שהיו בזמן. נושא לקטע חדש של הידעת?). יש עדיין שאלה בקשר ל-77 ששאלתי לעיל. מחכה לתשובה... עמיחי16:08, 27 באוקטובר 2008 (IST)
כפי שכתוב בערך יצחק רבין: "רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין ייצא לחופשה החל מה-22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים. אחרי תבוסת פרס בבחירות, רבין שוב חזר למלא את תפקידו והעביר את השלטון לידי מנחם בגין ב-20 ביוני.". קשה לראות בשמעון פרס "ראש ממשלה מכהן" במלוא מובן המילה. זו אינה אותה סיטואציה בה היו ראשי ממשלה מחליפים אחרים, ובהם אולמרט, שהיו ראש ממשלה במלוא מובן המילה (מה גם שמדובר בתקופה של 25 ימים, בין ה-22 באפריל ל-17 במאי. אולמרט כיהן כראש ממשלה בפועל כ-3 חודשים לפני הבחירות).
איתי כתב את הקטע. הפעם השלישית היא כמובן הפעם הזאת. מה לגבי שאלתי על תוארו של שרון? האם הוא היה עדיין ראש הממשלה? ומה קרה כאשר חדל להיות חבר כנסת? (שאלה דומה - מה יקרה אם אולמרט לא ירוץ לכנסת, וכבר לא יהיה חבר כנסת? האם יוכל להיות ראש ממשלה בלי להיות חבר כנסת?) ובעצם - הידעת? מעולם לא קרה שראש ממשלה מכהן לא נבחר לכנסת - דבר שכן קרה בארצות אחרות (לדוגמא קים קמפבל בקנדה ב-1993. עמיחי17:16, 27 באוקטובר 2008 (IST)
שרון היה ראש ממשלה בנבצרות, אולמרט היה ראש הממשלה בפועל. אולמרט ימשיך להיות ראש ממשלה גם אם לא ייבחר כחבר כנסת, משום שראש ממשלת מעבר לא יכול לעזוב אותה. ממילא ההנחה היא שמדובר במצב זמני ביותר. בשני המקרים האחרים, שרת ב-55 ורבין ב-77, הם נבחרו לכנסת, כך שהסיטואציה לא התעוררה. נתניהו, אגב, המתין ב-99 עד שברק ירכיב את ממשלתו לפני שהתפטר מהכנסת, וכך עשה גם ברק ב-2001. יכול להיות שחוק הבחירה הישירה דרש זאת, אני לא בטוח. הסיבה שראשי ממשלה מכהנים תמיד נבחרים לכנסת היא שהם תמיד ממשיכים להוליך את מפלגותיהם בבחירות הבאות - לניצחון או להפסד. 3 הפעמים היחידות שהם לא הוליכו את מפלגותיהם, הם בדיוק 3 המקרים האלה. עידו • שיחה17:29, 27 באוקטובר 2008 (IST)
לא ממש. סעיף 30(ג) לחוק יסוד הממשלה: "ראש הממשלה שהתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה" וסעיף 30(ב): "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה כאמור בסעיפים 18, 19, 20, 21, 28 או 29 תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה".
יש לי הערה לגבי הקטע הזה. נראה שהוא בא מתוך אהבת מתמטיקה לשם המתמטיקה, ומכאן הבעיה. יכול להיות אחלה קטע מזה שהמימד, מושג כה אינטואיטיבי, הפך לרעיון מתמטי מופשט. ממד רביעי נראה לרוב האנשים מוזר, שלא לדבר על ממד 2.39, למשל. היה צריך לנסח את הקטע אחרת- לא להתחיל מההגדרה ואז להגיד "זה נכון גם לשבר", אלא להתחיל מהמשמעות היומיומית של ממד. ישר מתחילים לדבר על מרחב של קבוצה, במקום על מרחב של ממד, מה שמרתיע את רוב האנשים. מה שמעניין פה הוא הניגוד בין שפת היום יום למתמטיקה.
לדוגמה:
המילה "ממד" היא מילה נפוצה בשימוש יומיומי במשמעות של אמות המידה למדידת מרחב: אורך, רוחב וגובה. דף נייר, למשל, הוא "דו ממדי", מכיוון שיש לו (בקירוב) רק אורך ורוחב, ואילו שולחן, למשל הוא תלת ממדי שכן יש לו אורך, רוחב וגובה. במתמטיקה ובפיזיקה, לעומת זאת, "ממד" מתייחס לכמות נקודות הציון הדרושות כדי לתאר את מיקום דבר כלשהו- בפיזיקה כדי למקם עצם במרחב התלת ממדי או במרחב-זמן הארבע ממדי, יש צורך בשלוש או ארבע נקודות ציון בהתאמה, ובמתמטיקה (באופן אינטואיטיבי) כדי להגדיר את מיקום נקודה כלשהי במרחב, מושג שגם לו יש משמעות מתמטית מופשטת ושונה מהמקובלת, יש צורך במספר כלשהו של משתנים לא תלויים זה בזה. לשם המחשה: אם נדע מהו מרחקו של עפרון מעט מבחינת אורך, רוחב וגובה, נדע את מיקום העפרון ביחס לעט. בשל המשמעות המתמטית המופשטת של המושג, ישנה הכללה למושג הממד באמצעותה ניתן ליצור מרחבים בעלי מספר לא שלם של ממדים, אף על פי שאין, במובן הפשוט של המילה, מספר לא שלם של נקודות ציון.
.jpg)
.jpg)
