ויקיפדיה:הידעת?/2017/אוקטובר
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
אוקטובר 2017 | ||
---|---|---|
1 באוקטובר 2017 |
תנור המיקרוגל המסחרי הראשון נבנה בשנת 1947. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3,000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרוגל כיום. הרעיון לשימוש בגלי מיקרו לבישול מזון נהגה על ידי פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברת ריית'יאון בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על מכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיף שוקולד שהיה מונח בכיסו נמס. ספנסר, שהיו באמתחתו כבר כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע, והוא החל לפתח את המיקרוגל. פריט המזון הראשון שהוכן באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 באוקטובר 2017 |
הגז הרעיל ציקלון בה ששימש את הנאצים לרצח יהודים בזמן השואה, פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שבראשה עמד הכימאי היהודי-גרמני פריץ הבר, חתן פרס נובל לכימיה. הבר זכה בשנת 1918 בפרס נובל, ובאותה השנה ממש הוכרז כפושע מלחמה. את פרס נובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של האמוניה", שהיוותה אבן יסוד בייצור דשן כימי, ותרמה לצמצום הרעב והארכת תוחלת החיים בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. למרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית במכון זיו ברחובות. לבסוף נפטר הבר ב-1934 מהתקף לב בבית קפה בבזל, בדרכו לארץ ישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 באוקטובר 2017 |
בתי זאנאדו הם סדרה של שלושה בתי מגורים נסיוניים שנבנו ברחבי ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במטרה להדגים כיצד ניתן לשלב מחשוב ואוטומציה על הארכיטקטורה של הבניין. בבתים נעשה שימוש רב במחשבים, למשל המטבח היה מסוגל לנהל את כמות המצרכים השמורים בו ולהזמין בטלפון מצרכים חסרים. הארוחות בושלו על ידי "שף אוטומטי" רובוטי, והיו מוכנות במועד שנקבע מראש. המחשב במטבח ידע אף לנהל את החשבונות של הבית. בתי זאנאדו שימשו בפועל כאתרי תיירות פתוחים למבקרים, ובשנות ה-90 איבדו מהפופולריות שלהם, כיוון שהטכנולוגיות החדשניות שהציעו הפכו מהר מאוד למיושנות. שניים מהבתים נהרסו בתחילת שנות ה-90, ובית זאנאנדו שבקיסימי, פלורידה, הפופולרי בהם, תפקד עד סגירתו בשנת 1996 כאתר תיירות. לאחר תקופה ארוכה ששימש כמחסן ואף התנחלו בו חסרי בית. באוקטובר 2005 נהרס גם הבית האחרון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באוקטובר 2017 |
יהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה-יהודייה שיחקה מנעוריה, ועד לפרישתה משחמט תחרותי ב-2014 בתחרויות שחמט לגברים. היא זכתה ב-1991 בתואר רב אמן לגברים, כשהייתה רק בת 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשהשיגה 12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד, וניצחה כמה מהשחמטאים הטובים ביותר, כדוגמת קרפוב, שירוב, סבידלר, אנאנד ואחרים. גם אחיותיה המבוגרות, סוזאן פולגאר וסופיה פולגאר הגיעו להישגים מרשימים, שכללו אליפות עולם, מדליות זהב באולימפיאדה ותוארי רב אמן לגברים. האחיות פולגאר קיבלו חינוך ביתי מהוריהן, עם דגש על שחמט ושפות, משום שהאב, המתמטיקאי לסלו פולגאר, טען שעם חינוך מתאים אפשר לייצר גאונים בכל תחום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באוקטובר 2017 |
חוקת ארצות הברית הבטיחה חירות ושוויון לכל ללא קשר לדת או למוצא אתני, ואכן ידוע שמעולם לא הייתה אפליה חוקית וממסדית כלפי היהודים. מקרה יוצא דופן אירע ב-1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית, בו גורשו יהודים שהתגוררו במחוז הצבאי טנסי שכלל חלקים מטנסי, מיסיסיפי וקנטקי. במהלך המלחמה בין מדינות הצפון ומדינות הדרום, חרף האיסור החוקי על העברת סחורות, המשיכו מדינות הדרום במסחר עם מדינות הצפון ועם שאר מדינות העולם, וההכנסות שמרו על כוחן להמשיך במלחמה, לדאבונם של צבאות הצפון. גנרל יוליסס סימפסון גרנט, לימים נשיא ארצות הברית ה-18, סבר שכל הסוחרים יהודים, ולכן פרסם את הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי. היהודים התנגדו לצו זה, ואף פנו לנשיא אברהם לינקולן, שהורה מיד על ביטול צו הגירוש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באוקטובר 2017 |
על אף שלממשלת מיעוט יש דימוי שלילי, ונראה שסיכוייה מועטים לקום ולתפקד ביציבות, ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם בהן יש מסורת של ממשלת מיעוט יציבה. בדנמרק שלטו למעלה מחצי יובל, בין השנים 1972 עד 1998, ממשלות מיעוט בלבד. במדינות סקנדינביה ובהולנד שכיחות ממשלות מיעוט, וכך גם בניו זילנד, איטליה וקנדה. למעשה, ארנד ליפהרט בדק ומצא שבפרלמנט בו אין מפלגה בעלת רוב מוחלט, קמו ביותר מרבע מהמקרים ממשלות מיעוט. בישראל, על אף שבבחירות מעולם לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט בכנסת, הקמתה של ממשלת מיעוט מלכתחילה מעולם לא התרחשה, וקיומה של ממשלת מיעוט לאורך זמן הוא חזון נדיר. רק ממשלה אחת כזו התקיימה לזמן ארוך, הממשלה ה-25 בראשות יצחק רבין, שתפקדה במשך כשנתיים כממשלת מיעוט, לאחר פרישת מפלגת ש"ס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באוקטובר 2017 |
סעיף בהסכם הסיפוח של רפובליקת טקסס לארצות הברית, שנחתם ב-29 בדצמבר 1845, קובע כי טקסס יכולה להתפצל לכמה מדינות, עד חמש במספר. הסעיף נוסח לאחר שמדינות הדרום חששו כי עם הזמן יצטרפו לארצות הברית יותר מדינות המתנגדות לעבדות ונועד להבטיח כי טקסס תוכל להתפצל ולהגדיל את מספר המדינות תומכות העבדות. ב-1850 כמעט ומומשה אפשרות זאת כאשר קליפורניה, שהתנגדה לעבדות, הצטרפה לארצות הברית. לטקסס היו תביעות על חלקים מקולורדו ומניו מקסיקו, והיו אנשים בטקסס שרצו להקים בשטחים אלו מדינה טקסנית נוספת, כמשקל נגד להצטרפות קליפורניה. בסופו של דבר שולמו לטקסס, שהייתה שקועה בחובות כבדים, פיצויים של עשרה מיליון דולר תמורת ויתור על שטחים אלה. ואולם האפשרות התאורטית של התפצלות טקסס למספר מדינות קיימת גם כיום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באוקטובר 2017 |
הסמיילי, או חייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצדו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באוקטובר 2017 |
איטרבי הוא כפר קטן בשוודיה שעל שמו קרויים לא פחות מארבעה יסודות כימיים: איטריום, איטרביום, טרביום וארביום. הכפר חב את פרסומו למכרות שנמצאים בקרבת מקום, שם נמצאו מינרלים נדירים אשר הביאו לגילויים של יסודות נדירים רבים. ארבעה יסודות נוספים קיבלו את שמם בזיקה להימצאותם במכרות איטרבי: גדוליניום, הקרוי על שם המינרל גדוליניט שהתגלה במכרות; הולמיום, על שם השם הלטיני של מחוז סטוקהולם, המחוז בו נמצאים המכרות; סקנדיום, על שם סקנדינביה; ותוליום, על שם "תולה", שמם הלטיני של המדינות הנורדיות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באוקטובר 2017 |
באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק שקפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות – 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-50 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באוקטובר 2017 |
החצוצרן וזמר הג'אז המפורסם, לואי ארמסטרונג, סבל מעוני רב בילדותו. אביו נטש את המשפחה כשארמסטרונג היה תינוק, ואמו נאלצה לעסוק בזנות כדי להתקיים. ארמסטרונג נאלץ להיאבק על קיומו כילד קטן. בני משפחת קרנופסקי, משפחה יהודית שהיגרה מליטא, ריחמו על הנער – ונתנו לו עבודות שונות בעסק ההובלה שהיה ברשותם. אֵם המשפחה התעקשה בכל יום שארמסטרונג לא יחזור לביתו לפני שאכל אצלה ארוחה מלאה. הקורנית הראשונה של ארמסטרונג נרכשה עבורו על ידי משפחת קרנופסקי. כהוקרה על היחס החם והתמיכה, ענד ארמסטרונג על צווארו, עד יומו האחרון, שרשרת ועליה מגן דוד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באוקטובר 2017 |
חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "תשיעי עצרת". החג נחגג בארץ ישראל ביום שמיני עצרת, המצוין, על פי מצוות התורה, בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת, ביום טוב שני של גלויות, מכיוון שמקור החג הוא במנהג יהדות בבל, שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת. המנהג התקבל מאוחר יותר גם בארץ ישראל, שבה היה נהוג קודם לכן לקרוא את התורה פעמיים במחזור של שבע שנים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באוקטובר 2017 |
הנפת דגל בחצי התורן היא ביטוי לאבל במדינות רבות. אחד ההסברים למקור המנהג הוא מתן קדימות לדגל הסמלי הבלתי נראה של המוות. הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, אשר משמש את ריבון הממלכה המאוחדת (המלך), להבדיל מדגל הממלכה המאוחדת אשר משמש את המדינה, אינו מורכן לעולם לחצי התורן, אפילו לא לאות אבל על מותו של הריבון. זאת משום שאף על פי שהריבון מת, תמיד יהיה מי שימלוך תחתיו, לפי העיקרון של "המלך מת, יחי המלך החדש!". גם דגל ערב הסעודית אינו מורכן לחצי התורן, אך מסיבה אחרת – הוא נושא את השהאדה, הכרזת האמונה האסלאמית, ולכן הרכנתו עלולה להיחשב לכפירה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באוקטובר 2017 |
זכייה באליפות הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי ללא הפסד היא הישג נדיר ביותר. המועדונים שעשו זאת זכו לכינוי "הבלתי מנוצחים". פרסטון נורת' אנד עשתה זאת בעונת 1888/1889, שהייתה גם העונה הראשונה בתולדות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. פרסטון סיימה את העונה במאזן 18 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו. לאחר מכן היא זכתה בגביע ה-FA ללא ספיגת שער, והפכה לקבוצה הראשונה, והיחידה עד כה, שזוכה ב"דאבל" האנגלי ללא הפסד. רק בעונת 2003/2004, כעבור 115 שנים, שוחזר ההישג על ידי ארסנל, שזכתה באליפות אנגליה ללא הפסד, אך עם הבדלים אחדים. היא סיימה במאזן של 26 ניצחונות ו-12 תוצאות תיקו, שהיו חלק מרצף שיא של 49 משחקים ללא הפסד בליגה הבכירה. ארסנל גם לא זכתה בגביע ה-FA, לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באוקטובר 2017 |
ארצות הברית נוהגת להעניק את עיטור "לב הארגמן" (Purple Heart) לחיילים שנהרגו או נפצעו בקרב. בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התכוננה ארצות הברית לפלישה ליפן, היו הערכות שבפלישה יהיו מאות אלפי נפגעים, ולפיכך יוצרו חצי מיליון אותות "לב הארגמן". בשל הטלת הפצצה הגרעינית על יפן לא התבצעה הפלישה בסופו של דבר. מאז ועד היום לא עלה מספר הנפגעים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית בכל המלחמות על מספר זה, וכיום נותרו כ-70,000 אותות שטרם הוענקו. בשל היתרה הקיימת, קיבלו מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם לחיילים שנפצעו בקרב מיד, ללא המתנה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באוקטובר 2017 |
החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באוקטובר 2017 |
ב-2008 חשדו עיתונאי "ניו יורק דיילי ניוז" כי ישנן פרצות חמורות במשרד מרשם המקרקעין של ניו יורק, המאפשרות לנוכלים לגנוב בניינים שלמים מבעליהם החוקיים. כדי להדגים זאת, הציגו אנשי העיתון למרשם המקרקעין מסמכים מזויפים אשר מעבירים את בעלות בניין האמפייר סטייט לידיהם. פקידי המרשם לא שמו לב שהבעלים החדשים מתקראים "Nelots Properties", שיכול אותיות ל"רכוש גנוב", או שחתימות העדים והנוטריון הן של כוכבת הסרט "קינג קונג" פיי ריי ושודד הבנקים המפורסם וילי סאטון, ואישרו את העברת הבעלות. כתבי העיתון, משהוכיחו את טענתם, החזירו את שטר המכר לבעליו החוקיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באוקטובר 2017 |
תרבותה של יפן ידועה באיפוק ובטקסיות. אחד הסמלים לטקסיות זו הוא קיסר יפן, אך לא כל הקיסרים היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה־123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919, כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה־18, הירוהיטו. למרות שבאופן רשמי בנו ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 באוקטובר 2017 |
הטענה שחצי מהחומר התורשתי שלנו הורש לנו מאימנו וחציו מאבינו אינה מדויקת. זאת משום שלא כל החומר התורשתי שבתאי גופנו נמצא בגרעיני התאים. חלק מהחומר התורשתי מצוי במיטוכונדריון, אברון הנשימה התאי, והוא מורש לנו מאמנו בלבד. המיטוכונדריון הוא התפתחות אבולוציונית של חיידק סימביונטי שסייע בנשימתם של התאים בעלי הגרעין ובמהלך האבולוציה נדד מרבית החומר התורשתי שלו אל גרעין התא. אולם, נדידה זו נפסקה כאשר חלה מוטציה בחומר התורשתי שבמיטוכונדריה שהפכה אותו לבעל קוד גנטי שונה מזה של שאר עולם החי. בנוסף, כרומוזום Y מגיע לזכרים שבינינו מאביהם בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 באוקטובר 2017 |
מחקרים בפיזיקה שדורשים שדה מגנטי חזק מאוד לזמן קצר משתמשים באלקטרומגנטים מתפוצצים. אלו הם אלקטרומגנטים בתוך מעטפת של חומר נפץ, שבזמן פיצוצו מכווץ את האלקטרומגנט ומרכז את השדה המגנטי שבתוכו לחוזק עצום, של עד 1000 טסלה. לשם השוואה, אלקטרומגנט רגיל (בעל ליבת ברזל) מוגבל לשדה מגנטי מרבי של 1.6 טסלה, ואלקטרומגנט עם תיל מוליך-על, שמשמש במכשירי MRI רפואיים ובמאיצי חלקיקים, מגיע רק עד 30 טסלה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 באוקטובר 2017 |
דום פריניון, אחד ממותגי השמפנייה המוכרים ביותר בעולם, קרוי על שמו של נזיר בנדיקטיני ממחוז שמפן שבצרפת בן המאה ה-17. פריניון ניסה למנוע את תופעת התסיסה השנייה של היין בבקבוק, תופעה שגרמה לא אחת להתפוצצויות בקבוקים עזות במרתפי היין של אותה התקופה. את המסקנות ממחקריו ריכז פריניון בקובץ של חוקים, שפורסמו שלוש שנים לאחר מותו בשנת 1715 וכללו הנחיות לעשיית יין "נכונה", תוך הימנעות מההתפוצצויות. באופן אירוני למדי, מחקריו של פריניון הביאו להבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים בזמן הפיכת תירוש ענבים ליין, דבר שאיפשר לבסוף לשלוט על התהליך ולאפשר את ייצור היין המבעבע, שמקבל את התסיסה האופיינית לו כתוצאה מהתהליך שניסה פריניון למנוע. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 באוקטובר 2017 |
אם אתרע מזלכם ונקלעתם לרפסודה כניצולי ספינה טובעת, זכרו ששתיית מי ים לשם התגברות על הצמא, לא רק שלא תועיל, אלא אף תזרז את התייבשות גופכם. השתן המרוכז ביותר שיכולות כליות האדם להפיק הוא בן 1,200 מיליאוסמולים לליטר ולמי ים ריכוז מומסים פי שניים מזה. לכן, כדי להיפטר מהמלחים העודפים מליטר מי ים שנשתה, צריך הגוף להפיק שני ליטרים של שתן ולהפריש אותם, ובכך הוא בעצם מאיץ את קצב איבוד הנוזלים ואת ההתייבשות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 באוקטובר 2017 |
בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים קבורים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. בין השאר זכאים להיקבר בבית הקברות נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני זוגם. עם זאת, בשני מקרים חרגו מכלל זה: שר האוצר הראשון אליעזר קפלן (בתמונה) היה לראשון להיקבר בחלקה, לאחר שנפטר בעת כהונתו ובטרם נקבעו אמות המידה לזכאות. ב-2007 הוחלט לקבור במקום גם את ראש עיריית ירושלים טדי קולק. מנגד, יש זכאים שבחרו להיקבר במקום אחר, כגון נשיאה הרביעי של ישראל אפרים קציר, שביקש להיקבר בבית הקברות שברחובות לצד רעייתו, וראש ממשלתה השישי מנחם בגין, שביקש להיקבר לצד עולי הגרדום, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני שבהר הזיתים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 באוקטובר 2017 |
מהפכת אוקטובר, שבה הפילו הקומוניסטים בהנהגת לנין את ממשלת המעבר הליברלית של אלכסנדר קרנסקי ברוסיה, אירעה ב־7 בנובמבר 1917. היא נקראת "מהפכת אוקטובר" משום שבאותה עת היה נהוג ברוסיה הלוח היוליאני, שלפיו היה התאריך 25 באוקטובר. המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני החל באוקטובר 1582, על פי צו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, כאשר יום אחרי 4 באוקטובר חל 15 באוקטובר. בתחילה, עורר השינוי זעם בקרב רבים. אנשים אף יצאו לרחובות להפגנות ומחו על "גנבת" עשרה ימים מחייהם. המדינות האחרונות שביצעו את המעבר היו רוסיה ויוון, כאשר האחרונה ייסדה ב־1923 לוח דומה משלה. עם זאת, הכנסייה הרוסית וכנסיות אורתודוקסיות נוספות עדיין מציינות את מועדיהן על פי הלוח היוליאני. |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 באוקטובר 2017 |
כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו "מסעי גוליבר" את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה, כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו להפצת מחלות ולקויות תורשתיות במשפחות אלה. דוגמה מפורסמת אחרת לכך היא הפצת מחלת ההמופיליה במשפחות אלה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה אצל המלכה ויקטוריה (בתמונה). |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 באוקטובר 2017 |
לפי עדויות כתובות רבות, צליבה הייתה שיטת הוצאה להורג נפוצה מאוד במקומות רבים במרכז אסיה, במזרח התיכון, באירופה ובצפון אפריקה, במשך כאלף השנים בהן שלטו באזורים אלה היוונים והרומים עד להתנצרותם של האחרונים. דוגמאות לעדויות אלה הן התגובות למרד של ספרטקוס, כשנצלבו כ־6,000 עבדים לאורך הוויה אפיה, ולמרד בר כוכבא, כשלפי אגדות החורבן, הועמדו מספיק צלבים כדי להקיף אזור של 18 מיל (במידה התלמודית). אולם, ישנה רק עדות ארכאולוגית אחת ויחידה לקיום מנהג הצליבה: שלדו של יהוחנן בן חגקול שנמצא במערת קבורה בגבעת המבתר שבירושלים, כשמסמר בצורת ח נעוץ בעצמות קרסוליו ונושא שאריות של עץ זית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 באוקטובר 2017 |
בשפות שונות ברחבי העולם, לא קיימות מילים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, ישנן שפות שבהן יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן סברו המדענים בראשית המאה העשרים, שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ"עיוורון צבעים תרבותי", דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס הבדל זה. תאוריה די מקובלת היום היא שבמהלך האבולוציה של כל שפה מתגבש עושר באוצר המילים. לכן שפות מפותחות יותר מכילות יותר שמות לצבעים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 באוקטובר 2017 |
בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד מבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו", זכה להצלחה גדולה ופרסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עִמה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים, ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי, שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 באוקטובר 2017 |
שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב" נכתב ב-1967, בעבור פסטיבל הזמר והפזמון ה'תשכ"ז, שנערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי – כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בשיר מתוארת ירושלים המחולקת, והמילים "ובלבה חומה" מתייחסות לקו העירוני שהפריד בין מזרח ירושלים, תחת שלטון ירדן, למערבה. ההתייחסות לתוצאות המלחמה בבית הרביעי נוספה על ידי שמר לאחר השמעת הבכורה של השיר בפסטיבל על ידי הזמרת שולי נתן. שיר שנכתב בעקבות המלחמה, כפרפרזה על שירה של שמר, הוא "ירושלים של ברזל", מיצירותיו הראשונות של מאיר אריאל, ששירת בחטיבה 55 באחד מגדודי הצנחנים שפרצו לעיר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 באוקטובר 2017 |
תחנת החלל סקיילאב שוגרה לחלל ב-1973 וננטשה ב-1974. מעבורת חלל הייתה אמורה לעגון בקרבתה בשנת 1979, ולהעלות אותה מהמסלול הזמני בו חגה סביב כדור הארץ למסלול גבוה ובטוח יותר. בשל עיכובים בהשקת המעבורת ותנאים אטמוספיריים חריגים, התרסקה סקיילאב על כדור הארץ ב-11 ביולי 1979. מחוז אספרנסה במדינת אוסטרליה המערבית, שבשטחו נחתו חלק משברי התחנה, קנס את ארצות הברית ב-400 דולר בגין השלכת פסולת ברשות הרבים; הקנס שולם רק 30 שנים מאוחר יותר, לאחר ששדרן רדיו אמריקאי גייס את הסכום הדרוש ממאזיניו, ושילם אותו בשם נאס"א. |
עריכה - תבנית - שיחה |
31 באוקטובר 2017 |
מאז הקמת המדינה נקברים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים, אך עוד קודם לכן נעשה ניסיון להקים פנתאון לגדולי האומה שלא צלח. ב־1934 העלה מנחם אוסישקין, ששימש יו"ר הקרן הקיימת לישראל, את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, שנפטר 43 שנה קודם לכן באודסה והיה מראשי חובבי ציון, ארצה. המקום שנבחר היה מערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים, אשר שימשה כמערת קבורה עוד בתקופת בית שני. הרעיון כשל, ולבד מפינסקר רק אוסישקין עצמו נקבר עוד במקום, עם פטירתו ב־1941. היותו של הר הצופים מובלעת בשטח ירדן בין השנים 1948 ל־1967, בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הקשה אף הוא על הקבורה במקום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |