ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - הידעת? שופר/2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023


  • 5 באפריל. אפשר להוסיף משהו שקשור לשיטת האלקטורים, למשל שבשנת 2000 בוש נבחר למרות שאל גור קיבל רוב מהציבור. ואולי להזיז אותו ל-4 באפריל, התאריך בו ושינגטון נכנס לתפקיד. ‏אלוןשיחה 15:00, 2 באפריל 2007 (IDT)
בקשתי מעמנואל לשפץ אותו קצת. חגי אדלר 23:37, 2 באפריל 2007 (IDT)
אולי כדאי להוסיף דוקא ש
לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824, למרות שהוא פיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות. בגלל שלאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, הבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.
emanשיחה 02:58, 3 באפריל 2007 (IDT)
הרבה יותר מגניב. אני מוסיף ופורש לחג. חגי אדלר 03:02, 3 באפריל 2007 (IDT)
אכן קצרצר, אבל מעניין. מי ציפה שהם יחכו עם זה 440 שנה... ? צריך לנסות להרחיב. מי מבין בתחום? חגי אדלר 11:18, 2 באפריל 2007 (IDT)
הרחבתי הידעת? שיכלול את מעמדו גם בדתות אחרות. חגי אדלר 06:21, 4 באפריל 2007 (IDT)
באמת אין סיבה. השארתי רק את המענין. חגי אדלר 10:05, 6 באפריל 2007 (IDT)
אולי אפשר להרחיב: נאורו היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית. לבוליביה, לעומת זאת, יש 2 ערי בירה: סוקרה היא הבירה הרשמית, אך מושבה של הממשלה הוא בלה פאס. ואילו לדרום אפריקה 3 ערי בירה המייצגות את עקרון הפרדת הרשויות: פרטוריה היא הבירה האדמיניסטרטיבית, קייפ טאון היא הבירה התחיקתית ובלומפונטיין היא הבירה השיפוטית. עידו 09:54, 6 באפריל 2007 (IDT)
יש עוד כמה עם כפולים ומשולשים? זו תופעה חריגה ביותר? חגי אדלר 10:06, 6 באפריל 2007 (IDT)
לפי הערך ערי בירה (לפי מדינה), בבנין ובהולנד המצב דומה לבוליביה. לפי דעתי זה מסתכם בזה. עידו 10:16, 6 באפריל 2007 (IDT)
שיניתי ל"נאורו היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית. לדרום אפריקה לעומת זאת יש שלוש ערי בירה המייצגות את עקרון הפרדת הרשויות. פרטוריה היא הבירה הראשית, הביצועית ומקום מושב הממשלה, קייפ טאון היא הבירה התחיקתית, מקום מושב הפרלמנט ובלומפונטיין היא הבירה השיפוטית, מקום מושב בית המשפט העליון." חגי אדלר 10:43, 6 באפריל 2007 (IDT)
  • שלום חגי, שים לב לשלושה שינויים שביצעתי ב"הידעת" ישנים.
  1. תבנית:הידעת? 27 ביוני - סדרה 2 - שכתבתי והרחבתי.
  2. תבנית:הידעת? 19 באפריל - סדרה 2 - ערכתי והרחבתי.
  3. תבנית:הידעת? 21 באפריל - סדרה 2 - ערכתי והרחבתי.
    תבנית:הידעת? 21 באפריל - סדרה 2 יש אימות לזה? חגי אדלר 05:53, 8 באפריל 2007 (IDT)
    המידע נכון בהתאם לויקיאנגלית ולמקורות נוספים ברשת. הרחבתי והסברתי. מלמד כץ 21:28, 9 באפריל 2007 (IDT)

כמו כן, הוספתי שני רעיונות ("אבניבי" ו"אפופיס") לא מנוסחים, ורעיון מנוסח אחד על עתיד היקום. ויש לי עוד כמה בראש... מלמד כץ 21:02, 9 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי עוד אחד על ילד קטן. מלמד כץ 00:01, 10 באפריל 2007 (IDT)
נו, ואתה עדיין מסרב לקבל תפקיד במיזם? אתן לך תואר בראש הדף...
  1. יש לי השגות. ראה שם.
  2. אחלה. האם לא כדאי יותר תמונה של איזה אתר נודע בעיר?
  3. אין מילים - מעולה. (זה אתה או ג'ודי שם...?) חגי אדלר 06:22, 10 באפריל 2007 (IDT)
אז מה? אלברט אינשטיין היה מורה פרטי, אייל גולן היה פועל בניין ונילס בוהר היה כדורגלן. את מי זה מעניין? ThE OnE (שיחה) 10:04, 4 באפריל 2007 (IDT)
אני חולק על דעתך, מעניין למדי, וגם תבנית:הידעת? 18 בפברואר - סדרה 2, הקרובה לזו. תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 18:57, 4 באפריל 2007 (IDT)
מה שכן, אפשר אולי לאחד את שניהם לאותו הידעת? חגי אדלר 13:17, 10 באפריל 2007 (IDT)
אוחדו לתבנית:הידעת? 18 בפברואר - סדרה 2. חגי אדלר 00:29, 11 באפריל 2007 (IDT)
טופל על ידי זהר. חגי אדלר 18:31, 13 באפריל 2007 (IDT)
נדמה לי שיש לי משהו על זה עוד מתקופת התיכון. תני לי כמה ימים לחפש. זהר דרוקמן - I♥Wiki04:09, 13 באפריל 2007 (IDT)
זהו סיפור מפורסם ביותר, ולא נראה לי שתהיה בעיה לאמת אותו. חגי אדלר 04:32, 13 באפריל 2007 (IDT)
אני לא חולק על זה שהסיפור קיים בתלמוד אלא שהוא בעל נופך אגדתי ולכן אין להציג אותו כעובדה היסטורית.Ingsoc 10:28, 13 באפריל 2007 (IDT)
וכמו שכתוב בערך רבן יוחנן בן זכאי - יוספוס לא מזכיר את שמו ולו פעם אחת. הסיפור אמנם מופיע בתלמוד, אך לא ניתן "לאמת" אותו, משום שהוא אינו מופיע בשום מקום אחר. דניאל צבי 15:14, 13 באפריל 2007 (IDT)
הדגשה נוספת כי מדובר רק "על פי התלמוד" תפתור את הבעיה הזו, לדעתי. זהר דרוקמן - I♥Wiki15:25, 13 באפריל 2007 (IDT)
שופר - קישורים נוספים, הדגשה שהאמור הוא על פי התלמוד. חגי אדלר 19:57, 13 באפריל 2007 (IDT)
מבחינתי אפשר להחליף. חגי אדלר 19:41, 13 באפריל 2007 (IDT)
זה לא ברור כלל למי שלא מבין בביולוגיה. זה רק מסבך ולא עושה חשק לקרוא.מישהו סודישיחה 12:06, 14 באפריל 2007 (IDT)
אני בעד להשאיר ולבאר את הצריך ביאור. סתם עומרשיחה 20:27, 14 באפריל 2007 (IDT)
להחליף. יובל מדר 12:33, 14 באפריל 2007 (IDT)
רגע, לפני שמחליפים - האם אפשר לפשט? אם מישהו יסביר לי באיזה תחום זה לכל הרוחות זה יעזור (לא ידוע לי על מומחה בתחום חקר התאים בויקי, אבל אולי למלמד כץ יש ידיעות בנושא). זהר דרוקמן - I♥Wiki00:42, 15 באפריל 2007 (IDT)
זה מתחום הביולוגיה. ה"הידעת?" הזה אומר בעצם שיכול להיות שאברון מסובך בתא שאחראי על ייצור אנרגיה (מיטוכונדריה) התחיל את דרכו כיצור חי נפרד מהתא ולאחר שהתא "אכל" אותו הוא לא התפרק מאיזושהי סיבה ונהיה חלק מהתא. סתם עומרשיחה 10:25, 15 באפריל 2007 (IDT)
בקשתי מענת שתנסה לפשט ולבאר לעם. חגי אדלר 14:07, 15 באפריל 2007 (IDT)
ענת עשתה עבודה מצוינת. לדעתי זה ברור עכשיו לכל מי שטיפה מתעניין. אפשר ללכת לקישורים ולהעמיק. לא כל הידעת צריכים להיות "כדי לצבוע את מגדל אייפל דרושים 50 טונות צבע". אפשר גם מתוחכמים יותר. אם אין התנגדות, להעביר לשופרו. חגי אדלר 04:28, 16 באפריל 2007 (IDT)
  • תבנית:הידעת? 17 באפריל - סדרה 2 - לא לגמרי מדויק. עניין של סמנטיקה, למעשה - המלך הוא ראש המדינה, אבל לא השליט בפועל, שהוא ראש הממשלה. המלך הוא Head of State, כדוגמת הנשיא שלנו או מלכת אנגליה, אם כי אינני בטוח האם הסמכויות אכן מקבילות. יתכן, במיוחד בעת הנוכחית לאחר ההפיכה הצבאית האחרונה במדינה, כי כבר אין לו סמכויות ממשיות. זהר דרוקמן - I♥Wiki03:34, 13 באפריל 2007 (IDT)
אפשר להשאיר בשינוי ניסוח קל, כגון "המולך במדינתו הזמן הרב ביותר". חגי אדלר 06:54, 13 באפריל 2007 (IDT)
לא מדויק. פפי השני מלך, לפי כמה מהמחקרים וויקי האנגלית, 94 שנים וכבר יש לנו עליו תבנית - תבנית:הידעת? 20 בנובמבר - סדרה 2. בפועל הוא כנראה מלך 64 שנים, מה שנותן אולי בסיס להרחבת התבנית (ראה גם בגרסאות הקודמות שלה). ההבדל הוא שפפי השני היה אכן שליט המדינה ולא Head of State סמלי, כך שאני מאמין שהשיא שלו, גם בגרסה המקוצרת, יחזיק בכל מקרה, גם אם אדוניאדט יחזיק בכסו עוד זמן רב. זהר דרוקמן - I♥Wiki15:11, 13 באפריל 2007 (IDT)
שפרתי קצת את הניסוח. חגי אדלר 19:57, 16 באפריל 2007 (IDT)
מעביר לגלגמש לבדיקה. חגי אדלר 04:30, 13 באפריל 2007 (IDT)
גילגמש לא ענה, אבל בדקתי לבד. אתה צודק! . It fell to the Persians in 343 BC after the last native Pharaoh, King Nectanebo II, was defeated in battle. Later, Egypt fell to the Greeks and Romans, beginning over two thousand years of foreign rule.

חגי אדלר 18:30, 19 באפריל 2007 (IDT)

הרחבתי ושפרתי רבות וכללתי את כל ההערות. חגי אדלר 19:04, 19 באפריל 2007 (IDT)
היא לא מתאימה לדף הראשי. חגי אדלר 18:36, 20 באפריל 2007 (IDT)
אז אפשר תמונה מהערך הריון או עובר. סתם עומרשיחה 18:39, 20 באפריל 2007 (IDT)
רעיון טוב, עומר. שיפרתי הניסוח, הוספתי קישורים, מחקתי קישור חיצוני והוספתי תמונה. חגי אדלר 19:01, 20 באפריל 2007 (IDT)
מי המומחים שלנו בתחום זה? חגי אדלר 19:43, 13 באפריל 2007 (IDT)
גילגמש או יוסי הראשון יכולים לעזור (אולי). זהר דרוקמן - I♥Wiki20:14, 13 באפריל 2007 (IDT)
ואפשר גם לנסות את המחבר המקורי. זהר דרוקמן - I♥Wiki20:15, 13 באפריל 2007 (IDT)
הסתכלת בדף השיחה? כבר ניסיתי. גדי אלכסנדרוביץ' 20:28, 13 באפריל 2007 (IDT)
כן, אבל מאז עברה חצי שנה. זהר דרוקמן - I♥Wiki18:04, 14 באפריל 2007 (IDT)
טוב פניתי ליוסי הראשון ולאפי (אנשים לא מבינים את הרמזים הדקים שלי...). נקווה לטוב. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:46, 15 באפריל 2007 (IDT)
לא הכרתי את הדף הזה עד עכשיו. שלשום הגבתי בדף השיחה של התבנית. יוספוסשיחה 16:51, 19 באפריל 2007 (IDT)
אני מבייש להודות שלא הבנתי את התגובה שלך וחיכיתי שגדי יגיב. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:04, 19 באפריל 2007 (IDT)
יוסי שיפר, הוספתי תמונה מבהירה הרבה יותר. חגי אדלר 19:47, 20 באפריל 2007 (IDT)
אכן צריך להרחיב. חגי אדלר 19:40, 13 באפריל 2007 (IDT)
טוב יהיה אם היה קישור העוסק בהשערה זו אליו יפנה קטע הידעת? זה. עד אז, אני חושב שיש לשים אותו בצד. יובל מדר 12:33, 14 באפריל 2007 (IDT)
מקור התיאוריה על צאצאי לא מגיע מאגדות? נראה לי שהתיאוריה המוזכת בהידעת הזה היא המקובלת ביותר על ההיסטוריונים. סתם עומרשיחה 20:25, 14 באפריל 2007 (IDT)
מי מבין בזה ויכול לשפר, שלא ישכב כאן לנצח. חגי אדלר 19:08, 19 באפריל 2007 (IDT)
לדעתי זה יכול לשכב כאן בשקט עד ה-1 ביולי. אם עד אז לא נצליח לשפר - נסיר. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:04, 19 באפריל 2007 (IDT)
מה דעתכם על הרחבה בעזרת הערך ביתא ישראל:
שונותם הגנטית של יהודי אתיופיה גרמה לריבוי השערות בקשר למוצאם של אלה. בעוד שמנהיגי הקהילה טוענים שמקורם בשבט דן שגלה לאחר חורבן ממלכת ישראל, רווחת גם ההשערה שמקורם בקהילה היהודית מימי הבית הראשון באי המצרי - יב. סברה פחות מקובלת גורסת שמוצאם הוא משבט האגאו שהתגייר בעקבות חדירת מיסיונרים נוצרים במאה ה-15.
איך? סתם עומרשיחה 21:19, 21 באפריל 2007 (IDT)
מעט רגישות רבותי. האם הייתם רוצים למצוא בוויקיפדיה השערות מפוקפקות באמינותן על מוצא הוריכם? האם הייתם רוצים למצוא תבנית הידעת המציעה כלאחר יד שמוצאכם בכוזרים, באדומים או בגרי אריות? לחלקכם אולי לא מפריע להודות שאביכם הקדמון הוא דמוי חיידק מנוון, אך אין צורך להוסיף ולהכתים את עדת יהודי אתיופיה, שסובלים די מאפליה ומבורות המקומיים. גם הערך ביתא ישראל מביא כרגע רק חצאי אמיתות, כפי שציינתי בשיחה:ביתא ישראל#היעדר מקורות. בברכה, ליאור 21:58, 21 באפריל 2007 (IDT)
גם אני מתנגד נחרצות להזכרת ההיבטים הגנטיים של ביתא ישראל. ראשית, העניינים עדיין לא חד משמעיים. שנית, בניגוד למרחב הערכים, שם עלינו להציג דברים כהווייתם, אני סבור כי ב"הידעת" אין חובה לפעול בצורה זו, ועלינו להיות יותר רגישים מבחינה חברתית. Mort 22:06, 21 באפריל 2007 (IDT)
ורק אני לא מבין מה לא רגיש בהידעת? הזה... אני לא פוסל שום השערה, זה נראה עדיף על המצב הקיים בו אין איזכור לגרסת ביתא ישראל עצמם. חוץ מזה שזה מעניין. סתם עומרשיחה 22:14, 21 באפריל 2007 (IDT)
אגב, יש לשים לב שמההידעת הזה עולה שהם יהודים. הסברה בדבר ההתגיירות, לא רק שלא מערערת על יהדותם (מי שמתגייר הוא יהודי לכל דבר ועניין), אלא גם מצויינת כפחות סבירה. אז לוקחים/משפרים את מה שכתבתי? סתם עומרשיחה 23:27, 21 באפריל 2007 (IDT)
אם רוצים לפתוח את תיבת הפנדורה הזו, הרי לכם נוסח חלופי:

יהודי תימן שעלו ארצה בשנים 1882-1881 בעליית אעלה בתמר נתקלו בקשיי פרנסה, גילויי גזענות ופקפוק בעצם יהדותם מצד חלק מתושבי ירושלים וכנרת. בחלוף מאה שנים נתקלו יהודי אתיופיה בקשיים דומים. מחקרים גנטיים עדכניים מצאו מידה רבה של דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב.

על גילויי הגזענות ניתן לקרוא כאן ועל הדמיון התורשתי כאן, עם איורים וטבלאות מאירות עיניים. אני עדיין סבור שקצרה יריעת קטעי הידעת מלהתייחס לנושאים מורכבים כמו זה באופן הולם ומדויק. בברכה, ליאור 08:10, 22 באפריל 2007 (IDT)
אולי כך:
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19
יהודי תימן שעלו ארצה בשנת ה'תרמ"ב בעליית אעלה בתמר נתקלו בקשיי פרנסה, גילויי גזענות ופקפוק בעצם יהדותם מצד חלק מתושבי ירושלים וכנרת. בחלוף מאה שנים נתקלו יהודי אתיופיה בקשיים דומים. מחקרים גנטיים עדכניים מצאו מידה רבה של דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב. לפי אחת ההשערות, מקורה של יהדות אתיופיה הוא בקהילה היהודית מימי הבית הראשון באי המצרי יב. חגי אדלר 08:26, 22 באפריל 2007 (IDT)
אני בעד. סתם עומרשיחה 17:35, 22 באפריל 2007 (IDT)
אם כך גם אני בעד. ובבניין ציון נתנחם, ליאור 19:15, 22 באפריל 2007 (IDT)
אני מעדכן הערך. חגי אדלר 22:11, 22 באפריל 2007 (IDT)
אפשר אולי להוסיף משהו מתוך ההיסטוריה של המוח. למשל על חשיבות הלב גם במיתולוגיה המצרית [1] [2]. הבעיה היא שהערכים שאפשר לקשר אליהם הם די דלים. גם אריסטו צידד בלב, למרות שבימיו כבר היו אחרים ששייכו את החשיבה למוח - הוא ראה במוח רדיאטור לקירור הדם (והמזג החם). קטיפי 15:18, 20 באפריל 2007 (IDT)
הכל פה עובד על יוזמות אישיות, ולכל הידעת? אבות / אמהות רבים/ות. נסי ליצור כאן משהו מורחב, וביחד נפתח אותו. חגי אדלר 19:21, 20 באפריל 2007 (IDT)
אז הנה וריאציה ראשונה. אגב, עד כמה חשובה איכות הקישורים להידעתם?(?) כאן יש שלושה קצרמרים ושני ערכים לשיכתוב.
המילה מוח אינה מופיעה בכל התנ"ך אפילו פעם אחת. בכל האמרות בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. גם במאה הרביעית לפני הספירה עדיין האמינו שהלב הוא החושב: למרות שהיפוקרטס כבר מיקם את ההכרה במוח, אריסטו, לעומתו, ראה באינטליגנציה תכונה של הלב, ואת המוח ראה כמעין רדיאטור לקירור הדם (ומזגו החם של האדם).
אני לגמרי בעד. עניין הרדיאטור ממש משעשע. סתם עומרשיחה 22:21, 21 באפריל 2007 (IDT)
באמת הערכים המופנים "על הפנים" אבל אני חושב שזה הידעת? מוצלח! הנה סבוב שיפורים ראשון.
המילה מוח אינה מופיעה בתנ"ך אפילו פעם אחת. בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. גם במאה הרביעית לפני הספירה עדיין האמינו שהלב הוא החושב, למרות שהיפוקרטס כבר מיקם את ההכרה במוח. אריסטו, לעומתו, ראה באינטליגנציה תכונה של הלב, ואת המוח ראה כמעין מקרן לקירור הדם ומזגו החם של האדם. באיוב פרק כ"א, פסוק כ"ד מופיע "ומח עצמותיו יְשֻקֶ‏ה" אך הכוונה היא למוח עצם. חגי אדלר 08:38, 22 באפריל 2007 (IDT)
זה לא קצת "כל המוסיף- גורע"? בכל מקרה זה לא רע. סתם עומרשיחה 17:37, 22 באפריל 2007 (IDT)
הפסוק מאיוב צריך להיות בהתחלה, אחרת הוא מאבד את ההקשר. לדעתי, הוא פשוט מיותר. זהר דרוקמן - I♥Wiki19:54, 22 באפריל 2007 (IDT)
היוונים ואיוב לא מסתדרים לי ביחד. צריך לבחור אחד משני הנושאים - או מוח מול לב בתנ"ך ואצל היוונים, או מוח בתנ"ך במשמעויות שונות. קטיפי 21:37, 22 באפריל 2007 (IDT)
משמעויות שונות בתנ"ך זה מעט קלוש במקרה הזה. כפי שאמרתי, לדעתי עדיף להסיר בכלל את אזכור איוב. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:43, 22 באפריל 2007 (IDT)
לא לכסח... כמו שאני בדקתי בקונקורדנציה, וראיתי שיש מילה מח, כך יבוא מחר חכמולוג אחר ויעיר על כך. זה נועד למנוע את זה. אז מה דעתכם? חגי אדלר 21:50, 22 באפריל 2007 (IDT)
לא התכוונו לכסח. אפשר לפתור את הבעיה: "המילה מוח, בהתייחסה לאיבר הידוע לנו כיום כזה המבקר ומתאם את ההתנהגות, החושים, פעולת איברי הגוף ועוד, לא מוזכרת בתנ"ך אפילו פעם אחת. וגו'..." ואיך זה שאין לנו ערך על הקונקורדציה?! זהר דרוקמן - I♥Wiki22:13, 22 באפריל 2007 (IDT)
דווקא יש, אם כותבים נכון... קונקורדנציה. תן לי לבדוק עוד קצת. רבותי, הנ"ל (לכסח) נאמר בבדיחות הדעת! חגי אדלר 22:21, 22 באפריל 2007 (IDT)
נוסח סופי:
המילה מוח, בהתייחסה לאיבר הידוע לנו כיום כמבקר ומתאם את ההתנהגות, החושים, פעולת איברי הגוף ועוד, לא מוזכרת בתנ"ך אפילו פעם אחת. בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. גם במאה הרביעית לפני הספירה עדיין האמינו שהלב הוא החושב, למרות שהיפוקרטס כבר מיקם את ההכרה במוח. אריסטו, לעומתו, ראה באינטליגנציה תכונה של הלב, ואת המוח ראה כמעין מקרן לקירור הדם ומזגו החם של האדם.

חגי אדלר 22:27, 22 באפריל 2007 (IDT)

נראה לך שלא חיפשתי...? הן כולן בשמוש הוגן, ואסורות כאן. מצא משהו חופשי. חגי אדלר 19:03, 20 באפריל 2007 (IDT)
אם הן מותרות בערך, אז למה לא כאן? ד"א, זאת לא משהו (מובן רק למי שמכיר את פינק פלויד), אבל אולי? סתם עומרשיחה 21:34, 21 באפריל 2007 (IDT)
ראשית, לא כל מהתמונות הנ"ל יכולות להכנס לערך של פינק פלויד בכלל (התמונה של האלבום, למשל, יכולה להכנס רק לערך עליו). אכן DSotM לא מתאים ל"הידעת?" הזה, אבל אם מישהו יכול ללחוץ ידיים עם איש בוער ולצלם את זה... זהר דרוקמן - I♥Wiki21:54, 21 באפריל 2007 (IDT)
שמתי תמונה של נייק סופג LSD. הוספתי קישורים. חגי אדלר 18:24, 24 באפריל 2007 (IDT)
זה נראה לי למתוח את החבל... אחרים? חגי אדלר 19:08, 20 באפריל 2007 (IDT)
תמונה של שני הספרים (באנגלית) הולך?
לא תהייה בעיית שמוש הוגן? חגי אדלר 09:44, 24 באפריל 2007 (IDT)
לא. דניאל צבי 10:05, 24 באפריל 2007 (IDT)
אז מה, תצלם את הספר ולא את העטיפה? אולי תעשה דוגמא, שנראה. חגי אדלר 10:15, 24 באפריל 2007 (IDT)

דוגמא להמחשה, אם הרעיון הולך, אצלם אחת יותר טובה. דניאל צבי 11:10, 24 באפריל 2007 (IDT)
מעולה! לא לשכוח תאורה, מיקוד, רקע ושאר אלמנטים. חגי אדלר 11:22, 24 באפריל 2007 (IDT)
במחשבה שניה, אני לא לגמרי בטוח שאני לא מיפר זכויות יוצרים כאן, אני אפנה את דרור. דניאל צבי 19:23, 24 באפריל 2007 (IDT)
אם דרור מאשר, יצאת ענק! חגי אדלר 20:30, 24 באפריל 2007 (IDT)
אכן שימוש הוגן. דרור 12:01, 25 באפריל 2007 (IDT)
הוספתי התמונות. ישר כח. חגי אדלר 16:55, 25 באפריל 2007 (IDT)
לי ערך זה דווקא נראה. חגי אדלר 19:39, 13 באפריל 2007 (IDT)
מסכים עם חגי, אם כי אפשר לדעתי להפוך דווקא את השירות החשאי למרכז התבנית. המעבר מארגון של משרד האוצר ורשות המסים לאבטחת נשיאים הוא פרט מעניין. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:42, 15 באפריל 2007 (IDT)
אנסה לבדוק אם עמנואל יכול לשפר. חגי אדלר 19:08, 19 באפריל 2007 (IDT)
שפרתי קצת והשארתי. חגי אדלר 01:54, 27 באפריל 2007 (IDT)
מסכים. אטפל בכך. חגי אדלר 01:07, 19 באפריל 2007 (IDT)
הפרדתי ל-5 חודשים הבדל. חגי אדלר 07:30, 27 באפריל 2007 (IDT)
זה לא נראה לי נורא, היא לא נראית בת חמש ואפשר תמיד להיכנס לערך לינה מדינה ולהיווכח. ומה עם זאת? אני בעד להשאיר. סתם עומרשיחה 21:49, 21 באפריל 2007 (IDT)
זהר, לא נראה שמישהו יתבלבל בינה וילדה בת חמש. בנוסף, מעבר עם הסמן על התמונה יתן טקסט "אישה בהריון". חגי אדלר 05:44, 22 באפריל 2007 (IDT)
אני הייתי מעדיף את image:Scan20semanas1.png. אפשרויות אחרות נמצאות כאן. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:52, 22 באפריל 2007 (IDT)
למה תמונת אולטראסאונד עדיפה? המילה אפילו לא מופיעה בערך, שלא לדבר שהמכשיר לא היה קיים בזמן הלידה. חגי אדלר 22:09, 22 באפריל 2007 (IDT)
כי אני עדיין חושב שתמונה של אישה בהריון מזמינה את הקורא הסביר לחשוב כי מדובר במדינה, אבל שוין. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:07, 23 באפריל 2007 (IDT)
גם אני חושבת שהתמונה לא מתאימה. אולי תמונת ילדה משחקת עם בובה יכולה להעביר יותר טוב את המורכבות של הסיפור הזה. מלמד כץ 00:20, 23 באפריל 2007 (IDT)
התמונה הנוכחית עדיין יותר נראית לי. תמונה המתייחסת ל"הריון" עדיפה, לדעתי, על זאת המתייחסת ל"ילדה". סתם עומרשיחה 13:59, 23 באפריל 2007 (IDT)

סליחה על ההתערבות, אבל אותי לפחות, התמונה אכן בלבלה (כמובן שלו הייתי יושב וחושב על זה, הייתי מגיע למסקנה שהיא לא בת חמש, אבל קוראים את הדברים האלה ברפרוף). דניאל צבי 08:38, 24 באפריל 2007 (IDT)

אם לא אקבל תמונה או רעיון משכנע עד סוף היום, אני סוגר את הדיון. חגי אדלר 07:40, 27 באפריל 2007 (IDT)
ראשית, אודה ואומר ש"הידעת?" הזה כולו אינו לרוחי, אבל אם משאירים אותו אז התמונה הנוכחית לא מתאימה מהנימוקים שהובאו למעלה. תמונת האולטרהסאונד עדיפה. מלמד כץ 12:53, 27 באפריל 2007 (IDT)
תמונת אולטה-סאונד נראית פחות מובנת מתמונה של מישהי בהריון. מי שיחשוב שניה יבין שהמצולמת אינה בת חמש, ומי שרק יקרא ברפרוף לא נורא אם הוא יתבלבל- הוא ממילא רק קורא ברפרוף. סתם עומרשיחה 15:03, 27 באפריל 2007 (IDT)
מישהו צריך להחליט... משאיר כמו שזה עכשיו. חגי אדלר 12:02, 30 באפריל 2007 (IDT)
בלי קשר זה נשמע לי משעמם לגמרי. הרבה פעמים לרשויות רשמיות יש דרכים משלהן להכריז או לא להכריז בצורה רשמית על דברים. הללשיחה תיבת נאצות 09:24, 11 באפריל 2007 (IDT)
אותי זה לא משעמם. העניין בהידעת הזה הוא שרשמית היא לא קרויה מלחמה. אפילו רק מהצד הסמנטי זה הידעת נחמד. סתם עומרשיחה 17:03, 11 באפריל 2007 (IDT)
יש לי זכרון עמום מלימודי ההיסטוריה בתיכון, שיש (או היה) חוק כלשהוא שמגביל את חופש הדיבור בעיתות מלחמה, והעובדה שהסכסוך לא הוכרז באופן רשמי כ"מלחמה" הוא מה שאפשר לכל ההפגנות להתקיים. מישהו מכיר? דניאל צבי 21:31, 11 באפריל 2007 (IDT)
אפשר לעשות את זה הרבה יותר מעניין, מאחר שלא מדובר רק במלחמת ויטנאם. למעשה, הפעם האחרונה שבה ארה"ב הכריזה מלחמה היתה במלחמת העולם השניה. בקוריאה, בוויטנאם, במלחמת המפרץ הראשונה ובמלחמות באפגניסטן ובעיראק לא הוכרזה מלחמה באופן רשמי Declaration of war by the United States עידו 09:47, 16 באפריל 2007 (IDT)
אני בעד. זה באמת הרבה יותר מעניין. סתם עומרשיחה 16:39, 19 באפריל 2007 (IDT)
אני שמעתי היום סיפור מעניין (נדמה לי שזה היה מפי drork) שארה"ב אכן לא יצאה למלחמה בעיראק, אלא עשתה שירות לאו"מ שהכריז שיש לצאת למלחמה. לאחר המלחמה הגישה ארצות הברית את החשבון לאו"מ אשר שילם את הוצאותיה, אך מכיוון שכספי הארגון מגיעים מכספי המיסים של חברותיו לפי חוזק הכלכלה, רוב התשלום הגיע למעשה מכיסו של משלם המיסים האמריקאי. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:02, 25 באפריל 2007 (IDT)
אולי זה על המלחמה הראשונה. למלחמה השנייה האו"ם התנגד. סתם עומרשיחה 15:42, 26 באפריל 2007 (IDT)
מציע לשנות את הניסוח למשהו בסגנון:
הקונגרס האמריקני הכריז רק 5 פעמים על מלחמה, האחרונה שבהן הייתה ב-1943, עת הצטרפה המדינה למלחמת העולם השנייה. אמנם צבא ארצות הברית נטל חלק בעימותים צבאים רבים מאז, אך הם הוכרזו כעימותים, מבצעים צבאים או קונפליקטים. כך המקרה היה, למשל, עם מלחמת ויטנאם ומלחמת המפרץ. כאשר יצא הצבא להלחם במלחמת קוריאה לא הוכרזה מלחמה ובכותבו את הצו המורה על יציאת הכוחות ציטט הנשיא הארי טרומן את החלטת האו"ם בנושא.
הכל מבוסס על הערך שקישר עידו. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:55, 3 במאי 2007 (IDT)
הרבה יותר טוב. סתם עומרשיחה 22:31, 3 במאי 2007 (IDT)
היה כאן אי דיוק. הכרזת המלחמה ב-1943 הייתה למעשה שלוש הכרזות שונות ב-1941-1942. הנה נוסח סופי:
הקונגרס האמריקני הכריז רק 5 פעמים על מלחמה, האחרונה שבהן הייתה עת הצטרפה המדינה למלחמת העולם השנייה. אמנם צבא ארצות הברית נטל חלק בעימותים צבאים רבים מאז, אך הם הוכרזו כעימותים, מבצעים צבאים או קונפליקטים. כך המקרה היה, למשל, עם מלחמת ויטנאם ומלחמת המפרץ. כאשר יצא הצבא להלחם במלחמת קוריאה לא הוכרזה מלחמה ובכותבו את הצו המורה על יציאת הכוחות ציטט הנשיא הארי טרומן את החלטת האו"ם בנושא. חגי אדלר 10:47, 4 במאי 2007 (IDT)
לא נראה לי שיש. אחרתצ זאת לא הייתה אנומליה. סתם עומרשיחה 22:31, 3 במאי 2007 (IDT)
קרא את הערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:32, 3 במאי 2007 (IDT)
בערך כתוב שזו ותפעה ייחודית למים. סתם עומרשיחה 22:40, 3 במאי 2007 (IDT)
ע"פ ויקיאנגלית, הרי שבין השאר, גם גליום, ביסמוט, חומצה אצטית, צורן ואנטימון מתרחבים עם קפאונם. דניאל צבי 09:24, 4 במאי 2007 (IDT)
גם אני נגד, אבל זה העלה על פני חיוך רחב מאוד. אולי נסלח לו? חגי אדלר 06:16, 7 במאי 2007 (IDT)
שיפרתי את הניסוח. מלמד כץ 11:42, 7 במאי 2007 (IDT)
הוספתי עוד קישור אחד. חגי אדלר 17:18, 7 במאי 2007 (IDT)
ממה נפשך? אם אינו ראוי להיות בוויקי, איך הוא שם ועוד שרד הצבעת מחיקה בעידן ה"טרום אוטומטי". ואם ראוי, למה שלא נפנה אליו? גילוי נאות... איני מתמטיקאי. חגי אדלר 18:34, 7 במאי 2007 (IDT)
יש לי בעיה אחרת עם התבנית הזו - היא כולה פרסומת לערך. יש לנו עוד כמה כאלה, אבל זו גם ממעטת בקישורים וחובה לקרוא הערך כדי להבינה. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:34, 7 במאי 2007 (IDT)
בתור "יועץ מדעי" לפינת הידעת (איזה כיף להגיד את זה) אני חושב שהמשפט: "על-פי המשפט הטיפשי של האריתמטיקה, כמעט כל המספרים הטבעיים הם גדולים מאוד מאוד מאוד." הוא בעייתי מאוד (מאוד מאוד). אני ממליץ למחוק. כעת אפנה לערוך קצת את הערך עצמו. מלמד כץ 23:42, 7 במאי 2007 (IDT)
מי אני שאתווכח עם היועץ המדעי. האם אפשר לשפר? אולי כדאי לפנות לעוזי ו. ויובל מדר? זהר דרוקמן - I♥Wiki23:48, 7 במאי 2007 (IDT)
בסוף שמתי תבנית חשיבות על הערך. אפילו הויקי-גויים מחקו אותו אצלם. לפחות אם זה היה משעשע. אני לא רואה איך אפשר לשפר. כדאי לשאול את עוזי מה דעתו על הערך ועל הידעת הנלווה לו. מלמד כץ 23:58, 7 במאי 2007 (IDT)
טוב, עוזי אמר את דעתו בשיחה:המשפט הטיפשי של האריתמטיקה#האם יש משפט כזה. מלמד כץ 00:36, 8 במאי 2007 (IDT)
ודוד שי חושב שזה אחד הערכים הטובים בוויקי... חגי אדלר 23:26, 8 במאי 2007 (IDT)
טוב, שיניתי את הנוסח. אפשר להוריד את התנגדותי. מלמד כץ 00:55, 9 במאי 2007 (IDT)
תודה. הוספתי לערך. כאשר נגמור לנפות את כל הגרועים, אולי נגיע גם אליו. בינתיים הוא נשאר. חגי אדלר 04:22, 9 במאי 2007 (IDT)
עומר, אם תוכל ליצור משהו בדומה לתמונה זו, אתה ענק! חגי אדלר 19:05, 20 באפריל 2007 (IDT)
וואוו! היא נוצרת עם תוכנה שאין לי מושג ירוק מה היא בכלל (POV-Ray). סתם עומרשיחה 21:34, 21 באפריל 2007 (IDT)
אני חושב שאני אוכל ליצור אחת כזו בעזרת פוטושופ פשוט. כמובן הבעיה היא שאין לי פוטושופ, אבל במשרד יש לי גישה, אז במהלך השבוע. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:54, 21 באפריל 2007 (IDT)
ניסיתי ונכשלתי. בשלב מסוים שקלתי לזרוק את המחשב דרך החלון. זהר דרוקמן - I♥Wiki18:50, 26 באפריל 2007 (IDT)
"לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות". סתם עומרשיחה 21:22, 26 באפריל 2007 (IDT)
אחותי אמרה שאולי יש לה רעיון איך לעשות את זה. אבקש ממנה מחר. סתם עומרשיחה 00:39, 27 באפריל 2007 (IDT)
ובכן? זהר דרוקמן - I♥Wiki21:56, 3 במאי 2007 (IDT)
נסיון ראשון נכשל, היא מנסה להשיג איזו שהיא תוכנה אחרת. אעדכן אם היא תצלח. סתם עומרשיחה 22:32, 3 במאי 2007 (IDT)
בצר לי פניתי ל"הכה את המומחה". חגי אדלר 00:31, 9 במאי 2007 (IDT)
אני חושש שאני לא מבין למה אתם מתכוונים. אני אשמח לנסות ליצור בשבילכם את התמונה, אבל כרגע הלינק מפנה לתמונה של עומר שהיא בסדר. מה בדיוק רציתם? קומולוסשיחה 10:13, 9 במאי 2007 (IDT)
[3] זה טוב? אם כן, קחו אותה חופשית. אני יצרתי. אליבאבא
אנחנו צריכים משהו דומה, אחד ואחריו המון אפסים (ולא אפס ואחריו המון תשיעיות). אתה יכול? סתם עומרשיחה 12:14, 9 במאי 2007 (IDT)

משהו כזה? (ד"א זה באמת גוגול, ז"א יש שם 100 אפסים) ← ← ← יות ≈שחייה≈ 12:31, 9 במאי 2007 (IDT)

איזה יופי! כדאי לצרף את התמונה לערך על גוגול. עכשיו נראה אותך מייצר גוגולפלקס :-) מלמד כץ 12:34, 9 במאי 2007 (IDT)
בשביל זה אני צריך לקנות מסך רחב. :) יות ≈שחייה≈ 12:46, 9 במאי 2007 (IDT)
העברתי לערך. הייתי צריך לפנות למומחים מזמן... חגי אדלר 19:50, 9 במאי 2007 (IDT)
לא שמנו את זה כבר? חגי אדלר 18:08, 7 במאי 2007 (IDT)
נדמה לי שלא. מלמד כץ 19:15, 7 במאי 2007 (IDT)
הצעה לניסוח אחר:
כאשר מלך אנגליה הנרי השמיני ביקש להיפטר מאשתו אן בוליין בשנת 1536, הוא האשים את מטפח הישבן שלו, סר הנרי נוריס, בכך שהיה מאהבה של המלכה. ייחוסו הגבוה של נוריס מנע מתומאס קרומוול, עוזרו הנאמן של המלך, להתעלל בו בזמן החקירה והוא טען לחפותו עד לרגע שבו הועלה לגרדום. בוליין הוצאה להורג יומיים מאוחר יותר וכעבור 11 ימים נוספים נשא הנרי השמיני את ג'יין סימור לאשה.
עוד הערות - מדוע הנרי החליט להיפטר מבוליין (ילד זכר, לא?) ומה עלה בגורלה של סימור (הצליחה להביא בן זכר). בנוסף, מקרה מעניין יותר עם הנרי הוא ייסוד הכנסיה האנגליקנית עבור הכשרת גירושיו. מישהו מוכן להרים את הכפפה? זהר דרוקמן - I♥Wiki23:45, 7 במאי 2007 (IDT)

בשביל להתחתן עם אן בוליין היה על מלך אנגליה הנרי השמיני להתגרש מאשתו קתרינה מאראגון. האפיפיור לא הסכים לתת את ברכתו לצעד זה, ועל כן ניתק הנרי את קשריו עם הכנסייה הקתולית והקים את הכנסייה האנגליקנית. לאחר שלוש שנים בלבד הוא החליט להיפטר גם מאשתו החדשה, ובשנת 1536 האשים אותה בכישוף וב-5 מערכות יחסים עם גברים אחרים, ביניהם אחיה ואפילו מטפח הישבן שלו, סר הנרי נוריס. ייחוסו הגבוה של נוריס מנע מתומאס קרומוול, עוזרו הנאמן של המלך, להתעלל בו בזמן החקירה והוא טען לחפותו עד לרגע שבו הועלה לגרדום. אן בוליין הוצאה להורג יומיים מאוחר יותר וכעבור 11 ימים נוספים נשא הנרי השמיני את ג'יין סימור לאשה. ג'יין, שמתה כעבור שנה, הייתה היחידה מבין שש נשותיו שילדה לו בן זכר.

הוספתי מידע בהתאם להערתו של זהר. אני לא מציע לעסוק בנושא של בן זכר משום שהנושא שנוי במחלוקת. יש רבים הטוענים שזה היה סתם תירוץ, והיה כאן יותר עניין של מאבקי כוחות ותשוקות. מלמד כץ 00:28, 8 במאי 2007 (IDT)
בקשר להערות הנוספות של זהר - אני לא יודע אם כדאי להוסיף עוד מידע. זה כבר די ארוך. מלמד כץ 00:31, 8 במאי 2007 (IDT)
errr... כשהזכרתי את הכנסיה האנגליקנית התכוונתי לתבנית אחרת שתעסוק בנושא, ואת זו להשאיר לעניין בוליין->סימור. זהר דרוקמן - I♥Wiki01:03, 8 במאי 2007 (IDT)
טוב, לנושא בן זכר וכו... לא הייתי נכנס. כעת יש לנו שתי גרסאות. בואו נבחר קודם כל את הטובה שבהן ונכניס אותה (אני אוהב את שתיהן) ואחר-כך נראה אם יש צורך בעוד אחת שתספר את "קיצור תולדות נשותיו של הנרי השמיני". מלמד כץ 01:38, 8 במאי 2007 (IDT)
בעצם אני אוהב יותר את הגרסה השנייה. מלמד כץ 01:52, 8 במאי 2007 (IDT)
שכחתם להכניס את האלבום הנפלא של ריק וויקמן הקלידן של יס, שש נשותיו של הנרי השמיני... חגי אדלר 02:56, 8 במאי 2007 (IDT)
שלא נדבר על שירם של ההרמיטים של הרמן "אני הוא הנרי השמיני"... :) אני עדיין חושב שלתבנית יש סוף "פתוח" מדי. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:58, 8 במאי 2007 (IDT)
סגרתי. אולי דרושה עוד הגהה. מלמד כץ 23:08, 8 במאי 2007 (IDT)
לא הרבה. הצעה שלי:
בשביל להתחתן עם אן בוליין היה על מלך אנגליה הנרי השמיני להתגרש מאשתו, קתרינה מאראגון. האפיפיור התנגד, ובתגובה הקים הנרי את הכנסייה האנגליקנית. לאחר שלוש שנים הוא החליט להיפטר גם מבוליין ובשנת 1536 האשים אותה בכישוף וב-5 מערכות יחסים עם גברים אחרים, ביניהם אחיה ואפילו מטפח הישבן שלו, סר הנרי נוריס. ייחוסו הגבוה של נוריס מנע מתומאס קרומוול להתעלל בו בזמן החקירה והוא טען לחפותו עד העלאתו לגרדום. אן הוצאה להורג יומיים מאוחר יותר וכעבור 11 ימים נוספים נשא הנרי השמיני את ג'יין סימור לאשה. ג'יין, שמתה כעבור שנה, הייתה היחידה מבין שש נשותיו שילדה לו בן זכר.
נראה לי בסדר. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:11, 8 במאי 2007 (IDT)
תאמינו או לא קראתי איזה 15 ערכים בשביל הידעת הזה... החל מהנרי ה-7 דרך 6 הנשים ועד אליזבת' הראשונה! מי אמר שהידעת? לא מחכים? הבעייה היחידה היא האורך. יש 120 מילים. צריך לקצץ ל-90. חגי אדלר 23:39, 8 במאי 2007 (IDT)
קיצרתי. מלמד כץ 23:48, 8 במאי 2007 (IDT)
ההתלבטות שלי היא בין תמונה מהערך אטול מידווי ובין תמונה מהערך גואנו. מלמד כץ 01:55, 11 במאי 2007 (IDT)
שמתי מגואנו. חגי אדלר 04:45, 11 במאי 2007 (IDT)
אני אכתוב. מתי שהוא בשבוע-שבוע וחצי הקרובים. אם יש מישהו אחר אני אשמח (יש לי גם הרלד הראשון מלך דנמרק לכתוב). סתם עומרשיחה 18:36, 7 במאי 2007 (IDT)
נעשה. אפשר לארכב. סתם עומרשיחה 18:11, 11 במאי 2007 (IDT)
אני מציע להרחיב בהתאם לתוכן המעניין בערך המשמר השווייצרי ואז הפרט הזה לא יהיה מרכזי. מלמד כץ 15:10, 23 באפריל 2007 (IDT)
היום מתקרב... מעביר אותו למחלקת שיפוצים. חגי אדלר 12:11, 30 באפריל 2007 (IDT)
חיילי המשמר השווייצרי
חיילי המשמר השווייצרי

גובהם של חיילי המשמר השווייצרי המשרתים בקריית הוותיקן חייב להיות 1.74 מטרים לפחות.

ה"צבא" של קריית הוותיקן, המדינה שנמצאת בתוך העיר רומא ושטחה הוא הקטן בעולם, מורכב מנוצרים קתולים תושבי שוויץ שגובהם חייב להיות 1.74 מטרים לפחות. בניגוד לדעה הרווחת, המדים הרשמיים של חיילי המשמר השווייצרי לא עוצבו על ידי מיכלאנג'לו בואונרוטי, אלא על ידי מפקד המשמר בשנת 1914, וזאת בהשפעת ציורים מתקופת הרנסאנס. מלמד כץ 02:32, 11 במאי 2007 (IDT)

העברתי למדור היסטוריה. מלמד כץ 02:38, 11 במאי 2007 (IDT)

זה שיפור של הידעת שהורד לצורך שיפוצים שהכיל את המשפט: "גובהם של חיילי המשמר השווייצרי המשרתים בקריית הוותיקן חייב להיות 1.74 מטרים לפחות." מלמד כץ 02:35, 11 במאי 2007 (IDT)

נראה לי מאוד. חגי אדלר 12:35, 11 במאי 2007 (IDT)
שמתי בתבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 2. חגי אדלר 19:24, 11 במאי 2007 (IDT)

בערך עצמו כתוב "שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453" = 116 שנים
אך בהידעת כתוב "הסתיימה רשמית רק בשנת 1802, כאשר בעקבות המהפכה הצרפתית..." = 465 שנים. (למרות שבכלל בהמהפכה הצרפתית כתוב שהיא הסתיימה ב1798...)
אם ה"באופן רשמי" של המלחמה הוא לאחר 400 שנים, למה זה לא כתוב בערך? מבלבל כל העסק. זה נראה כאילו מרחו את המלחמה על פני יותר שנים בדוחק, בשביל ההידעת. נעה 01:21, 13 במאי 2007 (IDT)

צריך להבדיל בין מועד סיום המלחמה בפועל (קרי, מתי היה הקרב האחרון) לבין מתי היא הסתיימה באופן רשמי. גם בפתיחת הערך מלחמת מאה השנים כתובות אותן עובדות אשר מופיעות בתבנית: "מבחינה רשמית לא הסתיימה המלחמה מעולם. עם סיום המלחמה לא נחתם חוזה שלום. מלחמה זו, ששורשיה בתביעת מלך אנגליה לכתרו של מלך צרפת נסתיימה רק בשנת 1802 כאשר בעקבות אירועי המהפכה הצרפתית ויתר מלך אנגליה באופן רשמי על תביעתו לכתר מלכות צרפת." לזה אין קשר למועד סיומה של המהפכה הצרפתית. אנגליה ויתרה על "זכויותיה" לשטחים בצרפת בעקבות חילופי השלטון והעובדה שהיא הגיעה למסקנה שעדיף לא להכניס ראש בריא (לא שלא היו לה צרות משלה באותה תקופה) למיטה צרפתית חולה. מספר שנים לאחר שהאירוע שהמומחים מגדירים כ"המהפכה הצרפתית" הסתיים (אם כי מהפכות המשיכו להתרחש בממלכת/קיסרות/רפובליקה/כאוס מוחלט עוד כמה שנים) החליטו האנגלים שהבשיל המועד הדיפלומטי בו ההכרזה הזו תעשה כמה שפחות נזק וכנראה גם תועלת עם השלטון החדש. זה לא שגוי, אבל אולי יש טעם להרחיב ולנסח מחדש כדי למנוע בלבול. זהר דרוקמן - I♥Wiki10:55, 13 במאי 2007 (IDT)
אוקיי נעה 10:59, 13 במאי 2007 (IDT)
שיפרתי. מקווה שזה ברור יותר עתה. חגי אדלר 11:54, 13 במאי 2007 (IDT)
כן מעולה. =] נעה 21:55, 13 במאי 2007 (IDT)
בעיקרון הוא לא רע. כדאי להעביר אותו לשיפוצים בגלל הקישור החיצוני. חגי אדלר 21:26, 16 במאי 2007 (IDT)
כדאי לתרגם את Greek to me ולהשתמש ב-מקור הזה. מלמד כץ 21:32, 16 במאי 2007 (IDT)
הקישור החיצוני לא כל-כך חיצוני. ויקי-מילון הוא גם פרויקט ויקי. נראה לי קצת חבל לכתוב ערך שיראה יותר מילון מאנציקלופדיה... סתם עומרשיחה 22:21, 17 במאי 2007 (IDT)
לי הקישור לא ממש מפריע, אבל הייתי מעדיף קישור לויקי. האם זה מספיק כדי להוריד לשיפוצים? זהר דרוקמן - I♥Wiki22:59, 17 במאי 2007 (IDT)
שיפוצים?! אם זה ממש מפריע אתה יכול לעבוד עליו אבל חבל להוריד. רוב הידעתות שיורדים לא חוזרים. סתם עומרשיחה 00:55, 18 במאי 2007 (IDT)
לדעתי הוא נהרס. המקורי היה יותר טוב. היה צריך רק להחליף את הקישור החיצוני בקישור לערך ושם יופיע המקור לכל הסיפור הזה. להוסיף את הצרפתית זה גם כן חשוב, ואולי בדוחק את הסינית. אבל יותר מזה זה כבר יותר מדי. סתם עומרשיחה 10:24, 18 במאי 2007 (IDT)
הצעה:
אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות
אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות
כאשר פיני לא מבין טקסט מסוים הוא יקרא "אבל זה מלא בעברית!" (Se on täyttä hepreaa), וכך גם חלק מהצרפתים. זו המקבילה שלהם ל"זה סינית בשבילי". בסינית, אגב, יעדיפו לומר על טקסט שאינו מובן שהוא "כתב שמיימי".
סתם עומרשיחה 10:41, 18 במאי 2007 (IDT)
אמממ... ראית את הידעת? של היום בדף הראשי? :) קטיפי 12:56, 18 במאי 2007 (IDT)
בדיוק בגלל שהוא בדף הראשי שמתי לב ששינו אותו בלי דיון. סתם עומרשיחה 18:27, 18 במאי 2007 (IDT)
לא בדיוק בלי דיון, והרי בכל זאת העלינו אותו כאן. פשוט לא אריה לא טרח לאשר את הנוסח עקב הצורך הדחוף לפני שאישר. עכשיו ניתן לדון בשאלה האם עדיין צריך לשפר (לדעתי, לא). זהר דרוקמן - I♥Wiki18:56, 18 במאי 2007 (IDT)
עומר, אין לך סיבה לכעוס. ראה, קטע יכול להיות בן שורה אחת אם יש בו פאנץ' חזק. הקטע היה נחמד אבל לא היה בו את הפאנץ' (וזה קשה מאוד ליצור קטע חזק בן שורה אחת). אני חשבתי שכדאי להוריד את הקטע לשיפוצים ואתה טענת שלא כדאי. בדיוק אז ראיתי שאלה בדף השיחה של התבנית - מישהו בכלל לא האמין לסיפור שכתוב שם. אם מישהו לא מאמין למה שכתבנו אז זה אומר שהסימוכין לא היו מספיק משכנעים ולכן תרגמתי והרחבתי את הערך האנגלי. מאז, מספר אנשים הביעו התלהבות מכל הסיפור ואני חושב שיצא קטע נחמד ובכלל לא כבד. בכל אופן, זאת התחושה שקיבלתי. אני אשמח מאוד אם תעשה (ואני יודע שיש לך את הכישורים) כמה הידעתות קצרים וקולעים, אבל במקרה הזה אני לא חושב שכדאי להחליף. מלמד כץ 20:23, 18 במאי 2007 (IDT)
אני לא כועס, הקטע שלך בהחלט עדיף על מה שהיה. פשוט נראה לי שלכתוב על המקור (שולי המגילות) מעט מיותר. סתם עומרשיחה 20:24, 19 במאי 2007 (IDT)
מה שיש עכשיו מצוין. נא לא לשכוח לארכב דיון זה ולהעבירו לשיחת הערך. חגי אדלר 23:08, 19 במאי 2007 (IDT)
מה שלא מובן בקטע זה הקשר בין ההערה "זה ביוונית" לניב "זה סינית/עברית/שמיימית בשבילי", בשביל להבהיר גם את זה ההידעת יצטרך להיות ארוך במיוחד. אפילו יותר מזה. סתם עומרשיחה 01:33, 20 במאי 2007 (IDT)
זה גם דורש שינוי ניסוח והרחבה... אפנה לגילגמש בעניין. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:25, 21 במאי 2007 (IDT)
תודה לזהר שהפנה את תשומת לבי לדיון. מה אתם בדיוק רוצים שיהיה כתוב בתבנית הזאת? גילגמש שיחה 23:32, 21 במאי 2007 (IDT)
(לא קראתי את הערך עדיין) דבר ראשון צריכים להיות יותר קישורים רלוונטים. לצורך כך צריך להרחיב, לדעתי. כתבתי שמדובר בקרב הראשון שתועד - האם אפשר להרחיב בדבר זהות המתעד, למה תיעד וכיצד התיעוד נתגלה? אפשר גם להרחיב על הרקע לקרב עצמו - הכוחות הלוחמים וחשיבותו הכללית. אפשר להפוך את זה ל"פיקנטי" יותר אם הייתה התייחסות מאוחרת יותר לאותם מהלכים שתועדו (מצביא כלשהו השתמש בהם בקרב אחר לאחר שקרא את התיעוד). כל הרחבה תהיה טובה. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:39, 21 במאי 2007 (IDT)
אם יורשה להציע פרט פיקנטי שישב לקראת סוף הקטע (ייתכן שאני לא מדייק וכאן גילגמש יתקן וישפץ): למזלם של המצרים, גילו החתים את הזהב של רעמסס השני, והתנפלו לבזוז אותו, בעוד שפרעה, באומץ לב רב ועם כוח קטן הסתער עליהם והכריע את הקרב. מלמד כץ 23:51, 21 במאי 2007 (IDT)
ובכן, מלמד כץ צודק, אבל זאת רק תבנית ל"הידעת". אין אפשרות להוסיף לפה מלל רב מדי. יש בערך פרק שלם על המקורות - אפשר להוסיף משם לתבנית כמה מילים על התיעוד כפי שהציע זוהר. "הידעת" הזה מתייחס בראש ובראשונה לתיעוד ולא לטקטיקה או לשוד המחנה הפרעוני. בשביל זה קיים הערך. גילגמש שיחה 00:40, 22 במאי 2007 (IDT)
אהמ אהמ... ואפשר להכניס מה שרוצים עד 90 מילים. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:44, 22 במאי 2007 (IDT)
לא נראה לי שיש בעיה לעשות הידעת על שני פרטים פיקנטיים שלא קשורים באופן הדוק. צריך רק לראות את מכניסים אותם לטקסט בצורה שלא תיראה יותר מדי לוליינית. סתם עומרשיחה 01:10, 22 במאי 2007 (IDT)
קשה לי לחשוב על דרך להרחיב את הידעת הזה. במידה מסוימת יש בו הטעיה, כי יש קרבות אחרים שיש להם תיאור ספרותי. למשל בתנ"ך מופיעים תיאורי קרבות בין אברהם לבין שבעת המלכים שבאו לבזוז פה בארץ. כמו כן, יש תיעוד של קרב מגידו בין הכנענים לפרעה ששכחתי את שמו, נראה לי אביו של רעמסס. מה שכן, התיאור של הקרב הזה הוא מלא עד כדי כך שניתן ליצור תמונה ברורה פחות או יותר של הקרב. גילגמש שיחה 14:52, 22 במאי 2007 (IDT)
הצעה (גילגמש, אנא תקן את הדרוש תיקון):
קרב קדש, שהתחולל בסביבות שנת 1300 לפנה"ס על גדות נהר האורונטס בין צבא מצרים העתיקה והצבא החתי, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה שהשתמר לגביו תיעוד כה מפורט עד שאפשר לשחזר באופן ברור את מהלכיו. בתחילתו, השכילו החתים להציב מארב ל"גיס רע" המצרי, אך למזלם של המצרים, גילו החתים את הזהב של רעמסס השני, והתנפלו לבזוז אותו, בעוד שפרעה עצמו, באומץ לב רב ועם כוח קטן הסתער עליהם והכריע את הקרב. עקב האבידות הכבדות לשני הצדדים, הסתיים הקרב בתיקו טקטי. מלמד כץ 16:06, 22 במאי 2007 (IDT)
יאללה להחליף. סתם עומרשיחה 00:04, 24 במאי 2007 (IDT)
זה ניסוח סביר. גילגמש שיחה 17:32, 24 במאי 2007 (IDT)
מעביר. חגי אדלר 17:35, 24 במאי 2007 (IDT)
שחמט
שחמט
משחק השחמט הומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם "צ'טורנגה". משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום - רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. מקור השם הנוכחי בפרסית: "ש'אח מת", כלומר המלך מת, וכללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה.
קטיפי 12:40, 16 במאי 2007 (IDT)
יפה מאוד. זה יהיה נהדר אם ייכתב הערך צ'טורנגה.מלמד כץ 21:51, 16 במאי 2007 (IDT)
עוד משהו: כדאי להוסיף קישור לשאה. מלמד כץ 21:53, 16 במאי 2007 (IDT)
קטיפי, האם תרצי לכתוב את צ'טורנגה? -כך נזכה גם בערך מעניין וגם ב"הידעת?" מצוין. מלמד כץ 17:25, 19 במאי 2007 (IDT)
שימו לב! זה אמור לעלות מחר! כרגע מה שיש שם שגוי (ארבעה שחקנים במקום ארבע יחידות). אני אומר להחליף ואז לדאוג לערך צ'רטונגה. בכל מקרה צריך להוריד את מה שנמצא שם עכשיו. סתם עומרשיחה 15:07, 31 במאי 2007 (IDT)
  • תבנית:הידעת? 19 בינואר - סדרה 2 - החלק הראשון מצויין, וממש הייתי על סף להעביר את ההידעת הזה ל"נבדק". אבל...תסתכלו מה כתוב בערך קרט: "מקור השם הוא בזרע פרי החרוב (ביוונית: κεράτιον - קרטוניה)", לעומת "הזרעים נקראים "גרה" - כפי שכתוב בהידעת. מה גם, כפי שהעירו לפני בדף השיחה של הערך - הקשר בין גרה לקרט איננו כה ברור. נעה 22:54, 23 במאי 2007 (IDT)
שם הזרעים לא נראה רלוונטי. לפי המאמר המקושר בדף השיחה עושה רושם שהמקור הוא שמו הלועזי של החרוב (Carob), אם כי לא ברור לי מאיזו שפה בדיוק. הדברים בערך קרט נראים כלא מושלמים - הרי היוונית הייתה לינגווה פרנקה בתקופה ההלינסטית והשאלה שבאמת צריכה לעניין אותנו היא מאיפה הם לקחו את המילה (ככל הנראה מהשמות השמים של הפרי). הקישור והמאמר מוסיפים עוד אנקדוטה מעניינת - סוחרי התכשיטים טעו ומשקל גרעיני החרוב משתנה מגרעין לגרעין. למישהו יש כוח להרחיב ולנסח מחדש? זהר דרוקמן - I♥Wiki17:25, 24 במאי 2007 (IDT)
באמת חשוב לטפל בקטע הזה, וכתבתם דברים חשובים. עשיתי תחקירון קטן, ואף על פי שתוצאותיו אינם חד משמעיים יש לערוך את הקטע. אנסה לעשות זאת. מלמד כץ 22:29, 27 במאי 2007 (IDT)

הנה ההצעה שלי:

זרעי עץ החרוב נחשבו שקולים אחד לשני, ובעלי משקל זהה, דבר שהפך אותם כבר בתקופת התנ"ך למידת משקל זעירה, הקרויה גֵרָה. בתקופה מאוחרת יותר שימשו הזרעים למדידת משקלן של אבנים יקרות, והמקור של יחידת המשקל "קרט", שערכה 200 מיליגרם הוא בשמו של עץ החרוב ביוונית - קֵרַטוֹניה. כיום ידוע שמשקל זרעי החרוב איננו אחיד, ובדיקה במאזניים מדויקים העלתה שהוא נע בטווח של 0.1 עד 0.4 גרם. מלמד כץ 23:14, 27 במאי 2007 (IDT)

תיקנתי משהו קטנצ'יק. חוץ מזה, קצת צורם לי ה"לאחרונה". אבל מלבד זה, זה סבבה לגמרי. נעה 22:32, 29 במאי 2007 (IDT)
הורדתי את "לאחרונה" ושיפצתי עוד קצת. מלמד כץ 23:09, 29 במאי 2007 (IDT)
נראה מצוין. זהר דרוקמן - I♥Wiki01:01, 30 במאי 2007 (IDT)
דיון ספציפי מתפתח בדף השיחה. זהר דרוקמן - I♥Wiki15:11, 13 באפריל 2007 (IDT)
פניתי לאלמוג שיחלץ אותנו... חגי אדלר 00:23, 7 ביוני 2007 (IDT)
משיחת משתמש:אלמוג
הדיון שם תקוע כבר חודשים... התוכל לחלץ אותנו ולנסח הערך בהתאם למסורת הידעת המפוארת? תודה. חגי אדלר 00:22, 7 ביוני 2007 (IDT)
אני חושב שהניסוח הנוכחי הוא תקין. קילגור טראוט 07:09, 7 ביוני 2007 (IDT)
ערכתי קצת את הקישורים. משאיר כמות שהוא. חגי אדלר 08:24, 7 ביוני 2007 (IDT)


לדעתי להחלפה מיידית. זהר דרוקמן - I♥Wiki20:47, 7 ביוני 2007 (IDT)
זהר, אולי אפשר לעדכן את זה. הרי בכל זאת הוא צילם שם. חגי אדלר 23:15, 7 ביוני 2007 (IDT)
טוב, נסה את זה:
כאשר עסק בצילום סרט הקולנוע "מזימות בינלאומיות" ביקש הבמאי אלפרד היצ'קוק לצלם בבניין האומות המאוחדות אשר בניו יורק, האו"ם סירב לבקשתו. במקום זאת החליט היצ'קוק לצלם את כוכב הסרט קרי גרנט בעזרת מצלמה נסתרת על מדרגות הבניין. בשביל להשלים את התפאורה עבור סצינה המתרחשת בתוך הבניין הבמאי צילם בחשאי את לובי הכניסה בעודו מתחזה לתייר.
על זה אפשר להוסיף את השנה (1959) ואז להוסיף כי ב-2005 אישר האו"ם לבמאי אחר, סידני פולאק, לצלם בבניין את סרטו "מזימות זרות". אפשר גם לזרוק עוד קישור בדמות כוכבת הסרט ניקול קידמן (ואם ממש רוצים להגזים - גם שון פן הופיע שם). כמובן שהבעיה הברורה כאן היא קישורים אדומים. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:27, 7 ביוני 2007 (IDT)
נסיון נוסף:
כאשר עסק בצילום סרט הקולנוע "מזימות בינלאומיות" ב-1959 ביקש הבמאי אלפרד היצ'קוק לצלם בבניין האומות המאוחדות אשר בניו יורק, אך האו"ם סירב לבקשתו. במקום זאת החליט היצ'קוק לצלם את כוכב הסרט קרי גרנט בעזרת מצלמה נסתרת על מדרגות הבניין. כדי להשלים את התפאורה עבור סצינה המתרחשת בתוך הבניין, צילם הבמאי בחשאי את לובי הכניסה בעודו מתחזה לתייר. ב-2005 אישר האו"ם לסידני פולאק, לצלם בבניין את סרטו "מזימות זרות" בכיכובה של ניקול קידמן ששמשה בסרט כמתורגמנית הנקלעת למזימת רצח. חגי אדלר 01:07, 8 ביוני 2007 (IDT)
עכשיו אולי יש סימוכין, והקישורים לא אדומים. אבל לטעמי ההידעת לא משהו.
זה בסדר מבחינה תוכנית. כלומר, יש לנו יותר טובים, אבל זה מספיק טוב. אבל מה לא אדום בקישורים האלה? (ואל תסתכלו עלי בשביל להכחיל אותם, בטח לא את תפאורה - יש לי תור). זהר דרוקמן - I♥Wiki16:44, 8 ביוני 2007 (IDT)
אני חושב שיש לנו אחד על הגברת הראשונה. אפשר לאחד. חגי אדלר 00:24, 9 במאי 2007 (IDT)
לא מצאתי - להרחיב או להוריד. חגי אדלר 22:32, 12 ביוני 2007 (IDT)
הרחבתי קלות - משאיר. חגי אדלר 22:37, 14 ביוני 2007 (IDT)
אפילו אין מה להרחיב... חגי אדלר 22:08, 24 באפריל 2007 (IDT)
הוא באמת לא משהו... אם כי יש בו חביבות מסויימת. סתם עומרשיחה 23:57, 24 באפריל 2007 (IDT)
יש מה להרחיב אם מוסיפים את המקור המדוייק של השם - השיר הרוסי. גדי אלכסנדרוביץ' 09:08, 25 באפריל 2007 (IDT)
גדי, בא נראה אותך מוציא ערך זה מהבוץ. חגי אדלר 09:32, 25 באפריל 2007 (IDT)
אני יכול לנסות, אבל אני מעדיף שמישהו שההפנייה של ויקיפדיה האנגלית בעניין השם זמינה לו יעשה את זה אם קיים כזה (אין את הספר בספריית הטכניון). גדי אלכסנדרוביץ' 09:35, 25 באפריל 2007 (IDT)
פניתי לשיחת משתמש:Arikb. חגי אדלר 08:37, 7 ביוני 2007 (IDT)
הקטיושה, שפותחה במהלך מלחמת העולם השנייה, נקראה במקור "קוסטיוקובה - אבטומטיצ'סקי – טרמיסטני" (Костикова автоматический термитный) – כלומר, "אבק השריפה האוטומטי של קוסטיוב" (קוסטיוב הוא אחד המפתחים של הרקטה הזאת).

ראשי התיבות של השם היו KAT, ובהשראת השיר הפופולרי באותה תקופה "קטיושקה" (המספר על נערה בשם קטיה המצפה לאהובה החייל שיחזור משדה הקרב), הדביקו לה חיילי הצבא האדום את הכינוי "קטיושה". בצד שמנגד, לעומת זאת, לא הכירו החיילים הגרמנים את שיר הקטיושקה, והם בחרו לכנות את כלי הנשק החדש בשם "העוגב (האורגן) של סטאלין", וזאת בגלל צורת הקנים של משגר הקטיושה, והצליל המתלווה לשיגור הרקטות. מקורות: הטור של רוביק רוזנטל ב'מעריב' (המתבסס על הוויקיפדיה הרוסית), והוויקיפדיה העברית.--Arikb 19:26, 7 ביוני 2007 (IDT)

תודה אריק. מזה כבר נוכל לעבד משהו נורמלי. חגי אדלר 20:02, 7 ביוני 2007 (IDT)
נסיון שיפור ראשון:

קטיושה היא משגר רקטות שפותחה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא נקראה במקור "קוסטיוקובה - אבטומטיצ'סקי – טרמיסטני", כלומר, "אבק השריפה האוטומטי של קוסטיוב" (קוסטיוב היה אחד המפתחים). ראשי התיבות של השם היו KAT, ובהשראת השיר הפופולרי באותה תקופה "קטיושקה", המספר על נערה בשם קטיה המצפה לאהובה החייל שיחזור משדה הקרב, הדביקו לה חיילי הצבא האדום את הכינוי "קטיושה". החיילים הגרמנים לא הכירו את השיר ובחרו לכנות את כלי הנשק החדש בשם "העוגב של סטאלין", בשל צורת הקנים של משגר הקטיושה, והצליל המתלווה לשיגור הרקטות. חגי אדלר 20:15, 7 ביוני 2007 (IDT)

אני חושב שאזכור השם בתעתיק עברי, בשפת המקור ובתרגום מעט מעיק על התבנית. הייתי מוותר על שפת המקור ומשאיר אותה לערך עצמו. זהר דרוקמן - I♥Wiki20:41, 7 ביוני 2007 (IDT)
שיניתי קצת. חגי אדלר 20:50, 7 ביוני 2007 (IDT)
ועכשיו לאתגר הבא: האם יש משהו לכתוב על קוסטיוב? זהר דרוקמן - I♥Wiki21:26, 7 ביוני 2007 (IDT)
שיניתי עוד קצת, אבל אני לא בטוחה שהניסוח הזה של המשפט השני אכן עדיף:

קטיושה היא משגר רקטות שפותחה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא נקראה במקור "קוסטיוקובה אבטומטיצ'סקי טרמיסטני", כלומר "אבק השריפה האוטומטי של קוסטיוב", על שם אחד המפתחים. ראשי התיבות של השם היו KAT, וחיילי הצבא האדום הדביקו לה את הכינוי "קטיושה" בהשראת השיר הפופולרי באותה תקופה "קטיושקה", שמספר על נערה בשם קטיה המצפה לאהובה החייל שיחזור משדה הקרב. החיילים הגרמנים לא הכירו את השיר ובחרו לכנות את כלי הנשק החדש בשם "העוגב של סטאלין", בשל צורת הקנים של משגר הקטיושה, והצליל המתלווה לשיגור הרקטות. קטיפי 23:00, 7 ביוני 2007 (IDT)

אני אוהב יותר את הגרסה שלך, היא זורמת יותר. להמשיך להקשות ולשאול האם יש שם (וערך?) לקנה הירי? זהר דרוקמן - I♥Wiki23:06, 7 ביוני 2007 (IDT)
קנה (נשק) בדף פירושונים, וקנה מצוי שאליו היה קישור מכלי ירייה העלוב... קטיפי 23:13, 7 ביוני 2007 (IDT)
כמה תיקונים:
  • הקישור צריך להיות למשגר רקטות. מהדיון בשיחה:המירוץ לחלל עולה שמשגר זה משהו אחר.
  • התעתיק מרוסית צריך להיות: "קוסטיקובה אבטומטיצ'סקי טרמיטניי".
  • הקישור לאבק שריפה לא מדויק. זה צריך להיות תרגום של en:Thermite.
  • לפי ויקי-רוסית אנדריי קוסטיקוב לא היה אחד המפתחים אלא בעל תפקיד חשוב בנ.ק.ו.ד. שצירף את שמו לרקטה החדשה. שם מסופר (וכדאי לבדוק בעוד מקורות) שהוא היה זה שהלשין על סרגיי קורוליוב אשר נשלח בגללו לגולאג.
  • נדמה לי שהשיר קטיושה נכתב לפני המלחמה. בכל אופן - שדה הקרב לא מוזכר בו, אלא חייל המוצב על הגבול.
  • הערה אחרונה וחשובה: נראה לי שהמקור של הסיפור על ראשי התיבות הוא בויקי-רוסית, והצירוף מופיע בגוגל רק 33 פעמים. לא בטוח שהסימוכין כאן מספיקים. הייתי רוצה לשמוע גם את דעתו של גילגמש בנושא. מלמד כץ 23:53, 7 ביוני 2007 (IDT)
רוסית איני מבין, אך בסרט תעודה על ציד המדענים במלחמת העולם השניה שראיתי בשבוע שעבר דובר בפרוש שולנטין גלושקו הוא זה שהלשין. לך תדע... נפנה לכאן את גלגמש. ראיתי שאריק סימן לעצמו את "קטיושקה" לכתיבה. זה כבר צעד טוב בכוון. חגי אדלר 00:30, 8 ביוני 2007 (IDT)
זה בדיוק העניין. שני הערכים בויקירוסית - גם על הקטיושה וגם על ה"ממציא" לא נראים לי מהימנים בוודאות. מצאתי דיון בפורום (גם ברוסית) שבו יש איזה 4 ורסיות שונות על מקור השם, כך שכנראה אף אחד לא יודע בוודאות. מלמד כץ 00:50, 8 ביוני 2007 (IDT)
אני לא מבין, מאיפה הגרסה הנוכחית? על מה היא מתבססת? גילגמש שיחה 01:01, 8 ביוני 2007 (IDT)
אני מנחש שעל זה. מלמד כץ 01:05, 8 ביוני 2007 (IDT)
אני מצטער, אבל זה לא נראה לי אמין כלל. גילגמש שיחה 01:07, 8 ביוני 2007 (IDT)
תוך כדי החיפושים על מקור הקטיושה מצאתי פרט מעניין ואנסה להרחיב את הקטע המקורי. מלמד כץ 18:39, 8 ביוני 2007 (IDT)
הנה הגרסה שאני מציע:
קטיושה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא כונה כך, ככל הנראה, בהשפעת השיר הפופולרי "קטיושה" שנכתב באותה תקופה. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה, ובשנים 1937 - 1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת הטיהורים הגדולים של הרודן. גאורגי לנגמק ואיוון קליימנוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו מהגולאג אחרי 6 שנים בלבד. הם המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים, וברבות השנים, הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל. מלמד כץ 00:35, 9 ביוני 2007 (IDT)
הוא לא נראה לי משהו. אין שום קשר בין השורה הראשונה לכל השאר, וגן השאר לא ממש מעניין. אני הייתי מעדיף אם זה היה נלקח לכיוון העוגב של סטאלין. צריך גם לשים לב תחת מה הועלה הקטע המקורי לדיון. סתם עומרשיחה 21:11, 9 ביוני 2007 (IDT)
מצדי אפשר להוריד את הקשר לשיר - זה הכול אגדות אורבניות... הדבר שהדהים אותי בסיפור הוא שסטלין היה כל כך טיפש שהוא זרק את המהנדסים הכי טובים שלו לכלא או הרג אותם. בקשר לאדומים (תרתי משמע) - אם נשים את הקטע הזה מספיק רחוק אז לא תהיה בעיה להכחיל אותם. מלמד כץ 21:55, 9 ביוני 2007 (IDT)
אני מחכה לתגובות, הצעות שיפור, הגהה... מלמד כץ 12:29, 15 ביוני 2007 (IDT)
קבל הגהה:
קטיושה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח במהלך מלחמת העולם השנייה. על פי אגדה אורבנית נפוצה, הוא כונה כך בהשפעת השיר הפופולרי "קטיושה" שנכתב באותה תקופה. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה ובשנים 1937 - 1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת הטיהורים הגדולים של הרודן. מבין המפתחים גאורגי לנגמק ואיוון קליימנוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו מהגולאג אחרי 6 שנים בלבד. הם המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים וברבות השנים הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל.
לדעתי אחלה הידעת?. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:44, 18 ביוני 2007 (IDT)
אז צריך להוריד. השאלה היא האם מה שישאר מספיק בשביל תבנית. זהר דרוקמן - I♥Wiki20:47, 7 ביוני 2007 (IDT)
גם השנה לא נכונה, לפי המקור שבדף השיחה. קטיפי 23:07, 7 ביוני 2007 (IDT)
הורדתי בינתיים את ההוצאה להורג. את רוצה לעדכן אותו על פי המקור? חגי אדלר 23:14, 7 ביוני 2007 (IDT)
עידכנתי ל-24 בפברואר 1957. חגי אדלר 06:21, 20 ביוני 2007 (IDT)
למה? 700 ספרים לא הולכים ברגל. זה נחמד. סתם עומרשיחה 13:09, 28 ביוני 2007 (IDT)
קצר וחמוד. חגי אדלר 16:47, 28 ביוני 2007 (IDT)
הרחבתי. מלמד כץ 23:27, 28 ביוני 2007 (IDT)
עכשיו הוא מצויין. סתם עומרשיחה 23:43, 28 ביוני 2007 (IDT)
באמת? :) אם ברצוננו להרחיב אני חושב שנדרש לתרגם את הערך en:Manetho, ההיסטוריון אשר כנראה אחראי לטעות. יש מתנדבים? זהר דרוקמן - I♥Wiki21:37, 16 באפריל 2007 (IDT)
אני מתנדב לומר שהעובדה שיש רק קישור אחד לערך מנתון מעידה שיש לנו לאן לשאוף בתחום האגיפטולוגיה (שהוא עצמו קצרמר) :( דניאל צבי 21:47, 16 באפריל 2007 (IDT)
נו, אז אולי תעזור? זהר דרוקמן - I♥Wiki22:05, 16 באפריל 2007 (IDT)
האמן לי שאם היה לי מושג ירוק בנושא, מזמן כבר הייתי מתקיף את התחום הפרוץ הזה. דניאל צבי 23:30, 16 באפריל 2007 (IDT)
אתה והתירוצים שלך לא עובדים עלי... יאללה, דניאל - לעבודה! זהר דרוקמן - I♥Wiki23:32, 16 באפריל 2007 (IDT)
עוד אחד ששוכב פה חודשיים... חגי אדלר 05:07, 25 ביוני 2007 (IDT)
לדעתי הוא בסדר. סתם עומרשיחה 08:55, 25 ביוני 2007 (IDT)
שיפרתי כמיטב יכולתי. חגי אדלר 05:42, 2 ביולי 2007 (IDT)
זה נחמד בתור בסיס. אני הייתי מוסיף את העובדה שהמגילה נקראה בטקס מפיסת נייר כי לא סיימו לכתוב אותה על הקלף והמכובדים חתמו על קלף ריק. בברכה, סתם עומרשיחה 00:55, 1 ביולי 2007 (IDT)
היה כבר בתבנית:הידעת? 15 בנובמבר - סדרה 2. שיפצתי קלות. חגי אדלר 06:22, 2 ביולי 2007 (IDT)
יותר לכיוון כובסת, לדעתי. זהר דרוקמן - I♥Wiki10:56, 13 במאי 2007 (IDT)
אין דבר כזה כובס? זה כמו מקפלת מצנחים? =P נעה 16:59, 30 במאי 2007 (IDT)
הכחלתי את כביסה. בברכה, גברת תרדשיחה 12:04, 4 ביולי 2007 (IDT)
חן, חן! בינתיים זה עדיין ירוק, אבל הכחול תיכף יגיע... חגי אדלר 15:07, 4 ביולי 2007 (IDT)
למה? יש בזה משהו. ניתן להרחיב יפה. פרט מעניין. חגי אדלר 00:15, 25 באפריל 2007 (IDT)
אפשר להשוות לישראל וארצות אחרות. סתם עומרשיחה 00:26, 25 באפריל 2007 (IDT)
אני לא חושב שיש מקום להרחיב. יש מקום לערך על נשים במשרות בכירות במדינות דמוקרטיות ואם דורית מכירה מישהו או מישהי שכתב/ה על זה תזה אולי יש גם תקווה לאחד כזה, אבל התבנית הזו צרה מכדי להכיל את כל הדרוש. כמובן, אחזור בי מייד אם מישהו יביא ניסוח טוב. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:29, 25 באפריל 2007 (IDT)
אני אומר: להשוות את האישה הראשונה בארה"ב לאישה הראשונה בישראל ואת השחור הראשון בארה"ב לערבי הראשון בישראל. (אגב, היה שחור בבית המשפט העליון של ארה"ב? לא כתוב על זה בערך. אבל גם לא כתוב מי האישה הראשונה) סתם עומרשיחה 00:44, 25 באפריל 2007 (IDT)
לא צריך להצמד דווקא לעובדה זו, ניתן לגוון. למשל בניסוח רשלני, מאז יסוד בית המשפט העליון בשנת XXX היו לו רק 17 נשיאים. ג'ון מרשל כיהן התקופה הארוכה ביותר, 34 שנים. ועוד קצת נופך מהערך. בשנת YYY מונתה האישה הראשונה. זה יהפוך את כל הידעת? למעניין עם קישורים. חגי אדלר 00:57, 25 באפריל 2007 (IDT)
אגב, ישראל לא הקדימה את ארצות הברית בהרבה. מרים בן פורת מונתה ב-1976. עידו 09:14, 25 באפריל 2007 (IDT)
זה שוכב פה כבר חודשיים. מה עושים עם זה? חגי אדלר 04:56, 25 ביוני 2007 (IDT)
לי אין התנגדות להחליף. אבל זה רק אם יש מספיק קטעים אחרי שמחליפים את מה שנמצא ממש פה מתחתינו, לדוגמא. סתם עומרשיחה 08:47, 25 ביוני 2007 (IDT)
פניתי לדורית, אולי תעשה משהו. חגי אדלר 05:44, 2 ביולי 2007 (IDT)
אני לא מתלהבת מערכי "נשים במשרות בכירות". ההצעה של חגי על ה-17 נשיאים ושילוב ההסבר שאו'קונור האישה הראשונה, מניח דעתי. הקוראים יכולים להסיק מסקנות לבד בנושא. דורית 14:13, 2 ביולי 2007 (IDT)
אם אין אני לי, מי לי? להלן הצעת שיפור:

בית המשפט העליון של ארצות הברית כולל תשעה שופטים הממונים על ידי נשיא ארצות הברית והוא יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק. בחוקת ארצות הברית נקבע כי השופטים יחזיקו בכהונתם למעשה ללא הגבלת זמן וכך במשך 218 שנים היו לבית המשפט 17 נשיאים בלבד. ג'ון מרשל כיהן כנשיא התקופה הארוכה ביותר, 34 שנים. רק בשנת 1981 מונתה לראשונה אישה, סנדרה דיי או'קונור, לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. בבית משפט מפולג בין שמרנים לליברלים היה קולה של או'קונור, שמרנית מתונה, פעמים רבות הקול המכריע. חגי אדלר 19:00, 3 ביולי 2007 (IDT)

קצת פסיקים וניסוחים:
בית המשפט העליון של ארצות הברית כולל תשעה שופטים הממונים על ידי נשיא ארצות הברית, והוא יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק. בחוקת ארצות הברית נקבע כי השופטים יחזיקו בכהונתם, למעשה, ללא הגבלת זמן. וכך במשך 218 שנים היו לבית המשפט 17 נשיאים בלבד. הנשיא שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר היה ג'ון מרשל, שכיהן בתפקיד 34 שנים. לעומתו, ויליאם קשינג, שופט בהרכב הראשון של בית המשפט, כיהן כנשיא יומיים ואז דחה את המינוי. רק בשנת 1981 מונתה לראשונה אישה, סנדרה דיי או'קונור, לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. בבית משפט המפולג בין שמרנים לליברלים היה קולה של או'קונור, שמרנית מתונה, פעמים רבות הקול המכריע. נעה 19:15, 3 ביולי 2007 (IDT)
וניתן לשקול להחליף את התמונה בזו, בזו או בזו, עכשיו כשהערך עוסק בכלליות בבית המשפט העליון, ולא באופן פרטי באו'קונור. נעה 19:18, 3 ביולי 2007 (IDT)
חשבתי על זה, אבל רציתי בכל זאת להשאיר לה את הכבוד. תגובות אחרות? חגי אדלר 19:25, 3 ביולי 2007 (IDT)
אני חושב שהמשפט הראשון (על ההרכב) מיותר, לא מעניין ומאריך סתם את הקטע. לדעתי צריך להחליף תמונה. בברכה, סתם עומרשיחה 20:11, 3 ביולי 2007 (IDT)
אתה רציני? זה פריט מידע מעניין שלא קיים באף מקום שאני יודע, והקוראים לבטח לא יודעים עליו. חגי אדלר 20:13, 3 ביולי 2007 (IDT)
הוא באמת לא קרוב למעניין. גם אם לא יודעים עליו... בברכה, סתם עומרשיחה 20:16, 3 ביולי 2007 (IDT)
אהבתי מאוד את הקטע. האם יש סיכוי לשרבב עוד איזו מילה על הנשיא שכיהן יומיים והדעות חלוקות אם הוא התפטר או שדחה את המינוי (רשימת הנשיאים). אריה מלמד כץשיחה 21:04, 3 ביולי 2007 (IDT)
הוספתי. חגי אדלר 21:11, 3 ביולי 2007 (IDT)
התוספת תופסת ;) אבל עכשיו הקטע ממש ארוך 110 מילים. (אתה כבר יודע מה אני חושב שכדאי לקצץ) בברכה, סתם עומרשיחה 23:13, 3 ביולי 2007 (IDT)
שניה - שאלה: למה 216 שנים? על פי בית המשפט העליון של ארצות הברית השופט הראשון החל לשפוט ב-1795 - וזה יוצא 213 שנים, ועל פי הערך על השופט הראשון, הוא החל לשפוט מ-1794 שזה 214 שנים. מומלץ, מומלץ, אבל לא מצאתי את שנת ההקמה. נעה 00:44, 4 ביולי 2007 (IDT)

לפי שני הערכים הוא החל ב-1789 שזה 218 שנים. חגי אדלר 00:52, 4 ביולי 2007 (IDT)

נכון, צודק. נעה 00:56, 4 ביולי 2007 (IDT)
דווקא הורדתי פיסקה אחרת...
בית המשפט העליון של ארצות הברית כולל תשעה שופטים הממונים על ידי נשיא ארצות הברית, והוא יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק. בחוקת ארצות הברית נקבע כי השופטים יחזיקו בכהונתם, למעשה, ללא הגבלת זמן. וכך במשך 218 שנים היו לבית המשפט 17 נשיאים בלבד. הנשיא שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר היה ג'ון מרשל, שכיהן בתפקיד 34 שנים. לעומתו, ויליאם קושינג, שופט בהרכב הראשון של בית המשפט, כיהן כנשיא יומיים ואז דחה את המינוי. רק בשנת 1981 מונתה לראשונה אישה, סנדרה דיי או'קונור, לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. חגי אדלר 19:45, 4 ביולי 2007 (IDT)
היום מתקרב. מי מתנדב לכתוב את זה? חגי אדלר 21:28, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
מ-י-ש-ה-ו? חגי אדלר 18:41, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
קישור לערך באנגלית: en:William Cushing. בברכה, תומר 18:46, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
האם הידעת הזה שגוי? בתבנית כתוב כי הוא כיהן רק יומיים במשרת שופט בבית המשפט העליון ואילו בוויקיאנגלית כתוב שהוא כיהן במשרה מאז היום הראשון בו התכנס בית המשפט עד ליום מותו (2 בפברואר 1790 - 13 בספטמבר 1810). בברכה, תומר 18:57, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
הוא היה שופט בבית המשפט העליון, אבל רק יומיים הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון. אריה מלמד כץשיחה 20:05, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
אה, הבנתי. התחלתי לכתוב את הערך, אני מקווה שאני אספיק לסיים לפני ה-30 באוגוסט. בברכה, תומר 01:23, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
תזכורת לתומר. בברכה, סתם עומרשיחה 22:48, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
אתה גבר. חגי אדלר 01:32, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
שיפרתי. ראה שם. חגי אדלר 18:18, 10 ביולי 2007 (IDT)
תודה. אני שומר לך את הזכות להודות לאלמוני שהעיר לנו על כך. יום נעים, ליאור 18:35, 10 ביולי 2007 (IDT)
זה מופיע בערך על מלחמת 1812 אצלנו ובוויקיאנגלית, ושם יש להם מספר רב של קישורים חיצוניים. הנה חלקם - [4] [5] ואתר רשמי של חיל הים.
הבעיה היא הפוכה - en:Privateer זה לא מושג יחודי למלחמה זו (אם כי אולי זה יחודי לארה"ב - לא יודע). דניאל צבי 13:56, 10 באפריל 2007 (IDT)
אם כך, הדבר המעניין הוא התופעה - כדאי להפוך אותה למרכז הידעת הזה ולשים את מלחמת 1812 בתור דוגמה. מלמד כץ 16:35, 10 באפריל 2007 (IDT)
יש מישהו שמעוניין להרים את זה? חגי אדלר 04:57, 25 ביוני 2007 (IDT)
זו אכן הייתה תופעה בין לאומית שהייתה נפוצה. בעברית קוראים לתופעה אוניית תקיפה בהיתר.

במלחמת העצמאות של ארצות הברית הצי שלה היה מורכב מאוניות תקיפה בהיתר בלבד (מפאת חוסר באוניות מלחמה. האוניות האזרחיות צוידו בתותחים ותקפו אוניות אויב.. אני אשתדל לכתוב את ההידעת? הזה.

גרודה 15:29, 6 ביולי 2007 (IDT)

הנה לך עזרה, פתחתי את הערך אונת מלחמה. חגי אדלר 04:25, 9 ביולי 2007 (IDT)
לא צריך להיות "אוניית"? בברכה, סתם עומרשיחה 16:15, 9 ביולי 2007 (IDT)
אני משנה לאוניית תקיפה בהיתר. זה נשמע הרבה יותר טוב. חגי אדלר 18:19, 9 ביולי 2007 (IDT)
הנה הצעה:
כתב הרשאה שניתן לקפטן אנטואן בולו ב-27 בפברואר 1809, לספינה "פורט" בת 15 טון
כתב הרשאה שניתן לקפטן אנטואן בולו ב-27 בפברואר 1809, לספינה "פורט" בת 15 טון

אוניית תקיפה בהיתר היא אונייה שחמושה בתותחים, בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד הספנות המסחרית של האויב. בעלי האונייה קיבלו משליט המדינה כתב הרשאה, המתיר להם להשתלט על אוניות סוחר של האויב ולקחת אותן שלל. אוניית תקיפה בהיתר היו קיימות כבר בימי הביניים, אך עיקר פעולתן היתה במאות ה-16 עד ה-18. פעולה זו לא נחשבה לשוד ימי, אך נאסרה בהסכמה בינלאומית ב-1856. חגי אדלר 02:05, 11 ביולי 2007 (IDT)

קבל תגובה חיובית. בברכה, סתם עומרשיחה 09:45, 11 ביולי 2007 (IDT)
למה?! זה ממש אחלה קטע. חוץ מזה שהוא מספר על מקור האמרה הוא גם נותן אותה בעברית ארכאית שזה מאוד משעשע. בברכה, סתם עומרשיחה 01:15, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
שופר קלות. חגי אדלר 06:47, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
האמת ניסיתי, אבל הגעת למסקנה שזה מסוג הידעת שעומר אוהב... קצר ולעניין. כמובן שלא אתנגד להרחבה. חגי אדלר 21:00, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
למרות שארצות הברית ובריטניה לחמו זו בזו מספר פעמים, כאשר משתמשים במונח "הפלישה הבריטית", אין הכוונה לפלישה צבאית, אלא לגל סיבובי ההופעות של הביטלס, האבנים המתגלגלות, לד זפלין, המי ולהקות בריטיות נוספות בארצות הברית, בשנות ה-60.
איך זה? דניאל צבי 21:51, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
שפרתי קצת. צריך למצוא את הקישור למונח. חגי אדלר 21:54, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
אולי הגדרה? דניאל צבי 21:59, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
ההרחבה פה הרבה יותר טובה מהמצב הקיים. בברכה, סתם עומרשיחה 22:07, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
לא הייתי אומר שהידעת? הזה שגוי, רק לא מנוסח טוב. אריה, התוכל לנסחו שיהיה בהיר. חגי אדלר 21:14, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
יש בו בעיה עקרונית. למעשה, תחילה שניהם צולמו בוידאו ואחר כך הם צילמו זה את זה בתמונות סטילס. אני הייתי משכתב אותו, ולוקח את הסיפור שמופיע בערך ניל ארמסטרונג על כך שאת ההשראה למשפט "זהו צעד קטן לאדם, קפיצה ענקית למין האנושי" הוא קיבל מטולקין. מה דעתך? אריה מלמד כץשיחה 21:36, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
אם כבר, עובר לי בראש הסיפור על השכן החרמן של ארמסטרונג כשהיה ילד והמשפט שהוא פלט... אתה מכיר את זה? חגי אדלר 21:38, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
עזוב, זאת אגדה אורבנית - אני לא מתעסק בכאלו... אריה מלמד כץשיחה 21:42, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
וגם לא יעבור את "מבחן העמוד הראשי"... בכל אופן, זרוק כאן איזו הצעה. חגי אדלר 21:46, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
גם לסיפור של טולקין לא מצאתי סימוכין. ניסיתי להפוך אותו למעניין ולא הצלחתי. אני מציע להוריד. אריה מלמד כץשיחה 02:48, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
אולי על תיאורית הקונספירציה? זה מענין והרבה לא יודעים על כך. תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח חגי אדלר 07:19, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
עוד שעתיים זה עולה... אני מחליף ומחזיר לדיון. חגי אדלר 22:23, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

האסטרונאוט המצולם יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 איננו ניל ארמסטרונג, אלא באז אולדרין. ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, ולכן צולם רק במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה.

דבר ראשון, שינוי קל:

האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 איננו ניל ארמסטרונג, אלא באז אולדרין. ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, ולכן צולם רק במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה.

עכשיו לא כתוב בו שהוא לא צולם, אלא שלא הוא האדם המופיע בתצלום. דניאל צבי 22:27, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

אבל מה שכתוב לא נכון, ארמסטרונג צולם גם במצלמה רגילה. אני השקעתי המון מחשבה בניסיונות לשפר את הידעת הזה ואני מציע לעזוב אותו לנפשו - אין בו שום דבר מיוחד.
דניאל צבי, בעניין אחר - מגרש הרוסים נמצא ברשימת ההמתנה של המומלצים. האם תרצה לעבור עליו ולעשות ביקורת עמיתים לפני העברה להצבעה. אריה מלמד כץשיחה 00:49, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
אם נכונה העובדה שהאסטרונאוט בתצלום שמעורר אצל כולם וואוו-הוא-האדם-הראשון-על-הירח הוא למעשה האדם השני על הירח, אז דווקא יש בזה משהו. בברכה, סתם עומרשיחה 01:08, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
למה שמישהו יחשוב שהוא האדם הראשון על הירח (אלא אם כן מאמינים שחיים שם חייזרים), הרי רואים שהוא לא מצולם מכיוון החללית. אריה מלמד כץשיחה 01:29, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
על זה בדיוק מצביעים בקטע. למרות שהאיש אומר "צעד קטן וגו'" והוא נראה רב-רושם בכללי, הוא לא הראשון על הירח, מישהו מצלם אותו... בברכה, סתם עומרשיחה 01:32, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
טוב הנה עוד נסיון...
באז אולדרין יורד לקרקע הירח
באז אולדרין יורד לקרקע הירח

האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו 500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA. חגי אדלר 02:18, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

עכשיו רק צריך לבדוק מי צולם איפה כדי לוודא נכונות. בברכה, סתם עומרשיחה 06:42, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
מסכים. בברכה, סתם עומרשיחה 10:20, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
אני הייתי משאיר. לא הידעת הכי מעניין אבל יש בו משהו. אריה מלמד כץשיחה 20:40, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
הבעיה בו זה שהוא לא מסביר על המשחקים שהוא מדבר עליהם, וגם לא נותן קישור להסבר. כך שזה סתם "אתם יודעים שיש משחקי שחמט מיוחדים? אני לא אגלה לכם איך משחקים אותם, אבל יש". גם אם הוא קצת מעניין, הוא מסתכם בקצת. בברכה, סתם עומרשיחה 22:26, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
צריך גם לקחת בחשבון שכבר יש לנו אחד על שחמטים מוזרים. בברכה, סתם עומרשיחה 03:12, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
איזה? יש לנו אחד על תולדות המשחק. חגי אדלר 07:12, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
נכון. טעות שלי. בברכה, סתם עומרשיחה 12:38, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
שופר. חגי אדלר 03:23, 17 באוגוסט 2007 (IDT)
לדעתי זה יותר טוב מהקיים, אך יש מה לשפר. אני הייתי מתחיל עם מיקום הקטבים וציון העובדה שהם יכולים לזוז לפני ההסבר המדעי, הסבר ארוך מדי מעייף אנשים וגורם להם להפסיק לקרוא. דבר שני, למרות שמשתמע מיכולת התזוזה שלהם שהם לא ממוקמים בקטבים הגיאוגרפים, כדאי לציין זאת במפורש. בברכה, סתם עומרשיחה 01:07, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
יש מקום לשניהם. דווקא עבדתי על הקיים לשפר אותו. זה מעניין אנשים שהוא זז וכו,. אחליף התמונה ונעבוד על זה במקביל. חגי אדלר 01:13, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
שניהם?! זה נראה לי חבל לגמרי, איחוד זה דבר פשוט מאוד במקרה הזה. בברכה, סתם עומרשיחה 01:14, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
אם לאחד אז לתת מספרים מהקיים. תמונה כבר יש. חגי אדלר 01:18, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
עוד ניסיון:
תאוריית הדינמו מסבירה את קיום השדה המגנטי של כדור הארץ כתוצאה מזרמים של יסודות מתכתיים במצב נוזלי בגלעין החיצוני של כדור הארץ. בקירוב, כדור הארץ מתנהג כמגנט דו-קוטבי שקטביו נמצאים כיום בים הקרח הצפוני ובאנטארקטיקה, במרחק של מאות עד אלפי קילומטרים מהקטבים הגאוגרפיים. אולם, בניגוד לקטבים הגאוגרפיים, שני הקטבים המגנטיים נמצאים כל הזמן בתנועה, ומסתבר שבעבר הגאולוגי קרה לא אחת שהם אפילו החליפו ביניהם מיקום, והקוטב הצפוני הפך לדרומי. מחט של מצפן הייתה מצביעה במצב זה לכיוון דרום.
אריה מלמד כץשיחה 01:19, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
יותר מדי מדעי... תן לחברה קטבים שזזים 1,100 ק"מ במאה שנה או 85 ק"מ ביום. הם מחזיקים מצפן וצריכים לדעת שהצפון זז להם כל הזמן. לפחות בתור תוספת לקיים. חגי אדלר 01:24, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
עכשיו הידעת של היום כבר בסדר. אפשר להוסיף את הסיומת על ההיפוך שזה די קשור לתנועה. אריה מלמד כץשיחה 01:38, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
שופר. חגי אדלר 23:58, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
עובר את הסף. טעון הרחבה. חגי אדלר 19:56, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
מסכים עם חגי. ניתן להרחיב על הטמפלרים. אריה מלמד כץשיחה 20:50, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
חייבים, לכל הפחות, לדחוף שם קישור לשרונה (מושבה). דניאל צבי 20:42, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
נו דניאל, זה בדיוק בתחום שלך! חגי אדלר 21:40, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
הטמפלרים, ועוד בתל־אביב? לא ממש. כדאי לקרוא לתמרה, Magister או Harel. דניאל צבי 22:22, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
מה קורה? מרחיבים את זה? מחליפים? הקטע עולה מחרתיים(טיפש...). סתם עומרשיחה 18:11, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
חותם ששימש את הטמפלרים כדי לסמן תפוזים שנקטפו בשרונה ובווילהלמה ונשלחו ליצוא
חותם ששימש את הטמפלרים כדי לסמן תפוזים שנקטפו בשרונה ובווילהלמה ונשלחו ליצוא

לא נראה שאני אצליח להוציא משהו יותר טוב, אם כי אולי ני תן לדלות פנינים מגוטהילף וגנר. דניאל צבי 18:23, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

זה הרבה הרבה יותר טוב. סתם עומרשיחה 18:33, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
היו ניסיונות של מחתרות יהודיות לרצוח את ראשי המפלגה הנאצית מבין הטמפלרים, ומה עם בית המפלגה ששימש בעבר כמשרד ראש ממשלת ישראל. לא פיקנטי מספיק? דרור 18:41, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
קדימה, יש מקום לעוד איזה 20 מלים. חגי אדלר 19:40, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
הוספתי על ההתנקשות. חגי אדלר 20:48, 2 בספטמבר 2007 (IDT)