ויקיפדיה:הידעת?/דיונים/ארכיון 2010

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014


תוכן עניינים

קטעי הידעת? טעוני שיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחיות: אם נתקלתם בקטע הידעת? קיים שלדעתכם טעון שיפור, אנא ציינו את שם התבנית ומה לדעתכם טעון שיפור.

תבנית:הידעת? 28 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא חולק על מה שכתוב שם. אך חוזר ומבקש שלא יופיע בעמוד הראשי. המשך מה דיון בשיחת תבנית:הידעת? 28 באפריל - סדרה 2קוני למל •כ"ח בסיוון ה'תש"ע• 23:27, 9 ביוני 2010 (IDT)

לא יפה שלא מתיחסים אלי. • קוני למל •כ"א באב ה'תש"ע• 22:55, 31 ביולי 2010 (IDT)

תבנית:הידעת? 9 ביולי - סדרה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית, יש להבהיר שאין תפיסה אחת עדיפה על חברתה מבחינה היסטורית, והתלמוד לא בהכרח משקף תפיסות קדם ימי ביניימיות. שנית - כדאי להוסיף על הציור של רמברנדט ועל גופן הכתב כפי שהצעתי כאן. Rex - שיחה 15:07, 1 במרץ 2010 (IST)

קצרים מידי![עריכת קוד מקור | עריכה]

שני קטעים ממש קצרים שלא היו עוברים היום למוכנים, מבקש להסיר אותם ולהחליפם בראויים יותר או לעבותם לכל הפחות. הציונישיחה 00:32, 30 באוקטובר 2009 (IST)

גם תבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 2 קצרה מידי קריצהאמיר (שיחה) 20:47, 25 בדצמבר 2009 (IST)

תבנית:הידעת? 3 בפברואר - סדרה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצר, אנמי, ללא כל פואנטה. לא מה שהייתי מצפה מקטע הידעת? איכותי כמו שהמיזם הזה (ופעיליו) יודע ליצר • עודד (Damzow)שיחההאם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? 17:11, 3 בפברואר 2010 (IST)

גם קשה להעריך אם סווטוניוס הוא מקור אמין לרכילות על דומיטיאנוס, לפחות על סמך הנאמר ב-en:Lives_of_the_Twelve_Caesars#Critical_approaches:_Reliability. ניסיתי לאתר את דבריו בs:la:Vita_Domitiani, אך איני דובר לטינית וגוגל לא מתרגם אותה עדיין. ליאור ޖޭ • כ' בשבט ה'תש"ע • 22:59, 3 בפברואר 2010 (IST)

משעממים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי קישורים אדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיונות להידעת? חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנקדוטות של ספורט חורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק היידן, שזכה ב-5 מדליות זהב בהחלקה מהירה במסלול ארוך באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) ונחשב בעיני רבים לגדול המחליקים המהירים בכל הזמנים, הפך אחרי פרישתו מהקרח לאחד מרוכבי האופניים הטובים בארצות הברית. הוא השתתף בטור דה פראנס ב-1986 והיה ממייסדי קבוצת הרכיבה המקצוענית 7-Eleven (כיום קבוצת מוטורולה) שעל חבריה נמנה בעבר גם לאנס ארמסטרונג.Tdunsky - שיחה 16:51, 21 בינואר 2010 (IST)

בריאן מיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן מיי, גיטריסט להקת קווין הנחשב לאחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים, הוא גם דוקטור לאסטרופיזיקה ומשמש כנגיד אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול.Tdunsky - שיחה 00:14, 23 בפברואר 2010 (IST)

יש כבר את תבנית:הידעת? 12 במאי - סדרה 1. ‏עמיחישיחה 00:30, 23 בפברואר 2010 (IST)
בדיוק הקשבתי לקווין, זה דווקא די נדיר. מצחיק. כאמור - יש כבר.. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 02:58, 23 בפברואר 2010 (IST)

את ואני והרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השיר הנחשב לקלאסיקה ישראלית "את ואני והרוח", שכתב יורם טהרלב, תורגמו לאנגלית בתחילת שנות השישים ע"י דייויד בואי בטרם התפרסם. הגירסה האנגלית של בואי נקראת "You and Me and the Morning Wind" והיא בוצעה ע"י ג'ימי מקגרגור ורובין הול, צמד זמרי עם סקוטים. את השידוך בין השיר לבואי עשה מלחין השיר, נחום היימן, שהיה באותה תקופה שכנו של בואי בלונדון.Tdunsky - שיחה 17:54, 19 ביוני 2010 (IDT)

מגניב ביותר, אבל צריך לכתוב ערך על ג'ימי מקגרגור (אנ') ועל רובין הול (אנ'). מקור? תומר - שיחה 01:55, 26 ביולי 2010 (IDT)

http://www.jewish-music.huji.ac.il/thesaurus.asp?cat=9&in=9&id=842&act=viewTdunsky - שיחה 17:27, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

תורשה אך לא גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכתוב: הידעת? למרות שעל פי רוב משתמשים במונחים "פגם תורשתי" ו-"פגם גנטי" כבמונחים נרדפים, לא כל הפגמים התורשתיים הם גנטיים ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל פגם שעובר מדור לדור מקודד בגנים ולא כל פגם גנטי יכול לעבור מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא גנטית אך לא תורשתית. היא נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע שבדרכו אל הביצית (לא מורשת הההורים) ומי שלוקה בה לא מצליח על פי רוב להביא צאצאים לעולם ולא מצליח להוריש אותה. מחלות פירוניות, למשל, הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. זאת משום שהרבה פעמים הן עוברות מדור לדור בעזרת חלבון נגוע המצוי בביצית והפגם שיוצר חלבון כזה אינו בהרכח מקודד בגנים. חלבון פגום כזה עשוי להגיע דרך המזון. דוגמאות למחלות פריאוניות הן מחלת קרויצפלד-יעקב, קורו והפרה המשוגעת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:27, 5 באוקטובר 2009 (IST)

מעולה! אגב, גם כל טריזומיה היא פגם גנטי שאינו תורשתי, ואלי גם כל ההמחלות הכרומוזומליות. אם אחד משני הדברים שאמרתי נכון - כדאי לשלב זאת. Rex - שיחה 00:26, 6 באוקטובר 2009 (IST)
אתה מתכוון שכל הטריזומות אינן תורשתיות ברוב המקרים. בחלק מהמקרים טריזומות כן תורשתיות, למשל כאשר אצל אחד ההורים יש שני כרומוזומי 21 שהם מחוברים בכל תאי הגוף ולכן מאה אחוז מהילדים של אותו הורה יהיו עם תסמונת דאון. מדובר באחד ההורים של כשלושה אחוז מהלוקים בתסמונת דאון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:32, 6 באוקטובר 2009 (IST)

שכתוב: הידעת? למרות שעל פי רוב משתמשים במונחים "פגם תורשתי" ו-"פגם גנטי" כבמונחים נרדפים, לא כל הפגמים התורשתיים הם גנטיים ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל פגם שעובר מדור לדור מקודד בגנים ולא כל פגם גנטי יכול לעבור מדור לדור. מחלות פריוניות (כגון מחלת קרויצפלד-יעקב והפרה המשוגעת), הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. זאת משום שהן יכולות לעבור מדור לדור בעזרת חלבון נגוע המצוי בביצית והגיע לגוף האם דרך המזון. תסמונת רט ותסמונת דאון, למשל, הן גנטית אך לא תורשתית. תסמונן רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון ממוטציה בביצית. מחלות אלה לא מורשת מהההורים ומי שלוקה בהן לא יכול או שכמעט לעולם לא מצליח להביא צאצאים ולכן אינו מוריש אותן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:45, 8 באוקטובר 2009 (IST)

נחמד (הקטע). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:36, 9 באוקטובר 2009 (IST)
כמה הערות: פריוניות ולא פירוניות, תא הזרע יכול לעבור מוטציה עוד בטרם יצא בדרכו אל הביצית, המשפט "מחלות אלה לא מורשת ההורים" אינו דקדוקי ואינו מובן לי.Valleyofdawn - שיחה 12:24, 19 באוקטובר 2009 (IST)
טופל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:20, 19 באוקטובר 2009 (IST)
שכתוב סגנוני והעמקת התוכן הביולוגי: הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"פגם גנטי" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל המחלות התורשתיות הן גנטיות ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל מחלה שעוברת מדור לדור מקודדת בגנים ולא כל פגם גנטי יכול לעבור מדור לדור. מחלות פריוניות (כגון מחלת קרויצפלד-יעקב והפרה המשוגעת), הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. זאת משום שהן יכולות לעבור מדור לדור בעזרת חלבון פגום שהגיע לגוף האם דרך המזון והועבר לעובר בציטופלזמת הביצית. תסמונת רט ותסמונת דאון, לעומת זאת, הן גנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת מחלוקה לא שווה של הכרומוזומים בביצית אחרי ההפרייה. מחלות אלה אינן מורשות על ידי ההורים שכן מי שלוקה בהן סובל כמעט תמיד מעקרות.Valleyofdawn - שיחה 14:38, 19 באוקטובר 2009 (IST)
ההעמקה שלך שגויה: כתבתי "פגם תורשתי" ולא "מחלה תורשתית" משום שמדובר גם במחלות וגם בלקויות. המושגים "לקות" ו-"מחלה" אינם זהים. מלבד זאת, תסמונת דאון אינה נוצרת אחרי ההפריה אלא בתוך השחלה במהלך המיוזה. חוץ מזה, בעלות תסמונת רט אינן עקרות בכלל. הן פשוט לא מסוגלות ליצור קשר חברתי שמוביל ליחסי מין. המקרים הבודדים בהם תסמונת דאון כן מורשת הם ברובם מקרים של אונס חוסה. מיד אתקן את ההעמקה הביולוגית שלך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:01, 19 באוקטובר 2009 (IST)
שכתוב השכתוב: הידעת? למרות שהמונחים "מחלה/לקות תורשתית" ו-"מחלה/לקות גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים התורשתיים הם גנטיים ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל מחלה או לקות שעוברת מדור לדור מקודדת בגנים ולא כל פגם גנטי הגורם למחלה או לקות יכול לעבור מדור לדור. מחלות פריוניות (כגון מחלת קרויצפלד-יעקב והפרה המשוגעת), הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. זאת משום שהן יכולות לעבור מדור לדור בעזרת חלבון פגום המצוי בציטופלזמת הביצית ומקורו במזון שאכלה אם קדומה של הסובלים מהמחלה. תסמונת רט ותסמונת דאון, לעומת זאת, הן גנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת מחלוקה לא שווה של הכרומוזומים בביצית במהלך היווצרות הביצית בתהליך המיוזה, בשחלות האם. לקויות ומחלות כאלה אינן מורשות על פי רוב על ידי מי שסובל מהן שכן הוא עקר או חסר יכולת תקשורתית מינימלית המאפשרת יחסי מין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:14, 19 באוקטובר 2009 (IST)
תודה על התיקונים, אכן מיהרתי לשכתב בלי לבדוק. לטעמי "מחלה/לקות" מסורבל מדי ל"הידעת" ועדיף כבר לחזור ל"פגם". הסיבה שתיקנתי היא שלא סביר לקרוא לCJD פגם.Valleyofdawn - שיחה 22:29, 19 באוקטובר 2009 (IST)
סליחה, מה זה CJD?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:41, 19 באוקטובר 2009 (IST)
Creutzfeldt–Jakob disease Valleyofdawn - שיחה 22:47, 19 באוקטובר 2009 (IST)
אני גם לא אוהב כל כך את הלוכסן. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:08, 20 באוקטובר 2009 (IST)
שכתוב בלא לוכסן: הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים התורשתיים הם גנטיים ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל מחלה או לקות שעוברת מדור לדור מקודדת בגנים ולא כל פגם גנטי הגורם למחלה או לקות יכול לעבור מדור לדור. מחלות פריוניות (כגון מחלת קרויצפלד-יעקב והפרה המשוגעת), הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. זאת משום שהן יכולות לעבור מדור לדור בעזרת חלבון פגום המצוי בציטופלזמת הביצית ומקורו במזון שאכלה אם קדומה של הסובלים מהמחלה. תסמונת רט ותסמונת דאון, לעומת זאת, הן גנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת מחלוקה לא שווה של הכרומוזומים בין שתי ביציתיו במהלך היווצרות היווצרותן בתהליך המיוזה, בשחלות האם. לכן, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל למקויות אלה. לקויות אלה גם אינן מורשות לצאצאי מי שסובל מהן משום שעל פי רוב, מי שסובל מהן שכן הוא עקר או חסר יכולת תקשורתית מינימלית המאפשרת יחסי מין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:57, 20 באוקטובר 2009 (IST)
עידו, יש לך סימוכין להעברה של פריונים דרך הביצית? לא הצלחתי לאתר כאלה. בברכה Valleyofdawn - שיחה 15:33, 21 באוקטובר 2009 (IST)
בדקתי את העניין מחדש בהתייעצות עם מומחית לביוכימיה של מחלות חלבונים (אישתי) ולהפתעתי היא אמרה שהיא ממש לא בטוחה בזה ושהמעבר של פריאונים הוא באכילת רקמת/תאי עצב של בשר נגוע. אנחנו נצטרך למצוא מחלות אחרות של תורשה חלבונית עבור הקטע הזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:30, 21 באוקטובר 2009 (IST)

שכתוב אחרי בירור ההבדל בין ידיעות לבין השערות. שתי הצעות די דומות (בשניה מקוצים איזה משפט או שניים מהסוף):

  1. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים התורשתיים הם גנטיים ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל מחלה או לקות שעוברת מדור לדור מקודדת בגנים ולא כל פגם גנטי הגורם למחלה או לקות יכול לעבור מדור לדור. תסמונת רט ותסמונת דאון, למשל, הן גנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת תקלה בחלוקת הכרומוזומים בין שתי ביציות בעת היווצרותן בתהליך המיוזה, בשחלות האם. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל מלקויות אלה. לקויות אלה גם אינן מורשות לצאצאי הסובלים מהן משום שאלה על פי רוב, הם עקרים או חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. מנגד, מחלות פריוניות בשמרים הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. דהיינו, הן יכולות לעבור מדור לדור בעזרת חלבון פגום המצוי בציטופלזמה ומקורו במזון שאכלה אם קדומה של השמרים הסובלים מהמחלה. במחלות פריאוניות שנתגלו באדם עד כה, כגון מחלת קרויצפלד-יעקב, קורו והפרה המשוגעת, החלבון הפריאוני מרוכז במערכת העצבים, אינו מגיע לשחלות ואינו יכול לעבור מדור לדור. אולם, יתכן שעוד יתגלו באדם מחלות פריאוניות שהן כן תורשתיות אך לא גנטיות.
  2. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים התורשתיים הם גנטיים ולא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. דהיינו, לא כל מחלה או לקות שעוברת מדור לדור מקודדת בגנים ולא כל פגם גנטי הגורם למחלה או לקות יכול לעבור מדור לדור. תסמונת רט ותסמונת דאון, למשל, הן גנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת תקלה בחלוקת הכרומוזומים בין שתי ביציות בעת היווצרותן בתהליך המיוזה, בשחלות האם. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל מלקויות אלה. לקויות אלה גם אינן מורשות לצאצאי הסובלים מהן משום שאלה על פי רוב, הם עקרים או חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. מנגד, מחלות פריוניות בשמרים הן תורשתיות אבל לא בהכרח גנטיות. דהיינו, הן יכולות לעבור מדור לדור בעזרת חלבון פגום המצוי בציטופלזמה ומקורו במזון שאכלה אם קדומה של השמרים הסובלים מהמחלה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:09, 22 באוקטובר 2009 (IST)
אני חושש שהעניין בקטע אבד כשעברנו מבני אדם לשמרים. כשמדובר בייצור חד-תאי כמו שמר אי אפשר לדבר על "מחלה". אני מנחש גם שמדענים משתמשים בשמרים כמודל למחלות פריונית ולא נמצאו שמרים שבאופן טבעי "אכלו מזון" שמכיל פריונים. אם חבל לך על העבודה אפשר אולי להסתפק רק בצד אחד של המשוואה: לא כל הפגמים הגנטיים הם תורשתיים. אפשר גם להכניס מוטציות סומטיות אחרות לסיפור, וסרטן, אבל בגדול זה פחות מעניין מבהתחלה. בברכה Valleyofdawn - שיחה 14:11, 22 באוקטובר 2009 (IST)
אפשר באמת להתרכז בפגמים גנטיים לא תורשתיים ולרדת מהתורשתיים שאינם גנטיים. חיטטתי בזיכרון שלי ומצאתי עוד מחלה תורשתית שאינה גנטית אבל היא רק בחיידקים: צורה מעוותת של חלבוני שלד התא. זה למעשה אחד הממצאים שנתנו השראה למודל הפריאון. אם ממש חייבים למצוא מחלה שעוברת בתורשה חלבונית באדם, הייתי מחפש מחלה כזו במיטוכונדירה. אולי בשלד התוך מיטוכונדריאלי. משהו שגורם לאם להוריש לבתה אוכלוסיית מיטוכונדריות שחלקן פעיל וחלקן רק מתרבה אך לא מועיל נשימתית בגלל מחלה כזו. בכל מקרה, אני בכלל לא יודע אם מחלה כזו קיימת. זה רק רעיון לחיפוש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:52, 22 באוקטובר 2009 (IST)
איור של אדם עם תסמונת דאון
טוב, זה משאיר אותנו עם גרסאות כאלה (השוני ביניהן במשפטים האחרונים):
  1. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט ותסמונת דאון, למשל, הן תסמונות מולדות וגנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת תקלה בחלוקת הכרומוזומים בין שתי ביציות בעת היווצרותן בתהליך המיוזה, בשחלות האם. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל מלקויות אלה. לקויות אלה גם אינן מורשות לצאצאי הסובלים מהן משום שאלה על פי רוב, הם עקרים או חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין.
אם ובנה הלוקה בתסמונת דאון
  1. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט ותסמונת דאון, למשל, הן תסמונות מולדות וגנטיות אך לא תורשתיות. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית ותסמונת דאון נגרמת תקלה בחלוקת הכרומוזומים בין שתי ביציות בעת היווצרותן בתהליך המיוזה, בשחלות האם. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל מלקויות אלה. לקויות אלה גם אינן מורשות לצאצאי הסובלים מהן משום שאלה על פי רוב, הם עקרים או חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריאוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. אולם, באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:45, 23 באוקטובר 2009 (IST)
לי אין שום בעיות עם הגרסה הראשונה או עם הגרסה המורחבת. למישהו בא לבחור? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:46, 31 באוקטובר 2009 (IST)
הראשונה עדיפה בעיני. לגבי תסמונת דאון, הסובלים ממנה הם דווקא, כהכללה, חברותיים ותקשורתיים, אך לעיתים חסרים את המודעות לאמצעי מניעה. הנשים בינהם פוריות ברובן. כמחצית מן התינוקות הנולדים ללוקים בתסמונת נושאים את הטריזומיה. כדאי לשנות בהתאם. לגבי האיור - יש בו משהו קצת קרקטורי ולכן אולי פוגע. Valleyofdawn - שיחה 00:35, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אז צריך להוריד מחדש את תסמונת דאון ולהישאר עם תסמונת רט, כמו שהיה מלכתחילה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:49, 6 בנובמבר 2009 (IST)

מחדש ובלי תסמונת דאון:

פעם גם אני נראתי כך
  1. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין.
  2. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריאוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. אולם, באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:59, 10 בנובמבר 2009 (IST)
למישהו יש העדפות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:40, 8 בדצמבר 2009 (IST)

מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידעת? בכל ערך של ויקיפדיה, במידה ותבחר לנווט למילה הראשונה בערך בעלת קישור לערך אחר בצורה אינסופית,מתישהוא בכל אחד מהדפים, תיקלע ללולאה אינסופית של דפים החוזרים על עצמם לדוגמא הערך תודעה תודעה>נפש>פסיכולוגיה>מדעי החברה> *תחילת הלולאה* מדע>תצפית>מדעי הטבע>מדעי הרוח>אנושי/אדם>מין>מיון עולם הטבע>ביולוג>מדען>מדע *סוף הלולאה וחזרה להתחלה* -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מסוג הקטעים שהיינו צריכים עבור חגיגות ה-100 אלף (אם היה מקור עובדתי לטענה, שאני מעט מפקפק בעצם האפשרות לקיומו). עכשיו אין מה לעשות עם זה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 00:50, 27 במאי 2010 (IDT)

קסיני ולואי ה-14[עריכת קוד מקור | עריכה]

- הועבר ממשתמש:אילן שמעוני/הידעת קסיני לואי ה 14

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת שנודע בכינוי מלך השמש התלונן כי האסטרונום ג'ובאני קאסיני קיצץ משטחה של צרפת יותר מכל מה שכבש לואי ה-14 במלחמות. קאסיני מדד, לראשונה בהיסטוריה, את שטחה של צרפת על ידי שיטות אסטרונומיות למדידת קווי אורך ורוחב, והתוצאה שהתקבלה הייתה קטנה באופן משמעותי ממה שציפו לו. אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

טיטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר והמצביא טיטוס זכור לרעה במסורת היהודית כמחריב בית המקדש השני בשנת 70. עם זאת, מה שרבים אינם יודעים הוא שהיתה לו מאהבת ממשפחת המלוכה היהודית בשם בריניקי שהיתה ביתו של המלך אגריפס הראשון ונינתו של המלך הורדוס. בריניקי היתה אמורה להיות הקיסרית, אולם העם הרומאי לא ראה בעין יפה מלכה ממוצא מזרחי ולכן נאלץ טיטוס לגרשה חזרה ליהודה. איתמר בן צרויה - שיחה 17:34, 21 במאי 2010 (IDT)

יגאל אלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות לעצמאות ישראל נהוג היה כי הנושאים בתפקידים בכירים או ייצוגיים יעברתו את שמם. עם מינוי אלופי צה"ל בתקופת ההפוגה הראשונה, דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם. מפקד הפלמ"ח, האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא העביר שם עברי למתכנני טקס הענקת הדרגות. עם הגיעו לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לשאול את פיו, הוא לא אהב את השם והחליט לשנותו ליגאל אלון. עד שנות ה-80 רווח נוהג בצה"ל, שלפיו עם קבלת דרגת סגן אלוף מעברת מקבל הדרגה את שמו. הציונישיחה 13:01, 7 במאי 2010 (IDT)

"זה עברית בשבילי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפינית ובצרפתית ישנם ביטויי סלנג בהם משמשת השפה העברית כמטאפורה לדבר או משפט בלתי מובן (מקבילים לביטוי הסלנג העברי "זה סינית בשבילי") Tdunsky - שיחה 22:38, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה! זה כבר מוזכר בתבנית:הידעת? 18 במאי - סדרה 2. ‏עמיחישיחה 23:50, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

עץ הספגטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מתוך המשדר המקורי המראה את קטיף הספגטי בשווייץ

בשנת 1957 עוד לא היה נהוג בבריטניה להשתמש בכלי התקשורת לצורך מתיחות באחד באפריל. בתקופה זו, גם הפסטה הייתה מאכל נדיר בבריטניה. לכן, מפיקי תוכנית התחקירים של ה-BBC, אשר שידרו "תחקיר" על קטיף הספגטי המוצלח בקנטון השווייצרי דובר האיטלקית, טיצ'ינו, קיבלו בעקבות התוכנית מאות פניות המבקשות ייחורים של עץ הספגטי. כמה עשורים אחרי מתיחה מוצלחת זו, החלו להשתמש בבריטניה ברעיון עץ הספגטי גם בפרסומות לספגטי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:29, 5 בנובמבר 2009 (IST)

נחמד מאוד. שיניתי את הניסוח והוספתי קישורים. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 12:27, 6 בנובמבר 2009 (IST)
אהבתי. הציונישיחה 22:42, 7 בנובמבר 2009 (IST)
הקטע מאד מבולגן. לא ברור מה רוצים להעביר. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:46, 7 בנובמבר 2009 (IST)
מה שמוזר בקטע זה שאנשים 'רבים בני המאה העשרים ממדינה שאזרחיה מעורים תקשורתית ותחבורתית בנעשה בעולם חשבו שספגטי גדל על העצים. זו הנקודה המרכזית. לא מדובר בזה שהצליחו לעבוד על שנים שלושה חברה מנותקים. הרעיון הזה אשכרה נכנס לתרבות הבריטית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:57, 7 בנובמבר 2009 (IST)
חסר מקור לנושא הפרסומת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:39, 9 בדצמבר 2009 (IST)

הצעות לא מגובשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה אגאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של טניסאי העבר האמריקאי אנדרה אגאסי, מגדולי הטניסאים בכל הזמנים, היה מתאגרף איראני ממוצא ארמני שייצג את איראן באולימפיאדת לונדון (1948) ובאולימפיאדת הלסינקי (1952). שמו המקורי של האב היה עמנואל אגאסיאן. Tdunsky - שיחה 11:56, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

הים היבש ביותר הוא ים סוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ים סוף

ים סוף הוא הים היחיד בעולם ששום נהר ואפילו נחל איתן לא נשפכים אליו. הים מוקף כולו במדבריות ואין לו שום מקורות מים ולכן הוא תלוי מאד בקשר עם האוקיינוס ההודי וגם בקשר החדש עם הים התיכון (דרך תעלת סואץ).יאיר ליברמן 22:57, 21 ביולי 2010 (IDT)

אפקט קולידג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם אפקט קולידג' נראה לי אחלה מתאים. שמירה - שיחה 19:09, 22 בפברואר 2010 (IST)

גלי צה"ל המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחנת הרדיו קול ירושלים שודר פעמיים ביום "מדור לחייל" בשם "גלי צה"ל".

הנה המקור בדף המידע של איתמר לוי. מה דעתכם? זה הגיוני בכלל? ‏עמיחישיחה 10:33, 7 בנובמבר 2010 (IST)

צה"ל הפיל מטוסים בריטים במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריית הפלות המטוסים של צה"ל רשומה גם הפלה, מכוונת ומודעת, של חמישה מטוסים של חיל האוויר המלכותי הבריטי, שטסו בצורה מאיימת מעל כוחותיו במהלך מבצע חורב במלחמת העצמאות.Tdunsky - שיחה 01:05, 6 ביולי 2010 (IDT)

כניסת חטיבה 55 בשער האריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים נכבשה ועברה מיד ליד פעמים רבות במשך 3000 השנה האחרונות, אך חטיבה 55 בפיקודו של מוטה גור פרצה לעיר משער האריות במלחמת ששת הימים, וזו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שצבא כובש נכנס לעיר ממזרח. יאיר ליברמן 21:36, 13 ביולי 2010 (IDT)

מתי חל שבועות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעה לקטע "הידעת" לכבוד חג השבועות הבא עלינו לטובה (בתבנית:הידעת? שבועות - סדרה 2 או תבנית:הידעת? שבועות - סדרה 1):

חג השבועות הוא החג היחיד המוזכר בתורה ללא תאריך מדוייק על פי הלוח העברי. הוא חל ביום ה-50 לאחר הקרבת מנחת העומר, ובסיומה של ספירת העומר. בזמן קידוש החודש על פי עדות של ראיית הירח יכול החג לחול בה', ו' או ז' בסיוון. מאז קיבוע הלוח על ידי הלל השני חל שבועות רק בו' בסיוון.

מה אתם אומרים? ‏עמיחישיחה 14:54, 17 במאי 2010 (IDT)

סרסורים ופרוצות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי מגדל, ערך מדהים מזעזע, שאני מאמין שרוב הציבור לא שמע עליו פרט. הציונישיחה 19:55, 27 ביולי 2010 (IDT)

דיונים שהסתיימו - הידעת? הוחלף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:הידעת? 4 בינואר - סדרה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי ה-16

מלך צרפת לואי ה-16 לא קיים יחסי מין עם אשתו מארי אנטואנט במשך שבע שנות נישואיהם הראשונות. לפי תאוריה אחת הוא לא נמשך כלל לאשתו ולפי תאוריה אחרת הוא סבל מאין אונות, שלא נבעה מקושי נפשי אלא מפגם גופני קטן, פימוזיס, עורלה הדוקה, שאין אפשרות להפשילה לאחור בעת זקפה. כיום, מתוקן פגם כזה בניתוח פשוט.

בדף השיחה הועלו מספר הסתייגויות: לא מתאים לילדים, פיקנטריה וחדירה לפרטיות ופשוט משעמם. הקטע הוסר עקב ספק בתקפות המקורות ובשאלה עד כמה התיאוריות האלו מקובלות. ברם, מצאתי בוויקי האנגלית טענה עם מראה מקום למקור אליו אין לי גישה כי התיאוריה איננה נתמכת על ידי ממצאים היסטורים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:11, 4 בינואר 2010 (IST)

תבנית:הידעת? 3 באוגוסט - סדרה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:הידעת? 3 באוגוסט - סדרה 2 שהזכרת פה, היא שיבוש של הסעיף הראשון בערך כמעט כל (מתמטיקה). פשוט צריך לתקן אותה לפיו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:49, 30 באוקטובר 2009 (IST)

עדיין קצרה מיד...הציונישיחה 12:01, 30 באוקטובר 2009 (IST)
עוד דעות? הציונישיחה 14:16, 13 בנובמבר 2009 (IST)
כפי שטענו האנונימי ודניאל ב. בדף השיחה, הניסוח הוא לכל הפחות מטעה. חוץ מזה, לא סתם המשפט שעליו מבוסס הקטע, זכה לשם "המשפט הטיפשי של האריתמטיקה". • אמיר (שיחה) 02:05, 8 בדצמבר 2009 (IST)
מסכים עם הדוברים מעלי. ‏Danny-w‏ 19:36, 25 בדצמבר 2009 (IST)

דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנגדות מקורית לגזענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rosa Parks medal.gif

בשנת 1994 ביקש חבר הקו קלוקס קלאן לאפשר לארגונו לאמץ קטע מדרך בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית. במסגרת האימוץ, היה הארגון אמור לדאוג לנקיון הדרך באופן קבוע, ולהציב בה שלטים הנושאים את שמו, כמקובל בארצות הברית כאשר ארגון מאמץ קטע רחוב. בתחילה סירבה המדינה לבקשה, אבל לאחר פסיקת בית משפט פדרלי שקבעה כי הסירוב אינו חוקתי, הוכרחה המדינה בשנת 2000 להציב את השלטים. בית המחוקקים של מיזורי החליט בתגובה לשנות את שם הדרך לדרך רוזה פארקס, אישה שחורה אשר התפרסמה בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן - סירוב שהוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לביטול מדיניות ההפרדה הגזעית של חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי. בעקבות שינוי זה ויתר הקו קלוקס קלאן על זכותו לטפח דרך זו.

מתלבט אם להכניס את הקטע בסוגריים או לתת לקוראים לקרוא את הסיפור בערך... בברכה הציונישיחה 23:18, 2 בנובמבר 2009 (IST)
זה קטע טוב מאוד. תומר א. - שיחה 23:21, 2 בנובמבר 2009 (IST)
יפה מאד! מקורות? ‏עמיחישיחה 23:24, 2 בנובמבר 2009 (IST)
תודה. מקור בערך . הציונישיחה 23:32, 2 בנובמבר 2009 (IST)
קטע טוב. צריך רק להתחיל אותו עם ההסבר על המנהג הכללי של אימוץ קטע רחוב. בארצות הברית, גופים שונים יכולים לאמץ קטע רחוב ובתמורה להציג בו שלט המידע את הציבור שארגון שלהם עושה זאת. בלי קשר, המידע כעת בסוגריים הוא מידע חשוב ביותר והוא צריך להופיע מחוץ לסוגריים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:41, 3 בנובמבר 2009 (IST)
הוצאתי מהסוגריים, אתה מוזמן להסביר. הציונישיחה 00:46, 3 בנובמבר 2009 (IST)
בישראל, אם עמותה מסויימת תנקה רחוב מסויים פעמיים בשבוע במשך מאה שנה, לא תיהיה לה שום זכות להציב שלט הוקרה לעצמה באותו רחוב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:10, 3 בנובמבר 2009 (IST)
אחלה. הגהתי קלות והוספתי קישורים. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 12:43, 6 בנובמבר 2009 (IST)
וגם תמונה, או שעדיף דווקא תמונה של רוזה פארקס ולהדגיש את שמה... Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ו בחשוון ה'תש"ע • 15:02, 13 בנובמבר 2009 (IST)
מעדיף את רוזה על פני הסמל של הארגון הלא חביב... הציונישיחה 21:59, 14 בנובמבר 2009 (IST)
שונה בהתאם, אם כי עכשיו ראיתי כמה תמונות של שלטים של אימוץ דרכים (קובץ:Delta-Omega-Rho-Adopt-A-Highway-Sign.jpg ועוד כמה בקטגוריה שלהן בוויקישתוף) שייתכן שכדאי להראות דוגמה של הדבר, במיוחד לאור העובדה שהערך אימוץ דרך לא קיים בעברית. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י' בכסלו ה'תש"ע • 02:25, 27 בנובמבר 2009 (IST)

פרס נובל לספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nobel Prize.png

פרס נובל לספרות, שמחולק מאז 1901 ועד עתה, ניתן על פי רוב למכלול יצירתו של הסופר הזוכה. עם זאת, בשמונה מקרים בלבד הוענק הפרס עבור ספר מסוים. בין הספרים המזכים נמנים "דברי ימי רומא" (מומזן, 1902), "אביב אולימפי" (שפיטלר, 1919), "ברכת האדמה" (המסון, 1920), "איכרים" (ריימונט, 1924), "ההגדה לבית פורסייט" (גולסוורתי, 1932) ו"הזקן והים" (המינגווי, 1954). הסופר הגרמני תומאס מאן זכה בפרס בשנת 1929 עבור ספרו "בית בודנברוק" שנכתב ב-1901, במה שהיה לפרק הזמן הארוך ביותר בין סיבת הזכיה לזכיה עצמה בכל תולדות הפרס. מנגד, הסופר הצרפתי רוז'ה מרטן די גאר זכה בפרס ב-1937 עבור ספרו רב הכרכים "בית טיבו" בטרם סיים את כתיבת הכרך השמיני והאחרון שפורסם לבסוף ב-1940. Galoren.com - שיחה 00:08, 6 באוקטובר 2010 (IST)

--Galoren.com - שיחה 13:09, 5 בנובמבר 2009 (IST)

כיוון שהקטע נוצר עקב בקשה אישית שלי לעודד, שביקש מתורו מגל - קטע זה הוסף לדיונים. כולם מוזמנים לחוות דעתם בהליך הרגיל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:14, 5 בנובמבר 2009 (IST)
מה פירוש "המרחק הגדול ביותר בין סיבת הזכיה לזכיה עצמה בכל תולדות הפרס"? האם הוא כתב אותו במקום המרוחק ביותר בכדור הארץ ממקום מושבה של ועדת הפרס?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:45, 5 בנובמבר 2009 (IST)
פרק זמן. תיקנתי בהתאם. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:47, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אחלה קטע, אבל בלי ערך על בית טיבו, זה לא הולך. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 14:49, 5 בנובמבר 2009 (IST)
על פניו עושה רושם שאצל האנגלים אין בכלל ערך על בית טיבו. זה מוזר... קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:50, 5 בנובמבר 2009 (IST)
גם על רגליו. אין להם. Les Thibault לא קיים. אגב, הוא לא ממש קיבל את הפרס על הספר. על יצירתו "וגם" על הספר. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 14:57, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אגב, גם הטענה על פרק הזמן הארוך ביותר משונה. רוב הסופרים מקבלים את הפרס על מפעל חיים, כך שאי אפשר למדוד את הזמן. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 14:58, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אני מכיר בערך את כל הזוכים אי פעם בפרס הזה אבל בכל מקרה עברתי שוב על כל השמות באתר שלהם. בעיקרון זה על מפעל חיים אבל אם מדובר ביצירה שמוזכרת כשיקול מרכזי או יחידי זה במרחק זמן של שנה שנתיים לא יותר. כך עם קנוט המסון וברכת האדמה, כך עם המינגווי והזקן והים וכו וכו. כאשר מוזכרת יצירה בודדת ופרק הזמן שחולף הוא 28 שנה זה מוזר מאוד והבאתי את הבעיתיות סביב הפרשה הזו בערך על מאן שלכולם היה ברור שהוא זכה בעקבות הר הקסמים אבל בנימוק בחרו דווקא את בית בודנברוק. כך שבהחלט ניתן למדוד את הזמן בעניין ספציפי זה ולא כשמודבר במכלול יצירתו וזו גם הסיבה שהבאתי את הפירוט בהתחלה שרק שמונה זוכים אי פעם קיבלו את הפרס עקב יצירה בודדת. --Galoren.com - שיחה 16:22, 5 בנובמבר 2009 (IST)
כתבתי גם את הערך על בית טיבו. הוא יותר מפורט מאחיו הצרפתי... ויש עוד מה להוסיף.--Galoren.com - שיחה 00:20, 6 בנובמבר 2009 (IST)
משהו מוכן לשוב ולחוות דעה או שאני לבד פה? --Galoren.com - שיחה 12:35, 6 בנובמבר 2009 (IST)
הקטע חביב, רק שתי הערות: א. או שכותבים את שנת הזכייה או שכותבים כמה זמן עבר מכתיבת הספר. לא צריך לעשות את החשבון לקורא. ב. ההדגשה לא במקומה. הערך פרס נובל לספרות צריך להיות מודגש ולא הערכים על הספרים. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 13:17, 6 בנובמבר 2009 (IST)
אמן ואמן. תוקן. אבל מה קורה מעכשיו? אני לא מכיר את ההליך פה על אף שאני כותב בויקיפדיה מעל לשנה.--Galoren.com - שיחה 13:49, 6 בנובמבר 2009 (IST)
עברה כבר שנה? נראה כאילו רק אתמול הצטרפת. שיאללה. אני מרגיש זקן. בכל אופן, עכשיו - מחכים. אנשים ימשיכו להגיב, ואם לא תהיה יותר מדי התנגדות זה יתקבל וזהו. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 15:00, 6 בנובמבר 2009 (IST)
שנה, שלושה חודשים ועשרים ואחת ימים. כתלמיד מבית מדרשו של רבי ומורי הריני מבשרך כי הזמן הוא התעתוע הגדול ביותר (וראה בעניין זה את ספר הקודש בשם "הר הקסמים") חיוך ותודה על המידע החשוב, שבוע טוב. --Galoren.com - שיחה 17:30, 7 בנובמבר 2009 (IST)
אגב, הן מאן והן די גאר קיבלו את הפרס אך ואך ורק עבור יצירותיהם אלו. כל השבחים האמורים על די גאר הם כמו שכתוב: in his novel-cycle Les Thibault. --Galoren.com - שיחה 00:56, 8 בנובמבר 2009 (IST)
אני מאמין שהקטע הוא נחמד, והקישורים לערכים הטובים במיוחד קורץ לי. אשמח אם עוד מישהו יביע עמדה חיובית (או אם יש למישהו ביקורת - שישמיע אותה) כדי שנוכל לאשר. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:09, 8 בדצמבר 2009 (IST)
אני מבין שההידעת הזה גם אם יתקבל מקומו ב-2011. נכון? ולמה זה לא זז??? -Galoren.com - שיחה 17:24, 28 בדצמבר 2009 (IST)
אני מאמין שהטראפיק במיזם מעט חלש יותר כיוון שאנחנו אחרי השיא. ב-2010 (אוטוטו) נראה כיצד מתקדמים בדיוק. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:49, 28 בדצמבר 2009 (IST)

"ויהי במחצית החודש של שנתנו"... --Galoren.com - שיחה 13:57, 15 בינואר 2010 (IST)

"ויהי בחודש השנית של שנתנו"... --Galoren.com - שיחה 00:44, 7 בפברואר 2010 (IST)
"ויהי במחצית החודש השני של שנתנו"... --Galoren.com - שיחה 01:04, 11 בפברואר 2010 (IST)
"ויהי במחצית החודש השלישי של שנתנו"... Galoren.com - שיחה 19:16, 17 במרץ 2010 (IST)
גל, המיזם נגמר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:41, 17 במרץ 2010 (IST)
מה? אז זה לא יהיה "הידעת?" אף פעם? אבוי...Galoren.com - שיחה

הועבר משיחת תבנית:הידעת? 7 באוקטובר - סדרה 2:

ביום זה יחולק פרס נובל לספרות
אבקש להכניס את "הידעת" שלי, שגם אושר בזמנו אך לא מצא את מקומו


Nobel Prize.png
פרס נובל לספרות, שמחולק מאז 1901 ועד עתה, ניתן על פי רוב למכלול יצירתו של הסופר הזוכה. עם זאת, בשמונה מקרים בלבד הוענק הפרס עבור ספר מסוים. בין הספרים המזכים נמנים "דברי ימי רומא" (מומזן, 1902), "אביב אולימפי" (שפיטלר, 1919), "ברכת האדמה" (המסון, 1920), "איכרים" (ריימונט, 1924), "ההגדה לבית פורסייט" (גולסוורתי, 1932) ו"הזקן והים" (המינגווי, 1954). הסופר הגרמני תומאס מאן זכה בפרס בשנת 1929 עבור ספרו "בית בודנברוק" שנכתב ב-1901, במה שהיה לפרק הזמן הארוך ביותר בין סיבת הזכיה לזכיה עצמה בכל תולדות הפרס. מנגד, הסופר הצרפתי רוז'ה מרטן די גאר זכה בפרס ב-1937 עבור ספרו רב הכרכים "בית טיבו" בטרם סיים את כתיבת הכרך השמיני והאחרון שפורסם לבסוף ב-1940.Galoren.com - שיחה 21:57, 5 באוקטובר 2010 (IST)


גל, הקטע הזה לא אושר באופן פורמלי. בויקיפדיה:הידעת?/דיונים#פרס נובל לספרות רק משתמש נוסף אחד, מלבדך ומלבדי (ואני בתור עורך המיזם משתדל לייצג את האו"ם) הביע דעה חיובית. כדי שהקטע יאושר יש צורך בעוד מעט דעות. אני מציע שתפנה למשתתפי הדיון בדפי השיחה שלהם ותבקש שיביעו שביעות רצונם מהקטע או הערות נוספות אם יש להם. אם עוד דעות יאשרו עד המועד - נעלה אותו בזמן. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:13, 3 באוקטובר 2010 (IST)

אני מציעה להסיר את חלק המשפט "הוענק שמונה פעמים בלבד עבור ספר מסוים ולא למכלול יצירתו של הסופר הזוכה", כיון שאין בו ייחוד המתאים ל"הידעת". בשאר המידע יש קוריוז מסוים ואותו אני מאשרת.שלומית קדם - שיחה 07:42, 4 באוקטובר 2010 (IST)

נכון, אבל השאלה היא מה קורה עם מי שלא יודע את זה. הרי פרס נובל מוענק למכלול יצירתו של סופר, בלי זמנים של היצירות. אבל ברגע שמעניקים ליצירה ספציפית, שהתפרסמה בשנה ספציפית, אז בעצם ניתן להבין את כל העניין. תומכת?Galoren.com - שיחה 09:38, 4 באוקטובר 2010 (IST)
אפשר אם כן להגיד, שפרס נובל לספרות ניתן על פי רוב למכלול יצירתו של סופר, אבל במקרה של מאן ושל די גאר, יוחד הפרס ל"בית בודנברוק" ול"בית טיבו", ואז לציין את נושא השנים בשני המקרים, אבל בלי להזכיר את שאלת שמונה הפעמים, שנראית לי טפלה לנושא.שלומית קדם - שיחה 14:02, 4 באוקטובר 2010 (IST)
תוקן לעיל - איך עכשיו? Galoren.com - שיחה
גל, מה שתוקן, בסדר, אבל את עניין שמונה הפעמים השארת בכל זאת. לא שזה מפריע לי ואם זה חשוב לך, שיישאר מצדי. השאלה מה יגיד זהר. אם זה עובר מבחינתו, אני מאשרת.שלומית קדם - שיחה 21:31, 4 באוקטובר 2010 (IST)
אה, לא חשבתי שזה מה שהפריע. חשבתי שהניסוח...בכל מקרה, השמונה פעמים מוסיף עניין לדעתי, שכן מתוך מעל 100 זוכים רק 8 זכו למצב הספציפי הזה. גם זה סוג של הידעת? בכל מקרה, אם יש אישור כעת גם ממך אז זהר יעלה את זה. תודה.Galoren.com - שיחה 22:34, 4 באוקטובר 2010 (IST)
שלומית, אני מחפש דווקא את האישור הבלתי תלוי שלך (או של כל משתמש מכובד אחר, לצורך העניין). המטרה של התהליך היא לקבל ביקורת ולהגיע לקונצנזוס, ואני משתדל שלא להביע יותר מדי את דעתי - אני לא שופט כאן. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:21, 5 באוקטובר 2010 (IST)
אם כך, אני מאשרת, אבל אוסיף עוד הערה קטנה: אם כבר מזכירים שהיו שמונה פעמים כאלה, כדאי לציין את שמות שאר הספרים ומחבריהם, בקיצור נמרץ. אם כבר אז כברחיוך. זה ישלים ויעגל את ה"הידעת".שלומית קדם - שיחה 20:26, 5 באוקטובר 2010 (IST)
הידעת? עוגל והושלם חיוך Galoren.com - שיחה 21:56, 5 באוקטובר 2010 (IST)
יותר מעוגל והושלם: כתבתי כעת את הערכים "קיץ אולימפי", "איכרים" (קצרמרים), "ברכת האדמה" (טיפה יותר רחב), מלבד "בית בודנברוק" (המומלץ) ו"בית טיבו" (שגם כן כתבתי עבור ההידעת? הזה). כל הספרים שזכו בנובל זכו גם בערך בויקיפדיה. Galoren.com - שיחה 22:46, 5 באוקטובר 2010 (IST)
נהדר. אחליף התבניות מחר. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 22:51, 5 באוקטובר 2010 (IST)
יופי. רווח נקי לוויקיפדיה.שלומית קדם - שיחה 23:08, 5 באוקטובר 2010 (IST)
הערת עורך המיזם: לאחר מספר תיקונים כשהקטע כבר הופיע - זה הנוסח הסופי:
פרס נובל לספרות, שמחולק מאז 1901, ניתן על פי רוב למכלול יצירתו של הסופר הזוכה. עם זאת, בשמונה מקרים הוענק הפרס עבור ספר מסוים. בין הספרים המזכים נמנים "דברי ימי רומא" (מומזן, 1902), "אביב אולימפי" (שפיטלר, 1919), "ברכת האדמה" (המסון, 1920), "איכרים" (ריימונט, 1924), "ההגדה לבית פורסייט" (גולסוורתי, 1932) ו"הזקן והים" (המינגווי, 1954). הסופר הגרמני תומאס מאן זכה בפרס בשנת 1929 עבור ספרו "בית בודנברוק" שנכתב ב-1901, במה שהיה לפרק הזמן הארוך ביותר בין סיבת הזכייה לזכייה עצמה בכל תולדות הפרס. מנגד, הסופר הצרפתי רוז'ה מרטן די גאר זכה בפרס ב-1937 עבור ספרו רב הכרכים "בית טיבו" בטרם סיים את כתיבת הכרך השמיני והאחרון שפורסם ב-1940.

דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוד קברים וקבר יהו אשר על הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך פורטל:ירושלים/הידעת?/62. קרדיטים לתורמים שם:

Silwan-inscr.jpg

בעת העתיקה נהגו לקבור מתים עם מנחות, תכשיטים, קמעות ומטבעות, בשל האמונה כי המת ימשיך את חייו בעולם הבא, ויהיה זקוק שם לרכוש ראשוני כדי להסתדר. הימצאותם של הפריטים בעלי הערך במערות קבורה משכה שודדי עתיקות, שלא בחלו אף בהשלכת עצמות המתים אל מחוץ לקברם. הציבור ניסה למנוע את הדבר על ידי קביעת דלתות אבן כבדות ואבני גולל בפתחי מערות הקבורה, אך השודדים יכלו גם להם. במערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים ביקש אדם לפני כ-2500 שנה להציל את עצמו מפני שוד קברים, ולכן חקק מראש על המשקוף הודעה לשודדים: "אין פה כסף וזהב, כי אם עצמותיו ועצמות אמתו אתו." האיש, הידוע כ"יהו אשר על הבית", אף הוסיף קללה: "ארור האדם אשר יפתח את זאת"! על אף מאמץ זה לא צלח, שכן הארכאולוגים מצאו את קברו כשהוא ריק לגמרי. הקטע הזה מעניין גם בהקשר של שדידת קברים, והערך המוסף שלו הוא לדעתי הדוגמא המקומית מירושלים. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)

לא אהבתי.. הציונישיחה 19:19, 19 באוקטובר 2009 (IST)
בעיני זה מעולה (מודה שלא שמעתי על הסיפור עד היום). AMIRBL25 - שיחה 22:54, 19 באוקטובר 2009 (IST)
נחמד. צריך לשקול את פיתוח הקטע. אולי לכתוב על קבר הלני המלכה שהיה בו גולל המונע על ידי קיטור. בעת העתיקה אנשים לא הבינו בקיטור והשודדים שמצאו את "קסם" האש והמים שהזיז את הגולל היו נלכדים בפנים כשהאש הייתה כובת או שהמים היו מתאדים (יש לבדוק את המידע שלי לפני שמשתמשים בו). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:26, 19 באוקטובר 2009 (IST)
תיקנתי זוטא בניסוח ("אגב"...) , אני חושב שהקטע הוא בסדר גמור כפי שהוא. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:29, 20 באוקטובר 2009 (IST)
עוד דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:12, 31 באוקטובר 2009 (IST)
לא התקבל עקב חוסר בהסכמה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:02, 9 בדצמבר 2009 (IST)
אני חושב שהוא מצוין, אבל הבה נשמע עוד דעות. ‏עמיחישיחה 15:51, 9 בדצמבר 2009 (IST)

מחקר זואולוגי נלהב מדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר יהודה

את המחקר על נמרי מדבר יהודה הוביל הזואולוג גיורא אילני ופעילותו זו ופרסמה אותו כ"איש הנמרים". אילני לכד נמרים בעזרת פתיונות ועקב אחריהם בעזרת משדרים כבדים שהתקין על צווארם. לכל נמר שזיהה, הוא נתן שם רב רושם מן ההיסטוריה של מדבר יהודה כמו ינאי, הורדוס, אמרפל, אריוך וחריטון, ושמות בני המשפחה שגוועה במערת האיגרותבבתא, שלומציון וכתושיון. עוד כיכבו דמויות מן המיתולוגיה של המזרח הקדום כגון חומבבה, ותיהמת, עתר ורישת נינליל. במהרה החלו הנמרים שהתרגלו לנוכחות בני אדם ואוכל שהם סיפקו לחדור עין גדי ולטרוף חיות בית וחיות מפינת החי. בסופו של דבר הסירה רשות שמורות הטבע שתי נקבות מן האזור, ושורה של הרעלות ומעשי ירי שמה קץ לנמרים במדבר יהודה. כדי ללמוד מקרוב על אורחות הנמרים, אימץ אילני גורת נמרים שנטל מאמה וגידל אותה כשנה בביתו. אולם, יש הטוענים כי המחקר שערך נעשה בצורה פולשנית מדי ותרם בעקיפין להכחדותם של הנמרים ממדבר יהודה. מעט הנמרים ששרדו בנגב נחקרים היום באופן עקיף הרבה יותר, בעיקר על ידי ניתוח גנטי של גלליהם. Valleyofdawn - שיחה 10:47, 30 באוקטובר 2009 (IST)

שיכתבתי. קטע עם פוטנציאל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:13, 30 באוקטובר 2009 (IST)
שכתוב נוסף
נמרי מדבר יהודה התקיימו כנראה באזור מתקופה פרה-היסטורית, אבל אלפי שנים של צייד לימדו אותם להתרחק מבני אדם. אחרי שהצטברו עדויות על קיומם, החל גיורא אילני זואולוג רשות שמורות הטבע לחקור אותם. הוא לכד, בעזרת פתיונות, את כל הנמרים שאיתר ועקב אחריהם בעזרת משדרים כבדים שהתקין לצווארם. לכל נמר ניתן שם רב רושם מן ההיסטוריה של מדבר יהודה כגון ינאי, הורדוס, אמרפל, אריוך וחריטון, וכמו שמות בני המשפחה שגוועה במערת האיגרותבבתא, שלומציון וכתושיון, או מן המיתולוגיה של המזרח הקדום כגון חומבבה, תיהמת, עתר ורישת נינליל. כדי ללמוד מקרוב על אורחות הנמרים, נטל אילני גורה מאמה וגידל אותה כשנה בביתו. היא מתה שבועיים לאחר שהוחזרה לטבע. אילני זכה בתקשורת לכינוי "איש הנמרים" אך לא פרסם את ממצאיו בכתבי עת מדעיים. בשנת 1979 החלו נמרות, שהתרגלו לנוכחות בני אדם ולמזונם, לחדור לקיבוץ עין גדי ולטרוף, לחרדת התושבים, חתולים ועזים. אילני המליץ לקיבוץ לשפר את הגידור ולהפטר מהחתולים ומפינת החי. לבסוף הרחיקה רשות שמורות הטבע שתי נקבות פוריות מן האזור ושורה של מקרי ירי, דריסה והרעלה הביאה את נמרי מדבר יהודה אל סף הכחדה. אוכלוסיית הנמרים הקטנה של הנגב נחקרת כיום באופן זהיר ביותר, בעיקר על ידי ניתוח גנטי של גלליהם.
שכתוב של עדו:
נמרי מדבר יהודה התקיימו כנראה באזור מתקופה פרה-היסטורית, אך בני אדם בעת החדשה לא תמיד היו מודעים להם כי אלפי שנים של צייד לימדו את הנמרים להתרחק מבני האדם. אחרי שהצטברו עדויות על הימצאות הנמרים, החל גיורא אילני, זואולוג רשות שמורות הטבע, לחקור אותם. הוא לכד נמרים בעזרת פתיונות ועקב אחריהם בעזרת משדרים כבדים שהתקין לצווארם. לכל נמר שאותר ניתן שם רב רושם מן ההיסטוריה של מדבר יהודה והמיתולוגיה של המזרח הקדום (כגון הורדוס, בבתא, חומבבה ותיהמת). כדי ללמוד מקרוב על אורחות הנמרים, נטל אילני גורה מאמה וגידל אותה כשנה בביתו. אילני זכה בתקשורת לכינוי "איש הנמרים" אך ההערצה לעבודתו הייתה חסרת בסיס. אילני לא פרסם את ממצאיו בשום כתב עת מדעי, הנמרה שגידל בביתו מתה שבועיים לאחר שהוחזרה לטבע ונמרים אחרים, שאיתם התעסק אילני התרגלו לנוכחות בני אדם ולמזונם והחלו להתקרב לעוברי דרך ולחדור ליישובים, להפחיד אנשים ולטרוף חיות בית. לבסוף נאלצה רשות שמורות הטבע להרחיק שתי נקבות פוריות מן האזור ונמרים אחרים שהתרגלו להתקרב לאנשים נורו או נדרסו על ידי עוברי אורח או שבלעו רעל שהונח נגד חיות בר בסביבת האדם. נמרי מדבר יהודה הגיעו אל סף הכחדה. כיום נמרי בר נחקרים באופן זהיר ביותר, בעיקר על ידי בדיקת גלליהם.
Valleyofdawn - שיחה 15:26, 30 באוקטובר 2009 (IST)
אחלה קטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:04, 30 באוקטובר 2009 (IST)
תיקנתי זוטות Valleyofdawn - שיחה 16:40, 30 באוקטובר 2009 (IST)
חידדתי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:06, 30 באוקטובר 2009 (IST
לטעמי חצית בשכתוב האחרון את הקו מביקורת לגיטימית להתקפה אישית. אילני היה למרות הכל רב זכויות והרגבים עוד לא יבשו על קברו. הוספתי את הגרסא הקודמת לפני השכתוב שלך לצורך ההשוואה.Valleyofdawn - שיחה 22:24, 30 באוקטובר 2009 (IST)
אין לי שום דבר נגד אילני ולפני שכתבת עליו קטע כאן, לא ידעתי מי זה בכלל. כל מה שאני יודע על הנושא שלא באמצעותך זה שהיו נמרים שצדו חתולים בקיבוץ עין גדי, שהיו נמרים עם משדרים ושהיו נמרים שהפחידו חיילים בטרמפידות ונורו. אני בסך הכל ניסיתי לסדר את הקטע בנוסח המקובל לקיטעי "הידעת". לא הוספתי לו שום מידע שאתה לא נתת. אם לא נעים לך שאנשים מקבלים רושם רע על מר אילני, בדוק את חלקך בנתינת רושם זה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:51, 30 באוקטובר 2009 (IST)
המידע הוא אותו מידע אבל האינטרפרטציה בוטה יותר: "ההערצה לעבודתו היתה חסרת בסיס" "איתם התעסק אילני" Valleyofdawn - שיחה 08:46, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מסכים עם Valleyofdawn. גם אם לא התכוונתם הקטע משדר התקפה אישית וחסרת נייטרליות על אילני. אין מקור מפי זיאולוג אחר אשר טוען שמחקרו של אילני גרם לכך שהנמרים התרגלו לנוכחות בני אדם ומכאן החלו להכנס לעין גדי ושהנמרה מתה כי אילני גידל אותה. מי קבע שהוא לקח את הגורה רק כדי לחקור אותה, אולי הוא לקח אותה כי היא ננטשה? אם בזמנו הועלו טענות אלו נגד אילני או שהיה דיון על כך בפורומים מדעיים או ציבוריים יש להזכירם כאן. שנילישיחה 08:58, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אבל כל אלה טענות שValleyofdawn העלה. אני רק חידדתי את הניסוח שלהן. הוא קבע שהגורה נלקחה מאמהּ לצרכי מחקר ומתה מההחזרה אל הטבע. הוא קבע שההסתגלות לנוכחות האדם ולמזונו היא שורש כל רע. הוא קבע שהסופרלטיבים שהעיתונות הדביקה לאילני רלוונטיים לקטע שעוסק בכישלונו וכיוצא בזה. מה הוא רוצה ממני? בלעדיו לא הייתי מודע בכלל לקיומו של אילני ולפני שהוא התחיל להתלונן על כבוד המת גם לא ידעתי שאילני מת. עשו עם הקטע הזה מה שאתם רוצים ותעזבו אותי בשקט. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:35, 31 באוקטובר 2009 (IST)
אני שמעתי בזמנו את גיורא חושב עם עצמו שאולי הוא עשה טעויות במחקר הנמרים, אבל מכאן ועד תליית אשמה מוחלטת באיש המרחק ארוך. אני מתנגד בכלל לקטע הזה משום שיש בו משום הכפשת אדם בלא סיבה מוצדקת, אבל לכל הפחות יש לדרוש מקור כתוב שיהווה אסמכתא למה שכתוב פה. הסטודנט - שיחה 11:42, 31 באוקטובר 2009 (IST)
על פי מספר מקורות, בינהם כתבה שראיינה את בנו של אילני עופרי (מצוטטת בערך גיורא אילני "כשעפרי אילני היה בן חמש, חזר אביו יום אחד הביתה עם גורת נמרים בת כמה ימים שמצא במדבר יהודה. אצל הנמרים, ידע הזואולוג גיורא אילני, נדיר ששני הגורים שורדים, ולכן מיד כשנולדה החליט להפריד אותה מהאם, מפני שהייתה החלשה מבין הגורות.". הנמרה מתה מחתלתלת שלקתה בה בבית אילני. לגבי התיאוריה שהנמרים התחילו להתקרב לבני אדם בעקבות המחקר - נשמע סביר, אבל קשה להוכיח. מדען שהביעו ביקורת על המחקר הם: דודי גרינבוים מנהל שמורת עין גדי [כאן]. אני מציע שנעדן בהרבה את הניסוח ואז נראה אם זה מתאים. Valleyofdawn - [שיחת משתמש:Valleyofdawn|שיחה] 13:09, 31 באוקטובר 2009 (IST)
אם דבריך על גורת הנמרים מציגים את העניין לאמנה, אז בתור התחלה צריך לגרוע את עניין גורת הנמרים מהקטע. הטיפול בה לא היה חלק מתוכנית המחקר וכישלון הטיפול בה לא שינה כהוא זה את גודל אוכלוסיית הנמרים. מה גם שעניין ההפקעה מהאם נשמע, כשהוא חלק מפיסקה קצרצרה, כאכזריות גרידא - דבר שאתה בכלל לא רואה כנכון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:22, 31 באוקטובר 2009 (IST)

שכתוב: נמרי מדבר יהודה התקיימו כנראה באזור מתקופה פרה-היסטורית, אך בני אדם בעת החדשה לא תמיד היו מודעים להם כי אלפי שנים של צייד לימדו את הנמרים להתרחק מבני האדם. בשל הצטברות עדויות על הימצאות הנמרים, החל גיורא אילני, זואולוג רשות שמורות הטבע, לחקור אותם. הוא לכד נמרים בעזרת פתיונות ועקב אחריהם בעזרת משדרים שהתקין לצווארם. לכל נמר ניתן שם רב רושם מן ההיסטוריה של מדבר יהודה והמיתולוגיה של המזרח הקדום (כגון הורדוס, בבתא, חומבבה ותיהמת). אילני זכה לתשומת לב עיתונאית וכונה "איש הנמרים". אך בדיעבד עולה חשש כי עבודתו של אילני גרמה ליותר נזק מאשר תועלת. אילני לא פרסם את ממצאיו בשום כתב עת מדעי ויתכן שהתעסקותו עם הנמרים התרגילה אותם לנוכחות בני אדם ולקבלת מזון מהם וכך סיכנה את חיי נמרי מדבר יהודה והביאה את אוכלוסייתם אל סף הכחדה. רשות שמורות הטבע נאלצה להרחיק חלק מהנמרים כי הם חדרו ליישובים סיכנו אנשים. עוברי אורח נאלצו לירות בנמרים שהתקרבו אליהם, חדרו ליישוביהם וטרפו את חיות הבית שלהם. נמרים שהתקרבו לכבישים נדרסו. אחרים בלעו רעל נגד חיות בר שהונח בסביבת האדם. כיום נמרי בר נחקרים באופן זהיר ביותר, בעיקר על ידי בדיקת גלליהם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:30, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שאנחנו צריכים מאוד להזהר. אם אין איזושהי מוסכמה בקרב הקהילה המדעית שהשינוי באופן המחיה של הנמרים היה כתוצאה ממחקרו של אילני (ולא, נניח, מהתפתחות הנגב או שינויי אקלים שגרמו לנמרים לצאת ממתחמי המחיה הרגילים שלהם) - הקטע הזה עלול בקלות להתפרש כלשון הרע. השמרו לכם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:52, 5 בנובמבר 2009 (IST)
בואו נשים דברים בפופורציות. כל מדידה יכולה לשנות את המושא הנמדד וכל המדידות המדעיות משתכללות עם הזמן כדי למנוע דברים כאלה. לדוגמא, כשאתה דוחף מדחום לתוך אמבט כדי למדוד את הטמפרטורה שלו, הטמפרטורה של המדחום משנה את טמפרטורת מי האמבט. יש מה לעשות כדי שהשינוי הזה יהיה זניח אבל הוא תמיד יתקיים. אולם, בנושאים שהמחקר חדש בהם, עדיין לא יודעים כיצד להפוך את השינוי שגורמת המדידה לזניח. לכן, אם אכן מחקרו של אילני הוא גורם חשוב בהכחדת נמר המדבר, יש לתת לאילני להנות מספק הראשונות - הוא לא יכל לדעת. אגב, אילני אינו הזאולוג הראשון ואפילו לא הזאולוג העברי הראשון שתרם להכחדת מושא מחקרו. ישראל אהרוני ביצע ויויסקציה לפרט האחרון של איזה מין של צבאים בגלל שהוא לא היה מודע לתופעת ההכחדה וחשב שהטבע אין סופי ומלבדו היה גם מישהו בארץ שחקר קינים של עוף נדיר וחתולי הבר עקבו אחריו וטרפו את הגוזלים בכל קן שהוא מצא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:51, 6 בנובמבר 2009 (IST)
אז אחרי ההודעה שלי בכיכר העיר, אעתיק שוב את דברי לעיל: אני חושב שאנחנו צריכים מאוד להזהר. אם אין איזושהי מוסכמה בקרב הקהילה המדעית שהשינוי באופן המחיה של הנמרים היה כתוצאה ממחקרו של אילני (ולא, נניח, מהתפתחות הנגב או שינויי אקלים שגרמו לנמרים לצאת ממתחמי המחיה הרגילים שלהם) - הקטע הזה עלול בקלות להתפרש כלשון הרע. השמרו לכם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:01, 8 בדצמבר 2009 (IST)

השתתפתי בעבר כמתנדב במחקר, קצת פרטים:

  1. המשדרים שהורכבו על קולרי הנמרים לא היו כבדים מהמקובל, ולא ידוע על כל הפרעה שגרמו לנמר. הם נקנו מחברה אמריקאית שמתמחה בתחום זה. ברור שהיום יש משדרים קלים יותר - הטכנולוגיה מתקדמת.
  2. הגורה נלקחה לצורך מחקר. גיורא אילני חיכה שנים למצב בו נולדים 2 גורים (בד"כ נולד אחד). האם אף פעם לא מצליחה לגדל את שניהם - תמיד לפחות אחד מת. לכן הוא לקח את הקטנה מבין השניים, שכמעט בודאות לא היתה שורדת בטבע. היא מתה בגיל שנה, כנראה מדלקת כליות. מעולם לא ניסו לשחררה לטבע, לכן שום ניסיון כזה גם לא נכשל.
  3. גיורא אילני פוטר מרשות שמורות הטבע ב-1990, ונאלץ לפרנס את משפחתו במקום לכתוב מאמרים שיסכמו את המחקר.
  4. אין כל סימן לכך שהנמרים התרגלו לאדם בגלל המחקר. יש נמרים שחדרו לישובים עוד לפני שגיורא אילני ראה אותם פעם אחת. אם בעבר כל בדואי או חייל בריטי שראה נמר היה יורה בו, עם השנים המצב השתנה והנמרים למדו שבני האדם לא ממש מזיקים. במיוחד ניצלו זאת נקבות עם גורים, שחייבות לצוד המון בשר. קל היה להן להיכנס לישוב ולצוד חתול, לעומת יעל או שפן שקשה יותר לצוד. הבעיה היתה חמורה במיוחד בקיבוץ עין גדי, והיה חשש שיום אחד נמר יצוד ילד קטן. אילני ניסה כל דבר כדי לפתור את הבעיה, כולל ירי זיקוקים והפעלת מתנדבים שירחיקו את הנמרים, אך ללא הועיל. הפתרון שהציע היה הקמת גדר חשמלית מסביב לקיבוץ, אך חברי הקיבוץ סירבו לכך, ודרשו את הרחקת הנמרים. אחד מהם אף ירה בנמרה ופצע אותה. לבסוף רשות שמורות הטבע נכנעה ללחץ, ו-2 הנקבות הבעייתיות נלכדו והועברו לגני חיות. אח"כ נדרסה נקבה נוספת ע"י אוטובוס בכביש ים המלח, ואחרת הורעלה קרוב לעין בוקק. כך קרה שבתוך שנים מעטות הורחקו ע"י האדם 4 נקבות מהשטח, ונשארו זכרים רבים מדי, באוכלוסיה שמלכתחילה היתה קטנה מאוד (אילני העריך שבמדבר יהודה חיו כ-15 נמרים). הנקבות שנשארו לא הצליחו לגדל גורים: בכל פעם שנולד גור הגיע זכר אחר, שכנראה אינו אביו, והרג את הגור כדי שהנקבה תתייחם שוב ותזדווג איתו - תופעה המוכרת באריות. נוצר כדור שלג שיביא בקרוב כנראה להכחדה סופית.
  5. לנמרים לא סופק מזון במסגרת המחקר, וממילא אינם אוכלים פגרים, בניגוד לצבועים. נמרים נלכדו במלכודות בערך פעם בשנה או שנתיים, כך שללכידה לא יכולה להיות השפעה על חייהם, והם לא "התפרנסו" מהפתיונות.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת


הורדות פיראטיות ואינפקטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינפקטד מאשרום הביעו מספר פעמים את תמיכתם בהורדות פיראטיות. חברי ההרכב טענו כי בעזרת ההפצה הבלתי חוקית של השירים שלהם, הם זוכים לפופולריות, ובכך למעריצים חדשים שבסופו של דבר ירכשו את אלבומיהם ויבואו להופעותיהם. כך למשל, בשנת 2000 הוזמן ההרכב לנגן במקסיקו, שם נמכרו 15 עותקים בלבד של אלבומיהם. להפתעתם, הם גילו כי הם יופיעו בפני 4,000 אנשים, שהסתבר שמצאו את שיריהם באתר אינטרנט. הציונישיחה 12:57, 2 במרץ 2010 (IST)

הם ממש לא היחידים. יש להקות שבנו את כל הקריירה שלהם מעותקים חופשיים או פיראטים. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 13:04, 2 במרץ 2010 (IST)
אכן, בוב דילן למשל מרשה שיעלו ויורידו שירים שלו, ורדיו הד הוציאו אלבום להורדה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:39, 2 במרץ 2010 (IST)
הנתונים האלה לקוחים מהערך אך אין להם מקור גם שם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:40, 2 במרץ 2010 (IST)
אני מכיר כמה להקות מסחריות מצליחות מאוד שנוקטים במדיניות דומה. דניאל ב. 18:59, 9 באפריל 2010 (IDT)

החיה שתחיה לנצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה דעתכם על החיה הזאת (אנ') ?? היא תחיה לנצח, אלא אם מישהו יטרוף אותה! ‏עמיחישיחה 15:19, 21 במרץ 2010 (IST)

דרוש ערך על המדוזה הזאת בעברית, בשביל שיהיה הידעת בנושא. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:44, 21 במרץ 2010 (IST)
כבר היה לנו על זה דיון. זה לא מעניין במיוחד כי זה פשוט נובע מההגדרות היבשושיות למוות. להידרה הנ"ל יש מעגל חיים כאילו מחזורי ולכן היא "חיה לנצח". אך זה כמעט שקול לטענה שחיידק חי לנצח כי הוא מייצר העתק מדויק של עצמו שמחליף אותו. ההבדל היחיד בין המקרים הוא שאצל חיידקים ההעתק מתנתק מן האב. להגיד שהראשון חי לנצח והשני רק מתרבה זה סתם עניין סמנטי. באופן כללי לדבר על "מוות" אצל יצורים חסרי מוח זה לא ממש מעניין כי אי אפשר לדון במתי היצור מפסיק להיות אינדיבדואל. זה קצת כמו לדבר על מוות של אבנים. דניאל ב. 15:51, 21 במרץ 2010 (IST)

חברת סוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sonyhdrfx1.jpg

חברת סוני (Sony) תאגיד הענק היפני למוצרי צריכה ובידור, המוביל בתחום האלקטרוניקה הביתית, וידאו, תקשורת, קונסולות משחקי וידאו, נוסד על ידי מסורו איבוקה ואקיו מוריטה ב-7 במאי 1946 תחת השם "Tokyo Tsushin Kogyo". בימיו הראשונים הוא העסיק 20 עובדים, ומוצרם הראשון היה כלי לבישול אורז. כיום בתאגיד עובדים 180,500 איש (מרץ 2008), והכנסתו השנתית עומדת על 79.6 מיליארד דולר (2009).

לא מלהיב במיוחד. תומר - שיחה 13:31, 14 ביולי 2010 (IDT)

הנצחה בשמות ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים רבות בעולם נושאות שמות של דברים אחרים: אישים- וושינגטון די. סי. קרויה על שם ג'ורג' וושינגטון, סנטיאגו דה צ'ילה קרויה על שם סנטיאגו (= "יעקב הקדוש" בספרדית- אחד משנים עשר השליחים), הו צ'י מין סיטי קרויה על שם הו צ'י מין. תופעות טבע- בואנוס איירס קרויה על שם "הרוחות הטובות" (זה פירוש השם בספרדית), מונטווידאו קרויה על שם ההר שקרוב לעיר (פירוש שמה בספרדית הוא: "אני רואה הר"). יש גם ערים שנושאות שם של ערים אחרות- ניו יורק סיטי קרויה על שם יורק מה גם שבתחילה נקראה העיר "ניו אמסטרדם" על שם אמסטרדם וזו דוגמה כפולה לתופעה שהייתה מצוייה בתקופה הקולוניאליסטית. יש גם 6 ערים ברחבי העולם הקרויות על שם ירושלים. במדינת ישראל העיר הגדולה ביותר הקרויה על שם איש היא נתניה הקרויה על שם נתן שטראוס, אחריה יש את הרצליה הקרויה על שם בנימין זאב הרצל. יש גם ערים רבות בארץ הקרויות על שם ערים עתיקות (גם אם הן לא תמיד קרובות לחורבותיהן)- בני ברק, מודיעין, באר שבע.יאיר ליברמן 22:57, 21 ביולי 2010 (IDT)

מערבב המון נושאים לשמות ערים שיוצרים הידעת? ארוך מאוד. אפשר להוריד את האנקדוטה האחרונה לגבי ערים עתיקות, ואפשר להפריד את עניין ירושלים ונתניה להידעת? נפרד. נעה - שיחה 18:02, 8 בנובמבר 2010 (IST)
רק לתשומת לבכם - יש את תבנית:הידעת? 27 בנובמבר - סדרה 1. יוסאריאןשיחה 18:07, 8 בנובמבר 2010 (IST)

הנצחה בשמות מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל היא אחת משתי המדינות היחידות בעולם שקרויות על שם אדם: מדינת ישראל קרויה על שם יעקב בן יצחק אבי האומה, ששמו השני היה ישראל. משם זה התגלגל לבני ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל ובסופו של דבר- מדינת ישראל (כך יוצא שהמדינה קרויה על שמו). המדינה השניה היא קולומביה הקרויה על שם כריסטופר קולומבוס. יש גם את מדינת וושינגטון שבארה"ב הקרויה על שם ג'ורג' וושינגטון. ועוד באותו עניין- יבשת אמריקה קרויה על שם אמריגו וספוצ'י.יאיר ליברמן 22:57, 21 ביולי 2010 (IDT)

מה עם בוליביה?? ‏עמיחישיחה 16:46, 9 בנובמבר 2010 (IST)
יש הסבורים שמדינת ישראל קרויה על שם דמות מספר, לא אדם. יוסאריאןשיחה 16:57, 9 בנובמבר 2010 (IST)

ארכוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נו חברה, באמת הגיע הזמן. דרכיה דרכי נועם - שיחה 23:36, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

אתה צודק. ‏עמיחישיחה 12:33, 10 בנובמבר 2010 (IST)