לפי הערך באנגלית מצולם קטע מאותו פפירוס, העוסק בטיפול בסרטן. אין לי מושג אם הוא מדבר גם על מניעת הריון. אפשר להוסיף את המשפט "אותו פפירוס ממליץ לא לטפל בהופעת גידול סרטני". או פשוט ללכת על תמונה:Koeh-004.jpg אם חוששים להטעיה. ליאורތޮ08:57, 23 ביולי 2007 (IDT)
לא יזיק. בכל מקרה צריך להידרש לשאלת התאמת הקטע לעמוד הראשי. לי אין בעיה, אבל אני מכיר מספר לא מבוטל של אנשים ששימוש במונחים מפורשים כאלה גורמים להם אי-נחת, בלשון המעטה. בברכה, סתם עומר • שיחה11:35, 24 ביולי 2007 (IDT)
ליאור, הקטע מצוין (רציתי לעשות אותו בעצמי ואני שמח שהקדמת אותי). שאלה: אולי כדאי להדגיש שקריק ווטסון השיגו בעורמה את התוצאות של פרנקלין בעזרת הבוס שלה ווילקינס. כמו כן, את הקטע האחרון צריך לקשר יותר טוב. לדניאל: בתבנית:הידעת? 19 במאי - סדרה 2 רשום שדולי זה על שם דולי פרטון. אנא בדוק מי צודק. מלמד כץ12:38, 30 ביוני 2007 (IDT)
תודה. באמת התלבטתי עד כמה לשקוע לתוך הנאחס שבין פרנקלין לשלושת הגברים. לי אישית אין ספק שהיא היתה מפרסמת את מבנה הסליל הכפול בעצמה בתוך זמן קצר, בצורה מצטנעת יותר (המכתב של ווטסון וקריק בנייצ'ר הוא ממש מופת של אהבה עצמית). פשוט יש כאן מחלוקת בין היסטוריונים שאין לה מקום בקטע - עד כמה השוביניזם שיחק כאן, מה היו עושים בשטוקהולם לולא היתה נפטרת וכו'. אי אפשר אפילו לומר עד כמה החשיפה לקרינה תרמה לסרטן הקטלני. מכיוון שאין לנו תובע כללי, יועץ משפטי או מכון רוזלינד, אני מציע לשמוט את המשפט האחרון ולהוסיף במקומו גירסה מקוצרת של: "אי-הענקת פרס נובל לפרנקלין נחשבת לאחת ההחמצות ההיסטוריות של ועדת הפרס, אותו ניתן להעניק רק לאנשים חיים ולחלוק בין שלושה אנשים לכל היותר". אשר לדולי, הכבשה נקראת על שם השחקנית והמכון על שם המדענית. ליאור13:01, 30 ביוני 2007 (IDT)
אני לא אוהב לבאס, אבל לדעתי הקטע לא משהו. הוא נראה סתמי שכזה. אין לו פאנץ'-ליין ולא איזו אמירה שהוא חותר אליה. זה סתם אוסף נתונים על הגברת פרקלין... בברכה, סתם עומר • שיחה21:08, 30 ביוני 2007 (IDT)
האמת שאתה צודק וטוב שאתה אומר זאת לפני הקוראים. כרגע הקטע מנוסח כמו ידיעה ביתד נאמן על מסיבת העיתונאים האחרונה של המתלוננת א'. צריך לדעת מה אין בו כדי למצוא בו עניין. לא נאמרת בו האמת המרה: היה היתה אישה יהודיה צעירה, שהצליחה לפצח את מבנה הדנ"א כשגדולי המדענים באותה עת טעו והטעו. היא הספיקה לראות את תגליתה נגנבת, בטרם מתה בדמי ימיה. הגברים שסביבה זכו לתהילה והיא בקושי מוכרת מחוץ לקהילה המדעית. אפילו הרברט סמואל מוכר יותר ממנה לקורא העברי. עכשיו, מה שכתבתי כאן זו רק צורת הסתכלות אחת על הדברים ויש פרשנויות אחרות. אם יש דרך לשלב את הצדדים המכוערים והמעניינים יותר בידיעה אז יופי. ואם לא, אפשר גם לוותר. לילה טוב, ליאור22:15, 30 ביוני 2007 (IDT)
שימו לב שהתמונה עומדת להימחק מחרתיים, בזכות טמבל אחד ששם עליה תבנית מחיקה בלי ליידע איש. פניתי אליו ולמי שהעלתה את התמונה אך בינתיים אין תשובה. הנה הסיבוב שלי על הנוסח המשופר: ליאור06:55, 2 ביולי 2007 (IDT)
חבל שירד המשפט, הוא עשה טוב לקטע. הוא גם לא היה נורא מדי, עשו פרס נובל על העבודה שלה, ברור שזה ייחשב החמצה. בברכה, סתם עומר • שיחה13:21, 5 ביולי 2007 (IDT)
תמונה אחת של פרנקלין נמחקה, גם הציור הזה ימחק בעוד ימים ספורים. יש לכם מושג איפה נמצא תמונה חופשית, או שנלך על שימוש הוגן? ליאור06:04, 12 ביולי 2007 (IDT)
עומר צודק, אבל זה יותר הזוי מזה - מדובר בעיפרון שעווה, שהתווה קו בעובי 2-3 מ"מ - כלומר 40-60 מטרים, ואם זה מספיק - כנראה שעפרונות שעווה והחום הירושלמי זה לא שילוב טוב, ו"עובי הקו" המשיך לתפוח... דניאל צבי22:01, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
כך מוזר עוזי נרקיס (מדובר במפה של 1:20000), אולם זה רק במפה של ירושלים. אני לא בדיוק סגור על מה הלך עם המפה של כלל הארץ (ראו בקירושים החיצוניים של הערך הקו הירוק). דניאל צבי00:41, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
התעבות סביב מטוס קרב F/A-18 הורנט שנע בסמוך למהירות הקול
אם תהיה שביתה אז בזמן הקרוב, אם לא אני טס מחר לבריטניה ואירלנד לשבועיים. אח"כ אני אוכל לעשות את זה, אבל זה עוד שבועיים. בברכה, סתם עומר • שיחה11:30, 24 ביולי 2007 (IDT)
אה? מה? אני? אוי סליחה לא ראיתי...משום מה פיספסתי את השורה הזו. אין חדש בעניין החתול. חיפשתי באינטרנט ובאנציקלופדיות, ובכל מקום כתוב על מחלת הנפש, על סכיזופרניה, אבל לא על חתוליזציה. בקיצור, נוריד את המילה חתול, ההידעת נשאר מעניין. נעה15:58, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
האמפרסנד נחשב לאות האחרונה, כשמנו את הABC הוא הופיע אחרי Z. העניין ב"לונדון..." הוא שהמילה "את" מפיעה במשמעותה ו... זו עוד אנקדוטה הקשורה למילה et. בברכה, סתם עומר • שיחה21:13, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
אין ערך על לחץ פיזי מתון?! זו שערורייה! בכל מקרה, מה זה משנה איך נראה הלוגו? אין שם אמפרסנד. מה שהתכוונתי לומר זה שבהרבה צמדים, לדוגמה לונדון את קירשנבאום מופיעה המילה את במשמעות ו החיבור וגם זה בגלל המילה הלטינית. נראה לך שאתה יכול לעשות את זה יותר ברור? אתה יותר ממוזמן לנסות (נסה להסתכל בגרסאות הקודמות של הקטע, בניסיון הקודם שלי). בברכה, סתם עומר • שיחה22:10, 9 באוגוסט 2007 (IDT)
הקטע נחמד מאוד. מה המקור שלו? המילון שאני משתמש בו (מורפיקס) לא מכיר את המילה jehu. מצד שני, זה מילון די מעפן. בברכה, סתם עומר • שיחה02:44, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
השתמשתי באוקספורד (דרך האוניברסיטה) ושם רשום: a. A fast or furious driver. b. A driver, a coachman.
הספר"פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני" נכתב בשנת 1818 ומאז עובד פעמים רבות לסרטי קולנוע ותורגם לשפות רבות. גם מחוץ להקשרה בספר זכתה דמות המפלצת להצלחה כבסיס למוצרים רבים. אך למרות כל הפופולאריות לה זוכה הספר בתרבות העממית מיוחס השם פרנקנשטיין למפלצת ולא ליוצרה, כמו במקור.
הפאנץ' אמור להיות שפרנקנשטיין זה השם של הדוקטור ולא של המפלצת. את יכולה להבליט את זה? 22:03, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
אה אוקיי. תוסיף איפה שהוא במשפט הראשון עם שם הספר ש"פרנקנשטיין זה השם של הדוקטור". זה בכלל לא מוזכר בכל ההידעת (כן כן, חוץ מ"יוצרה" בסוף..). כתבת את זה בשביל מישהו שיודע על מה מדובר, עומר. תנסה להסתכל על זה מבחוץ. וואלה, אז הבקשה שלך ממני באמת הייתה במקום. טוב, מחר. היום אני צריכה למלא את מאגר שעות השינה שלי. לילה טוב, נעה23:59, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
כן אני יודע שאני בשימוש הוגן ואסור לי להיות פה, אבל תודו שאני הרבה יותר מתאים! (וחתיך!)
הספר"פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני" נכתב בשנת 1818 ומאז עובד פעמים רבות לסרטי קולנוע ותורגם לשפות רבות. בספר, דמותו של הדוקטור שהפיח רוח חיים במפלצת, היא שמכונה פרנקנשטיין, ולא המפלצת עצמה כפי שמקובל לחשוב, שהיא חסרת שם. עובדה זו מפתיעה במיוחד לאור הפופולאריות זה זכתה המפלצת מחוץ להקשרה בספר כבסיס למוצרים רבים בתרבות העממית.
1. אולי יש סיבה לבילבול הזה? זה יכול להוסיף.
2. אולי נחליף את "פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני" בשם העממי "המפלצת של פרנקנשטיין" או סתם פרנקנשטיין?
בגדול אני אוהב את הידעת הזה. הבעיה שלי היא עם המשפט האחרון שהוא קצת סתמי. כדאי להוסיף איזה פרט מפתיע מהספר שיתקשר למשפט הקודם. אריה מלמד כץ • שיחה01:04, 23 באוגוסט 2007 (IDT)
הקטע נשמע מעניין ומפתיע - לא הכרתי את הסיפור. בכל אופן, כדאי לתת לחגי להחליט מתי הקטע מוכן - בשביל זה הוא הבוס כאן :-) אריה מלמד כץ • שיחה00:39, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
בערך קורוש (הוא מאית הלירה הטורקית) נאמר כי הוא המקור למילה "גרוש", מצד שני גם המילה "גרושי" (הלוא הוא מאית הזלוטי הפולני) מאוד דומה ל"גרוש" ויכול להיות שחדרה דרך היידיש, או משהו כזה. אז מה נכון? בברכה, סתם עומר • שיחה14:29, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
השם קורוש בא מהמטבע groschen ששימש באוסטריה ובגרמניה במאה ה-17. [1]. יש להניח שגם הגרושי הפולני בא מאותו מקור. דב ט.19:10, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
הגרושן הוא עדיין מילה מקובלת בגרמנית - זהו השם של חלק המאה של מטבע השילינג האוסטרי אשר שימש עד להנהגת האירו, זהו גם כינוי מקובל למטבע של עשרה אירוסנט, ובכלל - בדומה לאסימון, לגרוש, ללירה ולאחרים אצלנו, הוא משמש בביטויים רבים. לא אשתומם אם השם "גרוש" הגיע אל העברית ישירות משפות אירופה אפילו בלי התיווך הטורקי. Harel • שיחה09:17, 24 באוגוסט 2007 (IDT)
על פי וובסטר האטימולוגי הגדול, "גרושן" הגרמני בא ממילת דיאלקט, שבתורה הגיעה מהמילה הצ'כית groš (מהמאה ה-14), שמקורה בלטינית וולגרית "grossus" שהוא קיצור של denarius grossus, "מטבע עבה". אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל09:32, 24 באוגוסט 2007 (IDT)
אגלה לך בסוד שלא באמת נסעתי להודו - וארבע פעמים! - רק כדי לקנות ספרים, אם כי למי שאוהב לקנות ספרים, ובעיקר ספרים באנגלית (ובעיקר ספרים הודיים באנגלית, ויש המונים כאלה והם נפלאים), אז הודו היא גן-עדו של ממש. ואגב, מאותו מקור של "גרוש" הגיע גם groat האנגלי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל09:45, 24 באוגוסט 2007 (IDT)
אגב, המילה "גרוש" חדרה גם לערבית בצורה "קִרְש" (قـِرْش) והיא מציינת בדרך-כלל את החלק המאה של המטבע העיקרי. בירדן למשל, כשהחליטו לעבור מחלוקת הדינר לאלף אל חלוקה למאה, אימצו את השם "קרש" למטבע החדש. DrorK • שיחה 20:03, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
עדכון שלי בעקבות הדיון. חשבתי שהכנסת האטימולוגיה תהיה מרתקת.
חשבתי אולי לשתוק יום-יומיים לפני שאני מגיב, כדי שתראה איך זה ואולי תתחיל להגיב על הצעות שלי. אבל בסופו של דבר נראה לי הכי וטב להגיד שזה קטע מאוד נחמד ואני בעד תוך הבעת מחאה. בברכה, סתם עומר • שיחה00:44, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
המחאה מוצדקת - אני צריך להגיב יותר... בכל אופן, נראה לי שיש באמתחתך כבר כמה הידעתות מעולים, כך שבסוף הכל מסתדר. אריה מלמד כץ • שיחה00:50, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
"במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוףבונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפתלוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו בעת שהיה גור."
אני אוכל לעשות זאת רק במהלך השבוע הבא. הצטברו לי כמה עניינים דחופים אחרים. שלא במפתיע רובם קשורים בקרן ויקימדיה. DrorK • שיחה 13:33, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
אגב הקישור להורות - אמו של קנזי לא הייתה אמו הביולוגית. היא חטפה אותו מהאם הביולוגית שהייתה נקבה נחותה ממנה בלהקת הבונובו. האם החוטפת התחילה להפריש חלב באופן טבעי כשקנזי ניסה לינוק ממנה, וכך הפך ה"אימוץ" לעובדה מוגמרת למורת רוחה של האם הביולוגית. לדעתי זה כבר קטע "הידעת" נפרד. DrorK • שיחה 13:37, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
ראשית, תודה לגבי כלאם. לגבי הקטע הנוכחי, כל הסיפור ממש מלהיב. אולי כדאי להכניס את נושא החטיפה בחצי משפט? בכל אופן, נשמע גם מה אומר חגי לגבי האורך. אריה מלמד כץ • שיחה
בונובו, או שימפנזה ננסי, שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם
במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוףבונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפתלוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו המאמצת (שבעצם חטפה אותו מנקבה אחרת) בעת שהיה גור.
לדעתי צריך להבהיר את הקשר בין הריצה ממרתון לריצות המרתון. איך 34.5/450 התגלגל ל42.195? כלומר, לפי מה שכתוב פה ריצת מרתון אף פעם לא תאמה את הריצה המקורית. סתם עומר • שיחה13:00, 3 בספטמבר 2007 (IDT)
יש שתי דרכים בין מרתון לאתונה: אחת ארוכה - 40 ק"מ, והשנייה קצרה יותר - 34.5 ק"מ. קצת שיניתי את הקטע. נראה לי שזה יהיה ארוך מדי אם נספר על שתי הדרכים (זה גם פרט פחות חשוב). אריה מלמד כץ • שיחה13:13, 3 בספטמבר 2007 (IDT)
עדיין חסרה לה ההשתלשלות. אפשר להוסיף משהו כמו: המרחק הנוכחי ארוך במעט מהמרחק בין אתונה למרתון כי... ד"א, הקטע על ה-450 ק"מ נראה לי מעט מיותר. סתם עומר • שיחה13:28, 3 בספטמבר 2007 (IDT)
עוד ניסיון:
האיטלקי דורנדו פייטרי מנצח באולימפיאדת לונדון בעזרת המארגנים. הוא נפסל לאחר מכן
למרות שרוב השפות שבהם מתקשרים בני האדם הם שפות טבעיות שקיימות אלפי שנים, נסיבות שונות מביאות להיווצרותן של שפות חדשות. חלקן הן שפות מתוכננות כגון שפת האספרנטו, שהומצאה בתקווה שתהיה שפה קלה שתילמד ברחבי כל העולם, או שפה מיוחדת שפותחה לשם ניסויים בלשניים בקופי אדם. שפות שמתפתחות באופן ספונטני הן לרוב שפות פידג'ין, הנוצרות מערבוב של מספר שפות קיימות. דוגמא ייחודית היא שפת הסימנים של ניקרגואה, שהומצא על ידי ילדיםחרשים.
הנה ניסיון שלי: "כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים יש היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי."
והנה עוד קטע: "שפת הסימנים הישראלית התפתחה משפת הסימנים הגרמנית במהלך המאה ה-20. ב-1932 הוקם בירושלים בית ספר לחירשים בידי מורים שהוכשרו בבית הספר היהודי-גרמני לחירשים בניהולו של מרכוס רייך. המורים השתמשו בשפת הסימנים הגרמנית, אולם חניכי בית הספר פיתחו בהדרגה ניב שהפך ברבות הימים לשפת הסימנים הישראלית (שס"י)."
ועוד אחד: "בית הספר הראשון לחירשים הוקם ב-1760 בצרפת בידי איש הדת אבּה דה לפּה. הוא גילה שחלק מהתלמידים משתמשים באופן ספונטני בשפת סימנים והחל להשתמש בה כאמצעי לימוד. בנוסף, הוא פיתח מערכת סימנים לייצוג חזותי של השפה הצרפתית כדי לאפשר לתלמידיו החירשים ללמוד צרפתית ("שפה מסומנת"). הצלחתו של אבה דה לפה הביאה להקמת בתי ספר מיוחדים לחירשים ברחבי אירופה וארצות הברית."
הערה קטנה, גם בישראל נוצרה שפת סימנים ספונטנית, ראו בערך שפת סימנים. לצערי אני לא יודע מספיק על השבט הבדווי הזה, אבל אולי הם שווים אפילו יותר מאיזכור בהידעת? אולי שבט אל-סייד ראויים לערך (לרשימה המנטלית שלי), נדמה לי שהם מאד "פופולריים" באוניברסיטה הסמוכה [2], [3], יוספוס • שיחה18:41, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
עדיין אין לנו ערך על שבט א-סייד ושפת הסימנים הייחודית שלו? איזו בושה! טוב, אני אכתוב את זה ברשימת המטלות שלי. DrorK • שיחה 22:16, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
אם הפואנטה היא היווצרות שפות טבעיות יש מאין, אז שפת הסימנים הישראלית (שס"י) היא לא דוגמה טובה שכן היא נוצרה כגלגול של שפה שקדמה לה - שפת הסימנים הגרמנית (למעשה, היחס בין שס"י לשפת הסימנים הגרמנית הוא כמו היחס בין איטלקית ללטינית). שפת הסימנים של שבט א-סייד בנגב אכן נוצרה יש מאין (לפי כל העדויות שמצויות כרגע בידינו), אם כי לא ברור מתי. ייתכן שהיא קיימת כבר כמה דורות, אלא שעד כה איש לא התעניין בה. DrorK • שיחה 09:27, 3 בספטמבר 2007 (IDT)
צריך לבדוק שהוא באמת השחור הראשון. כדאי לציין שבשתי הריצות שבר את השיא העולמי. אולי גם להוסיף את גורלו המר, כניגוד לתהילה. חגי אדלר14:55, 2 בספטמבר 2007 (IDT)
עובדת היותו האפריקאי השחור הראשון שזכה במדליית זהב מאומתת כאן, חוץ מזה שהיא מופיעה בכל הוויקיפדיות. אפילו יותר מזה, בכתבה הנ"ל כתוב כי הוא האפריקאי השחור הראשון שזכה במדלייה אולימפית כלשהי (לא רק זהב), אבל כנראה שהוויקיפדיות מסתמכות על מקור יותר מהימן. עובדות מעניינות נוספות שאולי אפשר לשלב בקטע:
רבייוסף באב"ד, מחבר הספרמנחת חינוך, היה עני מרוד וכדי לממן את הדפסת ספרו הוא נאלץ לחסוך בדפים ולהשתמש בראשי תיבות רבים ולא מקובלים. כיוון שכך, חלק ניכר מהפרשנות והביאור לספר עוסקים בפיצוח ראשי התיבות. בתקופה המודרנית הוצאה מהדורה בה נעשה שימוש רק בראשי התיבות השגרתיים. מהדורה זו כפולה באורכה מהספר המקורי.
האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן ערים, שכונות ובתים רבים בישראל "לעצמו לא מצא קאופמן זמן ועניין לתכנן דירה או בית. הוא ומשפחתו חיו בירושלים בדירות שכורות". המקור כאן וזה היה רשום גם בקישור החיצוני שבערך עליו. הקישור "מת" ואנסה להחליפו. אפשר לפנות למומחי האדריכלות אצלנו שינסחו זאת טוב יותר ויאדירו בהזדמנות זאת את תרומתו לעיצוב פניה של ישראל.אודי20:39, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
טוב לראותך כאן, אודי. כדאי לנסח הידעת בצורה כזו שנקבל סכום קצר של הנושא עם מקסימום קישורים מעניינים. נסה עוד גרסה. חגי אדלר20:43, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
אני לא ממש בקיא בביוגרפיה הפרטית של קאופמן אך כנראה שזה נכון. מה שעוד נכון, זאת אני אומר מידע כללי ומהיכרויות אישיות ולא ממקור שאוכל לספק, הרבה מאוד אדריכלים הם סנדלרים יחפים, ובמיוחד דווקא אלה שבלטו בפעילותם הציבורית. לדעתי המידע הזה אינו פיקנטי במיוחד ואין מה להציגו בפינה. השמח בחלקו(-:אמצו פורטל!21:01, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
לא, זו דווקא לא הסניליות שלי במקרה הזה (-: אלא התכוונתי לקטגוריה מלאה של 160 ישובים בערך. מה שלא יהיה עם ההצעה הזו, תתכבדו גם בלהוסיף אותה לפורטל אדריכלות וגם לקטעי הידעת בפורטל היישוב (צריך רק למסד את זה גם שם). השמח בחלקו(-:אמצו פורטל!18:23, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
ככל שהספקתי לבדוק, אין ערכים על המשחים השונים בויקיפדיות המובילות. זה מוזר מאוד. ננסה לעשות משהו. שנה טובה לכולם וחג שמח.אודי09:50, 12 בספטמבר 2007 (IDT)
בויקיפדיות האחרות אין תמונות. ישנן הרבה תמונות באתרים של ממשלת אוסטרליה. הבעיה היא שאין לי את המידע האם זה הופך אותן לחופשיות ואני מתאר לעצמי שאם התשובה הייתה חיובית האנגלוסקסים (במיוחד האוסטרלים) כבר היו מנצלים זאת.אודי22:41, 18 בספטמבר 2007 (IST)
פוגו
פוּגוּ הוא דג מאכל, הנחשב למנה יוקרתית ויקרה במטבח היפני. חלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו מכילים את הרעל הקטלני טטרודטוקסין, שאכילתו גורמת למוות תוך שעות ספורות. ביפן, הגשתה של מנה מבשרו של הפוגו מחייבת את השפים ברשיון על פי חוק. לשם השגתו מחוייבים השפים בהתמחות של שנים מספר ובבחינה מסכמת, בה הם מחויבים לטעום מהדג שהכינו, משום שכל טעות בהכנה עלולה לעלות בחיי הסועדים. מדי שנה מתים ביפן ובמדינות אחרות בדרום מזרח אסיה עשרות אנשים מהרעלה שנגרמה מאכילת דג הפוגו.
לאור הזובור שעברתי עם בשר עוף (ומלמד כץ יודעים ומחייכים בקוראם...) לא אכנס לעוד ויכוח, הפעם על בשר דג. תחליטו ביניכם על ניסוח מוסכם. איתן • שיחה10:58, 12 בספטמבר 2007 (IDT)
הוא אשר הוספתי: "מחייבת את השפים בהתמחות של שנים מספר וברשיון על פי חוק"
שיפרתי את הנוסח. מצאתי ביותר ממקום אחד שבבחינה מחויבים השפים גם לטעום מהדג שהכינו, אך זה נראה לי קצת סהרורי :-) (כי רק 30% עוברים)
איתן • שיחה11:49, 12 בספטמבר 2007 (IDT)
עוד לא סיימתי את הערך, מה גם שאני צריך לכתוב ערך על הרעל. לגבי טעימה, נעה, תגידי איך את מעדיפה, סשימי, עם ירקות, או מטוגן, ונארגן משהו... איתן • שיחה00:55, 17 בספטמבר 2007 (IST)
פוּגוּ הוא דג מאכל, הנחשב למנה יוקרתית ויקרה במטבח היפני. חלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו מכילים את הרעל הקטלני טטרודוטוקסין, שאכילתו גורמת למוות תוך שעות ספורות. ביפן, הגשתה של מנה מבשרו של הפוגו מחייבת את השפים ברשיון על פי חוק. לשם השגתו מחוייבים השפים בהתמחות של שנים מספר ובבחינה מסכמת, בה הם מחויבים לטעום מהדג שהכינו, משום שכל טעות בהכנה עלולה לעלות בחיי הסועדים. מדי שנה מתים ביפן ובמדינות אחרות בדרום מזרח אסיה עשרות אנשים מהרעלה שנגרמה מאכילת דג הפוגו.
יש לי הסתייגות מהזכרת נושא אכילת הדג בבחינה וגם לא הכנסתי אותו לערך, כל עוד לא יהיה מקור לאימות. מאחר שרק 30% עוברים, מה ניתן להניח על יתר הנבחנים? איתן • שיחה21:09, 18 בספטמבר 2007 (IST)
בית השימוש היא התמונה הכי "סטרילית" לעין. יש תמונה שכבר חסמו בגללה, יש את תמונה:Weewee.JPG ויש את האיור של הבילירובין בערך עליו. הוספתי מילה לתוכן, עכשיו זה ברור יותר או שיש בעיה אחרת בתוכן? יוספוס • שיחה19:57, 20 בספטמבר 2007 (IST)
אדמירלהיימן ריקובר שירת בצי ארצות הברית במשך 63 שנים רצופות, יותר מכל איש צבא אמריקני אחר בהיסטוריה, ועמד מאחורי הקמת צי הצוללות ונושאות המטוסים בעלות ההנעה הגרעינית המהוות עד היום את עמוד השדרה של הצי. ריקובר נולד כיהודי באוקראינה אך המיר את דתו לנצרות לאחר נישואיו. במהלך שנותיו בצי היה מראיין ומאשר באופן אישי כל מועמד לתפקיד קצונה בכלי שיט גרעיני אמריקני, יותר מ-15,000 ראיונות כאלה התקיימו עד לפרישתו מהצי.
האמת שהתלבטתי לגבי ציון העובדה שנולד למשפחה יהודית. אני לא לגמרי משוכנע שזה רלוונטי, והניסוח הנוכחי לא אידאלי בעיניי. אריה - לכתוב או לא לכתוב? אפשר גם לספר על העובדה שהתהליך שריקובר היה מעורב בו של בניית הצוללות הגרעיניות היה יישום מהיר בצורה בלתי נתפשת של טכנולוגיה חדשה לחלוטין. הכור הגרעיני הראשון נוצר ב-1942, ובשנת 1954 כבר הפליגה לדרכה צוללת גרעינית. מבחינה הנדסית זה הישג יוצא דופן. הבעיה שלי היא שהפירוט בערך כור גרעיני מוגבל למדי. הייתי שמח לשלב כאן תרגום של w:Nuclear marine propulsion. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה20:09, 22 בספטמבר 2007 (IST)
לדעתי הקטע עדיף ללא האזכור היהודי. הוא צריך עוד המון קישורים שנראים לי מובנים מאליהם. בכלל, אני לא מת על הקטע כי העובדה שבבסיסו לא נראה לי מעניין בצורה יוצאת דופן, הוא מנוסח טוב. סתם עומר • שיחה21:27, 22 בספטמבר 2007 (IST)
זה לא הפיל אותי מהכסא, וגם לא מכל דבר אחר. פתח את ספר השיאים של גינס שם יש המון "הכי..." הידעת צריך להיות מפתיע, או עם איזה שהוא פאנץ' ליין. סתם עומר • שיחה01:19, 23 בספטמבר 2007 (IST)
תומאס היקס (במרכז), נתמך על ידי שני עוזרים, עם סיום ריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס (1904
בריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס (1904), סיים ראשון הרץ האמריקאי פרד לורז. אולם התברר שהוא הפסיק את ריצתו כ-14.5 ק"מ לפני קו הסיום, והמשיך ברכב כשהוא מנופף בדרך לצופים ולרצים האחרים. הרכב נתקע לפני האיצטדיון האולימפי ולורז, שהתאושש בינתיים, המשיך בריצה והגיע ראשון לקו הסיום. לורז נפסל לתחרויות לכל ימי חייו, ובמדליית הזהב זכה אמריקאי אחר, תומאס היקס. מאוחר יותר התברר שהיקס שתה במהלך הריצה תערובת ממריצה של ברנדי וסטריכנין, מה שהיה עדיין חוקי באותה תקופה.
(הקטע הוא טיוטה שאתם חופשיים לערוך-הניסוח קצת הסתבך, החלטתי להתעצל ולהפסיק להיום. את ה"הידעת?" בחרתי לבסס על קולומבוס, המידע מהערכים המקושרים)
בתרבות הפופולרית (/בזיכרון ציבורי/בתודעה...) מוכר כריסטופר קולומבוס כמגלה הארצות הראשון שגילה את היבשת אמריקה לקראת סוף המאה ה-15. מסעו של קולומבוס אל הודו הסתיים שלא כצפוי, אך ההנחה של קולומבוס הייתה שהגיע אל הודו (אולי בשל ההבטחות המופלגות שקיבל אם יגיע להודו ולא אם יגלה יבשת חדשה), ולכן כינה את הילידים שפגש בשם "אינדיאנים". עד למסע הרביעי והאחרון של קולומבוס אל היבשת החדשה, משלחתו למעשה לא דרכה על אדמת היבשה החדשה וקולומבוס לא גילה את היבשת אלא סייר בסביבת האיים הקריביים. למעשה, קולומבוס לא היה הראשון שהגיע בתקופתו לחופי יבשת אמריקה (ע"ע ג'ובני קבוטו) אך הגילוי של האיים הקריביים הוא שהוביל לגילוי אמריקה מחדש-זאת משום שחוקרי אותה תקופה לא היו האירופאים הראשונים שהגיעו לחופי היבשת, אלא לייף אריקסון, שהקדימם בכחמש מאות שנה. Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן01:11, 24 בספטמבר 2007 (IST)
אני חושב שיש פרטים שלא כל אחד יודע גם על קולומבוס וכדאי לשלב גם אותם. ניתן אולי לפצל זאת לשני "הידעת?"-אחד שיתמקד בקולומבוס ומסעותיו ואחר שיתמקד בגילוי של אמריקה (מעט על החוקרים השונים ובעיקר על איריקסון). יש כל מיני פרטים בנושא שכדאי לכלול-המגלים שהקדימו את קולומבוס, הסיבה להתעקשות של קולומבוס כי מדובר בהודו. עוד פרט מעניין-גם במסעו השלישי של קולומבוס הוא "פספס" את אמריקה, למרות שנתקל בזרם של מים מתוקים שהעיד על שפך של נהר. Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן20:53, 24 בספטמבר 2007 (IST)
לגבי ההערות, הדברים נרשמו בערך עליו. אני חושב ששם הנהר לא משנה, כי בתור מגלה ארצות הוא לא ידע במה מדובר-ראה זרם ולא ייחס לו חשיבות. לדעתי מה שמשנה הוא שמדובר בנהר ולא השם שלו-רק בדיעבד התגלה איזה נהר זה. הוא אפילו לא ידע שמדובר בנהר.Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן00:31, 25 בספטמבר 2007 (IST)
אולי התצפיתנים שלו היו עסוקים מדי במבט אל טרינדד ולא שמו לב ליבשת שמאחוריהם? (: (אגב, נכתב במסע השלישי שהמשיך צפונה "לאחר סיור קצר בחוף"...אפשר להבין מהניסוח שקולומבוס כן דרך על אדמתה של דרום אמריקה במסע השלישי, אך לא תיאר לעצמו שמדובר ביבשת) Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן04:03, 25 בספטמבר 2007 (IST)
האמת, לא הבנתי את הפואנטה ב-100%. מה הקשר בין החלק הראשון והשני? הסדר היה כזה עקב צורך מבצעי ואינו קשור ל"מה יותר קדוש". חגי אדלר22:29, 18 בספטמבר 2007 (IST)
שוב ציטוט:
אותה שעה, הגיעו טורי הצנחנים של זמוש לשער השבטים, והחלו בריצתם הגדולה, רדופת הדיבוק, אל עבר הר־הבית, על מנת לזנק משם אל לב משימתם: כיבוש הכותל המערבי. (ההדגשה במקור)
ניסוח מחודש:
...ונכנסו להר הבית דרך שער השבטים. כאן לכאורה היתה אמורה נקודת השיא של אותו היום, אולם, הצנחנים השתהו על ההר רק מספיק זמן בכדי לחסל את קיני ההתנגדות בכיפת הסלע, המקום בו מקובל לזהות את מקום המקדש. מכאן המשיכו הצנחנים ישירות לכותל המערבי, ורק כשהגיעו לשם, פסקו מספר רגעים מהמולת הקרב, ונתנו פורקן לרגשותיהם.
נחשול פירוקלסטי הוא תערובת של גזים, אפר וסלעים וולקניים, הנראית כמו ענן סמיך בצבעי אפור-שחור, המתגלגל-מתערבל על צלע הר געש בדרכו למרגלותיו. הנחשול הפירוקלסטי מסוכן בהרבה מזרמי לבה, שכן החום שבתוכו מגיע למאות מעלות צלזיוס, ומהירות הגלישה שלו עשויה להגיע למאות קילומטרים בשעה. ארבעה נחשולים פירוקלסטיים החריבו את העיירה הרקולנאום בשנת 79 לספירה וכיסו אותה בשכבות של אפר וולקני בעובי של קרוב ל-20 מטרים.
4 פעמים הצירוף "הנחשול הפירוקלסטי" ב-4 שורות זה...לא. וחוץ מזה, לא מצאתי את ההידעת כאן. זה ערך על נחשול פירוקלסטי. נעה21:24, 20 בספטמבר 2007 (IST)
הבעייה העיקרית שלי היא שהערך הראשי על גבול הקצרמר. הרי כל הרעיון הוא להפנות לערכים מרחיבי דע. בהידעת? יש יותר מהערך... אפוא למשל בערך התפרצות קרקטואה? אם הערך לא יורחב משמעותית אני מסיר הידעת? זה. חגי אדלר08:23, 25 בספטמבר 2007 (IST)
חגי, אני לא מייחס לך כלום. גם אני לא הבנתי בנושא עד שהתחלתי להתעניין בו. לא ידוע לי שבקרקטואה היה נחשול פירוקלסטי. אם היה, אני מניח שהיו מציינים בערך האנגלי על נחשול פירוקלאסטי. מה שידוע לי על קרקטואה הוא שהאי נעלם בהתפוצצות. יש סברה שהיה איזהשהוא זרם פירוקלסטי, אך זה נראה מפוקפק. יותר סביר שהיתה מפולת של אפר.(כמו בפומפיי).
rain of hot ash fell around Ketimbang in Sumatra. Around a thousand people were killed, the only large number of victims killed by Krakatoa itself, and not the waves or after-effects.[5] Verbeek and later writers believe this unique event was a lateral blast or pyroclastic flow (perhaps traveling over the floating pumice rafts), similar to what happened in 1980 at Mt. St. Helens. The region of the ashfall ended to the northwest of Ketimbang, where the bulk of Sebesi Island offered protection from any horizontal surges.
היה גם היה, ואני יודע את זה לא מוויקי. קרא את הערך, המילה Piroclastic flow מופיעה שם יותר מ-10 פעמים. יתרה מזו, מצוין ש-1,000 אנשים נספו מכך. חגי אדלר11:12, 26 בספטמבר 2007 (IST)
מה שהערך האנגלי אומר לא מחדש כלום. נכתב שהיתה סברה כזו. לפי מה שאתה כותב, ולפי בדיקת המרחקים, נחשול פירוקלסטי כזה אמור לגמוע עשרות קילומטרים על פני הים לפני שהוא נעצר. זה משולל כל היגיון, . איתן • שיחה11:51, 26 בספטמבר 2007 (IST)
לא סברה ולא בטיח. אנשים נכוו ונשרפו עשרות ק"מ מעבר למים. לא אתן לך כאן את ההסבר איך זה קרה. אבל קרא את זה. הסבר אוניברסיטאי מפורט מה היה שם, שמתאים לסרט שראיתי על הנושא. קיצורו של דבר היה נחשול פירוקלסטי רציני, ואפילו כמה. אבל, סטינו מהנושא. ההפניה פה היא לערך שלא עומד בתקני ההפניות לערך עליו נסוב הידעת? לכן יש להרחיב את הערך או לוותר על הידעת? חגי אדלר12:21, 26 בספטמבר 2007 (IST)
ב-1921, כאשר נודע כי שר המושבות, וינסטון צ'רצ'יל מתעתד לבקר בעיר העברית הראשונה, ניצב מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב באותם ימים, בפני בעיה יחודית: חיוני היה להרשים את השר בהתפתחותה של העיר, ולהראותה כעיר מכובדת ומבוססת, אך דא-עקא, ביתו של דיזנגוף, שם עתידה להיערך קבלת הפנים, שכן בשדרות רוטשילד, והשדרה באותם ימים עוד הייתה ערומה מעצים. חיש מהר נמצא הפיתרון - נשלחו שליחים לראשון לציון, נס ציונה והסביבה, נכרתו עצים מרשימים, והטבעו בקרקע שדירות רוטשילד. הרעיון פעל היטב, והשר אמנם התרשם, עד שבעת שעלה השר לשאת מספר מילים מעל מרפסתו של דיזנגוף, העצים, שלא עמדו בעומס הילדים המטפסים עליהם, קרסו בקול רעש גדול.
דורש עוד קצת ליטוש, אבל נראה לי התחלה טובה. מקור: הספר של תמרה. צריך לשכנע אותה לתרום לכאן תמונה.
טוב, הנה ההצעה שלי: ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העירמאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב היתה אז בת פחות מ-15, ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב... דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד." תמרה22:19, 29 בספטמבר 2007 (IST)
תעלת סואץ היא אחד מנתיבי השיט החשובים והפעילים בעולם. כ-7.5 אחוזים מנפח התובלה הימית העולמית עובר בה כיום, למרות שמיכליות מודרניות גדולות מדי מכדי לעבור בה. בין מלחמת ששת הימים בשנת 1967 ועד לשנת 1975 נסגר נתיב שיט חשוב זה למעבר כל כלי השיט. 14 אוניות שהיו במעבר בתעלה בזמן סגירתה נותרו באגם המר הגדול במשך 7 שנים עד שנפתחה מחדש. האוניות כונו "הצי הצהוב" בשל אבק המדבר שהצטבר עליהן.
סימוכין לעניין הצי הצהוב? הוספתי את זה לערך שלנו על האגמים המרים. בערך באנגלית יש קישור חיצוני לאתר עם סיפוריהם של שני מלחים מאחת האוניות. די מעניין. עושה רושם שהם נתקעו שם כמה חודשים עד ששלחו צוותים מחליפים. קראתי איפשהו שהמלחים על האוניות התחילו להנפיק "בולי דואר" משלהם, ולמרות שאלה לא היו פריטים בולאיים רשמיים, אספנים אוספים אותם. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה10:59, 26 בספטמבר 2007 (IST)
תעלת סואץ היא אחד מנתיבי השיט החשובים והפעילים בעולם. כ-7.5 אחוזים מנפח התובלה הימית העולמית עובר בה כיום, למרות שמיכליות מודרניות גדולות מדי מכדי לעבור בה. 14 אוניות שהיו במעבר בתעלה בעת שזו נחסמה עם פריצת מלחמת ששת הימים נותרו בתעלה במשך שמונה שנים עד לפתיחתה המחודשת בעקבות הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בחודש יוני 1975. האוניות עגנו באגם המר הגדול וצוותיהן, שהיו מחוסרי עבודה מרבית הזמן, עסקו בין היתר ביצירתם של "בולי דואר" לא רשמיים וחותמות של ה-GBLA, Great Bitter Lake Association. בולים אלו, הגם שלא היו בעלי ערך כספי, נחשבים לפריטים נדירים ומבוקשים בקרב אספני בולים, והספינות היו מקבלות מעטפות מחובבי בולאות על מנת שאלו יוכלו לזכות בחותמות היחודיות. האוניות כונו "הצי הצהוב" בשל אבק המדבר שהצטבר עליהן עד מהרה.
שיעור הדיוק הממוצע של רכבות השינקנסן ביפן הוא איחור של 6 שניות מלוח הזמנים, כך נמצא בבדיקה שנערכה בשנת 2003. נתון זה, אשר חושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות מגורמים טבעיים ואנושיים וכן טעויות בהפעלת הרכבת. השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בחמשת קווי השינקנסן היוצאים מן העירטוקיו, נסעו בשנת 2003 כמעט 6 מיליארד נוסעים, למעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום. זוהי חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם.--Golf Bravo 11:48, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
גם כאן, הייתי רוצה לראות "סיפור" מאחורי הנתונים היבשים. אולי השוואה למקומות אחרים. אולי כמה נוסעים בהן בשנה ואיך זה ביחס לשאר העולם. חגי אדלר02:23, 12 בספטמבר 2007 (IDT)
השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בחמשת קווי השינקנסן היוצאים מן העירטוקיו, נסעו בשנת 2003 כמעט שישה מיליארדנוסעים, למעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום והיא חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם. למרות נפח התנועה העצום, שיעור הדיוק הממוצע של הרכבות ב-2003 היה איחור של שש שניות בלבד מלוח הזמנים. הנתון, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות, גורמים טבעיים ואנושיים וטעויות בהפעלת הרכבת.
גם אני אגיב... בניגוד לאחרים, אני גם צריך לנהל את המפלצת הזאת ולהיות מעורב בכל הדיונים. כללית, אני משתדל בד"כ לא להיות המגיב הראשון, אבל זה לא חוק. חגי אדלר17:32, 5 באוקטובר 2007 (IST)
אולי אפשר לוותר על ההדגמה, ולהביא עוד אמצעים שבהם משחקים במילים בעברית על מנת לדרוש דרשות, כמו למשל חילופי אותיות ואולי אפילו (טפו טפו טפו, ואל תתקפו אותי חזק מדי, אני שביר) הצופן התנ"כי. אדם נבו;שיחה21:19, 6 באוקטובר 2007 (IST)
רק על הגימטריה זה טריוויאלי מדי. עומר גם צודק שלכל גימטריה בעולם אפשר למצוא משהו, כך שגם זה לא מלהיב. הדוגמה הספציפית הזאת ידועה כמעט לכל אחד. בקיצור, צריך פה שינוי רדיקלי. הכנסת הצופן התנכ"י יכולה להכניס חיות מסוימת. חגי אדלר08:02, 7 באוקטובר 2007 (IST)
הנוסעים ברכבת הפאר של קו האוריינט אקספרס נאלצו לרדת מהקרונות פעמיים במהלך כל נסיעה: בפעם הראשונה כדי להחליף רכבת על יד נהר הדנובה, ובפעם השניה כדי לחצות את הים השחור מהתחנה האחרונה של הרכבת, בורנה שבבולגריה. את מכשולי המים חצו הנוסעים בעזרת מעבורות. הרכבת עצמה לא הגיעה לתחנת היעד, איסטנבול שבתורכיה, עד שנת 1906, שבה נפתח הקו הרציף של הרכבת, שאף קיצר את זמן הנסיעה. אדם נבו;שיחה18:23, 4 באוקטובר 2007 (IST)
אני לא זוכר אם יש משהו שנוגע לעניין בעלילה. אולי יש משהו שאני יכול לנסות להשיג בקשר למלון באיסטנבול שבו שהתה אגאתה כריסטי, ואם אשיג אותו, הוא יוכל לשמש ל"הידעת?" שלם ומופלא חדש, שיקשט את ויקיפדיה כיהלום נוסף בכתר המלוכה המכונה "הדף הראשי". אדם נבו;שיחה21:19, 6 באוקטובר 2007 (IST)
ההליוגרפיה נוף מחלון בלה-גרא, שמופיעה בערך צילום, אכן צולמה 12 שנה לפני דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל. אבל משך החשיפה שלה היה כשמונה שעות לערך - זמן לא סביר לצילום פורטרט. מאז נעשו נסיונות שונים לקצר את משך החשיפה, אבל רק עם גילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר (היכולת לחשוף את לוח הצילום לזמן קצר ולכמות אור מועטה יחסית, ואז להגביר את הדימוי הסמוי בעזרת תמיסות כימיות - היינו מפתח) התקצר משמעותית זמן החשיפה. זה היה בערך בזמן שבו צילם דאגר את אותו עובר אורח אלמוני. הדברים מפורטים בהרחבה בערך דאגרוטיפ - ניסוייו של דאגר. בברכה רועי בושי09:26, 8 באוקטובר 2007 (IST)
דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, התצלום הראשון בהיסטוריה בו מופיעה דמות אנוש (בצד שמאל למטה), 1838
האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של ז'אק לואי דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את הרחוב ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאוד יחסית לזמן שנדרש לניספור נייפס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן, חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, אותה ניתן לפתח בעזרת עיבויאדיכספית.
קיצרתי קצת. אנסה לקצר עוד מאוחר יותר. האם אפשר ליצור אנימציה שמחליפה את שתי התמונות שבערך, כך שיראו את התמונה המלאה מספר שניות ואז את תצלום התקריב על הדמות? ניסיתי ליצור מצגת Powerpoint אך לא הצלחתי להעלות אותה. רועי בושי08:28, 10 באוקטובר 2007 (IST)
קיצרתי עוד, אני מקווה שזה מספיק. אם צריך לקצץ עוד, אולי כדי לוותר על ההשוואה לתצלום מ-1826. לגבי התמונה-אין לי מושג איך יוצרים קובץ GIF, אז הוספתי את התצלום המלא, ללא ההגדלה של האדם. רועי בושי18:47, 10 באוקטובר 2007 (IST)
בתחילת המאה ה-20תורות גזע למיניהן היו מקובלות מאוד בקהילה המדעית וגרמו לאנטישמיות רבה. לעיתים רחוקות קרה שיהודים, אותם מחשיבה תורת הגזע כנחותים, השתכנעו בנכונות התורה. הבולט ביותר ביניהם היה אוטו ויינינגר, שחיבורו לשם קבלת תוארדוקטור כלל תיאור היהדות כנחותה. ויינינגר קבע בספרו "מין ואופי" כי לאישה אין 'אני'. אין לה אופי ורצון. בגבר, לעומת זאת, קיים הניצוץ האלוהי והוא הנפש. באשה, ניצוץ זה חסר. ויינינגר השווה את היהדות עם הנשיות, וטען כי היהודים נחותים לאורך כל ההסטוריה לא בגלל החברה שמסביבם, אלא משום שהם רצו בכך, כמו הנשים. בסופו של דבר, באופן די צפוי, ויינינגר התאבד בירייה כשנתיים לאחר חיבור הספר.
שיניתי את הערך - הסברתי מה ויינינגר כתב, פחות או יותר, ומה היה היחס שלו לנשים. זה הופך את הערך לפיקנטי ומעניין יותר, לדעתי. בכל זאת, כולנו כבר מכירים את האנטישמיות ותורתה, אבל מעניין לראות איך זה מתקשר גם לנשים, ואני מאמין שזה יענין במיוחד את המין הנשי. רועי צזנה07:40, 9 באוקטובר 2007 (IST)
מה שהכי מעניין אותי בקטע זה שהוא היה יהודי ושהוא התאבד. זב ברור שכשכתבתי "הבולט" הכוונה היא ליהודי הבולט ולא למדעמן הבולט? ועוד משהו, אין צורך בקישור ל"מין ואופי", אין סיבה לכוב על הספר ערך. סתם עומר • שיחה12:49, 9 באוקטובר 2007 (IST)
למה אין סיבה לכתוב על הספר ערך? הספר היה אלמנט חשוב בתורת הגזע והשפיע על הישום שלה בגרמניה. מכל מקום, אני לא רואה איך אפשר לכתוב על האדם מבלי להסביר במספר מילים על משנתו. היא מגוחכת לחלוטין, וכל מי שקורא את 'הידעת' במתכונתו הנוכחית מבין את זה, וזה חלק מהמשיכה של הערך. הוא מגוחך, טרגי ומריר באותו הזמן. בברכה, רועי צזנה13:59, 9 באוקטובר 2007 (IST)
ברבים מיישובי המועצה האזורית הר חברון ישנה מחלוקת בין התושבים לבין ועדת השמות הממשלתית בנוגע לשם היישוב. את סוסיה כותבים התושבים סוסיא. היישובים מצדות יהודה, פני חבר וליבנה מכונים על ידי התושבים בית יתיר, מעלה חבר ושני בהתאמה. התושבים הגרים ביישוב המכונה על ידם עומרים רושמים את שמו של היישוב במסמכים רשמיים בתור טנא-עומרים, אך ברישומי המדינה הוא מכונה טנה, על שם המנכ"ל הראשון של משרד השיכון, דוד טנה.
הסיבה לא ידועה - זה פשוט כך, שבאזור ההוא יש מחלוקות בנוגע לשמות היישובים. כנראה התושבים מאוד דעתניים. דוד טנה (כן, טנה) היה האיש שהקים את משרד השיכון מתוך מה שהיה אגף השיכון במשרד העבודה (על שמו נקראות שכונות אג"ש - אגף שיכון - בערים שונות בארץ). אני מחפש מידע על האיש, ואני בקשר עם בתו, אשת משרד השיכון גם היא, שטסה לחו"ל לשבוע, ולכן המידע יתעכב. בינתיים אנסה להרכיב פאזלים. אדם נבו;שיחה19:42, 9 באוקטובר 2007 (IST)
זה ייקח קצת זמן: כאמור, היא בחו"ל, והמידע שאספתי עד עכשיו הוא באורך של שורה וחצי. יש כמה שכונות על שמו בארץ, אגב, וייתכן שיש משהו שנקרא "פרס הבימה ע"ש דוד טנה" - גיגלתי משהו כזה. נשמע מעניין, דווקא. אדם נבו;שיחה23:15, 10 באוקטובר 2007 (IST)
לפי ההבנה שלי, עליית גובה פני הים תיגרם רק בשל המסה של קרח שנמצא על יבשה, או באוויר. קרח שנמצא במים (רוב נפח הקרחון ויבשת אנטרקטיקה, אם אינני טועה) לא יגרום לעליה בגובה פני הים כשימס, כי למעשה נפחו ירד כשיעבור לצורת מים. האם הסטטיסטיקה של עליית פני הים ב- 60 מטר לוקחת בחשבון את הנקודה הזו?
קודם כל, רוב הקרח באנטארקטיקה נמצא על היבשת. לפי חישוב פשוט שלי 13,200,000 קמ"ר כפול 2 ק"מ עומק, נותן 26,400,000 קמ"ק, שזה יותר מ-80%. לא יודע אם המסת קרחוים בים תעלה את המפלס, כי משקל הקרחון דוחה מים, ובעצם לא משנה איזה חלק במים (90%)או מחוצה להם (10%). בכל אופן, יש להניח שכל זה נלקח בחשבון בעת החישובים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום?23:12, 10 באוקטובר 2007 (IST)
אם אתה בטוח בנתונים, אז זה נשמע טוב. הבעיה היחידה שנותרה לי עם הערך במתכונתו הנוכחית היא שיש שם הרבה מספרים. אולי אפשר למצוא איזה סיפור מעניין שימחיש במילים במקום באחוזים? רועי צזנה11:27, 11 באוקטובר 2007 (IST)
.jpg)
.jpg)
_rotated1.jpg)
