אנחנו לא שופטים את הערך, ובטח שלא נשנה את הערך. אם הקטע לא מתאים לעמוד הראשי, אז שלא יהיה בעמוד הראשי. אבל את הערך, אסור לכבס. 77.126.59.6423:13, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
המוזיקה של לאופולד מוצרט נמצאת, מסיבות מובנות, בצלה של היצירה של בנו וולפגנג אמדאוס, אך "סימפוניית הצעצועים" שחיבר עדיין זוכה לפופולריות, וחלק מהסימפוניות שחיבר, כמו גם מספר יצירות נוספות, שרדו עד היום. הוא השתדל ליצור תחושה נטורליסטית ביצירותיו.
אף כי יצירתו הייתה מקיפה ורחבה, קשה להעריך את היקפה האמיתי או את איכותה, שכן רובה אבד וקשה לדעת עד כמה מייצגות היצירות ששרדו את מכלול יצירתו. חלק מיצירותיו יוחסו בטעות לבנו, וחלק מהיצירות שיוחסו לו התבררו בסופו של דבר כיצירות של בנו.
החלבונים הם מיקרו מכונות, שעושות את רוב פעילויות החיים באורגניזמים. לכן דיוק המבנה של כל חלבון קריטי להשרדות היצור החי. מבנה החלבונים מקודד בחומר התורשתי. ביצורים בעלי תאים ממודרים (איקריוטים), כמו התאים שבגוף האדם, יש הרבה מקום לחומר תורשתי. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, ויש להם לחץ אבולוציוני לצמצום החומר התורשתי. לכן בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת מספר חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. כל זאת בלי לפגום במבנה ותפקוד החלבון. למשל, במקרה בו לשני חלבונים יש מספר מקטעים שווים ומספר מקטעים שונים, המידע המקודד עבור המקטעים השווים, מקודד רק פעם אחת, ועריכה שונה של המידע מניבה חלבונים שונים. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות, שרבות מהן זהות (חלבונים אוליגומריים). כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.
בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית,
הוציא הסולטאןמורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.
הרחבה (לפי הספר פאשות, פלחים ופיראטים של יעל בוכמן על ארץ ישראל במאות 16–18, עמ’ 193-199): הקפה הגיע לאזור בסביבות אמצע המאה ה־16. בתי הקפה החליפו את המסגדים בתור מקומות התכנסות ולכן עוררו את זעמם של אנשי הדת. ואמנם בבתי קפה רבים יכולתם למצוא גם אופיום, יין (או לחילופין: משקאות אלכוהוליים אחרים). לפי הספר מקור שמו הערבי של הקפה הוא במילה שמשמעותה „יין״: במילונו של אלפירוזבאדי (אנ') (מת בשנת 1414) „מח'תאר אל אצחאח״ כתוב בשורש ק.ה.י. כי היין נקרא „קהוה״ משום שהוא מדכא או מרחיק את התאבון. עפ'י ד'ר ירון סרי. Tzafrir - שיחה19:34, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay שימי לב שהערך המודגש הוא קפה ולא בית קפה, ושם במיוחד לרגל ההידעת פה הכנסתי את הערת שוליים מספר 4 שניתן לגשת אליה מהאינטרנט (גם ציינתי את זה בעת עדכון העריכה, הייתי צריך לכתוב גם כאן). אם זו הייתה הסיבה היחידה להתנגדות, אני מזמין אותך להסיר את התנגדותך. אם יש סיבה נוספת, אשמח לדעת. Theshumai - שיחה12:34, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay הי חנה, תודה. אני מבין לגמרי את כוונתך, במיוחד על רקע הדיון המתנהל כעת על עדכון מבנהו של דף הבית. חשבתי שזה יהיה ברור מההדגשה שהכוונה לערך קפה ולכן הכנסתי את המקור שם. אני מבין כעת שזה לא היה מספיק אפקטיבי. אציע בדיון המקביל הצעת ייעול בעקבות השיחה שלנו כאן. Theshumai - שיחה21:14, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
כאשר סוריהעצרה את אלי כהן, היא הכריזה שהוא "אשף ריגול". גם ראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול, הודה שכהן מרגל, וניסה לפדות אותו, טרם משפטו. אלא שכהן מעולם לא נשפט כלל על ריגול. הוא הוצא להורג באשמת כניסת אזרח לשטח צבאי סגור. אולם, למרות היותו אזרח, כהן נשפט דווקא בבית דין צבאי, כאילו היה חייל סורי. יתרה מזאת, הוא נשפט כאילו היה חייל פשוט, שנחשד בעבירה קלה - לאולם המשפט לא הורשה להיכנס שום קהל ושום עיתונאי (משפט בדלתיים סגורות), הצדדים לא יוצגו בידי עורכי דין, וכשופטים שמשו קציני הצבא. השופטים היו אותם קצינים בכירים, שהיו מיודדים עם כהן, לפני שנחשף. אילו כהן היה נשפט באשמת ריגול, כשלי ידידיו בצמרת הצבא והממשלה, בשמירת סודות המדינה, היו נחשפים.
בשנת 1954 נחנכה בקיבוץמעגן, אנדרטה לזכר הצנחןפרץ גולדשטיין, שנרצח במחנה ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה. בטקס החניכה נכחו כ-2500 איש, וביניהם ראש ממשלת ישראל, משה שרת, ועוד ממנהיגי המדינה כמו מרדכי נמיר, יגאל אלון וטדי קולק. נשיא המדינה שלח איגרת לאירוע, ומתכנני האירוע רצו להצניח אותה על הקהל. אולם צה"ל, ששלח את תזמורתו לאירוע, סירב להקצות מטוסים להצנחה. מועדון "קלוב התעופה לישראל", הסכים לשלוח פייפר לטובת הצנחת האיגרת בטקס, כאמצעי לשיווק עצמי. כשהפייפר קרב לקהל, ניסה מזכיר המועדון להצניח את האיגרת, אלא שמיתרי המצנח נתפסו בגלגל המטוס. מזכיר המועדון שרבב את פלג גופו העליון החוצה, ועסק ממושכות בשחרור המצנח, בעוד הטייס מנמיך טוס. בעת ההשלכה המחודשת של המצנח, הוסחה דעתם של כל אנשי צוות המטוס, וכולם, כולל הטייסים, עקבו אחר ההצנחה. כך אף אחד מהם לא שם לב לכך שהמטוס טס לעבר הקרקע. מיד אחרי ההצנחה, פגע המטוס בקרקע, התרסק בתוך הקהל, וגרם למותם של 17 איש, ביניהם חבריו לנשק של גולדשטיין, ששרדו את מלחמת העולם.
הניסוח "כל צוות המטוס עקב אחריו. לכן, מיד אחרי ההצנחה, המטוס פגע בקהל" בילבל אותי ולקח לי כמה קריאות להבין מה קרה שם. שווה להוסיף עוד כמה מילות הסבר שם. • צור סופר • שיחה • 08:05, 25 בדצמבר 2019 (IST)
מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאורपॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)
גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאורपॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
"וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
"ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
"קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאורपॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)
ב-1949, מטוסDC-3 דקוטה הטיס 28 ילדים יהודים מתוניס להבראה בנורווגיה, כהכנה לעלייתם לישראל. לקראת הנחיתה המתוכננת באוסלו, הוא נקלע לערפל כבד. הטייס הנמיך טוס בשטח הררי, וכנף המטוס פגעה בעץ. המטוס התקדם עוד שישים מטר, התנגש בצלע הר, התהפך, וזנבו ניתק ממנו. רוב הנוסעים הועפו החוצה מהמטוס. מכלי הדלק ניצתו, והציתו את המטוס. זנב המטוס נפל ליד נחל, והמשיך לבעור זמן רב גם לאחר ההתרסקות. בזנב נותר הילד יצחק אלל, כשהוא חגור בחגורת הביטחון אל כיסאו. תחת הכיסא נמצא ארגז תפוחים, מהם יכול היה יצחק לאכול. בעירת זנב המטוס הצילה את יצחק מקפיאה למוות במשך שלוש יממות. רק אז עברו במקום, באקראי, ציידים, שחילצו את יצחק - הניצול היחידי מתאונה אווירית זו, שכונתה אסון ילדי אוסלו.
בעד אבל האם יש סימוכים שהוא אכל מהארגז? ניתן לשרוד שלושה ימים גם בלי אוכל ולא ברור איך הוא הצליח להגיע לארגז אם לא יכול היה להשתחרר מחגורות הבטיחות. Assafn • שיחה10:49, 28 בדצמבר 2020 (IST)
קראתי עכשיו את הקישוריים החיצוניים ונראה שלא ארגז אלא שקיק עם כמה תפוחים שאמו הכינה לו והוא שרד מכיוון שנשלח עם סוודר עבה. Assafn • שיחה10:56, 28 בדצמבר 2020 (IST)
בסדר. לא ארגז. שקיק. העיקר שהיה לו אוכל. והסוודר בטח הואיל, אך עדיין בכאלו שלגים, חייבים מדורה כדי לשרוד בחוץ. איך הוא השתחרר? כשנגמרה ההתרסקות הוא התיר את חגורת הבטיחות. 77.126.33.19312:06, 30 בדצמבר 2020 (IST)
כדי להיות בטוח שאנחנו לא חוטאים לעובדות אשנה את הניסוח ל"בעירת זנב המטוס הצילה את יצחק מקפיאה למוות במשך שלוש יממות, ובמהלך הזמן הזה הוא ניזון מתפוחים שהיו לצידו במהלך הטיסה." אם מקובל (או אם לא יהיו הסתייגויות) בימים הקרובים אקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה10:25, 11 בינואר 2021 (IST)
כנ"ל, משתמש:Roee.knol יצר את הקטע הבא תחת השם "תבנית:הידעת? 30 בינואר 2021":
בשנת 1760, כשמונים שנה לפני ההכרזה על המצאת הצילום, פרסם תושב נורמנדי, טיפן דה לה רוש רומאן בשם Giphantie. ברומאן מתואר חלל גדול, המזכיר קמרה אובסקורה, ונושא "ציורים" על קירותיו, בהם מתוארים במדויק מראות של ים סוער, על צבעיו ותנועתו. כמה "רוחות רפאים" מסוגלות לקבע את הדימויים הנעים על גבי אריג שנטבל ב"חומר עדין", שיוצר דימוי מקובע; "מדויק יותר מכל מה שיכול כל אדם להפיק, וכה מושלם שהזמן לא יכול להורסו".
התופעה המתוארת מעניינת. השאלה אם היא מספיק מעניינת עבור קטע "הידעת". למעשה יש כאן עוד מקרה של סיפור מדע בידיוני, שהתממש במציאות. הדבר לא נדיר במיוחד, באופן כללי. הרבה מפרטי סיפורי המדע הבדיוני של ג'ול וורן התממשו בערך או בדיוק במציאות. אם מלבד סיפורי ג'ול וורן, הדבר נדיר, אפשר להוסיף לקטע משפט או שניים מקדימים, על ג'ול וורן, ולשבץ את הקטע בין קטעי "הידעת" של פורטל ספרות, או משהו כזה. עבור הדף הראשי של ויקיפדיה, זה לא מספיק מפתיע. תודה. 77.126.38.3213:21, 20 בינואר 2021 (IST)
בספטמבר 1995 נחשף בתחקיר של רונאל פישר במוסף "סופשבוע" בעיתוןמעריב, כי חברת "תנובה" הוסיפה לחלב עמיד דל-השומן שלה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקס שנקרא בפי הציבור סיליקון. הדבר יצר תהודה גדולה (במה שנקרא לימים פרשת הסיליקון בחלב) מה שגרם לפגיעה בהכנסות של תנובה שבשנת 1997, בעקבות הפרשה השקיעה כחצי מיליון דולר בהפקת פרסומת לחלב עמיד, שצולמה בתחנת החלל מיר, זה הייתה הפעם הראשונה מעולם שפרסומת צולמה בחלל.
תודה למשתמש שיצר את התבנית, ותודה לך על שהסרת אותה (אם זה אכן אתה). לדעתי לא מעניין בכלל. שום חלק בקטע לא מספיק מעניין. השקעה של מיליונים בפרסום הוא דבר שגרתי. הפעם הראשונה שצולמה בפרסומת בלוקיישן מסויים, גם הוא תחנת חלל, היא לא דבר מעניין. פגיעה בהכנסות חברה כתוצאה מפגם בייצור גם היא נפוצה. חמויישֶה - שיחה13:32, 19 בינואר 2021 (IST)
הפרטים בקטע מעניינים בתור חלק מערך. לא בתור אנקדוטה מוזרה ומפתיעה במיוחד. אילו פרשת הסיליקון הייתה מעלה מאוד את מכירות תנובה, וחוסכת ממנה את הצורך לצלם פרסומת יקרה, בתחנת חלל, אז זה היה מתאים להיות "קטע" הידעת. 77.126.38.3213:16, 20 בינואר 2021 (IST)
אין לי ציפיות גדולות מהקטע הזה. לא נראה לי שהוא מספיק סנסציוני בשביל העמוד הראשי של ויקיפדיה. אם כי אשמח אם תבדקו, שאין לי שום שגיאה בו, כדי שאוכל להכניס אותו למדור "הידעת" של פורטל בעלי החיים ושל פורטל הקולנוע. תודה. 77.126.92.1921:49, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
ספר הפנטזיה המפורסם "ההוֹבִּיט" מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין זכה בלמעלה ממאה תרגומים בעשרות שפות שונות. לעברית, הספר תורגם בשלושה תרגומים שונים. אחד מהם, המכונה "תרגום הטייסים" נכתב בנסיבות יוצאות דופן. במהלך מלחמת ההתשהנשבו מספר טייסים ישראלים על ידי צבא מצרים ונכלאו בכלא עבאסיה. אחד הטייסים, יצחק פיר, קיבל מאחיו עותק של ההוביט באנגלית, אשר הועבר לו דרך הצלב האדום. פיר ושלושה טייסים נוספים, מנחם עיני, אבינועם קלדס ורמי הרפז, החלו לתרגם יחדיו את הספר לעברית בעודם בשבי. זאת כדי שיוכלו ליהנות ממנו גם חבריהם לתא, שאינם דוברי אנגלית. הטייסים עבדו בזוגות, כאשר אחד קורא באנגלית ומתרגם בקול וחברו כותב בעברית ומתקן שגיאות לשוניות. כעבור ארבעה חודשים סיימו את מלאכת התרגום. בשנת 1973נפדו השבויים, ובשנת 1977הוצאת זמורה ביתןהוציאה לאור את תרגומם בעזרת מימון של חיל האוויר. בספר עצמו מוענק הקרדיט ל"טייסי חיל האוויר וחבריהם". הכוונה היא לשבויים נוספים שחלקו עם ארבעת המתרגמים את התא. החל משנת 2018 מועלה על ידי התיאטרון העברי המחזה "לשם ובחזרה" המגולל את סיפורם של ארבעת השבויים ושל "תרגום הטייסים".
ידעתי שקיים תרגום, שתרגמו טייסים בשבי. אבל לא ידעתי שהם תרגמו את הספר עבור חבריהם לשבי, שלא דיברו אנגלית. זה היה חידוש עבורי. 77.126.1.23717:30, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
באמת קטע מעולה. אין מאגר תמונות אחד של צה"ל שמחפשים שם. פשוט מחפשים ברשת ואם הכיתוב אומר שמדובר בתמונה שצולמה על ידי צה"ל או שהתמונה היא באחת מאתרי צה"ל, הפייסבוק, טוויטר וכו' אזיי מעלים ומבקשים אישור. בחיפוש לי מצאתי את מנחם בחליפת טייס או תמונה משותפת שמופיעה גם פה. לא יודע אם זה מתאים לפסקה פה. Geagea - שיחה14:19, 30 בדצמבר 2020 (IST)
מעולה, לדעתי כדאי להוסיף אותה לקטע, ולהדגיש את השם שלו. הוספתי בינתיים לקטע בצורה שבה לדעתי כדאי שזה ייראה, תגידו מה דעתכם. היא גם יותר רלוונטית מהתמונה הקבוצתית כי לא ברור שם הרלוונטיות של כל האישים לקטע. Geagea, אגב, יש שם עוד תמונה מעיינת של מנחם בסדר פסח בכלא, כדאי להוסיף גם לערך. תומר - שיחה15:12, 30 בדצמבר 2020 (IST)
ב-1796 בדיוקן Athenaeum (אנ') שצויר ושימש לציור הדיוקן שמופיע על שטר דולר אחד וליצירת מספר בולים במאה ה-19 נראית בליטה בשפתיים. אין לנו ערך על הפוטרט ולכן לא הכנסתי את זה אבל מקורות יש (אנ') ו(אנ'). שיפרתי קלות את הניסוח. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:07, 12 במאי 2020 (IDT)
הכאב היה חלק די גדול בביוגרפיה שלו שהוא הסתיר כל השנים. כחלק מכתיבת הערך קראתי שהוא נמנע אפילו מאכילה בארוחות חגיגיות ואכל רק אחרי שהוציא את התותבות. הידעת עוסק בפרטים שאינם העיקר אך הם מעניינים ומפנים לערכים שונים. כמובן העיקר הוא לא הדיוקן אלא השטר שנוצר בעקבותיו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:47, 12 במאי 2020 (IDT)
אגדה אורבנית, חסרת מקור וכנראה גם לא נכונה. בדף השיחה מופיע המקור כ"ויקיפדיה באנגלית", אבל זה לא כתוב שם, ולמעשה גם לא היה כתוב שם כשנוסף הקטע. הכוונה לקביעה התמוהה ש"קרייזלר סירב לשלם לארכיטקט כאשר הושלמה בניית האמפייר סטייט, והתברר שהוא יותר גבוה ממגדל קרייזלר". קודם כל, לסרב לשלם לארכיטקט בגלל שמישהו אחר בנה בניין אחר נראה תירוץ עלוב ולא מתקבל על הדעת. שנית, בניית האמפייר סטייט הסתיימה כמעט שנה אחרי סיום הבנייה של מגדל קרייזלר, כלומר קרייזלר סירב לשלם זמן רב לפני שה"סיבה" לפי הקטע בכלל התקיימה. ושלישית, זה פשוט לא כתוב במקום שאמור להיות המקור לסיפור. קיפודנחש02:03, 1 בפברואר 2018 (IST)
נגד. הקטע הזה לא אנציקלופדי ומדגיש באופן לא פרופורציוני אלמנט זניח ביותר בפרשה זו. "הדבר מעורר את השאלה, מה באמת היה הסיכוי..."? מעבר לקישורים המיותרים למילים היומיומיות "שאלה" ו"סיכוי", מדוע בדיוק מקרה זה "מעורר את השאלה" הזו? אנשים רבים שלמדו על מקרה זה בהחלט לא "שאלו את השאלה הזו". הניסוי שנעשה לגבי פיצוץ זה ע"י רשת טלוויזיה מסויימת הוא חסר חשיבות ביחס למקרה עצמו ולמשמעות ההיסטורית שלו. זה כמו לכתוב קטע "הידעת" על רצח לינקולן ולאחר שני משפטים המתארים את עצם קיום הרצח להמשיך ב"הדבר מעורר את השאלה, מה באמת היה קורה אם לינקולן לא היה נרצח?" ולהמשיך לפסקה ארוכה על תאוריות בנושא. Dovno - שיחה12:29, 3 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל קטע ״הידעת״ לא אמור להיות סיכום מאוזן של ערך אנציקלופדי. הוא צריך להציג אנקדוטה נקודתית ביותר. אילו היה בערך על אברהם לינקולן סעיף, שדן במחקר על מה היה קורה אילו גם ניסיון ההתנקשות השני בחייו היה נכשל, או מה היה קורה אילו ניסיון ההתנקשות הראשון היה מצליח, בהחלט היה אפשרי לכתוב על הנקודה הזו קטע ״הידעת״. אחת ההצעות היותר מוצלחות בדף הזה אכן עוסקת באנקדוטה הקשורה בלינקולן. היא דנה בשיניים התותבות שלו.
לפי מסורת מימי הבינייםהאפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת שבהתחזותה לגבר הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן בזהות בדויה כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר לכל היותר בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, כנראה אכן התרחש: בארי נולד בסוף המאה ה-18, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גוייסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו התברר שבארי הייתה למעשה אישה שהתחזתה כמעט כל חייה לגבר.
אני לא זוכר מי הציע את הקטע הזה, אבל הדיון בו הופסק בזמנו, כי היו בו קישוריות אדומות. כיום כולן כבר כחולות:
זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו
כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ולשם כך היא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואוןטטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.
אני בעד השימוש במונח זוויג בכל הקשור במינוח ביולוגי-זואולוגי. בעיני מגדר הוא מונח ששיך לתחום מדעי החברה ולבני אדם. שועל - שיחה20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נכון. כתוב במפורש שיש גם הזדווגויות בין יצורים הרמואפרודיטים. שאר הקטע עוסק ברוויה מינית, שאינה בהכרח בהזדווגות. אגב, מה שחסר בקטע זה הזדווגות עצמית. גם זה קיים בטבע. ... בכול מקרה, מיד אחשוב איך לשפר את המשפט הזה, כך שפחות יבלבל. 77.125.2.16213:45, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לתקן את המשפט הראשון ל"כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב להפרייה בין פרט שנולד כזכר ופרט שנולד כנקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר". אפשר גם להוסיף "חלק נכבד מהפרחים מכילים אברי מין זכריים ונקביים בו זמנית. מתוכם חלק נכבד גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית." 77.125.2.16213:59, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו
כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות אלא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואוןטטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.
כללית, אצל היונקים, הזכר הוא זכר כל חייו, הנקבה היא נקבה כל חייה, וכול לפרט באוכלוסייה יש אבא ויש אמא. אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים מסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים. כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. גם חלק נכבד מהפרחים הרמפרודיטים, מתוכם חלק נכבד מתרבה בשתי דרכים: גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית. מוטציה או רביית כלאיים יכולים ליצור מין המתרבה ברביית בתולים במקום ברבייה מינית. במין כזה יש רק נקבות, אין הזדווגות, וכל נקבה מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואוןטטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.
נהדר! הוספתי קישורים וערכתי (הוספתי גם אזכור למונח דיכוגמיה). עם זאת, יש כמה קישורים אדומים שיש להכחיל. המינוח "רבייה בעולם החי" בעייתי, שכן יש התייחסות בקטע גם לצמחים. כמו כן, יש לבחור תמונה. תומר - שיחה03:28, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
ראשית, אני לא מבין מדוע לא נכתב בדוגמא של הפרתנוגנזה על הדבוראים. רביית בתולין אומנם מתרחשת בקרב בע"ח נוספים, אבל לרוב נותנים את הדוגמא של הדבוראים להדגמת התהליך, בכל שיעור ביולוגיה בבית ספר, כך שהייתי מחליף את הלטאות בדבוראים במקרה זה.
שנית, על מנת למזער את כמות המונחים האדומים בקטע, הייתי מוריד את המילה ריסנית ומנסח כך: ..."ואילו חד-תאיים מסוימים כגון הפרוטוזואוןTetrahymena... זה הרבה יותר מדעי ולא גורע מן הטקסונומיות של המיקרואורגניזם.
ועוד: במקום לחכות להכחלת שוניתיים, הייתי עוקף את המגבלה ועולה בדרגה טקסונומית אחת למעלה - דקראים, ואז משנה את הניסוח כך: "דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים הם דיכוגמיים..."
אני דווקא חושב שחבל להעמיס בקישורים לערכים כללים שלא ממש קשורים בקשר ישיר, למשל פרוטוזואה היא קבוצה ענקית זה בערך לומר שיש בעלי חיים שלהם 7 מינים. אם כבר רוצים לעקוף את עניין אפשר פשוט להוריד את הקישור ולהשאיר את הפסקה המקורית בשחור. Assafn • שיחה13:26, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
דוגמה לאיקרית ממין Trombidium holosericeum. האיקרית מהסוג הדמודקס
הטפיל המיקרוסקופידמודקס פוליקולרום (Demodex folliculorum) מתת-מחלקת האקריות מתקבץ בבסיס שערות הפנים וניזון מתאיאפיתל. הוא מדבק כמעט ורק ב"ירושה" מההורים לילדיהם, ימים ספורים לאחר הלידה. ומאחר ובני האדם נדבקים כמעט באופן בלעדי מההורים שלהם, קיימת חפיפה אבולוציונית בין שושלת בני האדם לזו של הדמודקס פוליקולרום. מחקרים שדגמו את ה-DNA של הדמודקס פוליקולרום גילו, שניתן לדעת את מוצאו של אדם ספציפי, לפי דגימת הדמודקס פוליקולרום שעל עורו. למשל, אנשים ממוצא אסיאתי, החיים כבר דורות רבים בארצות הברית, עדיין יוטפלו בדמודקס פוליקולרום בעלת חומר תורשתי, המאפיין את תושבי אסיה. מאחר ודמודקס פוליקולרום מלווה אותנו משחר ימי האדם, עוד מהתקופה שבני האדם החלו לנדוד מאפריקה ניתן להשתמש בחקר הדמודקס פוליקולרום כדי למפות את נדידות העמים.
מעניין. מה באקט כיבוי הנרות מרמז על הרצון לעזוב את בית הקיץ? איך הנסיך הבין את הרמז? אם הייתי שם זה היה נראה לי אלמנט אומנותי נחמד. חמויישֶה - שיחה11:58, 4 ביוני 2020 (IDT)
נגני התזמורת לא אמורים לעזוב את מקומם באמצע ההופעה. הם לא אמורים לזוז מכיסאותיהם. הם לא שחקנים ולא רקדנים. כיבוי האור הוא בדיוק פעולה שקשורה בעזיבת מקום. נגן שרץ לשירותים, למשל, לא יכבה את הנר. בטח לא לפני המצאת הגפרור, כשהיה מסובך להדליק אש. 77.127.55.21112:18, 4 ביוני 2020 (IDT)
כן, ראיתי שלזה. שם זה על עניין השם בלבד, פה זה על ההקשר שלו למדיה הזו כולה. אפשר גם לאזכר את זה שהוא קרה לבנו על שם דמות קומיקס. מו סיזלאק • הטברנה12:05, 31 במאי 2020 (IDT)
נחמד. קביל. אבל יש בעיה. מדובר בשחקן ששיחק מאות או אלפי דמויות. אז שלוש או ארבע מהן היו גיבורי על. לא בדיוק אחוז גבוה מהדמויות שגילם. 77.127.62.21517:36, 31 במאי 2020 (IDT)
כ-110 דמויות, אך הקשר שלו למדיה הזו מאד חזק. זה לא נגמר בגילום ארבע דמויות, זה כולל גם את שם הבמה שלו, את אספנות הקומיקס ואת השם שנתן לבנו. מו סיזלאק • הטברנה23:14, 31 במאי 2020 (IDT)
העיתונאינתן זהבי נשלח בשנת 1988 על ידי מערכת עיתון "חדשות" לאתונה, כדי לסקר ניסיון של אש"ף להשיט ספינה עם פליטים פלסטינים מיוון לישראל. זהבי פגש באתונה במקרה את יוסי הראל, שהיה מפקד אוניית המעפילים "אקסודוס". בעמוד הראשון של "חדשות" פורסם ראיון של זהבי עם הראל, אשר התנגד לשייט המתוכנן, אבל צולם על רקע הספינה שעגנה בנמל פיראוס. במסיבת עיתונאים של אש"ף, שנערכה באותו יום נגשה אל זהבי גברת מטופחת - רימונדה טאוויל שהיתה פעילה מרכזית של הארגון. היא הציגה את עצמה ואת הבת שלה סוהא, והודתה לזהבי על הכתבה בשם יאסר ערפאת. רימונדה הציעה במפתיע לנתן זהבי להתחתן עם סוהא - למען השלום בין ישראל לפלסטין. נתן זהבי סירב בנימוס, ומעולם לא התחתן. מי שדווקא כן התחתן כעבור שנתיים, היה יאסר עראפאת שנשא את סוהא לאישה. ומה קרה לשייט? בסוף בוטל.
מקור במאמר של נתן זהבי[1] dMy • שיחה • 05:21, 08/01/2021 • כ"ד בטבת ה'תשפ"א
למה שמת את הקטע בסוף של רשימת הרעיונות הכלליים, במקום בהתחלה של רשימת הרעיונות המגובשים?
יכול להיות שעם מעט שיפורים קטנים, הקטע כן יתאים לעמוד הראשים.
העובדה שערפאת התחתן לא שינתה במיוחד את ההיסטוריה. ערפאת ממילא היה מכור ל"עבודה" וישן במשרד.
קשה לי להאמין שהפלסטינים יפרסמו דבר כזה, ולכן לא יכול להיות עוד מקור חוץ מזהבי עצמו. dMy • שיחה • 18:17, 08/01/2021 • כ"ה בטבת ה'תשפ"א
בעיה. הרבה אנשים מפרסמים על עצמם סיפורים מדהימים, שאם רק היה להם עוד מקור, חוץ מהאדם שמשבח את עצמו, היו יכולים להיות קטעי "הידעת" נפלאים. לדוגמה, ניצול שואה אחד, שיש עליו ערך בויקיפדיה (לא זוכר כרגע מי), מספר, שכילד הוא ברח ממחנה השמדה לכיוון מקרי, לתוך היער. הוא שוטט ביער והתרחק מהמחנה עוד ועוד עד שאפסו כוחותיו, והוא נרדם על סלע. בבוקר, כשהוא התעורר, הוא גילה שהוא ישן על המצבה של סבא שלו. 77.126.81.24409:15, 9 בינואר 2021 (IST)
מעבר לאמינות, לדעתי הקטע לא מספיק טוב. גם אם באמת הוצעה הצעה כזאת, היא ודאי לא הייתה רצינית. לא הייתה היתכנות אפילו לשנייה אחת שזהבי יישא את סוהא. מעשייה לא רצינית. וגם אם הכל היה שריר ובריר וקיים, לא נראה לי שסיפור אישי כזה הוא מספיק מעניין להידעת. חמויישֶה - שיחה11:28, 10 בינואר 2021 (IST)
קטע מעניין אבל המשפטים הראשונים מסורבלים. "הוא ביצע, בעודו במדים, ובהמשך, כשהיה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, חפירות ארכאולוגיות בלתי חוקיות", ניסוח לא הגיוני. ג'ון בונהם המלך (yiftaa | דברו!) 17:13, 5 באפריל 2021 (IDT)
בהסכם סייקס-פיקו הכפר סומן כבלבנון, למרות היותו ברובו עלווי, עדה מבוססת בסוריה, ולמרות עדויות על כך שלתושביו הייתה אזרחות סורית. בעת מלחמת ששת הימיםצה"ל השתמש במפות בריטיות ישנות, לפיהן הכפר נמצא בלבנון, וכיוון שלישראל לא הייתה חזית עם לבנון ישראל פסחה על הכפר. לאחר שנציג הכפר הגיע לקוניטרה במטרת הצהרת כניעה, צהל אסף את הנשק מהכפר אך נסוג ממנו.במשך החודשיים שלאחר מכן ישראל לא הסכימה לספח את הכפר לשטחי רמת הגולן במטרה להנמע מסכסוך עם לבנון, ולבנון סירבה לספח את הכפר מחשש שסוריה תראה את הצעד כבוגדני, ובכך הכפר התקיים כישות עצמאית בין ישראל ולבנון. כעבור חודשיים של בירורים ישראל הסכימה לספח את הכפר. לאחר הנסיגה מדרום לבנון הכפר נותר חצוי, כאשר חציו הדרומי לחלוטין בישראל וחציו הצפוני כביכול בריבונות לבנון, אך בפועל לאזרחיו אזרחות ישראלית. מצב זה יצר לא פעם סוגיות בעייתיות של שאלת הריבון בשטח.Sagi128F17v - שיחה18:17, 1 בספטמבר 2018 (IDT)
כאן כבר יש חומר יפה לקטע הידעת! צריך לנסח את זה יפה, לשים במסגרת ועם תמונה, ולהעלות לראש הרשימה שלמעלה. אפשר להתחיל את הקטע עם משפט שאומר, שבעיקרון בסכסוכי גבול, כל צד דורש שטח לעצמו. אך במקרה של כפר רג'ר, כפר עם אדמה פורה ואנשים שלא עוסקים בשום פעילות מיליטנטית, כל אחד משני הצדדים ניסה לאלץ את הצד השני לקבל את הכפר לידיו. אפשר לסיים גם בזה שכמו בשאר סיכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון, ישראל ויתרה בסופו של דבר, וכן קיבלה את הכפר לידייה. 77.127.2.10119:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)
הצעה
במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום הטריטוריה היחידה בהגדרה זו היא ביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלוויע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה,בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.
במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות נמצאות תחת מצב זה, ביניהן ליברלנד וביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלוויע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה לא הייתה חזית במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב. בין השנים 1985 ו2003 "המשולש הימי" בגבול הימי בין ישראל ומצרים היה גם כן טרה נוליוס, למרות שהשטח אינו קרקע. הן צפון ע'ג'ר והן המשולש הימי נודעו עקב הריבונות המעורערת בהם כמוקדי סחר בסמים.
במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלוויע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.
במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך – שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות מעטות עונות להגדרה זו, כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים התמודדה גם ישראל עם מצב דומה – הכפר העלוויע'ג'ר בגבול עם לבנון היה לפי המפות הישראליות שטח ריבוני של לבנון, שאיתה ישראל לא נלחמה במלחמה, אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כשטח בריבונות סורית. לכן, מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך היה לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה שבה לא טענה אף מדנה לריבונות על השטח, הכירה מדינת ישראל בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, על אף שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.
לואיס קורדס במטוסו, עם סימני ההפלות שצבר. שימו לב לסימול האמריקאי
בחילות אוויר שונים ידועים אלופי הפלות שהפילו מטוסי אויב של יותר ממדינה אחת. הישראלי המוביל ביניהם הוא סגן אלוףאברהם שלמון, שהפיל מטוסי אויב של שלושה חילות אוויר: המצרי, הסורי והעיראקי. ואולם הטייס שהפיל מטוסי קרב מהמגוון הגדול ביותר של חילות אוויר הוא לוטננט קולונללואיס אדווארד קורדס, טייס בחיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הפיל שבעה מטוסי קרב גרמניים, מטוס קרב איטלקי, ולאחר שהועבר לזירת האוקיינוס השקט - גם מטוס קרב יפני. מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי היא העובדה שהפיל גם מטוס תובלה אמריקאי, במכוון. במהלך הקרב על הפיליפינים, הבחין קורדס במטוס התובלה שעמד לנחות בשדה תעופה שעדיין היה בשליטת היפנים. קורדס ניסה ליצור קשר עם הטייס, שכנראה לא היה מודע למצבו של השדה, ומשנכשל (הסתבר לאחר מכן שמערכת הקשר לא הייתה תקינה) פתח באש מכוונת על מנועי המטוס, כדי להפסיק את פעולתם. מטוס התובלה נאלץ לנחות בים אך לא נפגע. הצוות והנוסעים חולצו למחרת, בריאים ושלמים, על ידי סירה מעופפתPBY קטלינה, שאליה התלווה קורדס. לימים נישא קורדס לאחת מהאחיות הצבאיות שהיו בין נוסעות המטוס.
קטע בסגנון ספר השיאים לא יכול להיות קטע הידעת. ברור שמישהו עשה משהו הכי הרבה. ברור שאם יש טייסים שהפילו מטיסים של כמה צבאות, אז יש טייס אחד שהפיל הכי הרבה כאלו. צריך לחדד איזו הפתעה בקטע. 77.125.91.17010:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו שקטע על האיש הגבוה בעולם, שמציין רק את גובהו ואת העובדה שהוא הכי גבוה בעולם, לא בדיוק מפתיע. ברור שמישהו היה האיש הכי גבוה בעולם. 77.125.91.17013:45, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
האזרח קיין מתייחס באהדה רבה כל כך להרסט עד שהוא רדף את הסרט וניסה לגנוז ולהחרים אותו. רעיון מוצלח אבל נדרש כאן שיפור. כמוכן, אפשר אולי להזכיר כאן את המונח עיתונות צהובה (העיתונים הצהובים היו צהובים לספרדים?) Tzafrir - שיחה19:31, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
לפי הערך על אנדרטת האונייה מיין, המסקנה הראשונית של החקירה הייתה שסיבת הפיצוץ היא מוקש ימי. למה שההיסטוריונים יודעים או לא יודעים היום אין שום קשר להתנהגות הגורמים השונים באותה עת. זו חוכמה בדיעבד.אודי - שיחה10:36, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
באורגניזמיםבעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.
בניגוד לחיידקים או נגיפים, באורגניזמיםבעלי תאים ממודרים (איקריוטי), בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. זאת משום שתא איקריוטים גדול פי אלף מתא של חיידק וגם גרעין התא האיקריוטי גדול משמעותית. לכן בתאים איקריוטים, אין לחץ אבולוציוני משמעותי לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי עצמו, נמצאים בחומר התורשתי גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות (פסאודוגנים). מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל.
משהו קטן שלא ברור (גם בנוסח הבא): למה יש הרבה יותר מקום? בגלל שמדובר על תאים גדולים בהרבה? (הגבלת החומר התורשתי לגרעין התא לכאורה מצמצמת את כמות המקום הפנוי. Tzafrir - שיחה17:26, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
עוד נקודה קטנה (עניין של מינוח): לא מדויק לכתוב „אין ברירה טבעית משמעותית לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי״. מה שאין כאן הוא לחץ (מהו המונח המדויק?) משמעותי. וחוץ מזה הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה01:54, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
פלוטו ושלושה מירחיו, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל
בין שנת1930 לשנת 2006, גרם השמיםפלוטו נחשב לכוכב הלכת התשעי במערכת השמש. אולם משום שהוא לא דמה מספיק לכוכבי הלכת האחרים, הוא וארבעה גרמי שמים אחרים, כמו קרס (שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. זאת משום שכארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן כארון לא בדיוק מקיף את פלוטו – שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון. (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). כמו כן, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון.
הרבה דברים במדע משנים את הגדרותיהם. מה שמיוחד בפלוטו, הוא שהוא שינה הגדרה, מהגדרה אחת שכבר לא התאימה לו, להגדרה שניה, שמלכתחילה לא התאימה לו. 77.124.47.15018:26, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
קטע זה אינו מדויק, ומטעה. ב-2006 היתה ועידה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. במסגרת הועידה היה דיון אם להוסיף למערכת השמש עוד 5+ גופים בעלי מאפיינים זהים לפלוטו, כאשר גילוי עוד מאות מעומדים פוטנציאלים. באותו זמן חשבו גם שאריס יותר גדול מפלוטו (היום יודעים שפלוטו גדול ממנו בקצת) ולכן, הרי שצריך להוסיף את אריס אם משאירים את פלוטו. ב-2006 הוגדר רשמית כי פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה, אריס וקרס הם כוכבי לכת ננסיים. עם זאת, גופים טרנס נפטוניים (סדנה, קווה-וואר וחברים נוספים) מעמידים את כל ההגדרה של כוכב לכת בבעייה, לאור כמות התגליות. הוועדה כמובן, לא נפגשה ועדכנה מאז 2006, אבל בהחלט לא תסכים "להחזיר" רק את פלוטו למעמדו הקודם. כמו כן מדענים פלנטריים יטענו שיש ירחים במערכת השמש שגדולים יותר והיו נקראים כוכב-לכת אם היינו פוגשים אותם בנפרד (כי יש להם אטמוספירה או אוקיינוסים וכו') ואולי רצוי גם לשקול את זה בהגדרות מחדש. בנוסף, פלוטו וכארון הם מערכת בינארית, ואת זה צריך לציין בקטע. אמא של גולן - שיחה11:31, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מדוייק. לא היה דיון אם להוסיף משהו למערכת השמש. ברור שאריס, למשל, הוא במערכת השמש. מערכת השמש מכילה המוני גרמי שמים. השאלה הייתה מה יוגדר כפלנטה.
גם לא מדובר על מאפיינים זהים או על תגליות בהכרח חדשות. קרס, לדוגמה, מוכר מאז 1800. הוא חדל להיות מוגדר כפלנטה עוד לפני שפלוטו התגלה. קרס גם לא טרנס נפטוני. איש גם לא מדבר על להחזיר את ההגדרה של פלוטו לפלנטה. לא מדברים על זה בשום מקום ובטח לא בקטע הזה.
פלוטו וכארון הם באמת מערכת בינארית. זה מוסבר בקטע. אבל הם לא מוגדרים ככאלו, למרות שהם כאלו באמת. על זה הקטע מדבר. הקטע מדבר על זה, שלמרות שבעת שכבר הבינו שפלוטו וכארון הם מערכת בינארית, במקום להגדיר אותם ככאלו, הגדירו את כארון כירח של פלוטו ואת פלוטו ככוכב לכת ננסי. היו צריכים להגדיר את פלוטו וכארון כמערכת בינארית ננסית. 77.124.47.15012:07, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא עברתי על כל הדיון, אבל נקודה מהותית: להבדיל מכוכבי הלכת, פלוטו אינו נמצא על מישור המלקה. כלומר, או שמלכתחילה לא נוצר מהדיסקה הקדומה, או שבשל מסתו הנמוכה מאד יחסית לכוכבי לכת גוף אחר הסיט אותו ממישור הדיסקה. הבדל מהותי נוסף הוא האקסצנטריות של מסלולו. לכוכבי לכת יש מסלול בעל אקסצנטריות נמוכה מאד. מעמדו של פלוטו ככוכב לכת היה שנוי במחלוקת לפחות משנות ה-70 של המאה ה20. בפועל, בעוד שלשאר כוכבי הלכת מאפיינים משותפים רבים, הוא אינו חולק אותם. אני בספק אם יש אסטרונומים שחושבים שהצבתו תחת ההגדרה "כוכב לכת ננסי" שגויה, ואם יש מדובר במיעוט קטן. אני חושב שעל התיבה לכלול את הפרטים האלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה15:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
מה שאתה מציע, בינתיים, יוצא לי ארוך ומפורט מדי. איפה אפשר לקצץ? זה יוצא משהו כזה:
"בעבר, כל גרם שמיםכדורי דיו, שהקיף את השמש, נחשב לכוכב לכת. לכן פלוטו נחשב לכוכב לכת, למרות שהוא קטן בהרבה משאר כוכבי הלכת ולמרות שמסלולו הרבה פחות מעגלי משלהם, לא מצוי במישור המלקה, ועובר דרך אזור אסטרואידים. בשנת2006, פלוטו וארבעה גרמי שמים אחרים (כמו קרס, שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. הם הוגדרו כך בשל מימדייהם, משום שמסלולם עבר באזור אסטרואידים ומשום שהם מקיפים את השמש בלי להוות ירח לגרם שמימי אחר. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. כארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון, ושניהם יכולים להיחשב למעין ירח של אותה נקודה (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). כמו כן, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו (וכארון) סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו (וכארון) סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון." 77.126.59.6419:18, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
בול דואר גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". כריכת הספר, שתמונתה מופיעה על גבי הבול, אוירה על ידי ולטר טריר - המאייר היהודי שאייר רבים מספריו של קסטנר
יש המון דרכים להסתדר עם הקישור האדום. אפשר פשוט לבטל אותו, הוא לא קריטי לקטע. אפשר גם להציג קטע עם קישור אדום, אם כי יש העדפה שלא. חמויישֶה - שיחה10:55, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
בעד אבל צריך שינויים קלים בניסוח השורה הראשונה. אני לא מבין למה המילה "טעם" כתובה בין מרכאות גם בקטע. המילה "אחראי" צריכה החלפה למילה אחרת. 77.125.42.14707:45, 3 ביוני 2019 (IDT)
הסיבה למרכאות היא שחריפות אינה טעם אלא פשוט תחושת צריבה או כווייה בפקעיות הטעם (כפי שמוסבר בקטע). אני מוכן להחליף את המילה "אחראי" במילה "גורם". אביתר ג' • שיחה • 11:55, 3 ביוני 2019 (IDT)
רוב בני האדם מחשיבים את החריפות לטעם. אני יודע שזו טעות. אבל אם אתה רוצה להציג את הסיווג הזה כטעות, אתה צריך להסביר למה הסיווג הזה מוטעה. אחרת, הרבה מאוד קוראים לא יבינו מה המרכאות עושות שם. אני מציע להחליף את המילה "טעם" במילה "תחושה", ולא להסתבך עם מרכאות לא מוסברות. 77.125.42.14712:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
יש פה כמה דברים... ראשית, אם כבר אפשר לומר שהפקסאיצין מתמוסס בשומן ולא שהשומן ממיס אותו. לגבי ליפופיליות של קזאין - אני לא בטוח שיש לזה השפעה גדולה על הדבר. סביר להניח שהשומן שמצוין בחלב הוא הגורם העיקרי להמסה ולא החלבון. אני מציע להתייעץ עם כימאי. גילגמש • שיחה17:32, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
ההצעה לא התקבלה. חסר עוד תומך אחד. אם מישהו מוצא את הקטע וחושב שכדאי לקבל אותו הוא מוזמן להחזיר את הקטע להמתנה עם תמיכה. הוא יתקבל מיד. חמויישֶה - שיחה14:39, 21 ביולי 2021 (IDT)
ישנן הרבה ערים ששינו את שמן במהלך ההיסטוריה, אך לא הרבה ערים משנות את שמן באופן קבוע במהלך השנה. ניתן לשבץ את הקטע הזה באחד מששת הימים שבהן משנה העיר את שמה. אביתר ג' • שיחה • 12:45, 3 ביוני 2019 (IDT)
קטע טוב. המשפט הראשון לא לי היה מספיק ברור בקריאה ראשונה. האם סביר להתחיל את הקטע ב„בשנת 1925 שונה שמה של העיר צאריצין לסטאלינגרד, מכיוון ש[...]״.
למען הדיוק (ולמיטב הבנתי), העיר לא מחליפה את שמה בתאריכים אלה. באותם תאריכים מותר להשתמש בתואר "עיר הגיבורים סטלינגרד" כסמל באירועים רשמיים, נאומים וכדומה.Politheory1983 - שיחה18:43, 4 בפברואר 2020 (IST)
דמם של כל מיני החולייתנים ושל רוב מיני חסרי החוליות הוא אדום. מקובל בטעות לחשוב כי צבע זה מקורו בצבעם של אטומי הברזל הנושאים את החמצן, משום שתחמוצת הברזל המוכרת לנו, החלודה, היא אדומה. למען האמת, מקורו של הצבע האדום הוא בצבעו של ההמוגלובין שבו משובצים אטומי הברזל, ולא בצבע הברזל. מה עוד, שדווקא דם עני בחמצן הוא בעל צבע אדום כהה ואילו דם עשיר בחמצן הוא בעל צבע אדום בהיר. נשאי החמצן בחלק ממיני חסרי החוליות הם אטומי נחושת המשובצים בהמוסיאנין (אנ'), במקום אטומי ברזל המשובצים בהמוגלובין. צבעה של הנחושת המחומצנת מקנה לדמם של חסרי החוליות הללו צבע כחול או ירוק: סרטן פרסת הסוס, למשל, מפורסם בצבע הכחול של דמו. צבעה של תחמוצת הנחושת מוכר לנו בעיקר מן הפטינה שכיסתה את ציפוי הנחושת של פסל החירות, והקנתה לו את צבעו הירקרק.
דווקא אותי לא עניין בכלל. אני גם מפקפק בקביעה "מקובל לחשוב שמקור הצבע האדום הוא באטומי הברזל". אני בספק אם ימצא מישהו בעולם שחושב ככה. כי יש שתי אפשרויות: או שאדם לא חשב בכלל מניין מגיע הצבע האדום, או שהוא התעניין ובדק וגילה את האמת - ההמוגלובין. לא מאמין שמישהו יחשוב "המממ, מעניין למה הדם אדום. אה, בטח בגלל הברזל, הרי החלודה היא גם אדומה!". חמויישֶה - שיחה09:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
יכול להיות שהניסוח שלי צריך תיקון. יכול להיות שזה קטע שרק בעלי עניין בכימיה ימצאו בו עניין. מכל מקום, אטומי נחושת מחומצנים (כשאטום נחושת נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) הם הסיבה לצבע הכחול-ירוק של דם סרטן פרסת הסוס, והיית מצפה באותה מידה שאטומי הברזל המחומצנים (כשהברזל נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) שהם בעצם סוג של חלודה, יהיו הסיבה לצבע האדום של דם רוב בעלי החיים: חלודה היא אדומה. חלודה היא ברזל שהתחמצן. הברזל שנושא את החמצן נושא אותו באמצעות היקשרות מולקולרית אליו (ולהיפך, כשהדם מוביל את החמצן ליעדו, אטום החמצן מתפרק מתחמוצת הברזל וחודר לתא בצורתו המולקולרית). ההיקשרות הזו פירושה תחמוצת ברזל, שבה הברזל מחומצן. זה שדווקא דם עני בחמצן, כלומר דם שרוב אטומי הברזל בו אינם מחומצנים (אינם חלודים...), הוא בעל צבע אדום כהה יותר מדם עשיר בחמצן, זה קצת מפתיע. אביתר ג' • שיחה • 11:54, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
"רוב מיני חסרי החוליות"?! - לחרקים ולהרבה חסרי חוליות אחרים אין המוגלובין בדם, ודמם שקוף. למעשה יש להם לימפה ולא דם... יש פה בעיית ניסוח.
חוץ מזה, מה שאדום בדם זה לא תחמוצת של ברזל טהור אלא תחמוצת של קבוצת "הם", שבמרכזה יש אטום ברזל. זה לא בדיוק כמו חלודה על מוט ברזל טהור... 77.126.25.20618:21, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
עד ימי הביניים לא שימשו באלפבית הלטיני האותיותU ו-W. האות V שסימנה את עיצור ה-V, סימנה גם את תנועת ה-U, והכפלתה של האות הנ"ל (כלומר, VV) סימנה את העיצור W (באותה דרך שבה בכתב העבריהמודרני, משתמשים בהכפלת האות ו, "וו", כדי לסמן W במילים לועזיות). זמן רב לאחר המצאת הדפוס, בעת שכבר שימשו האותיות U ו-W בכתב יד, עדיין העדיפו בתי הדפוס שלא להשתמש בהן, ולסמנן באמצעות האות V, על מנת לחסוך בגלופות. מעניין לציין כי גם בעברית (לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד), משמשת האות ו הן כדי לסמן את העיצור V והן כאם קריאה לתנועת U. זאת, משום ששתי מערכות הכתב, הן הלטינית והן העברית, מקורן בכתב הפיניקי, שבו שימשה האות וַאוּ בשני התפקידים. ואו התגלגלה לעברית כאות ו, וללטינית כמקורן של האותיות U, V ו-W.
דברים שלא שיבצתי בקטע, כדי שלא להעמיס עליו:
צורת האות W, מרמזת על מקורהּ הצורני: הכפלת האות V
שמה האנגלי של האות W, דאבליו, "U כפולה", בעוד שצורתה הרישית היא כצורת V כפולה, מרמזת על הקשר בין V ל-U
W רישית דומה ל-V כפולה, אך W קטנה דומה ל-U כפולה; מה ששוב מרמז על הקשר הנ"ל בין U ל-V
שם המותג Bulgari נכתב כ-BVLGARI (אנ'), מה שמשמר את צורת הכתיבה הארכאית של U כ-V
בשום מקום לא כתבתי שאני מתייחס לאותיות היחידות שנוספו לאלפבית הלטיני. התייחסתי לאותיות מסוימות שנוספו, ולאחרות לא.
כפי שכתבתי למעלה, W נכתבת לעיתים כ-V כפולה (בכתב רישי ולעיתים גם בכתב קטן) ולעתים כ-U כפולה (בכתב קטן בלבד); זה אחד מהדברים שמרמזים על הקשר שיש בין ה-U ל-V ועל היסטוריה של האותיות U ו-W.
אכן, ו' נהגתה בעבר כ-W, אך כפי שניתן לראות, התייחסתי בקטע לתקופה שלאחר הוספת אמות הקריאה לעברית - "לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד"; בתקופה זו החלו להשתמש בו' כאם קריאה לתנועת U, וכסימן לעיצור: בתחילה W ויותר מאוחר V; לא רציתי להכביר במידע בקטע ורק ציינתי לתואם בין העברית לאנגלית שבשתיהן, בתקופה מסוימת, אות אחת סימנה גם את העצור V וגם את התנועה U; זה מה שעניין אותי מלכתחילה דווקא באותיות הללו. אביתר ג' • שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
הרבה אותיות נוספו או הוחסרו בתקופות אלו או אחרות. באנגלית תיכונה, למשל, היו שתי אותיות, שאחת מהן שמשה במקום אחד הפונים שמיוצג בTH והשניה שימשה במקום הפונים השני שמיוצג בצירוף אותיות אלו. 77.126.12.10711:02, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
ראה למעלה; בשום מקום לא כתבתי אחרת. התייחסתי לשינוי מסוים, שיש בו עניין, שאירע באלפבית הלטיני. לשינויים אחרים, מעניינים ככל שיהיו, לא התייחסתי. אביתר ג' • שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
יש כאן חומר לקטע ״הידעת״. אבל צריך לנסח את הקטע אחרת. צריך להתחיל מהמצב בעברית המודרנית, שבה האות ו׳ מחקה את הu, o, v, וגם את הw. בהמשך להסביר שגם באלפבית הלטיני, פעם רוב האותיות האלו יוצגו באות בודדת. 80.230.69.20622:30, 27 בנובמבר 2019 (IST)
מנסה לנסח מחדש:
האות V לצורותיה
בעבר, מערכת הכתב העברי הייתה אבג'ד, כלומר מערכת כתב עיצורית. לא היה ייצוג בכתב העברי לתנועות, וכל האותיות סימנו עיצורים בלבד. ככל הנראה, בתקופה זו סימנה האות וי"ו את העיצור W (כפי שמשתקף בהגיית העברית בקרב עולי יהדות תימן, וכמקובל בערבית). עם הצורך לפשט את תהליך הקריאה, חדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד גמור, והאותיות אהו"י החלו לשמש בתפקיד כפול: לעיתים סימנו עיצורים ולעיתים שימשו כאמות קריאה לסימונן של תנועות. האות וי"ו שימשה לפי הצורך כמסמנת את העיצור W וכמסמנת את התנועות O ו-U. אולי הדיפתונג שיוצר העיצור W כשהוא בא לאחר תנועה הוא הסבר חלקי לכך, שכן ה-W חותם את הדיפתונג בתנועת U. לאחר זמן, השתנה אופן הגייתם של העיצורים בעברית, והוי"ו העיצורית בעברית המודרנית נהגית כמו העיצור V. כדי לסמן W במילים לועזיות שאולות, נעשה שימוש בהכפלת האות וי"ו ("וו"). בדומה לתפקידה של הוי"ו בעברית, גם מקבילתה הלטינית, ה-V, שימשה עד ימי הביניים בשלושה כובעים: V בודדת סימנה לעיתים את העיצור V ולעיתים את תנועת ה-U, ו-V כפולה (VV) סימנה את העיצור W. מערכת הכתב הפיניקי, שהיא מקורן של רוב מערכות הכתב המערביות כולל הלטינית והעברית, היא ההסבר לתואם הזה בין הכתב הלטיני לכתב העברי, שכן האות וַאוּ הפיניקית, גם היא סימנה הן את ה-W והן את ה-V וה-U. רק לאחר ימי הביניים נוצרו האותיות W ו-U, והאות V הפכה למסמנת חד-ערכית של העיצור V.
הדברים וסדרם מוצאים חן בעיניי.
יש לתמצת את הניסוח, כך שהקטע יהיה קצר יותר.
יש להוסיף לקטע את העובדה, שפירוש שמה של האות W באנגלית הוא "פעמיים U" ובצרפתית פירוש שמה הוא "פעמיים V".
בהגייה התימנית של העברית, האותו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק, או שהיא נהגת כעיצור, שצלילו דומה לצליל האות W באנגלית. כשיהודי תימן הגו את הצליל, המסומן באנגלית באות V, הם עשו זאת רק בהתאמה לאות העברית בי"ת, כשזו אינה דגושה. לעומת זאת, יהודי אשכנז, דוברי היידיש, לא הצליחו להגות כלל את הצליל המסומן ב-W. בעברית שבפיהם, גם הו"ו העיצורית וגם הבי"ת הבלתי דגושה, נהגו שתיהן כמו האות V. כתוצאה מהשפעת ההגייה האשכנזית, בעברית של ימינו, כשרוצים לסמן צליל של W, מסמנים אותו בו"ו כפול. תהליך דומה עבר כמה מאות שנים קודם לכן על שפות אירופה. האות W נוצרה בהן, מלכתחילה, מהכפלה של האות V או מהכפלה של האות U. לכן ברבות משפות אלו, שמה של האות W הוא U כפול או V כפול.
מתנגד לניסוח הזה. מאד פשטני ולא מתאר נכונה את התהליך ההיסטורי שעבר על הו"ו ועל מערכת הכתב העברי בכלל (מאבג'ד לשפה המסמנת תנועות). כנ"ל באנגלית, לא מוזכר תפקידה של ה-V כמסמנת תנועת U, אלא רק כמסמנת את עיצורי W ו-V. חוץ מזה הניסוח קצת לא נכון: "ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק"? לא היא, הו"ו סימנה אם קריאה לתנועה עוד הרבה לפני שפותחה מערכת הניקוד הטברנית, ואצל התימנים בכלל שימשה מערכת ניקוד אחרת שלא היה בה חולם ושורוק, אז זה קצת לא מדויק לומר שאצל התימנים הו"ו היא חלק מחולם ושורוק. רואה בחיוב את קיצור הקטע, אך צריך לנסח אחרת. כשאתפנה, אקדיש לכך זמן בימים הקרובים. אביתר ג' • שיחה • 18:35, 6 בינואר 2020 (IST)
אולי כך:
האות וַאוּ הפיניקית
האות ו"ו העברית והאות V הלטינית עברו היסטוריה לשונית דומה, ובעקבות כך הן סימנו או מסמנות הגאים דומים: מקורן של שתי האותיות הללו הוא באות וַאוּ () הפיניקית (הכתב הפיניקי היה מקורן של שתי מערכות הכתב), ששמשה, בין היתר, לסימון העיצורים V ו-W ולסימון התנועהU. שימושים דומים היו גם לאותיות ו"ו ו-V. במערכת הכתב העברית, שימשה בעבר האות ו"ו לסימון העיצור W (כפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית). כשחדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד, שימשה הו"ו לעתים לסימון העיצור W, ולעתים לסימון תנועות ה-U או ה-O. לבסוף, שינויי הגייה גרמו להגיית הו"ו העיצורית כ-V, ולסימון העיצור W באמצעות הכפלת האות ו"ו. במערכת הכתב הלטינית, האות V שימשה מלכתחילה לסימון ההגאים V ו-U (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי), והכפלתה שימשה לסימון ההגה W. כיום, לאחר יצירת האותיות U ו-W, אין עוד צורך בשימוש באות V לסימון U או W, והיא משמשת אך ורק לסימון העיצור V. שמה של האות W (בצרפתית, וִי כפולה, ובאנגלית, יוּ כפולה), מרמז על ההכפלה ההיסטורית של האות V כדרך לסימון ההגה W.
מקורן של מערכות כתב רבות, וביניהן מערכות הכתב העברית והלטינית, הוא במערכת הכתב הפיניקית. האות וַאוּ הפיניקית (), ששמשה, בין היתר, לסימון ההגאיםW, V ו-U, היא מקורן של האותיות ו' העברית ו-V הלטינית, ומשום כך, לא פלא שגם אותיות אלו שמשו בעבר או משמשות כיום לסימון הגאים אלו. בעברית: בעבר (וכפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית), סימנה האות ו' את העיצור W. יותר מאוחר, היא סימנה הן את העיצור W, והן, כאם קריאה, את התנועות U ו-O. כיום, בעקבות שינויי הגייה, ו' העיצורית אינה נהגית כ-W אלא כ-V, ואת העיצור W מסמנים באמצעות הכפלת האות (וו). בלטינית: קודם ליצירת האותיות U ו-W, סימנה האות V הן את תנועת ה-U (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי) והן את העיצור V. הכפלת האות (VV) סימנה את העיצור W (כפי שמשתקף בשמה של האות W בצרפתית – וִי כפולה). מאז יצירת האותיות U ו-W, חדלה V מלסמן את ההגאים U ו-W, והיא מסמנת רק את העיצור V.
בעברית, בעבר (וכפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית), סימנה האותו' את העיצור, שבאנגלית מסומן ב-W. בתחילת דרכו של האלפבית העברי, זה היה התפקיד היחיד של האות ו'. יותר מאוחר, היא סימנה גם את התנועות שמייצג ניקוד השורוק והחולם (בתעתיק יפ"א, u ו-o). כיום, בעקבות שינויי הגייה, ו' העיצורית אינה נהגית כ-w אלא כ-v, ואת העיצור w מסמנים באמצעות הכפלת האות (וו). בלטינית, קודם ליצירת האותיות U ו-W, סימנה האות V הן את תנועת ה-u (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי) והן את העיצור v. הכפלת אות זו (VV) סימנה את העיצור w (כפי שמשתקף בשמה של האות W בצרפתית – "דאבל וִי"), ממש כתפקידה של הו' הכפולה בעברית בת ימינו. מקורן של האות העברית ו' ושל האות הלטינית V הוא באות הפיניקית וַאוּ (). גם האות F התפתחה ממנה. בכתב העברי הקדום, האות ו' די דומה לאות הלטינית הקטנה, f (ראו בתמונה).
אמונה טפלה נפוצה בתרבות המערבית גורסת שיום שישי ה-13 הוא יום של מזל רע. החשש הלא-רציונלי מפני יום זה אף מוגדר מדעית כ"טריסקאיידקפוביה" (Triskaidekaphobia), "פחד משלוש עשרה". בכל שנה ישנו לפחות יום שישי אחד כזה, ולעיתים גם שניים או שלושה. עם זאת, אמונה זו אינה שווה בכל התרבויות המערביות. בתרבות ההיספנית שמור מעמד זה ליום שלישי ה-13; גם בתרבות היוונית נחשב תאריך זה למועד של מזל רע, ובכלל נחשבים ימי שלישי בתרבות היוונית לימים חסרי מזל, בין השאר משום שקונסטנטינופול נפלה בידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי ביום שלישי, 13 באפריל1204, ונכבשה בידי העות'מאנים ביום שלישי, 29 במאי1453. באיטליה מייחסים חוסר מזל דווקא ליום שישי ה-17. ייתכן שמקורה של אמונה זו בספרות הרומיות המציינות את המספר, XVII. שינוי סדר האותיות יוצר את המילה VIXI, שמשמעותה "חָיִיתִי", בעבר, כלומר מוות בהווה. כמה סרטי אימהאמריקאיים שבכותרתם מופיע "יום שישי ה-13", שונו בתרגום לאיטלקית ל"יום שישי ה-17".
זה נושא טוב לקטע "הידעת". רק צריך להפוך את הקטע לקולח יותר. צריך גם לבדוק אם אין קטע על נושא זה. נדמה לי שיש כזה קטע. לא בטוח. חוץ מזה, נדמה לי שירושלים הצלבנית נפלה לידי סלח א-דין ביום שישי השלוש עשרה. 77.127.60.420:17, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
פסאודוגנים כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף[עריכת קוד מקור]
ברצף הגנום של יצורים שונים, ישנם גנים המקודדים ליצירת חלבונים. במהלך האבולוציה, עקב שכפול גנים לא מדוייק, נוצרו שגיאות שונות בגנום. שגיאות אלה הביאו ליצירת מוטציות שונות, ואף לקיומם של גנים שאינם מקודדים ליצירת חלבון כלשהו, הנקראים פסאודוגנים. דוגמה לכך היא הגן של גולונולאקטון אוקסידאז, האנזים האחרון בשרשרת הייצור של ויטמין C בגוף. גן זה קיים ותקין במרבית החולייתנים, אבל בכל מיני ההומינואידים שנבדקו עד היום, כולל האדם, הוא איננו מצליח להתבטא עקב מוטציה של הזזת מסגרת הקריאה. כתוצאה מפגם גנטי זה - האדם והקופים אינם יכולים לייצר ויטמין C בעצמם, והם יחלו ואף ימותו מצפדינה, אלא אם יקבלו אותו במזונם. ההסבר היחיד לכך אשר התקבל בקונצנזוס מדעי, הוא שהאדם והקוף ירשו את אותה אותה מוטציה שהתרחשה באב הקדמון המשותף שלהם לפני עשרות מיליונישנה.
הניסוח מעט מטעה. לא כל גן תקין מקודד לחלבון. יש גנים שמקודדים לאר אן איי שאכן מקודד לחלבון. אולם יש גנים שמקודדים לאר אן איי קטליטי, לאר אן איי שמשמש כסגנל, ואולי לעוד דברים. חוץ מזה יש בגנום גם אזורי רווחים בין הגנים ויש עוד דברים. פסאבדו גן הוא גן, שמבחינה תחבירית, נראה כמקודד לגן, אך הוא אינו מקודד לשום דבר. לא רק שאינו מקודד לחלבון. הוא ממש מקודד לשום דבר.
פסבדו גן הוא גן שהתנוון. במקרה של הפרימטים, הגן לוויטמין סי התנוון כי לא היה לחץ ברירה טבעית על תקינותו, כי אנחנו ממילא אוכלים את פרי העץ. 91.199.94.9612:28, 26 בדצמבר 2019 (IST)
עכשיו כשהוספת לכותרת את המילים "כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף", אני מציע לדחות את הקטע כליל. הרעיון לפיו יש אב קדמון משותף לאדם ולקוף הוא רעיון מאוד מוכר, שאינו מפתיע איש, ולכן אין לו מקום במדור "הידעת". (וזה בלי קשר לעובדה שאני חושב שהרעיון נכון מאוד, ובלי קשר לזה, שיש לרעיון ראיות חזקות בהרבה מאשר אתר בודד בגנום). אם זו הפואנטה של הקטע, אז הקטע מיותר לחלוטין. 77.125.125.15521:11, 28 בדצמבר 2019 (IST)
כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם. הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבדחלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.
ההשוואה ליונקים אחרים רלוונטית מאוד. הרי בכלל מדובר על משהו משותף לכול החולייתנים. חוץ מזה, הרעיון לפיו לאדם ולקוף יש אב קדמון משותף, לא מפתיע איש, ולא רלוונטי למדור "הידעת". נ.ב. גם לשרקנים אין GULO וגם הם צריכים ויטמין C. 77.125.125.15521:03, 28 בדצמבר 2019 (IST)
שבר עצם זרת ממערת דניסובה, ממנו מוצה גנום מיטוכונדרי של אשה דניסובית.
בתחילת דרכו, נשען חקר האבולוציה על השוואת מדידות נראות לעין של יצורים חיים ומאובנים - בעיקר עצמות מאובנות. הבעיה בשיטה זו היא שהתאבנות של בעל חיים היא אירוע נדיר ביותר, מכיון שרוב עצמות בעלי החיים אינן מתאבנות אחרי מותם, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. כתוצאה מכך, אוסף המאובנים המצוי בידי המדענים אינו מציג תמונה שלמה של כל המינים שנכחדו, אלא רק של מינים שעצמותיהם מתאבנות בקלות יחסית, כך שנמצאו שלדים מאובנים רבים ושלמים שלהם. חקר האבולוציה מביא את הפלאונטולוגים לחפש עדויות גם למינים נכחדים שנמצאו מעט מאוד שלדים מאובנים שלהם, או שנמצאו שלדים שאינם שלמים (אם כי רבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו). לדוגמה, גילוי השלד המאובן "לוסי", שסווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, נחשב להצלחה גדולה למרות שמשלד זה השתמרו רק כ-40% מחומר העצמות. התפתחות הביולוגיה המולקולרית, ובפרט שיטות מיצוי DNA ממאובנים, והשוואת רצפי הקודוני DNA, נתנה לחקר האבולוציה כלי חזק מאוד. כיום, גם מציאת חלק קטנטן של עצם, עשוי להוות תגלית חשובה. כך התגלה האדם הדניסובי, על פי שן בודדת של זכרזקן, וחלקיק עצם זרת יחיד של נקבה צעירה.
תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
נכון. בן יהודה כתב בעיתונות העברית האירופאית עוד לפני זמן העלייה הראשונה. אבל זה לא חד מספיק. בכול מקרה, תחיית השפה היא חלק חשוב מאוד מהציונות. חבל להפריד.
רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
נכון. אלא שמשום מה הם נקראו "היישוב הישן". האם אפשר לצרף זאת בקלות לקטע? כל העלייה הזו וההקמה הזו קדמה לעליה הראשונה. אבל כבר הזכרנו גל עלייה קודם לעלייה הראשונה. מה שחשוב בדוגמה הזו זה שהיא קשורה בהקמת יישוב חקלאי יהודי, לפני העלייה הראשונה.
היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך".
נחמד. לדעתי חסרה בקטע ההשפעה המלאכותית של דה בירס על הצע וביקוש, שהביאה להאמרת מחיר היהלומים במאה ה-20 (שעד אז היו הרבה פחות יקרים או פופולאריים). המידע על ה"לכלוך" מעניין. לדעתי הוא מחזיק קטע לבד, וגם עניין מחיר היהלומים (עם הרחבה שאינני בקיא מספיק בשביל לכתוב אותה) מחזיק קטע לבד. חמויישֶה - שיחה11:35, 12 בפברואר 2020 (IST)
חשבתי שהוא ביקש להוסיף, אז הוספתי. הוספתי את הפסוקית "(שחלקן נובע משיווק חכם וויסוט שוק חכם, במשך מאות שנים, שביצע קרטל היהלומים, דה בירס)". לפני ההיערה שלו, קרטל די בירס לא הוזכר בקטע. בכול מקרה, מבחינתי, שתי האפשרויות מתקבלות. אפשר להזכיר ואפשר לא להזכיר. 77.125.105.24816:38, 13 בפברואר 2020 (IST)
אפשר לפצל ואפשר להשאיר ככה. בכל אופן מעניין. לא ראיתי בערך יהלום אזכור לנושא הלכלוך - מה המקור לכך? וכן, עדיף תמונה של יהלום עם לכלוך. תומר - שיחה18:39, 31 במרץ 2020 (IDT)
אזכור לנושא הלכלוך, אפשר למצוא בקלות בגוגל. גם בסדרה התיעודית "הסברים", בנטפליקס, בפרק על היהלומים. בלי קשר, כנראה שיש לי כאן טעות. שבירת היהלום לשניים משתלמת כשיש בו סדק גדול. אבל לא מצאתי ממש תימוכין לכדאיות שבירה בגלל לכלוכים. לכלוכים גורמים ליהלום להישלח לתעשייה במקום לצורף, או שגורמים לצורף לתכנן את התכשיט כך שחלקי הזהב שבו יסתירו את הלכלוך. 77.126.68.9622:22, 6 באפריל 2020 (IDT)
מעמד הנשים ברואנדה גבוה גם מבחינת שוויון הזכויות המחוקק בחוקים וגם מבחינת ההגשמה העצמית בתפקידים בכירים. כל זאת ביחס להרבה מדינות בעולם. כך כתוב בערך. כך גם סופר בסרט התעודה שראיתי. אישית, לא ביקרתי בשום מקום קרוב בכלל לרואנדה. המקום הכי דרומי בו הייתי בחיי היה שרם-א-שייך, בסיני. 77.126.14.8012:30, 2 במרץ 2020 (IST)
מערת אבשלום היא מערת הנטיפים היחידה בישראל, הפתוחה לביקור הציבור הרחב. מגיעים אליה כ-200,000 מבקרים בשנה. זאת למרות שהעיר הקרובה אליה ביותר היא העיר הקטנה, בית שמש <חדש>שהיא מחוץ לכל מקום יישוב</חדש>, ולמרות שאין תחבורה ציבורית אל המערה. בתוך שטח שיפוט עיריית ירושלים באזור התעשייה עטרות, מצויה מערת נטיפים גדולה יותר ממערת אבשלום. אל שכונה נידחת זו (השכונה הרחוקה ביותר ממרכז העיר) ניתן להגיע בתחבורה ציבורית. מי שיודע איפה לחפש את פתח המערה הצנוע, ומביא עמו ציוד סנפלינג, יכול לבקר בה. מערת נטיפים נוספת, מצויה אפילו באזור מרכזי ונגיש יותר לציבור – בלב שכונת דניה, בחיפה. מי שחפץ לבקר בה, צריך לנחש איזה ממכסי מערכת הביוב בעיר, הוא מכסה מזויף, ותחתיו מוצפנת המערה. ראש העיר דאז, אבא חושי, החביא את המערה מעין הציבור, כדי להגן עליה. העירייה גם קנתה את המגרשים מעל המערה, כדי לוודא, שלא תתבצע בנייה מעליה, שתקלקל אותה.
אני מתנגד לקטע בגלל ניסוח לא תקין. אין שום הצפנה של המערה. בסך הכל העירייה פעלה באופן שנראה לה נכון וסגרה את השטח לציבור באופן שנראה לה. המערה ידועה - עובדה שכתבו עליה בעיתון. גילגמש • שיחה17:53, 13 בפברואר 2020 (IST)
הקטע חביב אבל לא מועיל כל כך כי הוא לא מפנה לערכים רלוונטיים חוץ ממערת אבשלום. כמה הערות: יש בארץ עשרות או מאות מערות נטיפים וכמעט כולן סגורות לציבור, לא משנה אם בתוך ערים או מחוץ. יש בתוך הערים הגדולות גם אתרים רבים נוספים בעלי עניין שסגורים לציבור. בנוסף, שכונת דניה בחיפה ממש לא נמצאת במקום מרכזי בעיר, ומנגד בית שמש היא לא קטנה כל כך ומערה שנמצאת בין ת"א לירושלים היא לא בדיוק נידחת. Reuveny - שיחה09:30, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
קטעי "הידעת" אכן נועדו לעודד אנשים לקרוא ערכים בויקיפדיה. הם לא נועדו להיות רק נחמדים, ולא נועדו לעודד אנשים לקום מהמחשב וללמוד דברים בכוחות עצמם. בטח לא להתפלח למתחמים סגורים לציבור. לכן אשמח להצעות לאופן שיפור קטע זה. תודה. 77.126.132.18316:37, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
איור שחזורי של הקרדו מקסימוס מהתקופה הרומית, ירושלים
המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפישה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. כדי להתחקות אחר מקור המילה יש לגשת לרחוב "קארדו מקסימוס" פינת "דקומנוס" בערים עתיקות רבות, שהיו קיימות בתקופת האימפריה הרומית (למשל ירושלים). הרומאים נהגו לחלק ערים לארבע שכונות בעזרת סלילת שני רחובות ראשיים בעלי שמות אלו.
לגבי מקור הקביעה, אמנם כך כתוב בערך, אבל גם בערך שלנו וגם בערכים בשפות המקבילות, אבל המקורות בעברית שם הם מאתרים של מורי דרך. לא מאתרים בלשניים. בצרפתית, המושג מחולק על שני ערכים שונים, ואני לא ממש מבין למה. אולי בגלל שמקובל להשתמש בצרפתית במילה "רובע" במקום במילה "שכונה". בכול מקרה, באחד הערכים האלו, אין מקורות ואילו בשני, אני לא בטוח שהמקורות דנים באטימולוגיה. באנגלית יש ערך שמקביל לאחד הערכים בצרפתית, מבחינת הקישוריות. אבל התוכן כמו זה המקושר לעברי. אין שם מקורות. בקיצור, או שתופשים דובר צרפתית כבד, כדי לברר לעומק, או שמחפשים פתרון אחר. אפשר גם לשחק ראש קטן... 77.126.14.8012:16, 2 במרץ 2020 (IST)
טוב... גיליתי שכבר היה פעם דיון בהצעה די דומה להצעה הזו. אפשר למצוא קטע די דומה לקטע הזה במדור "הידעת" של פורום בלשנות. 77.126.14.8008:19, 4 במרץ 2020 (IST)
בסופו של דבר, נשארנו עם אותה סיבה: המילה "רובע" דומה למילה "רבע", כי בעבר חילקו הרומאים ערים לארבעה חלקים (על ידי שני רחובות ראשיים שחצו אותם לאורך ולרוחב), כך שכל חלק כזה, רובע, היה גם רבע מהעיר כולה. מה זה משנה אם זה תואם את מצב העיר העתיקה בירושלים בתקופה כלשהי או לא? אביתר ג' • שיחה • 12:02, 8 בנובמבר 2020 (IST)
במלאת שנה להצעה, אני מעונייין לקבל את הקטע. רק נראה לי שאשנה את המשפט המתחכם "יש לגשת לרחוב "קארדו מקסימוס" פינת "דקומנוס"". עדיף לדעתי "מקור המילה הוא בנוהג הרומי לחלק ערים באמצעות סלילת שני רחובות מרכזיים, קארדו ודקומנוס, לאורכה ולרוחבה..." אם מישהורוצה לנסח, אשמח. אם לא, אתפנה לזה בקרוב. חמויישֶה - שיחה09:45, 2 בפברואר 2021 (IST)
איור שחזורי של הקרדו מקסימוס מהתקופה הרומית, ירושלים
המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר, שכונה או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפישה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. למעשה, מקור המילה הוא בנוהג של הרומי לסלול בערים רבות שני רחובות מרכזיים: "קארדו מקסימוס" ו"דקומנוס" (כך חולקה גם ירושלים). הרחובות שנסללו לאורכה ולרוחבה של העיר חילקו אותה לארבע שכונות.
אני לא חושב שזו בעיה, כי המשפט הראשון מתייחס לפירוש המילה בעברית. בכל זאת, על מנת לדייק ולמנוע טעות הוספתי מילה למשפט הראשון. חמויישֶה - שיחה11:39, 7 בפברואר 2021 (IST)
אף שמרבית הקוקיות, מקננות, דוגרות על ביציהן ומטפלות בגוזליהן בעצמן, הן נתפרסמו בהיותן טפילוֹת תטולה. רק 59 ממיני הקוקייה (56 מן העולם הישן ושלושה מן העולם החדש) מתוך 149 מינים (40%) מצדיקים את המוניטין שיצא לַמשפחה, ונקבות המינים הללו מטילות את ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות. טפילוּת זו נקשרה בשמה של הקוקייה, עד כדי כך שמין ותת-סוג נוספים המפקידים את הטיפול בצאצאיהם בידי אחרים, נקראים על שמהּ. נקבת דגסינודונטיס הקוקייה דואגת שביציה יישמרו, יגודלו ויבקעו בפיה של נקבת האמנון, ודבורי הקוקייה (בעיקר, מתת-הסוג Psythirus שבסוג בומבוס), מטילות את ביציהן בקיניהן של דבורים אחרות.
59 מתוך כמה? מתוך 60? מתוך 600? מתוך 6000? לפי הערך העברי יש רק 28 מיני קוקיה בעולם. אז איך בדיוק רק 59 מתוכם טפיליים? 77.125.77.18120:29, 11 ביוני 2020 (IDT)
אתה מוזמן להציץ בוויקי האנגלית. יש שם רשימה של כל מיני הקוקייה, בערך List of cuckoo species. מדובר על 149 מינים. אביתר ג' • שיחה • 02:55, 12 ביוני 2020 (IDT)
רק מיעוט, 59 מתוך 149 מיניהקוקיה, מצדיקים את המוניטין שיצא לַמשפחה כטפילי תטולה: נקבות המינים הללו מטילות את ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות. יתר 90 מיני הקוקיה, מקננות, דוגרות על ביציהן, ומטפלות בגוזליהן בעצמן. למרות עובדה זו, טפילוּת התטולה נקשרה בשמה של הקוקייה, וזאת, עד כדי כך שמין ותת-סוג נוספים המפקידים את הטיפול בצאצאיהם בידי אחרים, נקראים על שמהּ: נקבת דגסינודונטיס הקוקייה דואגת שביציה יישמרו, יגודלו ויבקעו בפיה של נקבת האמנון, ודבורי הקוקייה (בעיקר, מתת-הסוג Psythirus שבסוג בומבוס), מטילות את ביציהן בקיניהן של דבורים אחרות.
הנושא כן מעניין, אבל 40% זה עדיין אחוז מרשים, וזה לא מוזר שלקוקיה יצא שם טפילי בגלל אותם 40%. צריך אולי לנסות לנסח כיוון אחר. חמויישֶה - שיחה17:35, 15 ביולי 2020 (IDT)
קטע שסיכמתי בעיקר משני קטעי הידעת בפורטל וושינגטון די. סי[עריכת קוד מקור]
סמל גבעת הקפיטול
על פי תיקון בחוקת ארצות הברית, משנת 1801, העיר וושינגטון די. סי. כפופה ישירות לקונגרס ארצות הברית. זאת בניגוד ליתר ערי ארצות הברית, שכל אחת מהן כפופה למדינת המשנה בה היא יושבת. לכן, הקונגרס האציל סמכויות ניהול עיר נרחבות מהרגיל לעיריית וושינגטון. אלא שסמכויות אלו לא פותרות בעיה קשה יותר. בארצות הברית, הבחירות לקונגרס, כמו גם לסנאט – שני בתי המחוקקים של הפדרציה – נעשות דרך מדינות המשנה. ומכיוון שהעיר וושינגטון אינה כפופה לשום מדינת משנה, תושביה לא מיוצגים בשום בית מחוקקים אמריקני, לרבות זה שראש העירייה שלהם כפוף לו. בכך למעשה מופלים תושבי העיר וושינגטון לרעה על פני שאר אזרחיארצות הברית. זאת ועוד, עד שנת 1961, גם כל חבר האלקטורים הבוחר את נשיא ארצות הברית ואת סגנו היו רק נציגי מדינות משנה. במשך 160 שנה, תושבי העיר לא יכלו להצביע גם לבחירות אלו.
לא ברור (ואני עדיין לא אוהב את הרעיון במיוחד). כיוון להצעה חדשה:
ארצות הברית היא פדרציה שמורכבת ממדינות. בירת ארצות הברית, העיר וושינגטון די. סי., היא שטח פדרלי שלא נכלל בתחומי אף מדינה. הבחירות למוסדות הפדרליים העיקריים: הנשיא ובתי המחוקקים נעשים לפי מדינות, ולכן תושבי השטח הפדרלי של וושינגטון לא מיוצגים בהם. עם השנים האזור הפדרלי של הבירה יושב בצפיפות והיה מאוכלס יותר מ־13 מדינות אחרות בברית. לכן הבעיה תוקנה חלקית בשנת 1961: מאז יכולים תושבי המחוז להצביע בבחירות לנשיאות, אולם עדיין לא לבתי המחוקקים הפדרליים.
מצב שבו אפילו לאזרח אמריקני אחד, תושב ארצות הברית, אסור להצביע לשום בית מחוקקים, הוא מצב אפליה איום ונורא. זה מצב לא נסבל בדמוקרטיה. וזה לא משנה אם מדובר באנשים רבים או מעטים. 77.126.14.8014:24, 8 במרץ 2020 (IST)
נראה לך סביר שבמדינת ישראל, כל האזרחים תושבי מרכז ירושלים לא יוכלו להצביע לכנסת? זה הגיוני? עקרון בסיס בדמוקרטיה הוא זכות ההצבעה. אם דמוקרטיה שאסור להצביע בה נראיית לך עניין שגרתי, אז אסביר מחדש: 77.126.14.8016:38, 8 במרץ 2020 (IST)
סמל גבעת הקפיטול
העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה הוא הזכות של כל אזרח, תושב המדינה (לא כזה שגר שנים רבות מחוץ לארץ) להצביע בבחירות לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. ארצות הברית של אמריקה נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה. אלא שדווקא בה ישנם לא מעט אזרחים, תושבי המדינה, שמאז שנת 1801, נשללה מהם זכות ההצבעה לכול בית מחוקקים שהוא - פדרלי או של מדינת משנה. כמו כן, במשך 160 שנה נאסר עליהם להצביע גם לרשות המבצעת הפדרלית. אלו הם האזרחים תושבי עיר הבירה - וושינגטון די. סי.. עיר זו כפופה ישירות לקונגרס ארצות הברית. זאת בניגוד ליתר ערי ארצות הברית, שכל אחת מהן כפופה למדינת המשנה בה היא יושבת. בארצות הברית, הבחירות לקונגרס, כמו גם לסנאט – שני בתי המחוקקים של הפדרציה – נעשות דרך מדינות המשנה. ומכיוון שהעיר וושינגטון אינה כפופה לשום מדינת משנה, תושביה לא מיוצגים בשום בית מחוקקים אמריקני, לרבות זה שראש העירייה שלהם כפוף לו. בכך למעשה מופלים תושבי העיר וושינגטון לרעה על פני שאר אזרחיארצות הברית. זאת ועוד, עד שנת 1961, גם כל חבר האלקטורים הבוחר את נשיא ארצות הברית ואת סגנו - הרשות המבצעת הפדרלית - היו רק נציגי מדינות משנה. תושבי העיר וושינגטון מצביעים רק לראשות העירייה שלהם ולמועצת העירייה שלהם.
כמה הערות: (1) לא אהבתי את הניסוח החד-משמעי "העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה הוא...". למה דווקא זהו העיקרון הכי בסיסי? צריך להיות "מעקרונות היסוד". (2) הסוגריים "(לא כזה שגר שנים רבות מחוץ לארץ)" מסורבלות ביותר - ניתן לוותר. (3) "ארצות הברית של אמריקה נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה" - "של אמריקה" הוא ניסוח מיושן, ולא אהבתי את האמירה שהיא "נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה". צריך מקור לזה, וניסוח קצת יותר חד-משמעי שניתן להוכיח ולעמוד מאחוריו. (4) באופן כללי כל הנימה בקטע מרגישה קצת מוטית. בסך הכול הוא בא להציג עובדות, אבל עדיין. (5) איך הקטע מתיישב עם ערך זה (אנ')? ייתכן שהוא היה נכון רק עד 1961? --תומר - שיחה20:58, 11 באפריל 2020 (IDT)
גמדות איים היא תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי של בעלי חיים - בדרך כלל יונקים - כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים. אחד ההסברים האפשריים לתופעת גמדות האיים הוא שמתרחש תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות בסביבה המבודדת שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית. בין מיני בעלי החיים שעברו תהליך זה מצויים שועל האיים האפור, שאורכו כ-50 ס"מ, הזיקונית הננסית ממדגסקר שאורכה מגיע בממוצע ל-1.6 ס"מ, והממותה הננסית שהתקיימה בעבר באיי התעלה של קליפורניה, שגובהה היה כשל אדם. לפי חלק מההשערות, שרידי בני אדם נמוכי קומה שהתגלו באי באינדונזיה שייכים אף הם למין שייתכן שעבר גמדות איים, הומו פלורסיינסיס.
הוספתי, בהסתייגויות לפי הערך (לא בטוח שזה מין נפרד, ולא הומו ספיינסים חולים, ואם אכן זה מין נפרד לא בטוח שעבר גמדות איים). דב ט. - שיחה12:59, 24 בפברואר 2019 (IST)
נושא מעניין. צריך לשנות את השם של הזיקונית והממותה מ"ננסית" ל"גמדית"; "ננס" הוא מין שהיה קטן מאז ומעולם, ו"גמד" הוא מין שהפך לקטן כתוצאה מגמדות איים. מנחם.אל - שיחה13:08, 24 בפברואר 2019 (IST)
בעד אבל יש לי הסתייגות. מוצג פה רק צד אחד של העניין וכשמביטים על שני הצדדים, נוטים לחשוב שההסבר שיש פה הוא שגוי. קיימת גם תופעה של ענקות איים. יש לטאות גדולות מאוד באיים מבודדים מאוד, שבהם אין יונקים וכמעט ואין עופות. ההסבר שיותר קוסם לי הוא, שבהיעדר אויבים טבעיים, הברירה הטבעית נוטה לכוון כל יצור חי למימדים שהכי תואמים את הפיזיאולוגיה שלו. דהיינו, פילים שהובאו לקפריסין הפכו לנמוכים יותר עם הדורות, כי הם לא היו צריכים להתגונן מאריות, נמרים או דובים, ולכן לא הייתה ברירה טבעית לטובת פילים גדולים. 77.125.42.14712:11, 3 ביוני 2019 (IDT)
לפי הערך האנגלי על גמדות איים, מוצעים כמה הסברים, שמיעוט המשאבים הוא אחד מהם. אפשר להוריד את ההסבר ולומר רק שקיימים מספר הסברים לתהליך. דב ט. - שיחה10:49, 10 ביולי 2019 (IDT)
אתה טועה. יש לך שתי שגיאות. לספר ״מסעות גוליבר״ יש ארבעה חלקים. בחלק השני של הספר גוליבר מגיע ליבשת של ענקים. לא לאי של ענקים. בחלק הראשון גוליבר מגיע לאי הגמדים, ליליפוט, שמצוי במלחמה עם אי הגמדים השכן, ננופיט. לקראת סוף החלק הראשון של הספר, גוליבר מהגר מליליפוט לננופוט. ליליפוט וננופוט הם משל לאנגליה ואירלנד. 77.126.103.1016:36, 24 בנובמבר 2020 (IST)
כשרונלד רייגן היה מושלמדינתקליפורניה, הוא צידד בתעשייניים שדרשו לייעד חלק משטח שמורת הטבעהפארק הלאומי סקוויה לחטיבתעצים. רייגן ספג ביקורת על טיעונו, "אם ראית עץסקויה אחד, ראית את כולם", אף על פי שרייגן לא לגמרי טעה. השונות הביולוגית בין עצי הסקוויה באמת נמוכה ביחס לקבוצות הטקסונומיות הקרובות להם. זאת משום שרוב הרבייה שלהם אינה רבייה זוויגית (עם זכר ונקבה שמביאים צאצא משותף, שאינו זהה לאף אחד מהם), אלא רבייה לא-זוויגית, שבה יצור חי יוצר צאצא בעל חומר תורשתי זהה לחלוטין לשלו. בדרך כלל, ככול שהשונות הביולוגית גבוהה יותר בתוך אוכלוסייה, יש סיכויי שרידה גבוהים יותר לפחות לחלק מהפרטים, כשתנאי הסביבה משתנים. רבייה זוויגית היא רק דרך אחת להעלות את השונות הביולוגית באוכלוסיות. ישנם חיידקים ונגיפים רבים שמשיגים מגוון ביולוגי גדול בעזרת דיוק נמוך בשכפול החומר התורשתי, במהלך רבייה לא-זוויגית. דהיינו, מנגנון שכפול שגורם למוטציות רבות. החיסרון של מנגנון כזה הוא שמרבית הצאצאים של יצורים אלו אינם מתפקדים. אבל המגוון הביולוגי העצום שנגיף השפעת (בתרשים) משיג כך, מאפשר לו להתרבות ולשגשג למרות מערכת החיסון הטבעית והמלאכותית של האדם.
נחמד. אבל הקטע דורש מיקוד: (1) לא אהבתי את הערבוב של השפעת בנושא. מוטב להישאר בסקויה. (2) הקטע ארוך מדי - צריך הסבר קצת יותר על השונות הביולוגית - איבדת אותי לקראת סוף הקטע. תומר - שיחה19:46, 28 במרץ 2020 (IDT)
הנושא הוא השונות הביולוגית. הדגשתי את המילה "שפעת" היא היא פופולרית כיום. אבל הנושא הוא השונות הביולוגית עצמה. מיד אערוך את הקט כדי להסביר את העיניין. 77.126.68.9620:31, 28 במרץ 2020 (IDT)
איני בטוח אם הבהרתי בצורה מספקת את הזהות הזו: בשני המקרים שתוארו, הצורן (סיליקון) משייף את הלכלוך שעל פני המשטח. כל פעם הצורן בא בצורה אחרת, אך התפקוד זהה. אביתר ג' • שיחה • 13:34, 28 באפריל 2019 (IDT)
יש לי ספקות לגבי השימוש במונח ״העולם התחתון״ בהקשר של פיראטים. ניסוחים כמו ״לא הפריע להם״ וקביעה שזה ״לא נחשב לכזה [= כלומר למבזה] בקרב אנשי דת״ (שיניתי ל״אנשי דת מסוימים״) הם ניסוחים ציוריים, לא ניסוחים אנציקלופדיים, כנראה לא מדויקים. חסרה בקטע תשובה לשאלה - למה בכלל שרפו אותם? לכיף? מתוך הכרח? שיקולי אחסון? באופן כללי אני לא בטוח שהסיפור על ג׳ון סילבר בכלל רלוונטי פה - ברור שיש תמיהה סביב שריפת ספרי קודש, צריך להתמקד במקרה הספציפי שבו זה קרה. תומר - שיחה16:14, 30 בדצמבר 2020 (IST)
בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" - קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית, שמטרתו למנוע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, כתוצאה מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו חמאה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של שלה נערם במחסנים, בכמות של חצי מיליון טון בשנת 1975, ושיא של 1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. אולם בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים.
מקובל לחשוב כי זוהר ארגובהתאבד. אולם, לאחר שארגוב נמצא מתבתא המעצר בו שהה, רב פקד אהרון טל, שמונה לקצין בודק של האירוע, קבע שארגוב נהרג בתאונה. ארגוב ביים ניסיון התאבדות, כדי לסחוט מהסוהרים עוד ועוד תחליפי סם. הוא מת כתוצאה מאי ספיקת דם למוח, כאשר קרע בד התהדק על צווארו. הוא לא יכול היה להציל את עצמו, עקב השפעת תחליפי הסם שלקח.
האוצר וינסנט זורצולו, יחד עם עותק מקורי השמור בצורה מצוינת של החוברת.
לחוברת הקומיקס "Action Comics #1", שיצאה לשווקים ב-18 באפריל1938 והציגה לעולם את דמותו של גיבור-העלסופרמן, קיימים בין 50 ל-100 עותקים מקוריים בלבד. כ-200,000 עותקים הודפסו על ידי ההוצאה לאור, אך רובם המוחלט לא הצליח לשרוד במרוצת השנים. לפי חברת "Comics Guaranty", המתמחה בהערכות שווי לחוברות קומיקס, ישנן פחות מעשר חוברות השמורות במצב סביר לפחות. נדירותה של חוברת זו הפכה אותה לפריט אספנות, והיא מחזיקה בשיא למחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור עותק של חוברת קומיקס בודדה - $3,207,852, ב-24 באוגוסט2014. ביולי 2010, משפחה שעמדה בפני עיקולביתה מצאה עותק מקורי ושמור בצורה בינונית של החוברת בזמן אריזתרכושם. דרך מכירה פומבית, העותק נמכר ב-436,000 דולרים - והציל את בית המשפחה.
רק אני ועוד אלמוני תמכנו בקטע. הייתי רוצה לראות עוד התייחסויות, או תמיכה נרחבת מעט יותר. במיוחד לאור העובדה שאני אמנם תומך, אך מעט מסוייג. חמויישֶה - שיחה15:19, 25 באוגוסט 2020 (IDT)
נגד שתי האופציות. לי אישית, משמיעת המילה "מסתערבים" היה ברור שמדובר במי שמתחזים לערבים. אף פעם לא נתקלתי בטעות "מסתערים על ערבים". כיוון שכך, שורש המילה ומקורה לא מספיק מעניין לקטע. חמויישֶה - שיחה10:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
ארס פואטיקה היא תופעה של התייחסותו של האמן ליצירתו או לעצמו, בתוך יצירתו. שירו של חנן יובל "אחרת לא הייתי שר" הוא שיר ארס פואטי, שבו מסביר יובל את מקורם האופטימי של שיריו, ואת מה שמניע אותו לשלב בשיריו דווקא את האמונה בתקוות המחר, ביופיו של הטבע ובטוּבו של האדם. בשיר משלב יובל חריזה מתחכמת: בשורה "והם אומרים תפסיק לחרוז \ את אור הכוכבים; שיר רק מה שבנפשנו \ את הכאבים", ובשורה "והם אומרים תפסיק לחרוז \ את אש האהבות; שיר רק מה שבנפשנו \ את האכזבות", הוא דווקא חורז את אור הכוכבים ואת אש האהבות, בניגוד גמור למה ש"הם" דרשו ממנו.
אכן השיר של מנור. וכאן הבעיה. מנור כתב עוד שירים על יצירתו של מנור, כמו "השיר הבא".... ולגבי שירים שסותרים את עצמם, עלו פה בעבר עוד הצעות לקטעים על שירים כאלו. הן לא התקבלו, בטיעון שזה מאוד מקובל ששיר לא יהיה עם היגיון פנימי מושלם. אומרים ישנה - שיחה19:23, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
מעניין! הייתי מורידה את הפסיק בין ״שום דבר״ לבין ״שקשור ל7״ בשורה הראשונה. אין צורך בו לפני פסוקית שעבוד, ובקריאה ראשונה נראה שבאר שבע אינה קרויה על שם שום דבר (הי, מוזר!) ורק בהמשך הקריאה מתברר שמדובר בשום דבר שקשור ל7 (הייתי צריכה לקרוא שוב את המשפט כדי לחדד לעצמי את הכוונה. בלי הכותרת היה אפילו יותר קשה להבין את המשפט). Saifunny • שיחה22:38, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
נהדר! סליחה שאני קטנונית - אבל אולי גם הפסיק בין ״שמה של העיר״ לבין ״באר שבע״ במשפט הראשון מיותר (המשפט יותר ברור בלי הפסיק, בהנחה שאין כותרת שמתייחסת לעיר באר שבע כאשר ״הידעת?״ מוצג בעמוד הראשי).
לפי מה שהבנתי משיעורי הדקדוק, כן צריך שם פסיקים. אם כי אני מודה, שאני חובב פסיקים גדול. אני מציע שנמתין לעוד דעה. בכול מקרה, לא הכרתי קטע, שהפסיקים לבדם פסלו אותו. אומרים ישנה - שיחה00:08, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
א. פסוק ל"א אמנם קובע כי ”עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא 'בְּאֵר שָׁבַע', כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם” ([2]) אולם הצירוף "שֶׁבַע כִּבְשֹׂת" (הצאן) חוזר על עצמו בכל אחד ואחד משלושת הפסוקים הקודמים לפסוק זה. לכן קשה לומר שאין שום קשר בין שם העיר לבין המספר שבע.
במחילה, חוששני שלא. אני טוען כי הסיפור האטיולוגי הנזכר לעיל מלמד כי השם "באר שבע" נגזר מלשון השבועה שבין אברהם לאבימלך, אולם מאותו סיפור ממש ניתן היה לגזור את השם "באר שבע הכבשות". כמו כן, אני מציין כי השם התיאופורי "שוע" היה רווח בכנען הקדומה בתקופה סמוכה (כפי שניתן ללמוד מבת שוע ובת שבע), מה שמעלה את האפשרות כי באר שבע נקראת על שם האל שוע, או למצער על שם אדם שנקרא על שם האל שוע. איני מכיר היסטוריון המציין את האפשרות הזו, אך איני מומחה בנושא. ליאורपॣ • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 09:46, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
הסופר המקראי כותב, מפורשות, שהבאר נקרא "באר שבע" בגלל השבועה. לכן זה בסדר גמור לכתוב, שלדעת הסופר המקראי, המקום נקרא "באר שבע" בגלל השבועה. הסופר המקראי לא כתב, ששבע הכבשים עשו זאת, למרות שהוא כתב, שהיו שבע כבשים. אומרים ישנה - שיחה12:53, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
במלחמת האזרחים האנגלית נלחמו תומכי הפרלמנט הבריטי בראשות אוליבר קרומוול במלוכנים, תומכי צ'ארלס השני, מלך אנגליה. לעזרת תומכי הפרלמנט ניצבה הרפובליקה ההולנדית. המלוכנים, שנסוגו לאיי סילי, חלק ממחוז קורנוול, שלטו בצי המלכותי, התקיפו את הצי ההולנדי והסבו לו אבידות כבדות. לפי זיכרונותיו של איש חצר אנגלי, הגיע לאיי סילי האדמירל ההולנדי מרטן טרומפ כדי לדרוש פיצויים. משלא קיבל פיצויים על האבידות של ספינות הצי ההולנדי – הכריז מלחמה על המלוכנים מאיי סילי. אף שחוקרים מודרניים מפקפקים ביכולתו של טרומפ להכריז על מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים, לא נחתם הסכם שלום, שכן נאמני המלוכה הוכנעו מעט לאחר מכן, והולנד שכחה מהמלחמה. רק ב-1986, 335 שנים לאחר הכרזת המלחמה, נחתם הסכם שלום, וכך הייתה המלחמה השולית בין הולנד לאיים האנגליים הקטנים לאחת הארוכות בהיסטוריה, על אף שטיפת דם אחת לא נשפכה במסגרתה.
לפי הערך על טרומפ: „ב־30 במרץ 1651, הגיע טרומפ לאיי סילי כדי לדרוש פיצויים מהצי המלכותי על הנזקים שנגרמו לספינות ההולנדיות ולמטען שנשאו. על פי זכרונותיו של וויטלוק, מכתב מתאריך 17 באפריל 1651 מסביר: "טרומפ הגיע לארמון פנדניס וסיפר שהיה בסילי ודרש פיצויים על הנזקים שנגרמו לספינות ההולנדיות ולמטענן, ומשלא קיבל תשובה מספקת, השתמש בסמכותו כדי להכריז עליהם מלחמה." באותה תקופה איי סילי היו למעשה נפרדים מאנגליה עצמה, ועל כן המלחמה הוכרזה בנפרד על אנגליה ועל איי סילי. כך, במקביל לפריצת מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה, נפתחה מלחמת הולנד-איי סילי, הלא היא מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים. ״. נראה לי שצריך לתקן את הערך על המלחמה. טרומפ היה מפקד הצי ההולנדי או משהו כזה ולא סתם „פקיד ממשלה״. Tzafrir - שיחה13:20, 9 במאי 2020 (IDT)
בערך עליו הוא מוגדר כאדמירל למוד קרבות. לכן שיניתי פה את המילים ״פקיד ממשלה״ ל״מצביא״. לשאר הפרטים אין מקום בקטע. הקטע נועד לגרום לאנשים לקרוא אותם בערכים. 77.125.87.16414:07, 9 במאי 2020 (IDT)
הנושא מעניין. שתי הערות: ראשית, בניסוח הנוכחי, לא ברור מה הקשר של התמונה שצורפה. שנית, לדעתי חשוב כן להדגיש שלא הייתה מלחמה בין אף אחד לאף אחד. אולי אפשר לנסח קטע שמתחיל במילים "מלחמת 335 השנים היא...". בעצם, המשפט שמופיע בפסקת הפתיחה של הערך עצמו יכול להיות פאנץ' יותר טוב לקטע מכפי שהוצע: "ככל הידוע המלחמה נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה". חמויישֶה - שיחה15:26, 12 במאי 2020 (IDT)
תצלום לוויין של איי סילי, בו התבצרו המלוכנים, עת הסבו אבדות לצי ההולנדי, לפני הכרזת המלחמה.
מלחמת 335 השנים היא מלחמה שהתחוללה בין הרפובליקה ההולנדית לבין איי סילי שהיוו חלק מממלכת אנגליה. למרות שמה ולמרות אורכה המתמשך, במהלך המלחמה הצדדים כלל לא נלחמו זה בזה, היו ביניהם יחסים דיפלומטיים חמים, חילופי תיירות, מסחר מפותח והם אף שיתפו פעולה כנגד אוייבים משותפים. אין ודאות לגבי הכרזת המלחמה ובפועל לא היו כל פעולות איבה בין הצדדים. ככל הידוע "מלחמה" זו נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה. מצב זה התקיים במשך 335 שנים עד שנת 1986, אז נחתם הסכם שלום סמלי בין הולנד לבין איי סילי
תמצית הקטע: הורים של שני זמרים עבדו שמוסד. באחת השורות, באחד השירים, של אחד מהם, שאפילו לא הוא כתב, יש שורה שמדברת על ריגול. לא מעניין. חמויישֶה - שיחה17:05, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
הקטע מתאים למדור ״הידעת״ של פורטל פופ. הוא לא מספיק סנסציוני עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה. ובאמת חסרים קטעים ב״פופ״. כדאי לשים אותו שם. 2.53.63.7917:57, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
א. העברתי את הקטע למדור הידעת של פורטל פופ.
ב. האם אתה בטוח שלעובדי המוסד יש קייטנה מסודרת בה ילדיהם מכירים זה את זה, כמו עובדי אגד או האוניברסיטה? הניחוש שלי הוא שעבודה במוסד היא סוד, ושילדי מרגלים לא פוגשים אלו את אלו.
אני לא מבין על מה הוויכוח. האזינו בבקשה משנייה 04:56 ותיווכחו לדעת שמשפחת אשדות קיבלה את פניהם של משפחת אלאל ביום עלייתם ארצה, מתוקף השירות המשותף של אביה של אלאל ואביו של אשדות במוסד. כפי שמתואר כאן (ונשמט משום מה מהערך על אלאל), משפחת אלאל חולצה מתוניס בחטף משהתעורר החשש שאביה ייתפס. המשפחות נותרו מיודדות עד היום ואלאל אפילו לימדה את אשדות לנגן על גיטרה כשהיה בן 12. לעניות דעתי לא משתמע מהקטע לעיל שכל הילדים של עובדי המוסד באשר הם מכירים אלה את אלה, אך אם אתם סבורים אחרת אתם מוזמנים לשכתב את הקטע בהתאם. יום טוב, ליאורपॣ • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 10:52, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
העניין המרכזי הוא שגם אלאל וגם אשדות כתבו ושרו המוני שירים. ארבע מילים מתוך שיר בודד שאחד מהם הלחין ונהג לשיר, ופעם אחת השני הצטרף אליו לשירתו, זו פואנטה חלשה מאוד. צירפתי את הקטע שכתבת למדור הידעת של פורטל פופ. אבל לעניות דעתי, הקטע פחות מדי מפתיע עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה. אומרים ישנה - שיחה17:05, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
חוששני שהצדק עמך. גם אם נזכיר את יחסי הגומלין ארוכי השנים בין השניים - משפחתו קלטה את משפחתה, היא לימדה אותו לנגן בגיטרה, הוא הפיק לה אלבום, היא שרה איתו את מה שהפך ללהיט של אלבומו - הקטע יישאר חלש. אם אין רעיונות נוספים כיצד לשפר את הקטע אפשר לגנוז אותו מבחינתי. תודה, ליאורपॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ב • 17:16, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
אם תצליח למצוא מקורות לפסקה הבאה, מתוך הערך יזהר אשדות, היא יכולה להיות קטע חזק יותר: ”בגיל 11 החל אשדות לעסוק במוזיקה, כאשר החל ללמוד לנגן על גיטרה. אשדות הוא שמאלי, אך בשונה כמעט מכל גיטריסט שמאלי אחר, שהופך את סדר המיתרים בגיטרה כדי שיוכל לבצע עם יד שמאל את התפקיד המסורתי של היד הימנית – הפך רק את הגיטרה, ועד היום מנגן בגיטרה חשמלית שמאלית, כשסדר המיתרים הוא של ימנית הפוכה. לכן, בתחילה היה לו קשה למצוא מורה לגיטרה שיסכים ללמד אותו "לנגן הפוך".”אומרים ישנה - שיחה17:45, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
פסל דמותו של ארתור, על גג מוזיאון הילדים של בוסטון
אחת מדמויות הילדים המוכרות והאהובות בעולם כיום היא ארתור ריד גיבור סדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה ארתור. עם זאת, רבים תהו איזו חיה בדיוק מגלם ארתור הצעיר. בספרים ובסדרה כל הדמויות מבוטאות בצורת חיות - בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי הן קופות, אלן הוא דוב חום, בינקי הוא כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל - אך בעל החיים של ארתור נותר עבור רבים חידה לא פתורה. מעריצים רבים של הסדרה הופתעו לגלות כי ארתור הוא למעשה שנבוב, חיה לא מוכרת לרוב ובעלת מאפיינים ייחודיים מאוד אשר אינם מתאימים כלל למראה הקרטוני של ארתור המצוייר. למעשה, בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", הוא דומה הרבה יותר לשנבוב אמיתי מאשר עם צורתו המוכרת. זאת בעיקר משום שבספר הנ"ל לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור. יש שטענו כי הסיבה לקיצוץ אפו הייתה חשיפת פיו ובכך הפיכתו למוזר פחות ואייקוני יותר. טענה אחרת גורסת שמחבר הספרים, מארק בראון, הוריד את האף הארוך של הדמות כדי שיהיה קל יותר לאיירו. כך או כך, בסופו של דבר איבד ארתור כמעט לחלוטין את הדימיון בינו לבין בעל החיים המקורי שלו, וכאשר נוצרה סדרת הטלוויזיה בה ארתור מופיע בצורתו ה"מתוקנת", החל המראה החדש להפוך למראה הידוע שלו בעוד שהקודם נשכח.
הרעיון של הקטע יפה. אני חושב שצריך לומר אותו בפחות מילים, בלי לקצץ במשמעות. אני חושב גם שיש להשוות את התופעה עם האבולוציה של דמותו של מיקי מאוס. גם מיקי מאוס נראה בתחילה דומה בהרבה לעכבר מכפי שהוא כיום. אבל דבר אחד חייבים לשנות לחלוטין בקטע - חייבים תמונה אחרת. לקח לי הרבה זמן להבין את הרלוונטיות של התמונה לפה גם כשהגדלתי אותה. פסל של ארתור, מזווית קשת הבנה, בפינה רחוקה של תמונה קטנטונת, זה לא לעניין. 77.126.64.23713:05, 23 בינואר 2021 (IST)
בסדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה האהובה, ארתור, כל הדמויות הן בעלי חיים. בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי קופות, אלן דוב חום, בינקי כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל. אולם, די קשה לתפוש איזה מין בעל חיים הוא ארתור ריד, גיבור הסיפור, עצמו. עקרונית, ארתור הוא שנבוב. אלא שגם מי שמכיר שנבובים יתקשה לזהות חיה זו בציור של ארתור. בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", ארתור דומה יותר לשנבוב מאשר איורו המוכר כיום; בספר זה לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור, אולי כדי לחשוף את פיו, ובכך לחשוף את הבעות פניו או להופכו לאנושי ואייקוני יותר. אולי כדי שיהיה קל יותר לאיירו. תופעה דומה נראית ב"אבולוציה" של מיקי מאוס, שבשנת 1928 דמה יותר לעכבר.
נגד. רבים מקוראי ויקיפדיה לא שמעו על הסדרה ארתור בכלל, וגם בקרב אלו שכן שמעו על הסדרה, אך לא צפו בה באופן סדיר, הירידה לפרטים של דמויות בסדרה, שהם כלל לא מכירים, היא מוזרה. ובמילים אחרות: נכון, לא ידענו איזו חיה הוא ארתור, אבל גם לא עניין אותנו. חמויישֶה - שיחה16:09, 24 בינואר 2021 (IST)
אכן מפורסמת, ואני אכן מכיר, אבל מכיוון שחתמתי כבר ארבעה עשורי חיים לא ראיתי אפילו פרק אחד. אולי עברתי ליד המסך כמה פעמים כשאחד הילדים צפה. אני מניח שכמוני ישנם עוד רבים, רוב ממשי, שהשאלה מהו מינו של ארתור וכיצד זה יתכן שהוא שנבוב אם הוא לא דומה לאחד, לא מעניינת אותם. חמויישֶה - שיחה17:51, 24 בינואר 2021 (IST)
פהלווי היא מערכת כתב שהשתמשה באותיות האלפבית הסורי, והתאימה אותן לכתיבת מילים בפרסית אמצעית. בפהלווי מודגמת לעיתים תופעה לשונית מעניינת, הנקראת הטרוגרמה (אנ'): מילים מסוימות נכתבו כפי שהיו צריכות להיכתב אילו היו מילים בשפה הארמית-סורית, אך נקראו ובוטאו כמילים המתאימות להן בפרסית. לדוגמה, המילה שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים, אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית). גם בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, נתקלים לעיתים בתופעה זו. לדוגמה, ראשי התיבות.e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיני – exempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est.
בצרפתית, מקובל לכנות מכנסיים קצרים בכינוי המושאל מאנגלית, "shorts" (מבוטא: *שורטס). מקובל גם לאיית מילה זו, בצרפתית, בדיוק באותו אופן בו מאייתים אותה באנגלית, למרות שצירוף האותיות sh לא מקודד בצרפתית לשום הגה בכלל. אילו מילה זו הייתה מאוייתת לפי כללי האיות הצרפתיים, היא הייתה מאוייתת *chortse. באותו אופן, המילה האנגלית לבית קפה, "קפה", מאוייתת באנגלית "Café", כי היא הושאלה מהצרפתית עם האיות שלה. אילו היא תקרא לפי חוקי האיות האנגליים, היא תבוטא "קייף". יש גם דוגמאות קיצוניות יותר להשאלת כתיב. בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיני – exempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. ויש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).
קטע טוב. אבל הדוגמה הראשונה לא ברורה לי. א’ בעברית מודרנית משמשת במקרים רבים להצגת מקום הטעם. כמוכן במקרים הזה היא עוזרת לבדל את המילה מהמילה פרק. Tzafrir - שיחה13:53, 27 ביוני 2020 (IDT)
יש הרבה דוגמאות יפות ביידיש שאפשר להשתמש בהן, נגיד המילה תכלית שנכתבת כמו בעברית אך מבוטאת תכלס, או בעל הבית שמבוטא בלבוס ובין הכלאיים המעניין גם הוא, בלבוסטה, "בעל-הביתית". אוֺדוֺ - שיחה17:08, 28 ביוני 2020 (IDT)
אגב, גם באנגלית ובצרפתית יש עוד מיליון דוגמאות. (כמעט כל מילה צרפתית, שמכילה w היא דוגמה כזו. אם תופעת השאלת האיות לא הייתה קיימת, הצרפתית לא הייתה מכילה אות זו בכלל. במקומה היו כותבים צירופי אותיות תנועה בשביל מילים, שהושאלו מאנגלית, ו-v בשביל מילים שהושאלו מגרמנית.) גם כל מילה אנגלית, שמכילה sch היא דוגמה לזה. לא צריך לתת מיליון דוגמאות. צריך לתת מעט, שמחזיק הרבה. 77.124.54.23519:27, 28 ביוני 2020 (IDT)
תמצות:
המילה "פארס" בכתב פהלווי
המילה האנגלית לבית קפה, "קפה", מאויתת באנגלית "Café" או "Cafe". זאת למרות שהסימן é לא מקודד באנגלית לשום הגה, ולמרות שלפי חוקי האיות האנגליים, את צירוף האותיות Cafe, אמורים להגות, "קייף". מילה זו הושאלה לאנגלית מהצרפתית עם האיות שלה. באותו אופן, בשפות רבות, המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיני – exempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. יש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).
בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסרארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו"). למרות שאף גוף רשמי לא ייחס חשיבות להצהרותיו, נורטון פרסם מספר "צווים קיסריים" בהם קרא לפרק את הקונגרס, את שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ואף דרש להוציא את הכינוי "פריסקו", קיצור של סן פרנסיסקו, מהחוק. נורטון האקצנטרי התפרסם במהרה בעקבות הכרזותיו ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמיתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.
אלו מדים שהומצאו עבורו, בהתחלה אלו היו מדי קצין רשמיים (דומה למדי אא' שלנו) שהותאמו קלות. אחר כך זה היה מדים שנתפרו לו אישית. הוספתי הסבר ושיניתי עוד כמה נקודות. אוֺדוֺ - שיחה10:40, 20 במאי 2020 (IDT)
אני עדיין לא מבין את המשפט "ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר". חמויישֶה - שיחה12:11, 7 ביוני 2020 (IDT)
אולי זה אני, אבל אני באמת לא מבין מה קרה. בדיוק כשהוא קיבל מדים מקצינים התקבלו מדים חדשים ממועצת העיר? יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה09:24, 8 ביוני 2020 (IDT)
בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול. אולם מדעניםגילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד"), המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בסוואנה. מסיבות אלו, הזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.
הקטע לא ממוקד בגילוי האוקאפי. מציע לשכתב מחדש ולהתבסס על פסקת ההיסטוריה של המין. הג'ירף צריך להיות מוזכר בקטע בדרך אגב ולא להפך. מנחם.אל - שיחה09:46, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
מטרת הקטע היא למשוך אנשים לקרוא את הערך אוקפי ואת הערכים האחרים שמוזכרים פה. המטרה אינה לסכם את הערך "אוקפי". השאלה היא אם חידוד ההתמקדות באוקפי תביא אנשים לקרוא יותר ערכים בסך הכול, או פחות ערכים בסך הכול. אם התמקדות כזו אכן תמשוך אנים ללחוץ על יותר קישוריות מהקע, היא ברוכה. 77.126.49.6411:05, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
קטע הידעת אמור להיות עם נושא ברור. מה הנושא כאן? גילוי האוקאפי או שהג'ירף והאוקאפי מתקשרים בקולות תת-שמיעתיים ויש להם התנהגות בריחה דומה? מנחם.אל - שיחה11:53, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
אני חושב שיש לפרק את הקטע לשני קטעים. אחד יוקדש לג'ירף ולתדרי קול בתדירות הנמוכה ומשמעותה לשמיעה אנושית והשני יוקדש לגילוי האוקפי. גילגמש • שיחה21:50, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
ניסיון שני:
אוקאפי בפלורידה
האוקאפי ושאר בני משפחת הג'ירפייםמתקשרים בקולות בעלי בתדירות נמוכה, שהאדם לא שומע. האוקאפי דומה לשאר הג'ירפיים גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי גר במעבה היער, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. מסיבות אלו, את האוקפי, גם קשה מאוד לראות. לכן, הזואולוגים וכלל תרבות המערב לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עד לתגליתו, עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.
גם הנסיון השני לא מוצא חן בעיני. הבעיה היא צירוף הדברים. מצד אחד השמעת הקול ומצד שני האוקאפי. לדעתי הקטע צריך לעסוק בדבר אחד בלבד. אם רוצים להפנות את תשומת הלב לאוקאפי לא צריך להזכיר את השמעת הקול לפי דעתי. גילגמש • שיחה13:35, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל לא מצאו את האוקפי כי לא שמעו אותו ולא ראו אותו. אי אפשר לכתוב קטע אחד על זה שלא מצאו אותו כי לא שמעו אותו, וקטע שני על זה שלא מצאו אותו כי לא ראו אותו. 77.126.9.13513:36, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לא מצאו אותו בגלל היותו יצור זהיר וחמקני עם חושים מעולים ובשל בית הגידול הסבוך והנידח שלו שנמצא בלב אפריקה. אין שום קשר לרפרטואר הקולות שלו. מנחם.אל - שיחה13:44, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
נו, באמת. אתה יכול להביא לי מקור לזה שאם האוקפי היה נוער בקולי קולות, כמו חמור, עדיין לא היו מוצאים אותו? יש לך דוגמה לחיה שלא מצאו אותה במשך אלפי שנים למרות שהיא צרחה בקולי קולות? 77.126.9.13513:47, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
הילידים האפריקנים שחיו באזור ידעו על קיומו במשך אלפי שנים; האירופאים לא הכירו אותו מהסיבות שצייתני. כמעט כל היונקים שהתגלו בשלהי המאה ה-21, חיו באזורים נידחים והתגלו רק לאחר שמשלחות מחקר הגיעו לשם. מנחם.אל - שיחה13:59, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לפי מה שכתוב בערך, האוקפי התגלה בתחילת המאה העשרים. לא בשלהי המאה העשרים ואחת. בערך כתוב גם שהילידים הכירו את האוקפי כי הוא נלכד להם במלכודות. לא בגלל שהם ראו אותו מתרוצץ בחופשיות. גם לא בגלל שהם שמעו אותו. 77.126.9.13514:11, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
כמו שכתבתי כבר מההתחלה זה בדיוק הבעיה: הקטע בגרסאות הנוכחיות לא מדגיש את הגילוי וזקוק לשכתוב מסיבי (אנסה מחר להציג כאן טיוטה). מנחם.אל - שיחה22:28, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:32, 6 בינואר 2021 (IST)
נגד.
חמויישֶה - שיחה 15:32, 6 בינואר 2021 (IST)
בעד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 00:33, 17 במאי 2020 (IDT)
בוצע ניסחתי מחדש. אביתר ג' • שיחה • 15:00, 25 בדצמבר 2019 (IST)
הקטע שוכתב. כל הטעון תיקון (ולא היה הרבה), תוקן. חמויישֶה - שיחה 12:52, 10 בינואר 2021 (IST)
בעד. אני מניח שהוא אכל מארגז התפוחים, אחרת הוא לא היה מופיע בקטע. לא כדאי לציין את זה?חמויישֶה - שיחה 15:30, 23 בדצמבר 2020 (IST)
.jpg)
.jpg)
הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 14:45, 31 בינואר 2021 (IST)
.jpg)
בהמתנה להכחלת ערכים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:33, 5 בנובמבר 2013 (IST)
ראו הקטע שמעל. חמויישֶה - שיחה 09:01, 18 בפברואר 2021 (IST)
.jpg)
.jpg)
_-_Moshe_Dayan.jpg)
.jpg)
שימו לב: נדרש עוד תומך אחד נכון ל-16 בינואר 2019.
.JPG)
_-_Stalactite_Cave_Nature_Reserve_Panorama_14_(7140452863).jpg)
.jpg)
.jpeg)
.jpg)
_-_Corinne_Allal_performing_at_a_rock_festival_in_the_Red_Sea.jpg)
