ויקיפדיה:הידעת?/מנובמבר 2021

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

דגל סקוטלנד

מקורו של צלב הסאלטייר כדגלה של סקוטלנד הוא על פי האגדה בקרב שניהל המלך אואנגוס השני כנגד שבטים אנגליים. לפי האגדה, הוליך אואנגוס את הפיקטים והסקוטים (עמים קלטים) בשנת 832, לקרב כנגד האנגלים ליד את'לסתאנפורד של ימינו במזרח לותי'אן שבסקוטלנד. המלך ואנשיו היו מוקפים ועל סף תבוסה, והתפללו לנס. במהלך אותו הלילה, הופיע אנדראס הקדוש בפני אנגוס והבטיח לו ניצחון. למחרת הופיע צלב סאלטייר לבן על רקע השמיים הכחולים, והקרב הסתיים בניצחון סקוטי. הסאלטייר הפך לסמלם של הסקוטים מאז.

- מתוך הערך דגל סקוטלנד. ביצעתי עריכות קלות. Matankic - שיחה 21:56, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נגד יש הרבה אגדות עם להרבה עמים. לדעתי הן מתאימות לפורטלים הנישתיים, ולא לדף הראשי של ויקיפדיה. ברור כשמש שאגדות מכילות ניסים ונפלאות. לדעתי, מדור "הידעת" של הדף הראשי צריך להיות מוקדש להפתעות מציאותיות. לא דימיוניות. לדעתי, עדיף שתעתיק את הקטע למדור "הידעת" של פורטל הממלכה המאוחדת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בוצע Matankic - שיחה 22:35, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:13, 1 בנובמבר 2021 (IST)

מוזיאון הביוב בביוב של פריז

מוצג במוזיאון הביוב

במוזיאון הביוב של פריז מוסבר מבנה מערכת הביוב המורכבת של פריז. המבקרים במוזיאון לומדים את מיקום מפלסי הביוב השונים בפריז וכיצד מתוחזקת המערכת, תוך הליכה בצמוד לחלק מצנרת הביוב. הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות, המקורות ברשתות. מעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של העיר, במגוון היבטים, כולל איורים מתקופות שונות. כמו כן, כולל הסיור תעלות ביוב עתיקות נטושות, ומוצגים בו אמצעים לניקוי תעלות ביוב, הכוללים סירות וכדורים גדולים, הנגררים בתעלה. במהלך הסיור אסור לאכול, ובסיומו יש לשטוף ידיים ביסודיות.

אומרים ישנה - שיחה 01:02, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

לא מספיק מעניין. הרי אפשר היה להחליף את כל הקטע במשפט "בפריז ישנו מוזיאון ביוב". חמויישֶה - שיחה 09:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

הקטע מסביר, שהמוזיאון לא רק מסביר על ביוב. המוזיאון גם מוליך אנשים כמעט בביוב, בתנאי הגיינה ירודים. זה ייחודי. אומרים ישנה - שיחה 15:23, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

בעיני מתאים לפורטל, אבל לא לעמוד הראשי. גילגמש • שיחה 15:35, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:19, 1 בנובמבר 2021 (IST)

יחסי בוליביה–צ'ילה

אף על פי שעל פניו נראים יחסי המדינות צ'ילה ובוליביה תמימים וידידותיים, שכן מתקיים בין המדינות סחר ותחלופת תושבים, הם למעשה מרירים ומלאי איבה היסטורית עמוקה, שטמונה אי אז במאה ה-19. בעבר, עם הקמתה, כללה בוליביה שטח גדול משטחה כיום, ובכללו גם גישה לאוקיינוס השקט. אלא שבשנת 1836 עלה לשלטון בבוליביה אנדס דה סנטה קרוז שחזה בראשו הקמה של קונפדרציה על כל חלקי אמריקה הדרומית שבה קיים ריכוז גבוה של צאצאי האינקה. הוא החל במסע כיבושים וסיפוחים ואיחד את פרו ובוליביה לכדי הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית. צ'ילה תפסה זאת כאיום על ריבונותה, ופתחה במלחמה יחד עם ארגנטינה על הקונפדרציה, במה שהפך למלחמת הקונפדרציה. בסופה של הלחימה כבשה צ'ילה את שטחי הגישה לים של בוליביה ומאז ועד היום מעולם לא החזירה שטחים אלו באופן סדיר, למעט תקופה קצרה שנקטעה במלחמת האוקיינוס השקט. כיום שטחים אלו מוכרים כמעט על ידי כל העולם כשייכים לצ'ילה, אולם העם הבוליביאני עדיין טוען אליהם ורוחש איבה מרה לצ'יליאנים.

בצילום נראה מיצג בבוליביה ובו מצוייר חייל בוליביאני בן המאה ה-19 דוקר חייל צ'יליאני לצד הכיתוב "מה שהיה בעבר שלנו יחזור להיות שלנו". על המיצג מוצב פסל של חייל המצביע מערבה, לכיוון האוקיינוס השקט. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 12:01, 5 ביוני 2021 (IDT)

זה מעניין כחלק מערך. אבל זה לא מספיק מפתיע בשביל להיות "קטע הידעת". צר לי. 84.94.43.230 23:09, 14 ביוני 2021 (IDT)

נגד חמויישֶה - שיחה 12:03, 28 ביולי 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:26, 1 בנובמבר 2021 (IST)

פורטל:ירושלים/הידעת?/18 העוסק במנהרות הכותל איכותי מספיק לצירופו לאוסף קטעי "הידעת" הכללי

קטע ממנהרות הכותל

לילה אחד, בשנת 1867 מצא עצמו הארכאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בתעלת ביבים עמוקה ליד הר הבית. במהלך חפירה שניהל בעיר העתיקה, צדה את עינו התעלה העתיקה, והוא שכנע את אחד מפועליו להצטרף אליו. יחד הם שטו על גבי דלתות עץ ישנות, ולא פעם נפלו למים המעופשים. לימים סיפר על הרפתקאותיו בספרו Underground Jerusalem (בעברית: "ירושלים של מטה") שם הוא מתוודה כי חשש לטבוע בתעלה, "והרי אין זה מכובד כלל למות כעכברוש בביצת מי שפכים." התעלה המדוברת, אגב, היא התעלה החשמונאית שנוקתה, ופתוחה כיום לקהל במנהרות הכותל.

לא אני כתבתי את הקטע. רק העתקתי לפה. 77.126.0.186 12:12, 5 בפברואר 2021 (IST)

חסרה פואנטה. חמויישֶה - שיחה 12:25, 10 בפברואר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:30, 1 בנובמבר 2021 (IST)

גנרל חורף

גנרל חורף (בתמונה) הוא האנשה לחורף הרוסי. תנאי האקלים הקשים והכפור העז ששורר באזור בעת חודשי החורף, וכן הבוץ הטובעני שנגרם מגשמי הסתיו, תרמו לכשלונם של מספר נסיונות פלישה צבאיים לרוסיה לאורך ההיסטוריה. המפורסמת שבהן הייתה פלישת נפוליאון לרוסיה ב-1812. הפיקוד הרוסי, שידע כי אין בכוחו להילחם בקרב פנים אל פנים, נקט בטקטיקת אדמה חרוכה (נסיגה תוך הרס אספקה ומזון), שמטרתו הייתה למשוך את הצרפתים אל מעמקי רוסיה. כתוצאה מגישה זו, החורף הרוסי והשיבושים באספקה היו לגורם מכריע בתבוסתו של נפוליאון, אשר סימנה את תחילת סוף שלטונו ושקיעת האימפריה שבנה. גרמניה הנאצית נחלה אף היא תבוסה בעת פלישתה לרוסיה. העובדה שהפלישה לא הצליחה להשיג את ייעדיה לפני כניסת החורף הרוסי, הקשתה על התקדמות הצבא הגרמני לכיוון מוסקבה והביאה לנפגעים רבים, אך לא הכריעה את הכף לטובת הצבא האדום.

קטע שחיברתי על סמך קטעים מוויקיפדיה העברית והאנגלית. Matankic - שיחה 22:10, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

נגד. הקטע יפתיע מעט מאוד אנשים כי המידע בו נלמד, בדיוק בנוסח שבו, בלימודי ההיסטוריה, בבית הספר התיכון. אומרים ישנה - שיחה 22:42, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

מקובל. אולי אני צריך לשקול לחבר ספרי לימוד ;) Matankic - שיחה 22:47, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

אבל שוב.. לא חושב שהמידע צריך להפתיע 98% מהקוראים. לדעתי מספיק שיפתיע 80%. אני בטוח שרוב הציבור לא מכירים/זוכרים את המונח 'גנרל חורף', אפילו שהם שמעו על זה בתיכון. אני גם בטוח שיש לך ידע נרחב בהמון תחומים, אבל זה לא מצביע על רוב ציבור הקוראים. Matankic - שיחה 22:56, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

אם כבר התחלנו לדון בי, אז רוב הקטעים שלא אני מציע במדור הזה, דווקא מאוד מפתיעים אותי. מעבר לזאת, למיטב ידיעתי, אף קטע מעולם לא אושר או נפסל נטו בגלל הדעה שלי. אומרים ישנה - שיחה 06:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 08:55, 24 בנובמבר 2021 (IST)

התחממות גלובלית בַּשיר

גלי עטרי מחכה לחורף חם

כיום, קיים קונצנזוס לגבי קיומה של התחממות עולמית. את התופעות הנלוות להתחממות הזו – עלייה של הטמפרטורה העולמית השנתית, חורפים וקייצים חמים יותר, ותופעות קיצון כמו הצפות, שטפונות, מפולות בוץ, גלי קור וגלי חום קיצוניים, כמויות חריגות של גשמים, התארכות של עונות היובש, שריפות ובצורות – רובנו חווים על בשרנו כיום. לעומת זאת, ב-1986, כשיעקב גלעד חיבר את "סתיו ישראלי", להיט שבצעה גלי עטרי, ויצא באלבומה הרביעי "אמצע ספטמבר", תופעות ההתחממות עוד לא היו מורגשות. בשיר זה, גלעד ייחל לשווא לחורף חם, וטען כי מי שהבטיח לו זאת, לא יקיים את הבטחתו לעולם. בשנים האחרונות חורפים חמים אינם מחזה נדיר בישראל, אולם כשחיבר גלעד את השיר לא היו אלו חיזיון נפוץ, ובתפישתו הסובייקטיבית של גלעד היה החורף הטיפוסי מלווה ב"גשם לפרקים", ב"גשמים פזורים" וב"גשם פתאומי", ב"רוח" ש"נכנסה לתוך בגדים על חוט כביסה" וב"ארץ בשלכת".

מודה שזה קצת קלוש, כי יש פה תפישה סובייקטיבית שמובעת בְּשיר, ולא מחקר השוואתי שמשווה טמפרטורות ותופעות. יחד עם זאת, זה ייחודי למצוא שיר שמדגים הלכה למעשה את ההתחממות הזו שכולנו מדברים עליה. אם בעבר חורף חם היה דבר נדיר, משהו שאם מבטיחים אותו בוודאות לא מקיימים, היום זו כבר תופעה שכיחה. ניתן גם לקרוא על אקלים ארץ ישראל ועל החורף בישראל, ולראות תוך כדי קריאה את ההתחממות הזו. משלגים וקור בשנות ה-50, ומתיאורים על גשמים בטפטופים במשך כחצי שנה, הגענו למצב שהגשמים מרוכזים "בזעם" על פני מספר ימים קטן, ושלגים הם דבר נדיר.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 11:49, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אני ממש ממש נגד. בעיקר כי הקטע עוסק בעיקר בשורה ספציפית בשיר לא חשוב במיוחד. אבל גם כי הוא מייחס להתחממות הגלובלית דברים שלא באחריותה. (שטפונות, מפולות בוץ, גלי קור, כמויות חריגות של גשמים, שריפות ובצורות היו כאן הרבה לפני ההתחממות הגלובלית). לא אכנס לויכוח אודות השפעות האקלים, אבל הקטע הזה בכל מקרה לא בכיוון. חמויישֶה - שיחה 17:16, 25 בנובמבר 2021 (IST)

נגד אין פה שום הפתעה, ויש פה כמה קביעות נחרצות מדי. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 20:09, 25 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:55, 28 בנובמבר 2021 (IST)

שיפוץ מקיף ל"תבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 1"; מיקוד בנושא בודד, והרחבתו

ברווזן

"מאובן חי" הוא אורגניזם, שכמעט ולא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, שנמצא מיליוני שנים בסכנת הכחדה, ושכמעט כל אורגניזם דומה לו, כבר נכחד. על כן, למרות שיש פרטים חיים ממנו, קל בהרבה למצוא מאובנים שלו. הברווזן הוא מאובן חי, ומהרבה בחינות הוא עדיין מצוי בשלב המעבר האבולוציוני בין מחלקת הזוחלים למחלקת היונקים. למשל, לנקבת הברווזן אין פטמות הנקה במיקום מוגדר. החלב מטפטף מכלל עור הבטן שלה. הזואולוגים שגילו את הברווזן מצאו פוחלצים שלו, ולא פרטים חיים. הם דווחו בפקפוק על ממצאיהם, למרות שהם כן ציפו לגלות את "החוליה החסרה" בין הזוחלים ליונקים. מה שהפריע לאמינות התגלית היה צורת פני הברווזן. כשהברווזן מת, שפתיו המאורכות מתייבשות, מתקשות, ונעשות דומות למקור של ברווז. דהיינו, הפגר נראה כאילו הוא מכיל סממן ברור של מחלקת העופות. הזואולוגים בדקו את השערת המרמה, לפיה מכרו להם פוחלץ של בונה, שנתפר לו מקור של ברווז, וחיפשו תפרים בגוף הברווזן, בעזרת מספריים.

77.126.66.195 17:20, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. יותר משנה ללא תגובה. חמויישֶה - שיחה 15:22, 29 בנובמבר 2021 (IST)

מה יש לעולם הערב?

לוגו התוכנית "העולם הערב"

תוכנית ההומור והסאטירה "מה יש" הייתה אחת מתוכניות הרדיו הפופולריות בישראל של שנות ה-80. רעיונות לתוכנית טלוויזיה בהשראת "מה יש", ובכיכוב אנשי צוותה, נדחו בידי מפקד גלי צה"ל דאז, רון בן ישי. בתחילת תקופת שידור התוכנית היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה בודד, ומה שהוצג בו זכה לחשיפה רבה. בן ישי חשש, שעודף חשיפה תביא ביקורות, "שיקצצו את כנפי" תוכנית הרדיו. שלוש שנים אחרי עליית התוכנית על גלי האתר, החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2. אלא שאלו נמשכו שבע שנים, והתוכנית "מה יש" חדלה מלהיות משודרת, לפני שקם ערוץ שני, בו היו תקוות לשלבה. אולם ארז טל, אברי גלעד ויאיר ניצני, מצוות "מה יש", החלו לככב בתוכנית טלוויזיה של הומור וסאטירה, "העולם הערב", בשידורי הניסיון הממושכים של הערוץ השני. התוכנית הייתה פופולרית מאוד. אך הצרה הייתה, ששידורי ניסיון קשה לממן – אין להם תקציבים מסודרים, ואסור לשדר בהם פרסומות. התוכנית מומנה מפרסומות סמויות, חלקן די מתוחכמות. למשל, התוכנית היה פרסמה חטיף, כביכול דמיוני, בשם "העולם הערב", כסוג של בדיחה. ביום שהתוכנית הפסיק לפרסמו, חברת "עלית" החלה לשווק חטיף בשם וגרפיקה זהים לו. בסופו של דבר, כשקם ערוץ 2, אף אחד משלושת זכייניו לא רצה לשלב את "העולם הערב" בלוח משדריו. זאת למרות שהרייטינג של התוכנית היה גבוה, ולמרות שארז טל עבד אצל אחד הזכיינים, כמרכיב לוח המשדרים.

77.126.82.38 21:38, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

בעד. ערכתי קלות מבחינה לשונית. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:56, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

נגד. ארוך ולא ממוקד. חמויישֶה - שיחה 15:25, 29 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. יותר משנה בדף, וכמעט ללא התייחסות. חמויישֶה - שיחה 15:25, 29 בנובמבר 2021 (IST)

הגיבור הנשכח של הציונות

ניסחתי מחדש 77.126.67.209 15:04, 24 בפברואר 2021 (IST)

אלתר לוין בלבוש מזרחי

על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. ספק גם אם מדינת ישראל או שלטון המנדט הבריטי עשו איזו שהיא פעולה אחרת להנצחתו. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ, למרות שהיה משורר עברי מצליח, למרות שמותו משך תשומת לב רבה (לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933) ולמרות, שסביר מאוד, כי שלוין היה מרגל, שסייע מאוד לבריטים, במלחמת העולם הראשונה. מלבד העובדה, שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל חשוב, זה גם ההסבר הסביר לרדיפת הטורקים אחריו ואחרי מקורביו. הוא וחברו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות, מהסיבה הרשמית, שלוין היה אזרח מדינת אויב, שסירב לעזוב את הטריטוריה, וא-סכאכיני סייע בהסתרתו. הם הוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין, אך ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.

77.126.26.74 19:09, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. יותר משנה ללא התייחסות. חמויישֶה - שיחה 15:27, 29 בנובמבר 2021 (IST)

רצח שר נשכח בישראל / חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'

קבר פנקס ואשתו בבית הקברות טרומפלדור.

במסגרת מדיניות הקיצוב, שהנהיגה מדינה בשנותיה הראשונות, צומצם השימוש בדלק, ומכוניות פרטיות הושבתו יומיים בשבוע. שר התחבורה דאז, דוד צבי פנקס, מסיעת החזית הדתית המאוחדת ומחותמי מגילת העצמאות, השיג רוב בממשלה לתקנה, לפיה אחד מימי השבתת כל כלי הרכב יהיה שבת. הדבר עורר טענות על כפייה דתית, וב-20 ביוני 1952 התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס. למחרת, נזרקה פצצה אחרת לדלת דירתו של פנקס, וגרמה לנזק רב לרכוש. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון סירב להעלות את הנושא לדיון. בהמשך קיבל פנקס, ככל הנראה, מכתבי איום על חייו, וכחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא נפטר מהתקף לב. עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר נתפסו בסביבת זירת הפשע ובחקירה המשטרתית שמרו על זכות השתיקה. כשנשפטו, טען קינן טען כי כעיתונאי הוא שהה במקום, משום שאלמוני הודיע לו, שעומד להיות שם דבר מה מעניין. קינן ובן יאיר זוכו מחוסר אשמה, ובעקבות ערעור, זוכו מחמת הספק. אך כעבור עשרות שנים סיפרו קינן ומקורביו, שהוא היה המתנקש.

77.126.57.148 09:19, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מציע שם אחר לקטע: "חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'". שנילי - שיחה 08:14, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

שם הקטע נשאר רק בדף הזה, כך שממש לא מפריע לי לשנות לו את השם, לכל שם שתבקש. הנה, שיניתי. ואם כבר קראת את הקטע, אשמח אם תוכל לחוות דעה על הקטע עצמו או לשפר אותו. תודה. 77.126.1.237 10:55, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

מיותר לחלוטין וכל מטרתו אמירה פוליטית.(גילוי נאות: דוד צבי פנקס הוא אח של סבתי). שנילי - שיחה 20:09, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

יהי זכרו של השר פנקס ברוך. בלי קשר, איזו אמירה פוליטית יש פה בכלל? זו ההיסטוריה. זה קטע מפתיע בהיסטוריה. 77.126.38.142 21:19, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אני מבין מה גורם לך לומר את זה: נתקלתי בנושא הזה לפני מספר שבועות באיזו קבוצה בפייסבוק שעוסקת בהיסטוריה. קראתי והחכמתי. אלא מה: זה שכתב טרח להדגיש ש"השמאל" השתיק את זה (=בן גוריון), אם כי קצת פיספס שהמתנקש היה מ"הימין" (לח"י).. אתה מבין כמה שזה מגוחך כשחלפו כל כך הרבה שנים וכל המעורבים הלכו מזמן לעולמם; אבל בשל צורת השיח הציבורי כאן - כל צד מייחס כוונות נסתרות לצד השני, שמבחינתו "הוא רק אמר ש..". אין לי פתרון לזה. ראוי לדעת כל מה שקרה - לטוב ולרע, וייחוס המשמעויות האקטואליות גורם נזק למטרה הראשונית שהיא לדעת. גרי רשף - שיחה

זה שכתב את קטע הידעת, בסך הכול סיכם את הערך בנושא. הוא לא הוסיף שום פרשנות משלו. אם לא בסדר לכתוב שבן גוריון השתיק את הנושא, אז יש לתקן, קודם כול, את הערך. אגב, יתכן שבערך יש להשתקה סימוכין... ואז אין מקום לתקן את הערך... 92.38.148.62 10:15, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

אפשר להסיר את המשפט הזה מהקטע. לא זו הפואנטה שלו. 77.126.22.192 16:45, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. יותר משנה ללא התייחסות חיובית. חמויישֶה - שיחה 15:29, 29 בנובמבר 2021 (IST)

רעיון להידעת אבל לא בטוח

בתאריך ה- 7 ליוני 2020, כשבכל העולם נגיף הקורונה גבה עשרות חיים ביממה ומדינות שלמות נכנסות לעוצר מוחלט - משרד הבריאות של ניו זילנד הכריז על החלמתה של החולה האחרונה במדינה. כעת, ממשלת ניו זילנד, ובראשה ג'סינדה ארדרן, מודיעה לעולם בשמחה על חזרה מלאה של המדינה לתפעול מלא (מלבד מעברי גבול). ראש ממשלת ניו זילנד התראיינה בכלי התקשורת על הירידה לאפס חולים, והשיבה בהקשר זה כי: "רקדתי ריקוד קטן".
זה מתאים להיות הידעת? Yiftaa - שיחה 13:11, 8 ביוני 2020 (IDT)

לדעתי לא. קודם כול צריך לנסח את זה אחרת, והציטוט לא מתאים. ניו זילנד היא מדינה עם צפיפות אוכלוסין מאוד נמוכה, וזו אחת הסיבות להתפשטות האיטית של הקורונה שם. תומר - שיחה 15:30, 8 ביוני 2020 (IDT)

אנחנו עוד לא יודעים איך ייגמר שם. אולי הקורונה תחזור לניו זילנד? חוץ מזה, מתוך 200 מדינות, מישהי צריכה להיות המחלימה הראשונה, וזה קל למדינה על אי בודד. 104.254.90.122 07:27, 9 ביוני 2020 (IDT)

בכלל לא מתאים. זה חדשות. וגם כחדשות לא החזיק מעמד הרבה, כי לא הרבה זמן אחרי ה"ריקוד הקטן" חזרו מקרים נוספים. חמויישֶה - שיחה 16:15, 20 ביולי 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)

אליסה בארץ התפאורות

איור הגננים, שהם עצמם קלפי משחק, צובעים את שיח הוורדים, מהספר "אליס בארץ הפלאות".

בספר "אליס בארץ הפלאות" מתוארים גננים, הצובעים שיח ורדים לבן בצבע אדום, לאחר שנטעו בגינה שיח שונה, מזה שדרשה המלכה. תיאור זה נראה דמיוני ומגוחך. אלא שתפאורני קולנוע עשויים בהחלט לצבוע שיחים ועצים נטועים, כדי להתאימם לתסריט. לדוגמה, תיאורי הקרבות, שפותחים את הסרט רוקד עם זאבים מתרחשים, על פי התסריט, בסתיו, במדינת הדרום של ארצות הברית, טנסי. אבל בגלל בעיות לוגיסטיות, שיחזורי הקרבות צולמו בחורף, במדינת המערב התיכון, דקוטה הדרומית. לכן, כדי להעניק לעלוות היער המקומי את המראה הרצוי, הן נצבעו בכ-40,000 ליטרים של חומר צבע.

77.126.80.175 22:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. יותר משנה ללא התייחסות. חמויישֶה - שיחה 15:45, 29 בנובמבר 2021 (IST)

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 6 ביולי - סדרה 2

הסמלים הביולוגיים המקובלים לזכר ונקבה מקורם בסמליהם של האלים הרומיים מארס וונוס. סמלו של מארס, אל המלחמה, מייצג מגן וחנית, ואילו סמלה של ונוס, אלת היופי, מייצג מראה. בהתאם לכך באסטרונומיה ובאסטרולוגיה הסמלים מייצגים את כוכבי הלכת מאדים (מארס) ונגה (ונוס), ואילו בתורת האלכימיה הם מייצגים את היסודות ברזל, ששימש ליצור כלי נשק, ונחושת, ממנה נהגו לייצר מראות.

לכאורה הקטע שגוי, כפי שניתן לראות למשל באנגלית, בערך en:Planet symbols (תרגמתי):

"סמל ונוס (♀) מורכב ממעגל שתחתיו צלב קטן. מקורו באות היוונית פי (Φ), משם הכוכב ביוונית עתיקה – פוספורוס (Φωσφόρος). הוא אומץ בשלהי העת העתיקה כסמל כוכב נוגה באטרולוגיה,^{[דרוש מקור]} ומכך נבע השימוש בו כסמל הנחושת באלכימיה."

[על מאדים:] "מקור הסמל באות תטא (ϴ), כשם הכוכב ביוונית עתיקה – ת'ורוס (Θούρος).^[13] הוא אומץ בשלהי העת העתיקה כסמל הכוכב מאדים באסטרולוגיה,^{[דרוש מקור]} ומכך נובע השימוש בו כסמל הברזל באלכימיה. לדעת סקאליגר, בן תקופת הרנסאנס, הסמל מייצג חנית ומגן,^[12] כאשר בימי הביניים החנית צוירה על־פני המגן. לדעתו צורה זו מבוססת על יצוג עתיק של הכוכב באמצעות חנית (בפלניספרה של ביאנקיני).^[4] השערה זו הוכחשה, בין היתר בידי סומז, שניתוחו נתמך גם בידי חוקרים מודרניים.^[12] במקבץ האסטרולוגיה מאת יוהאנס קמטירוס, בן מהמאה ה־12, מיוצג מאדים כמגן אותו חוצה חנית.^[20]"

תיוג המשתתפים בדיון המקורי: Valleyofdawn, Tomer T, צנטוריון ו־Atbannett

בברכה, ידידיה צבאן • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשפ"א • 17:17, 5 ביולי 2021 (IDT)

השתכנעתי. חמויישֶה - שיחה 12:27, 6 בדצמבר 2021 (IST)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:29, 6 בדצמבר 2021 (IST)

האמת על צ'ה

ארנסטו צ'ה גווארה (בכרזה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". בנוסף היה לגזען כלפי שחורים ועמים ילידים. על השחורים טען שהם מלוכלכים, עצלים ושתיינים. בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, ביטל צ'ה את חופש העיתונות במדינה, ודיכא את חופש הביטוי.

קטע שחיברתי. אפשר גם להוסיף שהוא נותר עד היום דמות שנויה במחלוקת. Matankic - שיחה 10:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

אין מקורות לדברים הללו בערך על גווארה. Tzafrir - שיחה 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

ציטוטים מתוך דרום אמריקה באופנוע (ספר שמבוסס על היומנים של צ'ה):

The Black is indolent and lazy, and spends his money on frivolities or drink, whereas the European is forward-looking, organized and intelligent.

— Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995, p.148

The blacks, those magnificent examples of the African race who have conserved their racial purity by a lack of affinity with washing, have seen their patch invaded by a different kind of slave: The Portuguese

— Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995

התבטאות נוספת על השחורים:

We are going to do for blacks exactly what blacks did for the revolution, by which I mean: nothing.

— Humberto Fontova, Exposing the Real Che Guevara, 2007, p.165

, Matankic - שיחה 17:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

ציטוטים בודדים? לא מקור מספיק טוב. וזה עדיין לא נמצא בערכים שלנו. Tzafrir - שיחה 17:22, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

בימינו, אם מישהו היה אומר דברים כאלו, לא היה בכלל ספק שהוא גזען. אבל גם במחקר ההיסטוריוגרפי קיימת הטיה למגמות פוליטיות גלובליות. הסרתי את הקטע על הגזענות. לבנתיים, נסתפק בכל השאר. Matankic - שיחה 17:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

כן אפשר לבוא ולטעון, שביחס לשאר הדברים שכן עשה, ה"גזענות" שלו (אם הייתה) הכי פחות נוראית מכדי לציין אותה... Matankic - שיחה 20:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

בערך האנגלי לא מצאתי אזכורים לגבי חופש העיתונות. לא ראיתי שזה היה תחום אחריותו: הוא היה בקובה בסך הכל כשנתיים אחרי המהפכה. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הנה קישור לכתבה, ציטוט:

In 1959, leftist journalist José Pardo Llada reported that Guevara told him: “We must eliminate all newspapers; we cannot make a revolution with free press. Newspapers are instruments of the oligarchy.”

קישור לסרטון של TED, בדקה 4:17. יש עוד המון מקורות ודוגמאות. Matankic - שיחה 21:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

מקורות פוליטיים ולא משובחים. בנושא שחשוד בהטיות, אני מעדיף מקורות טובים. בפרט, גווארה אמר כל מיני דברים מיד לאחר המהפכה, אבל אני מתאר לעצמי שהצורך לשלוט גרם לו להתפשר על חלק מדעותיו (אבל לא על הרבה אחרות. הוא בסופו של דבר עזב את קובה). Tzafrir - שיחה 10:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

TED, הם א-פוליטים (ואפילו מעט שמאלנים). והם אומרים שם במפורש שגווראה דיכא את העיתונות. אני יכול למצוא לזה עוד מקורות "משובחים וא-פוליטים". אולי הערך באנגלית בעצמו מוטה? בברכה, Matankic - שיחה 10:26, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 20:51, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אגב, אולי ראוי לציין (לא יודע אם זה מוסיף ;), שאת הכרזה שצירפתי לקטע יצרתי אני בתוכנה לעריכה גרפית (על סמך סגנונות נפוצים מרחבי הרשת). Matankic - שיחה 21:25, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אם כך, רצוי שתחליף כרזה לכזו אותנטית, שבאמת הצליחה להימכר. לא משהו בסגנון, שאחד מאיתנו יצר. אומרים ישנה - שיחה 21:44, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

זו דוגמה גנרית לפוסטר של צ'ה, יש יותר מידי סגנונות שלו, על חולצות, דגלים, סטיקרים ומה לא.. אפשר לחפש בגוגל (אבל יש גם עניין של זכויות יוצרים). כולן מתבססות על הדיוק שלו (בשמאל). כמובן ששקלתי לשים רק את הדיוקן, אבל אז מחמיצים את העניין שהוא אייקון פופ. פה יש כל מיני סגנונות שאנשים העלו, אם תמצא גרסה ראויה בוודאי שאשמח להחליף. Matankic - שיחה 22:19, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

זו דוגמה די מפורסמת, אבל מוגנת בזכויות. Matankic - שיחה 22:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

היא דווקא כן חופשית, וגם זו חופשית:

זו חופשית

אומרים ישנה - שיחה 09:40, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפורים

ארנסטו צ'ה גווארה (בתמונה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". הוא כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". כמו כן, בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, דיכא צ'ה את חופש העיתונות במדינה.

Matankic - שיחה 10:16, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד. רק מחק בקו את הגרסאות, שהפסיקו להיות רלוונטיות, כדי לא לאלץ אנשים לקרוא אותן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 11:46, 22 בנובמבר 2021 (IST)

חמויישֶה - שיחה 13:25, 9 בדצמבר 2021 (IST)

מיסוי ההימורים בארץ מלא הפתעות

עד שנה מסוימת, מי שהרוויח פרסים גדולים בהגרלות פייס, לא היה צריך לשלם מסים. אבל מזה עשורים אחדים, הזוכים בפייס כן משלמים מס הכנסה. אם כי מפעל הפייס עצמו, לא משלם שום מס למדינה. כמו כן, למרות שמפעל הפייס שייך למדינה הוא לא מקבל מהממשלה שום הוראות. ראש מפעל הפייס מחליט לבד איך הוא ישקיע כסף בציבור.

בישראל, מותר להמר רק במסגרת מפעל הפייס, או כמעט ורק. אבל ישראלי שחוזר מחוץ לארץ עם סכום נאה, שהרוויח שם בהימורים, משלם על הסכום 25% מס. ישראלי שמפסיד כסף בהימורים בחו"ל, לא מקבל שום דבר מהמדינה. אבל... מהמר מקצועי, שהוא תושב ישראל, אך "עובד" בקביעות בהימורים בחוץ לארץ (ואז צריך גם לנמק הייטב למה הוא תושב הארץ ולא רק מגיע לחופשות בישראל) צריך לשלם מס הכנסה לפי גובה הכנסתו. אלא שיש עוד גורם, שלא הבנתי אותו, שנותן לו עוד הנחה גדולה.

בקיצור, אדון רפי אמית (אין כאן שגיאת כתיב) נמצא רק חודש בשנה בישראל, אך נחשב אזרח ישראלי, כי חשבון הבנק שלו רק פה, מרוויח עשרים מיליון שקל לשנה בפוקר, אבל במקום לשלם מס הכנסה של 10 מיליון שקל לשנה, הוא משלם מס הכנסה של פחות משליש מיליון שקל לשנה.

האם מישהו יכול לסדר מכל זה קטע "הידעת?"?

מקור:

https://finance.walla.co.il/item/2977761

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:11, 14 בדצמבר 2021 (IST)

היה בטעות בדף השיחה

מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים. זה לא נכון. לפי הספר "פרקים בתולדות הרפואה הצבאית" מאת ערן דולב, עמוד 83 כתוב במפורש " הנשק הקטלני ביותר במלחמת האזרחים היה המחלה". 20:03, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אני מניח שכוונתו - יותר מרובים, יותר מתותחים, יותר מפצצות, אבל לא בהכרח יותר מכולם יחד. חמויישֶה - שיחה 09:49, 10 בינואר 2021 (IST)

לא הבנתי את ההבחנה בין מוות מזיהום למוות מידי האויב, כי הרבה פעמים, האויב גורם לזיהום. בואו ונבחן שלשושה חיילים, שמתו מפצע מזוהם ברגל, שנגרם בעת קרב. אחד שבר שבר פתוח ברגל, בעת הסתערות על האויב. השני בעת בריחה מהאויב. השלישי מכדור האויב. לדעתי, למרות ששלושתם מתו מזיהום, שניים מהם מתו מידי האויב ומזיהום בו זמנית. 77.126.49.230 11:51, 13 בינואר 2021 (IST)

הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:14, 14 בדצמבר 2021 (IST)

כבר מזמן לא הזכרנו את היטלר

אדולף היטלר, 1936

המפלגה הנאצית הגרמנית לא צצה בואקום רעיוני. חוץ מההשראה, שקיבלה מהמפלגה הפשיסטית האיטלקית, רעיונותיה ניזונו גם מרעיונות אגודת תולה (בגרמנית: Thule Gesellschaft). זו הייתה אגודה, שעסקה בתורת הנסתר, וגרסה כי כדור הארץ חלול, ושמוצא הגזע הארי באי הצפוני הלא מזוהה, "תולה", שתיאר מגלה הארצות היווני, פיתאס, בשנת 330 לפני הספירה. האגודה גם עסקה באנתרופוסופיה. היטלר מעולם לא היה חבר באגודה זו. הוא הצטרף (למעשה הוא צורף) למפלגה הנאצית, כשזו הייתה בצעדיה הראשונים, ונתמכה בידי סניף מינכן של האגודה. רבים מחברי אגודת תולה תפסו תפקידי מפתח במפלגה הנאצית, ביניהם דיטריך אקרט (שהיטלר הקדיש לו את ספרו, מיין קמפף), גוטפרייט פדר, הנס פרנק, קרל הרר, רודולף הס, אלפרד רוזנברג ויוליוס שטרייכר. שבועון האגודה הפך לביטאון המפלגה הנאצית, פלקישר באובכטר. אולם האגודה עצמה הייתה אחד הארגונים הרבים, שדוכאו לאחר שהיטלר תפס את השלטון. מייסד סניף מינכן של האגודה, רודולף פון זבוטנדורף, נעצר בידי הנאצים, וספרו על אודות אגודת תולה, "לפני שהיטלר בא" (Bevor Hitler kam), נאסר לפרסום.

77.126.56.1 20:18, 12 במרץ 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. תשעה חודשים ללא כל התייחסות. חמויישֶה - שיחה 11:20, 14 בדצמבר 2021 (IST)

אנקדוטה על המסת זהב

כאשר פלשה גרמניה לדנמרק במלחמת העולם השנייה, המיס ג'ורג' דה הוושי את מדליות הנובל של הפיזיקאים מקס פון לאואה וג'יימס פרנק במי מלך (כמודגם בתמונה), וזאת על מנת למנוע מהנאצים לגנוב אותן. הוא הציב את התמיסה שנוצרה על מדף במעבדתו במכון נילס בוהר, ועזב לשוודיה. כשחזר, לאחר המלחמה, מצא את התמיסה במקומה, ושיקע את הזהב מהתמיסה. קרן נובל אז יצקה מחדש את המדליות תוך שימוש בזהב המקורי. דה הוושי, שהיה כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, זכה אף הוא בפרס נובל לכימיה לשנת 1943, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים והשימוש בה לחקר תהליכים כימיים וביולוגיים ביצורים חיים.

ליקוט קטעים והתאמה לשונית קלה. Matankic - שיחה 23:32, 17 בדצמבר 2021 (IST)

בעד. אגב, מה מקור המידע? והאם בניגוד למדליות הזהב שבאולימפיאדה, שהן רק מצופות זהב, האם מדליות פרס נובל באמת מזהב? ואם כן, מזהב טהור ממש? 24 קראט? אומרים ישנה - שיחה 13:05, 18 בדצמבר 2021 (IST)

אני רואה שהמקור הוא הערך ג'ורג' דה הוושי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:50, 18 בדצמבר 2021 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 13:30, 19 בדצמבר 2021 (IST)

בעד Zozoar - השיחה שלי - התרומות שלי - הצטרפו למיזם המחוזות 18:47, 22 בדצמבר 2021 (IST)

חמויישֶה - שיחה 09:52, 23 בדצמבר 2021 (IST)

עיתונאי קטן?

אורי אבנרי, בעלי ועורך שבועון "העולם הזה".

בשנת 1987 הוציאו אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב את אלבומם המשותף "על גבול האור", שרבים משיריו הפכו ללהיטים, כולל השיר "עיתונאי קטן", שהביע ביקורת נוקבת על העיתונות בישראל. למרות שהשיר הציג את העיתונאי הישראלי המצוי כחטטן, רכלן ושקרן. תחנות הרדיו, שיכלו לראות עצמן כמבוקרות בשיר, לא נמנעו מלשדרו. העיתונאים לא פתחו במתקפה נגד איינשטיין, גבריאלוב או שאר המשתתפים בהפקה. זאת בניגוד למחזה "זרוק אותו לכלבים", מאת יגאל מוסינזון, משנת 1958, שעסק בדיוק באותו נושא, וזיכה את מוסינזון בביקורת לא אוהדת, בהרבה עיתונים. הגדיל לעשות השבועון "העולם הזה", שהקדיש גיליון שלם רק לביקורת שלילית נגד מוסינזון, מכל תחומי חייו.

אומרים ישנה - שיחה 08:25, 27 בנובמבר 2021 (IST)

על מה ולמה? Tzafrir - שיחה 16:41, 29 בנובמבר 2021 (IST)

על מה ולמה השאלה? אומרים ישנה - שיחה 00:10, 30 בנובמבר 2021 (IST)

נגד חמויישֶה - שיחה 13:31, 19 בדצמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:52, 23 בדצמבר 2021 (IST)

יש שלג באפריקה

קטע שכבר הצעתי פעם במתכונת טיפה אחרת. אולי במתכונת הזו הוא יתקבל יותר:

שלג על הרי האלפים

בשירהּ של חנה גולדברג, שהוא שיר הנושא באלבומהּ של קורין אלאל, "אנטארקטיקה, קובעת גולדברג ש"אין סוסים שמדברים עברית" וש"אין שלג באפריקה". לדבריה, אם רוצים שלג, עלינו "לחפש באנטארקטיקה". עדיין אין סוסים שמדברים עברית (אם כי היה סוס שאומן להשיב על שאלות אריתמטיות, ונתגלה כי "ידע" את התשובה הנכונה מתוך סימנים בלתי רצוניים שהעביר לו השואל), אך לעומת זאת, שלג באפריקה דווקא יש ויש. למען האמת, אין יבשת בעולם שלא יורד בה שלג באזורים מסוימים או בזמנים מסוימים. באסיה, ניתן למנות את סיביר שברוסיה כמקום שבו יורדים שלגים בחלקים ניכרים של השנה. גם ההרים והרכסים הגבוהים של אסיה מאופיינים בירידת שלגים כמעט לכל אורך השנה: כך ברכס הרי ההימלאיה שבצפונה של הודו, וכך בהר פוג'י שביפן. כל צפונהּ של אירופה מושלג לעיתים קרובות. ההר הגבוה ביותר באפריקה – הקילימנג'רו – מושלג לכל אורך השנה. קנדה שבאמריקה הצפונית היא מדינה מושלגת, והר הואיינה פוטוסי שבבוליביה באמריקה הדרומית מושלג כל השנה. באזורים הגבוהים בטסמניה שבאוקיאניה וכן בהר קושצ'ושקו יורד שלג לכל אורך השנה. אין צורך לומר שבאנטארקטיקה יורד שלג.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 14:36, 25 בנובמבר 2021 (IST)

נגד. יש הרבה שירים אידיוטיים, ועל הסוס הזה כבר יש קטע הידעת. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 25 בנובמבר 2021 (IST)

רוב המשקעים באנטארקטיקה יורדים בצורת שלג, אולם ברוב רחבי היבשת שוררים תנאים מדבריים, כפי שמובהר במהדורה האנגלית של ויקיפדיה . ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 14:58, 29 בנובמבר 2021 (IST)

נגד חמויישֶה - שיחה 13:34, 19 בדצמבר 2021 (IST)

נגד. ניסוח לא אנציקלופדי, ונושא לא מאוד מעניין. Zozoar - השיחה שלי - התרומות שלי - הצטרפו למיזם המחוזות 18:53, 22 בדצמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:52, 23 בדצמבר 2021 (IST)

ניקולס קייג' וקומיקס

השחקן ניקולס קייג', ששמו האמתי הוא ניקולס קים קופולה, ידוע כמעריץ קומיקס מושבע. הוא בחר בשם הבמה, קייג', כמחווה לדמות גיבור-העל לוק קייג', ולבנו הוא קרא קאל-אל. במהלך הקריירה שלו בהוליווד, הוא גילם גיבורי על בסרטים "גוסט ריידר", "קיק אס" ו"ספיידרמן: ממד העכביש". במהלך שנות ה-90 הוא אף לוהק לגלם את דמותו של סופרמן באדפטציה של הבמאי טים ברטון, אם כי פרויקט זה נגנז. טרם הביטול, קייג' הצטלם בשתי תמונות עם החליפה של הדמות ובהתאם לחוזה הוא קיבל תשלום של יותר מעשרה מיליון דולרים על אף שהסרט מעולם לא יצא לפועל. כמו כן, הוא ידוע גם כאספן קומיקס. ב-1983 הוא רכש עותק מקורי של החוברת "Action Comics #1" תמורת 150,000 דולרים, אך זה נגנב מביתו ב-2000. העותק הושב לו ב-2011 לאחר שנמצא ביחידת אחסון נטושה, ולאחר מכן קייג' מכר אותו תמורת 2,160,000 דולרים. התסריטאים רוברט בן גארנט ותומס לנון, יוצרי סדרת הטלוויזיה "רינו 911", כתבו על סיפור זה תסריט לסרט קומדיה, וזה אף נמכר לאולפני "Lionsgate".

מציע פעם נוספת, אך עם שינויים מעוררי עניין נוסף. בברכה, מו סיזלאק • הטברנה • לכו להתחסן, זה מציל חיים 17:44, 11 בינואר 2022 (IST)

לא עורר בי עניין. Tzafrir - שיחה 18:25, 11 בינואר 2022 (IST)

זה נחמד למדור הידעת של פורטל אישים. אולי גם לזה של פורטל קומיקס, בתנאי מחליטים אם הקטע הזה עדיף על הגרסה הקודמת, שכבר מופיעה שם. עבור הדף הראשי של ויקיפדיה, זה גבולי ביותר. נומר שאני נמנע אומרים ישנה - שיחה 16:24, 13 בינואר 2022 (IST)

אולי כך? - התמקדות בעיקר

השחקן ניקולס קייג' ידוע כאספן קומיקס. בשנת 1983 הוא רכש עותק מההדפסה המקורית של החוברת "אקשן קומיקס מס' 1", תמורת 150,000 דולרים. על פניו, מחיר זה נראה יקר עבור חוברת קומיקס - אפילו עבור חוברת נדירה. אולם העיסקה דווקא השתלמה לקייג'. בשנת 2000 נגנב העותק מביתו של קייג', אך העותק הושב לו ב-2011, לאחר שנמצא ביחידת אחסון נטושה. בעקבות העניין הציבורי בפרשה, עֵרֶךְ העותק עלה, וקייג' מכר אותו תמורת 2,160,000 דולרים. התסריטאים רוברט בן גארנט ותומס לנון, יוצרי סדרת הטלוויזיה "רינו 911", כתבו על פרשה זו תסריט לסרט קומדיה, וזה אף נמכר לאולפני "Lionsgate".

תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:19, 15 בינואר 2022 (IST)

נחמד ומעניין אבל נישתי. כפי שכתבו, מתאים כנראה לפורטל קומיקס. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:55, 15 בינואר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:24, 26 בינואר 2022 (IST)

שיא ישראלי באתלטיקה טוב יותר מהשיא האמריקאי

אסתר רוט-שחמורוב

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. מצב זה, שבו שיא ישראלי במקצוע אתלטיקה קלה היה טוב מהשיא האמריקאי, שרר שבע שנים תמימות. ב-1976 שיפרה רוט שחמורוב את שיאה וקבעה אותו על 12.93. רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי של רוט-שחמורוב באותה עת, שעמד על 12.93 שניות ונקבע ב-1976. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.

עוד קטע לכבוד האולימפיאדה. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 00:45, 27 ביולי 2021 (IDT)

יפה. שיניתי מעט את הניסוח שבילבל אותי. חמויישֶה - שיחה 10:58, 27 ביולי 2021 (IDT)

נחמד אבל הניסוח עדיין מבלבל ודורש שיפור. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:54, 27 ביולי 2021 (IDT)

הצעה אחרת לניסוח:

אסתר רוט-שחמורוב

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב, ששופר על ידה מספר פעמים עד שהתייצב על 12.93 שניות ב-1976, היה טוב מהשיא האמריקאי במשך שבע שנים תמימות - רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:08, 27 ביולי 2021 (IDT)

מצוין. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:34, 27 ביולי 2021 (IDT)

קטע מוצלח. Tzafrir - שיחה 10:17, 28 ביולי 2021 (IDT)

אפשרי בהחלט. בעד. 84.94.43.230 16:45, 31 ביולי 2021 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 11:51, 31 בינואר 2022 (IST)

הפרסומת הראשונה בחלל

בספטמבר 1995 נחשף בעיתון מעריב, כי חברת "תנובה" הוסיפה לחלב העמיד דל-השומן שלה את הכימיקל פולידימתילסילוקסאן (אשר נחרט בתודעה הקולקטיבית כ"סיליקון"), מה שגרם לסערה, שגרמה לירידה במחירות. במאמציה של תנובה למחות מעליה את חרפת פרשת הסיליקון, אפילו השמיים לא היו הגבול. החברה השקיעה מעל חצי מיליון דולר בהפקת סרט הפירסומת הראשון בעולם שצולם בחלל. תנובה שלחה חלב עמיד לקוסמונאוטים הרוסים בתחנת החלל מיר, שצולמו לוגמים ממנו כשהם מרחפים באוויר בפוזות שונות

מקור: [[1]] ―Roee.knol (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

העלית אותה הצעה לפני בערך שנה. היא נדחתה אז בטענה, שאין משהו מיוחד במניע מסוג זה להתחלת מסע פרסום ראוותני. אני מציע שתפתח את הנושא אחרת. או שתרחיב על הפרסומת, או שתרחיב על השערוריה. אבל כשעיקר הקטע הוא הקשר בין שערוריה לצורך במסע פרסום ראוותני, זה לא זה. אומרים ישנה - שיחה 13:40, 27 בינואר 2022 (IST)

מה גם שתנובה לא הייתה הראשונה (ראה Space advertising). ‏ Matankic - שיחה 11:23, 29 בינואר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:59, 27 בפברואר 2022 (IST)

עגבניה היא פרי, האמנם?

בפסק דין ניקס נגד הידן נדרש בית המשפט העליון של ארצות הברית לשאלה אם עגבנייה היא פרי או ירק. בית המשפט נדרש לשאלה, משום שבחוקי המכס שהיו נהוגים בארצות הברית, הייתה אבחנה בין ייבוא של פֵּרות, שעליו לא הוטל מיסוי, לייבוא של ירקות, שעליו הוטל מיסוי. בית המשפט הכריע, כי לעניין חוקי המס, עגבנייה תיחשב כירק. מתוך הדיון שנוצר, התקבל הרושם כי בניגוד ללשון הדיבור, שבה עגבנייה היא ירק, מבחינה בוטנית העגבנייה היא פרי ולא ירק. רושם זה נגוע באי-דיוקים: ראשית, המושג "פרי" בבוטניקה לא נועד להבחין בין טקסונים שונים בממלכת הצמחים, כאלה שהם פֵּרות, וכאלה שאינם. פרי בבוטניקה, הוא אחד מחלקיו של הצמח, המכיל זרעים שסביבם חומר עסיסי ומזין העטוף בקליפה. חלקים אחרים של הצמח, למשל, הם גבעולו, ענפיו, עליו ופרחיו. לכן, האמירה כי "מבחינה בוטנית, עגבנייה היא פרי" שקולה לאמירה ש"ניידת משטרה היא סירנה". שנית, המושג "ירק" אינו מושג בוטני. ממילא, לא קיים שום צמח שהוא ירק מבחינה בוטנית, והאמירה ש"מבחינה בוטנית, עגבנייה אינה ירק", חסרת משמעות. משפט מדוייק יותר הוא, "מבחינה בוטנית, החלק שאותו אוכלים בעגבנייה, הוא פריה".

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 18:04, 24 בינואר 2022 (IST)

1. הרעיון יפה.
2. הביצוע דורש שיפור.
3. נדמה לי שכבר יש קטע על הנושא הזה. יש להתחיל את הטיפול בעניין מחיפוש קטע קיים כזה.

תודה אומרים ישנה - שיחה 15:15, 25 בינואר 2022 (IST)

הנה הקטע הקיים - תבנית:הידעת? 3 ביולי - סדרה 2. ‏עמיחי • שיחה 15:27, 25 בינואר 2022 (IST)

נחמד, אז במקום לכתוב "הידעת?" חדש, אשפץ קצת את הקיים. אביתר ג' • שיחה • 09:44, 26 בינואר 2022 (IST)

השיפוץ דורש אישור בדיון... אומרים ישנה - שיחה 12:06, 26 בינואר 2022 (IST)

בלשון הדיבור, כשאומרים עגבנייה מתכוונים לפרי עצמו ולא לצמח. אף אחד לא קונה במכולת שיחי עגבניות. זה בדיוק כמו שאומרים "ניו יורק" ולמעשה מתכוונים לעיר ולא למדינה. בעייני כדאי להסיר את העניין הלשוני. Matankic - שיחה 11:29, 14 בפברואר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. קיים כבר, ולא נדרש שיפור. חמויישֶה - שיחה 14:01, 27 בפברואר 2022 (IST)

זמר הרוק שהטיס קבוצת כדורגל אירופית למשחק בישראל

ברוס דיקינסון

ברוס דיקינסון, סולן להקת ההבי מטאל איירון מיידן, הוא גם טייס מסחרי מוסמך. בנוסף להיותו בעבר טייס מן המניין בחברת תעופה במקביל לקריירה המוזיקלית שלו, הוא נוהג גם להטיס את הלהקה במטוסה להופעותיה ברחבי העולם, ולהטיס קבוצות כדורגל שונות למשחקיהן. בין השאר הטיס ב-2007 את גלאזגו ריינג'רס לישראל, למשחק נגד הפועל תל אביב במסגרת גביע אופ"א.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 09:37, 5 בינואר 2022 (IST)

זה טוב בשביל מדור הידעת של פורטל אישים. אבל בשביל להגיע לרמה של מדור הידעת של הדף הראשי, חסר משפט סופי של פאנץ׳ ליין מפתיע. 2.53.188.177 08:40, 8 בינואר 2022 (IST)

אפשר לשלב בפורטל. גילגמש • שיחה 22:09, 11 בפברואר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:23, 27 בפברואר 2022 (IST)

משורר ליהק את קישקשתא למדע בידיוני

קישקשתא - צולם במרכז הבינתחומי 2018

האמן, דוד אבידן, שמבקרי אמנות מחשיבים את שירתו המפורסמת, לחשובה מאוד בהתפתחות השירה העברית, שמשרד החינוך צירף את שירתו לתוכנית הלימודים, ורבים משיריו הולחנו ושודרו ברדיו, היה גם תסריטאי ובמאי קולנוע. אולם חמשת סרטי הקולנוע שייצר, לא זכו לתשומת לב. אחד מהסרטים, "שדר מן העתיד" הוא סרט המדע הבדיוני הישראלי הראשון באורך מלא. בין כוכביו נמנים אבידן עצמו ואבי יקיר. יקיר מוכר לקהל הישראלי בעיקר בתור "קישקשתא" (בתמונה), מתוכנית הילדים "מה פתאום?!", ו"שבי" מ"פרפר נחמד". שפת הסרט היא אנגלית ומשחקת בו גם סוזי מילר, שהתפרסמה בתוכניות הוראת האנגלית, בטלוויזיה החינוכית. הסרט הוקרן בארץ רק שלוש פעמים.

מקורות: הערך דוד אבידן, הערך אבי יקיר והדף https://www.ishim.co.il/m.php?s=%D7%A9%D7%93%D7%A8+%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93 אומרים ישנה - שיחה 22:43, 7 בנובמבר 2021 (IST)

לא הבנתי את הקטע המבלבל הזה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:08, 14 בנובמבר 2021 (IST)

מה בקטע לא מובן או מבלבל? אומרים ישנה - שיחה 19:29, 14 בנובמבר 2021 (IST)

המעבר החד מדוד אבידן לאבי יקיר. לא אהבתי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:19, 14 בנובמבר 2021 (IST)

אם הקטע היה עוצר במילים "סרט המדע הבדיוני הישראלי הראשון באורך מלא" היה סיכוי שאתמוך בו. גם אז, רק אם היה נכתב ערך על הסרט. חמויישֶה - שיחה 12:09, 21 בנובמבר 2021 (IST)

לא יכתב ערך על הסרט כי ספק אם יש אדם חי כל שהוא, שראה אותו מהתחלה עד הסוף. אומרים ישנה - שיחה 06:53, 22 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:39, 27 בפברואר 2022 (IST)

חייל האס אס, שהפך לקצין בצה"ל, שהפך ל...

"זיסמן" במדי חיל התותחנים הישראלי

עם סיום מלחמת העולם השנייה, חייל האס אס הנאצי, פדוי השבי, אולריך שנפט, ראה את גרמניה כחורבה, שעדיף לברוח ממנה. מִשֻּׁתָּפוֹ היהודי לחדר השכור, במינכן, הוא למד על ארגוני צדקה, הסועדים ניצולי שואה, וזייף זהות יהודית בשם "גבריאל זיסמן". "זיסמן" עלה ארצה באניית מעפילים, התגייס לארגון ההגנה, והפך לקצין תותחנים בצה"ל (בתמונה). אולם הקריירה הצבאית שלו נקטעה, כשבבידוק ביטחוני התברר, שבערב של שכרות, הוא הציג לחבריו את צילומו במדים נאציים. בינתיים, גרמניה התאוששה מבחינה כלכלית, ושנפט שאף לחזור אליה. אלא של"זיסמן" הייתה רק אזרחות ישראלית, ובתחילת שנות ה-50, ישראל וגרמניה היו מדינות אויב. "זיסמן" עבר לגור עם זוג עולים חדשים מגרמניה, הפך למאהב של האישה, וניסה להגר לגרמניה יחד איתה. אולם הדרכון הגרמני שלה איפשר רק לה להיכנס לגרמניה. "זיסמן" ניסה להשיג דרכון מצרי, על ידי גיוס לשירות מצרים, כמרגל בישראל. הוא נחת בישראל בזהות מזויפת חדשה, כ"דוד ויזברג", אך נתפס מיד בידי השב"כ. הוא ישב חמש שנים בכלא רמלה בעוון גילוי סודות צבאיים, ומאז נעלמו עקבותיו.

אומרים ישנה - שיחה 20:56, 26 בינואר 2022 (IST)

בעד! קטע מרתק. Matankic - שיחה 09:15, 29 בינואר 2022 (IST)

מצוין! גילגמש • שיחה 15:01, 29 בינואר 2022 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 14:00, 27 בפברואר 2022 (IST)

בעד איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 16:17, 27 בפברואר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 15:45, 14 במרץ 2022 (IST)

האסטרונאוטים שחווים "אפס גרביטציה", לא באמת חווים אפס גרביטציה

אסטרונאוטים בריחוף ארוחת צהריים

בשפת היום-יום, אנו משתמשים במילה ״תאוצה״ לתיאור גידול הערך הכמותי של המהירות, למשל ממהירות של 10 קילומטר לשעה למהירות של 15 קילומטר לשעה. אולם הפיזיקאים משתמשים במילה זו גם עבור הקטנת ערך זה וגם עבור שינוי כיוון התנועה, שאינו מלווה בשינוי בגודל ערכה הכמותי. לפי חוקי ניוטון, מה שהפיזיקאים מכנים בשם ״תאוצה״ הוא תוצאה של פעולת כוח. למשל, כוח הגרביטציה, שמפעיל כדור הארץ על העצמים סביבו גם גורם לתפוח, שניתק מהעץ, להגדיל את מהירותו ברציפות, עד שהוא נחבט בקרקע, וגם גורם לירח, ללווייני תקשורת ולתחנות חלל להסתובב סביב הארץ. ומכאן עולה השאלה: הכיצד אסטרונאוטים בתחנות חלל, כמו שאר העצמים בתחנה, חווים מצב של ריחוף באפס גרביטציה? שהרי, הגרביטציה דווקא כן משפיעה עליהם. היא זו, ששומרת אותם במסלולם, המקיף את הארץ. התשובה היא, שהאסטרונאוטים ושאר העצמים, שבתוך תחנת החלל, דווקא כן מואצים בתגובה לגרביטציה. אלא, שהם מואצים יחד עם תחנת החלל עצמה. כך, שביחס לתחנה, וביחס זה לזה, כל העצמים שבתחנה באפס תאוצה. אחת הדרכים לאמן אסטרונאוטים לקראת כזה מצב היא בניית תפאורה של תחנת חלל בתוך מטוס נוסעים, נסיקה לגובה רב, וצלילה עם המטוס בנפילה חופשית. הדבר מאפשר, מקסימום, 24 שניות של ״אפס גרביטציה״.

אומרים ישנה - שיחה 12:15, 26 בפברואר 2022 (IST)

נראה לי שאין קישור לערך על חוסר משקל. להבנתי המונח הזה דווקא מדוייק. Tzafrir - שיחה 13:07, 27 בפברואר 2022 (IST)

נגד חמויישֶה - שיחה 13:24, 27 בפברואר 2022 (IST)

נגד התחכמות שממציאה איש קש וסותרת אותו. הגרוויטציה משפיעה בכל מקום. "אפס גרוויטציה" - ביחס לסביבה. עוזי ו. - שיחה 19:16, 12 במרץ 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:41, 14 במרץ 2022 (IST)

המקרה של פונט-סנט-אספרי

פטריות ארגוט הן מין של פטריות הזיה שנמצאות לעיתים במזון לא איכותי (בעיקר דגנים ושיפון). אכילה של הפטריות עלולה לגרום לתסמינים פיזיים, לצד תסמינים נפשיים הכוללים הזיות, מאניה ופסיכוזה. אחד המקרים המוזרים שהתרחשו בעקבות הפטריה היה המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. בשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאת העיירה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא הכפר, ד"ר גבאי, לטפל בקליינטים שהגיעו אליו, אך בתוך כמה שעות הוא ושני עוזריו נאלצו לטפל ב-75 תושבים שסבלו מהזיות משונות וחמורות: ילדה קטנה החלה לרוץ בטענה שרודפים אחריה נמרים, הדוור היה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד ניסה לחנוק את אמו ללא הסבר, אישה אחת חזתה בבניה נטחנים לנקנקיות לנגד עיניה, אחד התושבים החל מנפץ את רהיטי ביתו בכדי 'לסלק חיות טרף' ותושבים רבים נוספים רצו ברחבי העיירה כשהם בורחים ממפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב אחד שהחל ללעוס אבנים עד ששיניו נשברו. בתוך עוד כמה שעות כל בתי החולים ובתי המשוגעים באזור התמלאו ביותר מ-300 תושבי העיירה שהתלננו על כאבים ומיחושים שונים. כשבעה אנשים נפטרו באותו יום מתסמינים שונים שהופיעו. ההסבר שנמצא רק שנים מאוחר יותר לאותו יום מופרע היה סחר בחיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטרית הארגוט. הלחם היה מרכיב חשוב במזון של תושבי צרפת, והממשלה הובילה רפורמה שבה שינעו חיטה ולחם ממקומות שבהם יש חקלאות ענפה למקומות שבהם אין חקלאות. כתוצאה מכך, לא היה פיקוח ולא ידעו איזו חיטה הגיעה מאיפה, והאם היא עברה סינון נגד פטריות שונות. הלחם שהגיע אל אופה העיירה ככל הנראה היה נגוע בפטריה, וכמעט מחצית מתושבי הכפר קנו ממנו את הלחם באותו שבוע.

מצטער אני די חדש בהידעת? ככה שאני לא בטוח שזה מנוסך הכי טוב. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 12:10, 5 בנובמבר 2020 (IST)

מעניין! כדאי לקצר ולערוך. הנה הערך האנגלי על הסיפור . ‏עמיחי • שיחה 13:20, 5 בנובמבר 2020 (IST)

וואלה לא ידעתי שיש ערך באנגלית. הסתמכתי על כתבות מחו"ל ובעיקר על הכתבה הזאת. נראלי אני הולך לכתוב על זה ערך מתישהו. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 14:29, 5 בנובמבר 2020 (IST)

הנושא מתאים מאוד לקטע מהסוג, שאנחנו צריכים. רק תמצת את הצעתך לפחות פי שניים. 2.55.27.156 09:01, 8 בנובמבר 2020 (IST)

תמצות הקטע

פטריות ארגוט

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט.

77.126.97.91 17:16, 8 בנובמבר 2020 (IST)

בעד הגרסה המקוצרת. מציע לכתוב את הקטע המורחב בערך הייעודי המתוכנן, זה יכול גם להיות הקטע שהוצע לעיל עם מעט תוספות מהערך האנגלי. תומר - שיחה 09:42, 12 בנובמבר 2020 (IST)

שינוי קטן

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא העיירה לטפל בעצמו בפציינטים, אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף דמיוניות, ואנשים רבים נוספים שברחו ממחזות אימים כדוגמת מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטריות ארגוט. החיטה הנגועה הגיעה אל מאפיית העיירה, וכל התושבים שקנו לחם ביום המחרת לקו בתסמונת.

שיניתי מעט את הנוסח, לדעתי יותר טוב ככה. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 13:18, 16 בנובמבר 2020 (IST)

יש לשנות את שני המשפטים הראשונים. ככה מתחילים סיפור ילדים או כתבה בעיתון. בנוסף, צריך להמנע מלכתוב "תוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים", ואחרי כמה משפטים ב"תוך שעות אחדות בתי החולים התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה". זה לא קוהרנטי. אפשר לוותר לגמרי על תיאור המתרחש במרפאה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 17 בנובמבר 2020 (IST)

התושבים לא לקו בתסמונת אלא חלו במחלה. לקות היא הפרעה קבועה בתפקוד, ואילו מחלה היא מצב דינמי של הפרעה בתפקוד. תסמונת היא סדרת תסמינים, שבאים קבוע ביחד, וכאן אנו מדברים רק על שני תסמינים - הזיות וכאבים. לא על סדרת תסמינים. בקיצור, לא לקות ולא תסמונת. 77.126.45.158 21:03, 20 בנובמבר 2020 (IST)

המשפט האחרון מיותר לחלוטין. הקורא יודע שאנשים צורכים חיטה בתור לחם בעיקר, ושלחם נאפה במאפייה. 77.126.45.158 21:04, 20 בנובמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. הדיון תקוע לחלוטין בלי התלהבות יתר. אפשר לשפר ולהציע שוב. חמויישֶה - שיחה 16:50, 14 במרץ 2022 (IST)

אוסף קטעים על ענייני חריזה

האם יש חרוז טוב למילה "דשא"?

דשא – יש לו חרוז?

בשיר אגדת דשא, השתמש מאיר אריאל במילה 'דשא' שתי פעמים: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא...", "וכשאני מקיץ אין איש בדשא...". בשתי הפעמים הללו המילה 'דשא' מופיעה בסוף הצלע, ועל כן בשתיהן, נזקק אריאל לחרוז עבור המילה. יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו. לצורך חריזת המילה 'דשא', הוא לא הסתפק במילים המסתיימות באותה הברה שבה מסתיימת המילה 'דשא', אלא חיפש מילים שגם הטעמתן זהה להטעמת המילה 'דשא', כלומר מילים מלעיליות. חיפש – ולא מצא. בסופו של דבר, התחכם מאיר אריאל, ובמקום לחרוז את המילה 'דשא' במילה שלמה, הוא חרז אותה בשתי הפעמים במילית 'ש-' שאותה מקדימה מילה במלרע, ובכך הרוויח גם את ההטעמה הנכונה וגם את הצליל המדויק: את "הדשא הראשון" חרז אריאל ב"יפה ש-" ואת ה"דשא השני" חרז ב"רואֶה ש-".

בחיפוש בגוגל ניתן לראות שעד היום חרזנים, פזמונאים ומחברי ברכות התקשו למצוא חרוז עברי ראוי למילה דשא: מילה שהיא גם מלעילית וגם מסתיימת בצליל שֶׁ. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

אני מאד אוהב את מאיר אריאל. את הקטע פחות. סוג חריזה כזה הוא די נפוץ, ולא רק בעברית. אין כאן משהו ייחודי וחריג. חמויישֶה - שיחה 15:59, 16 בנובמבר 2020 (IST)

אהבתי דווקא. אבל מה המקור? כמו כן, הקטע נושא קצת נימה סיפורית מדי ולא-אנציקלופדית - למשל ״יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו״. תומר - שיחה 16:59, 18 בנובמבר 2020 (IST)

המידע הזה חשוב לערך אגדת דשא. אבל הוא לא יכול להחזיק קטע "הידעת". צר לי. נגד 77.126.20.121 08:26, 30 בינואר 2021 (IST)

על חרוזים זכריים ונקביים

זכר

נקבה

מקובל להגדיר חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה האחרונה (מילה מלרעית) כחרוז זכרי או גברי, ואילו חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה שלפני האחרונה (מילה מלעילית) מוגדר כחרוז נקבי או נשי. לעיתים קרובות משתמשים משוררים בחרוז נקבי ובחרוז זכרי לסירוגין. היכולת לעמוד באילוץ המשולש – חריזה, חרוז נקבי וחרוז זכרי לסירוגין, ויצירת תוכן עקבי ורהוט, יוצרת אסתטיות שירית ומפגינה את הוירטואוזיות של המשורר. דוגמה לכך ניתן לראות בשיר הילדים של לאה גולדברג, "ארנבות משוקולד", שבו פותחת גולדברג בחרוז נקבי, עוברת לחרוז זכרי, חוזרת לחרוז נקבי, וכך חוזר חלילה, כמעט לכל אורך השיר: "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד...", גם ב"אגדת דשא" של מאיר אריאל, ישנה דוגמה לכלי זה: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא / אני דברים כאלה מחבב; בנים בנות ביחד זה יפה ש- / יש אומץ לפעמים להתערבב".

את מקום ההטעמה סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

יפה. חמויישֶה - שיחה 16:01, 16 בנובמבר 2020 (IST)

אנשים לא מגיבים, אבל אני מצאתי את הקטע מעניין ולמרות שאני חובב שפה, למדתי כאן לראשונה על המושג חרוז זכרי ונקבי. אשמח אם יגיבו משתמשים נוספים. לא מתייג סתם אנשים, בינתיים... חמויישֶה - שיחה 09:26, 31 בינואר 2021 (IST)

מיקום החריזה

לא כל החרוזים נולדו שווים, וביצירות שיריות שונות מוצבים החרוזים בסכמות חריזה שונות. קיימות סכמות חריזה רבות, אך הנפוצות מכולן הן שתיים: בחריזה מסורגת, סופה של צלע חורז את סופה של הצלע בשורה הבאה, וסופה של כל השורה חורז את סופה של כל השורה הבאה (א / ב; א / ב). בחריזה צמודה, בכל אחת מהשורות, סופה של הצלע חורז את סופה של השורה (א / א; ב / ב). לעיתים, ניתן להבחין בין סוגות של שירים שונים על פי סכמות החריזה שלהם: בעוד ששירי ילדים, פזמונים וברכות בחרוזים, מאופיינים בחריזה הצמודה, ולדוגמה, "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד..." ("ארנבות משוקולד", לאה גולדברג), שירים "רציניים" יותר מאופיינים בחריזה המסורגת, ולדוגמה, "שידיךָ ריקות ועירך רחוקה / ולא פעם סגדת אפיים; לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה / וצמרת גשומת עפעפיים" ("עוד חוזר הניגון", נתן אלתרמן).

את מקום החרוזים סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

נסיונות קודמים לעניין את המתדיינים פה בקטעים שעוסקים בחריזה, לא צלחו. אני ממליץ להעביר את הקטעים האלו למדור "הידעת" של אחד הפורטלים הרלוונטיים. צריך לבדוק אם יש פורטל רלוונטי מספיק. בהצלחה. 77.126.97.91 15:56, 8 בנובמבר 2020 (IST)

נו, שוין. אביתר ג' • שיחה • 10:25, 9 בנובמבר 2020 (IST)

לא מצאתי פה חידוש גדול. חמויישֶה - שיחה 19:14, 16 בנובמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. לא נרשמה התלהבות לאף אחד מהקטעים. חמויישֶה - שיחה 16:52, 14 במרץ 2022 (IST)

עבד א(ל)צנזורה השני

עבד אל חמיד השני, הסולטן.

בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות בח'ליפות. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית, וזו התפתחה במהירות. עם זאת, חופש הביטוי בה הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.

77.126.97.91 15:50, 8 בנובמבר 2020 (IST)

שנה וחצי של המתנה ואפס תגובות. לדעתי אפשר לגנוז את ההצעה. אומרים ישנה - שיחה 17:26, 12 במרץ 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:55, 14 במרץ 2022 (IST)

אף אחד לא שותה סודה לשתייה, ובמי סודה אין בהכרח סודה

החומרים המכונים בעברית סודה לכביסה, סודה לשתייה וסודה קאוסטית, מכילים בכינויים את המילה 'סודה', על שם יוני הנתרן (Sodium) שיש בהם. לעומת זאת, מי סודה אינם מכילים בהכרח יוני נתרן, ובהכנתם כיום לא מעורבת בהכרח המסת מלחי נתרן. שמם של מי הסודה הוא שם היסטורי, המנציח את אחת מדרכי ההכנה הישנות שלהם: המסה של סודה לשתייה במים. כיום, הכנה תעשייתית של מי סודה ושל משקאות מוגזים המכילים מי סודה, נעשית על ידי דחיסה בלחץ של פחמן דו-חמצני לתוך המים. לעיתים, כדי לשוות למי הסודה טעם מעט מלוח, כטעמם של מי הסודה מתוצרת בית, מוסיפים להם בתעשייה מלח בישול או שאר מלחי נתרן.

מתבסס על הערכים העברי והאנגלי של מי סודה, ועל הנאמר בדיון הזה ב"הכה את המומחה"; יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 12:01, 7 בדצמבר 2020 (IST)

החצי הראשון של הכותרת מספר על זה שאבקת "סודה לשתייה" לא נועדה מעולם לשתייה. זו נקודה יפה לשים בקטע "הידעת" בדף הראשי. אפשר לצרף לזה עוד דוגמאות לשמות של דברים, שמעולם לא תיארו אותם נכונה. למשל, אסור בתכלית האיסור להזריק לגוף האדם או לגוף חיה כל שהיא את המוצר שנקרא "מים להזרקה". "מים להזרקה" הם מים מזוקקים. הם נקראים כך בטעות. לגוף האדם מותר להזריק תמיסות עם מליחות דומה לזו שיש בגוף.

בניגוד לזה, העובדה שהסודה כבר לא מכילה סודיום, עופרת העיפרון כבר מזמן לא מעופרת, שעוות/חלב הנר מזמן לא משעווה/חלב, פח האשפה כבר מזמן לא מפח, הנחושתיים כבר מזמן מפלדה, הגיר כבר לא מגיר, הקוקה קולה כבר לא מכילה קוקאין וכיוצא בזה, ידועה היטב לקורא, ולא תפתיע אותו. קטע על הנושא הזה יכול להיות רק בפורטל הלשון העברית. תודה. 77.126.17.253 11:57, 13 בדצמבר 2020 (IST)

הבנתי. אם יש לך היכולת, אשמח אם תוכל לשכתב את הקטע בצורה שהצעת. אם לא, אנסה להקדיש לזה זמן בימים הקרובים. אביתר ג' • שיחה • 13:40, 13 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מתנגד לקטע כפי שהוצע. וחוץ מזה, רק בשביל הגיף כדאי לאשר אותו... . חמויישֶה - שיחה 14:21, 21 בדצמבר 2020 (IST)

תודה לך. אביתר ג' • שיחה • 16:21, 21 בדצמבר 2020 (IST)

רדיד האלומיניום, המכונה ״נייר כסף״ מעולם לא היה מנייר, וכנראה, שמעולם לא היה מכסף. שקית הניילון מפוליאתילן. לא מניילון. כנראה שהיא מעולם לא הייתה מניילון. זאת בניגוד לגרבי הניילון. צמר הגפן, ספק אם אי פעם היה מגפן. 77.126.53.31 07:18, 2 בינואר 2021 (IST)

הממתק שנקרא בעברית ״שיערות סבתא״ או ״צמר גפן מתוק״, ובאנגלית נקרא ״ממתק כותנה״, מעולם לא היה מכותנה, מצמר, מגפן, משיער או מסבתא. הוא עשוי ותמיד היה עשוי רק מסוכר. 77.126.53.31 07:23, 2 בינואר 2021 (IST)

נו, אנחנו נמשיך עם עוד הרבה דוגמאות נטולות פואנטה? בהחלט יתכן שאנשים יטעו ויחשבו שיש סודיום בסודה. חמויישֶה - שיחה 09:40, 3 בינואר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. רק אני תמכתי. חמויישֶה - שיחה 16:57, 14 במרץ 2022 (IST)

אמהרית, אחות שמית חורגת

האות "הימג'אר אליף" בכתב שבאי

אמהרית היא שפה שמית. ככזו, היא מתאפיינת בשורשים, לרוב בני שלושה עיצורים, שמהם נגזרים שמות עצם, תארים ופעלים, לפי תבניות קבועות של משקלים ובניינים. על אף זאת, דקדוקה התחבירי של האמהרית אינו דקדוק שמי טיפוסי, בכמה מובנים: ראשית, התואר מופיע באמהרית לפני שם העצם (לדוגמה, "חדש פרח", הלא היא אדיס אבבה), בדומה למה שקיים במספר שפות הודו-אירופיות. שנית, קו זה של הקדמת התואר לַשם הוקצן באמהרית, וכל תיאור מוקדם במשפט למתואר, ולדוגמה, חלק המשפט "הבחורה שראיתי אתמול ברחוב", ייאמר באמהרית "אתמול ברחוב שראיתי הבחורה". שלישית, באמהרית לא קיים משפט שמני (דהיינו, אין באמהרית משפט ללא פועל, כגון "הכיסא על השולחן" או "המלך עירום") האופייני לשפות שמיות, ובכל משפט ישנו פועל או פועל עזר.

מקור: "אמהרית, אחות שמית חורגת", רן הכהן, הארץ, 31 בינואר, 2008; המקור מופיע בערך על האמהרית. אביתר ג' • שיחה • 14:45, 17 בדצמבר 2020 (IST)

חייבים להתחיל את הקטע כך: אף שאמהרית היא שפה שמית, דהיינו מכילה שורשים תלת עיצוריים ותבניות ליצירת מילים מהשורשים, שכוללות בנייני פעלים..." 77.126.16.167 21:47, 17 בדצמבר 2020 (IST)

עכשיו טוב? אביתר ג' • שיחה • 10:30, 20 בדצמבר 2020 (IST)

את המשפט האחרון על מקומו של הפועל בסוף המשפט, אני מוחק, כי הדוגמה מן המאמר לא כל כך תומכת בה. אביתר ג' • שיחה • 10:44, 20 בדצמבר 2020 (IST)

בלי ו' החיבור במשפט הראשון. זו לא עובדה שנייה. זו הדגמה של העובדה הראשונה. אגב, אם הרבה שורשים של האמהרית משותפים לעברית ולערבית, יעזור אם גם זה יצויין בתחילת הקטע. 77.126.1.176 11:00, 20 בדצמבר 2020 (IST)

לדעתי לא מספיק מעניין. לא הופתעתי מכך שלשפה שונה יש מבנה שונה מהמוכר לי. דווקא החלק השלישי, שאומר שאין משפט ללא פועל, עשוי (אולי) להיות מעניין עם יוסבר או יודגם כהלכה. חמויישֶה - שיחה 14:13, 21 בדצמבר 2020 (IST)

מה שמפתיע הוא לא שלאמהרית יש מבנה משפט שונה מהמוכר לך, אלא שלאמהרית למרות היותה שפה שמית (במובן של שורשים שמהם נגזרים משפחות מילים, שמות עצם, תארים, פעלים; ובמובן של מילים ושורשים שדומים למילים ושורשים בשפות שמיות אחרות) יש מבנה משפט שדווקא לא דומה לשפות שמיות אחרות, ולפעמים אפילו דומה לשפות הודו אירופיות. מלבד זאת, לא הבנתי למה העובדה שאין באמהרית משפטים ללא פועל כל כך מעניינת אותך. גם באנגלית ובעוד שפות הודו אירופיות אין משפטים שמניים אלא רק משפטים פועליים. כשאין "פועל אמיתי", מוסיפים בשפות אלו פועל עזר, ולמשל המשפט "הכיסא על השולחן" מתורגם לאנגלית "The chair is on the table", ומשתמשים בפועל העזר is. ממה נפשך, אם מעניינת אותך התנהגות של שפה הודו אירופית בשפה שמית, אז גם ההתנהגויות האחרות צריכות להפתיע אותך, ואם לא - אז גם המשפטים הפועליים לא צריכים "להזיז" לך. אביתר ג' • שיחה • 16:13, 21 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא בא לאיש בטענות אישיות. זו לא אשמתו של איש, שהפעילים הקבועים במיזם "הידעת" מזה שנים, הם מעטים מאוד. אחת הבעיות עם מדגם קטן היא שהוא לא מייצג. ואם איני טועה, מכל הפעילים הקבועים פה, אני היחיד שמתעניין בבלשנות. אם איני טועה, כבר כמה שנים לא אושר פה שום קטע שקשור בבלשנות. לכן אני מציע לקרוא לרגע, לאנשים שכן מתעניינים בבלשנות, ולשאול אותם אם הקטע הזה מעניין אותם. אם אפילו אותם הוא לא מעניין, אז אפשר לפסול אותו בפסילת בזק. 77.126.87.82 18:23, 25 בדצמבר 2020 (IST)

בלי שום קשר להערתי הקודמת, אם איני טועה, התופעה המתוארת פה, שמתרכשת בשפה האמהרית, מתרחשת גם באחד הניבים המודרניים של הארמית. יש אוצר מילים שנגשר משורשים שמיים מובהקים, בעזרת תבניות שמיות מובהקות, אבל הפעלים מוטים בעזרת צירוף פעלי עזר, באופן, שכנראה הושאל מהפרסית. 77.126.87.82 18:23, 25 בדצמבר 2020 (IST)

מפריע לי שאנחנו מעתיקים שתי דוגמאות מהטור של הכהן מבלי להביא דברים בשם אומרם. ליאור पॣ • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 13:28, 30 בדצמבר 2020 (IST)

לא יהיה מדוייק לומר שבשנים האחרונות לא התקבלו כלל קטעים בנושא בלשנות. תבנית:הידעת? 102, תבנית:הידעת? 135, תבנית:הידעת? 156, תבנית:הידעת? 158 ו-תבנית:הידעת? 467 הן דוגמאות לקטעים שקשורים לבלשנות ואושרו בשנים האחרונות. העניין עם הידעת הוא שהוא באמת אמור לפנות לקהל יותר רחב. זה אכן מצמצם אפשרות של קטעי נישה. מסכים שכדאי לשאול אנשים מהתחום אם אותם זה כן מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:48, 11 בינואר 2021 (IST)

סליחה. הרושם שלי היה מוטעה. 77.126.41.160 11:14, 13 בינואר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:00, 14 במרץ 2022 (IST)

ה"סלנג" של העברית המקראית הוא לשון חז"ל

מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן

לשון חז"ל הייתה ניב עברי ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. אף שהתנאים השתמשו בכתיבתם ההלכתית, וככל הנראה אף בדיבור יומיומי, בלשון חז"ל, הם החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך, וכשתיקנו את נוסח התפילה ואת נוסח הברכות, השתדלו להשתמש בעברית המקראית, ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר במסכת ברכות כי "על פירות האילן, אומר, בורא פרי העץ" (מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את אות השימוש "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "לישב בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "לשבת בסוכה".

זה משהו שלמדתי במסגרת לימודי הלשון שלי בתיכון. עוד לא מצאתי את המקור לזה, אבל עוד אמצא. אביתר ג' • שיחה • 16:27, 17 בדצמבר 2020 (IST)

לא הבנתי את המשפט האחרון. 77.126.16.167 21:54, 17 בדצמבר 2020 (IST)

המשפט האחרון מדבר על כל מיני מקרים חריגים שבהם השתמשו דווקא בלשון חז"ל ולא בעברית המקראית בנוסח הברכות. בדרך כלל חז"ל הקפידו שהברכות והתפילה יהיו בעברית המקראית, אבל בשני המקרים האלו ובעוד מקרים נוספים הם פחות הקפידו:

1. בעברית המקראית יש צורה מיוחדת למילים שמופיעות בסוף משפט או בסוף קטע משמעותי במשפט. הצורה הזו נקראת צורת הֶפְסֵק. לדוגמה, המילה "ארץ" נהגית "אֶרֶץ" באמצע משפט, אך "אָרֶץ" בסוף משפט. בדרך כלל חז"ל הקפידו על שיבוץ צורות הפסק במקומות הנכונים כמו בעברית המקראית, ולדוגמה "המוציא לחם מן האָרֶץ" אך בברכת הגשמים הם לא הקפידו והנוסח הוא "משיב הרוח ומוריד הגֶשֶם" במקום "הגָשֶם".
2. בלשון חז"ל מקובלים פעלים כמו "לישב", "לילך", "ליטע", כשבעברית המקראית משתמשים ב"לשבת", "ללכת", "לטעת" או "לנטוע". בברכה על מצוות ישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בפועל "לישב" של לשון חז"ל במקום ב"לשבת" של העברית המקראית.

אני יכול לתת דוגמאות אחרות ("וברא בו בריות טובות ואילנות טובות" או "שעשה ניסים לאבותינו" במקום "אשר עשה ניסים לאבותינו") אם מה שכתבתי לא ברור, או להשמיט את המשפט האחרון בכלל. אביתר ג' • שיחה • 10:14, 20 בדצמבר 2020 (IST)

גם אני למדתי את זה בלימודי הלשון בתיכון. כנראה למדנו באותו התיכון... בן עדריאל • שיחה • ו' בטבת ה'תשפ"א 16:23, 21 בדצמבר 2020 (IST)

אולי היה לנו אותו מורה ללשון. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)

אני אוהב את הקטע. לדעתי המשפט האחרון צריך להתחיל במילים "עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו...". באופן כללי הייתי שמח אם הקטע היה מבוסס על מקור ומסביר מתי דבקו בלשון מקראית ומתי התערבבה לשון חזל. חמויישֶה - שיחה 16:48, 21 בדצמבר 2020 (IST)

ניסחתי כפי שהמלצת. השמטתי את הדוגמה של צורת ההפסק כי לדעתי היא מצריכה הסבר ארוך, ואין כאן המקום. עדיין מחפש מקור. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)

אני מציע לשנות מעט את ההתחלה:

לשון חז"ל הייתה ניב עברי, ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. התנאים השתמשו בניב זה לכתיבה ההלכתית, וככל הנראה גם בדיבור יומיומי. כיום, ניב זה נחשב מליצי. אולם חז"ל, ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו....

77.126.55.246 14:59, 22 בדצמבר 2020 (IST)

מתקן לפי הצעתך,

מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן

לשון חז"ל הייתה ניב עברי, ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמישית לספירה. התנאים השתמשו בניב זה לכתיבה ההלכתית, וככל הנראה גם בדיבור היומיומי. כיום, ניב זה נחשב מליצי, אולם חז"ל, ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו את נוסח התפילה ואת נוסח הברכות, השתדלו להשתמש בעברית המקראית, ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר במסכת ברכות כי "על פירות האילן, אומר, בורא פרי העץ" (מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את אות השימוש "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "לישב בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "לשבת בסוכה".

בעזרת אחי מצאתי מקור: מאמר של פרופ' אפרים חזן, "לשון מקרא ולשון חכמים במטבע הקצר שבברכה", בתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 689—696; הוא מביא את הדוגמה שהבאתי ממסכת ברכות. הוא נותן עוד דגש שלא שמתי לב אליו: בלשון חז"ל לא משתמשים בצורת רבים קיבוצית אלא בצורת רבים רגילה, ולכן נוסח המשנה הוא "על פירות האילן", אבל בניסוח הברכה כשחז"ל מנסים לסגל לה את העברית המקראית הם אומרים, "בורא פרי העץ", בצורת רבים קיבוצית. אביתר ג' • שיחה • 11:57, 30 בדצמבר 2020 (IST)

• בעד 77.126.81.179 12:19, 24 בינואר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. אין מספיק תומכים. חמויישֶה - שיחה 17:09, 14 במרץ 2022 (IST)

איזה גיא יש ברחוב הגיא?

קטע מהחלק התחתון של הכותל המערבי, שמצוי כיום תחת מפלס רחוב הגיא, ונחשף במנהרות הכותל.

שני השערים המרכזיים של העיר העתיקה בירושלים הם שער יפו ושער שכם. שני הרחובות הראשיים בתוך העיר העתיקה הם רחוב השלשלת, שהוא חלק מהדרך המובילה משער יפו להר הבית, ורחוב הגיא, המוביל משער שכם להר הבית. לכאורה, שמותיהם של רחובות אלו תמוהים – קשה להבחין באיזה שהוא גיא בין שער שכם להר הבית, וקשה לקשר את רחוב השלשלת לשלשלאות כל שהן. אלא שממצאים ארכיאולוגיים מורים כי בעבר אכן היה גיא ברחוב הגיא, ורחוב השלשלת בנוי על שלשלת של גשרים, שחצו גיא זה. בעת בה הממלוכים שלטו בעיר, הם כיסו את הגיא הזה באדמה, כדי ליצור מפלס אחיד בין מרבית חלקי העיר, וליצור גישה נוחה להר הבית, בהליכה מתוך העיר. הממלוכים "קברו" את רחוב הגיא הישן, כולל בנייניו, שנבנו בתקופות מגוונות, וכולל את חלקו התחתון של הכותל המערבי (ראו תמונה), כמעט לכל אורכו. חלק מהמבנים ה"קבורים" ניתן לראות כיום, כשמטיילים במנהרות הכותל.

77.126.44.109 09:34, 6 בפברואר 2021 (IST)

13 חודשים ואפס תגובות. לדעתי אפשר לגנוז את ההצעה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:29, 12 במרץ 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:15, 14 במרץ 2022 (IST)

בן יותר מ2000, אך חדש.

קטע מתוך קטע הרחוב המרוצף, שבמנהרות הכותל.

מקובל לחשוב, שאתרים ארכיאולוגיים ממחישים לבני העת החדשה את אורחות חייהם של בני תקופות קדומות. אך לא תמיד כך הדבר. כשהארכיאולוגים חשפו את קטע הרחוב המרוצף במנהרות הכותל, מתחת שכבות העפר, ששפכו הממלוכים על המתווה הישן של רחוב הגיא ותחת אבני הריסות בית המקדש השני, הם ייחסו את ריצוף הרחוב להורדוס. הם חשבו, שמאז שיפוץ בית המקדש בידי הורדוס, בָּאֵי ירושלים הלכו על מרצפות אלו. אולם השערה זו עוררה שאלות. מדוע ריצוף הרחוב מעולם לא הושלם עד סוף תוואי הרחוב? מדוע מחצבת המרצפות, בקצה הרחוב, מעולם לא כוסתה? ומדוע על המרצפות לא ניכרים שום סימני שחיקה של הליכת עולי הרגל הרבים ושל נסיעת כרכרות? הפתרון נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו, שחי בתקופה זו ותיעד אותה. את הריצוף יזם נינו של הורדוס, אגריפס השני, באמצע המאה הראשונה. הרצפים לא סיימו מעולם את מלאכתם, כי חורבן הבית עצמו קטע אותה. למעשה, קטע הרחוב המרוצף נפתח לראשונה לקהל רק בסוף המאה העשרים, בידי הארכיאולוגים.

77.126.44.109 09:34, 6 בפברואר 2021 (IST)

13 חודשים ואפס תגובות. לדעתי אפשר לגנוז את ההצעה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:28, 12 במרץ 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:15, 14 במרץ 2022 (IST)

קדחת של תפישות שגויות

אקליפטוס

בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופה זו, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. כיום ידוע, שלאקליפטוסים יש תרומה זניחה לייבוש ביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.

77.126.15.126 14:37, 3 בפברואר 2021 (IST)

מחקתי משפטים כדי לתמצת. 77.126.51.11 19:16, 24 בפברואר 2021 (IST)

טוב. 13 חודשים זה מספיק זמן בשביל לחכות לתגובה על הצעה. אפשר לגנוז את ההצעה. תודה.

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:15, 14 במרץ 2022 (IST)

מי שמתייחס להוראה כאל תפקידם המשני של המדענים, אולי טועה

הטבלה המחזורית

בשנת 1863 התמנה דמיטרי מנדלייב לפרופסור לכימיה. כמורה, חסר לו ספר לימוד מעודכן, וכשניסה לכתוב ספר כזה, לא הצליח להתמודד עם התוהו ובוהו ששרר אז בדיסציפלינה. מראשית המאה ה-19 ועד מחציתה הוכפל מספר חומרי היסוד הכימיים המוכרים, אך הידע שהצטבר עליהם היה מגובב. מנדלייב סרב להאמין שהעולם מורכב מאוסף מקרי של חלקיקים רבים מגוונים. הוא חיפש סדר ופשטות. מנדלייב אהב לשחק סוליטר, וגם למחקר ניגש כאל משחק קלפים. לכל אחד מ-63 היסודות שהכיר הוא הכין כרטיס עם שמו ותכונותיו, ופרש את הקלפים שוב ושוב בדרכים שונות. ב-17 בפברואר 1869, גילה מנדלייב שכאשר היסודות מסודרים בסדר עולה של משקלים אטומיים (מאטום המימן, שלו ייחס את הערך 1, ועד ליסוד עופרת - שהאטום שלו כבד ממימן פי 207), הם מתחלקים, באופן מחזורי, לקבוצות עם תכונות חומר דומות. כך, בשל צורך דידקטי, מנדלייב ניסח את אחד מפריטי המידע החשובים והשימושיים ביותר לכימאים – הטבלה המחזורית

מקור: הערך דמיטרי מנדלייב וידע בסיסי ביותר בכימיה אומרים ישנה - שיחה 15:51, 20 בדצמבר 2021 (IST)

אני בעד חזק. אביתר ג' • שיחה • 18:43, 22 בדצמבר 2021 (IST)

בעד. חמויישֶה - שיחה 09:44, 23 בדצמבר 2021 (IST)

באופן כללי: קטע טוב. אני לא מסכים עם הניסוח „החשוב והשימושי״. בפרט שהטבלה שלו הייתה רק חלק ממה שאנו רואים כיום. Tzafrir - שיחה 10:58, 5 בינואר 2022 (IST)

לא חושב שהניסוח בעייתי, אבל בכל זאת סייגתי בניסוח - "אחד מפריטי המידע החשובים והשימושיים ביותר". חמויישֶה - שיחה 11:32, 5 בינואר 2022 (IST)

הטבלה המחזורית היא אכן פריט המידע החשוב והשימושי ביותר של הכימאים. אומרים ישנה - שיחה 19:41, 8 בינואר 2022 (IST)

לא מסכים עם צפריר. חלק מן התוספת של "מה שאנחנו רואים היום" הוא שולי לחלוטין, וכולל יסודות מלאכותיים איזוטריים ולא יציבים, שאינם קיימים בטבע, ושאין בהם שימוש אמיתי לראקציות כימיות. גם היסודות שאינם מלאכותיים שנוספו לטבלה אינם יסודות "חשובים" שקיימים בטבע באחוזים ניכרים או משמשים במערכות ביולוגיות. אביתר ג' • שיחה • 16:33, 24 בינואר 2022 (IST)

קטע טוב אבל אולי כדאי להזכיר את החורים שהושארו בטבלה? גילגמש • שיחה 22:11, 11 בפברואר 2022 (IST)

לא בטוח שיש מקום להזכיר הכול בקטע הקצר. למרות שמילוי החורים, הוכיח עוד יותר, שמנדלייב צדק. היסודות שהתגלו אחרי שנמדלייב סידר את הטבלה, ונכנסו לחורים שבה, היו בדיוק בעלי התכונות, שהטבלה נבתה להם. אומרים ישנה - שיחה 13:10, 12 בפברואר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 11:36, 16 במרץ 2022 (IST)

האיש שחלם להיות אסיר עולם

תמונת מעצר של צ'ארלס מנסון משנת 1968

צ'ארלס מנסון נולד לעבריינים, ומאז שנת 1949 החל להיעצר ולהיאסר שוב ושוב בעוון גנבה, הונאה וסרסרות. בשנת 1967, לאחר שהשלים עשר שנות מאסר בעוון הפרת תנאי שחרורו ממאסר קודם, שידול לזנות וזיוף המחאה בנקאית, הוא שוחרר מן הכלא. זאת למרות, שהתחנן בפני הנהלת הכלא להישאר שם, בטענה שהכלא הוא ביתו. בשנת 1969 הוא עמד בראש כת, שביצעה תשע רציחות, בארבעה אתרים נפרדים. מנסון הורשע בשבעה מעשי רצח ממדרגה ראשונה, ונגזר עליו גזר דין מוות. אולם בשל ביטול זמני של עונש המוות בקליפורניה, גזר הדין הומתק למאסר עולם. מנסון, ששמו ודמותו הפכו לחלק מתרבות הפופ האמריקנית, ריצה את מאסר העולם, פשוטו כמשמעו. הוא אכן מת בכלא, בשנת 2017. אולם מדינת קליפורניה דווקא ניסתה להמתיק גם עונש זה. מנסון היה מועמד לשחרור על תנאי, הן בשנת 2007 והן בשנת 2012. אך בשתי ההזדמנויות האלו הוא סרב להגיע לשימוע.

84.94.43.230 14:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

מצוין! אהבתי מאוד. גילגמש • שיחה 14:23, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

סביר, אבל אני מרגיש לא נוח להפוך פושעים לגיבורי תרבות. Tzafrir - שיחה 18:53, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

א. יש קטעי הידעת על השואה ועל הנאצים. כך שהאיש הזה כסף קטן לעומתם. ב. הקטע לא מציג את האיש כמושא להערצה. הקטע מעלה סימני שאלה על מערכת המשפט והענישה. 84.94.43.230 20:23, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

מעולה! אהבתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 20:26, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

אחלה קטע! מעניין מאוד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:34, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד. אני חושב שכדאי להוסיף משפט שמסביר שהוא לא דמות סהרורית שולית. הוא הפך לאייקון תרבות עם לא מעט מעריצים. אולי אפשר לכתוב "למרות, ואולי בגלל היותו אדם רע באופן חריג, הפכו שמו ותמונתו של מנסון חלק מתרבות הפופ האמריקנית." חמויישֶה - שיחה 12:19, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מפחד, שבשביל כזו תוספת, נצטרך להסביר גם שהוא מוזיקאי, ונסטה מהנושא. 84.94.43.230 12:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

הוספתי כדרך אגב במשפט אחר. חמויישֶה - שיחה 09:28, 16 במרץ 2022 (IST)

מהקטע - "ריצה את מאסר העולם, פשוטו כמשמעו. הוא אכן מת בכלא, בשנת 2017" - התחביר קצת מציק לי. הוא ריצה בכך שהוא מת בכלאו. אז אולי עדיף "ריצה את מאסר העולם, (פשוטו כמשמעו) - כשמת בכלא, בשנת 2017" או "עד שמת..." בברכה בן-ימין - שיחה 14:14, 25 באפריל 2022 (IDT)

עם כל הכבוד, בערך מאסר עולם כתוב: "מאסר עולם הוא גזר דין של מאסר לכל החיים המוטל על המורשעים בעבירות חמורות ביותר, לרוב בגידה או רצח. בפועל, נהוג לקצוב את עונש המאסר למספר מוגבל של שנים. " לכן אין שום בעיה עם התחביר ושום בעיה עם הסמנטיקה. לרצות מאסר עולם, פשוטו כמשמעו, פירושו לשבת בכלא עד וכולל יום המוות. אומרים ישנה - שיחה 14:52, 25 באפריל 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 16:46, 25 במאי 2022 (IDT)

רובינזון קרוזו האמתי היה אלכסנדר סלקירק, וששת האמתי היה בכלל חתול

"חייו והרפתקאותיו של אלכסנדר סלקירק - רובינזון קרוזו האמיתי", ספר עלילתי משנת 1835

בשנת 1703 פרצה מגפה בספינה "סינק פורטס", ששטה אוקיינוס השקט. כחמישים מאנשיה מתו, בתוכם רב החובל. כרב החובל החדש, מונה תומאס סטרדלינג, והקצין אלכסנדר סלקירק מונה לסגנו. אולם מינויים אלו לא היו מוצלחים, כי בין השניים פרצו ויכוחים רבים. כך, לאחר שהספינה התבלתה בשל הפלגה במספר סערות, סלקירק דרש לעגון באי הקרוב ולשפצה, אך סטרדלינג סרב. אי זה קרוי כיום "אי רובינזון קרוזו", וכמו בסיפור "רובינזון קרוזו", סלקירק בחר להישאר עליו לבדו, וזמן קצר לאחר נטישתו, התפרקה הספינה בלב הים. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, שברי הספינה ומטענה לא נסחפו אל האי עליו הוא נשאר. כמו בסיפורו של קרוזו, גם סלקירק שרד על האי הבודד במשך מספר שנים עד לחילוצו, ולמד לכלכל את עצמו בכוחות עצמו. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, סלקירק לא מצא על האי אנשים, כמו ששת, שהפכו לעבדיו ולחבריו. החברים שמצא סלקירק על האי היו חתולי בית נטושים. בשנת 1719, פרסם הסופר דניאל דפו, רומן בשם "רובינזון קרוזו", שמקור ההשראה העיקרי שלו היה העדות של אלכסנדר סלקירק.

77.126.3.239 23:11, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

בעד בר 👻 שיחה 10:22, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

בעד. חמויישֶה - שיחה 15:32, 29 בנובמבר 2021 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 20:49, 14 במאי 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 16:46, 25 במאי 2022 (IDT)

מכוניות הכתר של טויוטה

אחד מדגמי טויוטה קורולה

טויוטה היא חברה יפנית לייצור כלי רכב. כדי לבדל את דגמי המכונית העיקריים של החברה מדגמים אחרים, ישנה מסורת לתת לדגמים אלו שם שהוא גרסה של המילה "כתר" בשפה כלשהי. משנות ה-80' ועד היום מייצרת החברה את דגמי הקאמרי, כשקאמרי הוא כתר ביפנית. מאמצע שנות ה-60' ועד היום מיוצרים דגמי הקורולה של החברה, כשקורולה הוא כתר קטן, כתרון, בלטינית. כתר סתם בלטינית הוא קורונה, וזהו שמם של חלק מדגמי החברה שיוצרו מסוף שנות ה-50' ועד 2001.

קצר ולעניין. בברכה, אביתר ג' • שיחה • 12:18, 21 בפברואר 2022 (IST)

זה נחמד למדור ״הידעת״ של פורטל תחבורה. אבל, לדעתי, זה לא מספיק מפתיע בשביל הדף הראשי. 2.53.33.239 13:25, 21 בפברואר 2022 (IST)

OK, אביתר ג' • שיחה • 17:38, 21 בפברואר 2022 (IST)

סך הכל שלושה דגמים שמשמעות שמם היא כתר. נגד. חמויישֶה - שיחה 13:25, 27 בפברואר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:46, 25 במאי 2022 (IDT)

הלהקה

גידי גוב

הלהקה הוא סרט קולנוע ישראלי מצליח, שיצא לאקרנים בשנת 1978, בכיכובו של גידי גוב (בתמונה), בתפקיד זמר חדש בלהקה צבאית. המנהל המוזיקלי של הפקת הסרט היה המלחין והמעבד יאיר רוזנבלום. עלילת הסרט נסובה סביב סכסוך ומרד בלהקה, בעקבות חילוקי דעות על שירת קטעי סולו בפזמונים. הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים, ובהם "המרד הגדול", שהתחולל בלהקת הנח"ל, ב-1971, בעת שרוזנבלום, שהיה מנהלה המוזיקלי, ניסה לתת קטע סולו לזמר חדש בה - לגידי גוב.

אומרים ישנה - שיחה 19:26, 16 ביוני 2022 (IDT)

מקריאת הקטע אפשר להבין שהסרט מחמיא לבן דמותו של רוזנבלום. כמוכן הסרט מתעד את תקופת השיא של הלהקות הצבאיות, אך הופק בערך מתי שרפול פירק אותן. Tzafrir - שיחה 22:52, 16 ביוני 2022 (IDT)

הסרט לא מחמיא לרוזנבלום. טוביה צפיר משחק אותו באופן נלעג2.53.181.244 14:38, 17 ביוני 2022 (IDT)

לדעתי זה גם די ידוע, וגם לא עם מספיק פואנטה. חמויישֶה - שיחה 09:03, 20 ביוני 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:00, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

קהל שבוי

רחוב הכפר לאחר עבודות השיפוץ

בשנת 1830, כשאוכלוסיית הארכיפלג הסקוטי, סנט קילדה, מנתה כ-100 איש בלבד, הגיע למקום הכומר ניל מקנזי. הוא סייע לחיזוק הדת הממוסדת שם, ולשיפור תנאי המחיה. הוא ארגן שם מחדש את החקלאות, הוא היה דמות מפתח בבנייה מחדש של הכפר, ופיקח על בניית כנסייה ובית כומר חדשים. בסיוע של "חברת בית הספר הגאלית", מקנזי ואשתו הביאו למקום חינוך פורמלי. הם הקימו בית ספר יומי ללימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ובית ספר של יום ראשון ללימודי דת. הכומר הקנאי, ג'ון מק'קיי, החליף את מקנזי ב-1865. מק'קיי החל בשגרה של טקסים ארוכים בימי ראשון שבהם הנוכחות הייתה חובה. מבקר ששהה במקום ב-1875 ציין כי "שבת הייתה יום של עגמימות בלתי נסבלת. עם צלצול הפעמון, כל הקהילה מיהרה לכנסייה עם מבטים עגומים ועיניים נעוצות באדמה. זה נחשב לחטא להסתכל ימינה או שמאלה". נשים מבוגרות וילדים שהרעישו בכנסייה, נאלצו להאזין להרצאות ארוכות, שבהן הם הוזהרו על העונשים הצפויים להם בעולם הבא. כאשר היה מחסור במזון נשלחה ספינת אספקה, שהגיעה בשבת. אך הכומר אסר על התושבים לפרוק אותה עד יום שני. נאסר על הילדים לשחק במשחקים, והם נדרשו לשאת איתם בכל עת ספרי תנ"ך. התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי במשך 24 שנים.

אומרים ישנה - שיחה 18:46, 11 ביוני 2022 (IDT)

• לא מתאים, לדעתי, ומכמה וכמה סיבות. גולת הכותרת:"התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי" (התביעה בדרך) shoshie8 • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב • 19:29, 12 ביוני 2022 (IDT)

  לא נראה לי שמישהו, שמת במאה ה-19 יתבע אותנו. אולי המשפט הזה לא מוצלח. אבל אפשר לשפר אותו. חוץ מזה, הוא הועתק מהערך. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 12 ביוני 2022 (IDT)

יתכן שיש קרובי משפחה. בכל אופן, בויקי האנגלית לא כתוב "נאלצו לסבול". אכן כתוב שם שהתייר תיאר טקסים בכנסיה בשבתות! האם זה אמין? לטעמי, מוטב להשאיר את פרסום "הידעת?" המשמיץ הזה לויקיפדיה האנגלית, לפי שיקול דעתם shoshie8 • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב • 08:41, 13 ביוני 2022 (IDT)

בסדר. אז הנין של הנין מוזמן לתבוע אותי לדיבה. רק שהוצאת דיבה אפשר לתבוע רק על דברים שנאמרו על אדם, בעודו בחיים. אומרים ישנה - שיחה 19:27, 16 ביוני 2022 (IDT)

הוא שיעמם את תושבי האי במשך עשרות שנים. ועכשיו הוא צריך לשעמם אותנו עוד עשרות שנים? Tzafrir - שיחה 23:00, 16 ביוני 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:08, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

מתוך משתמש:Yair BN/רשימה של תפיסות שגויות נפוצות

גזר

בניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הויטמין בטא-קרוטן המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה מעבר ליכולות הרגילות של אנשים המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A. מקור התפישה השגויה הוא בדיסאינפורמציה שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים.

Yair BN - שיחה 10:24, 20 באפריל 2022 (IDT)

בעדאומרים ישנה - שיחה 11:37, 20 באפריל 2022 (IDT)

תודה, ותודה על תיקון הניסוח. הורדתי פסיקים לא נחוצים ותיקנתי שתי שגיאות קטנות. Yair BN - שיחה 17:18, 22 באפריל 2022 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 20:48, 14 במאי 2022 (IDT)

בעד. אולי 9 שנים אחרי שההצעה עלתה לראשונה, עכשיו היא תתקבל. חמויישֶה - שיחה 11:16, 24 במאי 2022 (IDT)

בעד. הבעיה היחידה שלי היא שאולי זה קצת מוכר מדי (אם כי לדעתי זה יפתיע רבים). ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 09:58, 23 ביולי 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 15:02, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

מתוך פורטל אמנות

La lecture

פבלו פיקאסו נחשב כיום לאחד מחשובי הציירים של העת החדשה. כל מוזיאון אמנות גאה לתלות את ציוריו. אולם בשנת 1947, פיקאסו קיבל רשות לתלות מעבודותיו ב"גלריה הגדולה" שבמוזיאון הלובר, בתנאים מגבילים ביותר. רשות זו ניתנה לו רק ליום בודד - יום שלישי, בו המוזיאון סגור, ובהתניה כי עבודותיו יוסרו עד לפתיחתו מחדש של המוזיאון ביום שלמחרת.

אומרים ישנה - שיחה 15:59, 19 באפריל 2022 (IDT)

נגד לא כזה מלהיב. ארז האורז • שיחה 20:49, 14 במאי 2022 (IDT)

כנ"ל. קחו כל אומן מצליח מאד, ותוכלו למצוא נקודה בזמן שבה עוד לא הצליח. גם הגדולים ביותר בתחומם. יש סיפורים כאלו כמו חול: הביטלס לא הוחתמו. קווין ניגנו כמופע חימום ללהקת הצ'רצ'ילים. ג'ורדן לא התקבל לנבחרת התיכון. חמויישֶה - שיחה 11:39, 24 במאי 2022 (IDT)

פיקאסו כבר היה מאוד מפורסם באותו שלב. הקטע צריך להבהיר למה הלובר לא הסכים לתלות את יצירותיו באותו השלב. הערך שלנו על פיקאסו לא מזכיר את הסיפור. על סמך מה הקטע? Tzafrir - שיחה 23:18, 16 ביוני 2022 (IDT)

מסכים עם צפרירנ גילגמש • שיחה 11:39, 23 ביולי 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:26, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

לא לכל אמן יש נפש רגישה

כבר כנער, יוהאן "ג'ק" אנטרווגר סייע לבני משפחתו לגנוב חיות משק, והורשע ונאסר מספר פעמים, מסיבות מגוונות. בשנת 1976, כשהיה בגיל 26, הוא הורשע ברצח אישה. כאסיר, הוא כתב סיפורת ושירה, שנמכרה היטב במולדתו, והפך לידוען. הוא שכנע את הרשויות כי השתקם ושוחרר על תנאי בשנת 1990. להחלטה לשחררו סייע לחץ האליטה האמנותית, כולל כלת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק וחתן פרס נובל לספרות, גינטר גראס (לפני שנודע שהאחרון היה בבחרותו קצין אס אס). עם שחרורו, אנטרווגר מונה לכתב חוץ פלילי בעיתונות, וקיבל ממשטרות העולם מידע שסייע לו להיות רוצח סדרתי בין לאומי. בסופו של דבר, הוא הורשע ברציחת תשע נשים נוספות - אם כי מעריכים כי מספר קורבנותיו היה גבוה יותר.

אומרים ישנה - שיחה 20:31, 1 באפריל 2022 (IDT)

קטע טוב. כמה הערות:

• המילה „לפשוע״ לא מסתדרת לי. זו מילה תקינה? לפי הערך הוא השתתף עם משפחתו בגנבת חיות משק. מפתה לחשוב שהם גנבו ביחד סוסים.
• למיטב הבנתי גינתר גראס נשאר חלק מהאליטה האמנותית בגרמניה גם לאחר שהתגלה עברו באס אס (ובכל מקרה מדובר על משהו שקרה זמן רב לאחר רציחותיו של אנטוורגר). לכן ההערה לא רלוונטית לדעתי.

גרסה מתונה בהרבה של הסיפור הזה הייתה בארץ עם יצחק אברג'יל. Tzafrir - שיחה 22:04, 1 באפריל 2022 (IDT)

הסרתי את המילה "לפשוע". ולגבי גראס, ספק אם היה מצליח לשכנע, שכל סופר הוא צדיק, אחרי שהתברר, שהוא היה קצין אס אס. אומרים ישנה - שיחה 13:32, 2 באפריל 2022 (IDT)

לגבי אברג'יל, אחרי שמשפטו יסתיים, יתכן שיהיה אפשר לכתוב עליו קטע "הידעת" מוצלח מאוד. תלוי בכמה ובאילו פשעים ירשיעו אותו. אומרים ישנה - שיחה 13:44, 2 באפריל 2022 (IDT)

אין שום בעיה דקדוקית עם המילה "לפשוע" (מובן שיש בעיה מוסרית בלפשוע). פסע – לפסוע, פשע – לפשוע. יש למילה הזו אפילו דוגמאות במקרא. עיינו בעמוס ד, ד, למשל. המלבי"ם על משלי כט, כז, אומר, "כשיתרבו רשעים, בין במספר, בין באיכות בגדולה והצלחה, כן ירב פשע, כי כרובם כן יוסיפו לפשוע...", ודומה שאין ציטוט טוב מזה כדי לדבר על הפשע המאורגן בישראל ובעולם. אביתר ג' • שיחה • 11:41, 3 באפריל 2022 (IDT)

בעד. מעניין. שיניתי קצת את סדר המשפטים לכרונולוגי והגיוני יותר. חמויישֶה - שיחה 13:14, 24 במאי 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 14:44, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

הפלות בכורה ישראליות

מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית רבים רשמו הפלות בכורה עולמיות בשירות חיל האוויר הישראלי. בין המטוסים נמנים: מיראז' 3 ("שחק"), נשר, כפיר, F-15 איגל ("בז"), F-16 ("נץ"), F-16I ("סופה"), F-15I ("רעם") ו-F-35 ("אדיר"). בין מערכות ההגנה האווירית נמנים: MIM-23 הוק, M163 VADS ("חובט"), MIM-72 צ'פרל, כיפת ברזל, MIM-104 פטריוט ("יהלום") וחץ 2.

– ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:47, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

כן, אבל נשר, כפיר, F-16I,‏ F15I וכיפת ברזל קצת פחות מרשימים בגלל שפותחו בישראל או עבור ישראל והשתמשו בהם בישראל לפני שהשתמשו בהם במקומות אחרים, אם בכלל. כמוכן כדאי קצת לעבות את הקטע על הסיבות לכך. Tzafrir - שיחה 12:03, 5 באוגוסט 2022 (IDT)

ממש כמו צפריר. כרגע הקטע נראה סתם אינפורמטיבי למרות שיש בו המון חומר מעניין. האם יש איזו הפלה מעניינת במיוחד בכל הרשימה הזאת? חמויישֶה - שיחה 13:15, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

אכן. בלי פואנטה ברורה וחדה, לדעתי הקטע מתאים למדור הידעת של פורטל צה"ל. לא לדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 15:02, 29 באוגוסט 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:00, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

קטע ליום השואה

ביתן 10 שבו מנגלה ערך ניסויים

בתקופת שהותו באושוויץ, רכש הרופא, דוקטור יוזף מנגלה, מוניטין של פושע מלחמה נאצי נורא. הוא ביצע ניסויים כאילו-מדעיים, המנוגדים לאתיקה הרפואית, בכלואים, שבמחנה ההשמדה. מנגלה גילה עניין מיוחד במחקרי תאומים. משנת 1943 בחר בתאומים שהגיעו למחנה ושיכן אותם במבנה מיוחד (בתמונה). בין הניסויים המחרידים היה ניסוי לשנות צבע עיניים על ידי הזרקת כימיקלים לעיני ילדים וקטיעות של איברים שונים. באחד המקרים ביצע ניסוי ללא תכלית רפואית, שבו תפר בגב ובפרקי הידיים שני תאומים צוענים בני ארבע, והפך אותם לתאומים סיאמיים. סבלם היה כה גדול עד כי אמם השיגה מורפיום ושמה קץ לחייהם. לאחר מלחמת העולם השנייה אבדו עקבותיו של מנגלה, ורק בשנת 1992 הוכיחה בדיקת סמני DNA, כי העצמות, שנחשדו כשרידי גופתו, הן אכן שרידיו. מאז ועד שנת 2016, עצמותיו היו מונחות במכון לרפואה משפטית בסאו פאולו בברזיל, עת הוחלט להשתמש בהן לניסויים.

אומרים ישנה - שיחה 13:34, 10 ביולי 2022 (IDT)

נגד. שמו ופועלו של מנגלה כבר ידועים מאד לשימצה גם בקרב דור שלישי ורביעי לשואה. חמויישֶה - שיחה 11:26, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:01, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

שפם - איחוד שני קטעים מפורטל רוק

פסלו של מרקורי במונטרה, שווייץ

אחת מלהקות הרוק, בעלות המוזיקה המגוונת ביותר במאה ה-20, הייתה להקת קווין. רבים מלהיטיה, שהפכו נכסי צאן ברזל של מוזיקת הרוק העולמית, הכילו חידושים, שלמעריצים ולמבקרים לקח זמן להתרגל אליהם. אם כי לא רק לחידושים המוזיקליים של הלהקה לקח לקהל זמן להתרגל. בתחילת שנות ה-80, כשהלהקה כבר הייתה ותיקה ומוכרת מאוד בעולם, גידל סולן הלהקה, פרדי מרקורי, שפם. כיום דמותו מוצגת במקומות רבים עם שפם זה (למשל בפסלו הענק, במונטה, שבשווייץ (בתמונה)). אולם בזמנו, מעריצים רבים שלחו למרקורי סכיני גילוח בדואר, ובהשלכה ישירה אל במות ההופעות. מוזיקאי אחר שהוציא חומר מגוון היה ניל יאנג. בשנות השמונים הוא נתבע על ידי חברת התקליטים "גפן", שהוציאה לאור את אלבומיו, על כך שלטענתה הוא יצר מוזיקה שאינה מייצגת אותו. זאת לאחר שהפיץ מוזיקה אלקטרונית וברוקבילי.

אומרים ישנה - שיחה 22:10, 15 באפריל 2022 (IDT)

האיחוד נראה לי מלאכותי. Tzafrir - שיחה 11:30, 17 באפריל 2022 (IDT)

האם בלא האיחוד, את הקטע עם השפם, יש טעם להכניס לעמוד הראשי? 87.69.6.4 11:34, 17 באפריל 2022 (IDT)

אכן אין קשר בין שני החלקים. החלק הראשון לא תופס כקטע הידעת, אלא כקוריוז חביב. אפילו הקישור בין המוזיקה המגוונת לגידול שפם הוא מאולץ. חמויישֶה - שיחה 11:51, 24 במאי 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:05, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

מהו Bx?

רסק עגבניות

על גבי אריזות של מוצרי מזון, ובארץ, בעיקר על גבי אריזות של רסק עגבניות, מודפס כיתוב, המציין את רמת ה-Bx של המוצר. ברסק עגבניות מקובלות רמות שבין 22°Bx ל-30°Bx. יחידת המידה הזו יכולה להוות מדד לאחת משתי תכונות: כאשר מדובר בתמיסה מימית שבה מומס סוכרוז, היחידה מודדת את הריכוז המסתי של הסוכרוז בתמיסה (ולדוגמה, אם ממיסים 13 גר' של סוכרוז ב-87 גר' מים, ובסך הכול, ב-100 גר' של תמיסת סוכר, זוהי תמיסה של 13°Bx). כאשר מדובר במוצר מזון, המדד הוא הערכה מקורבת לאחוז החומר היבש (בדוגמה של רסק העגבניות ― אחוז מוצקי העגבניה) בתמיסה.

אם תהיתם אי-פעם מה זו השטות הזו שמופיעה על אריזות רסק העגבניות, אז זה זה. אביתר ג' • שיחה • 19:15, 21 במרץ 2022 (IST)

זה נחמד למדור הידעת של פורטל מזון. אבל עבור הדף הראשי, צריך עוד איזה פאנץ' ליין מפתיע. אומרים ישנה - שיחה 07:29, 22 במרץ 2022 (IST)

בסדר. מופיע כעת בהידעת של בפורטל מזון. אביתר ג' • שיחה • 12:54, 23 במרץ 2022 (IST)

בסוגריים "13°Bx" - האם זה בגלל שזה 13%? אם התשובה היא 'כן' כדאי להבהיר את העניין. תכל'ס חידשת. בברכה בן-ימין - שיחה 14:08, 25 באפריל 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:10, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

משהו משובש מאוד באנושות

כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום).

הגן "7SL RNA" הוא חלק מה-DNA, המהווה את החומר התורשתי. גן זה נפוץ בחלק נכבד מאוד מהיצורים החיים בעולם. גן זה מקודד לרכיב מתוך מערכת מעבר האותות הכימיים בתאים. הרכיב הוא מולקולת RNA קטליטי (RNA שמזרז פעולות כימיות) בעלת שלושה אתרי פעילות כימית. אחד האתרים נקרא Alu, ותפקידו לקשור מולקולת ATP עתירת אנרגיה, שפירוקה מתדלק את הפעילות הכימית, בשני האתרים האחרים. אם, כתוצאה ממוטציה, מתקלקל הגן "7SL RNA", באופן בו נותר רק הקידוד לאתר ה-Alu, פעולתו היחידה של הרכיב תהייה בזבוז אנרגיה. ואכן, לפני 65 מיליון שנים התרחשה כזו מוטציה אצל אחד מאבותיו הקדמונים של האדם. אנזים בשם רוורס טרנסקריפטאז גרם להופעה של הקידוד ל-Alu במקום מקרי ברצף ה-DNA, לצד גן ה-"7SL RNA" התקין. התקלה הזו חזרה על עצמה שוב ושוב במהלך הדורות, וכיום רצפים מיותרים אלו מהווים כ-10% מהחומר התורשתי האנושי.

אומרים ישנה - שיחה 20:48, 12 בפברואר 2022 (IST)

זה ממש מוזר. אין לחץ אבולוציוני שתורם להסרת קטעים כאלו או לפחות שיבושם? או שבזבוז האנרגיה לא גדול במיוחד? Tzafrir - שיחה 09:09, 13 בפברואר 2022 (IST)

כנראה שהלחץ לא מספיק גדול. 87.69.6.4 10:31, 13 בפברואר 2022 (IST)

הערך האנגלי לא מזכיר ATP‏. Tzafrir - שיחה 11:46, 13 בפברואר 2022 (IST)

אז מה אם הערך האנגלי לא מזכיר ATP. אומרים ישנה - שיחה 16:54, 13 בפברואר 2022 (IST)

למה הכוונה ב„פעילותו היחידה של הרכיב תהיה בזבוז אנרגיה״? Tzafrir - שיחה 16:57, 13 בפברואר 2022 (IST)

את זה, גם אני לא מאה אחוז הבנתי. יש שתי אפשרויות. או שהוא סתם תופס מולקולות עתירות אנרגיה, ולא משחרר אותן, או שהוא ממש מפרק אותן סתם, בזו אחר זו, והאנרגיה בהן מתבזבזת לריק. אומרים ישנה - שיחה 17:19, 13 בפברואר 2022 (IST)

מה זה בדיוק הוא? חלבון שנוצר מביטוי של הגן? אם הבנתי נכון את הערך הערך האנגלי, הם לא מבוטאים לחלבונים אבל יש להם השפעה על ביטוי לחלבונים מגנים בסביבתם. יש לי הרגשה שהערך העברי והאנגלי לא ממש מסכימים. Tzafrir - שיחה 17:56, 13 בפברואר 2022 (IST)

אין כאן חלבונים. זה RNA קטליטי. לא חלבון. חלבונים יש ברוב המקרים האחרים. לא פה. אומרים ישנה - שיחה 18:58, 13 בפברואר 2022 (IST)

טוב. אני גם לא מצליח למצוא קשר כזה במאמרים... סביר שמי שכתב על הקשר בין הALU לATP בויקיפדיה העברית לא לגמרי הבין או לא לגמרי הסביר. כעת נראה לי, שהפירוש הוא, שעצם התיעתוק של רצף הALU מהDNA, שוב ושוב, למקטע RNA שאינו מועיל, הוא זה שגורם לבזבוז אנרגיה. אבל לפני שאקפוץ על הפירוש הזה בזרועות פתוחות, אברר עוד קצת. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 13 בפברואר 2022 (IST)

מתברר, שיצירת RNA דורשת לא מעט אנרגיה מהתא. אבל בכלל לא בטוח שנוצר הרבה RNA של ALU בתאים. אסיר מהקטע את כל עניין האנרגיה. אומרים ישנה - שיחה 21:58, 13 בפברואר 2022 (IST)

התמקדות

כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום).

הגן "7SL RNA" הוא חלק מה-DNA, המהווה את החומר התורשתי. גן זה נפוץ בחלק נכבד מאוד מהיצורים החיים בעולם. גן זה מקודד לרכיב מתוך מערכת מעבר האותות הכימיים בתאים. הרכיב הוא מולקולת RNA קטליטי (RNA שמזרז פעולות כימיות) בעלת שלושה אזורים. אחד האזורים נקרא Alu. אם, כתוצאה ממוטציה, מתקלקל הגן "7SL RNA", באופן בו נותר רק הקידוד לאזור ה-Alu, פעולתו היחידה של הרכיב תהייה בזבוז האנרגיה הדרושה לייצירתו, אם בכלל הוא ייוצר. ואכן, לפני 65 מיליון שנים התרחשה כזו מוטציה אצל אחד מאבותיו הקדמונים של האדם. אנזים בשם רוורס טרנסקריפטאז גרם להופעה של הקידוד ל-Alu במקום מקרי ברצף ה-DNA, לצד גן ה-"7SL RNA" התקין. התקלה הזו חזרה על עצמה שוב ושוב במהלך הדורות, וכיום רצפים מיותרים אלו מהווים כ-10% מהחומר התורשתי האנושי.

אומרים ישנה - שיחה 22:03, 13 בפברואר 2022 (IST)

קצת קשה לי עם המילה 'מיותרים'. איך קובעים דבר כזה? מיותר למי? אולי בכל זאת יש איזשהי 'תועלת' גם אם היא משחקת לרעתנו. לי אין מספיק ידע בנושא הזה ומאמין שלקוראים מזדמנים בכלל יהיה להם קשה, אבל גם אי אפשר לפשט כל דבר :) Matankic - שיחה 22:51, 14 בפברואר 2022 (IST)

בכל אופן הקטע חידש לי ואני בעד Matankic - שיחה 23:07, 14 בפברואר 2022 (IST)

כמו שקובעים שעוד דברים בגוף מיותרים. המעי העוור מיותר בבני אדם, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:40, 15 בפברואר 2022 (IST)

קטעי גנים שאינם בשימוש חשופים למוטציות, כי אין שום משמעות לשיבושם. אם קטעים כאלו השתמרו לאורך מליוני שנים, ככל הנראה שיש להם שימוש. Tzafrir - שיחה 16:03, 15 בפברואר 2022 (IST)

זו ההגות שלך. אנשי המדע קובעים שהם חסרי שימוש. אומרים ישנה - שיחה 17:00, 15 בפברואר 2022 (IST)

לא מדובר על ההגות שלי. מדובר על הבדל בין הערך העברי, שלפיו מדובר במקטעים טפיליים שלא נמצאה להם משמעות תורשתית, לערך האנגלי שלפיו Alu elements were thought to be selfish or parasitic DNA (בפתיח) ו־Alu elements are responsible for regulation of tissue-specific genes. They are also involved in the transcription of nearby genes and can sometimes change the way a gene is expressed.

נראה לי שצריך להוריד את המילה „מיותרים״ מהקטע. Tzafrir - שיחה 05:13, 16 בפברואר 2022 (IST)

זקנה זה דבר מיותר? אם אף יצור חי בעולם לא היה מת זה היה דבר טוב? טוב ורע, מיותר ונחוץ זה משהו סובייקטיבי. שוב, אין לי ידע בנושא הזה, אבל כן הספקתי ללמוד שהטבע תמיד שואף להגיע לאיזון. ואם תכונה מסוימת נשמרת במשך מליוני שנים, כנראה שהיא נחוצה. אולי למשהו אחר, גם לא בהכרח לתועלת של אותו הפרט כאינדיבידואל. בגלל זה אני חושב ש"מיותר" ו"תקלה" הן מילים נחרצות מידי בהקשר הזה. Matankic - שיחה 16:48, 15 בפברואר 2022 (IST)

בסדר. אז כשהרוורס טרסקריפטז מעתיק את הALU לתוך גן אחר, וגורם להמופיליה או לסרטן השד, זו לא בהכרח תקלה. זה נפלא. הALU והאפיניות הגבוהה שלו לרוורס טרנסקיפטז אינם מיותרים. הם נותנים לנו את השירות הנפלא של בזבוז אנרגיה ושל סיכון במוטציות, הגורמות למחלות. זה סתם סובייקטיבי לומר שלשרוד זה טוב. אומרים ישנה - שיחה 17:04, 15 בפברואר 2022 (IST)

לא מכיר חלק מהמונחים שהשתמשת כאן, אבל מניח שחקרת את הנושא ושהוא מגובה במקורות מדעיים. בכל זאת, לא מתפקידינו כעורכים לקבוע מה נכון, אלא לשקף את הקונצנזוס של הקהילה המדעית. וגם אני מעריך את הישירות שלך בתגובות 👍. Matankic - שיחה 17:54, 15 בפברואר 2022 (IST)

אני חושב שהקטע דורש ידע מעמיק בביולוגיה ולא מתאים להצגה בעמוד הראשי גילגמש • שיחה 07:13, 16 בפברואר 2022 (IST)

מסכים מאד עם גילגמש. נגד. חמויישֶה - שיחה 11:08, 16 בפברואר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:19, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

יער צלב הקרס

תמונה אווירית שצולמה ב-14 בנובמבר 2000 (לאחר כריתת 43 מתוך 100 העצים ולפני כריתת 25 עצים נוספים)

יער צלב הקרס הוא קבוצה של כמאה עצי ארזית שנשתלו ביער כדי ליצור צלב קרס ענק בתוכו. העצים מכסים כ-55 מטרים מרובעים, ביער אורנים ליד זרניקוב שבגרמניה. סיבת שתילתם של העצים אינה ברורה. קיימת השערה לפיה העצים נשתלו על ידי תושבי המקום בשנת 1937 כדי להראות את תמיכתם בשלטון הנאצי לאחר שאיש עסקים מקומי נלקח למחנה ריכוז אחרי שנתפס כשהוא מקשיב ל-BBC. תאוריה אחרת אומרת שהיערות נשתלו על ידי קבוצה של ילדי הנוער ההיטלראי כדי לחגוג את יום הולדתו של היטלר.

במשך מספר שבועות באביב, צבעם של עלי הארזית משתנה לצהוב, ועומד בניגוד לירוק של עצי האורן. היער נראה בבירור רק מהאוויר, והתופעה נמשכת רק זמן קצר. מסיבה זו, ועקב היעדר טיסות מטוסים באזור, התופעה לא הורגשה במהלך כל התקופה שבה נשלטה גרמניה המזרחית על ידי ברית המועצות.

ב-1992 הורתה ממשלת גרמניה המאוחדת על סריקה אווירית של כל המזרח, ומיד זוהה העיצוב.

ממשלת האזור, שחששה מתדמית האזור ומאנשים ימנים קיצוניים שעלולים לרצות לשמר אותו, ניסתה להרוס את העיצוב על ידי כריתת 43 מתוך 100 העצים ב-1995. הצורה נשארה מטושטשת עם 57 העצים שנותרו, אך מובחנת. בשנת 2000, לאחר שצהובונים גרמניים פרסמו תמונות אוויריות של היער, אף על פי שהבעלות על השטח כבר התחלקה לשניים, הסכימו כל המעורבים בדבר לכרות 25 עצים נוספים. ב-1 בדצמבר 2000 נכרתו העצים והצורה נהפכה לבלתי ניתנת לזיהוי.

פעמי-עליון - שיחה 18:44, 16 בספטמבר 2022 (IDT)

הערך יער צלב הקרס עומד, כנראה, להימחק, מאחר שאין חשיבות לערך, אך מדובר בכל זאת בקוריוז מעניין, ואני חושב שהוא יתאים לפה. סביר להניח שכדאי לעבד את הניסוח ולהתעימו לקטע "הידעת". פעמי-עליון - שיחה 18:44, 16 בספטמבר 2022 (IDT)

כבר פסלנו את הקטע הזה מהאוסף הכללי. צר לי. בדוק בבקשה אם הוא מופיע במדור "הידעת" של פורטל גרמניה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:28, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

הקטע לא נמצא בפורטל:גרמניה/הידעת?/קטעי הידעת?, אם לשם התכוונת. פעמי-עליון - שיחה 21:52, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

אז סכם אותו, ושים אותו שם. בהצלחה. 87.69.6.4 06:39, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

הקטע כבר הוצע ונדחה. היה דיון. אין סיבה לחשוב שנאריך אותו פי 2 או 3 ונקבל אותו. חמויישֶה - שיחה 09:39, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

טוב. צירפתי בעצמי למדור הידעת של פורטל גרמניה. הקטע נכון, רק לא מספיק מפתיע עבור העמוד הראשי. בזאת נראה לי שנגמרה יכולת השימוש בקטע. אומרים ישנה - שיחה 13:22, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:03, 19 בספטמבר 2022 (IDT)

מדינות ערב והאירוויזיון

סמליל לבנון באירוויזיון

ממלכת ירדן, אומנם מעולם לא השתתפה תחרות הזמר של האירוויזיון, אך במשך שנים רבות תאגיד הטלוויזיה שלה שידר את התחרות בשידור חי, שבשל החרם הערבי, צונזר ממנו השיר הישראלי. במהלך אירוויזיון 1978, כאשר הסתבר כי ישראל עומדת לנצח בתחרות (עם השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן), השידור הירדני נקטע ולא חודש, בטענה של תקלה טכנית. כמו כן, לאחר סיום התחרות, דיווחה העיתונות הירדנית, כי המנצחת היא בלגיה, שבמציאות הגיעה רק למקום השני. לבנון ניסתה להשתתף לראשונה בתחרות בשנת 2005. הזמרת אלין לחוד נבחרה לייצגה עם שיר בשפה הצרפתית. רשת השידור הלבנונית, האמונה על ייצוג לבנון באירוויזיון, הקימה אתר אינטרנט, שבו הופיעה רשימת כל המדינות המשתתפות, למעט ישראל. לאחר שאיגוד השידור האירופי דרש מהלבנונים להוסיף את ישראל לרשימה, הרשימה כולה הוסרה מהאתר. בעקבות זאת, דרש האיגוד ערובה לכך, שהשיר הישראלי ישודר בשידור חי, וכי ניתן יהיה להצביע עבורו בטלפון. בתגובה פרשה לבנון מהתחרות, בטענה כי החוק הלבנוני אוסר להציג את ישראל בהקשר חיובי.

אומרים ישנה - שיחה 23:03, 5 בנובמבר 2021 (IST)

אומרים ישנה, קטע מעניין מאוד על תחרות נפלאה . רק רוצה לדייק: השידור הירדני אכן "נקטע", ובמקומו הוקרן על המסך רקע פרחים, אך בכתוביות הסיום הוא חודש שוב. עוד משהו מעניין: תחילה, איגוד השידור האירופי הכליל את השיר הלבנוני באלבום הרשמי של אירוויזיון 2005. אולם בעקבות הפרישה, הם הסירו אותו. לו היו משתתפים בתחרות שירם היה נכלל בדיסק השני כרצועה השנייה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 18:22, 6 בנובמבר 2021 (IST)

תודה. האם אתה מציע להוסיף לקטע את העובדות האלו? פשוט, האתגר היחיד בכתיבת הקטע היה התמצות. כל השאר הוגש לי מוכן על ידי כותבי הערך ישראל באירוויזיון. אומרים ישנה - שיחה 19:09, 6 בנובמבר 2021 (IST)

אפשר לנסות להוסיף לקטע את זה. פרט מעניין. בכל מקרה, אחרי שכתבתי מחדש את הערך תחרות הזמר של האירוויזיון, המטרה הבאה היא ישראל באירוויזיון. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:19, 6 בנובמבר 2021 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 09:23, 7 בנובמבר 2021 (IST)

בעד Zozoar - השיחה שלי - התרומות שלי - הצטרפו למיזם המחוזות 19:09, 22 בדצמבר 2021 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 20:51, 14 במאי 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 14:27, 21 בספטמבר 2022 (IDT)