ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 78

דפי ארכיון של כיכר העיר:

1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ויקיבעון, סקר קטנטן...

מסתבר שלפעמים ההרגל עושה את שלו. האם גם לכם זה קרה, בוריאציה כזו או אחרת?... קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 17:15, 1 במאי 2013 (IDT)

קלאסי. סימן שאתה מכור. וקרה יותר מפעם אחת, לרוב תפסתי את עצמי בזמן. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:28, 1 במאי 2013 (IDT)

אצלנו בכפר היו אומרים: אין בדיחות חדשות, יש אנשים חדשים שעוד לא שמעו את הבדיחות הישנות... ראה ויקיפדיה:הומור/התמכרות לוויקיפדיה#אתה יודע שאתה מבלה יותר מדי זמן בוויקיפדיה כאשר....

קיפודנחש 17:47, 1 במאי 2013 (IDT)

יפה.. אגב, קיפוד, אני מחכה לערך על הכפר שלך. מנסיוני מסתבר שהוא מכיל אוצר בלום של אמרי שפר.. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 17:52, 1 במאי 2013 (IDT)

העקיצה על הכפר של קיפוד - חזק! Liad Malone - שיחה 18:01, 1 במאי 2013 (IDT)

ערך על הכפר שלי קיים כמובן בוויקיפדיה משכבר הימים. מטעמי פרטיות לא אוסיף כאן קישור. קיפודנחש 18:11, 1 במאי 2013 (IDT)

כולם יודעים על איזה כפר מדובר הרי זוהי חלם . -יונה בנדלאק - שיחה 08:44, 2 במאי 2013 (IDT)

יונה  אהבתי • חיים 7 • (שיחה) • כ"ה באייר ה'תשע"ג • 03:43, 5 במאי 2013 (IDT)

הרגתם אותי. גם הטילדות בפייסבוק, גם ההערה של קיפוד על הכפר, וגם הערתו של יונה על מקור הכפר של קיפוד.. ולגבי שאלתו המקורית של קובי - לא קרה לי עדיין העניין עם הטילדות, אבל בהחלט קרה לי יותר מפעם אחת שניסיתי להוסיף היפר-קישור על ידי סימון של [[ ]] משני צידי מושג כלשהו שכתבתי או במסמך וורד או במייל או בפייסבוק. מביך.. וכמובן שהאינסטינקט שלי כשאני רואה כתבה באינטרנט עם טעות כלשהי (או של כתיב או של נתון שאני יודע שאינו מדויק, או של ניסוח בעייתי) זה לחפש את לשונית העריכה.. גארפילד - שיחה 10:34, 8 במאי 2013 (IDT)

ראיתי כעת את הערתו של יונה - אנא שים לב לסעיף 7 בויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה. קיפודנחש 00:15, 9 במאי 2013 (IDT)

קיפוד,  אהבתי קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 01:35, 9 במאי 2013 (IDT)

פשעים נגד האנושות

לאחרונה נתקלתי במידע על מחנות כפייה בקוריאה הצפונית ותלישת איברים מאנשים חיים בסין, כאשר המחנות בקוריאה הצפונית כוללים ניסויים בתאי גזים על בני אדם ופעילים כבר יותר מ-60 שנה. המחשבה שאנחנו חיים בלי להקדיש דקה לנושא, בזמן שאנשים אחרים נרצחים יום יום בזוועות נוראיות, מטרידה אותי מאוד. אני תוהה אם לדעתכם ישראל צריכה לעשות משהו בנידון, למרות הנזק המדיני שייגרם לה מול המדינות ואם כן עד איזה גבול אנחנו צריכים להתערב (טווח אפשרויות נרחב החל מגינוי מדיני ועד למבצע צבאי). ראוי לציין שהמידע הקיים מתבסס על עדויות של ניצולים בלבד ולא ניתן לאמת אותו מסיבות מובנות (בבקשה תזכרו שגם את השואה לא ניתן היה לאמת). BlueHorizon - שיחה 01:10, 5 במאי 2013 (IDT)

ראה, First we take Manhatten, then we take Berlin, השבוע נגמור את סוריה, בעוד שבועיים את החיזבאללה, לעוד שלושה שבועות נשמור את האירנים, לפלסטינים נאפשר לגמור את עצמם, כך שאנחנו מתפנים למבצע צבאי משמעותי בקוריאה הצפונית וסין רק בעוד ארבעה שבועות, בינתיים נשלח יועצים צבאיים. סרן אדר - שיחה 07:03, 5 במאי 2013 (IDT)

מבצע צבאי נגד קוריאה הצפונית וסין הוא כמובן צעד שגדול עלינו בכמה מספרים. גינוי מוסרי הוא בהחלט מעשה ראוי, וביוזמת ח"כ פייגלין הכנסת אכן דנה בקציר האיברים בסין.[1] גם מכירת נשק לקוריאה הדרומית הוא מעשה ראוי, שכנראה נעשה. דוד שי - שיחה 08:11, 5 במאי 2013 (IDT)

סרן אדר, אתה מאוד משעשע. ברור לי שיש לידינו מספיק צרות אבל אלו פשוט סדרי גודל אחרים.

ברור לי שמבצע צבאי זה לא ריאליסטי. אבל גינוי מוסרי הרי לא יקרה בקרוב, כבר בכתבה שהבאת צויין שסין הביעה מחאה על חתימת עצומה נגד הפעילויות שלה. קוריאה הדרומית לא נלחמת עם קוריאה הצפונית, נשק אומנם יעזור לה אבל לא לכל מאות אלפי האנשים במחנות. כרגע זה נראה כאילו המצב בצ. קוריאה יכול להימשך עוד עשור בלי שאף אחד יפעל (ולו בגינוי קטן), BlueHorizon - שיחה 13:25, 5 במאי 2013 (IDT)

מספרים על וולטר, שבעת חוליו הגיע לבקרו כומר שדרש ממנו להתכחש לשטן. וולטר ענה: עכשיו לא הזמן למצוא אויבים חדשים. מדינות עסוקות בבעיות שלהן, ורק במקרים קיצוניים הן מוכנות לבצע מהלך משמעותי נגד משטר חזק (קל וחומר גרעיני) שפוגע בזכויות אדם. יש דוגמאות רבות לכך, גם ממה"ע ה-2. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חייבת לציין שהניסוח מקסים בעיניי. מעבר לזה, במילים האלו יש הרבה אמת. וזה מאוד מעציב. BlueHorizon - שיחה 03:55, 14 במאי 2013 (IDT)

צבא מקצועי בישראל

אני מעריך ומנסה לנחש שתוך חמש שנים תהפוך ישראל את צה"ל, מצבא חובה לצבא מקצועי. מאמר מאלף בעניין. מה דעתכם? (גילוי נאות: אני תומך נלהב של צבא מקצועי) טיפוסי - דברו איתי 11:06, 6 במאי 2013 (IDT)

לא קראתי את המאמר אבל אני מאוד נגד.

1. בישראל יש קשר מאוד הדוק בין האזרחים, כך שכאשר חיילים נפגעים כולם כואבים את זה. אם חיילים יהפכו להיות רק אנשים שהולכים לצבא כדי להתפרנס, הקשר הזה יפחת. ראה תגובת הציבור בארה"ב לנפגעי מלחמת וויאטנם למשל מול תגובת הציבור הישראלי למלחמת יום כיפור.

2. אני לא חושבת שזה יקרה בישראל, כמות האנשים כאן מינימלית (8 מיליון אבל מתוכם רק כ6 מיליון יהודים הם אוכלוסייה פוטנציאלית לשירות בצבא, ע"פ רוב ושוב תוריד מבוגרים וילדים) ויש המון מלחמות, אי אפשר לוותר על אנשים (אפשר לוותר על אנשים לאחר שכבר יודעים מה הכישורים שלהם, אי אפשר לוותר על אנשים מראש כשייתכן שהכישורים שלהם נזקקים מאוד בצבא) BlueHorizon - שיחה 14:36, 6 במאי 2013 (IDT)

אין לי דעה ברורה בנושא, אבל ברשותך, BlueHorizon, אבהיר במענה לטענותייך:

1. ברפרוף מהיר על עקרונות המאמר שהביא טיפוסי, עולה שזהו מאמר מקצועי וטענותיו הן מקצועיות, כך שהטיעון בדבר הקשר בין העם לחיילים והכאב, עם כל היתרון שבקשר שכזה, הוא בעל משקל מאוד שולי בשאלה האם צריך צבא מקצועי.
2. לא קראתי בעיון את מאמר זה, אבל ללא ספק, הצבא בישראל סובל מעודף כח אדם. ראי לדוגמה מסקנות ועדת שפר, ועדת בן-בסט וועדת ברודט, כך שאפשר גם אפשר לוותר על אנשים רבים וליצור צבא של אנשים עם כישורים מתאימים. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 14:49, 6 במאי 2013 (IDT)

מחקרים ביחב"ל בודקים את הקשר הזה וכבר נערכו בנושא עבודות אקדמיות (אם כי למיטב ידיעתי לא בישראל). אם זה לא מקצועי, אני לא יודעת מה כן. באשר לטענה השנייה, נראה שלא התנסחתי בצורה נכונה. ניסיתי להבהיר שעלול להיווצר מחסור בסוגים מסויימים של חיילים אם אתה מעניק בחירה לציבור. לצורך העניין, תוכל לגייס קרביים עם פרופיל נמוך אבל הרי זה יפגע בטיב הצבא. יכולים להיווצר גם חוסרים בתפקידים הדורשים תחומי ידע ספציפיים. כמובן שאפשר לחייב התייצבות חובה לבדיקת התאמה לשירות בצה"ל, אבל זה כבר לא יהיה בדיוק צבא מתנדבים מקצועי BlueHorizon - שיחה 15:10, 6 במאי 2013 (IDT)

מי שרוצה להכיר את הנושא לעומקו ולגבש עמדה, רצוי שיקרא את החומר בעניין וכמה שיותר. נדמה שבישראל קיימת עדיין חשש, אפילו לדון בפומבי ובחופשיות על האפשרות של צבא מקצועי, וזאת עקב היותנו שבויים בגישת כור ההיתוך, שהיא לחלוטין לא שיקול צבאי/כלכלי. טיפוסי - דברו איתי 15:33, 6 במאי 2013 (IDT)

יש יתרון משני בצבא העם, והוא צמצום האפשרות של הפיכה צבאית כמעט לאפס. בצבא מקצועי יש אפשרות שיחידות גדולות ממנו תראינה את עצמן כפופות למצביא מסויים ו/או תהיינה הומוגניות (אני יוצא מהנחה שלהפיכה צבאית מוצלחת צריך לפחות חטיבה או שתיים). ברוב היחידות בצה"ל משרתים יחד מצביעי ימין ושמאל, דתיים וחילונים, צברים ועולים וכו', והסיכוי לשכנע יחידה שלמה לפעול לכיוון פוליטי מסויים נראה לי נמוך ביותר. ‏DGtal‏ 16:03, 6 במאי 2013 (IDT)

מעניין לפי טיעון זה, מדוע בכל זאת החליטו רוב המדינות באירופה ובארה"ב לבטל בכל זאת את גיוס החובה. שיקול נוסף שעולה מדוע צבא באופן טבעי יתנגד להפיכתו למקצועי, הוא משום שכל עוד הוא צבא העם הוא לא צריך באמת להציג התייעלות לאיש, שכן בכל מקרה מדובר במיטב בנינו ובנותינו, וכך גם כמה כסף שיידרש לו הוא ידרוש ויקבל, כפי שלמעשה קורה בכל השנים, שהכסף זורם בלי הפרעה ובלי עיכובים, למען "בטחון הקיום במדינה". טיפוסי - דברו איתי 16:06, 6 במאי 2013 (IDT)

רק הערה - במלחמת וייטנאם הופעל גיוס חובה, ומיליוני צעירים כשירים גויסו, גם אם לא רצו ללכת. אפשר היה לקבל פטור רפואי, ולסטודנטים באוניברסיטאות הייתה דחייה, כל עוד נותרו בלימודים. היחס השלילי, או האדיש לחיילים מצד רבים בציבור האמריקני לא קשור לענייני צבא מקצועי, אלא כי המלחמה הייתה, לתפישת רבים, מיותרת ואף נפשעת, ועמוסת פשעי מלחמה. המיותרות אינה אשמת החיילים, ורובם המוחלט לא פשע בדבר, אבל זה לא עזר. הציבור גם לא ידע ולא יודע איך להתמודד עם הנזקים הנפשיים שהפכו רבים מהחיילים המשוחררים לפגועים נפשית, עם בעיות אלימות, סמים וכו'. גם כיום חלק נכבד מחסרי הבית ברחובות ארה"ב הם חיילים משוחררים ש"נדפק להם המוח" בשירות בעיראק או אפגניסטאן, ואף אחד לא דאג לשיקומם כשחזרו לארה"ב. עופר קדם - שיחה 18:44, 6 במאי 2013 (IDT)

שמחתי לראות שטיפוסי הוא תומך נלהב של צבא מקצועי. כידוע, בישראל פועלים שני צבאות: צה"ל, וצבאם של הנהרגים באוהלה של תורה. בשניהם מקובל העיקרון של צבא העם - גיוס חובה לכל. כמו טיפוסי, גם אני תומך נלהב בצבא מקצועי, מצומצם ואיכותי, של נהרגים באוהלה של תורה. נדמה שבציבור החרדי קיימת עדיין חשש, אפילו לדון בפומבי ובחופשיות על האפשרות של לומדי תורה מקצועיים. דוד שי - שיחה 22:57, 6 במאי 2013 (IDT)

יפה אמרת, דוד! שלומית קדם - שיחה 23:59, 6 במאי 2013 (IDT)

אפשר לקיים שניהם, והיא הנותנת. אילו צה"ל היה צבא מקצועי ולא כור היתוך לשירת נשים בפני צעירים, ברור לי שלא היו החרדים מעלים על דל חלומותיהם לחייב גיוס חובה לכל ילדיהם. רק משום "גזירת השמד" (שבינינו יש בה מן האמת), נולד הרעיון הזה של לימוד לכל ולתמיד. כמובן שזה נכון גם אם הם לא יגידו את זה בפה מלא. בקיצור אצל החרדים הוכרזה מאז קום המדינה מלחמה, ולא הוכרזה הפסקת אש אף לא לרגע, אז כולם במילואים... דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:00, 7 במאי 2013 (IDT)

יפה השבת, דוקטור! טיפוסי - דברו איתי 09:15, 7 במאי 2013 (IDT)

לפי המצב הביטחוני במזה"ת, הסיכוי ששירות החובה בישראל ייפסק בעתיד הקרוב הוא נמוך ביותר. זה קשור גם ללכידות החברתית, וחבל שיש מגזרים שבוחרים להתעלם ממצווה ברורה וחשובה כ"כ של הגנה עצמית. גם בתנ"ך ובמקורות מודגש היטב שלימוד תורה לא מחליף לחימה פיזית או עבודה, והמקורות לא חשודים בחילוניות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההיפך הוא הנכון, האתגרים הבטחוניים אינם מאפשרים יותר ביזבוז הון עתק וכוח אדם במנותק משיקולי עלות תועלת. לכידות חברתית לא נעשית בחוקי חובה. בתנ"ך ובמקורות יש מספיק מקורות התומכים בהימנעות יהודי לשרת בצבא חילוני. טיפוסי - דברו איתי 10:22, 8 במאי 2013 (IDT)

ויקיאקדמי

טרמפים טרמפים טרמפים, לא מצאתי איפה דף הויקי של הכנס ולכן אני לא יודע איך לפתוח דף שיחה לטרמפים...• אור שפירא • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 15:31, 6 במאי 2013 (IDT)

בשנה שעברה באתי ברכבת. מאד נוח! ‏עמיחי • שיחה 14:27, 16 במאי 2013 (IDT)

למה לא לאפשר לאנשים לתאם הגעה משותפת ברכב או בתחבורה ציבורית על ידי דף שיחה פשוט?•אור שפירא • י"ג בסיוון ה'תשע"ג • 21:03, 22 במאי 2013 (IDT)

תהיה לגבי הסתננות לישראל מכיוון ירדן

בנו גדר וצמצמו הסתננות ממצרים. אבל ים המלח בשפל המדרגה, ועל חלקים נרחבים ממנו אפשר ללכת ברגל לפחות את רוב הדרך. כמו כן אם איני טועה, חלקים נרחבים מגבול ישראל-ירדן הארוך בעצמם חשופים למעבר מסתננים, או לפחות יהיה למסתננים קל יותר לעבור מעל קטעים מגודרים שלו, מאשר על גדר הגבול עם מצרים (שם הדבר כמעט בלתי אפשרי). אז אני תוהה, איך זה שמעולם לא שמעתי דיווח על כך שמסתננים או כמובן גם פליטים, השתמשו בדרך זו כדי להיכנס לישראל ? Ben-Natan - שיחה 01:56, 7 במאי 2013 (IDT)

כי במזרח יש אנשים שמצבם פחות רע מבאפריקה, והם גם יכולים לרוב להגר למדינות עשירות כמו\יותר מישראל (בטיסה לאירופה, או בהליכה למדינות המפרץ). הם גם ערבים, שמחד בטוחים שלישראלים יש קרניים ומאידך חלקם (מסוריה נגיד) עלולים באמת לקבל טיפול לא נעים מהשב"כ, ואחרי כל זה יש הגירה מסויימת לישראל ולרש"פ (וגם הפוך). בברכה, --איש המרק - שיחה 09:10, 7 במאי 2013 (IDT)

הכל אמת אבל שמעתי על מספרים עצומים של מסתננים ופליטים שהגיעו דרך מצרים, אבל לא דרך ירדן. אני תוהה על כך. Ben-Natan - שיחה 10:56, 7 במאי 2013 (IDT)

המסתננים מאפריקה צריכים לחצות את ים סוף כדי להגיע לירדן דרך ערב הסעודית. דרך מצרים הם נעים ביבשה. שנילי - שיחה 11:20, 7 במאי 2013 (IDT)

האין הם יכולים פשוט לטוס אליה?. בעבר דיברתי עם מסתנן עבודה \ פליט (לא יודע לגביו) מסודאן שאמר לי: "I landed on Egypt at 7 o'clock AM and got to Israel by taxi at 7 o'clock PM".

Ben-Natan - שיחה 11:40, 7 במאי 2013 (IDT)

מדובר בעניין יותר מסובך מזה. בין ההבנות הלא רשמיות אשר קיימות שנים רבות בין ישראל וירדן (עוד טרם הסכם השלום), קיימת ההסכמה ההדדית למנוע ככל האפשר הגירה בלתי חוקית ממדינה אחת לשכנתה. בניגוד לישראל יש לציין, לירדנים יש היסטוריה ארוכה של פעולות אפקטיביות כנגד ניסיונות הסתננות לישראל, ואין לי ספק כי כל ניסיון ליצור "נתיב הברחה" כגון זה שקיים בסיני היה נגדע על הסף (ואולי כבר נגדע, אף שלא שמענו על כך). בברכה, ‏Lionster‏ • שיחה 06:06, 8 במאי 2013 (IDT)

אתה לא הראשון שחושב על זה, בני ישראל למשל הסתננו לישראל דרך ירדן אחרי שיצאו ממצרים, לפני יותר מ-3,000 שנה :). למסתנן מאפריקה קל הרבה יותר להגיע למצרים מאשר לירדן. לפני הקמת הגדר החדשה בגבול מצרים היה קל מאוד לעבור את הגבול, ולכן הגיעו דרכו מסתננים רבים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז מה אם אני לא הראשון?. בסדר, קל לו יותר להגיע למצרים. אבל עד כמה מרווח היחס כבר יכול להיות רחב?. יחי ההבדל הגדול בין המחיר של טיסה למצרים, לבין זה של טיסה לירדן... Ben-Natan - שיחה 08:39, 8 במאי 2013 (IDT)

כך חולפת תהילת עולם

ידיעה ב-TheMarker:‏ "המוצר המשומש שהכי קשה למכור באינטרנט: אנציקלופדיה". דוד שי - שיחה 19:20, 12 במאי 2013 (IDT)

בערןץ 7 לא מתעוות העפעף

בערוץ 7 מתפרסם מאמר ובו מלינים מתנחלים על פגיעת הגז המדמיע שנועד לשכנים הפלסטינים. בערך גז מדמיע מופיעה רשימת השפעות של הגז ”גרוי בעיניים, דמעות, עווית העפעף (blepharospasm), תחושת צריבה באף ובגרון, ריור, תחושת התכוצות בחזה וחנק..” בכתבה בערוץ7 נכתב: ”אנשים רבים בישובים סובלים מגרוי בעיניים, דמעות, תחושת צריבה באף ובגרון, ריור, תחושת התכוצות בחזה וחנק” במילים אחרות מה שמרגישים המתנחלים הוא בדיוק אותה רשימה ובאותו סדר כמו בויקי חוץ מ"עווית העפעף" : מי שגואל את אדמת המולדת ניחן בעפעפי פלדה. יורם שורק - שיחה 23:42, 12 במאי 2013 (IDT)

ישנו הבדל אנטומי נוסף בינם לבינך: הלב שלהם פועם בצד הנכון של החזה. 79.183.195.73 09:41, 13 במאי 2013 (IDT)

בספר "שלושה בסירה אחת" מסופר: "מעולם לא קרה שקראתי מודעת פרסומת לתרופה ולא נוכחתי לדעת שאני סובל מכל המחלות המתוארות בה. סובל ממש, ובצורה קשה. כל מה שכתוב שם מתאים תמיד ובאופן מדויק למה שהרגשתי מאז ומעולם" (תרגום: דני קרמן). בהתאם לכך, אני ממליץ למתנחלי ערוץ7 להימנע מקריאת ערכי רפואה בוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 21:48, 14 במאי 2013 (IDT)

למעשה, בתור מי שסובל מפעם לפעם מענני גז מדמיע שמיועדים לנערי התלמוד טרור של ג'ילזון, אני מוכרח לומר שאכן אין לי מושג מה זה עווית העפעף ואכן מסכים איתך שמגוחך למדי במקום לראיין אנשים להעתיק את התסמינים מוויקי. אגב, לדעתי הסדר הנכון של התסמינים (מאלו שדורשים כמות מזערית של גז ועד לאלו שמגיעים רק בפגיעה חמורה) - תחושת צריבה באף ובגרון, גרוי בעיניים, דמעות, ריור, תחושת התכווצות בחזה וחנק (אין לי מושג איפה נכנס עווית העפעף). וכן, זה די מרגיז שבאמצע משחק בגן שעשועים עם הילדה אתה חוטף מנה של גז מדמיע. מה עם הפלסטינים? דבר ראשון שיחנכ את הילדים שלהם, דבר שני הם בחרים את מיקם ההפגנה רחוק מהבתים של ג'ילזון. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 17:22, 16 במאי 2013 (IDT)

SPQR

אוהבים היסטוריה? אוהבים פודקאסטים? אוהבים הומור? שנינות, מוזיקה טובה ומונטי פייתון? אז הפודקאסט הנפלא של אבי ולר הוא בדיוק מה שחיפשתם: עשו את הדבר הנכון. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 23:23, 13 במאי 2013 (IDT)

עצומה להצלת יער גשם ושמורת טבע באינדונזיה

הקישור הזה הוא לעצומה הקוראת להצלת יער גשם באינדונזיה, שהוא המקום האחרון בעולם שבו חיות בר (אורנג-אוטן, נמרים, קרנפים ועוד) יכולים עדיין להסתובב באין מפריע (שלא לדבר על ערכו של כל יער גשם שהוא לאנושות, כפי שהוכח פעמים רבות בשנים האחרונות). לדברי מפרסמי העצומה, אם יחתמו עליה מליון איש תוך שלושה ימים, היא תוגש לנשיא אינדונזיה, המבקש להתהדר במוניטין ירוקים וסביבתניים, והוא היחיד שיוכל להציל את היער ממפעלים המבקשים לעלות עליו ולהשמיד אותו בכריה, בכריתה ובשאר אמצעים. קראו והצטרפו לעצומה - עד כה יש למעלה מ-700,000 חתימות, שהולכות ומתרבות מרגע לרגע.שלומית קדם - שיחה 13:10, 14 במאי 2013 (IDT)

תחדיש

במקום אלמונימי - עורח. עורך שהוא גם אורח. ‏nevuer‏ • שיחה 15:31, 14 במאי 2013 (IDT)

לא נראה לי. מראה המילה צורם לעין, כי הוא נראה כמו שגיאת כתיב ולא כמו חידוש מחוכם. אפשר להגיד, שהוא צורח לי בעין. חוץ מזה, כשאנונימי ממשיך לערוך מעבר לכמה מילים פה ושם, משתדלים לשכנע אותו להירשם ואז כבר איננו אנונימי וגם איננו אורח, אלא ויקיפד חדש.שלומית קדם - שיחה 16:12, 14 במאי 2013 (IDT)

רעיון נחמד דווקא לתיאור אנונימיים משחיתים איתן - שיחה 07:38, 15 במאי 2013 (IDT)

מפגש ויקיפדים עם חברת הנהלת קרן ויקימדיה

כידוע לכם, ביום ראשון, 2 ביוני 2013, יתקיים כנס אקדמיית ויקיפדיה בנושא "מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה". הדוברת המרכזית של הכנס היא בישאקה דאטה, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה, ומייסדת ארגון Point of view ההודי.

אנו רוצים לנצל הזדמנות זו למפגש בין הויקפדים בוויקיפדיה העברית עם בישאקה, ולצורך זה נקיים מפגש פתוח איתה, במהלכו היא תשתף איך רואה הקרן את עתיד המיזמים, תוכניות שעל הפרק, ותשמח לשמוע מכם - הוויקיפדים, הצעות, הערות ובכלל, לשוחח איתכם.

ויקיפדים המעוניינים לבוא למפגש, שיערך בתל אביב בשעה 20:30 בערב, מתבקשים להירשם בקישור להלן: הרשמה למפגש.

על המיקום המדוייק תישלח הודאה בדואל לנרשמים.

(במפגש יהיה כיבוד קל). דרור - שיחה 14:18, 21 במאי 2013 (IDT)

באיזו שפה (או באילו שפות) יתנהל הכנס? האם הגברת בישאקה תרצה בעברית? מה לגבי הרצאות אחרות? באיזו שפה יתנהלו הדיונים? קיפודנחש 20:46, 22 במאי 2013 (IDT)

ראה תוכנית הכנס. דוד שי - שיחה 16:45, 24 במאי 2013 (IDT)

למען הסר ספק ולמען הבהירות. ההרשמה לכנס עצמו היא בקישור זה. ההרשמה למפגש לעיל היא הרשמה למפגש בשעות הערב עם הגברת דאטה. דרור - שיחה 17:58, 24 במאי 2013 (IDT)

ארוחת ערב לוויקיפדיות

כידוע לכם, הנושא המרכזי שבו יתמקד הכנס השנה הוא כאמור נשים, והוא גם נושא הקרוב אישית לבישאקה, אשר גם ייסדה ארגון ללא מטרות רווח בהודו, המקדם את הנקודות המבט של נשים באמצעות תקשורת, אמנות והתרבות.

ויקימדיה ישראל ובישאקה ישמחו לארח את העורכות הפעילות בוויקיפדיה לארוחת ערב קלה ואינטימית שתתקיים בתל אביב, ביום ראשון, 2 ביוני, בשעה 19:00.

מיקום ארוחת הערב ישלח בדואל לנרשמות. מספר המקומות מוגבל והמפגש מיועד לעורכות פעילות במיזמי ויקימדיה בלבד.

לאחר ארוחת הערב נשמח לארח אתכן גם במפגש הפתוח עם הקהילה. להרשמה למפגש לחצו כאן: להרשמה למפגש הוויקיפדיות.

(המפגש יערך במסעדה או בית קפה כשרים). דרור - שיחה 14:18, 21 במאי 2013 (IDT)

ויקיאקדמי

מי מגיע? איזה כיף!

מי מגיע מהדרום או מירושלים ורוצה להצטרף לנסיעה משותפת (ברכב שלו או בתחבורה ציבורית)

•אור שפירא • כ' בסיוון ה'תשע"ג • 19:07, 29 במאי 2013 (IDT)