ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 63
דפי ארכיון של כיכר העיר:
1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 • 122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מוזמנים להצטרף לחפירה ארכאולוגית בתל אֵסוּר ליד כפר פינס ופרדס חנה[עריכת קוד מקור]
ב-11 בספטמבר עד סוכות תתקיים חפירה ארכאולוגית בתל אסור הנמצא המועצה האזורית מנשה. החפירה מנוהלת על ידי הארכאולוג שי בר מאוניברסיטת חיפה. אז מי שבא לו לחוות את החוויה של חפירה ארכאולוגית, מוזמן ליצור איתי קשר. זו חפירה קהילתית שמאורגנת על ידי תושבים באיזור, לזכרו של המחנך איציק דורי שנהרג בהתקפת מחבלים בשנת 2002 בקיבוץ מצר. חפרתי שם לפני שנה, חפירה מאד נחמדה, ואני מתכוונת לחפור גם השנה במשך שבוע. חנה Hanay • שיחה • את הויקיפדים החדשים כבר הכרת? 15:52, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
- מה זה, אין מתנדבים? היכן יצר ההרפתקנות ואהבת ארץ ישראל?
חנה Hanay • שיחה • את הויקיפדים החדשים כבר הכרת? 06:14, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
- רק על עצמי לספר ידעתי: חפירות זה מגניב אבל כל השבוע אני עובד ובסופי שבוע אני נח. קשה לי להאמין שמבחינה הלכתית מותר לחפור בחול המועד סוכות, אפילו כשעושים את זה רק בשביל הכיף. ולכן לא אחפור בעתיד הנראה לעין, אבל אני מאחל לך בהצלחה! ליאור ޖޭ • כ"ח באב ה'תשע"א • 12:16, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- ליאור, לא קראת בתשומת לב, עד סוכות. חנה Hanay • שיחה • את הויקיפדים החדשים כבר הכרת? 12:54, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- רק על עצמי לספר ידעתי: חפירות זה מגניב אבל כל השבוע אני עובד ובסופי שבוע אני נח. קשה לי להאמין שמבחינה הלכתית מותר לחפור בחול המועד סוכות, אפילו כשעושים את זה רק בשביל הכיף. ולכן לא אחפור בעתיד הנראה לעין, אבל אני מאחל לך בהצלחה! ליאור ޖޭ • כ"ח באב ה'תשע"א • 12:16, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
נשמע מעניין, אשמח לקבל עוד פרטים על אופי העבודה, שעות וכו'. AaronShapira - שיחה 13:47, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- הצוות מגיע בשעה 07:00, החופרים עצמם יכולים להגיע בשעה 08:00, חופרים עד השעה 15:00, יש הפסקת צהריים. חופרים בשכבות של תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל. חפירה כמו בכול חפירה ארכאולוגית מהתקופות האלה. נמצאים בצל תחת סככות. ברור לך שאוכלים אבק...
. למי שמעולם לא חפר, לוקח יומיים בערך עד שתופס את כללי העבודה, חופר חדש צריך להיות צמוד לחופר ותיק. כי לחופרים חדשים יש נטיה לייצר בורות כדי להוציא ממצאים במקום לחפור מפולס. לכן מי שמעולם לא חפר, מתבקש להגיע לשבוע, כי משקיעים בו בהתחלה. חופר מנוסה יכול להגיע למספר ימים מועט יותר. למידע נוסף על חפירה ארכאולוגית ראה בערכים חפירה ארכאולוגית, לוקוס (ארכאולוגיה), ריבוע חפירה. חנה Hanay • שיחה • את הויקיפדים החדשים כבר הכרת? 07:04, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
- אני חושב שזה ממש לא בסדר לפרסם בוויקי חפירות בתל אסור. מעודדים עברה על החוק? 93.172.85.131 22:02, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
- החפירה מסתיימת השבוע, לא באתם והפסדתם
. האתר מדהים ראו תמונות כאן. אני מקווה שבקרוב יעלה ערך על התל. התחילו לעבוד עליו בארגז חול. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 05:22, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- החפירה מסתיימת השבוע, לא באתם והפסדתם
- אני חושב שזה ממש לא בסדר לפרסם בוויקי חפירות בתל אסור. מעודדים עברה על החוק? 93.172.85.131 22:02, 30 באוגוסט 2011 (IDT)
מאה הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי-פעם[עריכת קוד מקור]
- על רבים מהסופרים ורבים מהספרים טרם נכתב ערך בוויקיפדיה העברית. צחי לרנר - שיחה 05:59, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
- תרשה לנו להתעלם מהרשימה המוטה הזו ??.??Season of Migration to the North איתן - שיחה 11:05, 17 בספטמבר 2011 (IDT)
- ואיך אפשר להתייחס ברצינות לרשימה, שכורכת בכפיפה אחת מחזות, שירה, רומנים וספרי ילדים? "הר הקסמים" עם "בילבי"? מסות של מונטיין עם "מאדאם בובארי"?שלומית קדם - שיחה 12:01, 17 בספטמבר 2011 (IDT)
- מי אמר שצריך להתייחס ברצינות לרשימה? זה שעשוע-קיץ אופייני של עיתון, ויש כמוה לעשרות. כל מה שאפשר (לאו דווקא צריך, אבל בהחלט אפשר) לעשות איתה הוא לבדוק על אילו ספרים מתוכה טרם נכתבו ערכים בויקיפדיה העברית. ודאי תסכימי, שלומית, שגם לבילבי מגיע ערך. Ijon - שיחה 00:36, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
- מקובל אצלנו שרשימות כאלה זכאיות לערך. עוזי ו. - שיחה 00:56, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
- אין ספק שלבילבי מגיע ערך ועובדה שיש לה. יש עוד ספרים רבים, שככל הזכור לי אינם מופיעים ברשימה המסוימת הזאת וראויים מאד לערך, למשל ספריה של אייריס מרדוק. אם כל ויקיפד יכתוב על ספר שהוא אוהב ועדיין אין לו ערך, יהיה מצבנו בתחום זה מצוין, בלי שום קשר לרשימה כזאת או אחרת, שאיננה מייצגת דבר פרט לדעתו הפרטית של עורך בגארדיאן. (כמובן, ב"ספר שהוא אוהב" אינני מתכוונת לרומן הרומנטי של מילס אנד בון או לביל קרטר...)שלומית קדם - שיחה 16:21, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- מקובל אצלנו שרשימות כאלה זכאיות לערך. עוזי ו. - שיחה 00:56, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
- מי אמר שצריך להתייחס ברצינות לרשימה? זה שעשוע-קיץ אופייני של עיתון, ויש כמוה לעשרות. כל מה שאפשר (לאו דווקא צריך, אבל בהחלט אפשר) לעשות איתה הוא לבדוק על אילו ספרים מתוכה טרם נכתבו ערכים בויקיפדיה העברית. ודאי תסכימי, שלומית, שגם לבילבי מגיע ערך. Ijon - שיחה 00:36, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
- ואיך אפשר להתייחס ברצינות לרשימה, שכורכת בכפיפה אחת מחזות, שירה, רומנים וספרי ילדים? "הר הקסמים" עם "בילבי"? מסות של מונטיין עם "מאדאם בובארי"?שלומית קדם - שיחה 12:01, 17 בספטמבר 2011 (IDT)
- תרשה לנו להתעלם מהרשימה המוטה הזו ??.??Season of Migration to the North איתן - שיחה 11:05, 17 בספטמבר 2011 (IDT)
- על רבים מהסופרים ורבים מהספרים טרם נכתב ערך בוויקיפדיה העברית. צחי לרנר - שיחה 05:59, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
אמנם הערך העברי אדום (ומן הסתם יישאר כך עוד זמן), אבל בוויקי האנגלית כבר יש ערך - (אנ'). קריאה ועריכה נעימה, עמיחי • שיחה 10:14, 18 בספטמבר 2011 (IDT)
- יש ערכים על אירוויזיון 2012, בחירות לנשיאות ארה"ב ב-2012, ואוליפיאדת 2016, אז אפשר כבר לכתוב גם בויקי העברית את הערך הבחירות לכנסת התשע עשרה.
- ערך מרתק בוויקיפדיה האנגלית, שהמשפט היחידי בו שבאמת רלוונטי לבחירות לכנסת ה-19 הוא המשפט השני, ובכלל לא בטוח שגם הוא יהיה נכון בסופו של דבר. כל השאר הוא ניפוח לשם ניפוח. מעבר לכך, שיחה:הבחירות לכנסת התשע עשרה וויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:הבחירות לכנסת השמונה עשרה. עידו • שיחה 08:52, 20 בספטמבר 2011 (IDT)
- וכעת הוא מועמד למחיקה גם בוויקי האנגלית. עמיחי • שיחה 09:09, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
בחירות הדיילים השניות של קרן ויקימדיה לשנת 2011[עריכת קוד מקור]
כפי שכתוב בהודעה בראש כל דף, הבחירות החלו. האם יש העדפות/המלצות מיוחדות? Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:27, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
- מזה דיילים של קרן ויקמדיה? --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:03, 19 בספטמבר 2011 (IDT) 23:15, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
- מלצר מעופף. ראה בהרחבה בויקיפדיה:דייל. דורית 23:17, 21 בספטמבר 2011 (IDT)
שמאל–ימין–שמאל, עדכון מהשטח – אלול תשע״א[עריכת קוד מקור]
זה אולי ייראה מסובך, אבל כדאי לנסות לקרוא בכל זאת.
במהלך היממה האחרונה המתכנתים של קרן ויקימדיה התקינו גרסה חדשה של מדיה־ויקי בשני מיזמים: ויקיטקסט העברי והאתר של התכנה עצמה, mediawiki.org. זאת גרסה די מהפכנית מבחינת התמיכה בתצוגה מימין לשמאל ובאופן מעט מפתיע דווקא האתר mediawiki.org הוא הדוגמה הבולטת יותר לשינוי המדובר. השינוי הזה מאפשר להשתמש בתפריטים בשפה שנכתבת מימין לשמאל באתר שרוב התוכן שלו נכתב משמאל לימין, ולהפך.
אתם בוודאי תחשבו שאין ממש טעם להשתמש באתר mediawiki.org עם תפריטים בעברית, כי מי שעוסק בהתקנה או בתכנות של מדיה־ויקי כנראה יודע אנגלית, ושממילא רוב הטקסט באתר באנגלית. וזה די נכון, אבל האתר הזה עדיין טוב להדגמה של יכולות הערבוב החדשות בין אנגלית לעברית. ר׳ למשל, את הקישור הזה, שמציג שינוי בקוד של תכנה. אתם לא צריכים להבין בתכנות – פשוט שימו לב שהתפריטים מסביב בעברית ושהטופס של תצוגת שינוי הקוד (מאגר, גרסה, הוספת תגים וכו׳) כתובים בעברית ומיושרים נכון לימין, ואילו הקוד עצמו והדיון של המתכנתים בתחתית הדף מתנהלים באנגלית ומיושרים נכון לשמאל.
ואם אתם עדיין לא מבינים למה זה שימושי, אז אני מזכיר לכם שבאתר ויקישיתוף, מאגר התמונות שלנו, קשה מאוד לערבב בין עברית לאנגלית. אמנם ערן שלנו עשה עבודה נהדרת בהתאמת האתר לתצוגה מימין לשמאל, אבל התיקון שלו קשה לתחזוקה והעדכון החדש הוא תיקון יסודי ומקיף לבעיה.
על התיקון אחראי SPQRobin, בחור צעיר מבלגיה שהצלחתי להדביק אותו בחיידק ה־RTL (הכוונה ל־right-to-left ולא לפורנו). אף־על־פי שאינו דובר עברית או ערבית, הוא עשה כמעט את כל עבודת התִכנוּת ואני בדקתי וייעצתי. אתם יכולים לומר לו תודה כבר עכשיו ואם לא ברור לכם למה זה מגיע לו, אני בטוח שתבינו את זה ב־5 באוקטובר, כאשר הגרסה הזאת תותקן בוויקישיתוף.
תאמינו או לא, אבל זה קרה בזכותכם! אם אתם זוכרים, לפני מספר חודשים ביקשתי שתציפו בעיות של כתיבה מימין לשמאל. הצפתם כמה (גם במכתבים אישיים) – והנה, מתחילים לראות תוצאות. אז אני פונה אליכם שוב: אם יש בעיות בכתיבה או בתצוגה מימין לשמאל, בכתיבה בעברית בכלל, בכתיבה בשפות כלשהן, או בטכנלוגיה של מדיה־ויקי בכלל – אל תתביישו לספר לי עליה ואעביר אותה למי שצריך או אפילו אפתור בעצמי. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:57, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
- יישר כוחך. Ijon - שיחה 23:25, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
- יל"ש כוחך! הידרו - שיחה 23:26, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
- חן חן! Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 00:38, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- מצוין! מה עם בעיות הכיווניות המטרידות בתיבת העריכה? אנגלית, עברית, מספרים, סימנים, קוד ויקי הכל מתערבב שם. ויש גם בעיות הכיווניות של התצוגה עצמה, שאנו נאלצים להשתמש בכל מיני תבניות כדי לטפל בהן. אבל אותן לא בטוח ניתן לפתור (למשל התכונה לא יכולה לדעת מתי '-' הוא מקף ומתי מינוס). דניאל • תרמו ערך 00:54, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- מסור לרובין את אהבתנו ותודתנו. חן חן
(את הפרח והנשיקה הוא בטח יכול לקרוא...) חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 00:57, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- מסור לרובין את אהבתנו ותודתנו. חן חן
- מצוין! מה עם בעיות הכיווניות המטרידות בתיבת העריכה? אנגלית, עברית, מספרים, סימנים, קוד ויקי הכל מתערבב שם. ויש גם בעיות הכיווניות של התצוגה עצמה, שאנו נאלצים להשתמש בכל מיני תבניות כדי לטפל בהן. אבל אותן לא בטוח ניתן לפתור (למשל התכונה לא יכולה לדעת מתי '-' הוא מקף ומתי מינוס). דניאל • תרמו ערך 00:54, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- חן חן! Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 00:38, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- יל"ש כוחך! הידרו - שיחה 23:26, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה רבה! אכן מתנה נהדרת לשנה החדשה, יעל י 01:00, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה רבה לכולם. אני אמסור את התודות לרובין. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:16, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
ויכוח שהועבר מ"תמונה מומלצת" של מרכבה 3ד יורה פגז באימון[עריכת קוד מקור]
הועבר מויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצות/דיונים#טנק של צה"ל יורה, מי לא יירא?:
- הוא נועד להגן עלינו גם אם זה אומר לטבוח לפעמים בילדים חפים מפשע, אחרי הכל בסוף הילדים הללו מקבלים חינוך שצריך להרוג אותנו אז מה יוצא לנו מזה אם נצטער על כל הרוג שלהם?! --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:03, 19 בספטמבר 2011 (IDT) 21:23, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
- טנקים של צה"ל לא טובחים בחפים מפשע. אם ילדים ערביים נהרגים מאש צה"ל זה לרוב בגלל טעויות (החטאה למשל) או בגלל שהילדים משמשים כמגן אנושי למחבלים ולעיתים אף משמשים כמחבלים בעצמם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:53, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- ספר את זה לד"ר עז א-דין אבו אל-עייש. eman • שיחה • ♥ 23:57, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- אתה באמת טוען שצה"ל הרג בכוונה את בנותיו של אל-עייש? כפי שמתואר מהערך ובתחקירים מדובר בטעות בזיהוי שנבעה עקב זה שחמאס ירה מסביבת ביתו כנגד צה"ל והשתמש באוכ' האזרחית כמגן אנושי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:31, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- הילדות של ד"ר אבו אל-עייש נהרגו באותה כוונה שבה נהרג יוסי שושון בבאר שבע. ירו בשביל לא לצאת פראיירים, בשביל לשקם את כוח ההרתעה, בשביל העקרון שאם יורים עליך חייבים להגיב, כדי "שימותו חפים מפשע שלהם במקום חפים מפשע שלנו". (אפילו שהתוצאה היא רק שימותו גם חפים מפשע שלהם וגם חפים מפשע שלנו). eman • שיחה • ♥ 13:02, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- נניח שאתה צודק, אבל מי התחיל? צביה - שיחה 13:07, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- שאלה טובה. רמזים לתשובה תוכלי למצוא כאן. eman • שיחה • ♥ 17:12, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- לנסות לחטוף חיילים ולרצוח יהודים זה לא נחשב להפר את הרגיעה. נו באמת. בעייני השמאל הקיצוני ישראל תמיד אשמה בכל הצרות והזוועות של האנושות, וזה בסדר להרוג יהודים רק בגלל שהם יהודים. הרי זה היה פעיל "זכויות האדם" ג'ו סטורק שכתב מניפסט שמאלני המסביר מדוע טבח הספורטאים במינכן ב-1972 הייתה פעולה מוסרית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:49, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה על ההדגמה של הערך דחליל (כשל לוגי). eman • שיחה • ♥ 19:27, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- מי שאוסר על ישראל להגן על עצמה מפני רוצחיה, פלא שמוצא את עצמו עם אנשים שלוקחים את ההיגיון הזה צעד קדימה ותומכים בזכותם של הרוצחים לרצוח ישראלים? בשניהם ההיגיון פשוט - אסור לישראלי להגן על עצמו כי חייו הפקר ולכן זה גם בסדר לקחת את אותם חיים בשם כל אידיאולוגיה שהיא. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:00, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- תפסיק לשים מילים בפי. מה שאני אומר בפה מלא, זה שת ההיתדרדרות לקראת עופרת יצורה החל צה"ל ב 4 בנובמבר 2008, כשבחסות התעניינות העולם בבחירות בארה"ב ביצעו פעולה בתוך רצועת עזה שהפרה תקופה של חודשים של שקט כמעט מוחלט (ובתור מי שעובד באזור אני זוכר היטב את התקופה הזו, והשקט שהיה בה). eman • שיחה • ♥ 22:26, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- הנה מה שאתה (או אותו בלוגר רדיקלי) אומר: מחבל בא לדקור אותך בסכין ואתה יורה בו ואז מתפתח קרב, מי התחיל? לפי אותו בלוגר אתה התחלת ואתה אשם. מכך משתמע הגישה שאתה צריך לחכות שהוא ידקור אותך למוות ורק אז יהיה מותר לך להגיב (אם שרדת בכל זאת). זו גישה שבעצם מבטלת את ערך החיים שלך כי היא אוסרת עליך להגן על עצמך ולמנוע את הרצח שלך בידי אותו מחבל. הבנת את האבסורד? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:13, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- מה שאנחנו אומרים זה שאם אתה נכנס לבית שלו, ומתחיל שם קטטה כי ראית שיש לו בבית סכין, אז אתה לא יכול לטעון להגנה עצמית. eman • שיחה • ♥ 23:30, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- אם נשתמש באנולוגיה שלך (ונסייג כמה הבית הזה באמת שלו), המחבל עומד בחלון ומכוון טיל נ"ט לעברך אחרי ששנים הוא צורח על כמה צריך להרוג אותך, ואז אתה יורה בו כדי שלא יירה עליך את הטיל. לפי אותו בלוגר אתה התחלת ואתה אשם. מכך משתמע הגישה שאתה צריך לחכות שהוא ירצח אותך ורק אז יהיה מותר לך להגיב (וכמובן שקשה להגיב אחרי שאתה מת). זו גישה שבעצם מבטלת את ערך החיים שלך כי היא אוסרת עליך להגן על עצמך ולמנוע את הרצח שלך בידי אותו מחבל. הבנת את האבסורד? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:17, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
- מה שאנחנו אומרים זה שאם אתה נכנס לבית שלו, ומתחיל שם קטטה כי ראית שיש לו בבית סכין, אז אתה לא יכול לטעון להגנה עצמית. eman • שיחה • ♥ 23:30, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- הנה מה שאתה (או אותו בלוגר רדיקלי) אומר: מחבל בא לדקור אותך בסכין ואתה יורה בו ואז מתפתח קרב, מי התחיל? לפי אותו בלוגר אתה התחלת ואתה אשם. מכך משתמע הגישה שאתה צריך לחכות שהוא ידקור אותך למוות ורק אז יהיה מותר לך להגיב (אם שרדת בכל זאת). זו גישה שבעצם מבטלת את ערך החיים שלך כי היא אוסרת עליך להגן על עצמך ולמנוע את הרצח שלך בידי אותו מחבל. הבנת את האבסורד? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:13, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- תפסיק לשים מילים בפי. מה שאני אומר בפה מלא, זה שת ההיתדרדרות לקראת עופרת יצורה החל צה"ל ב 4 בנובמבר 2008, כשבחסות התעניינות העולם בבחירות בארה"ב ביצעו פעולה בתוך רצועת עזה שהפרה תקופה של חודשים של שקט כמעט מוחלט (ובתור מי שעובד באזור אני זוכר היטב את התקופה הזו, והשקט שהיה בה). eman • שיחה • ♥ 22:26, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- מי שאוסר על ישראל להגן על עצמה מפני רוצחיה, פלא שמוצא את עצמו עם אנשים שלוקחים את ההיגיון הזה צעד קדימה ותומכים בזכותם של הרוצחים לרצוח ישראלים? בשניהם ההיגיון פשוט - אסור לישראלי להגן על עצמו כי חייו הפקר ולכן זה גם בסדר לקחת את אותם חיים בשם כל אידיאולוגיה שהיא. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:00, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה על ההדגמה של הערך דחליל (כשל לוגי). eman • שיחה • ♥ 19:27, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- לנסות לחטוף חיילים ולרצוח יהודים זה לא נחשב להפר את הרגיעה. נו באמת. בעייני השמאל הקיצוני ישראל תמיד אשמה בכל הצרות והזוועות של האנושות, וזה בסדר להרוג יהודים רק בגלל שהם יהודים. הרי זה היה פעיל "זכויות האדם" ג'ו סטורק שכתב מניפסט שמאלני המסביר מדוע טבח הספורטאים במינכן ב-1972 הייתה פעולה מוסרית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:49, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- שאלה טובה. רמזים לתשובה תוכלי למצוא כאן. eman • שיחה • ♥ 17:12, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- נניח שאתה צודק, אבל מי התחיל? צביה - שיחה 13:07, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- הילדות של ד"ר אבו אל-עייש נהרגו באותה כוונה שבה נהרג יוסי שושון בבאר שבע. ירו בשביל לא לצאת פראיירים, בשביל לשקם את כוח ההרתעה, בשביל העקרון שאם יורים עליך חייבים להגיב, כדי "שימותו חפים מפשע שלהם במקום חפים מפשע שלנו". (אפילו שהתוצאה היא רק שימותו גם חפים מפשע שלהם וגם חפים מפשע שלנו). eman • שיחה • ♥ 13:02, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- אתה באמת טוען שצה"ל הרג בכוונה את בנותיו של אל-עייש? כפי שמתואר מהערך ובתחקירים מדובר בטעות בזיהוי שנבעה עקב זה שחמאס ירה מסביבת ביתו כנגד צה"ל והשתמש באוכ' האזרחית כמגן אנושי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:31, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- ספר את זה לד"ר עז א-דין אבו אל-עייש. eman • שיחה • ♥ 23:57, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- טנקים של צה"ל לא טובחים בחפים מפשע. אם ילדים ערביים נהרגים מאש צה"ל זה לרוב בגלל טעויות (החטאה למשל) או בגלל שהילדים משמשים כמגן אנושי למחבלים ולעיתים אף משמשים כמחבלים בעצמם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:53, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- הילדות שלו נהרגו כי חמאס בכר לנהל את הקרבות בלב אוכלוסיה אזרחית. לכן צה"ל ירה. כי ירו עליו מהסביבה והחיילים הרגישו מאוים. מי שאשם זה חמאס שמנצל אזרחים כמגן אנושי, אבל גולדסטון ושאר ארגוני "זכויות האדם" לעולם לא יגנו את חמאס על כך, כי זה משרת את האינטרסים שלהם לעשות דה-לגיטימציה לישראל. וההשוואה לירי הרקטות המכוון והטרוריסטי על אזרחים בבאר שבע זו השוואה מגעילה ונלוזה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:13, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- כפי שכתבתי לצביה בדף שיחתה - מילים אלו ראויות להסרה ללא שהיות, אולי אין היא יודעת, אולם פליטות קולמוס שכאלה, שנכתבו במשך הדורות מאז העת העתיקה על ידי אנטישמים ו/או/גם יהודים, היו סיבה לעינויים קשים ולרצח המוני של יהודים שלא חטאו ולא פשעו. אני מוחה על כתיבתם, גם אם בלצון לכאורה; ההיסטוריה אינה מתבדחת, ומילים עלולות להרוג. נא להסיר, יעל י 23:14, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- אפרופו זה, אם תסתכל בערך מגן אנושי באנגלית, תראה שכל האיזכור של מגן אנושי בישראל-עזה מתייחס לישראל בלבד. אף מילה על חמאס. אנטישמיות כבר אמרנו? עם אחים כאלה, מי צריך אויבים? צביה - שיחה 13:24, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- צביה, אני לא מבין על מה את מדברת. כל הפסקה עוסקת רק בשימושים שפלים של חמאס במגנים אנושיים. דניאל • תרמו ערך 23:08, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- ירו על כוח צה"ל מסג'עיה, אז הוא הגיב בירי לבית בג'בליה... מאוד משכנע. eman • שיחה • ♥ 17:12, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- מסתבר שסג'עיה וג'בליה סמוכות אחת לשנייה ושיש מבנים הנמצאים בתפר שבין שתיהם. כנראה שאותו רופט גר בתפר זה, שאפשר לשייכו הן לסג'עיה והן לג'בליה. ועדיין לא הוכחת שצה"ל הרגו אותם בכוונה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:53, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- גם לא טענתי שצה"ל הרג אותן בכוונה. הם לא ראו שיש שם שלוש נערות והחליטו לירות. הם היו במדיניות של לירות על כל מה שזז, ומי שיהרג יהרג. והניסיון שלך לתרץ תירוצים ("כנראה שאותו רופא גר בתפר הזה") הם פאתטיים. eman • שיחה • ♥ 22:26, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- בערפל הקרב, כאשר בשטח יש מחבלים והחיילים חשים איום - יורים על מטרות חשודות (ולא מחכים שהם יירו עליך קודם). ככה זה עובד. זה חלק מהלחימה וזה לא טבח או שום דבר אחר בסגנון. להבא שחמאס לא ישתמש באזרחים כמגן אנושי וילחם בכוונה מתוך מרכזי אוכלוסיה שם הוא מחביא תשתיות, רקטות, מנהרות טרור ומלכודות נפץ קטלניות (כולל בבתי ספר ומסגדים). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:13, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- גם לא טענתי שצה"ל הרג אותן בכוונה. הם לא ראו שיש שם שלוש נערות והחליטו לירות. הם היו במדיניות של לירות על כל מה שזז, ומי שיהרג יהרג. והניסיון שלך לתרץ תירוצים ("כנראה שאותו רופא גר בתפר הזה") הם פאתטיים. eman • שיחה • ♥ 22:26, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- מסתבר שסג'עיה וג'בליה סמוכות אחת לשנייה ושיש מבנים הנמצאים בתפר שבין שתיהם. כנראה שאותו רופט גר בתפר זה, שאפשר לשייכו הן לסג'עיה והן לג'בליה. ועדיין לא הוכחת שצה"ל הרגו אותם בכוונה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:53, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

במיוחד בשביל הוויכוח הזה יצרנו (משתמש:Ori ואנכי) בעמל רב, את מפת העיר עזה המצויה בתחתית הערך.אודי - שיחה 23:42, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
קהילת חובבי הספרים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
עוצו לי עיצה: יש עכשיו מבצע בצומת ספרים של אחד פלוס אחד. מצאתי ספר אחד, אבל אחר - עוד לא. אולי למישהו שמכיר את מלאי הספרים יש רעיון לספר? (לא מתח, לא רומנטיקה ולא כל זבלא אחר. משהו כמו על העיוורון או כשניטשה בכה - ספרים שנותנים לך כמה לילות לבנים בעודך מהרהר בהם) מישהו? משהו? צביה - שיחה 22:57, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
- החטא ועונשו? האלכימאי? אנקת גבהים? כל אחד מספרי שרלוט ברונטה? ג'יין אייר? קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:03, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
- כל זה יפה מאד, השאלה אם גם הוא במבצע??? אף אחד לא ביקר שם לאחרונה ויצא עם ספר אחלאי? צביה - שיחה 23:04, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
- בצומת ספרים לא ביקרתי, אבל למיטב ידיעתי אנקת גבהים נמצא במבצע בסטימצקי (יצאתי לאחרונה עם עסקה ממש טובה שם). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:06, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
- כל זה יפה מאד, השאלה אם גם הוא במבצע??? אף אחד לא ביקר שם לאחרונה ויצא עם ספר אחלאי? צביה - שיחה 23:04, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
- במבצע של צומת ספרים, אני לקחתי את "אחוזות החוף" של אמיר גוטפרוינד כחלק מהפלוס אחד. רק התחלתי לקרוא אותו, אז אני טרם יכול להמליץ, אבל אני אישית מאוד אוהב את הכתיבה שלו. ספרו הראשון "שואה שלנו", הוא ספר מעולה לטעמי. יש לגוטפרוינד את היכולת לגעת בנושאים הכי רגישים שיש ובכל זאת לצקת טיפה הומור, לצד קטעים קשים ומעוררי מחשבה. מומלץ בחום. גם את "העולם קצת אחר כך" שלו אהבתי. Botend - שיחה 10:43, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- אני ממליץ על "החתול שאינו שם", של פרופ' רון אהרוני. ספר שמעורר מחשבה על פילוסופיה. Nachy • שיחה 16:54, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- אני לא יודעת אם הוא ברשימה, אבל ספרו האחר של גוטפרוינד "בשבילה גבורים עפים"" הוא נפלא, על בסיס חלקו הראשון של הספר הסריטו את הסרט של אבי נשר- פעם הייתי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 06:27, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה לכל היועצים! בסוף קניתי ספר של הסונטות של שייקספיר ולהבדיל את אליס בארץ הפלאות (המוער). החלטתי שאני מוכרחה שיהיה לי עותק בבעלותי... צביה - שיחה 11:52, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא יודעת אם הוא ברשימה, אבל ספרו האחר של גוטפרוינד "בשבילה גבורים עפים"" הוא נפלא, על בסיס חלקו הראשון של הספר הסריטו את הסרט של אבי נשר- פעם הייתי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 06:27, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- אני ממליץ על "החתול שאינו שם", של פרופ' רון אהרוני. ספר שמעורר מחשבה על פילוסופיה. Nachy • שיחה 16:54, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
מגילות ים המלח הועלו לאינטרנט[עריכת קוד מקור]
- המגילות הגנוזות יהיו זמינות מעתה לציבור ברשת. צחי לרנר - שיחה 06:33, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה. זה בהחלט מעניין. בויקי האנגלית התייחסו למיזם החשוב ובהרחבה עוד מתחילתו, תחת כותרת משנה: Digital copies, בזמן שאצלנו החליטו שיעדכנו רק כשהמיזם יעלה לאויר. אגסי - שיחה 10:28, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- זה כמובן רלוונטי ומצויין לפרויקט גלאם המוזיאון - אם שיחררו את המגילות הגנוזות, אין סיבה שלא יעשו אותו הדבר עם תמונות משניות יותר, שאינן נחשבות ל"מונה ליזה" של המוזיאון. נפעל בעניין, כמובן בכפוף לזכויות יוצרים. Shani - שיחה 10:59, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- זה האתר שבו מפורסמות המגילות, אלא שמשום מה הוא באנגלית... Ranbar - שיחה 11:14, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- נו, הם פונים לקהל העולמי. לא מפתיע. אבל אתה צודק -- ראוי שהאתר יאפשר אנגלית וגם עברית. אולי הם עובדים על זה. Shani - שיחה 11:27, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- אפשר להוסיף לערך את הכתבה הזו מ-YNET. אגסי - שיחה 16:28, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- נו, הם פונים לקהל העולמי. לא מפתיע. אבל אתה צודק -- ראוי שהאתר יאפשר אנגלית וגם עברית. אולי הם עובדים על זה. Shani - שיחה 11:27, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- זה האתר שבו מפורסמות המגילות, אלא שמשום מה הוא באנגלית... Ranbar - שיחה 11:14, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- זה כמובן רלוונטי ומצויין לפרויקט גלאם המוזיאון - אם שיחררו את המגילות הגנוזות, אין סיבה שלא יעשו אותו הדבר עם תמונות משניות יותר, שאינן נחשבות ל"מונה ליזה" של המוזיאון. נפעל בעניין, כמובן בכפוף לזכויות יוצרים. Shani - שיחה 10:59, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
מכרז מהיר[עריכת קוד מקור]
בזאת נפתח מכרז מהיר להצעת ברכות לראש השנה שנוסיף למדיה ויקי:WikiLove.js בטווח זמן הקרוב מאוד כך שמשתמשים יוכלו להוסיף מגוון ברכות ראש השנה באמצעות wikilove. רעיונות? ערן - שיחה 13:15, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

שנה טובה ומתוקה עמיתי האהובים,
אהבתי את עקיצתכם החומלת ואת דבשכם רדיתי ואכנוס בבית גנזי
- איך? יעל י 13:26, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
הבורגנים שוב מדכאים את הפועלים[עריכת קוד מקור]
באתר עיתונות יהודית היסטורית הרחיבו את ארכיון "מעריב" עד 30 במרץ 1971 (הוסיפו את 1969, 1970 ותחילת 1971). בכך הוא חלף עבר את דבר (עיתון) שמגיע רק עד 31 בדצמבר 1969. לפחות רואים שעוסקים במלאכה והארכיונים מתרחבים לאט לאט.אודי - שיחה 23:02, 27 בספטמבר 2011 (IDT)
- יפה (אפילו שהעם עדיין דורש צדק חברתי). נקווה שבמהרה יוסיפו גם את העיתונים של שנת 1973 החשובה. יואב ר. - שיחה 05:46, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- נפלא, רצתי לעדכן את הערך וגיליתי שעדכנת אותו
. בכל מקרה, אין כמו דבר לגבי השנים 1948-1925. אני מחכה שעיתון הארץ יפסיק את הקפיטליזם שלו, ויעלה את הארכיון שלו לאתר, כנ"ל ידיעות אחרונות. פניתי לעיתון הארץ בנושא, אבל למעט המזכירה של המנכ"ל שאמרה לי שהיא תעביר אליו את פנייתי, הם אפילו לא טרחו לענות לי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 06:22, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- דווקא הגישה הקפיטליסטית של "הארץ" תביא לפתיחת הארכיון שלו. העלאת ארכיוני "דבר" ו"מעריב" לאינטרנט מצמצמת את הצורך בארכיון "הארץ" - מי שמחפש מידע עובדתי, יחפש אותו תחילה בארכיונים הפתוחים, ופעמים רבות יסתפק בהם. בזכות זאת, הצידוק הכלכלי להחזקת ארכיון "הארץ" סגור ילך ויצטמצם, ואילו הפסד המוניטין כתוצאה מכך ילך ויגדל. דוד שי - שיחה 07:55, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- נפלא, רצתי לעדכן את הערך וגיליתי שעדכנת אותו
באותו הקשר, שיניתי במעריב בקישורים החיצוניים, את הקישור לארכיון כך שיוביל ישירות לדף החיפוש. שוחזרתי ועתה הדף מוביל לדף הראשי של מעריב באתר "עיתונות יהודית היסטורית". מי שרוצה לחפש בפורמט הנוח צריך לגלול דף זה עד למטה ולמצוא שם את הקישור לדף החיפוש. תפריטי החיפוש שלמעלה הם פחות נוחים לדעתי. אני סבור שעדיף לוותר על כבודו של "מעריב" ועל הדף הראשי ולהוביל את הקורא ישירות לאפשרויות החיפוש.אודי - שיחה 09:17, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- עדיף לקיים דיון זה בשיחה:מעריב. דוד שי - שיחה 13:49, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
בנושא עיתונות שאינה היסטורית - עיתון הארץ החליף את הפורמט ברשת ועכשיו אינני מצליחה להוריד משם קישורים לכתבות כמו קודם. למישהו יש פיתרון? חבל על כתבות מעניינות שאינן מגיעות לערכים הרלוונטיים. תודה ושנה טובה לכל הוויקיפדים באשר הם,שלומית קדם - שיחה 16:06, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- שלומית, האם את מנסה להשתמש בתבנית:הארץ? יש תבנית חדשה, תבנית:הארץ 0, שאמורה לעבוד. שנה טובה! יניב • שיחה • 16:09, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- (פרסומת): גם הבוקמרקלט (כז"ש: שמוליק) וגם אשף הקישורים תומכים ב{{הארץ 0}}. מי שניסה פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה. קיפודנחש - שיחה 19:50, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- אני שמח לבשר שאין צורך יותר בתבנית:הארץ 0, משום שלימדתי את תבנית:הארץ לטפל בקישורים ישנים וחדשים כאחד. דוד שי - שיחה 23:21, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- הבעיה שלי עם הפורמט החדש של הארץ מתחילה לפני תבנית ההוספה לוויקיפדיה, בשלב חיפוש המאמר או הכתבה. קודם הייתי מגיעה ל"חדשות" או "גלריה" ומוצאת שם את הכתבה המבוקשת, ואם לא מצאתי אותה מיד, הייתי לוחצת על "כל כותרות היום" ופותרת את הבעיה. עכשיו מופיע מספר מצומצם של כתבות ומאמרים, ואין שום אפשרות להגיע לזה שאני מבקשת (ייתכן שזה השתנה בינתיים - התייאשתי והפסקתי לנסות). עוד מישהו נתקל בבעיה, או שזו רק אני?שלומית קדם - שיחה 09:35, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- אני שמח לבשר שאין צורך יותר בתבנית:הארץ 0, משום שלימדתי את תבנית:הארץ לטפל בקישורים ישנים וחדשים כאחד. דוד שי - שיחה 23:21, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- (פרסומת): גם הבוקמרקלט (כז"ש: שמוליק) וגם אשף הקישורים תומכים ב{{הארץ 0}}. מי שניסה פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה. קיפודנחש - שיחה 19:50, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- שלומית, האם את מנסה להשתמש בתבנית:הארץ? יש תבנית חדשה, תבנית:הארץ 0, שאמורה לעבוד. שנה טובה! יניב • שיחה • 16:09, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
האם תקחו משכנתא מבנק זה?[עריכת קוד מקור]
בימים האחרונים הציף בנק מזרחי טפחות את חוצות הערים בשלטי חוצות (ספרתי ארבעה ליד ביתי) שבהם המסר המנוקד: "בשנה הבאה תשב על המרפסת". מצאתי שתי בעיות במסר זה:
- "תשב" - הבנק מתעלם מקיומן של נשים, אלא אם כוונתו "בשנה הבאה תשב לבד על המרפסת, כי מי תרצה אחד כמוך?"
- אין כל צורך בניקוד במודעה זו, אך הבנק בחר לנקדה, וקל לראות, גם בלי להיות בלשן מומחה, שבניקוד חסרים ארבעה דגשים. אין לי מושג מדוע הבנק, שהשקיע מאות אלפי שקלים במסע פרסום זה, משתמש בו כדי להביע זלזול בוטה בשפה העברית. דוד שי - שיחה 13:58, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- למי אכפת מהניקוד... דביר בנדק מפחיד אותי.. --MT0 - שיחה 14:07, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- אהם. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 08:32, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- אף פעם לא אהבתי את הבנק הזה. גילגמש • שיחה 16:08, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- 👍 חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:09, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- קצת נסחפתם. זה שינוי מ"נשב" ל"תשב". שום שינוי אחר לא היה משיג את האפקט. מי שמחפש כוונות נסתרות יכול להבין את זה גם כ"היא תשב על המרפסת". יותר חשוב מה שקורה בקטע הבא שבו סבר פלוצקר מוחק את יצחק בן אהרון מויקיפדיה. איתן - שיחה 07:28, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- אותי הרג ה-MIRFESET... באמת, אם אין להם שם אף אחד שמסוגל להגיה ניקוד, אז שלא ינקדו. Ranbar - שיחה 17:01, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- מכיוון ששאר הניקוד בסדר, כנראה ניקד את זה מישהו שמבין. לפי הסתברות פשוטה, מישהו שלא מבין בכללי הניקוד לא היה קולע כל־כך הרבה פעמים.
- הבעיה היא שה„מעצב” הסופי של הכרזה התייחס לזה כאל המלצה בלבד ולדעתו היה יותר משקל. דגשים (ושוואים נחים) הם הקורבנות הראשונים של ה„מעצבים” במקרים כאלה והשלט הזה מדגים את זה היטב: בת׳ ובמ׳ המעצב החליט שהם לא נחוצים, כי הם לא תורמים להגייה, וּואללה, אני אפילו יכול להבין את זה, אבל בפ׳ הוא לא הסתדר למעצב עם הגופן, אז הוא הרשה לעצמו להעיף אותו. את הדגשים בב׳ הוא לא העיף, כי הם לא הפריעו לו.
- כמובן, צריך להיות חיוביים ולא רק להתלונן, אלא להבין מה הלקח: לעולם לא להשתמש בגופן שלא תומך באופן מלא בניקוד, גם אם לכאורה אין כוונה לנקד.
- (נ״ב: במדינה שאני הדיקטטור שלה אסור ל„מעצבים” כאלה לעסוק במקצוע.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 18:20, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- לפי דעתי, לא ניקד את זה מישהו שמבין, אלא מישהו שבדק כל מילה בנפרד במילון. אגב, גם חסרות שתי נקודות לציון שי"ן ימנית. מטרידה מאוד השחיקה של מעמד הניקוד בשפה העברית. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ג' בתשרי ה'תשע"ב • 18:31, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- למה בעצם זה כ"כ מטריד? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:31, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- תירה, אפשר לקחט את החאים באיזי, ואז באמת דגש שנשמט לגמרי לא מטריד, ועם קצת "חומר טוב" שום דבר לא מטריד, אבל יש כאלה שעדיין כללי הדקדוק חשובים להם, בפרט כאשר בנק גדול רומס אותם בריש גלי. דוד שי - שיחה 20:44, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- דוד, אני מציע שתמנה 5 חיות מהראש ותבקש ממישהו מהסובבים אותך לבדוק אם החיוך שלך סימטרי. שגיאות כתיב עשויות להיות סימן ראשון לשבץ. היות וידוע לי שלרוב אינך כותב בשגיאות אני מציע שתבדוק את זה. גם אני אינני כותב בשגיאות כתיב למרות שאינני יודע לנקד כהלכה. לעומת זאת, בשרשור הנוכחי תיקנתי שגיאת כתיב (או שמא תקלדה) של אלוף הניקוד בוויקיפדיה העברית.
- לגופו של עניין, אני מבין מדוע הפרסומת הנדונה מטרידה, היא מטרידה גם אותי. אם עושים משהו, צריך לעשות אותו נכון. השאלה שלי הופנתה לקוליסטב, מדוע השחיקה הזאת מטרידה? היא איננה אומרת שום דבר על יכולות השפה של דוברי העברית. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:03, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- קודם באו בשביל הניקוד, אבל אני לא התנגדתי כי לא השתמשתי בניקוד. אחר כך באו בשביל הדקדוק, אבל אני לא התנגדתי כי אין באמת הבדל בין "שני" ל"שתי". אחר כך באו בשביל הפיסוק, אבל אני לא התנגדתי כי הצלחתי להבין למה התכוונו (בסופו של דבר). אחר כך באו בשביל המילים הגבוהות, אבל אני לא התנגדתי כי שכחתי בעצמי את המילים מהפסיכומטרי. אחר כך באו בשביל האותיות העבריות, אבל אני לא התנגדתי כי למדתי לקרוא אנגלית בבית הספר. אחר כך הפסקתי לדבר ולכתוב בעברית כי אף אחד סביבי לא דיבר אותה. בקיצור, שפה היא אמנם דינמית, אבל היא צריכה מסגרת. בשפה העברית, הניקוד הוא חלק מאותה מסגרת. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ד' בתשרי ה'תשע"ב • 01:43, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- תירה, אפשר לקחט את החאים באיזי, ואז באמת דגש שנשמט לגמרי לא מטריד, ועם קצת "חומר טוב" שום דבר לא מטריד, אבל יש כאלה שעדיין כללי הדקדוק חשובים להם, בפרט כאשר בנק גדול רומס אותם בריש גלי. דוד שי - שיחה 20:44, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- למה בעצם זה כ"כ מטריד? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:31, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- לפי דעתי, לא ניקד את זה מישהו שמבין, אלא מישהו שבדק כל מילה בנפרד במילון. אגב, גם חסרות שתי נקודות לציון שי"ן ימנית. מטרידה מאוד השחיקה של מעמד הניקוד בשפה העברית. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ג' בתשרי ה'תשע"ב • 18:31, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- אותי הרג ה-MIRFESET... באמת, אם אין להם שם אף אחד שמסוגל להגיה ניקוד, אז שלא ינקדו. Ranbar - שיחה 17:01, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- קצת נסחפתם. זה שינוי מ"נשב" ל"תשב". שום שינוי אחר לא היה משיג את האפקט. מי שמחפש כוונות נסתרות יכול להבין את זה גם כ"היא תשב על המרפסת". יותר חשוב מה שקורה בקטע הבא שבו סבר פלוצקר מוחק את יצחק בן אהרון מויקיפדיה. איתן - שיחה 07:28, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- 👍 חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:09, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
- אני מציע לזכור שגם במקורו היה הניקוד חלקי, והוסיפו אותו רק במקום שבו חשבו שלקורא יהיה בו צורך. דוד - שיחה 01:17, 2 באוקטובר 2011 (IST)
"תרביץ" ו"ציון" נטמנו ב-jstor[עריכת קוד מקור]
כפי שבוודאי זכור לכם, בשנים האחרונות כתבי העת "קתדרה", "פעמים", "עיונים בתקומת ישראל", "ישראל" ו"הציונות" העלו את גיליונותיהם המלאים לאינטרנט, וכל החפץ בכך יכול לקרוא חינם את המאמרים שפורסמו בהם. צעד זה איפשר, בין השאר, לתת קישורים מערכי ויקיפדיה למאמרים ולהעשיר ערכים על פי המאמרים. כתבי העת, שעד להעלאתם לאינטרנט זכו למספר מצומצם של קוראים, נחשפים כעת לקהל גדול הרבה יותר של שוחרי דעת.
לצערי הרב נודע לי היום שכתבי העת "תרביץ" ו"ציון" בחרו בדרך אחרת. גם למערכות של כתבי עת אלה נודעה חשיבותו של האינטרנט, אך במקום להעלות את כתבי העת לאינטרנט החופשי, הפתוח לכל, עלו כתבי עת אלה לכספת כתבי העת הקרויה JSTOR - אתר הפתוח למנויים בלבד, מנויים שהם בדרך כלל אוניברסיטאות. יש כאן שיפור מסוים: קוראים באוניברסיטה יוכלו לעיין בכתב העת בלי להטריח עצמם לספרייה, אך למעשה כתב העת נותר סגור במגדל השן האקדמי, וכמעט ולא הרחיב את קהל הקוראים הנחשפים אליו.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. דוד שי - שיחה 17:28, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- הנה טור באותו נושא כאוב שהתפרסם לפני שלושה ימים. ליאור ޖޭ • ד' באלול ה'תשע"א • 17:37, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- רגע, רגע: קודם כול, מדובר בבשורה משמחת, שכן בכל מקרה זה שיפור המצב הקיים. שנית, בדיווח של אסף שטול-טראורינג בה"ארץ" מלפני שנה נטען כי "גיליונותיהם של 60 כתבי עת מחקריים בשפה העברית ייסרקו ויועלו לארכיון מקוון ראשון מסוגו בישראל שיהיה נגיש לאנשי אקדמיה וסטודנטים בארץ ובעולם, ובסופו של דבר ייפתח בחינם לכלל תושבי ישראל", כך שכדאי לבדוק אם הכוונה באמת להשאיר את זה פתוח לכניסה דרך האוניברסיטאות בלבד או (כעת או בשלב הבא) לפתוח את זה לכולם. אביעדוס • שיחה ד' באלול ה'תשע"א, 18:03, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- כן, בטח, זה "שיפור המצב הקיים". גם כשטייקון צובר עוד מיליון דולר, זה שיפור של המצב הקיים - בממוצע יש לכולנו יותר. דוד שי - שיחה 19:07, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- ראשית, אני שותף לצערך. שנית, הבה נזכור שג'יי-סטור הוא ארגון ללא מטרת רווח (כלומר, על אף שהוא גובה תשלום ממנויים, ההכנסות משמשות להחזקת השירות בלבד). שלישית, אני מנחש שאחת הסיבות (סביר שהעיקרית) להחלטתם של בעלי הזכויות לבחור בג'יי-סטור היתה שזה הפתרון הכי קל והכי זול עבורם: ג'יי-סטור מבצעים בעצמם את סריקת וקטלוג הגליונות. מה חבל שבעלי כתב העת לא בחרו בנתיב (הזול עוד יותר) של שחרור חומרי כתב העת לציבור -- ויקימדים כמותנו היו שמחים לקטלג ולהנגיש את החומרים בחינם, ולציבור היתה אורה וצהלה. אמור מעתה: חשוב לקיים עוד פעולות שיחור (outreach), בעזרת ויקימדיה ישראל או לבד, כדי להנגיש חומר לציבור. Ijon - שיחה 20:32, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- דוד, פשוט הגזמת. ציון, תרביץ ושות' לא חייבים לך שקל, אז הגישה שלך של "מגיע לי הכל ובחינם" מופרכת ומקוממת. DGtal 14:54, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
- למען הדיוק, תרביץ וציון מתקיימים מכספי המסים שאני (ויתר תושבי המדינה) משלמים, כך שהם חייבים לנו משהו, גם אם אין בכיסי שטר חוב שהם חתומים עליו. בתקופה שבה "העם דורש צדק חברתי", אין ספק שההחלטה להשאיר את תרביץ וציון סגורים בג'יי-סטור רחוקה מלהיות ראויה. ההחלטה אינה מצדיקה משלוח מעקלים למשרדי תרביץ וציון, אבל ראוי היה שאביע את מחאתי כאן (תוך השוואה לדוגמאות טובות), וזאת עשיתי. דוד שי - שיחה 18:25, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- דוד, בלי קשר לוויכוח שלעיל, האם כבר שכחנו את הדרך לספריה? זה גם אחד ממאפייני המחאה החברתית: נהיינו מפונקים. כל אזרח בישראל יכול לגשת לכל מאמר בג'ייסטור מתוך כל הספריות האוניברסיטאיות, ולדעתי גם מספריות של מכללות מתוקצבות רבות. אז על מה הטרוניה בעצם? רק על כך שאי אפשר לגשת לכל החומר מהבית? לפני עשר שנים יכולנו? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 18:30, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- יש הרבה דברים שלא יכולנו לפני עשר שנים, זה לא תירוץ למנוע אותם כעת.
- בעניין הספריות האוניברסיטאיות, אתה זורה מלח על פצעי: למיטב ידיעתי (בהתאם לניסיוני האחרון להיכנס לתוכן) ספריות משפטים של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן סגורות לחלוטין לאורחים, וספריות אחרות באוניברסיטת תל אביב דורשות דמי כניסה. אציין לשבח את ספריית המרכז הבינתחומי הרצליה, ספריית סמינר הקיבוצים וספריית האוניברסיטה העברית בהר הצופים, המכניסות אורחים במאור פנים. דוד שי - שיחה 19:33, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- העובדה שספריות של מוסדות ציבוריים סגורות לציבור בעוד שספריות של מוסדות פרטיים פתוחות לציבור מדאיגה אותי הרבה יותר מהעיסקה של ג'ייסטור עם תרביץ. גם בחיפה תתקבל במאור פנים. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 23:05, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- דוד, בלי קשר לוויכוח שלעיל, האם כבר שכחנו את הדרך לספריה? זה גם אחד ממאפייני המחאה החברתית: נהיינו מפונקים. כל אזרח בישראל יכול לגשת לכל מאמר בג'ייסטור מתוך כל הספריות האוניברסיטאיות, ולדעתי גם מספריות של מכללות מתוקצבות רבות. אז על מה הטרוניה בעצם? רק על כך שאי אפשר לגשת לכל החומר מהבית? לפני עשר שנים יכולנו? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 18:30, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- למען הדיוק, תרביץ וציון מתקיימים מכספי המסים שאני (ויתר תושבי המדינה) משלמים, כך שהם חייבים לנו משהו, גם אם אין בכיסי שטר חוב שהם חתומים עליו. בתקופה שבה "העם דורש צדק חברתי", אין ספק שההחלטה להשאיר את תרביץ וציון סגורים בג'יי-סטור רחוקה מלהיות ראויה. ההחלטה אינה מצדיקה משלוח מעקלים למשרדי תרביץ וציון, אבל ראוי היה שאביע את מחאתי כאן (תוך השוואה לדוגמאות טובות), וזאת עשיתי. דוד שי - שיחה 18:25, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- דוד, פשוט הגזמת. ציון, תרביץ ושות' לא חייבים לך שקל, אז הגישה שלך של "מגיע לי הכל ובחינם" מופרכת ומקוממת. DGtal 14:54, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
- ראשית, אני שותף לצערך. שנית, הבה נזכור שג'יי-סטור הוא ארגון ללא מטרת רווח (כלומר, על אף שהוא גובה תשלום ממנויים, ההכנסות משמשות להחזקת השירות בלבד). שלישית, אני מנחש שאחת הסיבות (סביר שהעיקרית) להחלטתם של בעלי הזכויות לבחור בג'יי-סטור היתה שזה הפתרון הכי קל והכי זול עבורם: ג'יי-סטור מבצעים בעצמם את סריקת וקטלוג הגליונות. מה חבל שבעלי כתב העת לא בחרו בנתיב (הזול עוד יותר) של שחרור חומרי כתב העת לציבור -- ויקימדים כמותנו היו שמחים לקטלג ולהנגיש את החומרים בחינם, ולציבור היתה אורה וצהלה. אמור מעתה: חשוב לקיים עוד פעולות שיחור (outreach), בעזרת ויקימדיה ישראל או לבד, כדי להנגיש חומר לציבור. Ijon - שיחה 20:32, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- כן, בטח, זה "שיפור המצב הקיים". גם כשטייקון צובר עוד מיליון דולר, זה שיפור של המצב הקיים - בממוצע יש לכולנו יותר. דוד שי - שיחה 19:07, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- רגע, רגע: קודם כול, מדובר בבשורה משמחת, שכן בכל מקרה זה שיפור המצב הקיים. שנית, בדיווח של אסף שטול-טראורינג בה"ארץ" מלפני שנה נטען כי "גיליונותיהם של 60 כתבי עת מחקריים בשפה העברית ייסרקו ויועלו לארכיון מקוון ראשון מסוגו בישראל שיהיה נגיש לאנשי אקדמיה וסטודנטים בארץ ובעולם, ובסופו של דבר ייפתח בחינם לכלל תושבי ישראל", כך שכדאי לבדוק אם הכוונה באמת להשאיר את זה פתוח לכניסה דרך האוניברסיטאות בלבד או (כעת או בשלב הבא) לפתוח את זה לכולם. אביעדוס • שיחה ד' באלול ה'תשע"א, 18:03, 2 בספטמבר 2011 (IDT)
- דוד, נדמה שזה לא לנצח. ראה כאן. בעוד מספר שנים (10?) זה כנראה יהיה חופשי לכול. אמן. 89.139.9.84 13:07, 18 באוקטובר 2011 (IST)
סבר פלוצקר מוחק את יצחק בן אהרון[עריכת קוד מקור]
אני מציע למחוק את סבר פלוצקר מוויקיפדיה, שכן "בוויקיפדיה העברית אין אפילו ערך "יצחק בן אהרון", כדבריו. (מוסף ראש השנה). איתן - שיחה 07:33, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- דבריו מזכירים לי את הבדיחה: בתכנון מערכות מתקיימת תחרות בין אלוהים למהנדסים: המהנדסים מנסים לתכנן מערכות שכל אידיוט יצליח להשתמש בהן (Idiot proof), ואלוהים מנסה ליצור אידיוטים שבכל זאת ייכשלו; נכון לעכשיו, אלוהים מנצח. דוד שי - שיחה 09:31, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
אהבתי Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 09:42, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- פדיחה. אגב, אם עושים חיפוש "בן אהרון" מקבלים תשובה: "הערך "בן אהרון" אינו קיים", אבל כמובן בשורה הבאה יש לינק לערך יצחק בן אהרן. הערך קיים בעוד ארבע ויקיפדיות. אגסי - שיחה 10:08, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
אפשר איזה קישור למי שלא קורא ידיעות? Oy • שיחה 10:23, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- רק חלק קטן מתוכנו של "ידיעות אחרונות" מתפרסם באתר ynet, כך שספק אם קיים קישור למאמר זה. דוד שי - שיחה 12:25, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- לא צריך להיסחף. סבר פלןצקר אינו אדיוט, הוא עיתונאי מוכשר ולפעמים אני נהנה לקרוא אותו. הבעיה היא שהוא שולף לפעמים בלי לבדוק. לזכותו יאמר שלעיתים הוא גם מודה שטעה (כפי שכתב על שלום עם משטרו של אסד) איתן - שיחה 22:28, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- לעיתונאי ששולף שטויות בלי לבדוק יש תרופה פשוטה: פרסום תיקון טעות והתנצלות בגיליון הבא. דוד שי - שיחה 23:00, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- לשם כך יש להעמיד אותו על טעותו. לא מצאתי דרך ליצור עימו קשר. דניאל • תרמו ערך 23:09, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- שלחתי לו מייל. -- • Itzike • שיחה 16:32, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- איציק, שלח לו בבקשה מייל נוסף, שבו תזמין אתו להרשם לויקיפדיה, לערוך בה ולשפר את הערכים החשובים לו, שיתחיל בערך יצחק בן אהרון. אני מתנדבת לנסוע לביתו ולהדריך אותו אישית. אני מוכנה לנסוע להדריך אותו אפילו רק ב"שימוש מושכל בויקיפדיה", מבלי שירגיש מחוייב לערוך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 07:15, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- שלחתי לו מייל. -- • Itzike • שיחה 16:32, 30 בספטמבר 2011 (IDT)
- לשם כך יש להעמיד אותו על טעותו. לא מצאתי דרך ליצור עימו קשר. דניאל • תרמו ערך 23:09, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- לעיתונאי ששולף שטויות בלי לבדוק יש תרופה פשוטה: פרסום תיקון טעות והתנצלות בגיליון הבא. דוד שי - שיחה 23:00, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- עדכון: פורסמה לאחר כמה ימים בעיתון הבהרה, שכוונתו של פלוצקר הייתה שאין התייחסות לתיאוריה הכלכלית של בן-אהרון, למעט מספר מילים קטן. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:35, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- לא צריך להיסחף. סבר פלןצקר אינו אדיוט, הוא עיתונאי מוכשר ולפעמים אני נהנה לקרוא אותו. הבעיה היא שהוא שולף לפעמים בלי לבדוק. לזכותו יאמר שלעיתים הוא גם מודה שטעה (כפי שכתב על שלום עם משטרו של אסד) איתן - שיחה 22:28, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
בתי הכנסת המיוחדים ביותר בעולם[עריכת קוד מקור]
- כתבה בעכבר עולם. צחי לרנר - שיחה 08:02, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- מעניין מאוד ודי מגוון. אגב, לשמחתנו לכולם יש ערך בוויקיפדיה, חוץ מבית הכנסת הגדול (שטוקהולם) (אך יש עליו קצת מידע בערך יהדות שבדיה).
- ואם כבר זווית יהודית - כתבה מעניינת נוספת שפורסמה אתמול: הספורטאי היהודי הגדול בהיסטוריה. שם מתוך חמישה שחקנים לשניים חסר ערך - הטניסאי דיק סאביט (או ריצ'רד סאביט) (אנ'), והכדורסלן דולף שייס (אנ'). שלא לדבר על הרבים והטובים שאינם מוכחלים בהיכל התהילה של הספורט היהודי... יאללה, מתחילים מיזם? Ravit - שיחה 12:33, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
פגשתי היום את נעמי פולני ומשה להב[עריכת קוד מקור]
פגשתי אותם כשבידי הייתה מצלמתי הנפלאה, אז בדרך תמונות של נעמי, תמונות של משה, ותמונות של שניהם ביחד משוחחים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:15, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- חנה, כל הכבוד. צחי לרנר - שיחה 16:57, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- את אדירה. ראיתי אותך בפעולה בחיפה. זה היה גדול חחח לא היה לו סיכוי להגיד לך לא. בסוף הבן שלך התרצה? Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 19:34, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- הסיפור היה קצת הפוך, יצאתי ממסעדת "צל תמר" (מסעדה נהדרת דרך אגב) בכניסה לקיבוץ אשדות יעקב איחוד, ראיתי אשה מוכרת, שאלתי את בן זוגי מי זאת, היא נראית מוכרת, והוא אמר לי נעמי פולני. ניגשתי אליה, היא שוחחה עם מישהי, אמרתי לה שאני מויקיפדיה וביקשתי את רשותה לצלמה. היא לא ידעה מה זה ויקיפדיה, אבל הסכימה. הסתבר שהאשה ששוחחה איתה הייתה זוגתו של משה להב, והיא ביקשה ממני לצלם אותו. בינתיים הוא שוחח עם נעמי, אז ניצלתי את ההזדמנות וצילמתי אותם משוחחים, תמונות שבעיני הן היפות ביותר, ולאחר מכן צילמתי אותו. זוגתו ביקשה ממני לעלות תמונות שלו הנמצאות ברשותם, הסברתי את נושא זכויות היוצרים, נתתי לה כרטיס ביקור, ואמרתי לה שתתקשר אלי, ואני אסביר לה איך לעלות. נראית נחמדה, אז אולי נרוויח מהסיפור עוד ויקיפדית.
- עם הבן שלי לא הלך, העקרונות שלו...אז ויתרתי ויוסף בר-יוסף יחכה... חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 21:06, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- את אדירה. ראיתי אותך בפעולה בחיפה. זה היה גדול חחח לא היה לו סיכוי להגיד לך לא. בסוף הבן שלך התרצה? Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 19:34, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- חנה, כל הכבוד. צחי לרנר - שיחה 16:57, 1 באוקטובר 2011 (IDT)
- אז איפה התמונות? הן עוד לא בערכים וגם לא בוויקישיתוף... Ldorfman • שיחה 16:11, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- תמונה אחת כאן. חופשה + מחשב אנטי ויקיפדיה... שלא נותן לעלות תמונות (לא מחשב שלי) דחו את העלאת התמונות
. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 03:38, 12 באוקטובר 2011 (IST)
- תמונה אחת כאן. חופשה + מחשב אנטי ויקיפדיה... שלא נותן לעלות תמונות (לא מחשב שלי) דחו את העלאת התמונות
הזזת השעון[עריכת קוד מקור]
בס"ד האם הזזתם את השעון? איך מזיזים את השעון הויקיפדי? ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 01:27, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- הוא זז אוטומטית. ―אנונימי לא חתם
- ליאת ראי בבקשה בפסקת הפתיחה של שעון קיץ. את צריכה להזיז את מחוגי השעון אחורנית. למשך: השעה 06:00 תהפוך ל: 05:00.
- לאנונימי, בוא אגלה לך סוד, לא כל דבר הוא אוטומטי בחיים, גם לא בטלפונים הניידים. האוטומטיות תלויה בהגדרות שהגדרת, וברוך השם על כך שעדיין אנחנו יכולים להחליט משהו, ולא מסתמכים על איזה טכנולוג שיחליט בשבילינו. וכן, יש אנשים שיש להם בבית, ועל זרועם שעון שיש להזיז בו בעצמנו את מחוגי השעון. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 04:52, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- להתאמת השעון הוויקיפדי, יש ללחות על הקישור "ההעדפות שלי" שבראש הדף, ובדף שיוצג לבחור בלשונית "תאריך ושעה". בלשונית זו לבחור אזור זמן: Jerusalem/אסיה, המביא להתאמה אוטומטית של השעון לשעון קיץ/שעון חורף. דוד שי - שיחה 06:45, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- חנה, ליאת והאנונימי דיברו על השעון של ויקיפדיה, שאכן זז אוטומטית אם משתמשים בברירת מחדל של אזור זמן. דניאל • תרמו ערך 11:32, 2 באוקטובר 2011 (IST)
Time zone database shut down - המאגר העולמי של אזורי זמן שממנו נלקחים כל אזורי הזמן הללו (כולל שעון קיץ) נאלץ להפסיק את פעילותו בגלל תביעה על הפרת זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 00:23, 7 באוקטובר 2011 (IST)
מאה הרומנים הטובים ביותר במאה העשרים[עריכת קוד מקור]
- הבחירה של הטיים מגזין. צחי לרנר - שיחה 17:51, 2 באוקטובר 2011 (IST)
פלוס ומינוס בשינויים אחרונים[עריכת קוד מקור]
אני לא עוסק הרבה בניטור שינויים אחרונים, אז מעולם לא שמתי לב לזה, אבל אני מתפלא שמנטרים קבועים לא ראו את זה.
בכל שינוי כתוב בסוגריים כמו בתים נוספו או נמחקו. זה נראה ככה: -345 (באדום) או +345 (בירוק). זה בעצם די דפוק, כי בביטויים מתמטיים הפלוס והמינוס צריכים להיות תמיד משמאל.
אז שתדעו שתיקנתי את זה בקוד של מדיה־ויקי. ייקח כמה זמן עד שזה באמת ייכנס לאתר, אז תיהנו בינתיים מהפלוס והמינוס הדפוקים.
ובעתיד, אם אתם שמים לב לעוד בעיות של כתיבה מימין לשמאל, אל תתביישו לדווח לי. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 03:49, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- ביטלת את התיקון, למה? • חיים 7 • לכתוב לי • ו' בתשרי ה'תשע"ב • 13:31, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- לא ביטלתי, פשוט יש תיקונים עוקבים קטנים. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 04:31, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- לא הבנתי. למה המינוסים והפלוסים עדיין במקום הלא נכון? Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 13:11, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- לא ביטלתי, פשוט יש תיקונים עוקבים קטנים. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 04:31, 5 באוקטובר 2011 (IST)
ויקיפדיה האיטלקית בשביתה[עריכת קוד מקור]
בוויקיפדיה האיטלקית הוסתרו כל הערכים עקב הצעת חוק אשר תחייב אתרי אינטרנט באיטליה להוסיף את תגובתם של מי שהדף עוסק בהם, ללא כל הליך משפטי בדרך או אפשרות לתערב בתוכן תגובתם בתוך כ-48 שעות מרגע הגשת התגובה.
מקור: ויקיפדיה האיטלקית. הידרו - שיחה 20:41, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- השאלה המוכרת: מתי דמוקרטיה צריכה להתחיל להגן על עצמה באמצעים לא דמוקרטים? מה ההצדקה לכך? והאם אין בכך סתירה? מצד שני אז לא תישאר דמוקרטיה? מצד רביעי אז גם ככה זה כבר לא דמורטיה? מצד שמיני, עשירי ותשיעי, אולי עדיף חצי דמוקרטיה? וכל שאר הצדדים, מתי זה נקרא דמוקרטיה ומתי זה לא? מי שעונה לי תשובה על זה - מיליון דולר ממני... צביה - שיחה 20:51, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- החוק האיטלקי מקומם ומגוחך. האם ויקיפדיה האיטלקית כפופה לחוק האיטלקי? נניח והחוק יעבור, ויקיפדיה האיטלקית תטען שהיא יושבת בארה"ב. כיצד יכפו עליה את קיום החוק? דניאל • תרמו ערך 21:07, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- זאת תמיד הטענה שעולה במקרים כאלה, בכל ניסיון חקיקה שמתבצע בעולם. התשובה הקבועה היא שהעורכים יושבים באיטליה וכפופים לחוק האיטלקי וייתכן וניתן לחייב אותם לבצע את השינוי. אני לא חושב שיש עורך שירצה לבדוק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:07, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- לא בטוח שזה משנה, ייתכן שיש בצעד גם משום סולידריות עם אתרי אינטרנט אחרים. יוסאריאן • שיחה 22:09, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- לטובת דוברי האיטלקית, הנה הדיון הקהילתי בנושא: Wikipedia:Bar/Discussioni/Comma 29 e Wikipedia. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:44, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- ועכשיו עלה גם התרגום העברי פרי עבודה משותפת של אמיר אהרוני ושלי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:08, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- יפה עשיתם • עודד (Damzow) • שיחה • 18:34, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- עצוב לשמוע, זה יכול להטות את דעת המחוקקים? • חיים 7 • לכתוב לי • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 18:41, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- היכן אני יכולה לקרוא את התרגום לעברית, והאם יש התפתחויות בנושא? חנה מחוץ לחשבון - שיחה 18:23, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- הנה התרגום לעברית. למיטב ידיעתי הצעת החוק שונתה כך שהיא לא מאיימת יותר על ויקיפדיה (אבל כן על אתרי החדשות שוויקיפדיה (לפחות בעברית) מסתמכת עליהם). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:22, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- תומר, תודה. האם תוכל לפרט יותר, מה השינוי שנעשה שבעקבותיו אין השפעה על הויקיפדיה האיטלקית? האם ציינו במפורש בהצעת החוק שההצעה לא כוללת את הויקיפדיה? אם הבנתי נכון, הצעת החוק תעלה לדיון ב- 12 לאוקטובר. האם גם מידע זה נכון? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 06:26, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- לא אוכל לפרט היות ואינני יודע. למעשה, אני יודע מעט מאוד פרטים על הסיפור הזה (גם על הצעת החוק הישנה וגם על החדשה). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:12, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- תומר, תודה. האם תוכל לפרט יותר, מה השינוי שנעשה שבעקבותיו אין השפעה על הויקיפדיה האיטלקית? האם ציינו במפורש בהצעת החוק שההצעה לא כוללת את הויקיפדיה? אם הבנתי נכון, הצעת החוק תעלה לדיון ב- 12 לאוקטובר. האם גם מידע זה נכון? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 06:26, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- הנה התרגום לעברית. למיטב ידיעתי הצעת החוק שונתה כך שהיא לא מאיימת יותר על ויקיפדיה (אבל כן על אתרי החדשות שוויקיפדיה (לפחות בעברית) מסתמכת עליהם). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:22, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- היכן אני יכולה לקרוא את התרגום לעברית, והאם יש התפתחויות בנושא? חנה מחוץ לחשבון - שיחה 18:23, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- עצוב לשמוע, זה יכול להטות את דעת המחוקקים? • חיים 7 • לכתוב לי • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 18:41, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- יפה עשיתם • עודד (Damzow) • שיחה • 18:34, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- ועכשיו עלה גם התרגום העברי פרי עבודה משותפת של אמיר אהרוני ושלי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:08, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- לטובת דוברי האיטלקית, הנה הדיון הקהילתי בנושא: Wikipedia:Bar/Discussioni/Comma 29 e Wikipedia. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:44, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- לא בטוח שזה משנה, ייתכן שיש בצעד גם משום סולידריות עם אתרי אינטרנט אחרים. יוסאריאן • שיחה 22:09, 4 באוקטובר 2011 (IST)
- זאת תמיד הטענה שעולה במקרים כאלה, בכל ניסיון חקיקה שמתבצע בעולם. התשובה הקבועה היא שהעורכים יושבים באיטליה וכפופים לחוק האיטלקי וייתכן וניתן לחייב אותם לבצע את השינוי. אני לא חושב שיש עורך שירצה לבדוק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:07, 4 באוקטובר 2011 (IST)
מן הכתוב לא ברור, אם הכוונה רק לדברים הנוגעים ישירות לאדם עצמו, שרואה עצמו נפגע, או גם לקרוביו, יורשיו עד דור עשירי וכל מי שאיננו מרוצה ממשהו שנכתב בוויקיפדיה, גם אם איננו בגדר לשון הרע עליו? כלומר, אם להביא דברים לידי אבסורד, אם כתוב בערך על מנצח, שהחוזה שלו לא חודש בעקבות סכסוך עם הנהלת התזמורת (בגיבוי מקור מוסמך), יוכל אותו מנצח, או חבר הנהלה בתזמורת או כל מנוי בסדרות של אותה תזמורת, לדרוש את מחיקת המידע הפוגעני, לראות עיניו? אם בערך על סופר ייכתב, שספרו הראשון נכשל ורק השני הצליח, האם ההוצאה תוכל לדרוש את "תיקון" המידע? אפשר לחשוב על עוד אין ספור אבסורדים כאלה. איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר?שלומית קדם - שיחה 09:19, 13 באוקטובר 2011 (IST)
אוהדי פרנקו בישראל[עריכת קוד מקור]
טוב, אתם יודעים שאני מזה זמן כותב (עם הפסקה גדולה בפנוכו, אך לאחרונה חזרתי לכתוב) את הערך על המדינה הספרדית והפרנקיזם. והנה לתדהמתי גיליתי שגם בארץ יש לפרנקו אוהדים, ולא רק זה, הם גם קוראים למוזיאון יד ושם לתת לו את אות חסיד אומות עולם.
הנה הסרטונים המקוריים (בשפה הרוסית עם מס' קטן של כתוביות בעברית):
והנה סרטון עידוד ותמיכה מהרב לובמן:
- http://www.youtube.com/watch?v=j9LMlrvkJPg (חלק א')
- http://www.youtube.com/watch?v=LYFgbqseNj0 (חלק ב')
פשוט מפחיד לדעת שיש אנשים שבאמת חושבים שפרנקו הוא המודל על פיו מדינת ישראל צריכה ללכת. --אורן נוי דג ● דברו איתי ● יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! ● 02:29, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- "עונש מוות לרפורמים". עצוב. דניאל • תרמו ערך 08:48, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- גנרל התופס את השלטון, מה טוב מזה? רק נפוליון בונפרטה, הטובח בהמונים (וגם תופס את השלטון). גילגמש • שיחה 15:48, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- מדהים, עד כמה הרב הזה, שמהלל את הפאשיסטים על מלחמתם בקומוניסטים, מדבר בדיוק כמו הגרועים במנהיגי הקומוניסטים. "חינוך מחדש", "אנשים חולים"... למה זה מזכיר לי את תקופת סטאלין?שלומית קדם - שיחה 21:46, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- גנרל התופס את השלטון, מה טוב מזה? רק נפוליון בונפרטה, הטובח בהמונים (וגם תופס את השלטון). גילגמש • שיחה 15:48, 14 באוקטובר 2011 (IST)
מזל טוב לדן שכטמן[עריכת קוד מקור]
- נובל עשירי לישראלי || פרופ' דני שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל בכימיה. צחי לרנר - שיחה 14:10, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- אחד הכתבים הסביר ברדיו את הרעיון הכללי. נניח שאתה רוצה לרצף קיר. אפשר לרצף אותו באריחים בצורת משושה, ריבוע, משולש, קו או עיגול - אבל בצורת מחומש אי אפשר, בגלל התכונות המרחביות שלו. שנה טובה. עוזי ו. - שיחה 15:02, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- זהו, שזה תאור מאוד לא מדויק. הבעיה לא היתה שאי אפשר לעשות את זה בצורת מחומש. אפשר עם מחומשים (ועזרה של עוד קצת צורות) לרצף מרחב, וזה ידעו כבר מזמן. בהודעת על הפרס הראו אריחים ערביים מימי הביניים שעושים ריצף כזה.
- הבעיה היא שריצוף כזה הוא לא מחזורי. ואף אחד לא האמין שיכול להיות גביש מסודר אבל לא מחזורי. eman • שיחה • ♥ 15:20, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- נדמה לי שעוזי בדבריו לגלג על הכתבה ברדיו. ספציפית, מובן שלא ניתן לרצף משטח בעזרת עיגולים, לא ניתן לרצף בעזרת קווים, ומחומש שיש לו "תכונות מרחביות" הוא סוטה מסוכן שיש לכלוא אותו במוסד למחומשים חסרי מזור. עוזי שוכח לעתים קרובות להוסיף תבנית {{סרקזם}} לדבריו. גמר חתימה טובה. קיפודנחש - שיחה 16:05, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- ראו ריצוף של המישור. דניאל • תרמו ערך 23:27, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- מצטרף לברכות.
שירבו כמותו. הוי ארצי - שיחה 23:39, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- מדהים איך ביום אחד נכתב/הורחב הערך בעשרות ויקיפדיות. בבוקר הערך האנגלי היה כמעט ריק והערך היה קיים בארבע ויקיפדיות זרות בלבד. דניאל • תרמו ערך 23:49, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- אמצעי תקשורת יכולים לעשות פלאים. ALC • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 03:13, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- מדהים איך ביום אחד נכתב/הורחב הערך בעשרות ויקיפדיות. בבוקר הערך האנגלי היה כמעט ריק והערך היה קיים בארבע ויקיפדיות זרות בלבד. דניאל • תרמו ערך 23:49, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- מצטרף לברכות.
- ראו ריצוף של המישור. דניאל • תרמו ערך 23:27, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- נדמה לי שעוזי בדבריו לגלג על הכתבה ברדיו. ספציפית, מובן שלא ניתן לרצף משטח בעזרת עיגולים, לא ניתן לרצף בעזרת קווים, ומחומש שיש לו "תכונות מרחביות" הוא סוטה מסוכן שיש לכלוא אותו במוסד למחומשים חסרי מזור. עוזי שוכח לעתים קרובות להוסיף תבנית {{סרקזם}} לדבריו. גמר חתימה טובה. קיפודנחש - שיחה 16:05, 5 באוקטובר 2011 (IST)
הפרס האמיתי מגיע לוויקיפדים שלנו, משתמש:Wierzba, שהחל את הערך על שכטמן (עוד בטרם זכה בפרס) ולמשתמש:צחי לרנר שהחל את הערך על המשורר השוודי שזכה בפרס נובל לספרות (גם כן בטרם זכה בנובל). בזמן האחרון מתרוצצים פה כל מיני עיטורים, מה דעתכם על עיטור "פרס נובל" למי שכתב ערך על מי שמאוחר יותר התברר כי זכה בפרס נובל?אודי - שיחה 10:21, 7 באוקטובר 2011 (IST)
המגילות הגנוזות[עריכת קוד מקור]
- תוך שבוע: מיליון כניסות לאתר המגילות הגנוזות. צחי לרנר - שיחה 19:14, 5 באוקטובר 2011 (IST)
שמאל–ימין–שמאל משופר – פעיל בוויקישיתוף[עריכת קוד מקור]
שלום,
בוויקישיתוף הופעלה הגרסה החדשה של מדיה־ויקי, 1.18. בתכלס זה אומר שעכשיו אמור להיות קל הרבה יותר להשתמש בוויקישיתוף עם תפריטים בעברית.
אנא היכנסו לוויקישיתוף. אם השפה של התפריטים אינה עברית, היכנסו להעדפות (Preferences למעלה), והגדירו עברית (he) בשדה השפה.
אם אתם עוד מוצאים בעיות, אנא דווחו לי.
תודה רבה לערן ולמתניה על התיקונים הנוספים אחרי ההתקנה.
גם בוויקיפדיה העברית הגרסה אמורה להיות מותקנת הגרסה החדשה בשעות הקרובות. ההשפעה אמורה להיות די קטנה, אבל אם אתם מוצאים בעיות, אל תתביישו להפיץ. איך יודעים שעלתה הגרסה? הולכים לדף Special:Version ורואים שכתוב שם 1.18 ולא 1.17. שימו לב גם שב־1.17 הסוגריים דפוקים וב־1.18 הם מתוקנים :) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:26, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- או, יותר טוב. אולי כדאי שבגרסה העברית יתורגמו התיאורים של הסקריפטים וכו'... תודה בכל מקרה, Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 21:27, 5 באוקטובר 2011 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: בהחלט אפשר לצפות שדברים יישברו - במיוחד סקריפטים. כנראה כדאי לבקש מהסקריפטאים\סקריפטולוגים להיות ב"כוננות", וכדאי גם למי שאינו סקריפטאי לשים לב ביתר שאת לתפקוד האתר בימים הקרובים, ולדווח על תקלות (כנראה בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, אם אין מקום אחר). קיפודנחש - שיחה 21:32, 5 באוקטובר 2011 (IST)
השופטים מחפשים בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
כתבה ב"דה מארקר". רדיומן - שיחה 08:48, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- הפנייה לויקיפדיה בנוגע לכדורי הדום-דום במשפט הרצח - חמורה מאד. בנסיבות שכאלה אין תחליף לספרות מקצועית של מומחים. יואב ר. - שיחה 10:47, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אין לי רקע במשפטים, ואינני מכיר את המקרה. מתוך הכתבה בהפניה אין כל משמעות לספרות מקצועית במקרה הזה. כאשר רוצח מודה בפני מדובב שהוא השתמש בכדורי דום-דום, ובגופה נמצאו כדורים בעלי ראש חלול, כל מה שחשוב זה למה התכוון החשוד, לא מהי ההגדרה המקצועית. עכשיו, אני לא יודע מה חיפש השופט, אבל במידה והוא חיפש בוויקפדיה מהם הכינויים המקובלים בציבור, זהו מקור מהימן ביותר. משה פרידמן - שיחה 12:36, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- באופן כללי, לדעתי (גם אם דעה זו איננה מקובלת כאן) אנציקלופדיה חופשית איננה מקור מהימן, בפרט לא לצרכים משפטיים. יואב ר. - שיחה 12:42, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- זו טענה כללית? למה (ל בשווא) זה לא נאמן? אם נגיד ויקיפדיה תתבע מישהו על הפרת זכויות, הצהרה המופיעה בויקיפדיה תהיה מקור מהימן? משה פרידמן - שיחה 12:48, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- לא הבנתי את השאלה. יואב ר. - שיחה 15:04, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מניח שאתה לא מתכוון לפסול באופן קטגורי כל מה שנכתב בויקיפדיה כבעל ערך משפטי. אני מניח שאתה לא מוכן לסמוך, משפטית, על התוכן המקצועי של הנכתב בויקיפדיה באופן הדומה לספרות מקצועית. אבל נראה לי ברור מאליו שויקיפדיה יכול להיות מקור טוב מאוד כשיקוף של מציאות. למשל, לא תתנגד עקרונית לפרסום מאמר מדעי הבודק את אמינות הערכים בוויקיפדיה, אפילו אם הוא ישתמש בויקיפדיה כמקור. זה יהיה ממש מגוחך. באותו אופן, שופט המנסה לברר איך בני אדם מן הרחוב מתייחסים למושג מסויים, בהחלט הגיוני שיפנה להגדרתו בויקיפדיה, העשויה לספק מידע חשוב בנושא זה. מה שחשוב זו לא נכונות ההגדרה, אלא כיצד תופסים אותה. משה פרידמן - שיחה 15:11, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- ההקשר של מאמר מדעי שונה לחלוטין מזה של הליכים משפטיים. כל כותב מאמר יכול לנמקו ולבססו כרצונו, ולכל היותר הקהילה המדעית תקבור את המאמר שלו. בנוגע להליכים משפטיים, הכלל צריך להיות לדעתי שכל האמור בויקיפדיה פסול אוטומטית, ויש לקבל כל טענה ומידע ממנה רק במידה ומתקיימים ביחס אליהם טעמים משכנעים מאד המצדיקים זאת. יואב ר. - שיחה 17:11, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- יואב, שופט יודע שהוא צריך לנמק היטב את קביעותיו העובדתיות, שאם לא כן, אחד הצדדים יכול להסתמך על כך בהגשת ערעור. אם הקביעה הזו הייתה עובדה שנויה במחלוקת במשפט, השופט היה כנראה נדרש לנמק טוב יותר את קביעתו. אבל אם זה משהו "שכל אחד יודע", אחת הדרכים הסבירות להציג את זה היא ע"י הפניה לוויקיפדיה. היתה בנושא הזה (אבל במערכת המשפט האמריקאית) הרצאה בוויקימניה. יש למישהו קישור לתוכנה? Tzafrir - שיחה 13:22, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- ההקשר של מאמר מדעי שונה לחלוטין מזה של הליכים משפטיים. כל כותב מאמר יכול לנמקו ולבססו כרצונו, ולכל היותר הקהילה המדעית תקבור את המאמר שלו. בנוגע להליכים משפטיים, הכלל צריך להיות לדעתי שכל האמור בויקיפדיה פסול אוטומטית, ויש לקבל כל טענה ומידע ממנה רק במידה ומתקיימים ביחס אליהם טעמים משכנעים מאד המצדיקים זאת. יואב ר. - שיחה 17:11, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מניח שאתה לא מתכוון לפסול באופן קטגורי כל מה שנכתב בויקיפדיה כבעל ערך משפטי. אני מניח שאתה לא מוכן לסמוך, משפטית, על התוכן המקצועי של הנכתב בויקיפדיה באופן הדומה לספרות מקצועית. אבל נראה לי ברור מאליו שויקיפדיה יכול להיות מקור טוב מאוד כשיקוף של מציאות. למשל, לא תתנגד עקרונית לפרסום מאמר מדעי הבודק את אמינות הערכים בוויקיפדיה, אפילו אם הוא ישתמש בויקיפדיה כמקור. זה יהיה ממש מגוחך. באותו אופן, שופט המנסה לברר איך בני אדם מן הרחוב מתייחסים למושג מסויים, בהחלט הגיוני שיפנה להגדרתו בויקיפדיה, העשויה לספק מידע חשוב בנושא זה. מה שחשוב זו לא נכונות ההגדרה, אלא כיצד תופסים אותה. משה פרידמן - שיחה 15:11, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- לא הבנתי את השאלה. יואב ר. - שיחה 15:04, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- זו טענה כללית? למה (ל בשווא) זה לא נאמן? אם נגיד ויקיפדיה תתבע מישהו על הפרת זכויות, הצהרה המופיעה בויקיפדיה תהיה מקור מהימן? משה פרידמן - שיחה 12:48, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- באופן כללי, לדעתי (גם אם דעה זו איננה מקובלת כאן) אנציקלופדיה חופשית איננה מקור מהימן, בפרט לא לצרכים משפטיים. יואב ר. - שיחה 12:42, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אין לי רקע במשפטים, ואינני מכיר את המקרה. מתוך הכתבה בהפניה אין כל משמעות לספרות מקצועית במקרה הזה. כאשר רוצח מודה בפני מדובב שהוא השתמש בכדורי דום-דום, ובגופה נמצאו כדורים בעלי ראש חלול, כל מה שחשוב זה למה התכוון החשוד, לא מהי ההגדרה המקצועית. עכשיו, אני לא יודע מה חיפש השופט, אבל במידה והוא חיפש בוויקפדיה מהם הכינויים המקובלים בציבור, זהו מקור מהימן ביותר. משה פרידמן - שיחה 12:36, 6 באוקטובר 2011 (IST)
מי שרוצה לדעת איזה ערכים בוויקיפדיה העברית צוטטו בפסקי דין יכול להסתכל בערכים הכוללים בדף השיחה תבנית: צוטט פסק דין. אני משתדל לעדכן אחת לכמה חודשים, לבדוק איזה פסקי דין עשו שימוש בוויקיפדיה ולהציב את התבנית בדף השיחה שלהם. פומפריפוזה - שיחה 17:19, 6 באוקטובר 2011 (IST)
ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ב"ה
- רציתי לדעת מיהו מנהל האתר "|ויקיפדיה"?
- מפלצת הספגטי המעופפת כמובן. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 12:26, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- את התשובה תוכל למצוא בערך "ויקיפדיה" או ב"ויקיפדיה העברית". אם משהו עדיין יהיה לא ברור לאחר מכן, אשמח להסביר. חתימה טובה, Ldorfman • שיחה 14:04, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- מפלצת הספגטי המעופפת כמובן. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 12:26, 7 באוקטובר 2011 (IST)
פרויקט "הליכות חיפה" בחג הסוכות - במוזיאון חיפה לאמנות.[עריכת קוד מקור]
בחג הסוכות יתקיימו בחיפה הדרכות של אמנים, שיכללו סיורים בעיר. ההדרכות בחינם, למתעניינים ראו פירוט כאן. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:07, 6 באוקטובר 2011 (IST)
סיפור לא מוכר שחשוב שכולם יכירו (קיבלתי במייל מחבר)[עריכת קוד מקור]
לפני זמן מה הוקם לוח זיכרון בבית הכנסת היהודי באקדמיה הצבאית היוקרתית של ארה"ב, בווסט-פוינט - לזכרו של אדם בשם: "חיים סלומון". בימי חייו, וזאת בתקופת הכרזת העצמאות של ארה"ב בשנת 1776, היה האיש הזה היועץ הכספי ועוזרו הראשי לעניינים כלכליים של ג'ורג' וושינגטון, שהיה הנשיא הראשון, ומפקד הצבא הקונטיננטאלי של ארה"ב החדשה.
בימים הקרים של החורף, בשנת 1777, חיילי צבא ארה"ב קפאו מקור מחוסר ביגוד מתאים, ורעבו מחוסר מזון. חיים סלומון גייס את הקהילה היהודית בארה"ב שכבר מנתה אז כמה אלפי משפחות, ושלח קריאה ליהודי אירופה לבוא ולעזור בתרומות כספיות למדינה החדשה. פעולתו הייתה כה מוצלחת שגו'רג' וושינגטון עצמו מצא לנכון לציין שאלמלא פעולתו של חיים סלומון "פני ההיסטוריה היו בודאי שונים, משום שצבא ארה"ב – לא היה מחזיק מעמד במלחמתו נגד הבריטים ויתר אויביה של ארה"ב, שלא רצו בקיומה". לזכרו של חיים סלומון ועזרת העם היהודי להקמתה של הרפובליקה של ארה"ב במלחמת העצמאות שלה - ציווה וושינגטון להנציח את פועלם בדרך מיוחדת. אם תיקחו שטר של 1 דולר ותתבוננו בצידו האחורי בצד ימין, תראו שהכוכבים מעל ראשו של הנשר המצויר על גבי השטר, הם כוכבים בני שש קצוות דהיינו כוכבי "מגן-דוד". זאת ועוד, אם תסובבו את הנשר במהופך כלפי מטה תראו שבבסיסו של הנשר נמצאת קונפיגורציה של מנורת שבעת הקנים, שהיא סמל יהודי. צחי לרנר - שיחה 21:14, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- הסיפור נשמע לי די מופרך. הכוכבים באמת מסודרים בצורת מגן דוד, אבל זה לא בהכרח קשור ליהדות וזה סתם הסידור הכי אסתטי ל-13 כוכבים (13 המושבות). למנורה לא מצאתי זכר. דניאל • תרמו ערך 23:05, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- כנראה, אבל חיים סלומון כנראה אכן תרם להקמת הטובה בחברותינו, ואין עליו עדיין ערך בעברית. צחי לרנר - שיחה 13:10, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- על אלו שטרות אנחנו מדברים? שטרות של דולר קונטיננטלי שהונפקו בערך בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית (w:Early American currency)? הניסיון איתם היה גרוע ולכן עד מלחמת האזרחים האמריקאית לא הונפקו שטרות (למעט בכמה מקרים שטרות למימון אירועים נקודתיים, שנפדו כעבור זמן קצר). השטרות ה"ירוקים" שאנחנו מכירים הופיעו רק בזמן מלחמת האזרחים (w:United States Note) . Tzafrir - שיחה 11:14, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- נו, באמת, אל תבלבל אותנו עם עובדות עכשיו. AaronShapira - שיחה 08:31, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- באמת בלבלתי עם עובדות. על שטר הדולר מופיע סמל ארצות הברית (אבל רק משנת 1935? כך לפי הדף בעברית. לא ראיתי תמונה של הצד השני של שטרות מלפני 1920). אולם הסמל עצמו הוא משנת 1782 וכבר מראשיתו סודרו בו הכוכבים בצורת מגן דוד. Tzafrir - שיחה 16:42, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- נו, באמת, אל תבלבל אותנו עם עובדות עכשיו. AaronShapira - שיחה 08:31, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- א. יש ערך באנגלית (אנ').
- ב. הוא מפנה למקור הזה, לפיו אין עדות לכך שהמגן-דוד בסמל ארה"ב מייצג דבר-מה.
- ובבניין ציון נתנחם, ליאור ޖޭ • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 17:50, 9 באוקטובר 2011 (IST)
מתי הם ילמדו לנקד נכון?[עריכת קוד מקור]

בפינתנו השבועית, העוסקת בטעויות ניקוד, נביא הפעם טעות מפתיעה, שאולי מלמדת שבתחום זה דבר אינו מפתיע יותר, והכל אפשרי. בביקורי בספרייה נתקלתי בספר "למה לצפות בשנה הראשונה", שבהוצאת "ידיעות ספרים" (דף הספר באתר ההוצאה לאור). בעטיפת הספר מנוקדת אות אחת, האות למ"ד של המילה "למה". מישהו חשש, כנראה, שללא ניקוד יקראו אותה "לָמָּה", ולכן החליט לנקד את הלמ"ד בשווא. באורח פלא, השווא הפך לצֵירֵי. איך הוצאת ספרים גדולה מתגלגלת לטעות גסה כזו? ברוח הסברו הנאה של אמיר א׳ אהרוני בפינתנו הקודמת, אאשים גם הפעם את המעצבים הגרפיים. וכך אני מדמיין את השיחה בין שני המעצבים:
- מעצב א': שתי הנקודות האלה, שעומדות מתחת ללמ"ד, הורסות לגמרי את העיצוב של שם הספר.
- מעצב ב': צודק, אבל העורך הלשוני מתעקש לשים כאן שתי נקודות.
- מעצב א': מה עורך לשוני מבין בעיצוב? בוא נשכיב את שתי הנקודות, כך הן יבלטו פחות. דוד שי - שיחה 21:40, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אם לומר את האמת, אותי יותר מטריד כשלא מפסקים נכון. צביה - שיחה 21:48, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- לכן אני חוזר ואומר שהגיע הזמן לעבור לשיתת ניקוד פשוטה הכוללת 6 סימנים בלבד ומתאימה להגייה העברית המדורנית (וגם להרוס את קרתגו). TFighterPilot - שיחה 22:32, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אני עם TFighterPilot. זה צורם עכשיו, אבל עוד כמה שנים זו תהיה קונבציה תקנית. אין מה לדבוק במערכת ניקוד בלתי אינטואטיבית. דניאל • תרמו ערך 22:54, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- ברוח טי פייטר פיילוט: למה צריך א' ע' וה' באיברית? הרי בין כה האשכנזים אוגים את אכּול אותו דבר? בואו נאבור לא' במקום ע' וה'. זה יותר אינטואיטיבי. אכר כך נתפל גם בשאר אאותיות אכפולות... 23:02, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- הצעת חוק: כל מי שהנימוק שלו כולל שגיאות כתיב מכוונות יחויב להוסיף את טעמי המקרא לכל הדברים שהוא כותב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:08, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אתה מנסה להגחיך את דברי על ידי שגיאות מכוונת, אבל זה לא אנלוגי. אם רוב הציבור חושב שכותבים "תוכנית" ולא "תכנית", אז קח אכן צריך להיות (וכמובן רוב הציבור לא יודע לנקד). כשרוב הציבור יכתוב "איברית" אפשר יהיה לאמץ גם את זה. אתה הרי לא כותב בעברית תנ"כית היום וזו בדיוק הסיבה לכך. דניאל • תרמו ערך 23:16, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא יודע על אילו אשכנזים מדובר. אני דווקא מקפיד לבטא ח ו-ע, לפעמים אף ר ו-ט; כשאף אחד לא בסביבה גם ק. מה שכן אפשר לקצר את בגד כפת ל-בכפ, מכיוון שהמעטים שיודעים את ההגייה של ב, ג, ת רפויות לא צריכים שום בגד כפת כדי לדעת שהאות הראשונה במילה דגושה. TFighterPilot - שיחה 23:54, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- לא כל הפגנה של בוּרוּת פירושה שרוב הציבור חושב כך. אמנם, כדי לנקד "למה" בצירי על עטיפה של ספר נדרש שיתוף פעולה של בורים אחדים, אך אני מקווה שעדיין רוב הציבור חש שזו טעות צורמת (בלי לדעת בעל פה את כל כללי הניקוד, גם אני לא יודע אותם). הגישה, הנפוצה למדי, של "לנקד לפי הרגש", תוך התעלמות גמורה מכללי הניקוד, בעייתית ביותר. דוד שי - שיחה 05:20, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- דיון מעניין וחלקו אף משעשע, אני ממליצה לכולכם לקרוא את ספרו של גיא דויטשר - גלגולי לשון: מסע בעקבות המצאתו הגדולה ביותר של האדם. ספר מאלף ומלמד על התפתחות השפה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 05:55, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- דניאל, אני מקווה ש"קח אכן" זה תקלדה ושאתה לא מתכוון שכך צריך לכתוב. בברכה, רחל - שיחה 08:24, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- אכן תקלדה. אני סובל מדיסלקציה ומתקלד ומשכל המון. את רוב התקלדות אני מנכש בתצוגה מקדימה, אבל קורה שמתפספס. דניאל • תרמו ערך 11:45, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- בסופו של דבר מה שקובע זה כמה הטעות היא נפוצה. קיימות מילים בעברית שאפשר לכתובן בשני אופנים - חרט - חרת, קיפח, כיפח. הסיבה הזו היא בגלל שהגייה השתנתה ברבות השנים וכך גם הכתיבה. כשטעות נהייתה נפוצה קיבלו אותה. כך קורה גם בימינו. אם מישהו רוצה לציין הברה מסוימת כ-A, והוא לא יודע אם מדובר בקמץ, פתח, חטף פתח - עדיף שלא ינקד כלל?. אביעד • שיחה 09:40, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- אכן תקלדה. אני סובל מדיסלקציה ומתקלד ומשכל המון. את רוב התקלדות אני מנכש בתצוגה מקדימה, אבל קורה שמתפספס. דניאל • תרמו ערך 11:45, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- לא כל הפגנה של בוּרוּת פירושה שרוב הציבור חושב כך. אמנם, כדי לנקד "למה" בצירי על עטיפה של ספר נדרש שיתוף פעולה של בורים אחדים, אך אני מקווה שעדיין רוב הציבור חש שזו טעות צורמת (בלי לדעת בעל פה את כל כללי הניקוד, גם אני לא יודע אותם). הגישה, הנפוצה למדי, של "לנקד לפי הרגש", תוך התעלמות גמורה מכללי הניקוד, בעייתית ביותר. דוד שי - שיחה 05:20, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- ברוח טי פייטר פיילוט: למה צריך א' ע' וה' באיברית? הרי בין כה האשכנזים אוגים את אכּול אותו דבר? בואו נאבור לא' במקום ע' וה'. זה יותר אינטואיטיבי. אכר כך נתפל גם בשאר אאותיות אכפולות... 23:02, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- הם ילמדו לנקד כשהקוראים לא יקנו ספרים כאלה ויספרו את זה לעולם, כפי שמיטיב לעשות כאן דוד שי.
- הם ילמדו לנקד כשהם יפסיקו לחשוב שהקורא מטומטם.
- הם ילמדו לנקד כשבעלי הוצאות שיש להם מצפון ישלחו למחזור ספרים עם שגיאות על עטיפה.
- הם ילמדו לנקד כשבמחשבים יהיה קל לכתוב ניקוד.
- הם ילמדו לנקד כשילמדו אותם בבית הספר היסודי לנקד.
- הם ילמדו לנקד כשקורס מתקדם בלשון יהיה חלק מתכנית הלימודים בכל בית ספר לעיצוב.
- הם ילמדו לנקד כשכללי הניקוד ירועננו ויפושטו.
- ככה זה, כל הדברים האלה, ועוד כמה, צריכים לקרות ואין קיצורי דרך. הם יקרו בסוף. אנחנו, כולנו, עובדים על זה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:13, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- הדברים שאתה אומר לא יקרו. הניקוד העברי הוא מסורבל, ולא רלוונטי בכתיבת היום-יום, אלא לרוב בספרות, בבלשנות וכו'. יש דגשים שלא נקראים - קלים וחזקים. יש צורות רבות לניקוד זהה - פתח, קמץ, חטף פתח; סגול, צרה, שווא נע ועוד ועוד. אין בו צורך - ולכן הוא כבר נכחד מהכתיבה, על אף שהוא חשוב. במיוחד, בשפה כמו עברית שלא כותבים תנועות. צריך לעשות מערכת ניקוד פשוטה ובת זמננו. אביעד • שיחה 11:35, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- כולל סעיף "כשכללי הניקוד ירועננו ויפושטו"? :) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:16, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- הדברים שאתה אומר לא יקרו. הניקוד העברי הוא מסורבל, ולא רלוונטי בכתיבת היום-יום, אלא לרוב בספרות, בבלשנות וכו'. יש דגשים שלא נקראים - קלים וחזקים. יש צורות רבות לניקוד זהה - פתח, קמץ, חטף פתח; סגול, צרה, שווא נע ועוד ועוד. אין בו צורך - ולכן הוא כבר נכחד מהכתיבה, על אף שהוא חשוב. במיוחד, בשפה כמו עברית שלא כותבים תנועות. צריך לעשות מערכת ניקוד פשוטה ובת זמננו. אביעד • שיחה 11:35, 7 באוקטובר 2011 (IST)
דוד, האם קראת את הספר? אולי הם מתכוונים ללמה (מתמטיקה)? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 11:50, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- תתפלאי, אבל הלמה של המתמטיקאים היא לֶמָה (כלומר ב-ל' סגולה). "למה" ב-ל' צרויה היא שגיאה בכל צורה שתסתכלי על זה (נדמה לי שגם אשתו של סטניסלב לם היא למה, וגם אצלה ה-ל' סגולה, לעומת למה מצויה שאצלה ה-ל' קמוצה). קיפודנחש - שיחה 20:45, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- קיפ, האם החלטת לעשות לי ניתוח לשינוי מין ויקיפדי לכבוד השנה החדשה? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 19:00, 8 באוקטובר 2011 (IST)
מסכימה עם מה שנאמר. רק מילה בשם המעצבים. העין האחרונה שבוחנת ספר היא לא עינו של מעצב. לרוב היא של אדם העוסק בהגהה, עריכה או מישהו במערך הבירוקרטי של הוצאת ספר. לכן, על אף שאני מסכימה, אין כאן אשמת מעצב :). ולרשימה של אמיר אוסיף, הם ילמדו לנקד כשזה יהיה בבגרויות... Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 19:53, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- מעצב צריך לדעת לכתוב. מי שלא יודע לכתוב לא יכול להיות מעצב. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:16, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- מסכימה. אני רק אומרת שיש רגולטורים שונים בהוצאת ספר לאור, והם אלה שאמורים לעסוק בטקסט. המעצבים (פועל יוצא משם עיסוקם), אמורים לעסוק בעיצוב. בשביל זה לכל אחד יש מומחיות... מי שערך לשונית את הספר, מי שאישר את הכריכה וכו... אשמים במחדל. אני מודה שיש מיני טעויות מכוונות שמעצבים עושים על מנת שמשהו יראה טוב יותר, שגיאה שכזאת לא נכנסת תחת "מיני טעויות מכוונות"... :)Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 20:30, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- הניקוד הוא המצאה מיותרת של איזה מטורף מטבריה. שום דבר טוב לא יוצא מטבריה. העברית הסתדרה 3,000 שנים לפני שהמציאו את הניקוד. מאז עברו 1,000 שנים והגענו למסקנה שההמצאה מיותרת. תחי העברית המישניית. דרור - שיחה 18:06, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- סליחה?! "שום דבר טוב לא יוצא מטבריה"?! מה עם משתמשת:מישהי שאיכפת לה??? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:50, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- הניקוד הוא המצאה מיותרת של איזה מטורף מטבריה. שום דבר טוב לא יוצא מטבריה. העברית הסתדרה 3,000 שנים לפני שהמציאו את הניקוד. מאז עברו 1,000 שנים והגענו למסקנה שההמצאה מיותרת. תחי העברית המישניית. דרור - שיחה 18:06, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- מסכימה. אני רק אומרת שיש רגולטורים שונים בהוצאת ספר לאור, והם אלה שאמורים לעסוק בטקסט. המעצבים (פועל יוצא משם עיסוקם), אמורים לעסוק בעיצוב. בשביל זה לכל אחד יש מומחיות... מי שערך לשונית את הספר, מי שאישר את הכריכה וכו... אשמים במחדל. אני מודה שיש מיני טעויות מכוונות שמעצבים עושים על מנת שמשהו יראה טוב יותר, שגיאה שכזאת לא נכנסת תחת "מיני טעויות מכוונות"... :)Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 20:30, 8 באוקטובר 2011 (IST)
יסלחו לי הכותבים שלא קראתי את הדיון, רק רציתי להעיר שזו סיבה מספיק טובה שלא לסמוך על הספר כספר הדרכה. אם לנקד את השער הם לא מצליחים - מי יודע איזה טעויות אחרות הם עשו בתוך הספר. יוסאריאן • שיחה 10:18, 10 באוקטובר 2011 (IST)

- איזה קטע! אני מאד רגישה לדברים כאלה, ולכן מאד התפלאתי כשראיתי את השרשור הזה, כי יש לי את הספר בבית ואני זכרתי שהיתה בעיה אחרת בשם, לא בניקוד, אלא בתוכן. בקיצור, הטרחתי את עצמי וניגשתי לספרייה, ו-הפלא ופלא! מסתבר שהספר עבר מטאמורפוזה קטנה אך גורלית: במהדורה שבידי נקרא הספר 'מה לצפות בשנה הראשונה', וזה מה שהפריע לי - צריך הרי להיות כתוב 'לְמה'. אני מצרפת כאן סריקה של הכריכה, כדי שתראו בעצמכם. ואגב, הספר באמת לא משהו. תמרה ♣ שיחה 02:04, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- האם הספר מקיים את ההבטחה שבשמו? כוונתי, האם הוא מסביר שיש לצפות מדי יום את המזרון של התינוק בסדין נקי? אני מחכה בקוצר רוח למהדורה השלישית, כדי לגלות מה עוד ימציא המו"ל הרשלן. דוד שי - שיחה 11:04, 12 באוקטובר 2011 (IST)
- מן העיתונות: היום צפויה לצאת לאור המהדורה השלישית של הספר הידוע "לָמה לצפות בשניה הראשונה" - ספר הדרכה חובה לכל הורה צעיר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:37, 12 באוקטובר 2011 (IST)
- האם הספר מקיים את ההבטחה שבשמו? כוונתי, האם הוא מסביר שיש לצפות מדי יום את המזרון של התינוק בסדין נקי? אני מחכה בקוצר רוח למהדורה השלישית, כדי לגלות מה עוד ימציא המו"ל הרשלן. דוד שי - שיחה 11:04, 12 באוקטובר 2011 (IST)
MediaWiki 18[עריכת קוד מקור]
גם ויקיפדיה העברית השתדרגה לגירסה 18, מעלותיה בנתיים גדולות, (כמו חיפוש גוגל וכדו') ומה דעתם על ה"משתמשת" ? • חיים 7 • לכתוב לי • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 23:07, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- זה שעכשיו קישורים חיצוניים הפוכים סגולים אחרי לחיצה זה נחמד, אבל הגוון הסגול החיצוני דומה מידי לגוון הסגול הפנימי. דניאל • תרמו ערך 23:18, 6 באוקטובר 2011 (IST)
- שו חיפוש גוגל? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:14, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- חיפוש חיצוני..לא רק גוגל אגב --MT0 - שיחה 14:00, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- זה חדש? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:14, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- לא. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:46, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- זה חדש? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:14, 8 באוקטובר 2011 (IST)
- חיפוש חיצוני..לא רק גוגל אגב --MT0 - שיחה 14:00, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- שו חיפוש גוגל? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:14, 7 באוקטובר 2011 (IST)
עוד כמה באגים
- בניטור, סימון כבדוק 'מעיף' אותך לדף אישור
- תצוגה מקדימה מעלה לך את ההודעה הזו: כמה חלקים מטופס העריכה לא הגיעו לשרת; בדקו היטב שעריכותיכם לא נפגעו ונסו שוב.
- בסימון שינויים בדוקים מדף שינויים אחרונים לא נכתב טקסט.
- "הקישורים שלי" עדיין בכתב גדול מידי יחסית לשאר
זהו בנתיים • חיים 7 • לכתוב לי • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 01:18, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- מס׳ 1 כבר דווח במספר מקומות ואני מנסה להבין מה גורם לזה. מס׳ 2 כנראה קשור לאותה הבעיה.
- תוכל לומר לי מאיזה מראה אתה משתמש – וקטור, מונובוק או משהו אחר? רואים את זה בהעדפות -> מראה.
- וגם באיזה דפדפן אתה משתמש. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 01:36, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- אני משתמש בוקטור על כרום, התקלה השלישית סודרה, ועוד משהו, האם יש אפשרות לסדר סימון עריכות רבות כבדוקות, לדוגמא, לסמן כל העריכות בדף זה בדוקות או מעריכה עד עריכה, או כל העריכות של משתמש אחד. תודה מראש • חיים 7 • לכתוב לי • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 01:46, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מניח שמה שלאחר "עוד משהו" זו שאלה. הצגתי אותה כבר לאמיר בדף השיחה שלו. הוא מסר שיבדוק זאת. Ldorfman • שיחה 01:53, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- לא מסרתי שאבדוק, מסרתי שאנסה לבדוק, כי זה לא התחום שלי :) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 02:08, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מניח שמה שלאחר "עוד משהו" זו שאלה. הצגתי אותה כבר לאמיר בדף השיחה שלו. הוא מסר שיבדוק זאת. Ldorfman • שיחה 01:53, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- אני משתמש בוקטור על כרום, התקלה השלישית סודרה, ועוד משהו, האם יש אפשרות לסדר סימון עריכות רבות כבדוקות, לדוגמא, לסמן כל העריכות בדף זה בדוקות או מעריכה עד עריכה, או כל העריכות של משתמש אחד. תודה מראש • חיים 7 • לכתוב לי • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 01:46, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- חיים 7, עוד שאלה: האם אתה משתמש באפשרות „שימוש בתצוגה מקדימה מהירה”? (תחת העדפות -> עריכה). --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 02:08, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- דיווחתי באג: bugzilla:31545. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 02:25, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מציע לפתוח דף שכל אחד יוכל לכתוב את הבאגים שהוא נתקל בהם. למשל, עכשיו אני רואה שבדפים מוגנים חלקית נעלמו כפתורי ה
ליד כל פסקה. Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 11:18, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- רעיון טוב. יש כבר דף כזה: https://bugzilla.wikimedia.org/ תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:41, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- בעברית, בלי צורך ביצירת חשבון, וללא צורך במילוי פרטים טכניים רבים :) Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 12:02, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- ויקיפדיה:פיתוח התשתית מתניה • שיחה 12:09, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- בעברית, בלי צורך ביצירת חשבון, וללא צורך במילוי פרטים טכניים רבים :) Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 12:02, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- רעיון טוב. יש כבר דף כזה: https://bugzilla.wikimedia.org/ תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:41, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מציע לפתוח דף שכל אחד יוכל לכתוב את הבאגים שהוא נתקל בהם. למשל, עכשיו אני רואה שבדפים מוגנים חלקית נעלמו כפתורי ה
עורך הלילה של nrg מעריב החליט לעקוץ את הקוראים (או את בג"ץ)[עריכת קוד מקור]
יוזמה: חוק עוקץ בג"ץ בנוגע לבנייה ביו"ש ALC • ט' בתשרי ה'תשע"ב • 06:52, 7 באוקטובר 2011 (IST)
- טעות הדפוס הזו תוקנה. מי יתקן את הצעת חוק כל דאלים גבר, התשע"ב-2011 ? דוד שי - שיחה 10:44, 7 באוקטובר 2011 (IST)
מה קורה בויקיפדיה באיטלקית?[עריכת קוד מקור]
הבנתי שיש איזו הצעת חוק שאמורה ליצור קושי בויקיפדיה שם, אבל לא הבנתי בדיוק מהי. מישהו יודע? קלונימוס - שיחה 15:01, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- תסתכל כמה פסקאות למעלה. • אמיר عمير (שיחה) 15:03, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- (למרות ההתנגשות לא אוותר לדוכי :) ראה כאן למעלה ויקיפדיה:כיכר העיר#ויקיפדיה האיטלקית בשביתה • חיים 7 • לכתוב לי • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 15:05, 9 באוקטובר 2011 (IST)
דור ה"קופי פייסט"[עריכת קוד מקור]
מאמר מעניין של יובל דרור על "השתנות" כללי זכויות היוצרים בעידן הרשת. טענת הצעירה הגרמניה שם ש"אין דבר כזה ‘טקסט מקורי', כל מה שיש הוא אותנטיות", נשמעה לי מוכרת מדפי השיחה בויקיפדיה והיא אכן מוזכרת כאן הרבה, כמו למשל בדיון כאן --ג'יס - שיחה 17:38, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- אבל בעולם שלנו יש חוקי זכויות יוצרים. האם מותר לי לתרגם את ספרה לעברית ולמכור אותו ללא אישור מפורש? אם היא (או המוציא לאור שלה) טוענת שלא, אז אין כאן "דור קופי פייסט" ויש כאן סתם פלגיאט. מי שמסכים עם מחבר המאמר וחושב שמותר להעתיק את יצירותיו מוזמן לשחרר את יצירתו ברישיון שמאפשר לכל אחד אחר להשתמש בו. לדוגמה, רישיונות CC-BY או CC-BY-SA מקבוצת Creative Commons (ולא, לא CC-BY-SA-NC. איסור על שימוש מסחרי היה מונע את חיבור הספר ההוא או את התרגום לעברית). כל התוכן של ויקיפדיה הוא ברישיון CC-BY-SA. הלנה הגמן מוזמנת להשתמש בו בספרה הבא בתנאי שתכלול קרדיט מפורש. אגב, ר' גם [1]. Tzafrir - שיחה 10:28, 10 באוקטובר 2011 (IST)
סקריפט מחיקה הגנה[עריכת קוד מקור]
אולי למישהו יש השערה למה הסקריפט של מחיקה הגנה וכו' לא פועל לי? הוא בחור לי בהעדפות ואפילו מופיע, אבל בתכל'ס הוא לא שולח בקשת מחיקה. צביה - שיחה 13:34, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- הוא פועל רק שהוא איטי להחריד, ערן לתשומת ליבך • חיים 7 • לכתוב לי • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 18:13, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- אולי זה הזמן להחליף לסקריפט שלא מצריך מעבר לדף העריכה
. רמז: משתמש:Ofekalef/common.js/newDelete.js. Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 18:15, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- מסתומרת איטי? את החלון של המחיקה הוא מביא לי, אבל בתכל'ס הוא לא כותב כלום. צביה - שיחה 13:43, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- בדקתי והסקריפט עובד. הסקריפט נכתב לפני גרסה 1.17, שבה נוסף resource loader. בעבר הסקריפטים יהו נטענים ראשונים ואז שאר העמוד, וכעת זה הפוך. מסיבה זו ייתכן שהסקריפט מעט "אטי" אבל זה לא משהו רציני. אפשר אולי לשכתב אותו כמו שאופק הציע שיעבוד עם AJAX ואז לא תהיה בעיה כזו. ערן - שיחה 19:34, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- ובקיצור, מה למעיישה עלי לעשות? אני קצת בורה בעניינים אלו. צביה - שיחה 19:49, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- להעתיק את הסקריפט של אופק כלשונו ל-js שלי? צביה - שיחה 19:51, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- כן. זאת אומרת להעתיק את הקוד ולהוסיף אותו למיוחד:הדף שלי/common.js. אופק, האם אפשר להעתיק את הסקריפט כפי שהוא להחלפת מדיה ויקי:Gadget-DeleteRequest.js? ערן - שיחה 20:03, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- ודאי :) Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 20:04, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- ערן, שים לב שבסקריפט של אופק המיקום של הקישורים הוא בטאב מוסתר ולא טאב גלוי • חיים 7 • לכתוב לי • י"ג בתשרי ה'תשע"ב • 22:52, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- התאמתי את הסקריפט לכולם, כך שלא יעשה בעיות לאף אחד, כעת ניתן להעתיק אותו. שימו לב, בסקריפט הזה יש פיצ'ר חדש, כפתור "הסתרת גרסה". בהצלחה, Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 08:49, 12 באוקטובר 2011 (IST)
- ערן, שים לב שבסקריפט של אופק המיקום של הקישורים הוא בטאב מוסתר ולא טאב גלוי • חיים 7 • לכתוב לי • י"ג בתשרי ה'תשע"ב • 22:52, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- ודאי :) Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 20:04, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- כן. זאת אומרת להעתיק את הקוד ולהוסיף אותו למיוחד:הדף שלי/common.js. אופק, האם אפשר להעתיק את הסקריפט כפי שהוא להחלפת מדיה ויקי:Gadget-DeleteRequest.js? ערן - שיחה 20:03, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- להעתיק את הסקריפט של אופק כלשונו ל-js שלי? צביה - שיחה 19:51, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- ובקיצור, מה למעיישה עלי לעשות? אני קצת בורה בעניינים אלו. צביה - שיחה 19:49, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- בדקתי והסקריפט עובד. הסקריפט נכתב לפני גרסה 1.17, שבה נוסף resource loader. בעבר הסקריפטים יהו נטענים ראשונים ואז שאר העמוד, וכעת זה הפוך. מסיבה זו ייתכן שהסקריפט מעט "אטי" אבל זה לא משהו רציני. אפשר אולי לשכתב אותו כמו שאופק הציע שיעבוד עם AJAX ואז לא תהיה בעיה כזו. ערן - שיחה 19:34, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- מסתומרת איטי? את החלון של המחיקה הוא מביא לי, אבל בתכל'ס הוא לא כותב כלום. צביה - שיחה 13:43, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- אולי זה הזמן להחליף לסקריפט שלא מצריך מעבר לדף העריכה
מחאת האוהלים נוסח 1885[עריכת קוד מקור]
ראו נא מה מצאתי. מסתבר שאין חדש תחת שמש (: ותודה לדובי נבו על ההפניה. תמרה ♣ שיחה 01:49, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- מסתבר שאת הערך יש להעביר לשם מחאת האוהלים (2011) ולפתוח ערך חדש על מחאת האוהלים (1885) • עודד (Damzow) • שיחה • 17:21, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- תמרה, באמת אין חדש תחת השמש. קראי את הערך שורת המתנדבים, החברה הנוכחיים יכולים ללמוד מהחברה של שנות החמישים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:44, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- מסתבר שאת הערך יש להעביר לשם מחאת האוהלים (2011) ולפתוח ערך חדש על מחאת האוהלים (1885) • עודד (Damzow) • שיחה • 17:21, 14 באוקטובר 2011 (IST)
למה כדאי לכם לשדרג את הדפדפן, כאילו עכשיו[עריכת קוד מקור]
זה מעניין אתכם גם אם אתם לא כותבים HTML ו־CSS ואפילו אם אתם בכלל לא עורכים ערכים, אלא רק קוראים.
נכון שנורא קשה להשתמש בעברית באינטרנט?
צריך כל הזמן ללחוץ Ctrl-Shift, להתפלל שפייסבוק וטוויטר יישרו את העדכון שלכם כמו שצריך, לכתוב י בסוף שורה כדי שסימן השאלה יופיע בקצה הנכון.
ובערכים בוויקיפדיה צריך להשתמש בתבנית {{כ}}, לשחק עם הקו המפריד כדי שהמספרים יופיעו בסדר הנכון, לכתוב ltr או rtl במקומות הנכונים או פשוט להרים ידיים ולבקש עזרה בדלפק ייעוץ.
ובכן, הדברים הולכים להשתפר. האנשים שקובעים את התקנים שלפיהם אמורים הדפדפנים (HTML ו־CSS) מודעים למצוקה והמציאו כמה טכנולוגיות חדשות שמקלות על כתיבה מימין לשמאל. עדיין יהיה צורך להתאמץ פה ושם, אבל דברים ייעשו באופן יחסית יותר מובנה וברור. העניין הוא שאלה תקנים ולא הדפדפנים עצמם – כלומר, רק המילים בשפות HTML ו־CSS שאומרות לדפדפן איך הדברים צריכים להיראות על המסך. עכשיו יצרני הדפדפנים – מיקרוסופט, מוזילה, גוגל, אפל ואופרה – צריכים לגרום לדפדפנים שלהם לטפל במילים החדשות האלו כמו שצריך.
יש שתי חברות שמוציאות גרסאות חדשות של הדפדפנים שלהם מדי מספר שבועות – מוזילה (פיירפוקס) וגוגל (כרום). שתיהן כבר התחילו ליישם את התכונות החדשות: בדפדפן גוגל כרום כבר יושם זיהוי כיוון אוטומטי, שיסדיר את עניין הכיווניות בפייסבוק וטוויטר וגם בכל מיני מקומות בוויקיפדיה – למשל, בתקצירי עריכה שנכתבים לפעמים באנגלית (זה כבר מיושם בגרסאות ניסיון). ואילו במוזילה פיירפוקס כבר יושם סידור פסקאות כך שאם פסקה נגמרת במילה האנגלית והפסקה שאחריה מתחילה במילה אנגלית, זה יופיע נכון בלי טריקים נוספים. מזה אתם כבר יכולים ליהנות בג׳ימייל, למשל.
יש סיכוי טוב שהעורך החזותי שמפותח בימים בקרן ויקימדיה ושיפטור אתכם מהצורך לכתוב כל מיני סוגריים וכוכביות כשאתם עורכים ערכים ישתמש בתכונות המתקדמות האלו, כי יהיו דברים שיהיה קשה מדי לעשות בשיטות הישנות.
מיקרוסופט מעדכנת את הדפדפן שלה לעתים רחוקות, ולכן מי שמשתמש במיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, לא ייהנה מהתכונות החדשות בקרוב.
ספארי, הדפדפן של אפל, אולי דומה לגוגל, כי חלק מהקוד שלהם משותף, אבל לא ממש בדקתי את זה. באופרה אני משתמש לעתים רחוקות מאוד, אבל אשמח אם מישהו יספר לי מה המצב שם.
אז המסקנה היא שיש לכם עכשיו עוד סיבה לנטוש את מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר ולעבור לפיירפוקס או לגוגל כרום. (אני ממליץ על פיירפוקס, כי בכרום יש באג מעצבן שקשור לעריכה מימין לשמאל, אבל אני קטנוני, אז בחרו לפי טעמכם). ואם אתם כבר משתמשים באחד הדפדפנים האלה, בדקו שאתם מריצים את הגרסה האחרונה, ואם הדפדפן מציע לכם להתקין גרסה חדשה, אל תסרבו. איך בודקים? – נכנסים לעזרה / אודות (באנגלית: Help / About; בכרום זה תחת מפתח הברגים).
מישהו הבין משהו? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 02:15, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- מה שבלבל אותי זו השורה ”באופרה אני משתמש לעתים רחוקות מאוד”. ציפיתי לראות את המלה "משתמשת". קיפודנחש - שיחה 02:19, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- משעשע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:12, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- אמיר, תוכל לפרט מספרי גרסאות? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:12, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- בכרום קשה למדי לעקוב אחרי מספרי גרסאות, כי גוגל בדרך כלל משדרגים בלי לשאול.
- בפיירפוקס השינוי של מעבר פסקה הגיע בגרסה 7. אם הכול ילך לפי התכניות כפי שאני יודע, אז זיהוי כיוון אוטומטי יגיע בגרסה 9 או 10, כלומר בעוד שלושה–ארבע חודשים ואולי אף פחות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:07, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- מניסיוני, דפדפן מקסתון בגרסה 3 , (שמבוסס על המנוע של אינטרנט אקספלורר) מציג את הדפים בצורה הכי טובה. יש לו מנוע כפול לדפים שכתובים בקודים חדשים ובקודים ישנים. אגסי - שיחה 07:52, 12 באוקטובר 2011 (IST)
- מקסתון הוא רק מעטפה למנוע התצוגה של מיקרוסופט אינטרנט אקפלורר.
- תצוגה „טובה” או „לא טובה” זו הגדרה כללית מדי – אני מדבר כאן על תכונות מסוימות מאוד שאפשר לבדוק איך הן עובדות (היום בודקים את זה ידנית; אני שותף לפיתוח מערך בדיקות אוטומטי, פרטים בקרוב). מכיוון שמקסתון הוא רק מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר בתחפושת, התכונות המדוברות אינן נתמכות.
- הבנתי שהוא יכול להשתמש גם במנוע התצוגה של גוגל כרום (WebKit), אבל קשה להבין באיזו גרסה מדובר. יש לי ביקורת על גוגל פה ושם, אבל ייאמר לטובתם שהם טובים בלעדכן את הגרסה של גוגל כרום (האמתי) לעתים קרובות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:26, 13 באוקטובר 2011 (IST)
חג קסום![עריכת קוד מקור]

שיהיה לנו חג סוכות שמח ומדהים. חג סוכות שמואר באור. הרבה שמחה ושנהנה ממנו מכל ובכל רגע! חג שמח! כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 15:43, 12 באוקטובר 2011 (IST)
אין פה שום מילה על גלעד שליט?[עריכת קוד מקור]
מוזר.. הציוני ✡ כחול לבן, כל הזמן. ✡שיחה 15:34, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- אתה מתכוון לכיכר העיר? --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:44, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- כן.. הציוני ✡ כחול לבן, כל הזמן. ✡שיחה 15:34, 14 באוקטובר 2011 (IST)
אינני יודעת מה חושבים הוויקיפדים ככלל, אבל אני מאושרת באושרו של גלעד ובאושרם של בני משפחתו וחבריו. אינני מבינה אנשים שחושבים אחרת, עם כל הסכנות האמיתיות, שאינני מזלזלת בהן. אבל היום הזה הוא של משפחת שליט ואם גם ברשות הפלשתינית ובמצרים ובכמה יישובים ערביים בארץ יש מי ששמח - אין עיני צרה בשמחתם. בואו נניח את השנאה ואת הפחדים ואת חילוקי הדעות ליום אחד ונשמח בשמחתם.שלומית קדם - שיחה 12:52, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- גם אני מאושר באושרה של משפחת שליט, רק חבל שהוא עולה מחיר שערורייתי שאין שום היגיון לשלם אותו. לא מדובר בצרות עין בשמחה של משפחות המחבלים, אלא בעובדה הפשוטה שהם רוצחים משוחררים. Nachy • שיחה 13:02, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אי-הבנת מי שחושב אחרת הפך להיות טרנד מאד פופולרי בישראל. שלומית, איזה חלק ממה שכתבת הוא כל-כך אלמנטרי עד שאינך מבינה את מי שלא מסכים איתו? עוזי ו. - שיחה 13:07, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- החלק ששמח בשמחת הורים, שזוכים לקבל חזרה את בנם לאחר למעלה מחמש שנים שבהן לא ידעו מה קורה לו. החלק שאיננו יכול להסכים עם אנשים, שמוכנים להקריב איש צעיר ובלבד שמחבלים פלשתינים לא ישוחררו, אנשים, שהמחשבה שמחבל רוצח יחייך ויצחק ויסמן וי גורמת להם להעדיף, שבחור צעיר יירקב בכלאו עד מוות. חשש וזהירות מפיגועים עתידיים אני יכולה להבין, נקמנות על חשבון חייו של אחר - לא.שלומית קדם - שיחה 16:10, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אז את יכולה להבין "חשש וזהירות מפיגועים עתידיים", אבל בדרך משם אל המסקנה האפשרית מן החשש הכבד הזה, הוא התחלף לך בנקמנות ובמחשבות על חיוכים. אני מאמין לך. עוזי ו. - שיחה 16:24, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- המשפטים הספורים הנכתבים כאן, לא כל כך מצליחים לבטא את תגובות כותביהם לאמירות, אליהן נחשפו באמצעי התקשורת וסביר להניח שכותבים שונים נחשפו לאמירות שונות, לכן גם הפערים.
- לצד אמירות, שבמרכזן הדאגה לחייל השבוי ולבני משפחתו ולצד אמירות שבמרכזן הדאגה מפני הנזק האפשרי, שיכולים לגרום המוני מרצחים ששוחררו בעסקה זו, לצד כל אלה היו גם אמירות של הורים שכולים ואחרים, אשר ביטאו את התפלצותם מפני שמחת המשתחררים הערבים. אכן, אני מבין גם את הרצון בנקם, אני יכול להבין לנפשם של ישראלים הנקרעים מבפנים בראותם את רוצחי יקיריהם חוגגים. אני מבין, אולם בבואי לשקול זאת מול חיי גלעד, איני מוצא בהם ממש. חייו של גלעד עדיפים אלף מונים על פני סיפוק הנקמה. אני חושש שחלק מהמרצחים ששוחררו יגבו מס דמים נוסף ואז יבואו יקירי הנרצחים החדשים וישאלו במה נופלים דמי יקיריהם מדמיו של גלעד ולכך קשה יותר להשיב. אולי נציין את ההבדל בין הצלה ודאית של חיי גלעד מול סיכון אפשרי של חיי האחרים, אבל התשובה הזאת תהיה רפה ובעיניים מושפלות ולוואי שלא נזדקק לה. בברכה. ליש - שיחה 20:35, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אחרי שהשאלה (האינפנטילית) "ואם זה היה הבן שלך" הפכה להיות אבן פינה בכל דיון אינטרנטי על עסקה אפשרית לשחרור רוצחים, קצת מוזר לבוא בטענות לבני משפחות שכולות שהדבר שמטריד אותם אינו טובת האומה אלא האבל הפרטי שלהם. האם ההחלטה לבצע את עסקת החילופין נטועה כל-כך במושכלות היסוד הרציונליות עד שאי אפשר להבין אפילו את העמדה הזו? עוזי ו. - שיחה 21:13, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- קצת התבלבלת, עוזי. איש איננו מצפה מבני משפחות שכולות לחרוג מאבלם הפרטי ולחשוב על טובת האומה. כפי שאני הבנתי את הדברים, הם דווקא מציבים את טובת האומה לפני חייו של אדם אחד פרטי ולפני האבל הקרוב לוודאי של בני משפחתו, שהיו הופכים לשכולים תוך זמן קצר, במצב הקיים. ולשיטתך, מדוע אבלם הפרטי של אנשים, שבן-משפחתם האהוב נרצח ודבר לא יחזיר אותו לחיים חשוב ויקר יותר מאבלם הצפוי של אנשים, שאת בן משפחתם האהוב אפשר עוד להציל, אחרי סבל ממושך ובל-יתואר? ובאשר ל"מושכלות היסוד הרציונליות" שהזכרת, לא נראה לי שדווקא הן שעמדו כאן בראש מעייניהם של המחליטים (אלא אם כן כוונתך לרצונו של נתניהו להבטיח את בחירתו מחדש... על כך לא אתווכח). נראה לי, ששמו כאן על כפות המאזניים את המחויבות האנושית כלפי אדם צעיר, הקרב מדי יום אל מותו וכלפי בני משפחתו, מול הסכנות המאיימות על כלל הציבור בשחרור מחבלים רוצחים, והכף נטתה לעבר המעשה האנושי, על הסיכון הכרוך בו. רציונליות טהורה וקרת-רוח ודאי לא הייתה כאן, כי במקרה כזה היו מודיעים לנועם ואביבה, שחיי בנם חשובים פחות מחיי האנשים שאולי יפלו קורבן למפגע הבא מקרב המשוחררים ויש לדון אותו למוות איטי וגלמוד. אינני יודעת איך אתה מרגיש, אבל אני שמחה שלא זה השיקול שהיטה את הכף.שלומית קדם - שיחה 21:33, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- הבעייתיות שבדבריך נעוצה בכך שאת חושבת שזה רק ייתכן שאנשים ירצחו בעקבות העסקה כאשר למעשה, לאור ניסיון העבר, הסיכוי שאנשים לא ירצחו בעקבות העסקה שואף לאפס. חייו של גלעד שליט הוחלפו לא תמורת 1000 ומשהו מחבלים אלא תמורת חייהם של אזרחים וחיילים רבים שמספרם המדויק עדיין לא ידוע. לציבור כמובן קל יותר להזדהות עם גלעד שליט, "הילד החמוד" (אני הייתי בכלל משוכנע שהוא לוחם צה"ל), מאשר עם כמה עשרות קורבנות חסרי פנים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו ושלבטח גם להם יש משפחות שאוהבות אותם לא פחות מאהבתם של משפחת שליט לגלעד. יורי - שיחה 22:40, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- הבעייתיות בדבריך היא שמכך שהמשוחררים עוד ירצחו, אתה מסיק שאנשים רבים יותר ירצחו מאשר אם לא היתה עסקה. אני בטוח שבין כה היו בעזה מספיק מחבלים. אם הם לא היו רוצחים, מישהו אחר היה רוצח. לחמאס אין בעיית כוח אדם. דניאל • תרמו ערך 22:47, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- קשה לי לראות איך אם לא הייתה עסקה היו נרצחים יותר אנשים מאשר עם העסקה. העסקה נותנת רוח גבית לטרור (זו לא סתם סיסמה אלא האמת), היא מחזקת את החמאס ואת אמונתו שבישראל יש להילחם רק בכוח כי זה מה שהיא מבינה ונותנת לו מוטיבציה לחטוף עוד חיילים. דבריך על כך שבעזה יש מספיק מחבלים אז זה לא משנה אם נזרוק לשם עוד כמה מאות נשמעים תדיר בציבור והם לא רק מריחים מגזענות אלא הם שטויות חסרות היגיון בלי שום קשר. הדברים הללו מתבססים על התיאוריה לפיה בעזה יש תמיד מספר קבוע של מחבלים ואם אתה מעלים 200 מחבלים מיד קמים 200 מחבלים חדשים. יש לי שאלה אליך דניאל. אם מחר יתאדו להם חצי מחיילי צה"ל לא תגיד הרי שצה"ל לא נחלש מכך כי בישראל יש מספיק חיילים גם בלי זה ולצה"ל אין בעיה של כוח אדם, נכון? (וסליחה מראש שאני עושה הקבלה בין חיילי צה"ל למחבלי החמאס אבל אני מקווה שמכיוון שזה לצורך הוכחת נקודה מסויימת תסלחו לי). יורי - שיחה 22:57, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- צה"ל הוא צבא ההגנה לישראל ולא צבא הלחימה לישראל, אנחנו מגנים על עצמנו מפני אויבנו אבל הם, אין להם מה להן. במקום לנסות לחיות בשלום הם יוצאים מתפוצצים כאן בישראל, הם לא מתחרטים על מעשיהם ומצהירים שיחזרו להרוג. ההורים שלי משלמים מסים, חלק מהם הולכים כדי שהם, הטרוריסטים ימ"ש בכלא ילמדו תואר ראשון ותואר שני, למה?! למה הם צרכים לקבל פרס?! מדינת ישראל לעולם לא התקיפה ללא סיבה, ונכון גם נהרגו חפים מפשע, וזה משגה, טעות, אבל הם, כל ההרוגים שלנו בגללם הם חפים מפשע, איך אפשר להגן על עם ששם במטרה בספר הקוראן שלו להרוג את הכופרים. אני למדתי בבית הספר שג'יהד (השם שאנחנו שומעים לא מעט) הוא בערבית - מלחמת הקודש, המלחמה אשר מצווה כל מוסלמי וערבי מאמין להילחם בכופרים שהם כל מי שלא מוסלמי. איך אפשר לשמוח בשמחתם, מילא הייתי שמח אם הבן שלהם יצא לטיול באפריקה ונעלם אבל הם רוצחים, הם רצחו את בני עמנו, הם משתחררים! למה לשמוח??? כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 23:06, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אמרת שדברי מבוססים על "התיאוריה לפיה...". אז אומר לך שדברי לא מבוססים ע התאוריה ההזויה הזו ולכן כל המשך דבריך לא רלוונטי לדברי. ובכל זאת אענה לשאלתך: הצבא בהחלט לא ייחלש מאובדן 200 חיילים, יהיו אשר יהיו. לא ברור לי על סמך מה האשמת אותי בגזענות. אם אומר לך שלהערכתי יש יותר צמ-2000 טבחים בעזה, האם גם זו גזענות? דניאל • תרמו ערך 23:08, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- ובכל מקרה אני מסכים עם עוזי. אני לא רואה איך אפשר לחשוב שההכרעה האם העסקה נכונה או שגויה היא הכרעה טריוויאלית. דניאל • תרמו ערך 23:18, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא מדבר עליו אני מדבר על האם אני שמח, (וכנראה שלא הבנת אותי לא הייתה לי כוונה להאשים מישהו במשהו). כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 23:22, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- ובכל זאת תסכים שהצבא לא סתם הורג, ואין כוונה להרוג ילדים המכוון שהרי אף אחד לא נהנה מזה. ויש גם כאלה שהוענשו על זה. אבל הם, גם תסכים איתי שכל מי שמשתחרר הוא מחבל/רוצח. אני לא ראיתי יהודי או ישראלי שיוצא מהחלון עם דם על הידיים כדי לשמח את ההמון שהוא הרג חיילים. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 23:23, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא מדבר עליו אני מדבר על האם אני שמח, (וכנראה שלא הבנת אותי לא הייתה לי כוונה להאשים מישהו במשהו). כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 23:22, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: דניאל, כשאתה אומר "שבין כה היו בעזה מספיק מחבלים. אם הם לא היו רוצחים, מישהו אחר היה רוצח. לחמאס אין בעיית כוח אדם" משתמע שאתה חושב אחד מהשניים: או שמחבלים צצים בעזה כמו פטריות אחרי גשם (מה שהסברתי שהוא לא נכון) או שאתה חושב שמבחינת כוחות הביטחון אין הבדל אם הם צריכים להתמודד עם 5000 מחבלים או עם 6000 מחבלים (שגם זה לא נשמע היגיוני יותר מידי). ייתכן וצה"ל, צבא הכולל למעלה מ-600 אלף איש (כולל חיילי מילואים) לא היה נחלש מאובדן של 200 חיילים רגילים, אולם החמאס, ארגון הכולל כ-20,000 אלף איש בהחלט יחלש אם תעלים 1000 מאנשיו הבכירים (כי מי שיושב אצלינו בכלא הוא לא הש"ג שמכין קפה להניה, אלא האנשים הקנאים והפעילים ביותר בארגון). יורי - שיחה 23:24, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- דניאל, אני לא יודע באיזו יחידה ובאיזה צבא אתה שירתת, אבל בצבא שאני שירתתי בו 1000 חיילים הם גדוד, ו-200 חיילים הם פלוגה, ואם מדובר בגדוד איכותי עם סיירת איכותית (וזו האנלוגיה המתאימה בנסיבות המקרה), אובדנם פוגע באופן ממשי בכושרו המבצעי של הצבא. אני באמת לא מבין מה מקור הפרשנות הצבאית שלך. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 23:28, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- קשה לי לראות איך אם לא הייתה עסקה היו נרצחים יותר אנשים מאשר עם העסקה. העסקה נותנת רוח גבית לטרור (זו לא סתם סיסמה אלא האמת), היא מחזקת את החמאס ואת אמונתו שבישראל יש להילחם רק בכוח כי זה מה שהיא מבינה ונותנת לו מוטיבציה לחטוף עוד חיילים. דבריך על כך שבעזה יש מספיק מחבלים אז זה לא משנה אם נזרוק לשם עוד כמה מאות נשמעים תדיר בציבור והם לא רק מריחים מגזענות אלא הם שטויות חסרות היגיון בלי שום קשר. הדברים הללו מתבססים על התיאוריה לפיה בעזה יש תמיד מספר קבוע של מחבלים ואם אתה מעלים 200 מחבלים מיד קמים 200 מחבלים חדשים. יש לי שאלה אליך דניאל. אם מחר יתאדו להם חצי מחיילי צה"ל לא תגיד הרי שצה"ל לא נחלש מכך כי בישראל יש מספיק חיילים גם בלי זה ולצה"ל אין בעיה של כוח אדם, נכון? (וסליחה מראש שאני עושה הקבלה בין חיילי צה"ל למחבלי החמאס אבל אני מקווה שמכיוון שזה לצורך הוכחת נקודה מסויימת תסלחו לי). יורי - שיחה 22:57, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- הבעייתיות בדבריך היא שמכך שהמשוחררים עוד ירצחו, אתה מסיק שאנשים רבים יותר ירצחו מאשר אם לא היתה עסקה. אני בטוח שבין כה היו בעזה מספיק מחבלים. אם הם לא היו רוצחים, מישהו אחר היה רוצח. לחמאס אין בעיית כוח אדם. דניאל • תרמו ערך 22:47, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- הבעייתיות שבדבריך נעוצה בכך שאת חושבת שזה רק ייתכן שאנשים ירצחו בעקבות העסקה כאשר למעשה, לאור ניסיון העבר, הסיכוי שאנשים לא ירצחו בעקבות העסקה שואף לאפס. חייו של גלעד שליט הוחלפו לא תמורת 1000 ומשהו מחבלים אלא תמורת חייהם של אזרחים וחיילים רבים שמספרם המדויק עדיין לא ידוע. לציבור כמובן קל יותר להזדהות עם גלעד שליט, "הילד החמוד" (אני הייתי בכלל משוכנע שהוא לוחם צה"ל), מאשר עם כמה עשרות קורבנות חסרי פנים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו ושלבטח גם להם יש משפחות שאוהבות אותם לא פחות מאהבתם של משפחת שליט לגלעד. יורי - שיחה 22:40, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- קצת התבלבלת, עוזי. איש איננו מצפה מבני משפחות שכולות לחרוג מאבלם הפרטי ולחשוב על טובת האומה. כפי שאני הבנתי את הדברים, הם דווקא מציבים את טובת האומה לפני חייו של אדם אחד פרטי ולפני האבל הקרוב לוודאי של בני משפחתו, שהיו הופכים לשכולים תוך זמן קצר, במצב הקיים. ולשיטתך, מדוע אבלם הפרטי של אנשים, שבן-משפחתם האהוב נרצח ודבר לא יחזיר אותו לחיים חשוב ויקר יותר מאבלם הצפוי של אנשים, שאת בן משפחתם האהוב אפשר עוד להציל, אחרי סבל ממושך ובל-יתואר? ובאשר ל"מושכלות היסוד הרציונליות" שהזכרת, לא נראה לי שדווקא הן שעמדו כאן בראש מעייניהם של המחליטים (אלא אם כן כוונתך לרצונו של נתניהו להבטיח את בחירתו מחדש... על כך לא אתווכח). נראה לי, ששמו כאן על כפות המאזניים את המחויבות האנושית כלפי אדם צעיר, הקרב מדי יום אל מותו וכלפי בני משפחתו, מול הסכנות המאיימות על כלל הציבור בשחרור מחבלים רוצחים, והכף נטתה לעבר המעשה האנושי, על הסיכון הכרוך בו. רציונליות טהורה וקרת-רוח ודאי לא הייתה כאן, כי במקרה כזה היו מודיעים לנועם ואביבה, שחיי בנם חשובים פחות מחיי האנשים שאולי יפלו קורבן למפגע הבא מקרב המשוחררים ויש לדון אותו למוות איטי וגלמוד. אינני יודעת איך אתה מרגיש, אבל אני שמחה שלא זה השיקול שהיטה את הכף.שלומית קדם - שיחה 21:33, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אחרי שהשאלה (האינפנטילית) "ואם זה היה הבן שלך" הפכה להיות אבן פינה בכל דיון אינטרנטי על עסקה אפשרית לשחרור רוצחים, קצת מוזר לבוא בטענות לבני משפחות שכולות שהדבר שמטריד אותם אינו טובת האומה אלא האבל הפרטי שלהם. האם ההחלטה לבצע את עסקת החילופין נטועה כל-כך במושכלות היסוד הרציונליות עד שאי אפשר להבין אפילו את העמדה הזו? עוזי ו. - שיחה 21:13, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אז את יכולה להבין "חשש וזהירות מפיגועים עתידיים", אבל בדרך משם אל המסקנה האפשרית מן החשש הכבד הזה, הוא התחלף לך בנקמנות ובמחשבות על חיוכים. אני מאמין לך. עוזי ו. - שיחה 16:24, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- החלק ששמח בשמחת הורים, שזוכים לקבל חזרה את בנם לאחר למעלה מחמש שנים שבהן לא ידעו מה קורה לו. החלק שאיננו יכול להסכים עם אנשים, שמוכנים להקריב איש צעיר ובלבד שמחבלים פלשתינים לא ישוחררו, אנשים, שהמחשבה שמחבל רוצח יחייך ויצחק ויסמן וי גורמת להם להעדיף, שבחור צעיר יירקב בכלאו עד מוות. חשש וזהירות מפיגועים עתידיים אני יכולה להבין, נקמנות על חשבון חייו של אחר - לא.שלומית קדם - שיחה 16:10, 18 באוקטובר 2011 (IST)
איך אפשר שלא לשמוח את השמחה האדירה הזאת? אני יושבת ובוכה בלי בושה למראה גלעד חוזר הביתה, ולמשמע הקהל המברך 'שהחיינו'. אבל יש לי שאלות קשות: לפני כ-4 שנים טבחו שני צעירים ערבים את גיסי, ארז לבנון הי"ד. אחרי שבוע הם נתפסו. ישבנו כל המשפחה מול הטלוויזיה וראינו אותם, יהירים וזחוחים, מסמנים "וי" למצלמה ואומרים שבכלל לא אכפת להם, כי ממילא הם ישוחררו בעסקה הבאה. הם צדקו. בשבוע הבא הם חוזרים הביתה. לא נקמה אני מחפשת וגם לא צדק. חייל ישראלי חי אחד שווה בעיניי אלף מתים. אני רק רוצה לדעת - האם נותר למדינת ישראל קמצוץ כלשהו של הרתעה? האם המדינה יכולה להישיר מבט לאלמנות וליתומים ולומר להם: "דמם של יקיריכם אינו הפקר ואנחנו נעניש את שפגעו בהם בכל חומרת הדין?" תמרה ♣ שיחה 00:45, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- ועל זה נאמר "וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" (או המציל) ולדעתי, המדינה כן מפקירה, לשחרר את הרוצחים הללו, מכון, ההרוגים הקדושים הי"ד כבר לא יחזרו אלינו אבל המעט שנותר שזה להיות בטוחים שהרוצח או המחבל ימ"ש יקבל את העונש כפי שנגזר עליו יקבל אותו ויקיים אותו במלואו, את זה מידנת ישראל מתקשה לעשות. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 00:57, 19 באוקטובר 2011 (IST)
הגניזה הקהירית[עריכת קוד מקור]
- להרכיב את הפאזל היהודי. צחי לרנר - שיחה 10:23, 14 באוקטובר 2011 (IST)
צרותיה של ויקיפדיה האיטלקית[עריכת קוד מקור]
לגמרי במקרה נתקלתי בהודעה זו, שהועלתה בויקיפדיה האיטלקית בכמה שפות (כולל עברית). מסתבר שחוק חדש הנדון בפרלמנט האיטלקי עלול לסכן את חופש הכתיבה בויקיפדיה. אתמהה. לא הויקיפדיה האיראנית..דווקא האיטלקית? ואם יעבור החוק - האם יהיה ישים בכלל לויקיפדיה האיטלקית? (שאינה שוכנת באיטליה, כידוע) ועוד ועוד... מועדים לשמחה יפתח ש. - דברו אתי! 13:58, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- ראה #ויקיפדיה האיטלקית בשביתה וגם #מה קורה בויקיפדיה באיטלקית?. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:02, 14 באוקטובר 2011 (IST)
סליחה[עריכת קוד מקור]
אני מצטער על שכתבתי במיזם החדשות בעמוד הראשי הודעה שגויה על ברכת הכהנים שתתקיים ביום א' (ואילו היום יום שישי) חל בלבול. סליחה. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 16:29, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- א. אתה מתנצל פה על משהו שעשית שם? ב. אין לך מה לדאוג, אף אחד לא ראה את זה
. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:16, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מקווה ;) אגב, איפה רצית שאתנצל? כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 21:23, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מניח שכשאתה כותב "מיזם החדשות" אתה מתכוון לוויקיחדשות. המקום להתנצל הוא שם. אבל אל תטרח, אף אחד ממילא לא יראה את זה שם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:07, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מקווה ;) אגב, איפה רצית שאתנצל? כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 21:23, 15 באוקטובר 2011 (IST)
ויקיחדשות[עריכת קוד מקור]
חברים! מישהו רוצה לתרום לויקיחדשות? המצב שם עגום (בלעדַי),
ובעבר התנהל דיון במטא לגבי ביטול המיזם. --Meni181818 דבּררת • י"ח בתשרי ה'תשע"ב 21:22, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- מאה אחוז! זה כבר הרבה זמן ככה...
חבל, זה דווקא מיזם שיכול להיות חזק... שא''ב - שיחה 21:48, 15 באוקטובר 2011 (IST)
למה כשאני מעתיק URL של דף בוויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור]
זה נראה משהו כזה? http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8
זה מוזר ביותר כי אם אני מעתיק אות אחת פחות לכיוון כלשהו זה נראה כך http://he.wikipedia.org/wiki מה גורם לטקסט להתפקשש כשמעתיקים את הURL במלואו? (הערה: אני משתמש בגוגל כרום, באקספלורר הטקסט מפוקשש מלכתחילה) TFighterPilot - שיחה 01:39, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- בפשטות, בגלל שהתקן של URL לא אוהב תווים שאינם ASCII. אני לא מכיר את התקן הזה עד רמת הביט, אבל זה בגדול הסיפור.
- מצד אחד, תכנת מדיה־ויקי עושה לנו טובה על־ידי זה שהכתובת של כל ערך פשוטה. מצד שני, היוצרים לא חשבו על שפות שאינן אנגלית.
- בוויקיפדיה בשפת מליאלם פתרו את זה בצורה פשוטה ויפה: שם מקובל להגדיר הפניות באנגלית לערכים, למשל http://ml.wikipedia.org/wiki/Tire . מוזר, אבל לא מצאתי עוד שפות שעשו את זה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 02:09, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- אם תדאג שהכתובת תהיה בפורמט הבא:
- http://he.wikipedia.org/wiki/גלעד_שליט ; http://he.wikipedia.org/wiki/מכללות_אקדמיות_בישראל
, זה יעבוד - רק שים לב למקם קו תחתון במקום בו יש רווח. Ldorfman • שיחה 02:20, 16 באוקטובר 2011 (IST)
חשוב[עריכת קוד מקור]
בערב אחד מצאתי שני אנשים שעזבו מאותה סיבה:
האיש והאגדה
עם זאת, יש אנשים מסוימים שגרמו לרוק שלי להיבלע במרירות, כשהם דוחקים את רגליי על כל צעד ושעל. נלחמתי על קיומי כאן רבות, אך זעקותיי הנואשות לצדק ולהתחשבות, נבלמו על ידי אנשים חסרי רסן ונימוס אנושי מינימלי.
Dangling Reference
החלטתי לפרוש. קבוצה גדולה יחסית של משתמשים לא מאפשרת לי לתרום בצורה סבירה, ללא סדרה של מאבקים ועלבונות. עם כל ההנאה בכתיבה, בקריאה ובמגע עם כותבים מיומנים זה לא שווה את זה.
זה הזמן לתקן
מעורר השראה[עריכת קוד מקור]
- כוחו עוד ברגליו: בן 100 סיים מרתון. צפו. צחי לרנר - שיחה 05:50, 18 באוקטובר 2011 (IST)
ברוך בואך גלעד שליט[עריכת קוד מקור]
ההתרגשות גדולה, אחרי חמש שנים של העיסוק האינטנסיבי הישראל, גלעד שליט בבית. אני לא חושב שיש מישהו שיכול להיות אדיש. מזל טוב. אביעד • שיחה 13:40, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- (הועבר משיחה:גלעד שליט
אחינו ובשרנו אתה, שובך לחיק משפחתך הוא שמחה גדולה לכל בית ישראל. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 16:49, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- בס"ד
אהבתי אריאל, גם אני מצטרפת לאיחולים, אי אפשר להוריד את העיניים מהטלוויזיה. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 17:01, 18 באוקטובר 2011 (IST)
![]() |
משתמש זה מקדם בברכה את שובו של החייל גלעד שליט. |
כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 01:31, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- תבנית יפה! לדעתי צריך להפעיל בוט שיחליף את תבנית הסרט הצהוב מכל שיחות המשתמש בתבנית החדשה המברכת את שובו של גלעד
Amir37 - שיחה 10:55, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- למה צריך בוט אם מספיק להחליף את תוכן התבנית? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:34, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- אגב, זאת דעתי על התבניות האלה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:37, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- למה צריך בוט אם מספיק להחליף את תוכן התבנית? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:34, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- כבר החלפתי את התוכן שיציג סרט לשחרורו של רון ארד. כן, אני יודע, אובר פאסימיות • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 11:41, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- זה עדיין בסדר... --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 14:36, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- לתומר - צחקתי לגבי הבוט
ולעודד - מזה בדיוק חששתי, שבמקום להיות אופטימיים ולהסיר את התבנית משיחת המשתמש, אנשים יחפשו מטרה בלתי אפשרית להשגה כדי להיתלות בה... (לצערנו כמובן, הלוואי והסיכוי לשחרור של רון ארד היה ריאלי). Amir37 - שיחה 22:20, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- אני שמח לשמוע שצחקת. אין לך מושג איזה בוטים אנשים ביקשו ממני לתכנת פה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 02:20, 20 באוקטובר 2011 (IST)
- לתומר - צחקתי לגבי הבוט
- זה עדיין בסדר... --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 14:36, 19 באוקטובר 2011 (IST)
מה יש לגורביץ להגיד עלינו[עריכת קוד מקור]
אחד הבלוגים הכי מעניינים והכי מאירי עיניים שיש זה "החברים של ג'ורג'" שכותב יוסי גורביץ. הייתי אומר שזה הבלוג הכי טוב היום שאני מכיר, אבל כמובן יש את הבלוג של אבו אלמוג. טוב, אז זה מה שיש לו להגיד עלינו. הפוסט מעניין, התגובות יותר. כמובן שהתגובה הראשונה די מתמצתת את מה שלי יש להגיד לו - אם חסר לך תוכן בערך מוריס פאפון היכבד והוסף אותו בעצמך, אבל גם כך התפתח שם דיון שאותי לפחות די עניין. פומפריפוזה - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- כדאי אולי לקרוא את אפקט התקשורת העוינת. גורביץ משמאל בטוח שאנחנו מוטים חזק ימינה (הוא צודק כמובן), שובל מימין יודע שאנחנו מוטים חזק שמאלה (או שאין לו מושג, או שהוא צבוע ומניפולטיבי ולמרות שהוא יודע את האמת הוא טוען כך). אתגר: נסי לנחש את איפה אני נמצא/ת במפה הפוליטית לפי הערותי...
. קיפודנחש - שיחה 22:33, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: יש שם דיון שכולל ניתוחים לגבי אישיותו ואופיו של הכותב. הטוויסט מפתיע כשבודקים בגרסאות האחרונות מי היה הכותב הראשי של הערך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:35, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- מה שעוד מעניין זה כמה מעט השתנה הערך בשבע שנים. קצת מקלקל את התאוריה שלפיה "במשך הזמן" "חכמת ההמון" הולכת וכותבת ערכים למופת. עוזי ו. - שיחה 22:55, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- בהתאם לפוסט ולתגובותיו של יוסי גורביץ, מסקנתי פשוטה מאוד: יוסי גורביץ יוצא שם אידיוט יהיר:
- אידיוט, מפני שהתברר שיש ערך גדול למדי על הטבח בפריז, ערך שקיומו שומט את הבסיס לטענותיו של גורביץ. לתיקון הבעיה שהעלה גורביץ נדרשה הוספה של משפט אחד בלבד לערך מוריס פאפון, כפי שמלמדת עריכתו של Eranb.
- יהיר, מפני שלא ראיתי אצלו תגובה מסוג: "סליחה, טעיתי, הגזמתי מאוד בטענותי". לא כל אדם ניחן ביכולת הנאצלת להודות בטעות. בטעות אחת גורביץ הודה, זו שבה כתב "ארבעה שנים", אבל בטעותו היסודית, של עצם כתיבת הפוסט הזה, טרם הודה. דרך אגב: אני יכול לכתוב ללא קושי פוסט חוצב להבות על עליבותו של מי שכותב "ארבעה שנים", אבל אני עסוק בכתיבת אנציקלופדיה, את כתיבת פוסטים חוצבי להבות אשאיר לגורביץ. דוד שי - שיחה 23:11, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- והערה קטנה לעוזי ו.: ובכן, התברר ש"חכמת ההמון" מבטיחה לנו שאיכותו של כל ערך היא פונקציה עולה במובן החלש (ולא פונקציה עולה במובן החזק). זה לגמרי לא רע, בפרט אם נוסיף לכך שהאיכות וההיקף של כלל הערכים הם אכן פונקציה עולה במובן החזק (לפחות כל זמן שנותרו משתמשים פעילים במרחב הערכים, ולא כל הכותבים מתכנסים במזנון ובכיכר העיר). דוד שי - שיחה 23:16, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אגב, מה נכתב באנציקלופדיה העברית על פאפון? ובבריטניקה?
- בהמשך לתגובה של דוד, גם אני שמתי לב לעובדה הזועקת שכותב הפוסט לא הודה בטעותו, ואני מודה שאני לא מופתע. לאחרונה אני עוקב אחרי תגובות של אנשים לאחר שנחשפה עובדה ודאית המוכיחה כי טעו, ומצאתי שמיעוט בלבד יגיב בנוסח "טעיתי ואני מתנצל". הרוב שאינו מתנצל מתחלק לשניים. מרביתם יגיבו בהתעלמות מוחלטת או בנוסח "נכון, אבל אם נבדוק את העובדות לעומק נמצא גם תימוכין לטענה שלי", ומיעוטם ימשיכו להתעקש שהם עדיין צודקים בנוסח של "אני עומד מאחורי דברי". גורביץ' שייך כמובן לרוב המתעלם. אביהו • שיחה 23:57, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- ובנוגע לשאלה מעלי. לא מצאתי התייחסות לפאפון באנציקלופדיה העברית (לפחות לא באיותים פאפון או פפון), והאנציקלופדיה בריטניקה לא מזכירה את הטבח. גם שם יש כנראה גזענים אתנוצנטרים. אביהו • שיחה 00:04, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- אכן, כותב הערך על פפון נוהג לכתוב ערכים על אישים הקשורים לתולדות עם ישראל ולהתמקד אך ורק בהקשרים היהודיים שלהם. זו זכותו, והוא ראוי להערכה רבה על תרומתו לויקיפדיה העברית. זה לא פותר אותנו מהרחבת הערכים ודאגה לכך שהם יהיו פחות אתנוצנטריים. לעיתים חכמת ההמון דורשת מישהו מבחוץ שיעיר אותנו להרחיב את הערכים, ולעיתים, כמו בערכים של ארתור ווקופ וויליאם ניקול גריי, ויקיפד ניגש לעבודת ההרחבה ללא טענות של גורם חיצוני. עדירל - שיחה 00:46, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- ובנוגע לשאלה מעלי. לא מצאתי התייחסות לפאפון באנציקלופדיה העברית (לפחות לא באיותים פאפון או פפון), והאנציקלופדיה בריטניקה לא מזכירה את הטבח. גם שם יש כנראה גזענים אתנוצנטרים. אביהו • שיחה 00:04, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- בהמשך לתגובה של דוד, גם אני שמתי לב לעובדה הזועקת שכותב הפוסט לא הודה בטעותו, ואני מודה שאני לא מופתע. לאחרונה אני עוקב אחרי תגובות של אנשים לאחר שנחשפה עובדה ודאית המוכיחה כי טעו, ומצאתי שמיעוט בלבד יגיב בנוסח "טעיתי ואני מתנצל". הרוב שאינו מתנצל מתחלק לשניים. מרביתם יגיבו בהתעלמות מוחלטת או בנוסח "נכון, אבל אם נבדוק את העובדות לעומק נמצא גם תימוכין לטענה שלי", ומיעוטם ימשיכו להתעקש שהם עדיין צודקים בנוסח של "אני עומד מאחורי דברי". גורביץ' שייך כמובן לרוב המתעלם. אביהו • שיחה 23:57, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- הטווח הארוך הוא עניין למתמטיקאים. אלו שחיים ביקום המוכר צריכים לקחת בחשבון גם את הקצב שבו דברים קורים; ובקצב שבו השתפר הערך על מוריס פאפון בשבע השנים האחרונות, צריך יובל או שניים כדי שהפונקציה העולה במובן החלש תצבור הבדלים ברי הבחנה. הסוד הגלוי הוא שערכים אינם נכתבים מעצמם, אפילו כשמחכים בסבלנות המון זמן. עוזי ו. - שיחה 01:04, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- אגב, מה נכתב באנציקלופדיה העברית על פאפון? ובבריטניקה?
- אני לא מסכים/מה עם דוד שי שגורביץ אידיוט. בהחלט יתכן שהוא יהיר, אבל קיומו של הערך הטבח בפריז (1961) לא יכול לשמש לנו "אליבי", כל עוד אין קישור אליו ממוריס פאפון (עכשיו כבר יש, הודות לערן ב, והודות ל...יוסי גורביץ). כשהקורא נכנס לערך על פאפון, חלאה מתועבת שנתן ידו ושיתף פעולה בגירוש אלפי יהודים, דבר שהוביל כמובן לרציחתם, ובנוסף נתן בעצמו את ההוראות והכיסוי לרצח מאות ערבים, והערך בוויקיפדיה מתייחס לחלק הראשון ומתעלם מהחלק השני, זו מסקנה סבירה (אם כי כנראה לא נכונה במקרה המסוים הזה) שיש כאן הטייה אתנוצנטרית שלא צריכה להיות באנציקלופדיה שמכבדת את עצמה. למעשה, אחרי שקראתי את הבלוג (ולפני שהמשכתי לטוקבקים), חזרתי לוויקיפדיה בעצמי וניסיתי (לא בצורה יסודית) לחפש אצלנו התייחסות להפגנות האלג'יראים שגורביץ תאר בטורו, ולא מצאתי. השם "הטבח בפריז (1961)" רחוק מלהיות אינטואיטיבי.
- לגבי המשך ההערות בטוקבקים של הבלוג, ובכן כמה מהם מנסים לומר לנו (מבחוץ) את מה שאגסי ומשתמשים נוספים מנסים לומר לנו (מבפנים) כבר הרבה זמן: למחקנות יש מחיר בלתי נראה. לעתים אפילו אם היה עדיף לוויקיפדיה בלי ערך כזה או אחר, במחיקת הערך יצא שכרנו בהפסדנו: במחי יד אחת נפטרנו מערך (מיותר) ומכותב ותורם פוטנציאלי (מאד לא מיותר).
- בהתאם לפוסט ולתגובותיו של יוסי גורביץ, מסקנתי פשוטה מאוד: יוסי גורביץ יוצא שם אידיוט יהיר:
- מה שעוד מעניין זה כמה מעט השתנה הערך בשבע שנים. קצת מקלקל את התאוריה שלפיה "במשך הזמן" "חכמת ההמון" הולכת וכותבת ערכים למופת. עוזי ו. - שיחה 22:55, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- ולבסוף מילה לדוד: זו פעם שניה שאני קורא/ת כאן יציאה שלך שלדעתי אינה הולמת כלפי אדם שהעז לבקר את ויקיפדיה (הקודם היה כמדומני חיים באר). אני יכול/ה להבין את הרצון לגונן על הגוזל הרך ולתקוף כל אחד "מבחוץ" שמעז לבקר את בבת עינינו, אבל ברוך השם, ויקיפדיה העברית גדלה ותיף מאד, וכבר אינה זקוקה להגנה כזו. מותר לגורביץ לבקר את ויקיפדיה (ואפילו לטעות בביקורתו), ואין זה מוסיף ואין זה מועיל להתגולל עליו בכינויים כמו "אידיוט ויהיר". קיפודנחש - שיחה 01:23, 19 באוקטובר 2011 (IST)