ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/14

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023


ליגת היאבקות הגמדים הקמבודית והאריה הרעב[עריכת קוד מקור]

(תודו שהכותרת תפסה את תשומת הלב שלכם)
אני עדיין לא טורח לכתוב על זה קטע מסודר, ותכף אסביר למה. בינתיים פשוט אתן העובדות עבור אחד הדברים המגוחכים ביותר ששמעתי, שגורמים לי לאהוב את האינטרנט ואת האופן בו הוא מאפשר לכולם להיות קפילטיסטים גאים:

כמה חברים נכנסו לוויכוח הפילוסופי המהותי: האם 40 גמדים יוכלו, בעזרת עבודת צוות, להביס אריה בזירת אגרוף. אחד החברים טען באופן נחרץ שכן - האריה לא יטרוף את כל הגמדים ושסביר שהם יוכלו לשתף פעולה ולהכניע אותו. לאחר שאחד החברים התעצבן מעט על העקשנות הוא החליט להוכיח זאת לחבר ויצר עמוד אינטרנט פיקטיבי, שעוצב כך שיראה כאילו היה כתבה באתר ה-BBC, ובו כתבה מפורטת ופיקטיבית לחלוטין על קרב שכזה בקמבודיה, בו האריה טבח ב-42 גמדים. מילא שהחבר האמין, הוא לא היה לבד - הסיפור אומץ במהרה על ידי גופים עיתונאים רציניים, בהם ניו יורק פוסט ועיתונים ומגזינים בריטים. יוצר הכתבה הפיקטיבית התעורר יום אחד וגילה שהמתיחה שלו הגיעה לממדי ענק, ונאלץ להודיע ולהרגיע הציבור כי הכל היה פרי דמיונו ובמטרה לנצח בוויכוח הזוי מעט. כאן הסיפור הופך למשעשע באמת: האתר נשאר פתוח, עם המאמר הפיקטיבי והסיפור שמאחוריו והחל לצבור פופולריות. הדיון המשיך בדפיו ועוד ועוד אנשים ביקשו להביע דעה בעניין. לבסוף החליט בעל האתר למכור חולצות(!!!) עם הדפסים רלוונטים לנושא ושאר מוצרים עם אזכורים לנושא, זאת דרך מסחר אלקטרוני.

מקורות? קודם כל יש האתר עצמו: זה המאמר הפיקטיבי המקורי (הדיסקליימר לעיל צורף, מן הסתם, אחר כך) וזה ההסבר של בעל האתר אודות הסיפור, כולל הפניה לדיונים המעמיקים ולחנות האתר. יש גם את ערך בוויקיפדיה האנגלית, ובשלב זה הפסקתי לחפש מקורות, למרות שאני מניח שלא יהיה מסובך אם רוצים עוד סימוכין. אגב, לחובבי המתיחות המוצלחות מומלץ אתר מוזיאון המתיחות, כולל אנציקלופדיה בנושא.

יש לי שתי בעיות עם הקטע: האחת - לא מזמן העלתי קטע על מתיחה (גניבת האמפייר סטייט) שהתקבל, וגם הוא עסק בעיתונים ובאי בדיקת נתונים. הבעיה השנייה - אני לא רואה את הערך הדרוש ליגת היאבקות הגמדים הקמבודית שורד כאן שבוע. אם זה בסדר מבחינת החזרה על התימה, ואם מישהו יצליח לשכנע אותי שיש סיכוי לערך בנושא - אשמח לגבש קטע מהסיפור. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:16, 11 במאי 2009 (IDT)

אני לא אוהב את זה, זה נוגע בנושאים רגישים מדי בויקיפדיה. תומר א. - שיחה 23:30, 11 במאי 2009 (IDT)
תומר- לא הבנתי מה הבעיה בזה, נושא די משעשע. הציוני האחרון - שיחה 15:25, 12 במאי 2009 (IDT)
זה יגרור מיד שיחות לגבי אמינותה של ויקיפדיה. תומר א. - שיחה 15:29, 12 במאי 2009 (IDT)
זה לדעתי דווקא לא שיקול מוצלח, אנחנו לא מנסים להסתיר מהקרואים את העובדות לגבי אמינות ברשת. אני פשוט חושב שזה קצת איזוטורי, יש הרבה מתיחות מופרעות במיוחד, אני לא בטוח שיש להן מקום בעמוד הראשי שלנו. דניאל ב. 16:20, 12 במאי 2009 (IDT)
אני מסכים עם דניאל לגבי העובדה שהדבר האחרון שאנו צריכים לחשוש ממנו זה שהקטע יוביל לדיון באמינות ויקיפדיה. באותה מידה אפשר לטעון כנגד הצגת הנורה שתאיר את כל רמת גן כערך מומלץ.
אני לא יודע עד כמה המתיחה הזו איזוטרית. היא כן פורסמה באמצעי תקשורת רבים, חלקם רציניים. אני חושב שהיא מתאימה לקטע "הידעת?", אני רק לא בטוח שיהיה אפשר לכתוב עליה ערך בשביל הקטע. זהר דרוקמן - I♥Wiki18:24, 15 במאי 2009 (IDT)
לי נראה טבעי שמשהו שלא בטוח שמגיע לו ערך אז גם לא מגיע לו הידעת? דניאל ב. 18:58, 15 במאי 2009 (IDT)
ובכל זאת- אני חושב שדי חבל. זהר- אי אפשר להסתדר בלי כתיבת הערך? הציוני האחרון - שיחה 00:46, 17 במאי 2009 (IDT)
ךדעתי יש עניין בקטע, אפילו שאין טעם לכתוב ערך על המתיחה. סתם עומרשיחה 02:19, 17 במאי 2009 (IDT)
הקטע מצויין. לא צריך את הערך. אפשר לקשר כך: ליגת היאבקות הגמדים הקמבודית, ובקריאת הקטע כולו יובן שאין מדובר בליגה מציאותית, כך שאינו מהווה ערך בפני עצמו. כל סיפור על הטעיית העיתונות באופן מפתיע כ"כ ובפרט כשהסיפור הגיע רחוק מאוד (מסחר, חולצות, אתר קבע), זכאי ל"הידעת?". ולא, דניאל לא צודק. לא מה שאינו זכאי לערך, אינו טוב ל"הידעת?". ראו גם את הדיון הסוער בדיוני והצבעת המחיקה של הערך צירוף המקרים של לינקולן וקנדי, שגם אלה שתמכו במחיקת הערך לא התנגדו לכתוב את המידע שבו ב"הידעת?". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 21:43, 3 ביוני 2009 (IDT)
אז סיכמנו שיש קטע. אפשר לקבל הידעת? נורמלי בגודל סביר? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 13:12, 9 ביוני 2009 (IDT)
אז קבלו את זה:
בוויכוח בין חברים, טען אחד מהם ש- 40 גמדים יוכלו לשתף פעולה בעבודת צוות ולהביס אריה בזירת איגרוף. חבר מהקבוצה שרצה להוכיח שהדבר לא נכון יצר כתבה פיקטיבית ברשת באתר שעוצב כאתר ה- BBC, ובה מסופר על ליגת היאבקות הגמדים הקמבודית, ליגה דמיונית, שבמסגרתה התרחש קרב בו האריה טבח ב- 42 גמדים. הסיפור אומץ במהרה על ידי גופים עיתונאיים רציניים, ביניהם הניו יורק פוסט ועיתונים ומגזינים בריטיים. יוצר הכתבה שגילה פתאום שהמתיחה, הגיעה לממדי ענק, נאלץ להודיע לציבור שהסיפור הוא פרי דמיונו, ונועד כדי לנצח בוויכוח הזוי מעט. עם זאת, האתר ובו הכתבה המזוייפת נשאר פתוח, והחל לצבור פופולריות. בדפי האתר התחילו דיונים שהתארכו, כשגולשים רבים מביעים דעה בעניין, מה שהביא בסוף להחלטת בעל האתר לנצל אותו לרווחים כספיים, והתחיל למכור, דרך מסחר אלקטרוני, חולצות ושאר מוצרים עליהם הדפסים עם אזכורים בנושא הכתבה.
מקווה שמספיק קצר עכשיו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 16:51, 9 ביוני 2009 (IDT)
זה כבר יותר טוב, הציוני האחרוןשיחה • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 17:07, 9 ביוני 2009 (IDT)
הקטע אזוטרי להחריד וחבל שאושר. לא לכל סיפור מעניין מגיע הידעת?. דניאל ב. 00:12, 24 ביוני 2009 (IDT)

ניצחון מודרני בזכות מידע מודיעיני מתקופת התנ"ך[עריכת קוד מקור]

בזמן שלטונו של שאול המלך התרחש אחד הקרובות הידועים ביותר בין בני ישראל לפלשתים. הקרב התרחש באזור העיר מכמש כאשר בני ישראל חנו על גבע בנימין בעוד הפלשתים חנו בתוך העיר עצמה. על פי המסופר בספר שמואל א' פרק יד', באחד הלילות מצא יהונתן, בנו של שאול, ונושא כליו, מעבר סודי צר שאפשר להם לאגף את הכוח הפלשתי. השניים תקפו את חיל המצב שהיה במקום והצליחו לזרוע בהלה ומנוסה המונית במחנה האויב, שחשב שהוא מוקף על ידי צבאו של שאול. מספר שעות לאחר מכן תקף שאול את העיר וניצח בקרב. בעת מלחמת העולם הראשונה, ביקש צבאו של גנרל אלנבי לכבוש את כפר מכמש, שעמד בדיוק באותו המקום שבו עמדה העיר התנ"כית העתיקה, מידי כוח של האימפריה העות'מאנית שהחזיק במקום בעקשנות. אחד הקצינים בצבא זכר במעורפל כי השם מכמש מוזכר בתנ"ך. לאחר חיפוש יסודי בספר בלילה, לאור נרות, הצליח הקצין למצוא את הפרק המדובר והעיר את מפקדו. השניים שלחו מספר חיילים שהצליחו למצוא את המעבר המדובר בעזרת התיאור המפורט של המקום שניתן בפרק. פלוגה בריטית קטנה שנשלחה דרך המעבר הצליחה לאגף את הצבא העות'מאני ולהכניעו בדיוק כפי שעשה צבאו של שאול שלושת אלפים שנה לפני כן.

אולי עדיין דורש הגהה ועריכה קלה אבל מה אתם אומרים? מקורות לסיפור לא חסר. יורי - שיחה 15:04, 28 במאי 2009 (IDT)

נראה מגניב. לא הכרתי אותו לפני כן. תוכל בבקשה לספק מקורות? תודה, ‏עמיחי 16:05, 28 במאי 2009 (IDT)
היה על זה קטע קצר בערוץ ההיסטוריה. מקורות כאמור לא חסר. http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/rishonim/mihmash-2.htm, http://www.notes.co.il/ben-hateva/20826.asp, http://www.againstalloddstv.com/episodes.phpm, http://thevorpalsword.com/2008/03/09/a-strange-occurrence-at-michmash.aspx, http://leeh.wordpress.com/page/16//. האמת שבהתחלה זה נשמע לי כמו אגדה אורבנית אך עושה רושם שטעיתי.
אני לא מאמין לסיפור הזה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 19:52, 28 במאי 2009 (IDT)
במחשבה שנייה אני רואה עכשיו שהמקורות שבדקתי לא כאלה אמינים כמו שחשבתי. ייתכן ובכל זאת מדובר באגדה אורבנית. אני אנסה לקפוץ לספרייה בשבוע-שבועיים הקרובים ולבדוק את זה. יורי - שיחה 20:42, 28 במאי 2009 (IDT)
גדול! (בהנחה שזה אמיתי...) הציוני האחרון - שיחה 20:43, 30 במאי 2009 (IDT)
אהבתי. תומר א. - שיחה 21:14, 30 במאי 2009 (IDT)
לשלב את הערך מלחמת מכמש. אדם נבו;שיחה 21:17, 30 במאי 2009 (IDT)
יורי, בהנתן מקור מהימן זה אחד הידעת? הגדולים! צריך לעבוד על הניסוח. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ח' בסיוון ה'תשס"ט • 12:56, 31 במאי 2009 (IDT)
עם מקורות ברורים, תיארוך הקרב של אלנבי, וקיצור קל של הקטע, זה "הידעת?" בהא הידיעה!!! יורי, שכוייח. יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט' בסיוון ה'תשס"ט • 19:37, 31 במאי 2009 (IDT)
יש דבר כזה הידעת מומלץ? הציוני האחרון - שיחה 20:02, 31 במאי 2009 (IDT)
יורי, יש התקדמות עם המקורות ? הציוני האחרוןשיחה • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 23:22, 8 ביוני 2009 (IDT)
אני קצת לחוץ בזמן החודש אבל אני אנסה לקפוץ לסיפריה בהזדמנות הראשונה שתהיה לי. בסופו של דבר אני אברר על זה. מעבר לקטע הידעת, אני פשוט סקרן לדעת אם זה נכון או לא. יורי - שיחה 06:49, 10 ביוני 2009 (IDT)
הנה אני מלחיץ אותך קצת... אני מעביר אותו ל"מוכנים בבדיקה" שרק נצטרך את הסימוכין. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 07:03, 10 ביוני 2009 (IDT)

"עשר פרוטה" ו"עשר פרוטות"[עריכת קוד מקור]

הידעת? בתקופת המנדט הבריטי שימש בארץ ישראל השטר "לירה ארץ ישראלית" והמטבע "מיל" שהונפקו על ידי מועצת המטבע של פלשתינה (א"י). לאחר הקמת מדינת ישראל הוענקה הסמכות למחלקת המטבע של בנק אפ"ק (לימים: בנק לאומי) להנפיק את המטבע שיהווה הילך חוקי במדינת ישראל. בשנת 1950 (שנתיים לפני שנכנסה לשימוש הסדרה החדשה של "לירה ישראלית"), הוכנסה לשימוש סדרת מטבעות חדשה "פרוטה" (בהשראת הפרוטה מימי חז"ל), בערכים נקובים של מטבע "5 פרוטה" ומטבע "10 פרוטה", כשצורת היחיד בשם המספר אינה תקנית. לנוכח הטעות הנפיק בשנת 1956 בנק ישראל (שהוקם שנתיים קודם לכן), סדרה מיוחדת בערך נקוב "10 פרוטות". בעקבות מדיניות הקיצוב, האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה כל ערך והחל משנת 1960 חלה חלוקה חדשה בשם שבחרה ההאקדמיה ללשון העברית "אגורה" (הלקוח מהביטוי המקראי "אגורת כסף"). מטבע הפרוטה המשיך לשמש הילך חוקי במדינת ישראל עד להנפקת ה"אגורה חדשה" שהונפקה עם ה"שקל" (הישן) בשנת 1980.

מקור: אתר בנק ישראל, (וקרדיט לאתר שהעיר את תשומת לבי לכך). --Rex - שיחה 03:14, 6 ביוני 2009 (IDT)

צריך לשנות את המבנה של הידעת? הזה ולהעמידו סביב הטעות. אחרת זה סתם תקציר מידע. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 04:51, 10 ביוני 2009 (IDT)

קיצוץ קל (הורדת פרטים מיותרים) והבלטת הטעות:

בשנת 1950,הוכנסה לשימוש סדרת מטבעות חדשה "פרוטה" (בהשראת הפרוטה מימי חז"ל), בערכים נקובים של מטבע "5 פרוטה" ומטבע "10 פרוטה" כשצורת היחיד בשם המספר, פרוטה, אינה תקנית (השם הנכון הוא 'פרוטות', ברבים). לנוכח הטעות הנפיק בשנת 1956 בנק ישראל, סדרה מיוחדת בערך נקוב "10 פרוטות". (בעקבות מדיניות הקיצוב, האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה כל ערך והחל משנת 1960 חלה חלוקה חדשה בשם שבחרה ההאקדמיה ללשון העברית "אגורה". מטבע הפרוטה המשיך לשמש הילך חוקי במדינת ישראל עד להנפקת ה"אגורה חדשה" שהונפקה עם ה"שקל" (הישן) בשנת 1980.)

הייתי מוריד גם את כל הקטע האחרון שבסוגריים. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 00:01, 12 ביוני 2009 (IDT)

רק לאחר כמה פעמים שקראתי מצאתי את הטעות. כדאי להבליט עוד יותר. ‏עמיחי 12:26, 12 ביוני 2009 (IDT)
ערכתי קמעא. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 14:35, 12 ביוני 2009 (IDT)
צודקים, הפאנצ' היה קצר מידי, וההרחבה המלאכותית לא שיפרה אותו. להלן תמצית ה"הידעת?". כשאולי ניתן לצרף לו טעויות דומות בקנה מידה זהה. Rex - שיחה 04:55, 13 ביוני 2009 (IDT)

הידעת? בשנת 1950 הוכנסה לשימוש סדרת מטבעות חדשה "פרוטה" (בהשראת הפרוטה מימי חז"ל), בערכים נקובים של מטבע "5 פרוטה" ומטבע "10 פרוטה", כשצורת היחיד בשם המספר אינה תקנית. לנוכח הטעות הנפיק בשנת 1956 בנק ישראל סדרה מיוחדת עם השם התקני "10 פרוטות".

היי, חגי! - בשניה האחרונה, היום בדיוק בדקתי את אוסף תמונות המטבעות שלי, (אותו ליקטתי וערכתי לצורך הערך שבעת המינים). יש בידי תצלומים של 50 פרוטה, 100 פרוטה, 250 פרוטה ו-500 פרוטה כולם מתש"ט 1949 (או חורף 50) לכן משהו פה מאוד לא מסתדר לי. אם תרצה, אוכל להעלות את תמונות המטבעות לשרת כדי שתראה את זה. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 21:28, 23 ביוני 2009 (IDT)
פרוטה בנק ישראל טועה? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 21:34, 23 ביוני 2009 (IDT)
הוא אשר אמרתי, בכל מטבעות הפרוטה מ-5 עד 500 (יש לי את כל המטבעות וכפי הנראה הם קיימים גם באתר הבנק), כתוב פרוטה. מדוע תוקנו רק ה-10 פרוטות ולא האחרים? האם יש למישהו תמונה כזו? מה המקור לידיעה? משהו כאן מוזר, הבחנתי בזה לא במהלך הדיון, כפי שאמרתי רק היום. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 21:39, 23 ביוני 2009 (IDT)
אכן בכל הצילומים "פרוטה". אולי אתה בודק עם הבנק מחר? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 21:44, 23 ביוני 2009 (IDT)
OK חגי מצאתי בתחתית הדף יש 10 פרוטות. אבל למה לא הוחלפו כל השאר משהו מוזר פה? אולי אשלח מייל לבנק. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 21:47, 23 ביוני 2009 (IDT)
רק כעת מצאתי את הדיון, ההסבר לשאלת יהודה הנו פשוט, מעל עשרה עצמים ניתן לומר הן בצורת היחיד והן בצורת הרבים. לכן הטעות היחידה יכולה להיות רק בערכים 5 ו-10. השאלה היחידה היא מדוע לא הוחלפה סדרת ה-5 פרוטה? לשאלה זו לא הצלחתי למצוא מענה ברשת. Rex - שיחה 12:30, 3 ביולי 2009 (IDT)

מאגר הזהב הגדול בעולם[עריכת קוד מקור]

מאגר הזהב הגדול בעולם נמצא בבנק המרכזי של ארצות הברית במנהטן, שבעיר ניו-יורק. רוב הזהב בכספות הבנק המרכזי הופקד שם על-ידי בנקים מרכזיים זרים ומוסדות אחרים. נהוג לחשוב שכמות הזהב הגדולה ביותר נמצאת בפורט נוקס, אך הוא נמצא רק במקום השני, כאשר בו נמצא מטמון הזהב הגדול ביותר שבבעלות ממשלת ארצות הברית.

אנדר-ויק - שיחה 01:37, 12 ביוני 2009 (IDT)

דיי ידוע לכל מי שראה את "מת לחיות 3". זהר דרוקמן - I♥Wiki10:57, 14 ביוני 2009 (IDT)
ולכל השאר גם. הציוני האחרון ~ שיחה 11:08, 14 ביוני 2009 (IDT)
לא, זה רק בגלל שלכל השאר יש חברים שראו את מת לחיות 3. כל הידע בעולם מגיע או מוויקיפדיה או מהקולנוע, זה ידוע. זהר דרוקמן - I♥Wiki11:09, 14 ביוני 2009 (IDT)
חה חה הציוני האחרון ~ שיחה 11:35, 14 ביוני 2009 (IDT)
ומי שראה רק את גולדפינגר? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 11:41, 14 ביוני 2009 (IDT)
אפשר להפוך את הקטע: "נהוג לחשוב... אך..." וזה עדיין יהיה גבולי. הציוני האחרון ~ שיחה 11:58, 14 ביוני 2009 (IDT)
אז אתם פוסלים את ההצעה כי העובדות הופיעו בתת-סיפור מסרט שיצא לפני 15 שנה? איפה יש הכי הרבה זהב זו עובדה מעניינת. אנדר-ויק - שיחה 18:38, 14 ביוני 2009 (IDT)
אני לא משתגע על ההצעה כי העובדה הופיעה במרכז עלילתו של סרט שובר קופות מסדרת סרטים שוברי קופות, ועל כן אני מעריך שאם נשים על זה את הכותרת "הידעת?" יותר מדי קוראים יגידו "כן". זהר דרוקמן - I♥Wiki19:05, 14 ביוני 2009 (IDT)
הסרט גרף $361,212,499 לצערי זה יותר מדי מוכר מכדי להפוך אותו להידעת? הציוני האחרון ~ שיחה 22:02, 14 ביוני 2009 (IDT)
361,212,500$. בדיוק קניתי את הדי.וי.די. אדם נבו;שיחה 22:09, 14 ביוני 2009 (IDT)
ואוו קנית בזול! רק דולר אחד? גם אני רוצה! הציוני האחרון ~ שיחה 22:10, 14 ביוני 2009 (IDT)
בואו נעשה סדר:
נהוג להתייחס לסרט כמצליח אם "כיסה" את תקציבו. כלומר - אם הכנסותיו מהקרנות באולפני קולנוע עלו על תקציב ההפקה. אלא שתקציב זה לא כולל את עלויות השיווק, אלא רק עלויות ההפקה עצמה - חומרי הגלם (סט, מצלמות, מיקרופונים, איפור, תאורה, ציוד עריכה...) השכר לשחקנים, הבמאי, התסריטאי, הצלמים, אנשי האפקטים, הפעלולנים ושאר הצוות הטכני (נניח שעלויות ההובלה וההפצה עצמה זניחות). מנגד, ההכנסות הן ברוטו. לא רק צריך להסיר מהן את המס, או עמלות על המרת כספים - אלא גם את הכסף שהולך לכיסי בעלי בתי הקולנוע. מהכסף שנותר צריך להסיר את הכסף שהולך לחברת ההפצה המקומית. והאזורית. והעולמית. והתמלוגים, אם יש, לאמנים שנתנו את שיריהם ויצירותיהם לסרט, או לשחקנים. ובסוף משהו אכן מגיע לאולפנים. אפשר ממש לרחם עליהם...
ההכנסות גם לא כוללות את הרווחים ממכירות והשכרות הסרט בפורמטים ביתיים (כלומר - די.וי.די. וקלטות וידאו - כן, עוד היו כאלה בזמנו, וגם היום יש), וגם לא את התמלוגים על הקרנת הסרט בתחנות הטלוויזיה השונות. אבל נניח והיה, יתכן מאוד שממחיר הדי.וי.די., נניח 100 שקל - אחרי שהסרנו את מה שהולך לכיס המשווק, המפיץ, הממשלה, מפיץ ה-די.וי.די. וכן הלאה והלאה - דולר אחד (4 שקלים מ-84.5 - 5 אחוז בערך) לא כזה לא ריאלי. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:24, 14 ביוני 2009 (IDT)
שבירת כיוון להידעת? שיצדיק את עצמו.

שוד מאגרי זהב תמיד הצית את דמיונם של תסריטאי ובמאי קולנוע. בסרט גולדפינגר, בכיכובו של שון קונרי, הנחשב לסרט הקולנוע שקיבע את שגעון סדרת סרטי ג'יימס בונד, מנסה הנבל התורן לפוצץ את מטמון הזהב הגדול ביותר של ממשלת ארצות הברית בפורט נוקס. בסרט מת לחיות 3, בכיכובו של ברוס ויליס, שודדת חבורת הנוכלים את מאגר הזהב הגדול בעולם, הנמצא בבנק המרכזי של ארצות הברית במנהטן שבעיר ניו-יורק, בעזרת פעולות הסחה מחוכמות. במציאות, אכן, רוב הזהב בכספות הבנק המרכזי של ארה"ב הופקד על-ידי בנקים מרכזיים זרים ומוסדות פיננסיים אחרים.

חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג בסיוון ה'תשס"ט • 22:48, 14 ביוני 2009 (IDT)

נשמע כאילו המשפט האחרון הוא חלק מהסרט. אולי להדגיש: "בניגוד לפורט נוקס, שם מאוחסן זהבה של ממשלת ארה"ב, בבנק המרכזי..." אדם נבו;שיחה 22:59, 14 ביוני 2009 (IDT)
איך עכשיו? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג בסיוון ה'תשס"ט • 23:02, 14 ביוני 2009 (IDT)
הוספתי "הגדול ביותר" לפני פורט נוקס, ופסיק קטן אחרי ה"לכן". נראה מצויין. אדם נבו;שיחה 23:06, 14 ביוני 2009 (IDT)
"אכן, רוב הזהב בכספות הבנק המרכזי של ארה"ב הופקד על-ידי בנקים מרכזיים זרים ומוסדות פיננסיים אחרים."- לא הבנתי מה באה מילת ה'אכן' לתאר שרוב הכסף שבבנק המרכזי הופקד על-ידי בנקים אחרים? הציוני האחרון ~ שיחה 23:29, 14 ביוני 2009 (IDT)

גולדפינגר, הנבל על שמו נקרא הסרט, מנסה לפוצץ פצצה מלוכלכת בתוך פורט נוקס, במטרה להפוך את כל הזהב שם לרדיואקטיבי, ולכן בלתי שמיש וחסר ערך, ובעקבות זאת ערך הזהב הפרטי שלו יעלה פלאים. זה דומה, אך לא בדיוק, לניסוח "לפוצץ את מטמון הזהב" המופיע בתבנית. איתמר ק. - שיחה 18:05, 24 ביולי 2009 (IDT)

תוקן. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באב ה'תשס"ט • 18:42, 24 ביולי 2009 (IDT)

פרשת הסרג'נטים[עריכת קוד מקור]

בפרשת הסרג'נטים שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטיים ומאוחר יותר אף הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של שלושה מחבריהם. בשנת 1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד התלויים בפרשה, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג.

בברכה, הציוני האחרון ~שיחה~ לא נשכח ולא נסלח 23:50, 13 ביוני 2009 (IDT)

לטעמי כדאי להזכיר את הפרשה בשמה לפני המשפט השני. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:52, 13 ביוני 2009 (IDT)
אני צריך הבהרה. אז מה אם הם לא ידעו עובדה זו? מה זה משנה? תומר א. - שיחה 10:06, 14 ביוני 2009 (IDT)
מה?! מה ז"א מה זה משנה? אני בטוח ב-99% שאם הם היו יודעים שהוא יהודי הם לא היו הורגים אותו, בתקופה ההיא להרוג יהודי כשיש רוב ערבי בסביבה ('נלחמו' על כל מעפיל) זה לא דבר של מה בכך. הציוני האחרון ~ שיחה 11:12, 14 ביוני 2009 (IDT)
בנוסף לכך הפרשה היא זו שהאיצה את יציאת ההבריטים מהארץ (כפי שהודה אחד הקולונלים ""תליית שני הסרג'נטים הבריטים גרמה ליציאתנו (מארץ ישראל) יותר מכל דבר אחר".) והיא זו שהפסיקה את ההוצאות להורג שהתקיימו באותה תקופה. אם הם לא היו הורגים אותו אולי המדינה הייתה קיימת רק משנת 54 ואולי בכלל לא. הציוני האחרון ~ שיחה 11:15, 14 ביוני 2009 (IDT)
אחלה שנה לעצמאות, 54'. אני בעד לא לתלות את הסרג'נטים. 48' יצאה מכל החורים. אדם נבו;שיחה 11:20, 14 ביוני 2009 (IDT)
ואיזה מקום יותר טוב מלהביא את ציטוט של מנחם בגין (מפקד האצל באותם ימים) : "אין ספק, כי לו היינו משחררים את הסרג'נטים, היו הבריטים מקימים לנו שדרות של תליות והיו שולטים בארצנו עד היום הזה. " הציוני האחרון ~ שיחה 11:25, 14 ביוני 2009 (IDT)
תומר, זה לא ברור? הם לא היו הורגים יהודי. אגב, זה ערך מומלץ, וחשוב שנקשא לערכים מומלצים. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 13:34, 14 ביוני 2009 (IDT)
לתומי תמיד סברתי שבהיסטוריה אין "אם" אלא רק מה שקרה. אני דווקא טוען שהם היו תולים אותו פעמיים למען יראו וייראו. תומר א. - שיחה 17:24, 14 ביוני 2009 (IDT)
הם אכן תלו אותו פעמיים (במפעל ובחורשה), הרעיון הוא לא אם הם היו מגלים אלא הקטע שהוא היה יהודי. הציוני האחרון ~ שיחה 17:30, 14 ביוני 2009 (IDT)
הוספתי עוד שורה וחצי לפאנץ', ובעריכה מאוחרת יותר שיניתי קצת ניסוח והעיקר חברה, כמה שיותר קישורים פנימיים בהידעת, יותר טוב. יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 17:41, 14 ביוני 2009 (IDT)

"חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה"[עריכת קוד מקור]

לפני שאני כותב קטע חדש על הנושא שבכותרת, הבה נאסוף אותם אחד לאחד:

  1. שמעון פרס (1990)
  2. ציפי לבני (2008)
  3. פנחס רוזן (1950)

יש עוד? ‏עמיחי 09:30, 9 ביוני 2009 (IDT)

אין? אזעיק לכאן כמה מומחים. ‏עמיחי 10:05, 14 ביוני 2009 (IDT)

הנה טיוטה ראשונית:

בשנים האחרונות זכורים שני פוליטיקאים ישראלים שנכשלו בהרכבת ממשלה, לאחר שקיבלו מנדט להרכיבה מנשיא המדינה: שמעון פרס לא הצליח להרכיב ממשלה לאחר התרגיל המסריח ב-1990 בעקבות סירובם של שני חברי כנסת מאגודת ישראל לתמוך בה. ציפי לבני לא הצליחה אף היא להרכיב ממשלה ב-2008, לאחר התפטרותו של אהוד אולמרט מראשות הממשלה, דבר שהוביל להקדמת הבחירות. אך לא רבים זוכרים כי לאחר התפטרותו של דוד בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1950, דחתה הכנסת את הצעתו להקים ממשלת מיעוט, ואז הטיל הנשיא חיים ויצמן על פנחס רוזן, מנהיג הציונים הכלליים להרכיב ממשלה חדשה. רוזן ניסה להרכיב ממשלה, אך החזיר את המנדט לנשיא ובן-גוריון הקים את ממשלת ישראל השנייה.

הנה ציטוטים מדברי הכנסת שאיתרתי בסיועו של עידו. תודה רבה לו! (הועבר מדף שיחתו):

הנה קטע מה-17.10.1950 (השיבושים בטקסט הן בגלל שזה נסרק ועובד באמצעות תוכנה):
ראש-הממשלה ד. בן-גוריון: הצעתי ממשלת-מעבר בת שבעה חברים. או תצביעו בעדה — או תציעו ממשלה משלכם, אבל אל תכריחו אותי להיות בממשלה שנתפרקה ואין עליה אחריות קולקטיבית אפילו לחדשים מספר. איני יודע מה יקרה בשני חדשים אלה. יש לפעמים ענינים חמורים המוכרעים ביום אחד. ואין אני רוצה להיות אף יום אחד בממשלה שאין עליה אחריות קולקטייבת, ממשלה שכל חבר שבה הוא גם בממשלה — וגם נגדה בכל רגע שהוא רוצה.
(בהמשך): אני מעמיד להצבעה את ההצעה ששמענו מפי ראש-הממשלה, בדבר הקמת ממשלת-מעבר בת שבעה חברים. הצבעה: בעד ההצעה — 43; נגד ההצעה — 57; נמנעים — 8. הצעת ראש-הממשלה ד. בן-גוריון לא נתקבלה.
בהמשך קיבלה הכנסת את הצעת חבר הכנסת מאיר גרבובסקי: "לאור ההצבעה, והואיל ואין רוב יציב לממשלה, מטילה הכנסת על ועדת החוקה, חוק ומשפט, להכין תוך שבועים חוק בחירות, ולהביא אותו לפני הכנסת לקריאה ראשונה". הצעה זו התקבלה ברוב של 53 מול 44.
סיכום הדיון של בן-גוריון: "כנסת נכבדה. 57 חברי-הכנסת אשר הצביעו נגד הצעתי על ממשלת-מעבר של שבעה, רוב המורכב מסיעות הציונים הכלליים, חירות, מפ״ם, החזית הדתית ומק״י, הביעו על ידי כך רצונם בממשלה הקודמת. הואיל ואין ברצוני לעמוד בראש הממשלה הנשארת קיימת בתוקף החלטת ה-57 והצעתי בדבר ממשלת-המעבר של שבעה לא נתקבלה, אחזיר מחר בבוקר לנשיא המנדאט שנמסר לי להרכיב ממשלה. אני רוצה להביע תורתי ל-43 שהביעו אמון להצעת על ממשלה של שבעה חברים
וזה מה-30.10.1950:
ראש-הממשלה ד. בן-גוריון: ההודעה שאני עומד למסור לכנסת, על פי היושר היה צריך להגישה שר-המשפטים, מר פנחס רוזן.
ישראל בר-יהודה (מפ״ם): הלא גם הוא החזיר את המאנדאט.
ראש-הממשלה ד. בן-גוריון: כידוע לכם, מאחר שלפני שבועיים דחתה הכנסת ברוב את הצעתי להקים ממשלת מעבר בת 7 חברים, כדי לסדר בחירות בהקדם האפשרי, החזרתי לנשיא את המאגדאט על ייסוד ממשלה חדשה. הנשיא הטיל את התפקיד על החי פ. רוזן. ומד. שלא עלה בידי להביא לפני הכנסת — הצעה על ממשלה יציבה בת 13 חברים — עלה בידו, ואני מביא לפניכם, בעצם, רק פרי עבודתו
(מדלג על קריאות ביניים)
ראש-הממשלה ד. בן-גוריון: החבר פנחס רוזן מתוך עניוות ואצילות רעת לא רצה לקחת על עצמו הכבוד להביא ההצעה לכנסת והודיע לנשיא, כי אינו מקבל על עצמו השליחות ומייעץ לנשיא למסור זאת לראש-הממשלה. הנשיא הטיל עלי מחרש תפקיר זה, ואני מביא לפניכם ממשלה של שלושה-עשר על בסיס קווי-היסוד של הממשלה שאושרה בכנסת במארס 1949, בתוספת המסקנות הכלכליות של הממשלה המונחות לפניכם על השולחן. הממשלה מיוסדת על אחריות קולקטיבית, בהתאם לפרק הראשון של קווי-היסוד. חלקי הקואליציה המוצעת הודיעו לי על רצונם לתמוך בממשלה זו עד תום כהונת הכנסת, בראשית שנת 1953, והממשלה הזאת — אם תאושר — תציע לכנסת חוק על משך כהונת הכנסת, עד תום 4 שנים מיום היבחרה בפעם הראשונה."

לא מצאתי דברים מפי פנחס רוזן עצמו. עידושיחה 10:43, 14 ביוני 2009 (IDT)

(עד כאן הציטוט מדברי עידו)

מה אתם אומרים? על מי נטיל את הרכבת הערך ממשלת מיעוט? ‏עמיחי 13:07, 14 ביוני 2009 (IDT)

יש לבאר את נושא החזרת המנדט של רוזן לנשיא. כרגע אפשר לחשוב שהוא נכשל במשימה. זהר דרוקמן - I♥Wiki13:14, 14 ביוני 2009 (IDT)
ב"הכל פוליטי" של עמוס כרמל (בערך "ממשלת ישראל הראשונה") כתוב שלאחר שהכנסת לא אישרה את ממשלת המיעוט, בן גוריון ניסה להרכיב, נכשל ואז גם רוזן נכשל. רק אז הרכיב בן גוריון את הממשלה השנייה. יש עוד מקורות? ‏עמיחי 13:55, 14 ביוני 2009 (IDT)
אוקיי, אז ככה. לפי בקשת עמיחי אני אגיב בנושא:

1. לדעתי יש להרחיב על נסיון הקמת הקואליציה של פנחס רוזן, כי התפלאו נא - אך אפילו אני, פוליטיקאי (=]) ברמ"ח איבריי, לא ידעתי על כך, ואני בטוח שגם חלק גדול גדול מהציבור. 2. הערך המיועד נראה מאוד טוב ומסביר. צריך אמנם קצת לשכתב, כי הוא נראה קצת קליל - "אך רבים לא זוכרים", זה פחות מתאים לוויקיפדיה מאשר לעיתון למשל. 3. אני מוכן לקחת על עצמי את בניית הערך "ממשלת מיעוט". 4. אשמח לעזור לכם אם תצטרכו עזרה בפרויקט זה עד סיומו, ובכל נושא אחר הקשור לפוליטיקה :-). אלון. אלון - יום טוב לכולם - שיחה 13:57, 14 ביוני 2009 (IDT)

אלון, תודה רבה. האם יש לך מקורות נוספים על אלו שהוזכרו כאן, בדבר ניסיון הקמת הממשלה של פנחס רוזן? ‏עמיחי 14:00, 14 ביוני 2009 (IDT)
אוקיי ככה. מעיון שלי בכמה מקורות מידע מהימנים. פנחס רוזן ה-צ-ל-י-ח בהקמת הממשלה, שבראשה יעמוד בן - גוריון. הוא גיבש את הממשלה השנייה בראשותו (מדובר במקרה מסובך ביותר), אמר למפלגות שגיבש כי בראשם יעמוד בן - גוריון. רוזן פנה לנשיא וויצמן והודיע לו כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה וכי הוא ממליץ על בן - גוריון. וויצמן הטיל על בן - גוריון שנית (דרך הכנסת), ובן - גוריון תוך 3 ימים הקים את הממשלה בראשותו, שאותה למעשה גיבש פנחס רוזן. אלון - יום טוב לכולם - שיחה 15:47, 14 ביוני 2009 (IDT)
הרסת. קיוויתי שמדובר בניסיון הפיכה של ממש, ואפילו בנקמת ויצמן בביג'י (רוזן היה עוזרו של ויצמן במשך שנים). עכשיו שככה, זה כמעט לא שווה כלום - גם את הממשלה של ביבי הרכיב נאמן, ולא ביבי. אדם נבו;שיחה 15:55, 14 ביוני 2009 (IDT)
מצטער. http://books.google.co.il/books?id=JGva_HJlJdgC&pg=PA242&lpg=PA242&dq=פנחס+רוזן+ממשלה&source=bl&ots=LyNIN5cJqo&sig=Cno5lPcbC-rJfRJtzHRvofnZf9g&hl=iw&ei=_u80Su6zFo6v-AaWtPmgDQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3#PPA242,M1 - זהו אחד הקישורים שבו לא מפורט המקרה, אך בערך. לידיעתכם =]. אלון - יום טוב לכולם - שיחה 16:11, 14 ביוני 2009 (IDT)
ממשלת מיעוט עליי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:49, 14 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה על כתיבת הערך ממשלת מיעוט, אבל בעקבות הערותיו של אלון ובעקבות שיחתי עם עידו בדף שיחתו - מתברר שככל הנראה פנחס רוזן הרכיב את הממשלה עבור בן-גוריון (לא ברור אם לכתחילה או בדיעבד). אם כך, אשנה את כיוון הקטע לעובדה שבעבר (לפני 1968) היה יכול הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שלא יעמוד בסופו של דבר בראשה. כך היה עם פנחס רוזן וכך גם עם לוי אשכול שהרכיב את הממשלה ב-1961 עבור בן גוריון. פרטים בדף שיחתו של עידו וניסוח חדש - מחר. ‏עמיחי 00:02, 15 ביוני 2009 (IDT)
טיוטה חדשה

בשנת 1968 קיבלה הכנסת את חוק יסוד: הממשלה, שבו נאמר בסעיף 13ג: "חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה". זאת מכיוון שעד אז יכל חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה, שלא לעמוד בראשה, כפי שאכן קרה פעמיים בהיסטוריה של מדינת ישראל: ב-1950 הרכיב פנחס רוזן את ממשלת ישראל השנייה, שבראשה עמד דוד בן-גוריון וב-1961 הרכיב לוי אשכול את הממשלה העשירית, ממשלתו האחרונה של בן-גוריון.

מה אתם אומרים? ‏עמיחי 22:01, 15 ביוני 2009 (IDT)

יפה. ביצעתי שבירה להקל על העריכה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:30, 15 ביוני 2009 (IDT)
מעולה! הניסוח מתאים בדיוק לעובדות! אלון - יום טוב לכולם - שיחה 06:51, 16 ביוני 2009 (IDT)

מדליות אולימפיות באמנות[עריכת קוד מקור]

במשחקים האולימפיים שנערכו מ-1912 ועד 1948 הוענקו מדליות לא רק בענפי ספורט שונים, אלא גם באמנויות. תחרויות נערכו בתת-ענפים שקובצו לענפים הראשיים אדריכלות, ספרות, מוזיקה, פיסול וציור. תחרויות אלה שולבו במשחקים לפי חזונו המקורי של הברון פייר דה קוברטן, אבי המשחקים האולימפיים המודרניים. דה-קוברטן עצמו זכה במדליית זהב בספרות באולימפיאדת סטוקהולם (1912), על יצירה שהגיש בשם עט. מקור: כללי (אנ'), דה-קוברטן 1912 (אנ') דב ט. - שיחה 20:33, 16 ביוני 2009 (IDT)

גדול. אדם נבו;שיחה 20:44, 16 ביוני 2009 (IDT)
אפשר גם להוסיף שבכל אולימפיאדה מחולקות כ-1,800 מדליות (ועדיין, ישראל מביאה רק אחת מארד). הציוני האחרון ~ שיחה 22:28, 16 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי זה לא קשור. אם אפשר להוסיף מדוע באמת הופסקו התחרויות האמנותיות באולימפידות. החלפתי מ"אולימפיאדות" ל"משחקים אולימפיים". תקין יותר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 23:18, 16 ביוני 2009 (IDT)
גבוה יותר? מהיר יותר? חזק יותר? אהה. אדם נבו;שיחה 23:22, 16 ביוני 2009 (IDT)

האבאיודאייה[עריכת קוד מקור]

האָבַּאיוּדָאיה הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית, אשר הוקמה על ידי סמיי קאקונגולו, מצביא גדול והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית, בעקבות אכזבתו מהבריטים ומהדת הנוצרית. אתנית, בני האבאיודאיה הם בני העם של בגנדה, ואין להם שום קשר היסטורי לעם היהודי שמקורו בארץ ישראל, פרט לפרקטיקה הדתית שלהם. בני הקהילה חובשים כיפות, מלים את ילדיהם, שומרים על שחיטה ועל הלכות כשרות, וכן הלאה, וחוגגים את חגי ישראל. הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והמסורתית כקהילה יהודית, ובשנת 2008 אף הקימה הקהילה המסורתית ישיבה תורנית בעיר מבאלה.כיום, הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרווטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי.

אני לא חושב שרוב היהודים שמעו עליהם, חוו דעתכם. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 16:13, 11 ביוני 2009 (IDT)
שיניתי מעט את הניסוח (פחות מוּטֶה לכיוון האורתודוכסיה ויותר עובדתי-נייטראלי). מדובר בטריוויה מרתקת, שלא שמעתי עליה עד כה. אכן קטע מעניין. אני מצטרף להמלצה. דני. ‏Danny-w22:42, 12 ביוני 2009 (IDT)
אבל עכשיו נראה כאילו הינם סתם תמהוניים שהחליטו לקבל על עצם את היהדות, חשוב שיראו שיש 2 זרמים ביהדות שמכירים בהם.(אולי לשנות את השורה האחרונה "הקהילה מוכרת על ידי היהדות הקונסרווטיבית והרפורמית"?). הציוני האחרון ~ שיחה 12:49, 15 ביוני 2009 (IDT)
אפשר. אתה מוזמן לנסח. תודה. ‏Danny-w15:45, 16 ביוני 2009 (IDT)
במחשבה שנייה, עדיף כך. הציוני האחרון ~ שיחה 22:57, 16 ביוני 2009 (IDT)
ובמחשבה ראשונה שלי צדקת במחשבתך הראשונה... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 23:22, 16 ביוני 2009 (IDT)
הוסף. הציוני האחרון ~ שיחה 00:18, 17 ביוני 2009 (IDT)

מטוס עם כנף אחת[עריכת קוד מקור]

תראו מה קיבלתי באימייל:

בשנת 1983 התנגש מטוס קרב אפ-15 של חיל האויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון קרב אויר מעל הנגב.הסקייהוק הפך לכדור אש וטייסו נטש אותו מיד (בשלום). האפ-15 איבד את כל הכנף הימנית שלו והמטוס נותר עם כנף אחת בלבד, אבל בגלל הסילון העז של אדי דלק שניתזו מהגדם של הכנף והסתירו אותו, הטייס זיו נדיבי והנווט יהואר גל לא ידעו שהם טסים על כנף אחת בלבד,מצב ש"כמובן" אי אפשר לטוס בו, ולכן לא נטשו מיד אלא ניסו וגם הצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולכן המשיכו לטוס ופנו לנחיתת חירום בבסיס. בנוסף לכך שהם הצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב פשוט בלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה במהירות של מעל 450 קמ"ש, כפול ממהירות הנחיתה הרגילה של המטוס, תוך שוו עצירת החירום של המטוס נתלש ממנו בגלל המהירות הגבוהה, והמטוס נעצר מטרים ספורים לפני סוף המסלול.

אחרי יותר מ-20 שנה, סוף סוף ניתן לראות את הסרט, בו רואים בבירור אפ-15 טס ואחר כך נוסע על המסלול עם כנף יחידה, ותמונות צבע מקוריות של המטוס על הקרקע לאחר מכן , בסרט יש גם ראיון עם הטייס. הסרטון

שווה לנסח קטע? הציוני האחרון ~ שיחה 20:59, 18 ביוני 2009 (IDT)
מה השאלה בכלל... חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 19:26, 23 ביוני 2009 (IDT)
מצטרף לאדלר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:04, 23 ביוני 2009 (IDT)

בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטשו בשלום. המטוס המתנגש איבד את כנפו הימנית כך שנותר עם כנף אחת בלבד, אך בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מהגדם של הכנף וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לכך שהם הצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף אף שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה, מעל 450 קמ"ש, כפול ממהירות הנחיתה הרגילה. הציוני האחרון ~ שיחה 00:55, 24 ביוני 2009 (IDT)

מעולה, ערכתי טיפ-טיפה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:51, 1 ביולי 2009 (IDT)
מפריע לי טיפה שבשורה האחרונה מופיעה שלוש פעמים המילה 'נחיתה'... הציוני האחרון ~ שיחה 18:42, 1 ביולי 2009 (IDT)
אבל אחרת זה לא ברור. תמצא ניסוח ברור בלי שלוש פעמים... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:50, 1 ביולי 2009 (IDT)
אם אני מזכיר את החיתה משפט לפני ומשפט אחרי (שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה, מעל 450 קמ"ש [בעת הנחיתה], כפול ממהירות הנחיתה הרגילה) די ברור שאני מדבר על הנחיתה לא? הציוני האחרון ~ שיחה 18:54, 1 ביולי 2009 (IDT)
כרצונך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:56, 1 ביולי 2009 (IDT)
לא, אני רוצה לדעת אם זה באמת ברור. (או שרק לי) הציוני האחרון ~ שיחה 18:58, 1 ביולי 2009 (IDT)
נחכה אולי לדעות נוספות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:59, 1 ביולי 2009 (IDT)
לדעתי להוריד את בעת הנחיתה. וכן גם את ה"בנוסף לכך שהם הצליחו לטוס ולנחות במצב שנחשב עד אז כבלתי אפשרי" זה צריך לעלות אצל הקורא. להפוך את זה "המטוס אף שרד בשלום את הנחיתה, חרף..." נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 19:14, 1 ביולי 2009 (IDT)
לא. אל 'תתחכם' את הקורא כ"כ. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:32, 1 ביולי 2009 (IDT)
יותר מדי התחכמות, מקווה שעכשיו זה בסדר. הציוני האחרון ~ שיחה 19:54, 1 ביולי 2009 (IDT)
אחלה קטע. הניסוח לא מפריע לי. סתם עומרשיחה 23:43, 1 ביולי 2009 (IDT)

מי רוצה להיות מיליונר?[עריכת קוד מקור]

בגרסה הבריטית של התוכנית מי רוצה להיות מיליונר? הוצגה לאחד המתמודדים השאלה: "תיאורטית, מהו מספר החבטות הנמוך ביותר בעזרתן ניתן לנצח מערכה במשחק טניס?", כשהאפשרויות שהוצגו לפניו הן 12, 24, 36 ו-48. על פי חישובו, נדרשות 4 חבטות כדי לנצח משחקון ושישה משחקונים כדי לנצח מערכה, לכן התשובה היא 24 חבטות. הוא בחר בתשובה זו וזכה ב-64,000 ליש"ט. אך למעשה, תשובתו הייתה טעות מכיוון שאפשר לנצח את משחקוני ההגשה של היריב מבלי לחבוט בכדור, באם הוא יבצע שגיאה כפולה בכל ניסיון הגשה. לכן, התשובה הנכונה היא 12 חבטות. על אף הטעות, המתמודד שמר את כספי הזכייה. Green Apeשיחה15:31, 1 ביולי 2009 (IDT)

יפה. אך דל מאוד בקישורים. לא יודע אם זה אמור לפסול קטע טוב כ"כ. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:44, 1 ביולי 2009 (IDT)
אחלה קטע. מעבר לקישורים צריך לפרט מתי גילתה ההפקה את הטעות, אם בכלל. או שהיה זה צופה שהסב את תשומת ליבם. במסגרת הקישורים אפשר להגניב את הקישור לסרט / ספר ההודי המפורסם. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' בתמוז ה'תשס"ט • 16:44, 1 ביולי 2009 (IDT)
אהבתי. לא יודע אם הסרט כ"כ קשור נראה לי שזה רק ינפח (במיוחד עם הפרטים שביקשת) הציוני האחרון ~ שיחה 19:03, 1 ביולי 2009 (IDT)
אחלה קטע, הוספתי קישורים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 19:09, 1 ביולי 2009 (IDT)
אם רוצים להרחיב אפשר להוסיף שהדיילי מירור התריע על הטעות יום לאחר שידור התוכנית. הקטע המקורי כאן. Green Apeשיחה19:46, 1 ביולי 2009 (IDT)
אחלה קטע. תומר א. - שיחה 23:08, 9 ביולי 2009 (IDT)

הונדורס[עריכת קוד מקור]

הונדורס היא אחת המדינות הפחות שויוניות באמריקה התיכונה: מבין 7 מליון תושביה 228 בני אדם בלבד מחזיקים ב- 75 אחוז מאדמותיה. הונדורס היא גם בעלת היסטוריה פוליטית שאינה יודעת יציבות מהי: במשך מאה שנה (1824 - 1924) התחלפו בה יותר מ- 100 נשיאים, וחוקתה שונתה בין השנים 1834 - 1957 עשר פעמים. סימוכין: אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, מפה 2005. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:09, 8 ביולי 2009 (IDT)

ועוד הפיכה בשבוע שעבר... ‏עמיחי 15:12, 8 ביולי 2009 (IDT)
על זה לא חשבתי... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:16, 8 ביולי 2009 (IDT)
קטע טוב מאוד! (אפשר להוסיף איזה משט על ההפיכה משבוע שעבר) הציוני האחרון ~ שיחה 15:23, 8 ביולי 2009 (IDT)
לפי דעתי אפשר להחליף את הנתון של 228 בני אדם ולהחליף באחוזים או לכתוב "228 בני אדם (שהם כך וכך אחוזים)" אחרת זה סתם נתון סתמי זה יותר מפתיע שיש שם יותר משש מיליון תושבים ורק 228... הציוני האחרון ~ שיחה 15:25, 8 ביולי 2009 (IDT)
תיקנתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 16:10, 8 ביולי 2009 (IDT)

הקילומטראז' באמצע המיילים[עריכת קוד מקור]

יחידות המידה בארצות הברית הן על פי מיילים, וכך כל הכבישים במדינה מסומנים על פי שיטת מדידה זו. עם זאת, ישנו כביש מהיר אחד, מספר 19, המוביל מאריזונה לגבול המקסיקני המסומן על פי מערכת היחידות הבינלאומית במטרים. הסימון היה חלק מניסוי שנערך בשנת 1980 למעבר לשיטה המטרית. ב-2009 פורסם כי התמרורים המסומנים בקילומטרים ייעקרו ממקומם ויוחלפו.

מה דעתכם? המקור בערך האנגלי (אנ') ובכתבה הזו. ‏עמיחי 12:19, 28 ביוני 2009 (IDT)

נחמד. הציוני האחרון ~ שיחה 18:30, 28 ביוני 2009 (IDT)
חבל, שהשלטים יוסרו... אחלה קטע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:39, 28 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי קצת משעמם. תומר - שיחה 20:20, 5 ביולי 2009 (IDT)
אהבתי. סתם עומרשיחה 21:32, 5 ביולי 2009 (IDT)
אגב, קילומטרים ומיילים, אפשר לציין את ההבדלים במידת המייל במקומות שונים, ותוך כדי כך את המיל התלמודי, שלרוב הדעות הוא הקילומטר. Agbad (שיחה | תרומות) - בט"ו בתמוז ה'תשס"ט 11:47, 7 ביולי 2009 (IDT)
הוספתי קישור פנימי למעבר לשיטה המטרית. טבעת-זרם - שיחה 09:14, 18 ביולי 2009 (IDT)

יאיר לא היה מפקד הלח"י[עריכת קוד מקור]

על אף שאברהם שטרן (יאיר) ידוע ברבים כמפקד הלח"י, המחתרת שעמד בראשה לא נקראה כך, אלא נקראה "הארגון הצבאי הלאומי בישראל", להבדיל מהארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שממנו התפצל. רק שנה לאחר רצח יאיר בידי קצין הבולשת הבריטי ג'פרי מורטון, שונה שם הארגון ל"לוחמי חרות ישראל".

טיוטה ראשונית בלבד. מה דעתכם? ‏עמיחי 15:55, 30 ביוני 2009 (IDT)

אז יאיר שטרן עמד בראש האצ"ל למעשה? תומר - שיחה 16:00, 30 ביוני 2009 (IDT)
לא. הוא פרש מהארגון הצבאי הלאומי והקים את "הארגון הצבאי הלאומי בישראל", שלימים נקרא הלח"י. ‏עמיחי 16:56, 30 ביוני 2009 (IDT)
מדהים, מהללו שהרימו לי גבה, וסיננו פססססס מבין שפתי! יפה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 17:59, 30 ביוני 2009 (IDT)
האמת שידעתי, אבל אני מאנשי אצ"ג. מכל מקום, זה קצת קצר. אני רוצה עוד מידע על התפלגות יאיר מהאצ"ל (למה? מתי?) ועל שינוי השם ללח"י (מי? למה? בלי "אולי"). אדם נבושיחה 18:03, 30 ביוני 2009 (IDT)
פצצה. הציוני האחרון ~ שיחה 18:05, 30 ביוני 2009 (IDT)
אדם חבל, כל תוספת תגרע מהפאנץ'. קצר וקולע! יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט' בתמוז ה'תשס"ט • 18:54, 30 ביוני 2009 (IDT)
ה"אולי" עדיין מעצבן אותי. למה מלכתחילה לא יצרו שם שונה כדי להבדיל מהאצ"ל? אני לא מרוצה. חגי? אדם נבושיחה 01:02, 1 ביולי 2009 (IDT)
חגי חושב שמשפט "אולי" אינו מתאים. צריך למצוא את הסיבה האמיתית לשינוי השם. תוספת כמו "את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה." לא תקלקל לדעתי את מכת המחץ ותוסיף לקורא. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' בתמוז ה'תשס"ט • 16:48, 1 ביולי 2009 (IDT)
מסכים שה"אולי..." לא שייך. לא מסכים שצריך תוספת. טוב גם שיש קטעים קצרים שמצריכים קצת הקלקה לפרטים נוספים. סתם עומרשיחה 23:31, 1 ביולי 2009 (IDT)
זו בדיוק מטרתה של טיוטה. המשפט בסוגריים מכיוון שאין לי סימוכין לקטע. זה רק ניחוש שלי. אני אעיין קצת יותר ואמצא. ‏עמיחי 00:58, 2 ביולי 2009 (IDT)
לא מצאתי סיבה לשינוי השם מהאצ"ל בישראל ללח"י. העברתי את המשפט לתחילת הקטע, לזאת יש סימוכין. מה דעתכם עכשיו? ‏עמיחי 23:34, 9 ביולי 2009 (IDT)

בית המקדש של יוליאנוס[עריכת קוד מקור]

למקרה שלצערנו צום תשעה באב יחול השנה, לא כדאי שבעמוד הראשי תהיה תבנית הידעת? העוסקת בבית המקדש (אהממ אהממ פורטל:יהדות/הידעת?/16)? ‏eytanarשיחהתרומות14:15, 24 ביולי 2009 (IDT)

הנה, לאחר עריכה והוספת קישורים:
איור של בית המקדש השני
איור של בית המקדש השני

בשנת 362, כ-300 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, לחץ קיסר רומא יוליאנוס הכופר על היהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשריפה גדולה באתר הר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב-26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה.

חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 14:40, 24 ביולי 2009 (IDT)

יפה. שבוע שעבר קראתי כתבה במקור ראשון על מישהו שטוען שסיימו לבנות את המקדש הזה ושהוא פעל כמה שנים. סתם עומרשיחה 16:41, 24 ביולי 2009 (IDT)
גם אני קראתי, אבל למיטב זכרוני זה לא זה. מדובר על אחד מתקופת בר כוכבא ואדריאנוס, ויש מחלוקת בין החוקרים. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 17:10, 24 ביולי 2009 (IDT)

ארס של יונקים[עריכת קוד מקור]

הברווזן שטוח הרגל האוסטרלי הוא אחד מבין ששה יונקים שידוע כי הם ארסיים. הארס נמצא בדרבנות נשלפים ברגליו האחוריות של הברווזון הזכר, והוא כלל אינו משתמש בו נגד טורפים או לטרף- הברווזון שומר את ארסו לקרבות נגד זכרים יריבים במהלך עונת הזיווג.

אנדר-ויק - שיחה 01:47, 12 ביוני 2009 (IDT)

כדאי להוסיף מי הוא היונק השני.. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 01:33, 12 ביוני 2009 (IDT)
נכון. אנדר-ויק - שיחה 01:47, 12 ביוני 2009 (IDT)
אולי כדאי להפוך את זה להידעת? כללי על הברווזן, שכן הוא הינוק המוזר ביותר מהרבה בחינות. דניאל ב. 19:22, 12 ביוני 2009 (IDT)
הוא בהחלט מעניין. מתוך הערך: ג'ורג' שאו, בוטניקאי וזואולוג אנגלי, פרסם את התיאור הראשון של בעל החיים הייחודי בשנת 1799, ובו טען כי קשה שלא להטיל ספק באמינות הגילוי. גם רוברט נוקס (להוסיף מי זה) האמין כי ייתכן ומדובר בפחלוץ שהוכן בידי מספר אסייאתים. גופו של הברווזן נראה כגופה של חיה דמוית-בונה שנתפר לה מקור של ברווז. שאו אף ניסה לבדוק השערה זו, ובעזרת מספרים ניסה למצוא תפרים בגוף הברווזן.
אני זוכר בדיחה כלשהי (בטח פראצ'ט) לגבי תרבות התראגונית, לפיה אם תוקם ועדה לתכנון בעלי חיים - ככל הנראה התוצאה תהיה הברווזן. זהר דרוקמן - I♥Wiki10:58, 14 ביוני 2009 (IDT)
כן, פראצ'ט. זהר דרוקמן - I♥Wiki11:01, 14 ביוני 2009 (IDT)
מה הסימוכין? בערך עליו של 16K הנושא אינו מוזכר. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 11:10, 14 ביוני 2009 (IDT)
אדרבא, הוסף את המידע לערך. אנדר-ויק - שיחה 18:49, 14 ביוני 2009 (IDT)
קטע נחמד מאוד. תומר א. - שיחה 19:02, 14 ביוני 2009 (IDT)
ואפוא היונק השני? מתחמקים מכתיבת הערך? אני ממליץ להרחיב על הברווזון כהצעת דניאל, ולהוסיף מידע בערך עצמו שלא יהיו פדיחות שמידע מהידעת? לא קיים בערך. עכשיו זה מתחרה ל"הידעת? של שורה"... חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג בסיוון ה'תשס"ט • 22:53, 14 ביוני 2009 (IDT)
האם לא יותר מעניין לכתוב על השילובים המוזרים של החיה הזו? חיה עם פרווה (יונק) שמטילה ביצים (עוף/זוחל), עם מקור ורגליים קרומיות של עוף מים ובעלת רעל (דג או זוחל). ואז אפשר להוסיף על הסיפור של החוקרים שהיו בטוחים שמדובר במתיחה. אגב, ב-en:Venomous mammals מצוינים 6 מיני יונקים בעלי ארס (ועוד אחד ש"אולי" יש לו). זהר דרוקמן - I♥Wiki23:01, 14 ביוני 2009 (IDT)
והוא גם בכלל מאובן חי. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג בסיוון ה'תשס"ט • 23:05, 14 ביוני 2009 (IDT)
אז סגרנו על:

הברווזן שטוח הרגל האוסטרלי הוא אחד מבין ששה יונקים שידוע כי הם ארסיים. הארס נמצא בדרבנות נשלפים ברגליו האחוריות של הברווזון הזכר, והוא כלל אינו משתמש בו נגד טורפים או לטרף כשאר החיות הארסיות אלא לקרבות נגד זכרים יריבים במהלך עונת הזיווג. ג'ורג' שאו, בוטניקאי וזואולוג אנגלי, פרסם את התיאור הראשון של בעל החיים הייחודי בשנת 1799, ובו טען כי קשה שלא להטיל ספק באמינות הגילוי. גם המדען רוברט נוקס האמין כי ייתכן ומדובר בפחלוץ שהוכן בידי מספר אסייאתים. גופו של הברווזן נראה כגופה של חיה דמוית בונה שנתפר לה מקור של ברווז. שאו אף ניסה לבדוק השערה זו, ובעזרת מספריים ניסה למצוא תפרים בגוף הברווזן.

(?) אנדר-ויק - שיחה 05:29, 5 ביולי 2009 (IDT)
ערכתי קלות. הציוני האחרון ~ שיחה 19:40, 5 ביולי 2009 (IDT)
הידעת? עיר הנמל קיסריה קרויה על שמה של הזוכה בעונה הראשונה של התכנית "הישרדות", נעמה קיסרי.. וברצינות, הצעתי הידעת חביבוהוא דעך לאנשהו. לאן? אנדר-ויק - שיחה 02:45, 11 ביולי 2009 (IDT)
זה בדיוק מה שאמרתי. הציוני האחרון ~ שיחה 00:11, 12 ביולי 2009 (IDT)
אם יורשה לי , לא מצאתי בערך העברי שום מילה על הארס (אם כי לא קראתי בעיון) איתן 21:01, 20 ביולי 2009 (IDT)
אתה צודק. ראה כאן למעלה:

מה הסימוכין? בערך עליו של 16K הנושא אינו מוזכר. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 11:10, 14 ביוני 2009 (IDT)
אדרבא, הוסף את המידע לערך. אנדר-ויק - שיחה 18:49, 14 ביוני 2009 (IDT)ן

"הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול"[עריכת קוד מקור]

שני שלטים, שני שמות.
שני שלטים, שני שמות.

"הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול", נקרא בטעות, על שמם של שניים מראשי ממשלת ישראל. מייסד הכפר, גרשון זק, קרא לו "כפר הירוק",‏‏‏ ללא ה"א הידיעה לפני המילה כפר, זאת מתוך כוונה לקרוא לו על שם דוד בן-גוריון, ששם משפחתו המקורי היה גרין, ירוק ביידיש. משמעות השם לפיכך היתה: "הכפר על שם הירוק".‏ ברבות השנים, וכתוצאה מכך שרבים לא הבינו את הרמז הטמון בשם המקום, הוספה בטעות ה"א הידיעה לשם המוסד והוא נקרא "הכפר הירוק". כ-20 שנה מאוחר יותר, לאחר פטירת ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, נקרא המקום גם על שמו, זאת כתוצאה משכחת המקור לשם הראשוני.

מקוה שאהבתם, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • י"ד בתמוז ה'תשס"ט • 03:45, 6 ביולי 2009 (IDT)
יפה מאוד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 14:20, 7 ביולי 2009 (IDT)
אני אהבתי לא יודע מה איתם. הציוני האחרון ~ שיחה 18:29, 7 ביולי 2009 (IDT)
ערכתי ועשיתי קצת הגהה. סופרב. אדם נבושיחה 18:39, 7 ביולי 2009 (IDT)
סימוכין: יהודה זיו, רגע של מקום. דניאל צבישיחה 18:40, ט"ו בתמוז ה'תשס"ט (7.07.09)
פנינה. תומר א. - שיחה 23:15, 9 ביולי 2009 (IDT)

המצור על ירושלים (1099)[עריכת קוד מקור]

כאשר הגיעו הצלבנים לירושלים במסגרת מסע הצלב הראשון, הם ניסו לכובשה. הם ערכו מספר מתקפות על חומות העיר, אך לא הצליחו לפרוץ פנימה. לאחר כחודש, הגיע תורם של כלי הנשק הכבדים. בתור שלב ראשון, הוכרז על צום, והכמרים הובילו תהלוכה של חיילים יחפים סביב העיר, אולם למרות הסיפור המקראי על נפילת חומות יריחו בפני יהושע, הנס לא חזר על עצמו. יומיים לאחר מכן הושלמה הצבתם של מגדלי המצור, וחמישה ימים לאחר מכן נכבשה העיר.

סימוכין: יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך א', עמ' 140. דניאל צבישיחה 17:30, כ"ד בתמוז ה'תשס"ט (16.07.09)

אכן פרט משעשע. אני תומך בהכללתו במניין הידעת? גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 17:34, 16 ביולי 2009 (IDT)
"הרעיפו מספר מתקפות" נשמע קצת מוזר. אני מציע להחליפו ב"ערכו מספר מתקפות". ‏nevuer‏ • שיחה 17:38, 17 ביולי 2009 (IDT)
לך על זה! דניאל צבישיחה 17:39, כ"ה בתמוז ה'תשס"ט (17.07.09)

הגרסה הצה"לית למגדל פיזה[עריכת קוד מקור]

מתוך פורטל:צה"ל/הידעת?/15:

המגדל במתקן "מרגנית" שבקריה אינו ישר, אלא נוטה על צדו נטייה של כ־28 סנטימטרים (שלא ניתן להבחין בה בעין בלתי מזוינת). המגדל, אשר בנייתו החלה בשנת 1984, מתנשא לגובה של 138 מטרים, והיה בזמנו המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון. בשנת 1989 גילו מהנדסי הבניין כי המגדל נוטה על צדו. בחינה של הנושא העלתה שהסטייה התגלתה ב־50 המטרים הראשונים של המגדל. סטייה זו גרמה להפסקה של עבודות הבנייה, ואלה התחדשו לאחר מתן הנחיות מדויקות של מהנדסי משרד הביטחון. מאז בנייתו, הפך המבנה הגבוה עטור האנטנות לאחד מסימני ההיכר של העיר תל אביב ושל מחנה רבין ("הקריה"). הציוני האחרון - שיחה 09:55, 17 במאי 2009 (IDT)

נחמד, אבל לא נראה לי שמי שגילה את זה הם החברה מבמחנה. תומר א. - שיחה 09:59, 17 במאי 2009 (IDT)
אהבתי וגם מנוסח בסדר. תיקון קל יפתור את הבעיה של תומר. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:39, 21 במאי 2009 (IDT)
תוקן. הציוני האחרון ~ שיחה 00:10, 2 ביולי 2009 (IDT)
אני מאוד אוהב את זה. תומר א. - שיחה 00:11, 2 ביולי 2009 (IDT)
מדליק. מתי הוא נושל מהתואר "המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון", ואיזה מגדל ירש אותו? נעה - שיחה 00:18, 2 ביולי 2009 (IDT)
זה קטע טוב, אבל אני לא בטוח שהוא מתאים למחוץ פורטל:צה"ל. נראה לי שיש עוד הרבה מגדלים נטויים (בטח שבסדר גודל כזה מזערי), וזה לא המעניין שבהם, אם אתה לא מתעניין בצה"ל דווקא. סתם עומרשיחה 17:36, 3 ביולי 2009 (IDT)

מעמד האישה ביהדות[עריכת קוד מקור]

  • פריט מידע שהפתיע אותי מאד (ניסוח ראשוני):

במאה ה-17 לימדה אשה, אסנת ברזאני, בישיבה במוצול שבכורדיסטאן, ואף כיהנה כראש הישיבה. דב ט. - שיחה 16:59, 13 ביוני 2009 (IDT)

גם אני לא שמעתי על זה.. (אפילו יותר מרתקת היא האגדה שכתובה בערך על המלאכים). הציוני האחרון ~שיחה~ לא נשכח ולא נסלח! 21:13, 13 ביוני 2009 (IDT)
קראתי והופתעתי. אכן מדובר בטריוויה מרתקת, שאפשר להפוך גם לקטע "הידעת" מכובד. אך יש לנסח בצורה מתאימה כמובן. ‏Danny-w21:23, 13 ביוני 2009 (IDT)
ממש מפתיע. היא הייתה אורתודוכסית? זה ממש מנוגד לכל הלך הרוח השמרני של היום. סתם עומרשיחה 21:58, 13 ביוני 2009 (IDT)
ודאי שהייתה אורתודוקסית. הייתה ידועה בכינוי התנאית אסנת. מתאים מאד להידעת. כדאי להרחיב. ‏עמיחי 10:11, 14 ביוני 2009 (IDT)
ומה עם הבתולה מלודמיר? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 11:05, 14 ביוני 2009 (IDT)
מאיפה כל הנשים הללו ששלטו בעולם ולא שמעתי עליהם? כדאי לשלב גם אותה בקטע. הציוני האחרון ~ שיחה 11:27, 14 ביוני 2009 (IDT)
דונה גרציה נשיא. אדם נבו;שיחה 11:29, 14 ביוני 2009 (IDT)
מה לגבי האפיפיורית יוהנה? גם במקרים שלגבר אציל יש כמה נשים וילדים רבים לעתים לנשים יש יותר כוח, כמו שניתן ללמוד מסיפור דוד המלך ומעשיות במלכי ימי הביניים. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 13:36, 14 ביוני 2009 (IDT)

היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני: מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה - מבעד לווילון - אשה בשם מרים, שהייתה סבתו של רבי שלמה לוריא, וכונתה "מרים תופסת ישיבה". דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17, בכורדיסטאן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה: היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפיענוחן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.

אדם נבו;שיחה 22:58, 25 ביוני 2009 (IDT)

אהבתי ביותר. הציוני האחרון ~ שיחה 23:28, 25 ביוני 2009 (IDT)
דוגמה בולטת מיהדות אשכנז היא סבתו של שלמה לוריא, שכונתה "מרים תופסת ישיבה", שישבה בישיבה ולימדה תלמידים כשהיא מוסתרת מאחורי וילון. הפרט נלקח מספרו של מאיר וונדר "אלף מרגליות", וזה מאוד בדוק. אלמוג 07:07, 26 ביוני 2009 (IDT)
להוסיף: "בבריסק (?) במאה ה-15 (?) לימדה בישיבה, מאחורי וילון, סבתו של שלמה לוריא שכונתה מרים תופסת ישיבה." נכון? אדם נבו;שיחה 07:18, 26 ביוני 2009 (IDT)
כפי הנראה הדבר היה בגרמניה (גירסאות שונות מדברות על שפירא, היילברון והסביר ביותר ארפורט) בסוף המאה ה-14. אלמוג 07:30, 26 ביוני 2009 (IDT)
הוספתי (הלכתי על גרמניה). כמו כן שיניתי את הפתיחה על פי שיחת משתמש:דורית#מה דעתך?, והפכתי פסיקים לנקודות (ארוך ומבלבל מדי עם פסיקים). אדם נבו;שיחה 07:41, 26 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי צריך לשנות את הניסוח, היא קודם הייתה מרים ורק אח"כ סבתא של. אבל ניסיונותי לעריכה מחודשת של המשפט לא עולים יפה. לכולן סיפורים מעניינים, שיכלו לתפוס הידעתות משל עצמן, אבל גם אחת כוללנית טובה בעיני. דורית 13:15, 26 ביוני 2009 (IDT)
ה"כוללניות" התגבשה מה"פרטניות" בה כל ההידעת? הזה התחיל, ראי בתחילת הדיון כאן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:30, 26 ביוני 2009 (IDT)
לגופו של ענין, הוספתי את מרים הנביאה, והורדתי את ההדגשות המיותרות, כשבמקביל הוספתי הדגשה על המילה "נשים", שזה נשוא ההידעת?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:30, 26 ביוני 2009 (IDT)
לא תופסת אותי, מרים (אגב, היא לא הייתה שופטת אלא נביאה). בעיקר כיוון שהיא אינה היחידה בתנ"ך: מרים, דבורה, חולדה - ובכלל, אמהות העם היהודי. אני מעדיף להתמקד ב"הידעת" זה בנשים בתקופות מאוחרות יותר. אני מסיר את מרים. תיקנתי את הניסוח לטובת הערתה של דורית. וההדגשות - לדעתי ה"הידעת" הוא על הנשים הספציפיות. אין לי פתרון מלבד להדגיש את שמותיהן או כינוייהן. הצעות אחרות? אדם נבו;שיחה 14:15, 26 ביוני 2009 (IDT)
התארך מדי. כמו דורית אני חושב שניסינו לתפוסה מרובה וכל אחת ראויה להידעת נפרד. בכל אופן אפשר לוותר על המשפט הראשון שאינו מחדש מאומה וכן על דונה גרציה נשיא, שלא לגמרי שייכת כי לא מילאה תפקיד דתי מובהק. דב ט. - שיחה 14:48, 26 ביוני 2009 (IDT)
למרבה האירוניה כשכתבתי על שופטת חשבתי על דבורה. אכן יש לציין את מרים, דבורה וחולדה. מבין עשרות אם לא מאות נביאים ושופטים יש ייחודיות שנשים היו נביאות, שופטות ובעצם מנהיגות של כל כלל ישראל. מה שאומר שהן כיהנו במשרה הדתית הראשונה במעלה; וזו הסיבה לנחיצות לציינן. בקשר לאמהות, לא היה להן שום משרה ודאי שלא דתית, ובכלל לא היה אז בכלל "עם ישראל". אז אבות האומה הישראלית רק נולדו...
בקשר לאריכות הקטע, אני סבור שזה לא נכון. לא יהיה פאנץ' בקטע על כל אחת ואחת מהנשים האלה, והקטע בכלל לא ארוך מידיי, לפי אמות המידה ההידעתאיות. 15:07, 26 ביוני 2009 (IDT)
בקשר להדגשות, אני רציתי להימנע מההדגשות המרובות, שאובדות את טעמן בריבויין. זו שאלה של אסתטיות, ועל טעם וריח אין להתווכח... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:09, 26 ביוני 2009 (IDT)


סידרתי את המשפטים לפי הסדר הכרונולוגי-היסטורי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:11, 26 ביוני 2009 (IDT)

רוצים קשר אקטואלי על רבנית אורתודוקסית? הנה. הרב (האורתודוקסי) אבי וייס (אנ') כמעט הסמיך אישה (בשם שרה הורוביץ) לרבנות, אך נסוג ברגע האחרון, והכתיר אותה כ"מהר"ת" - מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית. ‏עמיחי 12:49, 28 ביוני 2009 (IDT)
זה לא נכון להגיד "בהיסטוריה של היהדות שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות". מדובר בנשים רבות ובעניין שבשגרה כשכוללים גם את הפלגים הלא אורתודוקסים של היהדות. יש לנסח את המשפט כך שיעסוק רק ביהדות האורתודוקסית. בנוסף אני מציע להוסיף בסוף משפט על השיוויון בזרמים הלא אורתודוקסיים, וכן חייבים לדחוף קישור למעמד האישה ביהדות. דניאל ב. 11:36, 17 ביולי 2009 (IDT)
בנוגע לזרמים הלא אורתודוקסיים, נסח משפט והוסף אותו. לגבי ההערות האחרות תיקנתי ניסוחים לפי הצעתך. אדם נבושיחה 11:41, 17 ביולי 2009 (IDT)

הלוויתן הכחול[עריכת קוד מקור]

מתוך פורטל:בעלי חיים/הידעת?/15.

לוויתן כחול
לוויתן כחול

הלוויתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שנצפה אי-פעם על פני כדור הארץ. אורכו הוא כשל מטוס בואינג 737-300. לבו הוא בגודל של חיפושית פולקסווגן. לשונו גדולה עד כדי כך שפיל ועוד 50 בני אדם, יכולים לעמוד עליה בתוך פיו. קוטר אב העורקים שלו מגיע לכ-35 סנטימטרים, מספיק דיו כדי להכיל תינוק בקרבו. אולם, למרות גודלו הרב, תזונת הלווייתן הכחול מבוססת בעיקר על יצורים זעירים - כפלנקטון,קריל וסרטנאים מזעריים, שגודלם נע בין ננומטרים לסנטימטרים בודדים.

בברכה, הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 22:55, 11 ביוני 2009 (IDT)

חבל על הזמן. נהניתי לקרוא. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 23:16, 11 ביוני 2009 (IDT)
סימוכין. דניאל ב. 08:33, 30 ביוני 2009 (IDT)
ביצעתי כמה תיקוני עובדות, אם כי לא מצאתי מקור לכך שניתן לשחות בורידיו. כל הסימוכין נמצאים בערך לוויתן כחול. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 10:10, 30 ביוני 2009 (IDT)
הסרתי את הקטע על הורידים והחלפתי באבי העורקים (סימוכין בערך). הציוני האחרון ~ שיחה 15:08, 30 ביוני 2009 (IDT)
עוד עריכה קלה. יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 15:45, 30 ביוני 2009 (IDT)

ממשלת מיעוט[עריכת קוד מקור]

  • לי יש קטע חדש בעקבות הערך:

על אף שלממשלת מיעוט יש דימוי שלילי, ונראה שסיכוייה מועטים לקום ולתפקד ביציבות, ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם, בהן יש מסורת ארוכה של שליטת ממשלת מיעוט. בדנמרק שלטו למעלה מחצי יובל (1972-1998) ממשלות מיעוט בלבד. במדינות סקנדינביה ובהולנד שכיחות ממשלות מיעוט, וכך גם בניו זילנד, איטליה וקנדה. למעשה, ארנד ליפהרט בדק ומצא שבפרלמנט בו אין מפלגה בעלת רוב מוחלט, קמו ביותר מרבע מהמקרים ממשלות מיעוט. בישראל, למרות שמעולם לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט בכנסת, הקמתה של ממשלת מיעוט מלכתחילה מעולם לא התרחשה, וקיומה של ממשלת מיעוט לאורך זמן הוא חזון נדיר. רק ממשלה אחת כזו התקיימה לזמן ארוך: הממשלה ה-25 בראשות יצחק רבין, שתפקדה במשך כשנתיים כממשלת מיעוט, לאחר פרישת מפלגת ש"ס בעקבות הסכמי אוסלו.

בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 14:32, 15 ביוני 2009 (IDT)
ערכתי מעט. ‏עמיחי 21:37, 15 ביוני 2009 (IDT)
המשפט "בישראל ממשלת מיעוט היא חזון נדיר" אינו מדויק. עידושיחה 22:12, 15 ביוני 2009 (IDT)
הוא כן מדויק. אם בין 32 ממשלות ישנן רק שתיים שתפקדו יותר משנה כממשלת מיעוט, ועוד ממשלות ספורות שתפקדו כך רק לתקופת זמן קצרצרה, הביטוי "חזון נדיר" הוא מדוייק. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:26, 15 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי, הוא דווקא כן, ומאוד מדויק. כמו שהסביר ידידי, האיש והאגדה, נכון מאוד שכמעט 15 - 16 ממשלות היו מיעוט בתקופתן, אך לתקופת כמה ימים (כן, כן, גם ממשלה כזו הייתה) וכמה חודשים. רק הממשלות ה-25, ה-26 וה-29 היו לתקופה של מעל חצי שנה. אלון - יום טוב לכולם - שיחה 06:55, 16 ביוני 2009 (IDT)
ערכתי עוד קצת ודייקתי את החזון הנדיר. אני עובד על ממשלת מיעוט ואלון מסייע לי, על בסיס עבודתו המצויינת של אגדה, וכשנסיים אחזור לכאן לסגור גם את ה"הידעת". אדם נבו;שיחה 21:06, 18 ביוני 2009 (IDT)
סיימתי. יש תומכים ל"הידעת" זה? אדם נבו;שיחה 22:43, 18 ביוני 2009 (IDT)
המשפט "מחקר בדק ומצא" מזכיר לי פרסומת, מה גם שלא מפורט איזה מחקר ואין שום קישור אליו. הציוני האחרון ~ שיחה 16:48, 21 ביוני 2009 (IDT)
הוספתי מילותיים על המחקר. אדם נבו;שיחה 18:14, 21 ביוני 2009 (IDT)
קיצצתי טיפה מה שלא נחוץ כי הקטע התארך מידיי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:13, 21 ביוני 2009 (IDT)
ומחקתי את ממשלת פרס, שכיהנה כממשלת מיעוט 3 חודשים עד הקדמת הבחירות. היא אמנם לא זכתה להתנגדות אופוזיציונית בגלל הנסיבות, אבל היא לא כיהנה יותר זמן מממשלת המיעוט של אהוד ברק, למשל. אדם נבו;שיחה 22:15, 21 ביוני 2009 (IDT)
המשפט " בישראל, למרות שמעולם לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט בכנסת" איננו מדוייק: המערך היה לתקופה קצרה בן 63 ח"כים. ‏DGtal16:32, 30 ביולי 2009 (IDT)
לא בבחירות, אלא במיזוגים ומניפולציות בעת כהונת הכנסת. אני מוסיף את המילה "בבחירות". חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:34, 30 ביולי 2009 (IDT)

מאזן אנרגטי שלילי[עריכת קוד מקור]

אף שבדרך כלל מזונות תורמים אנרגיה לגוף באמצעות קלוריות שהם מכילים, על ידי פירוק אבות המזון, יש מאכלים שבאכילתם נצרכת אנרגיה יותר מערכם הקלורי, בשל תהליך העיכול המורכב שלהם. שורש סלרי הוא אחד מהמאכלים שלגביהם מקובל לחשוב שבאכילתם, המאזן האנרגטי שלילי. אולם דוקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המועטה המתווספת לגוף בעת אכילתו, 14 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אינה נובעת מהמאמץ המיוחד שיש לגוף מעיכולו של הירק.

נכתב בעקבות/בהשראת השאלה שנשאלה היום בהכה את המומחה על ידי אנונימית, על פי התשובה של יואלפ שם ועל פי הערך סלרי. בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 08:08, 5 במרץ 2009 (IST)

זה לא בהכרח נכון. זו אמונה נפוצה, שברוב המקורות האמינים שקראתי לא ברור אם זה נכון. נוי - שיחה 16:47, 21 במרץ 2009 (IST)
איש, יש לך סימוכין? חגי אדלרשיחהל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בניסן ה'תשס"ט • 15:11, 27 במרץ 2009 (IDT)
אאז"נ יש לנו כבר אחד כזה. סתם עומרשיחה 18:26, 29 במרץ 2009 (IDT)
על סלרי? אין. חגי אדלרשיחהל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בניסן ה'תשס"ט • 10:30, 31 במרץ 2009 (IDT)
אכן הדבר לא נכון בסלרי, ושיפצתי את הקטע תוך כדי הפיכת הפואנטה לכיוון הנגדי. המקור: [1]. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 20:39, 31 במרץ 2009 (IDT)
כדאי להוסיף דוגמאות אחרי המשפט "ישנם מאכלים שבאכילתם נשרפים קלוריות". כמו: חסה, ___ ועוד. נעה - שיחה 08:45, 4 באפריל 2009 (IDT)

אמנם אכן מדובר בירקות, אבל בקטע שלעיל היה סלט רציני. קיצצתי בירקות ונשאר הקטע לעיל. לא כל כך הבנתי מה הפואנטה איתןשיחהבואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 09:59, 11 באפריל 2009 (IDT)

הפואנטה היא שהסלרי, עליו יש שמועה נפוצה (כמגובה במקור שהבאתי ובמקורות נוספים, כמו"כ בערך סלרי) שהוא 'שורף קלוריות', אינו כזה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:17, 19 באפריל 2009 (IDT)
חגי למי אתה מחכה?. הוא כבר חודשיים פה וזכה להסכמה, לסימוכין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 19:01, 3 ביוני 2009 (IDT)
משהו עוד חסר לי... איזה ניצוץ. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 00:21, 9 ביוני 2009 (IDT)
ניצוץ?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 16:23, 9 ביוני 2009 (IDT)
סלרי מנצנץ.. הציוני האחרוןשיחהאני גאה להיות יהודי! (לכל הדעות)• י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:41, 9 ביוני 2009 (IDT)
לא ממש נכון להגיד "תורמים קלוריות לגוף", אלא "תורמים אנרגיה לגוף". לתרום קלוריות זה כמו לתרום מטרים או מעלות פרנהייט. תורמים גודל כלשהו, לא את יחידת המידה שלו. קצת לא מסתדר לי קטע ששולל את הרעיון שמשהו מיוחד (או במילים אחרות, הקטע בעצם מספר לנו שסלרי הוא ירק כמו כל ירק אחר). זה די חסר פאנץ'. דניאל ב. 16:30, 11 ביוני 2009 (IDT)
תיקנתי לגבי האנרגיה. לגבי הפאנץ', כתבתי כבר שהוכח מכמה מקורות (ראה את המקור שנתתי, ראה את הערך סלרי בגירבה שלפני ששיניתי; ולמעשה כך נראה היה ב"שידור חי", בהכה את המומחה), שסלרי מקובל כירק המפחית אנרגיה, בגלל המאמץ לאכלו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:17, 25 ביוני 2009 (IDT)

אי אפשר להתעלם מהאינדקס הגליקמי בדיון על נצולת האנרגיה המתקבלת ממזון כלשהו. שנילישיחה 11:38, 3 ביולי 2009 (IDT)

אני לא רואה צורך לערב מושג זה כאן, אך את יכולה להוסיף. מקווה שהקטע לא יתארך מדיי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:48, 3 ביולי 2009 (IDT)

קראתי משהוא דומה על עיכול של שקדים אנדר-ויק - שיחה 05:33, 5 ביולי 2009 (IDT)

אני לא יודע בקשר לסלרי, אך זה כמובן לא נכון לגבי שקדים, עתירי השומן. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:38, 24 ביולי 2009 (IDT)

תנור המיקרוגל[עריכת קוד מקור]

תנור המיקרוגל המסחרי הראשון נבנה בשנת 1947. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרו עכשוויים. הרעיון לשימוש בגלי מיקרו לבישול מזון נהגה בידי פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברת ריית'און בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על מכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיף שוקולד שהיה מונח בכיסו נמס. פרסי, שהיו באמתחתו כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע. פריט המזון הראשון שהוכן בכוונת תחילה באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים.
אנדר-ויקשיחה 14:35, 20 ביולי 2009 (IDT)

מעניין ומפתיע. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באב ה'תשס"ט • 22:24, 24 ביולי 2009 (IDT)
אכן מעניין מאוד. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:59, 24 ביולי 2009 (IDT)
אש. הציוני ~ שיחה 17:33, 26 ביולי 2009 (IDT)

7/8/90 12:34:56[עריכת קוד מקור]

ב-7 באוגוסט ב-34 דקות ו-56 שניות אחרי שתים-עשרה בצהריים, יופיעו המספרים בין 1 ל-9 ברציפות. כלומר השעה תהיה 7/8/9 12:34:56 דבר זה יקרה בפעם היחידה באלף השנים האחרונות. ים - דף השיחה 17:50, 29 ביולי 2009 (IDT)

קצר מידי, חוץ מזה איפהחמש ושש.? הציוני ~ שיחה 00:49, 30 ביולי 2009 (IDT)
חמישים ושש שניות. אדם נבושיחה 00:55, 30 ביולי 2009 (IDT)
חמוד. אבל זה חייב לעלות באותו יום, כך שהזמן קצר. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:32, 30 ביולי 2009 (IDT)
א. לא התרשמתי, מעגלים כאן פינות בשביל הידעת? הזה, מי כותב את שדות התאריך בפורמט של ספרה אחת. בשביעי באוגוסט 1990 היה כתוב 7/8/90 12:34:56 שזה יותר מגניב. בארה"ב (בה כותבים את החודש לפני היום) זה כבר קרה ביולי. ובכלל, שום תופעה שהיא תוצאה של תמורה היא לא מגניבה ב. אם כבר הולכים על הקטע הזה צריך תקן בו שגיאה לשונית. "דבר זה יקרה (עתיד) בפעם היחידה באלף השנים האחרונות (עבר)". תומר א. - שיחה 16:43, 30 ביולי 2009 (IDT)
אז נעלה את של תומר... חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:45, 30 ביולי 2009 (IDT)
מה? לא הבנתי. לא הצעתי כלום. תומר א. - שיחה 16:46, 30 ביולי 2009 (IDT)
7/8/90 12:34:56 חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:50, 30 ביולי 2009 (IDT)
ומה עם שאר הטיעונים שלי? מה בכלל אנציקלופדי בקטע הזה? תומר א. - שיחה 16:51, 30 ביולי 2009 (IDT)
אני התייחסתי לקטע הזה כאנקדוטה חמודה שיכולה לעלות חד פעמי ביום זה. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 17:01, 30 ביולי 2009 (IDT)
אני מבין קריצה, נימקתי את נימוקי נגד הקטע הזה. התופעה הזאת נקראת במחשבים Wrap around והיא מאפיינת כל מערכת שמשתמשת במספר סופי של סיביות (משבצות) לתיאור מספר שגדל בקצב קבוע של יחידה אחת. זה קורה בשעון ישראלי פעם ביום, בשעון אמריקאי זה קורה פעמיים ביום, הערך באג 2038 מתאר תוצאה של תופעה דומה וגם באג 2000 נובע ממקור דומה. מה שכתוב כאן זה בסה"כ שאם מעגלים כמה פינות זה יקרה גם בשביעי באוגוסט. אגב, באופן דומה בראשון בינואר 2011 בשעה 11:11.11 אפשר יהיה להציג הידעת דומה. תומר א. - שיחה 17:08, 30 ביולי 2009 (IDT)
התכוונת 11/11/11 11:11:11 המגניב... כמה מידידי בחרו להתחתן ב-8/8/88... חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 17:30, 30 ביולי 2009 (IDT)
שמעון פרס עוד זוכר את 00/00/0000 00:00:00. תומר א. - שיחה 17:33, 30 ביולי 2009 (IDT)
נפגעתי. שמעון פ.שיחה 17:49, 30 ביולי 2009 (IDT)
אפשר להוסיף שיומיים אחר כך מגיע ה9.9.9. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:21, 30 ביולי 2009 (IDT)
של תומר פחות טוב ופחות נכון 07 זה 7 אבל 90 זה לא 9 חוץ מזה שהתאריך הולך כך 07/08/09 ואם לוקחים את של תומר זה צריך להיות 70/80/90 עדיף את של ים. הציוני ~ שיחה 22:39, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
מסכים אם נימוקיו של תומר, איני חושב שיש להעלות על כך הידעת. דניאל ב. 22:50, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
הקטע הזה יכול ללכת גם לפי נימוקיו של תומר, אם נציג בו קודם מידע כללי על התופעה של התמורה (מידע אנציקלופדי ביותר), ואחריו ניתן דוגמאות כמו אלה של ים, של תומר ושל חגי. כך זה גם יהיה קטע שאינו דוקא ל-7 באוגוסט, אם כי יהיה נחמד להעלותו אז, ולרשום באופן חד פעמי בדוגמה של יום זה "היום". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית תארכבי כבר! 04:25, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
הצעה מצויינת. מישהו? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 01:52, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
הייתי מציע, אני פשוט לא מתמצא בעניין התמורה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 21:04, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
הציוני, עכשיו רק הבנתי למה התכוונת למעלה כשכתבת ש-90 זה לא 9. בהידעת? המקורי הספרה 0 קופחה (גם היא ספרה בודדת). אמנם 0<1 אך אם משתמשים בשיטה שלכם (יצוג חודשים ושנים באמצעות ספרה אחת) ניתן לייצג את השנה 2010 באמצעות הספרה אפס (ובאופן כללי, ניתן ולעיתים נהוג לכתוב את 0 אחרי 9 - ראה בשורת המספרים העליונה במקלדת שלך). תומר א. - שיחה 21:59, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

תמורה מתמטית היא פונקציה המשנה את סדר האיברים ברצף איברים נתון. לעיתים קרובות מורכבים שעשועי מתמטיקה ממציאת תמורה מסוימת בעלות מאפיינים משעשעים. כך למשל, ב-7 באוגוסט 2009 ב-34 דקות ו-56 שניות לאחר שתים-עשרה בצהריים, יופיעו הספרות 1-9 ברציפות והזמן יהיה 7/8/9 12:34:56. כאשר תמורות של מספר מתקדמות בקצב קבוע תתבצע גלישה שתגרום לכך שהמספר יחזור לערכו ההתחלתי. קיומה של התופעה זו יצר החשש מפני באג 2000 ואת החשש מפני באג 2038. יש המייחסים לגלישה של תאריכים סגולות מיסטיות וחוזים את סוף העולם ביום האחרון של לוח השנה של המאיה בשנת 2012. תומר א. - שיחה 21:59, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אגב, למה בפעם היחידה באלף השנים הקרובות? לדעתי זה יקרה שוב בעוד מאה שנה (באג 2000) אם נייצג את השנה בשתי ספרות או בעוד עשר שנים אם נייצג את השנה כספרה אחת. תומר א. - שיחה 21:59, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
כתבתי את גלישה נומרית (מדעי המחשב) בשביל הקטע הזה. תומר א. - שיחה 21:59, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
מצויין. זה כבר הידעת? לשמו ולא חד-פעמי. אכניס אותו ב-7 באופן קבוע. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז באב ה'תשס"ט • 00:08, 6 באוגוסט 2009 (IDT)
אבל ב-7 הקרוב, שיהיה כתוב היום. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:55, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

בית"ר[עריכת קוד מקור]

יוסף טרומפלדור
יוסף טרומפלדור

פירוש ראשי התיבות של תנועת הנוער בית"ר, התנועה שזאב ז'בוטינסקי נחשב כמנהיגה ואביה הרוחני, הינו "ברית (הנוער העברי על-שם) יוסף תרומפלדור" (ממגיני תל-חי). למעשה, שמו של יוסף טרומפלדור נכתב בטי"ת ולא בת"ו. אולם, בשם התנועה הוא נכתב באות ת"ו בשביל להזכיר את המשמעות השניה של ביתר - עיר קדומה בהרי יהודה שהייתה מעוז מרכזי במרד בר כוכבא - ובדרך זו לחזק את הקשר בין הגבורה היהודית של אז, לגבורה בעת המודרנית.

הבהרה: למשתמש זה אין קשר ישיר לתנועת ביתר, אלא הוא בבני עקיבא . מה דעתכם? Agbad (שיחה | תרומות) - בט"ו בתמוז ה'תשס"ט 13:06, 7 ביולי 2009 (IDT)

"מכונה כראשה"? צריך הגדרה טובה יותר של תפקידו של ז'בוטינסקי. ערכתי קצת. לא רע. אדם נבושיחה 18:42, 7 ביולי 2009 (IDT)
עכשיו יותר טוב? הציוני האחרון ~ שיחה 01:23, 8 ביולי 2009 (IDT)
תמיד תהיתי מה פשר השגיאה, קטע טוב. הציוני האחרון ~ שיחה 18:52, 7 ביולי 2009 (IDT)
בדיוק לפני שבוע התקלתי מישהו בשאלה הזאת. תומר א. - שיחה 23:16, 9 ביולי 2009 (IDT)

היום כבר יום ז'בוטינסקי, למה לא מעבירים כבר? Agbad (שיחה | תרומות) - בכ"ט בתמוז ה'תשס"ט 13:08, 21 ביולי 2009 (IDT)

הוספתי את תבנית:הידעת? יום זאב ז'בוטינסקי - סדרה 1. מישהו יודע איך מוסיפים אותו לעמוד הראשי? ‏עמיחי 13:45, 21 ביולי 2009 (IDT)
נגד חזק מאוד להוספה - זה קטע דיי ידוע לטעמי, חסר פאנץ' מיוחד ודליל בקישורים. בטח שלא כדאי להחליף זאת בקטע המעניין של היום. זהר דרוקמן - I♥Wiki13:51, 21 ביולי 2009 (IDT)
טוב, אם אין עדיין קונצנזוס - ביקשתי למוחקו. ‏עמיחי 14:14, 21 ביולי 2009 (IDT)
זהר, אנו תמיד שופטים לפי הידע שלנו, חנונים שכל היום ליד המחשב. אני בהחלט לא בטוח שזה די ידוע, ובעריכה מתאימה הקטע בהחלט ראוי ליום ז'בוטינסקי. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באב ה'תשס"ט • 10:37, 26 ביולי 2009 (IDT)
גם אני מסכים עם חגי. אם תשאלו אנשים ברחוב מה מזכיר להם בית"ר, 99% שידברו אתכם על משהו דלמטי ועגול מאוד (דבר שאני באופן אישי מוקיע)... Agbad (שיחה | תרומות) - בו' באב ה'תשס"ט 10:14, 27 ביולי 2009 (IDT)

יהודית פולגאר[עריכת קוד מקור]

הידעת שיהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה, המשחקת מנעוריה בתחרויות שחמט לגברים, זכתה ב-1991 בתואר רב אמן (לגברים), בגיל 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. יהודית פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשהיא זוכה ב-12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד. בברכה. ליש - שיחה 08:41, 16 ביולי 2009 (IDT)

ההידעת? חביב, אבל הוא מתעלם מחלקים מעניינים נוספים בסיפורה של משפחת פולגאר. ראה את כתבה מרתקת אודותיהם [2]. AMIRBL25 - שיחה 13:10, 16 ביולי 2009 (IDT)
הוספתי את הקישור לערך של יהודית פולגאר. המסגרת של "הידעת?" מצוצמצמת, לכן לא ניתן להרחיב את הנושא, למרות שיש בו עניין רב. נקווה שזה יעורר את הקוראים לקריאת הערך והקישורים החיצוניים. בברכה. ליש - שיחה 14:55, 16 ביולי 2009 (IDT)
אני לא מסכים. הסיפור עם האבא שטען שאפשר לגדל גאונים, ושגאונות היא תכונה נרכשת ולא מולדת, וחינך את שלוש בנותיו בבית בחינוך מיוחד על פי התאוריה שלו, עם דגש על שפות ושחמט, ושאכן, שלושת בנותיו זכו להישגים רבים בשחמט שמעל לכולם ניצבת יהודית, שהישגיה מפורטים לעיל. זה הידעת? הרבה יותר מעניין. AMIRBL25 - שיחה 16:23, 16 ביולי 2009 (IDT)
אם זו דעתך, תוכל לנסח הידעת? נוסף על נושא החינוך, אבל... טענת האב מעולם לא הוכחה. הניסוי שלו לא היה ניסוי מבוקר ולא עמד בסטנדרטים מדעיים, לא הייתה קבוצת ביקורת, לא נבדקו רמות האינטליגנציה הטבעית מול הממוצע לפני שהתחיל בניסוי ועוד. סביר יותר שבאחיות פולגאר נפגשו תורשה מתאימה עם חינוך מתאים, כך שטענות האב הן רק טענות, לא עובדות. בברכה. ליש - שיחה 17:40, 16 ביולי 2009 (IDT)
בוודאי, אבל זה צירוף מקרים נפלא. AMIRBL25 - שיחה 21:38, 16 ביולי 2009 (IDT)

נסיון שלי:

ידוע כי לגברים יש עליונות על נשים בענפי ספורט פיזים. אולם אפילו בשחמט, משחק אשר לא דורש פעילות גופנית אלא מחשבתית בלבד, הייתה לגברים עליונות לאורך ההיסטוריה. האישה הראשונה שזכתה בתואר רב אמן הייתה סוזאן פולגאר, שעשתה זאת ב-1991. סוזן היא האחות הגדולה מבין שלושת אחיות הונגריות, אשר כולן שחמטאיות מצטיינות. הצטיינותן היא תוצאה של החינוך המיוחד לו זכו. אביהן, לאסלו, פסיכולוג וחובב שחמט, פיתח תאוריה לפיה גאונות היא תוצר של חינוך וסביבה, ולא של גנטיקה, וכי ניתן להפוך כל ילד רגיל לגאון בתחומו. הוא החליט לנסות את התאוריה שלו על שלושת בנותיו שלו, כאשר במקום לשלוחן לבית הספר הוא העניק להן חינוך ביתי, עם דגש על שפות ושחמט. הניסוי המיוחד הוכתר כהצלחה: הבת הבכורה, סוזאן, מלבד הישגה לעיל, הייתה גם אלופת העולם לנשים, האחות השנייה, סופיה פולגאר, דורגה בשיאה במקום השישי בעולם לנשים. אולם מעל כולן ניצבת יהודית פולגאר, שהייתה לרב אמן כבר בגיל 15 (באותה שנה בה זכתה אחותה בתואר), בשיאה דורגה במקום השמיני בעולם בין גברים ונשים גם יחד, ואף ניצחה כמה מן השחקנים הגדולים בתולדות המשחק, ביניהם ויסוואנתן אנאנד, אנטולי קרפוב, בוריס ספאסקי וגארי קספרוב.
שאלה: בראיון עם יהודית בהארץ [3] נאמר שאת קרפוב וקספארוב היא ניצחה רק בבליץ. האם צריך להוציא אותם מהרשימה בגלל זה? AMIRBL25 - שיחה 12:01, 20 ביולי 2009 (IDT)
לדעתי כן. אי אפשר להשוות את ההישג המדהים של לנצח את קספרוב במשחק רגיל לבליץ או לאקטיבי. אם אתה רוצה אני יכול לחפש שחקנים חזקים אחרים שהיא ניצחה (בשליפה- קשמינזדוב).רטיקוס - שיחה 14:58, 20 ביולי 2009 (IDT)


אני מוצא טעם לפגם בכותרת. אין צורך ב"הוכחה" לכך שנשים אינן נופלות מגברים. את העובדה שלעתים נראה שנשים אינן מיוצגות באופן שווה בתחומים שונים יש לתלות בסביבה ולא ביכולותיהן. החברה האנושית הייתה ועודנה שוביניסטית (כמו גם גזענית והומופובית). פסקאות כגון זו מזכירות את זה. ‏Danny-w20:10, 20 ביולי 2009 (IDT)

אני מסכים עם דני, אין מדובר ב"הוכחה", אלא דווקא מקרה יוצא דופן שלא מעיד על הכלל. גם אני חושב שפסקה כזאת נושאת אופי שובניסטי. כמו כן, השימוש במילה "עליונות" לא מתאים. ברוב הענפים הפיזיים (אגב, לא בכולם) גברים משיגים תוצאות טובות יותר, פשוט בגלל חוסר שיוויון בסיסי (הן ביולוגי והן חברתי). אין לזה קשר ל"עליונות" שמעיד לדעתי על התעלות גם כשתנאי הבסיס שווים. דניאל ב. 20:49, 20 ביולי 2009 (IDT)
איפה מצאת כאן איזה שהוא רמז לשוביניזם, גזענות והומופוביה? גם אם יש ממש בטענות כאלה כלפי החברה האנושית (לפעמים, לא כולה ולא בכל מקרה), אין שום סיבה להדביק אותן לפסקה הזו, שבסך הכל מתארת מצב קיים - הרוב המוחלט של אלופי שחמט בעולם הם גברים ומקרה האחיות פולגאר מלמד, שנשים המוכשרות לענף זה יכולות להגיע בו רחוק, בסביבה ובהכשרה המתאימה. אגב, חברה שוביניסטית וגזענית, כדבריך, הייתה מונעת מהן להגיע להישגים כאלה. ועוד אגב - שמעתי, שבתחרות "איש הברזל" נשים מתמודדות מול גברים, ללא הנחות. מה זה אומר על החברה האנושית?שלומית קדם - שיחה 20:28, 21 ביולי 2009 (IDT)
נראה לי שגם אני לא מת על הקטע הזה, אבל אני לא בטוח ב-100% כי לא קראתי את הגרסה השנייה - היא ארוכה מדי. סתם עומרשיחה 21:37, 20 ביולי 2009 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כתבתי ניסיון בלבד, לא גרסה סופית. הוא לא קדוש ואתם מוזמנים לערוך כאוות נפשכם. מכל מקום, לא היו לי כל כוונות נסתרות לשוות לקטע אופי שובניסטי, וחבל אם זה קרה. AMIRBL25 - שיחה 21:40, 20 ביולי 2009 (IDT)
בדקתי- היא ניצחה את קרפוב בקצב זמן רגיל. כמו-כן היא ניצחה את שירוב, סוידלר ואין בעיה למצוא עוד הרבה שמות.רטיקוס - שיחה 22:30, 20 ביולי 2009 (IDT)
אולי הנוסח הזה יתאים יותר:
הידעת שיהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה, המשחקת מנעוריה בתחרויות שחמט לגברים, זכתה ב-1991 בתואר רב אמן (לגברים), בגיל 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. יהודית פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשהיא זוכה ב-12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד וניצחה כמה מהשחמטאים הטובים ביותר, דוגמת אנטולי קרפוב, אלכסיי שירובAlexei Shirov, פטר סבידלרСвидлер, Пётр Вениаминович, ויסוואנתן אנאנד ועוד. גם אחיותיה הבכירות של יהודית, סוזאן פולגאר וסופיה פולגאר הגיעו להישגים מרשימים ביותר שכללו אליפות עולם, מדליות זהב באולימפיאדה ותארי רב אמן (לגברים). האחיות פולגאר קיבלו חינוך ביתי (לא הלכו לבית הספר) מהוריהן, עם דגש על שחמט ושפות, משום שהאב, המתמטיקאי לסלו פולגאר, טען שעם חינוך מתאים אפשר לייצר גאונים בכל תחום. בברכה. ליש - שיחה 15:42, 21 ביולי 2009 (IDT)
לא לשכוח את אנאנד הוא אלוף העולם הנוכחי שלנו והניצחון שלה עליו היה אולי הגדול בקריירה שלה.רטיקוס - שיחה 16:54, 21 ביולי 2009 (IDT)
הוספתי. בברכה. ליש - שיחה 18:37, 21 ביולי 2009 (IDT)
זה נראה לי קטע "הידעת?" מעולה.רטיקוס - שיחה 18:40, 21 ביולי 2009 (IDT)
זה יהיה טוב יותר, אם שני השמות האדומים יוכחלו. מה דעתך? בברכה. ליש - שיחה 18:44, 21 ביולי 2009 (IDT)
על שירוב אני לא חושב שאני יודע מספיק כדי לכתוב עליו (אלא אם מספיק תרגום של הערך באנגלית). על סוידלר אני מייד אתחיל לכתוב.רטיקוס - שיחה 20:09, 21 ביולי 2009 (IDT)
אני מציע שאת סבידלר תכתוב עם בי"ת, כי יש כבר מספר אזכורים בצורה זו בוויקיפדיה. לגבי שירוב, גם תרגום מאנגלית יתקבל בברכה. בתודה על התגיסותך. ליש - שיחה 21:33, 21 ביולי 2009 (IDT)
אין בעד מה. אין לי כל-כך כח היום אז אני אכתוב אותם מחר.רטיקוס - שיחה 21:52, 21 ביולי 2009 (IDT)
כתבתי את הערך סבידלר הוא קצר בגלל שהערך האנגלי קצר ולא היה לי הרבה מה להוסיף לגבי סגנונו השחמטאי. המצב אצל שירוב יהיה דומה.רטיקוס - שיחה 16:00, 22 ביולי 2009 (IDT)
רגע, לסלו פולגאר היה מתמטיקאי או פסיכולוג? או גם וגם? ים - דף השיחה 18:44, 22 ביולי 2009 (IDT)
מתמטיקאי. אשתו הייתה מורה. בברכה. ליש - שיחה 20:28, 22 ביולי 2009 (IDT)

סטניסלב פטרוב - האיש שהציל את העולם[עריכת קוד מקור]

לפי דעות מומחים שונים, בליל ה-26 בספטמבר 1983, לוטננט-קולונל סטניסלב פטרוב שהיה קצין תורן בבונקר Serpukhov-15 הסמוך למוסקבה, מנע מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו ובניגוד להוראות כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה אודות ארבעה טילים נוספים בחר פטרוב להתעלם מכך ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב הסתמך על חוסר-ההיגיון מצד ארצות הברית שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות נוספות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית.
בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, יחד עם מסלולי מולניה של הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין ממעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי על סך אלף דולר, ושתי אזרחויות-כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם".

סימוכין: ראו ערך סטניסלב פטרוב. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 13:18, 29 ביולי 2009 (IDT)

צריך לציין שפטרוב סירב פקודה ושבדיעבד אכן התברר שמדובר בתקלה. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ח' באב ה'תשס"ט • 14:04, 29 ביולי 2009 (IDT)
תוקן. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 14:08, 29 ביולי 2009 (IDT)
מה, זה לא ג'ק ראיין? ‏עמיחי 14:11, 29 ביולי 2009 (IDT)
קטע חביב. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 14:17, 29 ביולי 2009 (IDT)
דורש עוד קישורים - מלבד ההתחלה, אין עוד. נניח, מלחמת עולם או מלחמה גרעינית, התרעת שווא, מסלול מולניה, ואולי גם הגיון. אדם נבושיחה 14:51, 29 ביולי 2009 (IDT)
(למה שלא תתקן כאוות נפשך, חביבי?) גוונא + תורה מה תהא עליה?! 14:55, 29 ביולי 2009 (IDT)
עמיחי, מי שבאמת הציל את העולם הוא דנזל וושינגטון, ה-XO של הצוללת הגרעינית אלבמה בכוננות מיידית (איזה תרגום פצלוח...) חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ח' באב ה'תשס"ט • 17:52, 29 ביולי 2009 (IDT)
משהו פה לא ברור. כל שיגור חייב להיות מאושר על ידי שני קצינים בו זמנית. היכן היה הקצין השני ומה עשה בנידון? חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 18:01, 29 ביולי 2009 (IDT)
לך תדע איך זה אצל הסובייטים... גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 18:20, 29 ביולי 2009 (IDT)
קשה לי להאמין שמפקידים את גורל העולם, גם אצלם, בידי איש אחד. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 18:21, 29 ביולי 2009 (IDT)
זו בדיוק תגובת המשלחת הסובייטית לאו"ם, ועל זה מובא בערך מה שכתבו שני מומחים לנושא; התשובה היא כן. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 18:25, 29 ביולי 2009 (IDT)
ועוד משהו: יתכן ושני קצינים מאשרים את התגובה לאחר שמתקבלת התרעה גם על סמך דבריו של קצין אחד. כלומר, ההחלטה שדורשת שני קצינים היא זו של התגובה, לא זו של ההתרעה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 19:52, 29 ביולי 2009 (IDT)
קטע טוב מאוד. הציוני ~ שיחה 00:28, 30 ביולי 2009 (IDT)
קטע אדיר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 02:32, 30 ביולי 2009 (IDT)

הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי[עריכת קוד מקור]

ארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, נתפסה בקרב נוצרים ויהודים הנרדפים בשל דתם כארץ בה יניחו להם לחיות באמונתם ללא הפרעה. אך הסובלנות כלפי יהודי ארה"ב לא הייתה תמיד ברורה מאליה: מיד בסיום מלחמת האזרחים האמריקאית, חתם הגנרל יוליסס גרנט, לימים נשיא ארצות הברית השמונה עשר, על פקודת גירוש מיידי של כל יהודי טנסי, מיסיסיפי וקנטאקי - זאת אולי גם בשל תמיכת רבים מהם בצבא הדרום ובקונפדרציית המדינות של אמריקה. את פקודת הגירוש האנטישמית הזו, היחידה בתולדות ארצות הברית, ביטל חיש מהר מפקדו העליון של גרנט, הנשיא אברהם לינקולן.

הציוני האחרון ~ שיחה 21:18, 25 ביוני 2009 (IDT)

אחלה קטע על אחד הנשיאים הגרועים ביותר בתולדות ארה"ב. ‏עמיחי 21:23, 25 ביוני 2009 (IDT)
אני חייב להודות שאני ממש מופתע מהידיעה הזאת. גירוש בארצות הברית הנאורה מאז ומתמיד?!. ממש חבל על הזמן. אני חושב שכדי לציין תוך כדי הניסוח שהפואנטה אינה רק בגלל מעמדה הרם של יהדות ארצות הברית, אלא גם ואולי בעיקר בגלל התדמית המקובעת על היותה של ארצות הברית מדינה שוויונית מאז ומתמיד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:27, 25 ביוני 2009 (IDT)
אתה מוזמן להוסיף איש. הציוני האחרון ~ שיחה 21:59, 25 ביוני 2009 (IDT)
שימו לב גם מתי זה קרה, 1862, כמעט 100 שנים אחרי קבלת העצמאות מבריטניה (לא בתקופה מוקדמת וחשוכה). הציוני האחרון ~ שיחה 22:02, 25 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: , ועליה תקבל עוד מכות, עבדתי בגללך עוד חמש דקות עם הדף הנורא ארוך הזה הוספתי, אך שני דברים: בגלל התוספת קיצצתי מעט תוספות אגביות בלתי נחוצות כדי לקצץ מהאורך שנוצר ודבר שני וזה העיקר, הניסוח שהצלחתי להנפיק (לתוספת שלי) הוא לא משהו... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:11, 25 ביוני 2009 (IDT)
מעניין מאוד. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:14, 25 ביוני 2009 (IDT)
בשביל מה הערך האדום? מספיק לכתוב שווינית ואולי לקשר לרפובליקה חוקתית. הציוני האחרון ~ שיחה 22:18, 25 ביוני 2009 (IDT)
איי, בסה"כ שכחתי ו' קטן. כחול, כחול, והירגע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:20, 25 ביוני 2009 (IDT)
לא כעסתי , הציוני האחרון ~ שיחה 22:23, 25 ביוני 2009 (IDT)
מפריע לי שיש פעמיים "למרות" "ועל אף" אולי אפשר לכתוב במקום:"והשפעתה הרבה על מדיניות ארצות הברית השוויונית ועל העם היהודי בעולם," (זו רק הצעה..בוודאי שיש יותר טובות). הציוני האחרון ~ שיחה 22:27, 25 ביוני 2009 (IDT)
זו הבלעה ממש חטופה של הפאנץ' אליו התכוונתי, והקורא לא ירגיש. אין לי בעייה אם תמצא ניסוח מחליף על אף ולמרות, שגם אני, אגב, סולד מזה, וכל סופר טוב יודע שהמילים הגרועות ביותר הן המילים מן הסוג הזה. רק שהניסוח המחליף ישאיר את ההבלטה הראויה של עובדת השוויוניות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:30, 25 ביוני 2009 (IDT)

איזו תדמית שיוויונית? זו היתה מדינת עבדים, וגם לאחר שחרורם לא זכו לשוויון זכויות וחיו בהפרדה גזעית עד שנות ה-60! גברת תרדשיחה 22:34, 25 ביוני 2009 (IDT)

זה פרובינציאלי אך מעניין לדעת שיהודים כמעט והוצאו מגדרה של מגילת הזכויות בארה"ב אדם נבו;שיחה 22:44, 25 ביוני 2009 (IDT)
רק עכשיו שמתי לב, באמת על איזו "תדמית שוויוניות מאז ומעולם" אתה מדבר? מכיר את מרטין לותר קינג? מאבק האפרו-אמריקאים לשיוויון זכויות? הציוני האחרון ~ שיחה 23:31, 25 ביוני 2009 (IDT)
כל הפתיחה ראויה לשכתוב. אולי משהו בסגנון: "אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, נתפסה (תמיד?) בקרב נוצרים ויהודים הנרדפים בשל דתם כארץ בה יניחו להם לחיות באמונתם ללא הפרעה. עם זאת..." אדם נבו;שיחה 09:38, 26 ביוני 2009 (IDT)
ידעתי על העבדים ועל מרטין גם יחד ועד אובאמה..., אני בפירוש אמרתי שהניסוח שלי לא מבטא את כוונתי טוב. התכוונתי למשהו בסגנונו של אדם;נבו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:04, 26 ביוני 2009 (IDT)
שכתבתי להצעתו של נבו, אך הורדתי את הנוצרים כי לא ממש זכור לי שהנוצרים נרדפו באירופה (ובכלל?).. אם כי אני עדיין מחפש מקום טוב יותר ממנו אפשר לקשר לערך יהדות ארצות הברית. הציוני האחרון ~ שיחה 13:26, 26 ביוני 2009 (IDT)
א. דרוש מקור, ב. לא הבנתי את ה"למרות תמיכתם בהצטרפות לקונפדרציית המדינות של אמריקה", מה הקשר ל"למרות" והאם תמכו בקונפדרצייה? או אולי באיחוד? tomtom - שיחה 13:36, 26 ביוני 2009 (IDT)
למה להעלים את העובדה של מעדה הרם של יהודי ארה"ב?. הוספתי, ובדרך יש קישור מעולה לבקשתך. עם זאת, עדיין צריך כאן מנסח מקצועי (אולי אביעדוס, דניאל ב., מוטי, אלדד - ויקיפדים שאי מכיר כמנסחים מעולים) שיסיר את הסירבול ממנו עדיין סובל הקטע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:45, 26 ביוני 2009 (IDT)
Tomtom, המקור בערך על יוליסס גרנט. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:49, 26 ביוני 2009 (IDT)
א.מקור גם כאן, ב. הם תמכו בעמדת גרנט והוא בכל זאת חתם על גירושם. הציוני האחרון ~ שיחה 14:00, 26 ביוני 2009 (IDT)
אז בדיוק ההפך, הם היו מהצד השני של המתרס מגרנט ובגלל זה רצה לגרשם, לא למרות. והמקור שנתתם הוא שני מאמרים בויקיפדיה שגם בהם אין מקור לנכתב, האם ניתן לקבל מקור ישיר? tomtom - שיחה 14:20, 26 ביוני 2009 (IDT)
בערך בויקיפדיה האנגלית (אנ') מצויין שהרקע היה בכלל על מסחר בשוק השחור tomtom - שיחה 14:37, 26 ביוני 2009 (IDT)
באשר לנוצרים נרדפים, ראה פוריטניות. אבל אפשר להשמיט, למרות שלדעתי הדבר מוסיף. ניסחתי מחדש, ליטשתי וארגנתי. הוספתי ערך מרכזי - סובלנות. אדם נבו;שיחה 14:29, 26 ביוני 2009 (IDT)
שוב פוספוס הקטע על מעמדה הרם כיום והשפעתה המובהקת, כמו גם מעורבתם השוויונית של הקהילה היהודית בארה"ב על מדיניות ארצות הברית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 14:53, 26 ביוני 2009 (IDT)
כי אכן הקטע הוא לא על זה. העובדה שהיום יש מעמד והשפעה ואולי אפילו שוויון היא לא העובדה שבמרכז הידעת, אלא העובדה שבעבר באופן מפתיע זה לא היה כך. יש לבדוק את העובדות - האם אכן גרנט חתם על המסמך? והאם הוא אכן מופנה בעיקר ליהודים? אשמח אם מישו שקל לו באנגלית יקרא את הערכים בויקינגליש ויתקן את הסתירות. אדם נבו;שיחה 16:28, 26 ביוני 2009 (IDT)
לא ידעתי על כל הסתירות האלה.. העובדות כתובות בשתי ערכים ייתכן שהן מופרכות? הציוני האחרון ~ שיחה 18:46, 28 ביוני 2009 (IDT)
אם יש מקור לפקודה, אבל סתירות בנוגע לטעם (אפשר לסדר את זה עם המילה "אולי") זה אומר שהקטע תקין לא? הציוני האחרון ~ שיחה 22:47, 28 ביוני 2009 (IDT)
בזמנו ציינתי כאן את מספר הצו בו ניתנה הוראת הגירוש - זה המקור האולטימטיבי. בברכה. ליש - שיחה 05:22, 29 ביוני 2009 (IDT)
אז מקור יש, אני אשמח אם ימצאו דרך להכניס את מעמדה הרם של יהדות ארצות הברית כיום. הציוני האחרון ~ שיחה 01:07, 1 ביולי 2009 (IDT)
האם ידעתם שלתושבי העיר וושינגטון בירת ארצות הברית אין זכות הצבעה? אז איך אפשר לקרוא למדינה שוויונית? דרור - שיחה 10:20, 1 ביולי 2009 (IDT)
זה דוקא בגלל השויוניות. כדי שלא להפר את האיזון בין מחוזות פדרליים לבין מדינות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:41, 1 ביולי 2009 (IDT)
ופוארטו ריקו? אדם נבושיחה 13:54, 1 ביולי 2009 (IDT)
אז מקור יש, אני עדיין מעדיף להשחיל איזה משפט על מעמדה הרם של יהדות ארה"ב כיום. הציוני האחרון ~ שיחה 11:44, 5 ביולי 2009 (IDT)
מישהו? הציוני האחרון ~ שיחה 00:58, 10 ביולי 2009 (IDT)
בתקופה המדוברת יהדות ארה"ב הייתה רחוקה ממעמד רם בעולם היהודי. לפי זה היו בזמן תחילת מלחמת האזרחים כ-150,000 יהודים בכל ארה"ב, והמרכז הרוחני והפוליטי של היהדות היה באירופה. ציון המעמד הרם של יהדות ארה"ב בסיפור זה הוא אנכרוניזם. אמנון שביטשיחה 13:44, 21 ביולי 2009 (IDT)
הגירוש לא היה ממניעים גזעניים או אנטישמיים גרידא!! היה לכך בסיס כלכלי שהשפיע על מהלך הלחימה. היהודים היו הסוחרים העיקריים וכמעט היחידים באזור. גרנט רצה לחנוק את מדינות הדרום ממוצרי מזון ומוצרי צריכה, והדרך לעשות זאת הייתה באמצעות גירוש היהודים, שרובם וכמעט כולם עסקו במסחר והביאו למדינות הדרום מוצרים באמצע המלמה. איציק1 - שיחה 17:56, 24 ביולי 2009 (IDT)
הנוסח המדויק של פקודת הגירש נמצא בספר GRANT'S ORDER ON אפשר גם לקרוא את פקודת הצו בעברית, את הדיון בו, ואת המכתב שהיהודים שלחול לנשיא בספר הבא: יהודי ארצות-הברית, קובץ מקורות א', כתבו ד"ר יוסי גולדשטיין וד"ר מירה קצבוקג-יונגמן, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2001. ואין שום ויכוח על נוסח הפקודה, תוכלו לקרוא על הפקודה בנוסחה המקורי גם ב: "הקיבוץ היהודי באמריקה בשנות התעצמותו", ירושלים תשמ"א, עמודים 249-250. מקווה שעזרתי. איציק1 - שיחה 18:29, 24 ביולי 2009 (IDT)
נו אז יש מקור, נתקענו? הציוני ~ שיחה 22:37, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
להלן הניסיון שלי לסגנן את הערך שיצרתי הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי לתבנית הידעת.

חוקת ארצות-הברית הבטיחה חירות ושוויון לכל ללא קשר לדת או למוצא האתני. ואכן ידוע שמעולם לא היתה אפליה חוקית וממסדית כלפי היהודים. יוצא דופן הוא המקרה משנת 1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית, בו גורשו היהודים ממחוז טנסי. למעשה הסחר במלחמה בין מדינות הצפון ומדינות הדרום הביא להתעשרות מדינות הדרום ולהמשך כח לחימתם, לדאבונם של צבאות הצפון. חרף האיסור החוקי על העברת סחורות, הסחורות המשיכו לעבור בין הצדדים היריבים. הגנרל גרנט, שלימים הפך לנשיא ארצות הברית ה-18, ראה את כל הסוחרים כיהודים, ולכן פירסם את הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי. היהודים התנגדו לכך, ואף עירבו את הנשיא אברהם לינקולן, שהורה מיד על ביטול צו הגירוש. מאז יהודי ארצות-הברית לא הופלו לרעה יותר. איציק1 - שיחה 23:38, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

ביקשתי מאיציק, בעקבות כתיבת הערך, לשפצר את הידעת? המקורי. זהו הידעת? הראשון שלו, ואבקש בבקשה תגובות בונות. הערה שלי, יש עוד קישורים מועילים חסרים. למשל חוקת כבר על המילה הראשונה. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 01:30, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
היכן נמצא במקלדת הקו המאונך שאיתו אני עושה קישור למילים שהערך שלהם שונה בהטייה? כמו למשל חוקת וחוקה איציק1 - שיחה 03:01, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
ברוב המקלדות זה מעל ה-\, מקש שנמצא מעל ה-ENTER. מימין. באחרות זה מעל השורה של המספרים. אם אין לך, פשוט תעשה העתק|הדבק. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 04:23, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
רגע של עברית: במילה מעל חגי התכוון שצריך ללחוץ Shift + \. לסימן הזה, אגב, קוראים pipe או בעברית פייפ (ושמעתי גם צינור). תומר א. - שיחה 07:20, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
למה קוראים לזה "הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי" אם הם גורשו גם ממיסיסיפי וקנטקי? הציוני ~ שיחה 11:39, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
תשובה- בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית צבאות הצפון חילקו את החלק שהיה מיושב למחוזות. זה יהיה נכון להגיד שהיהודים גורשו ממחוז טנסי, ויהיה נכון להגיד שהיהודים גורשו מטנסי, ומחלקים של מדינות מיסיסיפי וקנטקי של היום, אך זה לא יהיה נכון להגיד שכל יהודי מיסיסיפי וקנטקי גורשו, כי התיחום של מחוז טנסי לא חופף את כל שטח מדינות אלה. איציק1 - שיחה 12:25, 5 באוגוסט 2009 (IDT)