נחל פרת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 29 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 0.017 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 130 קמ"ר |
| מוצא | חיזמא, נווה יעקב, וענתות |
| גובה מוצא הנהר | 770 מטרים |
| יובלים |
נחל מכמש, נחל זמרי  |
| שפך | נהר הירדן |
| מדינות באגן הניקוז |
יהודה ושומרון |
  | |
נַחַל פְּרָת (בערבית: وادي القلط, בתעתיק: וַאדִי קֶלְט) הוא נחל ביהודה ושומרון היורד מאזור נווה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ"ר. הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים. תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר הקער (סִינְקְלִינָה) הגאולוגי. בעבר היה הנחל הגבול בין מדבר יהודה למדבר בנימין[1].
לאורך הנחל מספר מעיינות, שני מנזרים פעילים ושרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע – שמורת הטבע נחל פרת. פקחים של רשות הטבע והגנים שוהים באופן קבוע בשני מקומות בשמורה – עין מבוע ועין פרת.
יובלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יובלו החשוב ביותר של נחל פרת הוא נחל מכמש (ואדי סווינית), שנשפך אל נחל פרת מתחת לכפר אדומים. בנחל מכמש זורם ביוב מטוהר חלקית מרמאללה, שלרוב נספג באדמה לפני ההגעה לנחל פרת אך בימי גשם מזהם את מי הנחל. יובלים נוספים הם ואדי א-סלם, ואדי אבו ד'בע (ייתכן שזה האתר העתיק גיא הצבועים), ואדי שק-א-ד'אבע וואדי מפג'ר.
אתרים בנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח): עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת היא מאות מ"ק בשעה של מים מתוקים. מי המעיינות זורמים באפיק הנחל, ולכן הוא עשיר מאוד בצמחייה ובבעלי חיים כמו צבאים, ושפני סלעים. במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף ישראלי וצפרדעים. מלבד מעיינות אלו נובעים, בהתאם לכמות המשקעים של אותה שנה, מעיינות קטנים בקטע הנחל שבין עין פרת לעין מבוע, עין פג'ירה ועין ג'מיסה.
עין פרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עין פרת (פארה) הוא מעיין שכבה, שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה. שפיעת המעיין קבועה והשפעת עונות השנה מעטה ביותר. הספיקה היומית הרב שנתית היא כ־1,500 קוב ליום בממוצע. ריכוז כמות גבוהה זו של מים הפך את המעיין לבית גידול ייחודי המרכז מגוון מיני צמחים ובעלי חיים.
החל משנת 1927 סיפק עין פרת מי שתייה לשכונות המזרחיות של ירושלים. השימוש במי המעיין הופסק לאחר חיבור העיר המזרחית לאספקת המים של ירושלים המערבית. לצורך שאיבת המים לעיר נבנה בסמוך למעיין בית משאבות[2], חלקי משאבת המים, נמצאים במקום. סביבו נשתלה חורשת אקליפטוסים לצורכי נופש. כיום נמצאים בבניין המשרדים של רשות הטבע והגנים הלאומיים באתר, שירותים ומרכז שרות למטייל.
מעל המעיין נמצא מנזר פרן (דיר פיראן), מנזר עתיק שנבנה בסוף המאה הרביעית על ידי הנזיר חריטון, שעל פי המסורת קבור במנזר. המנזר נבנה מחדש בסוף המאה התשע עשרה על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. מסביב למנזר בורות מים, בוסתנים וטרסות חקלאיות, שרידי אכסניה לעולי רגל ומבנים נוספים המעידים על עברו כמקום צליינות מבוקש. זהו אחד מאחרוני המנזרים הפעילים במדבר יהודה.
בגדה הצפונית של הנחל, מול המנזר, הוכשר והוכרז חלק מהמצוק כקיר טיפוס מקצועי, הכולל מסלולים שונים בדרגות קושי שונות. המקום אירח אירועי טיפוס אזוריים גדולים.
בגדה הצפונית מעל שטח הקמפינג המוצל באקליפטוסים, קיימת בריכת בטון, שקולטת אליה מי מעיין. הבריכה שנמצאת לצד שביל המסומן בשחור, מכונה בשם "בריכת תמר" על שם עץ תמר הצומח לידה.
עין מבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעיין האמצעי, "עין מבוע" (המכונה גם עין פואר), הנובע סמוך לכביש אלון, הוא מעיין פועם בו מתרחשת תופעת פעימה ייחודית שהקנתה לו את שמו – המעיין נובע לסירוגין, ובריכת המעיין מתמלאת ומתרוקנת בתדירות משתנה, בשל תכונת המסלע הקרסטי שבמקום, בעקרון פעולה הדומה לעקרון פעולת סיפון. פעולה זו נובעת מחוק כלים שלובים. מי הנביעה ממשיכים בזרימה בנחל לאורך מספר קילומטרים ויוצרים ברכות קטנות ומפלים.
גם מי מעיין זה, בדומה למי עין פרת, הוזרמו עד מלחמת ששת הימים לירושלים. כיום המים זורמים מבריכת המעיין על גבי אמת בטון מודרנית שנבנתה על תוואי אמת המים הקדומה מימי בית שני. האמה הקדומה עברה על גדתו הדרומית של הנחל והובילה מים לארמונות הורדוס ביריחו ועד היום ניתן לראות את שרידיה לאורכו של הנחל.
בברכות המעיין חיים שוכני מים מסוגים שונים, בהם דגים, סרטנים ואילניתיים. שפיריות רבות מוצאות במקום מרחב מחיה. בשנים האחרונות ניכר שינוי במבנה הצמחייה של עין מבוע, כאשר הקנים מתרבים מאוד סביבותיו ותופסים את מקומם של צמחים אחרים.
במסגרת הפיכת המעיין לשמורת טבע של רשות הטבע והגנים נחשפה רצפה של כנסיית מנזר שהיה צמוד למעיין. שרידי מבנים ומערות בהן התגוררו ככל הנראה הנזירים מפוזרים באזור שסביב המעיין. הכנסייה נחשפה לראשונה ב-1931 בעת הקמת מתקן השאיבה הבריטי במקום. לאחר שנסגרה תחנת השאיבה ננטש המבנה למשך שנים ארוכות. לאחר תחילת ההתיישבות היהודית באזור התמקמה בו מסעדת דגים, שנסגרה בתחילת שנות האלפיים, והמבנה חזר לשיממונו. הוא חודש במסגרת השיפוץ המקיף במעיין ובשרידים הארכאולוגיים, וכיום הוא מכיל חנות נוחות של רשות הטבע והגנים ושירותים. כמו כן הופסקה הזרימה בהמשך אמת המים, והמים נשפכים בכמה מפלים קטנים אל הנחל לא רחוק מהמעיין.
עין קלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנמוך מבין שלושת מעיינות הנחל. המעיין הוא למעשה קבוצת נביעות בתוך בריכה טבעית, כאשר המים אל המעיין מוזרמים אליו במפל טבעי היורד מעין מבוע.
יש הרואים בערוץ עין קלט, המזרחי מבין המעיינות, את "נחל כרית" המוזכר בתנ"ך כנחל אליו נשלח אליהו הנביא לאחר קללת הבצורת ושם התגורר במערה על גדותיו:[3]
לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן.
על קיר סלע בעין קלט כתובה כתובת בערבית:
בשם אללה הרחמן והרחום, המים נאצרו והוזרמו בתעלה ומרווים את הנחל על ידי האדון מחי אלדין מצטפא הלאל אלחסיני בשנת 1294 להג'רה (1877 לספירה הנוצרית). הוא גם בנה את הסכר והקים את הטחנה ונטע סביבה בוסתנים. בשנת 1330 להג'רה (1911/12 לספירה הנוצרית) הוא בנה גם את התעלה כדי להזרים את המים בנוחיות ובקלות אל עקבת ג'אבר ממערב דרום לעיר יריחו.
— תרגום (על פי החוברת של ספי בן-יוסף)
אמות המים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים קדומה מתקופת הורדוס, שהייתה מעבירה מים למבצר קיפרוס, מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים. שריד מרשים שנותר מהאמה הוא גשר מים גדול מעל אחד מיובלי הנחל, על יד עין קלט. כיום הרוסה אמת המים הזו בחלקה, ומי המעיינות זורמים בערוץ.
אמה נוספת מבטון נבנתה בתקופת הבריטים. חלקה העליון – מעין מבוע לעין קלט – יבש כיום והרוס בחלקו, חלקה התחתון מעין קלט מזרים מים לשדות ליד יריחו.
מנזרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנחל ישנם שרידים של מנזרים מהתקופה הביזנטית בעליליאת א-סיק. כמו כן, פעילים בנחל שני מנזרים עתיקים – האחד הוא מנזר פרן, המנזר הראשון אותו הקים הנזיר חריטון, על יד עין פרת. השני הוא מנזר סנט ג'ורג' (שמו בערבית דיר מר ג'ריס) השייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית, השוכן ליד העיר יריחו בשטח הרשות הפלסטינית.
הנזירים מאמינים, כי בתחום המנזר נמצאת המערה בה התגורר אליהו הנביא, בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון בלחם ומים שהביאו לו העורבים.
קובור בני אסראיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קובור בני אסראאיל
בחלקו העליון של הנחל, סמוך לגבע בנימין ובצמוד לכביש 437, נמצא אתר עתיקות המכונה בערבית "קובור בני אסראאיל" (קברי בני ישראל). יש המזהים (שארל קלרמון-גנו, נגה הראובני ואחרים) עם מקום זה את קבר רחל, ומפרשים שהמקום "אפרת" המוזכר בקשר לקבורת רחל מתייחס לעין-פרת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר ירמיהו י"ג[4] מוזכר נחל פרת, כמקום בו נצטווה הנביא ירמיהו, שהתגורר בעיר ענתות הסמוכה (באזור עלמון של ימינו), להטמין את חגורתו.
מבצע אטלס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע אטלס
ב-6 באוקטובר 1944, במבצע משולב של המודיעין הגרמני ומנהיגים פלסטיניים מאזור ירושלים, הוצנחו שני גרמנים ושלושה פלסטיניים, ביניהם חסן סלאמה, בנחל ליד יריחו. ציודם כלל נשק קל, מפות, מכשירי קשר, מנות קרב, 5,000 לירות שטרלינג במטבעות שונים, חומרי נפץ, וע"פ גרסה לא מאומתת כ-10 קופסאות קרטון שהכילו רעל מסיס במים וחזק במיוחד (כל קופסה הכילה רעל בכמות המספיקה להרעלת 25,000 איש). רעל זה נועד להרעיל את מעיינות ראש העין ששימשו את תושבי תל אביב. הצניחה נכשלה, חסן סלאמה שנפצע במהלך הצניחה נע לכיוון ירושלים, ושאר הכוח, שני הגרמנים ועבדול לטיף, התחבאו במערה שבוואדי קלט. נערים בדואים מצאו את אחד משקי הכסף וכן אקדח ותחמושת. השמועה על מטבעות חדשים ביריחו פשטה באזור והייתה הסימן הראשון לקיום המבצע. מפקד מרחב ירושלים במשטרת ארץ ישראל, פאיז ביי אידריסי, הורה על חיפושים נרחבים בוואדי קלט. תוך עשרה ימים נמצאו המתחבאים, והמבצע נכשל לחלוטין.
אירועי טרור בנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחורף תשכ"ט–1969, נהרג סא"ל צביקה עופר במערה הנמצאת על גדתו הדרומית של הנחל בעת מרדף אחרי מסתננים טרוריסטים. במקום מוצב שלט לזכרו.
בשנות התשעים אירעו בנחל פרת שלושה מקרי רצח של ישראלים על רקע לאומני.
- ב-9 באוקטובר 1993 נרצחו בנחל דרור פורר וערן בחר.
- ב-18 ביולי 1995 נרצחו אוהד בכרך, חייל בן 18, ואורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום.
- בשנת 1997 נרצחו בנחל חגית זביצקי וליאת קסטיאל. על שמה של חגית הקימו חבריה את היישוב מצפה חגית הצופה אל הנחל[5].
על שמם של ששת הנרצחים הוקם מצפה נוף בשם "מצפה השישה" בין היישובים כפר אדומים ונופי פרת.
בעקבות הפיגועים, יעל ישראל, פקחית רשות הטבע והגנים[6], נכנסה לגור בשמורה במבנה מנדטורי, במחאה על מקרי הרצח[7]. היא פונתה בעקבות עתירה לבג"ץ[8].
זיהום הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל פרת זוהם בעבר באופן קבוע. מתקן טיהור שפכים משותף של רמאללה, אל בירה ופסגות, הנמצא על יד היישוב פסגות, מזרים על בסיס קבוע שפכים ברמת טיהור בינונית לנחל מכמש, יובלו הגדול ביותר של נחל פרת. השפכים מזהמים את המים ואת הקרקע ופוגעים בצמחייה ובבעלי החיים.
מדי פעם, בעת תקלה במתקן הטיהור, מוזרמת כמות גדולה הרבה יותר של שפכים ברמת טיהור נמוכה עד אפסית, מה שמוביל לזיהום לכל אורך נחל מכמש ועד לנחל פרת עצמו. כל תקלה כזו גורמת לזיהום קשה ולפגיעה משמעותית בחי, בצומח, בנוף ובמטיילים המתרחצים, לסגירת המסלול בנחל למטיילים, ומביאה לנזקים בלתי הפיכים או שתיקונם אורך זמן רב. הריק השלטוני בשטחי יהודה ושומרון, והעובדה שהמט"ש הוקם בעזרת תרומה מבנק גרמני[9] ואין גוף שלטוני מקומי שלקח עליו אחריות, מוביל לכך שתיקון המתקן "נופל בין הכיסאות", ולוקח זמן עד שנמצאים תקציבים והביוב מפסיק לזרום. מול המחדל פועלות החברה להגנת הטבע ועמותת ירוק עכשיו מול הרשויות בקריאה לשיפור המצב. להלן רשימה חלקית של אירועים אלו והתגובות להם:
- ביולי 2012 התקלקל מתקן טיהור השפכים באל בירה. במשך כמה חודשים זרם בנחל ביוב לא מטוהר, בכמויות משתנות. החברה להגנת הטבע פנתה אל הרשויות בקריאה לטפל בשפכים, ולעזרתה התגייסה האגודה הישראלית לצילום טבע, שיצאה לפרויקט צילום בשמורה ותרמה להעלאת המודעות לזיהום. מעל 4,000 איש חתמו על עצומה לעצירת הזיהום. הרשויות הבטיחו לטפל בעניין ביחד עם גורמים פלסטיניים[10], אך הטיפול היה זמני ומינורי בלבד, והבעיה חזרה[11].
- בפברואר 2014 אירעו שוב תקלות במתקן הטיהור, והגישה והמגע עם המים המזוהמים נאסרו רשמית על המטיילים בשמורה[11]. במסגרת קמפיין חוזר של החברה להגנת הטבע וירוק עכשיו התחדשה העצומה, והועדה לביקורת המדינה הגיעה לסיור בנחל. בעקבות הלחץ הובטח שוב מענה לבעיה מצד הרשויות.
- בתחילת 2015 חזר הזיהום לנחל ובמשך כמה חודשים זרמו לכל אורך הנחל כמויות גדולות של ביוב. רשות הטבע והגנים הכריזה על חלקים בשמורה כסגורים לקהל המטיילים, סגירה שמנעה מעשרות אלפי מטיילים בחג הפסח את הגישה לנחל. הגופים הירוקים הגישו עתירה לבג"ץ נגד הגורמים הרלוונטיים – שר הביטחון, אלוף פיקוד מרכז, ראש המנהל האזרחי ואחרים, בדרישה לטפל בבעיית הזיהום, אך הדיון בבג"ץ נדחה ל-2016 והבעיה לא נפתרה[12]. המאבק הגיע לשיאו בהפגנה של תושבי האזור והגופים הירוקים, בה השתתפו כ-200 אנשים[13], בדרישה לפעול באופן מידי לעצירת הזרמת השפכים ולניקוי הנחל. הלחץ נשא פרי, ובתחילת 2016 שופץ מתקן הטיהור ונבנה מחסום המונע את זרימת השפכים לנחל[14].
- ביוני ויולי 2017 חזרה זרימת הביוב לנחל ומסלולי ההליכה בו נסגרו למטיילים[15].
- ב-2022 זוהמה מביוב בגלל תקלה בצינור שפכים[16].
בעלי חיים בנחל פרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל פרת מהווה בית גידול ייחודי למגוון עשיר של בעלי חיים: עופות, יונקים, מיני דגים וצפרדעים, וכן נחשים, עקרבים ומיני חרקים רבים.
עופות בנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצוקי הנחל – עופות מדבריים טיפוסיים ודורסי יום ולילה. ביניהם: בז אדום, בז צוקים, רחם, חיוויאי, עקב עיטי, עיט זהוב, כוס החורבות ולילית מדבר. לאורך הנחל נמצא עופות מגוונים, ביניהם עופות אופייניים לספר המדבר: סלעית לבנת כנף, סלעית שחורת בטן, סלעית מדבר, מדברון, צוקית בודדת, צוקית חכלילית, עורב שחור, עורב קצר-זנב, קאק, טריסטרמית, סיס, סנונית, זנבן ערבי, קורא מדברי, חוגלת סלעים, שלדג לבן-חזה, שחור-זנב, שרקרק גמדי, דרור הירדן, וצופית בוהקת. בתקופת הנדידה נמצא נחל פרת במסלול נדידת עופות, חסידות לבנות ושחורות, עגורים, ודורסים.
יונקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבעלי החיים הנפוצים בנחל פרת כושר הסתגלות לתנאי המקום המאופיין כמדבר צל גשם יחד עם מחייה ליד מקורות מים. בין היונקים הנפוצים בנחל: צבי מדבר, שועל מצוי, קרקל, צבוע מפוספס, זאב ערבי, ארנבת, שפן סלע, דרבן.
זוחלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוחלים רבים משתלבים בתנאי הסביבה, ביניהם מיני לטאות וחרדונים, ומגוון נחשים ארסיים כמו אפעה ושרף עין גדי.
הצומח בנחל פרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך ערוץ הנחל בולטת צמחית אפיק: קווים רצופים ונמשכים של שיחים ועצים הגדלים לאורך קו זרימת המים.
וכן ריכוז נדיר ויפה של צמחים גאופיטים[17].
לאורך ערוץ הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך ערוצי המים נמצא צמחייה הידרופילית משגשגת: טבורית נטויה, דנדנה רפואית, שרך, זקום מצרי, פתילת המדבר (תפוח סדום), בולט בערוץ הוא עץ שיזף מצוי.
לאורך הזרימה, אמת המים והמפלים נמצא צמחי מים מובהקים: שערות שולמית, ונענע חריפה (peppermint) הנקראת לעיתים גם נענע משובלת[דרושה הבהרה]. וכן צמחים האופייניים לנאות מדבר – קנה מצוי, עבקנה, סמר, דקלים וסרפדים.
צמח פולש בשמורה לאורך ערוץ הנחל הוא הגומא המניפני[18], שהגיע לארץ מאזור אפריקה כצמח נוי.
בקניוני הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקניונים צומחים כתלה חריפה, אזובית פשוטה ואזוביון מדברי, צלף ומציץ סורי.
לאורך קו המצוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך המצוק נמצא צמחייה מגוונת: סירה קוצנית, כלנית, נורית, שלח הצובע באביב בסגול משטחים נרחבים, אוג קוצני, אלקנה סמורה ממשפחת הזיפניים, קיפודן, לשון-פר סמורה. כמו כן צומחים בנחל צמחים אופייניים לספר המדבר ולנחל כמו: רותם, אטד, מלוח, ורכפתן מדברי, עצי שיטה, אשל ושיזף מצוי.
מדרגת הכפיפה העליונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרגת הכפיפה העליונה שולט בעיקר הצומח של בתת-הספר הים תיכונית. מצויים בה שלהבית קצרת שניים, קיפודן מצוי, וסירה קוצנית, וכן מקור חסידה מדברי, זוגן השיח, יפרוק המדבר.
אזורים מרובי רעייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזורים בהם מכלה הרעייה הרבה את הצמחייה, גדלים צמחים המכילים חומרים רעילים כמו עירית גדולה (הים תיכונית) ומתנן שעיר, וגאופיטים רבים: כלנית, חצב מצוי ורקפת.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספי בן-יוסף נחל פרת (ואדי קלת), החברה להגנת הטבע, 1982
- ארץ בנימין (לקט מאמרים ומקורות), המדור לידיעת הארץ התנועה הקיבוצית, תשל"ב
- צבי אילן (עורך), מדבר יהודה וספר המדבר מפעלי תרבות וחינוך, 1972
- נגה הראובני (עורך), מדבר ורועה במורשת ישראל מפעלי נאות קדומים, 1991
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל פרת (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית- שמורת טבע נחל פרת עין פרת, באתר רשות הטבע והגנים
- חניון הצינורות – בתוך שמורת טבע נחל פרת, באתר רשות הטבע והגנים, 4 במאי 2022
- שמורת נחל פרת – על שמורת נחל פרת באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
- מסלול טיולים מפורט לתלמידי בית ספר, מאתר מנהלת הטיולים במשרד החינוך
- מצבת קבורת רחל מאת נגה הראובני, מתוך ספרו "אור חדש על ספר ירמיהו", באתר "דעת"
- סרטון מטיול בנחל פרת מאתר YouTube
- עין פרת, באתר וואלה, 5 במאי 2011
- נחל פרת ואדי קלט – מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ.
- שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009, כתב עת 'אקולוגיה וסביבה'
- מסלול טיול לעין קלט
- איל שפירא, טבילה בעין מבוע: המים הכי קרים בגלקסיה, באתר וואלה, 26 ביוני 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי ספי בן-יוסף
- ^ מפת אזור ירושלים 1:100,000, 1942 מאת Survey of Palestine (באנגלית) עם סימון תחנות שאיבה בסמוך לעין פארה, ובסמוך לכפר ענאתה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ אלי שילר, יריחו וסביבתה / קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ, ירושלים, אריאל, עמ' 200
- ^ ד קַח אֶת-הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ, אֲשֶׁר עַל-מָתְנֶיךָ; וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. ה וָאֵלֵךְ, וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אוֹתִי. ו וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים רַבִּים; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת-הָאֵזוֹר, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ-שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה--וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת-הָאֵזוֹר, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-טְמַנְתִּיו שָׁמָּה; וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל.
- ^ מעצר רוצח הנערות בוואדי קלט הוארך עד תום ההליכים, באתר גלובס, 22 ביולי 1997
- ^ היא בתו של ח"כ אורי אריאל, וגדלה בכפר-אדומים הסמוכה. אחת הנרצחות, חגית זביצקי, גם היא תושבת כפר-אדומים
- ^ צפריר רינת, פלישה בפיקוח, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2003
- ^ צפריר רינת, עתירה נגד מגוריה של יעל ישראל בשמורת ואדי קלט, באתר הארץ, 6 במרץ 2004
- ^ יאיר קראוס, זיהום חמור מסכן את המטיילים בואדי קלט, באתר nrg, 14/02/2014 אתר nrg
- ^ עדי חשמונאי, סימנים שחורים: הביוב שמציף את נחל פרת, באתר nrg, 27/07/2012, כתבה באתר nrg
- ^ 1 2 הצילו את ואדי קלט, כתבה באתר החברה להגנת הטבע, 2/03/2014
- ^ יאיר קראוס, בשל זיהום חמור: ואדי קלט נסגר למטיילים, באתר nrg, 5/4/2015, כתבה באתר nrg
- ^ הפגנה של הטבע: הזיהום המתמשך בואדי קלט, באתר החברה להגנת הטבע
- ^
צפריר רינת, רשות הטבע והגנים ליעלון: שפכים מערים פלסטיניות ומהתנחלויות מזהמים נחלים ומי תהום, באתר הארץ, 21 בפברואר 2016
- ^ עקב זרימת ביוב: הכניסה לשמורת נחל פרת אסורה – ערוץ 7, באתר ערוץ 7
- ^ ניר חסון, שמורת ואדי קלט זוהמה בביוב גולמי בשל תקלה בצינור שפכים ממזרח ירושלים, באתר הארץ, 3 בינואר 2022
- ^ על פי עמנואל הראובני בספרו "קום התהלך בארץ"
- ^ אקולוגיה וסביבה – כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, באתר web.archive.org, 2022-02-10
