ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 90

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.




מומחים:"להימנע משימוש 'ויקיפדיה' לקבלת מידע רפואי 9 מ- 10 מאמרים נמצאו שגויים"[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

מומחים:"להימנע משימוש 'ויקיפדיה' לקבלת מידע רפואי 9 מ- 10 מאמרים נמצאו שגויים"Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:38, 28 במאי 2014 (IDT)

הינה הכתבה המקורית: [2] אני שמח מאוד שהם מצאו 9 טעויות מתוך 10 מאמרים. אני מצטער רק שזה לא 10 מתוך 10. יש לזכור - אוסטאופתיה‎ היא רפואה משלימה. ה"מומחים" המדוברים אינם רופאים. אין להם שום הכשרה לקבוע אם ערך מסוים על סרטן או כל מחלה אחרת הוא נכון או שגוי. היות שהכתבה התפרסמה בעיתון אנגלי עיינתי גם בערך האנגלי. אולי המשפט הזה: "There are few high-quality research studies demonstrating that osteopathy is effective in treating any medical condition other than lower back pain." (הטענה מגובה בשני מקורות אמינים) נראה להם שגוי? אולי משהו אחר? אם אלה הטענות שלהם, הערכתי כלפי ויקיפדיה רק עלתה. גילגמש שיחה 08:47, 28 במאי 2014 (IDT)
גילגמש שים לב, יתכן וההערכה שלך לויקיפדיה נשארה, אלא שאתה רק מגדיל את הזלזול שלך ברפואה משלימה, וללא בסיס מחקרי השולל אותה, אם יורשה לי להוסיף. (אתה ציטטת מקור שלא מצא מחקרים המוכיחים אותה וזה לא אותו הדבר).
שלל ברכות, Tshuva - שיחה 09:55, 28 במאי 2014 (IDT)
אני לא צריך מחקר שישלול. קודם שיהיה מחקר שיאשש. עד שלא יהיה מחקר כזה, זה היחס שלי לרפואה משלימה. שרלטנות במקרה הטוב ופגע רע במקרה הפחות טוב. כמו כן, אף על פי שאני לא צריך, יש שפע של מחקרים שלא רק לא מאששים את הטענות של הרפואה המשלימה, אלא בעיקר דוחים את הטענות שלהם. אני לא מעוניין להכנס לדיון הזה, במיוחד שהוא לא קשור לנושא שפתח עובד. אולי כדאי להעביר לכיכר העיר. גילגמש שיחה 10:10, 28 במאי 2014 (IDT)
במזרח כולו היא הרפואה העיקרית והרפואה המערבית היא ה"משלימה" מפני שהרפואה ה"אלטרנטיבית", מדריכה את האדם כיצד לחיות חיים בריאים ובכל למנוע במידת האפשר את המחלה, ורפואה המערבית מנסה לתקן מה שכבר נשבר. אלו הן פשוט גישות שונות בתכלית.
בברכה, Tshuva - שיחה 10:32, 28 במאי 2014 (IDT)
מה זה בדיוק "המזרח"? הודו? סין? יפן? הומאופתיה, כירופרקטיקה ואוסטאופתיה‎ הן טכניקות מערביות למהדרין (כולן הומצאו במאה ה־19 באירופה או בארצות הברית). Tzafrir - שיחה 10:50, 28 במאי 2014 (IDT)
ההבדל העיקרי בין רפואה מבוססת מחקר ל"רפואה משלימה" הוא הארכת תוחלת החיים ואיכות החיים לרמה שלא ידענו באף תקופה אחרת בתולדות המין האנושי. בימי הביניים האנשים מתו כמו זבובים בגלל שלל מחלות איומות שכיום איש לא שומע מהן בעולם המפותח, שיש בו שירותי רפואה טובים. באזורים מרוחקים ועניים איפה ש"הרפואה המשלימה" מושלת בכיפה, ממשיכים למות כמו זבובים ואני מקווה שהרפואה המערבית המתקדמת תגיע גם לשם ומהר. גילגמש שיחה 10:52, 28 במאי 2014 (IDT)
Tshuva, לא נראה לי שיש רופא מערבי "קונבנציונלי" רציני שמתנגד לאורח חיים בריא, וזה בהחלט נושא שרופאים קונבנציונאלים מעודדים. כמו כן, הרפואה המשלימה בהחלט מציעה דרכים לריפוי מחלות קונקרטיות. השאלה נמצאת במקום אחר: מהם הכלים בעזרת מחליט המרפא מהו אורח חיים בריא, ואיך לרפא מחלה קונקרטית. הרפואה ה"קונבנציונאלית" מתבססת על השיטה המדעית של ניוסי שיטתי וביקורת עמיתים, ואילו הרפואה המשלימה מתבססת על כלים אחרים, הקשורים יותר ביכולת אישיות, מסורת, נסיון חיים ואפילו עולמות רוחניים, אמיתיים או מדומים. משה פרידמן - שיחה 10:57, 28 במאי 2014 (IDT)

המאמר השלם, אינו נוגע לרפואה משלימה אלא לעובדות. הוא בוצע בידי רופאים. התוצאות לגמרי מתבקשות. אנו יודעים שבכל מקור יש טעויות וכך גם בויקיפדיה, כולל בערכים המומלצים. הקורא צריך לדעת זאת ולהשתמש בויקיפדיה כרקע ולא כמידע השלם. יש גם לדעת שהויקיפדיה נמצאת בתהליך ומתקדמת כל הזמן. למשל, צריך לבקש ממבצעי המחקר את רשימת הטעויות כדי לתקן את הערכים הרלוונטיים. הלוואי והיינו אנחנו יכולים להביא מומחים שיעברו על הערכים אצלנו ויצביעו על טעויות. עדירל - שיחה 11:00, 28 במאי 2014 (IDT)

הערה כללית: לטעמי, זהו מחיר נסבל ביחס ליתרונות העצומים של ויקיפדיה. צריך להיות מודעים לכך, ולדעת שזהו תוצר לוואי כמעט הכרחי של השיטה, שהוכיחה את עצמה יותר טוב מכל שיטה אחרת שאני מכיר. בשולי הדברים אעיר, שכפיסקאי אני נתקל במקרים רבים בהם אנשי מקצוע משתמשים בויקיפדיה על מנת להשיג באופן מהיר מידע דרוש, או לקבל הסבר כללי לתופעה שהם נתקלים בה. גם איש מקצוע לא מעוניין להשקיע זמן רב באיתור והעמקה בחומרים "מקצועיים" בשביל כל פיפס. לא אתפלא אם יתברר שהכלי הזה (לצערי, כרגע בעיקר באנגלית) מהווה זרז לא זניח לקצב המחקר והעשרת הידע המקצועי של האנושות בכללה. משה פרידמן - שיחה 11:14, 28 במאי 2014 (IDT)
הוא פורסם בכת עת של האוסטאופתים האלה. אני לא הייתי מייחס לזה חשיבות כלשהי. גילגמש שיחה 11:25, 28 במאי 2014 (IDT)
המחקר נערך על ידי עשרה בעלי תואר OD (ר' אוסטאופת). המתודולוגיה שלו לא ברורה לי: בתשעה מתוך עשרת הערכים הם הצליחו למצוא עובדות שגויות שהן כנראה שגויות (כנראה, זה שכתוב איפשהו משהו אחר לא בהכרח אומר שהעובדה שגויה). הם לא פרסמו במאמר את רשימת הטענות שהם הוציאו מכל מאמר ומה מה מעמדה של כל אחת. הם לא כללו כקבוצת ביקורת טקסטבוק איכותי מקביל בהיקפו. בקיצור: רעיון מעניין, ביצוע לא מוצלח. Tzafrir - שיחה 23:25, 28 במאי 2014 (IDT)

Reviewers were sent an e-mail containing examples of assertions

The authors instructed the reviewers to use UpToDate (http://www.uptodate.com/) as the initial means by which to search for peer-reviewed sources

Im-yahoo.svg החוקרים חיפשו קביעות של ויקיפדיה שאינן תואמות את העולה מחיפוש במאגר נתונים ספציפי, והשתמשו באותה השוואה לצורך המחקר שלהם. לא פלא שרק מגזין של רופאי אליל (כמותם) הסכים לפרסם את המחקר. בברכה, גנדלף - 02:39, 29/05/14

הביקורת הוויקיפדית הגיעה לתקשורת. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:36, 30 ביוני 2014 (IDT)

שיתוף פעולה עם משרד החינוך[עריכת קוד מקור]

שלום, העלו למיזמי ויקיפדיה/שיתוף פעולה עם משרד החינוך הצעה למודל עבודה שמתבסס על העבודה שנעשתה עד היום בשטח. נשמח להתיחסויותייכם בדף השיחה של המיזם. תודה מיכל לסטר - שיחה 15:56, 28 במאי 2014 (IDT)

פליטים פליטים[עריכת קוד מקור]

החלטתי לשתף אתכם בהגיגים שלי. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:33, 1 ביוני 2014 (IDT)

אכן, לא נעים להיות פליט, בגלל זה היהודים פעלו במאמץ משותף לשיקום פליטי השואה והפליטים היהודים מארצות ערב ופליטים יהודים מבוסניה ומגאורגיה ומאוקראינה ומכל מקום בו יש מתיחות ולחץ על היהודים - כל הכבוד לערבות ההדדית של היהודים. כך עשו גם הגרמנים, שקלטו את הפליטים הגרמנים ממזרח גרמניה, מפולין, מברית המועצות, מרומניה ומצ'כוסלובקיה, קלטו אותם, נתנו להם אזרחות ושלבו אותם בחיי מדינתם. כך עשו גם היוונים עם המוני הפליטים היוונים שעזבו את טורקיה, כך עשו גם הטורקים עם המוני הפליטים המוסלמים שעזבו את חצי האי הבלקני, מיוון, מבלוגריה ומיתר מדינות הבלקן. כך עשו ההודים עם פליטים הינדים שברחו מפקיסטן ומבנגלה דש, כך עשו גם הפקיסטנים עם פליטים מוסלמים שברחו מהודו. רק ארצות ערב התנכרו לפליטי 48, סגרו אותם במחנות ולא נתנו להם להשתלב באוכלוסייתם - למה? כדי להמשיך לשמש כאיום על ישראל. אם ארצות ערב ירצו לשקם את הפליטים ולשלב אותם באוכלוסייתם, ישראל צריכה לעזור, לשלם עבור הרכוש הפלסטיני שנשאר בארץ ולסייע בשיקום, אבל בארצות ערב. אין דרך אחרת. בברכה. ליש - שיחה 19:24, 1 ביוני 2014 (IDT)
כתבת יפה, אריאל, אבל בדיוק כמו שאריה כתב פה, הפלסטינים הם ערבים, וכפי כל הדוגמאות שאריה הציג, פליטים בני לאום כלשהו לרוב יתקבלו בזרועות פתוחות במדינת הלאום שלהם. זה לא כך בארצות ערב, שהיו אמורות לטפל בפליטים הפלסטינים ולדאוג להם, דבר שלא קרה (ומעיד הרבה על הערבות ההדדית של הערבים, שמתבטאת במדינות סביבנו גם היום), וזה לא דבר שישראל צריכה להיות אחראית לו. FireSky - שיחה 20:17, 1 ביוני 2014 (IDT)
אני כמובן מסכים עם כל מה שאריה כתב, אבל ההצעה לשקמם בארצות ערב אינה עולה בקנה אחד עם עקרון שתי מדינות לשני עמים. הם רואים בפלסטין את מולדתם ולכן זה רק טבעי שהשיקום יתבצע בה ולא בארצות השכנות. הבעיה היא שמה שברור לנו, ששיבה כזאת יכולה להתממש רק בשטחי המדינה הפלסטינית העתידית, הוא בדיוק מה שהם מתנגדים לו וזאת הסיבה שהמו"מ התפוצץ. שיבה למדינה הפלסטינית בלבד (ללא שיבה לתוך מדינת ישראל), תגדע את חלומם לקבל את השלטון על כל שטחי פלסטין/ארץ ישראל. Liad Malone - שיחה 20:34, 1 ביוני 2014 (IDT)
אולי "הלאום הערבי" לא רואה את עצמו ככזה, אלא יש הרבה חלוקות פנימיות בתוכם, לפי זרם דתי, מוצא, אזור גאוגרפי וכו'. הפלסטינים נחשבים על ידי רבים מהערבים כקבוצה נפרדת, לעתים כקבוצה נחותה, ואינם מרגישים אחריות כלפי גורלם. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:53, 2 ביוני 2014 (IDT)
"בדרך בה אדם רוצה לילך בה מוליכים אותו". הם המציאו לעצמם לאום חדש, ושאר הערבים לא מוכנים לקבל אותם. יזהר ברקשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ד • 13:00, 2 ביוני 2014 (IDT)
בניגוד לטענת ה"היסטוריון" שלמה זנד (שמישהו "המציא" את העם היהודי), גם הלאום הפלסטיני לא "הומצא", אלא נוצר (גם אם זה קרה במאה שנים האחרונות), ושיבת העם היהודי למולדתו היתה הגורם העיקרי להיווצרותו. גם את היהודים אף אחד בעולם לא מוכן לקבל, ובדומה לנו, גם הפלסטינים מוצאים את הפתרון היחיד למצבם בשיבה לארצם. Liad Malone - שיחה 13:18, 2 ביוני 2014 (IDT)
לא ביזיון שמתמשך כבר כמעט שבעה עשורים--- אלא מצב. Nachum - שיחה 13:57, 2 ביוני 2014 (IDT)
זו בדיוק הנקודה. מה מגדיר את הארץ הזאת כארצם (לא כפרטים, אלא כלאום)? החלוקה בין "היווצרות" ל"המצאה", היא סמנטית בלבד. העבר שלהם בארץ כחלק מהקולקטיב הערבי לא יכולה להפוך את הארץ לשייכת להם כלאום הפלסטיני, משנוצר לפני עשרות שנים. יזהר ברקשיחה • ה' בסיוון ה'תשע"ד • 12:02, 3 ביוני 2014 (IDT)
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. נקודה. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:09, 3 ביוני 2014 (IDT)
יזהר, אני לא חושב שמדובר בסמנטיקה. היווצרותו של עם היא תהליך היסטורי, בעוד "המצאתו" נועדה למטרה פוליטית. מה שמגדיר את הארץ הזאת כארצם היא העובדה שהם קוראים לעצמם על שמה: "פלסטינים" הם ערביי "פלסטין". בנוסף לכך, מתאים להם גם המשפט הראשון מתוך מגילת העצמאות "בארץ ישראל קם העם היהודי", ובפרפראזה: בארץ ישראל/פלסטין קם העם הפלסטיני. אצלנו זה קרה לפני 3200 שנה לערך ואצלם רק לפני 100, גם בערך. "העבר שלהם בארץ כחלק מהקולקטיב הערבי" לא הופך אמנם את פלסטין בדיעבד לארצו של עם פלסטיני שעדיין לא היה קיים עד המאה ה-20, אבל הארץ הזאת בהחלט היתה חלק בלתי נפרד מארצותיו של הקולקטיב הערבי ב-1400 שנים האחרונות.
Knight, אני חלילה לא מפקפק בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. Liad Malone - שיחה 12:48, 3 ביוני 2014 (IDT)
אני מקבל את דבריך. אך לעצם העניין, גם היווצרותו הטבעית של עם בתוך ארץ שכבר יש לה בעלים היסטוריים - זה לא נקודת פתיחה מוצלחת במיוחד. בכל מקרה, בהקשר זה ראוי לציין שמגילת העצמאות בעצם נפתחת בשקר. העם היהודי כלל לא קם בארץ ישראל. יזהר ברקשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ד • 12:52, 5 ביוני 2014 (IDT)
יזהר, לרוב הארצות בעולם יש מספר "בעלים היסטוריים" והעמים היושבים בהן לא ישבו שם מאז ומעולם, אלא הגיעו אליהן בתקופה כלשהי (למשל, שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות). לרוע מזלם של ערביי פלסטין, עם ישראל עדיין קיים ואין לו ארץ אחרת. אני חולק עליך לחלוטין לגבי המשפט הפותח את המגילה. שבטי ישראל הפכו ל"עם" רק לאחר שהגיעו לארץ כנען. קל וחומר כשמדובר ב"העם היהודי", שנקרא על שם מדינתו, הלא היא ממלכת יהודה, שקמה בארץ ישראל והעניקה לתושביה תודעה לאומית. Liad Malone - שיחה 14:30, 5 ביוני 2014 (IDT)
ברור שהדיון מתחיל רק כאשר יש דורש בעל זכויות בקרקע. שבטי ישראל נקראים "עם" בתורה הרבה לפני כניסתם לארץ. יזהר ברקשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ד • 17:11, 5 ביוני 2014 (IDT)
ההתגבשות הלאומית קרתה כבר ביציאת מצרים ליעד - עם ישראל ולא העם היהודי, כלומר בניו של ישראל, הרי אלו 12 השבטים. אתה מבלבל בין העם היהודי לעם ישראל, שכן העם היהודי מורכב מצאצאי יהודה ובנימין, והרי עם ישראל מורכב גם מצאצאי עשרת השבטים האבודים. מבחינה היסטורית לא נכון להשתמש בשני המושגים כנרדפים זה לזה, אף על פי שכמה קהילות יהודיות רואות עצמן כחלק מעשרת השבטים, כך שהיהודים כיום רואים עצמם כעם ישראל כולו שאיבד המון אנשים בדרך. FireSky - שיחה 10:50, 6 ביוני 2014 (IDT)
יזהר, נכון שהמילה "עם" נמצאת בשימוש עוד בהיותם במצרים, אבל המושג הנפוץ ביותר שם הוא ללא ספק "בני ישראל". כנראה שיש סיבה לכך. ההתגבשות הלאומית אולי החלה ביציאת מצרים, אבל ל"בני ישראל" היה אופי שבטי ברור, שהתבטא בין היתר בחלוקה לאזורי התנחלות שכל שבט נאלץ לכבוש בעצמו, ומאוחר יותר במלחמות מקומיות ומנהיגים מקומיים ללא הנהגה מרכזית עד לסוף תקופת השופטים.
FireSky, אני לא מבין למה אתה חושב שאני מבלבל בין העם היהודי לעם ישראל, אחרי שכתבתי למעלה בדיוק מדוע הוא נקרא "יהודי". אני יודע בדיוק מה ההבדל, וגם בן גוריון ידע כשקרא את המשפט הפותח את מגילת העצמאות. אולי התבלבלת עם דבריו של יזהר, שכתב "העם היהודי כלל לא קם בארץ ישראל". המושגים הפכו נרדפים זה לזה אחרי חורבן בית שני ובעצם נשארו כך עד היום, כשבמסורת היהודית גם העם וגם הארץ נקראים (משום מה) "ישראל". לצערי, הטעות ההיסטורית לא תוקנה וגם המדינה היהודית המודרנית נקראת "ישראל" במקום בשמה ההיסטורי "יהודה". אם היו מקבלים אז את השם "יהודה", אולי הרבה שאלות ובעיות היו נחסכות מאיתנו היום, לגבי הזהות הלאומית שלנו וזהותה הלאומית של המדינה. Liad Malone - שיחה 17:59, 6 ביוני 2014 (IDT)
אם אני לא טועה, השם יהודה אכן נדון, אבל הוא לא נבחר כדי לא לבלבל עם חבל הארץ ההיסטורי של ממלכת יהודה, ואילו המדינה החדשה עצמה לא נמצאת רק בשטח הזה. בכל מקרה, השם "יהודה" היה פוגע באלו שרואים עצמם, כפי שאמרתי, כצאצאי עשרת השבטים האבודים, וגם השם ישראל מסתדר עם ארץ ישראל. אני חושב שהמטרה הייתה להתייחס לממלכת ישראל המאוחדת, ולא לממלכת יהודה שהתפרקה ממנה, כדי לא להזכיר אולי את השבר בעם. FireSky - שיחה 18:22, 6 ביוני 2014 (IDT)
FireSky אתה צודק, אבל שכחת בדרך את תקופת בית שני. ממלכת יהודה של החשמונאים והורדוס התקימה גם בחבלי ארץ ישראל שלא היו בשליטת הממלכה של תקופת בית ראשון. השם "יהודה" למדינה המודרנית היה נאמן יותר להמשכיות ההיסטורית. Liad Malone - שיחה 18:46, 6 ביוני 2014 (IDT)
דיון סרק. כיום העם היהודי ועם ישראל זה היינו הך. יש מספיק עיוותים משמעותיים להלחם בהם. הנח להשתרשות היסטורית זו לנפשה. יזהר ברקשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ד • 22:56, 8 ביוני 2014 (IDT)

זיהוי שופטי בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור]

קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Supreme Court Justices.jpg עזרו לזהות את השופטים, כדי שבמקרה שאין תמונה חופשית בערכים עליהם, ניתן יהיה לפחות להוסיף אותה.

זיהיתי שופטים אחדים בדף התמונה. כיוון שהתמונה משנת 1992, ניתן לברר מי כיהן בבית המשפט העליון בשנה זו, ולכן מופיע בה (בלי שאדע להתאים שם למצולם): מישאל חשין (לא בוודאות, כי התחיל לכהן ב-1992), גבריאל בך, אליעזר גולדברג, דב לוין, שלמה לוין, תיאודור אור, אליהו מצא. לחלק מהם אכן אין תמונה אצלנו. דוד שי - שיחה 07:04, 2 ביוני 2014 (IDT)
השניים מקדימה הם אהרון ברק ומאיר שמגר Gutterשיחה 10:13, 2 ביוני 2014 (IDT)
הוספתי מה שמצאתי. ערןב - שיחה 11:55, 2 ביוני 2014 (IDT)
השני משמאל בעומדים הוא אלון גילון, בנו של קולין גילון. ערןב - שיחה 15:36, 2 ביוני 2014 (IDT)
אלון גילון, כתבתי את הערך. תודה ל-ערןב. ביקורת - שיחה 20:31, 2 ביוני 2014 (IDT)

חג שבועות שמח![עריכת קוד מקור]

לכל עורכי ויקיפדיה חג ביכורים מהנה, מלא ברובי מים וגבינות! לכם ולכל בית ישראל פרח בשבילך FireSky - שיחה 13:23, 3 ביוני 2014 (IDT)

חג שמח עם ביכורים מהצומח! Liad Malone - שיחה 13:57, 3 ביוני 2014 (IDT)


נתקלתי בדבר [hאני די בהלם. היא באמת מאמינה באותו בליל של הבלים חסרי כל פשר והגיון?

ומאיפה הגברת לקחה את הלקסיקון הפסידו-מדעי הזה? נשמע כיאלו שהיא שמעה על יחסות וטיפה אסטרופיזיקה. לדעתי יש לבודד אנשים כאלה מאוכלוסיה כללית: הם מדבקים את האנושות במחלות נפשיות. Corvus,(שיחה) 22:08, 3 ביוני 2014 (IDT)

טרחנות כפייתית היא תופעה נפוצה. יש כמוהה עוד עשרות בישראל לבדה. לצערנו חלק מהטרחנים מיומנים מאוד בהצגה פרונטלית ומצליחים להפיץ תאוריות מופרכות על גבם של שומעים תמימים. דניאל תרמו ערך 00:52, 4 ביוני 2014 (IDT)
מה לזה ולטרחנות כפייתית? זה שהיא זורקת מונחים מדעיים לא אומר שהיא באמת מקיימת איזשהו שיח עם המדע, מנסה לערער את הקונבנציות. היא פשוט מחוץ למשחק. זה היה נראה כמו הבלים ניו-אייג'יים טיפוסיים, אבל השימוש הכל-כך אינטנסיבי שלה בטיעונים מדומים (משמע... משמע... משמע...), מונחים מדעיים ואמצעים טכנולוגיים ל"הדמיות", מעיד, אני מניח, שלא מדובר בתפישת עידן חדש אותנטית אלא בשרלטנות מפוכחת וממוסדת. R.G. - שיחה 01:28, 4 ביוני 2014 (IDT)
זה נראה כמו שיעור באקדמיה של מסע בין כוכבים, נחמד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מצד אחד זה באמת מגוחך ומופרך. אבל מצד שני, זה לא יותר מגוחך ומופרך מההבלים שמהווים את עיקרי האמונה המורמונית או הסיינטולוגית. מצד שלישי, ההבלים שמהווים את עיקרי האמונה הסיינטולוגית או המורמונית הם לא הרבה יותר מופרכים מעיקרי האמונה הנוצרית או המוסלמית, שמצידם לא הרבה יותר מופרכים מעיקרי האמונה היהודית, ההינדית, השינטו, עבודת הבעל, פנתאיזם, או כמעט כל אמונה אחרת, ובכלל זה האמונה במפלצת הספגטי המעופפת. אז יש גם כאלו שמאמינים באסטרולוגיה או בהבלים שהגברת הזו מפיצה. מה ההבדל, ברמה העקרונית? (כמדומני שחבר כנסת מכובד הסביר לא מזמן, בדיון בכנסת שנסוב על אמצעים להפחית את הנזק האפשרי שיכול להיגרם מרעידת אדמה, שהדבר האפקטיבי ביותר שאפשר לעשות היא להילחם עד חורמה בסדומאים. הח"כ הנכבד הביא אסמכתאות לדברים מהתלמוד והמשנה, ולמרות שלא בדקתי, אין לי ספק שזה באמת מה שכתוב שם: האמוראים הנכבדים שכתבו את התלמוד היו שטופים באמונות טפלות לא פחות, וכנראה הרבה יותר, מהח"כ הנכבד עצמו. למרות זאת יש בישראל הרבה יותר אנשים שלוקחום את הדברים הללו ברצינות מוחלטת, מאשר אנשים שנוהים אחרי הגברת הפותה שבסרטון). הרבה מהאמונות הללו סיפחו לתוך הקאנון שלהן את מה שהיה מוכר בתור הידע המדעי של התקופה - חייזרים אצל הסיינטולוגים, אלילים אצל הפנתאיסטים, איתני הטבע אצל הפגאנים, וחורים שחורים ו"וורטקסים" . קיפודנחש 09:09, 4 ביוני 2014 (IDT)
לפי הביקור באתר שלהם, הם נשמעים כמו כת דתית מודרנית. אני מאוד מקווה שאין בני נוער שיקראו את ה"תובנות" שלהם ויאמינו. Corvus,(שיחה) 10:41, 4 ביוני 2014 (IDT)
קיפודנחש גאון ושנון כהרגלך, עושה חשק לקרוא עוד תגובות שלך בנושאי חולין :-) גארפילד - שיחה 02:28, 5 ביוני 2014 (IDT)

כתבה בהארץ בנושא: ויקיפדיה במשבר ערכים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה במשבר ערכים: מי רשאי לערוך ידע ברשת --Thip - שיחה 06:16, 4 ביוני 2014 (IDT)

אחת לכמה חודשים יוצא לי לשמוע על עוד כתבה שמנבאת את סופו של המיזם, בפעמים הראשונות זה גרם לי לחששות אמיתיים, היום זה כבר בקושי גורם לי לפהק. כל עוד בעולם יהיו בני אדם אוהבי ידע, ובעל רצון אלטרואיסטי לתרום לזולת, רוחה של ויקיפדיה תמשיך להתקיים. גם במידה ווויקיפדיה עצמה תיעלם יום אחד, יקום בעקבותיה מיזם חדש, אשר יתבסס על מורשתה ועל התוכן שלה, וימשיך עם שימור הידע החופשי. כך שזה לא ממש מדיר שיני מעיני. ‏Lionster‏ • שיחה 08:10, 4 ביוני 2014 (IDT)
זה בכלל לא ברור. כמו ב"אליס בארץ הפלאות", ויקיפדיה נמצאת תמיד במצב שבו רק כדי לשמר את הישגיה נדרשת השקעה רבה, וכדי להגדיל את ההישגים - אדרבא. אם יום אחד הוויקיפדים הנאמנים ייקחו כולם חופש, מידת העדכון של האנציקלופדיה תיפגע כי הערכים שיהיה צריך לעדכן לא יתעדכנו, והשחתות לא יתוקנו - האנציקלופדיה תהיה טובה פחות מיום קודם. לכל זה מצטרף הקושי הגדול עוד יותר להצטרף לקהילה שגיבשה לעצמה המון כללים ובני-כללים, ולכך מצטרפת העובדה הפשוטה שככל שהמיזם גדל, יש להשקיע יותר עבודה בתחזוקה של הקיים, והרבה אנשים מתעניינים בכך הרבה פחות מאשר ביצירת החדש. ככל שהכיסוי האנציקלופדי משתפר יהיו פחות ערכים חשובים לכתוב, וכלל לא ברור שהאתגר שייוותר יהיה אטרקטיבי דיו לאותם אוהבי הידע האלטרואיסטים. אופן תפעול וכתיבת האנציקלופדיה יידרשו להשתנות בשלב כלשהו כדי להתמודד עם זה. למשל ייתכן שבשלב מסוים נכון יהיה להגדיר ערכים מסוימים כ"בשלים" כדי להקטין את עול התחזוקה על ערכים טובים דיים. 77.125.94.250 08:55, 4 ביוני 2014 (IDT)
המצב שתיארת עלול להתגשם, פרט לדבר אחד - שעם הזמן יהיו פחות ערכים חשובים לכתוב. אולי יש חשש כזה לגבי הוויקיפדיה האנגלית על מליוני ערכיה והמוני עורכיה, אבל עד שהוויקיפדיה העברית תכסה את כל הערכים הטובים, הנחוצים והחשובים, יעברו עשרות שנים, ועד אז יהיו הרבה מאד נושאים חדשים ומתחדשים לכתוב עליהם. השאלה היא, כמה עורכים טובים, אחראים ומסורים יהיו בכל זמן נתון, וכמה מנטרים וויקיגמדים יתגייסו למלאכה הסיזיפית של תחזוקה מתמדת. על כך אין לאיש תשובה ואפשר רק לקוות לטוב ולפעול בכיוון הנכון, שוודאי איננו מה שהציע הכותב האנונימי הראשון בפסקה הקודמת.שלומית קדם - שיחה 09:19, 4 ביוני 2014 (IDT)
ובהמשך לדבריה של שלומית אוסיף, כי רק בתחום ההיסטוריה של קהילות יהודיות בעולם, חלקן חרבו לעד וכן בתחום בתי כנסת, מקוואות ובתי עלמין ייחודיים, קיימים ערכים רבים בשלל שפות זרות, אך לא בעברית. על כך נוסיף לדוגמא את המיזם החשוב הזה: ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/הכחלת מפות מיקום, הרי שקל להסיק שיש "עבודה" לזמן ממושך. נכון, יש בעיה של סדרי עדיפויות של עורכים, בעיקר צעירים. רבים ירוצו לכתוב על פליט ריאליטי, או שחקן מתחיל כזה או אחר שזה עתה זכה לעשר דקות תהילת שווא ומחר יככב בזוגיות עם פליטת ריאליטי אחרת, ורק מעטים יקדישו את זמנם לחומר הנ"ל. כך שהשאלה המרכזית ככל הנראה איננה של כמות, אל של איכות לאורך זמן. יש לציין, כי מיזמי שיתוף פעולה עם האקדמיה עושים צעדים יפים מאד בתחום העלאת האיכות. Assayas שיחה 11:00, 4 ביוני 2014 (IDT)

הבעיה העיקרית שנובעת מהכתבה באתר הארץ ומהטוקבקים למטה, היא בעיה שרוב הוויקיפדים עיוורים לה ולא מוכנים לשמוע אותה. הבעיה הזאת היא תחושת העליונות, האגרסיביות והנוקשות של העורכים הוותיקים. כאב לי מאוד לקרוא את הטוקבקים הרבים בכתבה שמדברים על כך, וזה מעיד הרבה מאוד על קבלת הפנים העגומה שאנחנו מציגים לעורכים ולאנונימיים מאחורי הקלעים של הערכים. ההתנהגות הזו לא פסחה גם עליי, שכן עם הזמן והניסיון שצברתי פה, נהייתי יותר ויותר חסר סבלנות כלפי עריכות זוטרות של אנונימיים, או של משתמשים חדשים שעדיין אין להם מושג מה הם עושים וזה חרפן אותי. ואני מבין שהייתי בדיוק כמוהם, ואיך שהוא, בלי לשים לב, סיגלתי לעצמי את אותה התנהגות שקיבלתי מכמה מהעורכים הוותיקים פה כשעשיתי טעות כלשהי. יש בהחלט הרגשה של לובי חזק ובלתי מעורער של עורכים פה בוויקיפדיה העברית, שמסנן בקפדנות את הנכנסים אליו, ודוחה בברוטליות אנשים שלא מסוגלים לתרום/לא חכמים מספיק להיות חלק מפרוייקט וויקיפדיה. כיוון שאני חלק מההצגה הזו, וכיוון שאני מכיר את ההתנהלות הזו מפה, מבפנים ומודע לה היטב, אני חושב שעלינו לעשות צעדים משמעותיים. חלק מהעורכים הוותיקים מאוד פה רואים עצמם אולי כ"מנהלים" של האנציקלופדיה בגלל הניסיון שלהם והכוח שהם צברו כבר, והם וגם אני וכולנו שוכחים דבר אחד חשוב - האנציקלופדיה הזו היא חופשית. לכל אחד יש את הזכות לכתוב ולערוך פה. מי אנחנו שנגיד למישהו שהוא משחיתן (אם לא השחית בצורה ברורה), שהוא צעיר מדי, שהוא אידאולוגי מדי, שהוא חצוף מדי, רק בגלל שלחלק מהעורכים זה לא בא טוב בעין, וזה מפריע לעבודת הקודש שלהם? תאמינו לי, שאני בהחלט מתקשה להתייחס לשאלה הזו, כי לא בא לי, ונהייתי גם אני חלק מהאליטה השמרנית פה. אל תהיו כל כך מופתעים, הסיבה היחידה שאין מספיק עורכים חדשים, זה כי מי שניסה וגורש, מפחד לחזור, ומספר לאחרים, ואולי מה שמסופר על דרך התנהלות העניינים כאן היא בהחלט נכונה ואנחנו לא מוכנים להקשיב לזה בכלל, כי אנחנו יותר מדי מקובעים, יותר מדי חכמים, יותר מדי מנוסים. השחתות וטעויות תמיד יהיו מי שיתקנו, ועל מי שעושה רע, תמיד יש אחד שעושה גם טוב. השאלה אם נצליח להפוך את מי שלא עושה טוב בהתחלה לעושה טוב, ולא להבריח אותו מפה בבושת פנים. הסובלנות היא בהחלט מאיתנו והלאה. אולי לחלקכם יהיה קשה לשמוע את הדברים הללו, אבל לחלקכם זה יישמע נכון וצודק. צריך לשנות את המדיניות הנוקשה פה - מהדיקטטורה של אילי הידע, לשלטון העם הפשוט. וויקיפדיה שייכת לעם, ולא לנו. חשבו על כך, כי אני כבר חשבתי. FireSky - שיחה 14:00, 4 ביוני 2014 (IDT)

כאן הוסרה עריכה של טרולית
אתה מבצע כרגע עוול כפול. גם כלפי חלק מקהילת העורכים כאן, שגם אם הם חוזרים ומבצעים שגיאות קשות הם מקדישים עצמם תוך הקרבה אמיתית למיזם ללא תמורה מוחשית מתוך אמונה תמה בצדקת דרכם ועשיית הטוב בדעתם; וגם כלפי עצמך והעמדה שאתה מייצג, שבעצם הגידופים שהשמעת כרגע ערלת במו ידייך את אוזניהם של האנשים שאליהם אתה פונה. R.G. - שיחה 15:49, 4 ביוני 2014 (IDT)
אם מפריע לך היחס למשתמשים חדשים, אתה מוזמן להתמקד בסיוע להם. באופן כללי יש הרבה מאוד דברים ש"צריך לעשות" ואם משהו חשוב לך, עדיף שתשקיע במימושו. יש לך הצעות מעשיות מעבר לטענה ש"צריך לעשות משהו"? Tzafrir - שיחה 16:33, 4 ביוני 2014 (IDT)
הצטרפות לצוות החממה תהיה צעד בכיוון הנכון. גילגמש שיחה 16:57, 4 ביוני 2014 (IDT)

בוויקיפדיה העברית יש 251,785 ערכים (לשם השוואה: אנציקלופדיה ynet קמה מעט לפני ויקיפדיה העברית, אך במשך כל השנים הללו כמעט לא חל שינוי במספר הערכים שבה, ולערכתי מדובר בפחות מ-10,000 ערכים). זה לא קרה בזכות אליטה שמגרשת כל מי שמנסה להתקרב לכאן. זה קרה רק מפני שוויקיפדיה העברית היא אכן אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך. אין שום הסבר אחר להישג מדהים זה.

אני רוצה שאחד מכל חוזי השחורות לעתידה של ויקיפדיה יבוא ויגיד שלפני 11 שנים, כשנוסדה ויקיפדיה העברית, ואפילו לפני 10 שנים או 9 שנים, האמין שוויקיפדיה תגיע למקום שבו היא נמצאת היום (אני לא האמנתי בכך, אבל בכל זאת ניסיתי). כשם שנדרשה אופטימיות לפני 11 שנים, היא נדרשת גם עכשיו - אין חשש לעתידה של ויקיפדיה.

עיון בתגובות לכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" מגלה המון זעם כלפי "שליטי" ויקיפדיה. הזעם אינו מטריד אותי, אני משוכנע שכל העורכים שמתלוננים שעריכתם נדחתה לא ניסו לערוך ערך במדעי הטבע או בתורת הספרות, אלא ערך בתחום הצר שבין אם תרצו להקרן החדשה לישראל. בכל זאת מטרידה אותי שאלה: מבין כל הרבבות שנהנים מוויקיפדיה מדי יום, איך זה שאין אחד שיבוא ויגיד מילה טובה ב"הארץ"? דוד שי - שיחה 17:22, 4 ביוני 2014 (IDT)

כן, ככה זה. תודה לא נשמע מהם. גילגמש שיחה 17:26, 4 ביוני 2014 (IDT)
אני לא יודע מי פנה אליי ומי פנה לאנונימי, אבל ההצעה המעשית שלי זה שקודם כל, כל הויקיפדים הוותיקים ינסו להיות קצת יותר נחמדים, אדיבים, לא מתנשאים, שיבינו שמי שצעיר מהם ובעל פחות ניסיון מהם לא תורם פחות מהם לוויקיפדיה, זה הכל. אני רק רוצה שהעורכים כאן יבינו את זה. אחרי ההבנה, השיפור כבר יגיע לבד. כדי לעשות את ה"הרבה דברים שצריך לעשות", אנחנו צריכים יותר כותבים, הרבה יותר. והגישה השמרנית והסגורה של "חכמים קודמים לכל", היא בעייתית מאוד. כמו שאמרתי, בנוסף למשיכת כותבים נוספים באוניברסיטאות ובבתי הספר, שזהו צעד מבורך בפני עצמו, זה לא מספיק. וויקיפדיה צריכה להיות לא רק מאגר שימוש בלבד כפי שהיא נמצאת היום. היא צריכה להיות באמת הכלי שהיא יועדה להיות, שכולם יוכלו לערוך אותה באמת. צריך לפתוח בהסברה מסיבית, פריצה לכל הרשתות החברתיות וקריאה להמוני דוברי השפה העברית לבוא ולהתנחל בוויקיפדיה. אנשים מכל גווני האוכלוסייה צריכים לבוא ולהשתתף ביצירת האנציקלופדיה. אבל עכשיו, וויקיפדיה העברית עדיין לא הבינה שהיא במאה ה-21, אנחנו לא משווקים את עצמנו מספיק, אפילו דף הפייסבוק שנפתח לאחרונה בפייסבוק בעל רק 600 לייקים, זה נראה רציני? זה בגדול השאיפה שלי. אם מישהו חושב שאני יכול לעשות את זה לבד, הוא טועה. צריך משהו גדול שימשוך הרבה אנשים. דוד, אתה צודק, וויקיפדיה העברית בהחלט השיגה המון עד עכשיו. אבל אין שימוש בכלל בכל הכלים שבשנת 2014 אמורים להביא לוויקיפדיה המוני כותבים חדשים. לרוב האנשים בכלל אין מושג שבאמת הם יכולים לערוך בוויקיפדיה לבדם, בלי שמישהו יגיד להם משהו, זה נראה להם כמו פרוייקט לפרופסורים ולאנשים עם יותר מדי זמן פנוי. בשאלה היא איך מושכים את ההמונים לא נראה שמישהו עסק עדיין. FireSky - שיחה 17:30, 4 ביוני 2014 (IDT)
FireSky, אני עסקתי בשאלה איך מושכים את ההמונים, (וגם דואגים שלא יברחו). והתשובה, דואגים שהאווירה במיזם תהיה נעימה ומפרגנת, ואז תהיה תדמית טובה למיזם, וכותבים לא יפרשו, אלא ימליצו לחבריהם ולקרוביהם בלב שלם להצטרף ולכתוב כאן, ולא להפך. יש כאן נטיה להתעלם מכל מיני סימנים מדאיגים, למשל ירדנו ל-28 מפעילים מתוכם רק 2 מפעילות. חלק נכבד מהמפעילים שפרשו, נעלמו לגמרי או כמעט לגמרי. הוותיקים שפרשו גם לא מעדכנים את הערכים שהם כתבו, כלומר לא כיף להם לחזור לכאן אפילו בקטנה. גם קצב כתיבת הערכים ועדכונם ירד ועוד. אגסי - שיחה 18:06, 4 ביוני 2014 (IDT)
זה בדיוק מה שאמרתי, זה צריך להתחיל קודם כל ביחס העורכים הוותיקים. השאלה אם זה יקרה או לא, זאת כבר בעיה שלהם. הפתרון היותר ריאלי, יהיה הסברה רחבה באינטרנט ובכל מקום המוני אפשרי. FireSky - שיחה 18:10, 4 ביוני 2014 (IDT)
דוד, מאחר ויעל נכחה בדיון הזה בסגנונה הידוע, לא אתפלא עם רוב המתקפות שם הם שלה. היא הרי יצאה בכאבה למסע כנגד ויקיפדיה העברית בכל מקום אפשרי, אני לא הייתי לוקחת ברצינות את ההתקפות שם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:15, 4 ביוני 2014 (IDT)
FireSky ואגסי, אולי ההתקפות הכוללניות שלכם כלפי עורכים ותיקים הן בין הגורמים להיעלמותם מהשטח? כעורך ותיק די נמאס לי מהתלונות הכוללניות האלה, לעתים אפילו חצופות ואני מתאר לעצמי שחלק מהוותיקים שעזבו, גם הם לא חשו הנאה רבה מהתלונות האלה. FireSky, מי שחסר נסיון וחסר ידע, בדרך כלל יכול לתרום פחות ממי שיש לו נסיון וידע, לכן מה שדרוש לנו זה בעלי נסיון וידע. לא נבחל בתרומותיהם של צעירים חסרי נסיון וחסרי ידע, המצוידים ברצון טוב, אך תרומתם, לפחות עד שירכשו נסיון וידע, ללא ספק נופלת מתרומת ה"ותיקים" וה"ידענים" ומי שאומר דבר אחר, אינו אומר אמת. בברכה. ליש - שיחה 18:41, 4 ביוני 2014 (IDT)
ליש, תאר לעצמך שראש הממשלה יגיד שנמאס לו מהתלונות של האופוזיציה על המשבר הכלכלי והעוני, ושבגלל התלונות שלהם, אנשים יורדים מהארץ... אגסי - שיחה 18:56, 4 ביוני 2014 (IDT)
אני לא ראש ממשלת ויקיפדיה ואני לא חבר בממשלת ויקיפדיה. בוויקיפדיה אין ממשלה ואין ראש ממשלה ואתה, אגסי, אתה בעצמך אחד מהוותיקים. בברכה. ליש - שיחה 21:13, 4 ביוני 2014 (IDT)
פיירסקיי, להגיד שכיון שהוויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, כל אחד יכול לערוך בה, גם אם איננו יודע עברית, אם אין לו כל ידע ואם הערכים שהוא מעלה אינם תורמים דבר מלבד דיוני חשיבות, מחיקה או שכתוב, פירושו לגזור דין מוות על הוויקיפדיה כאנציקלופדיה אחראית ומהימנה. יש הבדל עצום בין מי שיש לו מה להגיד וגם יודע להתבטא ורק צריך עזרה בהלכות וויקיפדיה, לבין מי שכל מה שיש לו להגיד הוא בנושאי הבל חסרי חשיבות, שדינם מחיקה מהירה, וגם זה בשפת עלגים משובשת. אם כותב אידיאולוגי מדי ועל כן עריכותיו מוטות, יש לתקן אותן ולהעיר לו. חוצפה איננה מקובלת בוויקיפדיה כמו ביחסי אנוש בכלל, וויקיפד חצוף וגס רוח מעכיר את האווירה. גיל איננו מהווה גורם קובע מלכתחילה, ויש לנו עורכים צעירים מאד שתורמים לא פחות ואף יותר ממבוגרים רבים. יש גם סתירה בטענה, מצד אחד, שהעורכים הוותיקים הם שליטים מתנשאים, אליטה סגורה ודוחה, ומצד שני, שעורכים ותיקים פורשים. צריך לעודד חדשים ויש מי שעושה זאת בקביעות, וצריך גם לטפח את הכותבים הוותיקים במקום להשתלח בהם בכל במה אפשרית.שלומית קדם - שיחה 23:15, 4 ביוני 2014 (IDT)
אני רואה את הדברים בדיוק ההפך מFireSky ואגסי. אני בעד לגייס כותבים נוספים באוניברסיטאות, אבל חושב שזאת תהיה טעות קשה "לפתוח בהסברה מסיבית" ולקרוא "להמוני דוברי השפה העברית לבוא ולהתנחל בוויקיפדיה", בודאי לא באמצעות שיווק יזום. כותבים מהאקדמיה הם דבר מבורך כי הם באים בדיוק מהרקע המתאים לכתיבת אנציקלופדיה ועשויים להביא איתם ידע פורמאלי בכל מיני תחומים שאינם נחלת הכלל. את "ההמונים" לעומת זאת, אין צורך למשוך. כאן פועל סינון טבעי. מי שבאמת רוצה, מגיע לכאן, ואם זה ממש בוער בו (והרי זאת הרוח האמתית של המיזם הזה) הוא יצליח לחצות את הכביש הסואן בכניסה לויקיפדיה. זה לא מקום לכולם. החברים שלי עדיין מסתכלים עלי באופן מוזר ומתקשים להבין את התחביב שמצאתי לי, ובהחלט חושבים שהוא משותף "לאנשים עם יותר מדי זמן פנוי". זה ענין של משיכה טבעית. ויקיפדיה הגיעה לאן שהגיעה מבלי שמישהו ינסה למשוך מתנדבים באופן מלאכותי. הם באים בעצמם ואם מרגישים שזה בשבילם, גם נשארים. Liad Malone - שיחה 23:36, 4 ביוני 2014 (IDT)
ליעד, תודה. מזדהה עם כל מילה. ביקורת - שיחה 00:52, 5 ביוני 2014 (IDT)
ליעד, אני לא קראתי לפתוח במסע הסברה. לא לעשות כלום לשיפור המצב זה גם טעות. אגסי - שיחה 01:18, 5 ביוני 2014 (IDT)
הדבר הדחוף ביותר שטעון שיפור הוא דוקא לא הגדלת מספר הערכים ואפילו לא הרחבתם. הביקורת היחידה שאני שומע סביבי על ויקיפדיה קשורה באמינותה. מעולם לא שמעתי מישהו מתלונן למה לא נכתב ערך על נושא מסוים שחיפש, או למה הערך קצר מדי. מה שאני כן שומע, זה על פרטי מידע מפוקפקים, שלפעמים פשוט אינם תואמים לפרטים בערך מקביל באותו נושא, כי הם נכתבו בידי כותבים שונים, ועל עריכות נמהרות ש"הרגו" מוקדם מדי אמנים מפורסמים כשעדיין טופלו בבי"ח. אותה עריכה (זה היה ספי ריבלין?) נעשתה על ידי עורך ותיק או מישהו מ"ההמונים"? והרי אין זה חשוב כי בסופו של דבר התמונה שהצטירה בציבור על ויקיפדיה היא ש"הם כבר הספיקו להרוג אותו". ועכשיו לך תסביר מי זה "הם"... Liad Malone - שיחה 01:38, 5 ביוני 2014 (IDT)
מידע שגוי או השחתה ששרדו כמה דקות, לעיתם זוכים לחשיפה תקשורתית בגלל שזה פיקנטי, כמו "שחר פאר בושה לישראל", אבל זו לא הבעיה האמיתית. גם אם לא שמעת תלונות, עדיין יש המון תוכן לכתוב, וחסרים לנו וקיפדים שכותבים ומנטרים. אגסי - שיחה 02:04, 5 ביוני 2014 (IDT)
כי לא מנסים להקל על המפעילים, וכשהם עושים עבודה חשובה וקריטית במחיקה, שחזור וחסימה "משגעים" אותם כמו בדיון הזה. אם זה לא היה כזה כאב ראש להיות מפעיל היו יותר. ‏ישרוןשיחה 02:21, 5 ביוני 2014 (IDT)
הצד החיובי של הדיווחים על ההשחתות הללו הן שהן משקפות גם את מה שנאמר כאן בסקר (שהתייחס אמנם ל"ויקיפדיה" ולא דווקא לויקיפדיה העברית): יש התייחסות לוויקיפדיה כמקור אמין (עד כמה שזה מזעזע אותנו כמי שמעורבים בהכנתו של הנקניק). חשוב לזכור גם את זה. Tzafrir - שיחה 10:26, 5 ביוני 2014 (IDT)
מה שחסר הם כותבים שגם מנטרים ואת זה מקבלים רק מאנשים שהדבר בוער בעצמותיהם ומתמכרים. גיוס יזום של כותבים מכל השכבות ומכל הגילים, רק יעצים ויחמיר את המצב האבסורדי שקיים כבר ממילא: משתמשים חדשים מן "ההמונים" הופכים להיות הכותבים, ואילו ידענים ותיקים, שראוי שישקיעו את זמנם בפרויקטים מונומנטליים, מפנים מזמנם יותר ויותר (אמנם בהתנדבות) לטובת ה"נקיון" הנדרש אחרי ערכיהם ועריכותיהם של הכותבים החדשים. Liad Malone - שיחה 11:22, 5 ביוני 2014 (IDT)

את רובם של האנשים שמרגישים פגועים מאגרסיביות של האנשים שהשתלטו על ויקיפדיה אפשר לחלק לשניים: הראשון זה אנשים שבאו מתוך אינטרס (לרוב פוליטי) ונעלבו כשהובהר להם שהם לא יהיו חופשיים לקדם את האינטרס שלהם מסיבות אנציקלופדיות והאחרים הם כאלו שלא מתאימים להשתתף במיזם, חלקם מחוסר יכולת להסתדר עם שאר המשתמשים ולקבל את הכללים ואצל חלקם הבעיה היא ברמת הכתיבה ובהבנת האנציקלופדיה והעקרונות לפיהם עובדים כאן. אני מסכים עם פיירסקיי ואגסי שאת האחרונים אפשר ללמד יותר ולהשקיע בהם זמן ואולי חלקם יהפכו לוויקיפדים אבל בשביל זה צריך אנשים שיהיו פנויים לכך ופנאי הוא מצרך יקר ונדיר עבור מרבית הוויקיפדים.
כך או כך, כשבתוך שלושה שבועות נכתבים 54 ערכים במסגרת מיזם המונדיאל ועשרות ערכים קיימים נערכים/משוכתבים, קשה לי להזדהות עם טענות על שקיעה של ויקיפדיה. ‏ישרוןשיחה 02:21, 5 ביוני 2014 (IDT)

אני מסכים עם Lionster וממשיכיו בדיון זה. לא חושש מסופה של ויקיפדיה בעתיד הנראה לעין בגלל כתבה חוזת שחורות. יחד עם זאת, אני רוצה לנצל במה זו כדי לקרוא לFireSky (ולכל מי שחשובה לו ההתייחסות האדיבה והמזמינה לעורכים חדשים) להצטרף לצוות חונכי הויקיפדיה:חממה כדי לסייע לקבל פניהם של משתמשים חדשים שלא יודעים מימינם ומשמאלם. ברצוני גם להזכיר לכולם - העובדה שהאנציקלופדיה היא חופשית, לא אומרת שהדף יהיה מוכן לקבל כל דבר שייכתב עליו. יש חוקים לכתיבה אנציקלופדית, ויש קריטריונים לחשיבות אנציקלופדית ולמהימנות של מידע. כולם ידועים וחשופים למי שיבקש לראות אותם. אם יש תלונות על פעילות של עורכים המגבילים עורכים חדשים - זוהי עדות לעבודת הקודש שנעשית, ללא שום הכרת תודה או טפיחה על השכם, של המפעילים המעטים שיש לנו כאן אשר עושים ימים כלילות כדי שהאתר ישמור על רמה נאותה של מידע אמין ונגיש לכל. (ברור שלפעמים יש אי צדק, אולם מדובר ביוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל). גארפילד - שיחה 03:32, 5 ביוני 2014 (IDT)
אני מצטרפת וקוראת לכל המפעילים להיות פעילים ולסייע. לכל מפעיל יש תקופות שהוא פחות פעיל, אבל מצופה לפחות ממפעיל שקיבל בחודשים האחרונים את הרשאותיו, שיהיה פעיל ולא יציג מצג שווא כאילו יש מספיק מפעילים. ראו תרומות מפעילים בחצי השנה האחרונה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 08:45, 5 ביוני 2014 (IDT)
הערה קטנונית: גארפילד, לא יפה להאשים את עורכי ויקיפדיה החרוצים בעצלנות :-). יש במקרה איפשהו גרף של עריכה לפי שעות כדי לבדוק האם עורכי ויקיפדיה העברית אכן עושים לילות כימים? Tzafrir - שיחה 10:20, 5 ביוני 2014 (IDT)

"לימודי נשים ומגדר"[עריכת קוד מקור]

כידוע לי יש תואר כזה בתל אביב וחיפה. אני שואל את עצמי: או שזה אני שלא מבין משהו, או שעצם קיום המסלול הוא הכרזה פטריארכלית מובהקת?

הרי עצם זה קוראים לתואר "לימודי נשים ומגדר" מתייחס לאישה בתור איזו תופעה השונה מאדם רגיל שצריך לחקור במיוחד. וזה שכותבים "נשים ומגדר" מראה שהנושא של הלימודים הוא חקר האישה ולא הבדלים בין מגדרים או דברים שקשורים ליחס בין המינים וכדו'. אני מניח שהשם הזה הוא בעצם שם למסלול ל"לימודי פמיניזם", פשוט מאיזשהן סיבות החליטו על שם אחר. ואז המסלול מחטיא את המטרה: במקום לתאר אישה כאדם שווה לגבר מכל בחינה( שזאת המטרה המוצהרת של פמיניזם), עושים הבחנה מיוחדת ומתארים את הנשיות כמשהו שמצריך תואר שלם בשביל להבין אותו. 79.183.181.202 17:34, 4 ביוני 2014 (IDT)

זו לא המטרה המוצהרת של הפמיניזם. לטעון זאת זה בערך כמו לטעון שאבולוציה משמעה הישרדות החזקים. סתם ציטוט לדוגמה מתוך הערך:

המשותף לכל הזרמים השונים המרכיבים את התנועה הפמיניסטית טמון ביציאה נגד אפליית נשים, שאת ביטויה ניתן למצוא בהדרתן של נשים ממוקדי הכוח הפוליטיים והחברתיים, כמו גם במאבק נגד תפיסת העולם המציבה את הגבר במרכז ואת האישה בשוליים. בל הוקס, פמיניסטית רדיקלית של "הגל השני", הגדירה את הפמיניזם בספרה כ"תנועה לסיום הסקסיזם, הניצול הסקסיסטי והדיכוי הסקסיסטי".

ערןב - שיחה 01:05, 5 ביוני 2014 (IDT)


עצומה[עריכת קוד מקור]

בקישור הזה [3] מגיעים לעצומה הקוראת לשינוי היחס המחפיר לנשים בהודו, בעקבות אונס של שתי נערות צעירות, שהביא לתלייתן. קראו והוסיפו חתימה. חשוב! שלומית קדם - שיחה 10:30, 7 ביוני 2014 (IDT)

למה זה חשוב? כי כתוב באינטרנט שזה חשוב? מאיפה הנתון שלפיו 600 מליון נשים הודיות בסכנה? איך חתימה על העצומה תתרום להקטנת הסכנה הזו (אם קיימת)? הם מזכירים תוכנית בשם Womanifesto. מהי? התוצאה הראשונה בחיפושי היא אומנותית במקצת. בכל מקרה, נראה לי שהמקרה שהעלה את הנושא לתודעה לא מוזכר אצלנו באף ערך. Tzafrir - שיחה 12:29, 7 ביוני 2014 (IDT)
חשוב מאוד שיחול שינוי ביחס לנשים בהודו. האם חתימתי על עצומה תתרום לשינוי? אני מפקפק בכך. דוד שי - שיחה 13:24, 7 ביוני 2014 (IDT)
איננ י יודעת אם החתימה על העצומה תגרום לשינוי, אבל הנחת מוציאי העצומה היא, שממשלת הודו מעוניינת מאד בתיירות בכלל ולעיר המקדשים ואראנאסי, עכשיו משקיעים הרבה בפיתוחה, בפרט. עצומה המונית, אם יצליחו להגיע למספר היעד של 2 מיליון חתימות, עשויה לשנות. בכל מקרה, אם כל אדם יאמר, שחשוב מאוד שיחול שינוי אבל הוא מפקפק בתרומה שתביא חתימתו הוא, איש לא יחתום וכמובן גם לא יושג שינוי. בעצומות קודמות בנושאים שונים הושגה המטרה. בכל מקרה, חתימה על עצומה היא מעשה קטן וקל מאוד, ואינני רואה סיבה שלא לחתום על משהו שאנו משוכנעים בצדקתו, בין אם חתימתנו משנה משהו או לא. ולצפריר, האם לא קראת/שמעת על מעשי אונס, התעללות ורצח בנשים בהודו, הן במקומיות והן בתיירות? הייתי חושבת, שחשיבות הנושא ברורה מאליה ולא משום ש"כתוב באינטרנט". ובאותה רוח, האם משהו חסר חשיבות משום שאיננו מוזכר אצלנו בשום ערך? אינני עושה דברים משום האניטרנט אמר ואינני נמנעת מעשייתם משום שעוד אין ערך בוויקיפדיה העברית (באנגלית יש). ואמנם כן, לפי היחס הנוכחי לנשים בהודו, 600 מיליון נשים נתונות בסכנה, ומעורבות של הציבור הכלל-עולמי לפחות תגיד משהו להודים ואני מקווה שגם תצליח לשנות משהו. אינני רוצה להזכיר ימים אחרים ומקומות אחרים, שם נעשו דברים מחרידים והעולם שתק.שלומית קדם - שיחה 14:49, 7 ביוני 2014 (IDT)
ראו פרשת האונס הקבוצתי בדלהי וערכים נוספים בוויקיפדיה האנגלית.שלומית קדם - שיחה 15:10, 7 ביוני 2014 (IDT)
אכן קישרתי לערך שגוי באנגלית. משום מה זכרתי שהוא היה במומבאי. טעות שלי. בכל מקרה: מה צריך לעשות? ולמה צריך לעשות דווקא את מה שמי שהעלו את העצומה דורשים? מה הם דורשים, בדיוק? האם את מתייחסת לחתימתך בביטול כה רב? האם התהודה הרבה שהמקרים האמורים זוכים לה לא מספיקה? האם ההודים מקבלים בברכה התערבות בענייניהם הפנימיים? מה אפשר לעשות? אולי להתחיל משיפור הערך על האונס ובכלל תיעוד התופעה הזו בוויקיפדיה העברית. Tzafrir - שיחה 17:12, 7 ביוני 2014 (IDT)
עוד נקודה: הודו היא המדינה המאוכלסת בעולם, ולכן סביר מאוד שיהיו בה הרבה מקרי אונס. לפי הערך בויקי האנגלית הסטטיסטיקה המדווחת בהודו היא על שני מקרים למאה אלף נפש (להשוואה: מערב אירופה: 8.1 מקרים, אמריקה הלטינית: 14.7 מקרים, מדינות אפריקה הדרומית: 40.2). מצד שני הנתון הזה נובע מן הסתם גם מתת דיווח ואולי גם מהגדרה מקלה. יש נתונים טובים יותר? Tzafrir - שיחה 17:35, 7 ביוני 2014 (IDT)
שני מיליון חתימות בלבד? לדעתי זה מספר לא משמעותי, שלא משקף דבר. בהודו יש כמליארד בני אדם, נניח שמספיק ש-10% מהם יחשבו שמשהו חשוב, על מנת שממשלת הודו תחליט להתייחס לנושא. זה אומר 100 מיליון חתימות מתוך הודו ועוד לפחות כמספר הזה מחוץ להודו כלומר 200 מיליון חתימות. XX-59-40 - שיחה 15:19, 7 ביוני 2014 (IDT)
הלוואי, אבל בינתיים כדאי בכל זאת לחתום. לגבי חתימות של אזרחי הודו, אני די סקפטית, בעיקר כשמדובר בקסטות המנודים, שלא מעניינות שם אף אחד. בכל אופן, אם באמת ייאספו 200 מיליון חתימות, נדע שחתימותינו בעצומה הזאת הן אחוז אחד מן הכלל.שלומית קדם - שיחה 16:27, 7 ביוני 2014 (IDT)
זה באמת חשוב. חבל שלא מדווחים על כך בהרחבה בחדשות ומתעסקים שוב ושוב בעוזרת המפוטרת מבית ראש הממשלה או שטות אחרת. גילגמש שיחה 17:53, 7 ביוני 2014 (IDT)
כנראה שמצב הנשים בהודו לא מזהיר, אבל האם הוא באמת מחפיר יותר מבשאר מדינות העולם השלישי? האם מצבן בהקשר של אונס וכו' גרוע יותר בהודו מאשר בישראל, בארה"ב, בשוודיה? אני לא יודע, וכנראה שגם מפיצי וחותמי העצומה לא יודעים. מקרים של אונס ורצח קורים גם בישראל (חיפוש קצר בגוגל ותמצאי מקרים שכבר שכחת), ואפילו אם במדינת ישראל זה קורה אחת לשנה, שנתיים ואפילו 5, אז במדינה של פי 150 תושבים, צפוי, עם כל הצער, שיהיה מקרה כזה אחת לכמה ימים. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:56, 8 ביוני 2014 (IDT)
עדיין, גם אם שיעור המקרים בהודו לא שונה מהשיעור העולמי הממוצע, זה בכל זאת לא מספיק. אני מתנגד למעשים כאלה, גם אם הם מעטים. גילגמש שיחה 10:00, 8 ביוני 2014 (IDT)
אינני יודעת מה המצב בשבדיה, למשל, ואין לי ספק שגם בישראל וגם בארה"ב יש מעשי אונס (ולא, לא שכחתי את מעשי האונס המחרידים שארעו בישראל בשנים האחרונות) אבל לא בזה מדובר. ההבדל הוא ביחס הציבור למקרי אונס, ראיית האישה כחפץ עובר לסוחר, שאם איננה מקבלת בשתיקה ובסהכמה את המעשים, היא ראויה לכל מעשה אלימות, לרבות רצח, כי בעיני ההודי הממוצע (בוודאי לא כולם), גבר זכאי לכל אישה שהוא רואה וחפץ בה ולה אין כל זכות לסרב, להתגונן או להיאבק נגדו. גם אלה שאינם נוהגים כך בעצמם, נוטים להאשים את הנשים, בעיקר אם העזו לצאת לרחוב בלי להתעטף מכף רגל עד ראש. על כך בעיקר מתריעה העצומה, כי מעשי אונס, כמו כל פשע אחר, קיימים וימשיכו להתקיים בכל העולם, השאלה איך רואה אותם הציבור. ומה שנוגע לאפריקה ולארצות מוסלמיות, כבר היו עצומות בנושא זה, הודו איננה היחידה, לצערנו.שלומית קדם - שיחה 16:27, 8 ביוני 2014 (IDT)
יש שינוי גדול בהודו. דווקא החשיפה של המעשים האחרונים נותנת מקום לתקווה. יש מעבר גדול מן הכפרים לערים, נשים משכילות יותר, יולדות פחות ויוצאות לעבודה. רק באזורים מסוימים (וצפופים) בצפון המצב עדיין פחות טוב. הודו על מיליארד ורבע תושביה רחוקה עדיין מן המערב מאוד, אבל השיפור קיים וימשיך. לצערי, דווקא במדינות כמו פקיסטן, מצרים, ניגריה, ומדינות רבות באפריקה, השיפור ביחס לנשים עדיין מתמהמה. איתן - שיחה 13:33, 20 ביוני 2014 (IDT)

הוכרזו הפותרים של חידות המיזם קצרמרמירוץ - סבב 11, ונפתח סבב 12[עריכת קוד מקור]

הוכרזו הפותר והפותרת של חידות המיזם קצרמרמירוץ בסבב ה-11. נפתח סבב 12. אתם מוזמנים לנסות את כוחכם, לבחון את מצב הידע שלכם, ולערוך קצרמרים לרוב. ביקורת - שיחה 10:13, 9 ביוני 2014 (IDT)

השבוע, ישנן חמש חידות, להלן המסלולים המוצעים לפתרון:

  1. ערך מוצא: ויה ונטו ==> ערך סיום: עיראק אל-אמיר.
  2. ערך מוצא: חמש חמש ==> ערך סיום: כרומטידה.
  3. ערך מוצא: מטריצה חיובית ==> ערך סיום: אין מוקדם ומאוחר בתורה.
  4. ערך מוצא: שארל ניקול ==> ערך סיום: משרד החימוש.
  5. ערך מוצא: גרטרוד קראוס ==> ערך סיום: באנאוסוי.

בהצלחה

האם ישנם ערכי חירות ושלום בספרי הנביאים?[עריכת קוד מקור]

או שאכן מדובר בסתם סיסמאות כפי שטוען בלהט ירון לונדון (דקה 15)? השאלה נובעת מחוסר בקיאות ולא מקנטור חלילה. WIO778 - שיחה 00:29, 10 ביוני 2014 (IDT)

דברי הנביאים מלאים בערכי חירות. למשל, נחום כותב: "ועתה אשבור מטהו מעליך ומוסרותיך אנתק וצוה עליך ה' לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות". כלומר, נחום רואה הקבלה בין המיסים הכבדים שגבו מלכי אשור לעבודה זרה. ספר מלכים מבקר את שלמה קשות על המיסים הכבדים שהטיל. ירמיהו יוצא נגד מלכי יהודה שבנו ארמונות על גב העם במקום לדאוג לצדק. סיפור נבות היזרעאלי הנה אמירה חרותית ממדרגה ראשונה. אני בטוח שאוכל לאסוף עוד עשרות דוגמאות.
לגבי השלום, השאלה היא מה אתה מגדיר שלום? אם ההגדרה שלך היא שיש להכנע לאויב צמא דם שמיילל שהוא מסכן, תוכל כנראה למצוא על כך רק בהברית החדשה. אם הכוונה היא להמנע ממלחמות אבודות, תוכל להתבסס על ירמיהו. אם הכוונה היא לכך שהשימוש בכח הנה אופציה אחרונה, שיש להשתמש בה כדי להגן על החירות, אז התנ"ך מלא בכך. ספר מלכים ודברי הימים מלאים בהטפה נגד מלחמת אחים. הסיפור של יואש ואמציה בוודאי מטיל מסר נגד חרחור מלחמה. כך גם סיפורו של אבימלך בן גדעון. יש עוד הרבה. עדירל - שיחה 02:02, 10 ביוני 2014 (IDT)
שאלתך דומה לשאלה הבאה: כמה עולה זוג מכנסיים ליתום? השאלה היא כמובן מה משמעותה של 'חרות' ו'שלום' אצל הנביאים. 109.186.55.255 11:22, 10 ביוני 2014 (IDT)
הערה טכנית: בברית החדשה, בעזרת התבנית {{ה}}. Tzafrir - שיחה 14:50, 10 ביוני 2014 (IDT)

שיתוף פעולה עם משרד החינוך-תלמידי בי"ס יכתבו לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

זה מה שכתוב בכתבה מהיום ב"ישראל היום": "...כעת, יוזמה חדשה של משרד החינוך תנסה להפוך את היוצרות ולגרום לכך שהתלמידים יעשו דווקא את הדרך הארוכה, ויכתבו ערכים באתר. היוזמה עלתה במהלך פגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין שר החינוך הרב שי פירון, לבין יו"ר קרן ויקימדיה העולמית יאן־בארט דה וריידה, שבמהלכה סוכם כי במסגרת הלמידה המשמעותית משרד החינוך יטמיע בשנים הקרובות גם את שיתוף הפעולה עם ויקיפדיה. כך, למשל, מורים להיסטוריה, לגאוגרפיה ולמדעים יעברו השתלמויות מקצועיות וידריכו את התלמידים להשלים ערכים. כמו כן, נבחנת האפשרות שתלמידים דוברי שפות זרות יכתבו ערכים על ישראל גם באתרים של ויקיפדיה בחו"ל, במטרה לחזק את תדמיתה של ישראל בעולם. במשרד החינוך מדגישים כי מדובר במצב שבו כל הצדדים יוצאים מנצחים: מצד אחד אתר ויקיפדיה מרוויח ערכים חדשים ומצד שני כתיבת הערכים גורמת לכך שהתלמידים מתנסים בחקר ובאיתור מידע, בעריכת מידע, בסינונו ובמתן תוקף מהימן. יצוין כי זהו שיתוף הפעולה המערכתי הנרחב הראשון בעולם בין מערכת החינוך לתנועת ויקיפדיה. שר החינוך הרב שי פירון הסביר כי "חשוב לנו שמערכת החינוך בישראל תוביל בחדשנות, ושיתוף הפעולה עם ויקיפדיה מהווה הזדמנות נפלאה לחשוב מחוץ לקופסה ולאפשר לתלמידים בישראל לעשות דברים משפיעים שמהם ייהנו גם אחרים". דה וריידה אמר כי "ישראל היא כיום מהמדינות המובילות בשילוב של ויקיפדיה במערכת החינוך והאקדמיה". אגסי - שיחה 11:30, 10 ביוני 2014 (IDT)

זה נהדר, אבל אם יאן־בארט דה וריידה נפגש עם שר החינוך הוא לא יכל לבקש ממנו לוותר על הזכויות על האנציקלופדיה החינוכית? זה יתרום הרבה יותר מנסיון להביא ילדים שבקושי יודעים לכתוב, לערוך בויקיפדיה. עדירל - שיחה 12:00, 10 ביוני 2014 (IDT)
זה לא נהדר. תלמידי בית ספר יסודי-חטיבה, למעט כמה גאונים בודדים, לא נועדו לכתיבה בויקיפדיה. הם לא יודעים לכתוב, והם לא יודעים להשתלב בקהילה. עידוד גורף לכך - יהיה טעות אסטרטגית. מה המספר של פירון? • צִבְיָהשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ד 13:04, 10 ביוני 2014 (IDT)
צִבְיָה, אף אחד לא מתכוון שתלמידים יערכו בויקיפדיה. הכוונה היא לשחרר הצהרות כדי להשיג כותרת בעיתון ולהראות שהמערכת חדשנית ומלאה בפרוייקטים מעוררי כבוד. אין כל כוונה לממש את ההצהרות הללו בפועל וגם אם יש כוונות, אין למערכת יכולת לגרום לזה לקרות, כך שזה לא יקרה. עדירל - שיחה 13:11, 10 ביוני 2014 (IDT)
קודם כל, אני בטוח שמיכל לסטר תוכל להסביר יותר טוב את היוזמה. זה לא מדויק שזו הצהרה שלא תתממש והיא כבר מתממשת במספר מקרים ותממש בעתיד. יואב נכטיילרשיחה 14:52, 10 ביוני 2014 (IDT)
אני מסכים עם צביה. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 15:25, 10 ביוני 2014 (IDT)
לא נראה לי שזה מיועד לתלמידי בית ספר יסודי, אלא לתלמידי החטיבה העליונה. חוץ מזה, לתלמידים יש יתרון מובהק על מבוגרים עקב הזמן הפנוי הרב שיש להם. רובם המוחלט כמובן לא יבזבזו אותו על וויקיפדיה, אבל אם התוכנית הזו תצא לפועל, ילדים שכן מחפשים מקום לשפוך בו את ידיעותיהם, יבואו לוויקיפדיה. אז צִבְיָה, אל תפסלי מגזר שלם על הסף. FireSky - שיחה 15:32, 10 ביוני 2014 (IDT)
עדירל העמותה פונה השבוע למשרד החינוך בנושא ויתור על זכויות של האנציקלופדיה החינוכית. צִבְיָה אין הכוונה לעבוד עם תלמידי בית ספר יסודי כלל. הדגש הוא עבודה עם מחוננים ו/או חטיבה עילונה. זה מה שהצגנו לשר וחשוב לא פחות למנהלי האגפים במשרד.לסטר - שיחה 16:07, 10 ביוני 2014 (IDT)
סורי, גם מחוננים בגיל ההתבגרות בבעיה. הם לא מסוגלים לשמוע ביקורת. מטיפים להם שנים שהם כל כך חכמים, שדי מובן להם מאליו שכל מה שהם כותבים או חושבים נכון. ולא שאני מזלזלת ולא שאני מכלילה, אבל כך הניסיון למדני. לדעתי, פחות מכיתה י'/י"א - אין טעם לעשות גיוס כללי.
משתמש:FireSky, לתלמידים אולי יש יתרון מובהק בעניין הזמן, אבל חסרון מובהק באשר ליכולת הכתיבה. מה לעשות. הילדים הללו יגדלו, ויגיעו לויקיפדיה בדרכים אחרות. • צִבְיָהשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ד 19:23, 10 ביוני 2014 (IDT)
עד כה לא צברנו נסיון מספיק עם כתיבה מאורגנת של בני נוער בוויקיפדיה. מרבית הכותבים הצעירים שלנו מגיעים לפה באופן עצמאי ולא דרך בית הספר. התקיימו, אמנם, מעט סדנאות בבתי הספר, אך עד כה לא נרשם גידול משמעותי במספר הכותבים בעקבות סדנאות אלה. אני לא פוסל מראש השתתופתם של בני נוער בכתיבה בוויקיפדיה. עם ליווי מתאים זה יכול להצליח. חשוב לשתף פעולה עם משרד החינוך במיזם כזה. בסך הכל יש לנו הרבה בני נוער שהיו כותבים מוצלחים, מפעילי מערכת. אפילו הבירוקרט הנוכחי, ערן, התחיל את כתיבתו בוויקיפדיה בעודו נער. אני לא חושב שיש פה בהכרח בעיה. כדאי לשתף את החממה בטיפול בערכים האלה ובמציאת חונכים. אני יכול להוסיף בתור ששימשתי חונך למספר בני נוער בוויקיפדיה בעבר ובהווה. לדעתי, עם ההכונה הנכונה אפשר לשלב אותם בהדרגה בכתיבה שוטפת באתר. גילגמש שיחה 19:39, 10 ביוני 2014 (IDT)
אני בהחלט בעד שויקיפדיה תקלוט בני נוער ושתשתף פעולה עם היוזמות הללו של משרד החינוך. נוער יגיע אלינו כפי שהגיע בעבר, ואולי אף יותר הודות לחשיפה. כתיבה מאורגנת, בדומה לכתיבה של הקורסים האקדמאיים, באיזה יוזמה של משרד החינוך לקפיצה גדולה קדימה, תכשל כמו הקפיצה הגדולה קדימה, כי משרד החינוך אוהב יוזמות נוצצות במקום להתעסק במטלה היומיומית האפורה של הוראה ודאגה ללמידה. עדירל - שיחה 22:18, 10 ביוני 2014 (IDT)
במהלך החודשים האחרונים אספנו מידע על הפעילויות השונות שנערכו עד כה בבתי ספר על מנת לבנות מודל עבודה. במקביל, נערכו פגישות עם גורמים במשרד החינוך בהם הדגשו שקהל היעד המיטבי לעריכה הוא תלמידי חטיבה עליונה ותלמידים מחוננים. יאן-ברט אפשר לנו להעביר את המסרים עד לשר החינוך Face-smile.svg. נשמח לעוד מתנדבים לליווי כיתות מחוננים. תודה. לסטר - שיחה 23:17, 10 ביוני 2014 (IDT)
אני רוצה להזכיר לכותבים כאן את גל אורן, למשל, שהתחיל לערוך כאן כנער וכתב כמה ערכים מומלצים, ואת משתמש:בנימין, שנשא לפנינו הרצאות מעניינות, ערוכות ומוגשות היטב, בשני מפגשי ויקיפדיה ב-2013 וב-2014, ואת משתמש:נוי, שעשה דברים טובים בוויקיפדיה, ואלה רק חלק מבני הנוער שאני זוכרת עכשיו, כך שאין לזלזל ואין לבטל מראש. יש פוטנציאל וחשוב לממש אותו.שלומית קדם - שיחה 23:57, 10 ביוני 2014 (IDT)
אין כל כוונה לממש את ההצהרות הללו בפועל. nachum
אם אני יכול להוסיף: זו התמכרות לא בריאה וסביבה לא מתאימה לילדים בעליל. עזבו אותם בשקט עד שהם מגיעים לגיל מתאים. רועישיחה 12:44, 14 ביוני 2014 (IDT)
כי פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ וסנאפצ'אט הם בהחלט חלופה טובה יותר. FireSky - שיחה 20:45, 14 ביוני 2014 (IDT)
Like Thumbup.svg יואב נכטיילרשיחה 21:16, 14 ביוני 2014 (IDT)
כן. הם כן. אני לא צריך להסביר למה. רועישיחה 21:24, 14 ביוני 2014 (IDT)
אתה טועה. הכלים האלה משבשים לבני הנוער את המוח, ואני יודע, כי אני משתמש בהם. השפה שלהם נחלשת, הם הופכים לרדודים והדבר היחיד שמעניין אותם זה איזו תמונה להעלות עכשיו. אף אחד לא אמר שהם צריכים להפסיק להשתמש בהם. אני עורך בוויקיפדיה לצד כל אלה. אני אולי התמכרתי אליה, אבל לא התחרפנתי ממנה, בדיוק להפך. זה המקום השפוי היחיד שאני מצליח להירגע בו, לשים את כל הדאגות והלימודים בצד, ולעשות את מה שאני אוהב. אולי אתה חושב שבני נוער צריכים להשקיע את הזמן הפנוי שלהם בהתהוללות והנאה מהשנים היפות שלהם בחיים, אבל בוא נסתכל לרגע על איך נראתה הילדות של פעם ואיך שהיא נראית כיום. הייתי בכיף חוזר לשנות ה-80 כדי לחוות את הילדות ההיא שלא זכיתי לה, ומוותר על כל הכלים הטכנולוגיים. FireSky - שיחה 22:10, 14 ביוני 2014 (IDT)
אני זוכר את הימים שבהם חשבתי בדיוק את אותו הדבר. פיירסקי, מסגרת חברתית של מבוגרים לא נועדה להכיל ילדים, וילדים לא נועדו לכתוב ערכים. ויקיפדיה משעבדת בני אדם, וכדי שהמשועבדים ידעו לשאת בתוצאות השיעבוד, הם צריכים כמה שנות ניסיון. "זה המקום השפוי היחיד שאני מצליח להירגע בו, לשים את כל הדאגות והלימודים בצד, ולעשות את מה שאני אוהב." - היא תשובתו של כל אדם מכור. "אבל בוא נסתכל לרגע על איך נראתה הילדות של פעם ואיך שהיא נראית כיום. הייתי בכיף חוזר לשנות ה-80 כדי לחוות את הילדות ההיא שלא זכיתי לה, ומוותר על כל הכלים הטכנולוגיים." - [4]. למרות שהנושא מעניין, הדיון שלנו הוא פילוסופי בלבד. כפי שאמרו קודמיי, ההצהרות הללו לא יצאו לפועל. הדברים שכתבתי נכתבו לעיון בעתיד. רועישיחה 23:15, 14 ביוני 2014 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

רועי טועה. כבר השנה נעשו פרויקטים רבים עם בתי ספר וגם בשנה האה מתוכנן פרויקט גדול. יתכן שבתי ספר נוספים יצטרפו בהמשך. אני מניח שמשרד החינוך כן מעוניין בשיתוף הפעולה ולא מדובר בקשקשת בלבד. גילגמש שיחה 23:22, 14 ביוני 2014 (IDT)

אם מה שאתה כותב נכון אז כל מה שאני יכול לעשות הוא להתפלל למען המעטים שתתפוס אותם החכה שנקראת ויקיפדיה. דרך אגב, הייתי מעורב באחד הפרויקטים האלו, כמוביל, לא כמשתתף, והוא היה כישלון מהרגע הראשון. חומר למחשבה. רועישיחה 23:25, 14 ביוני 2014 (IDT)
רועי, הפרויקט הזה יהיה קרוב אליך יותר ממה שאתה חושב :-) מה שאתה עשית (אם אני לא טועה), הוא ליצור ויקי נפרד לילדים, כך שזה לא משליך על פרויקטים אחרים בתוך ויקיפדיה. אני חושב שאתה מגזים בניסיון להציג את הילדים כלא כשירים מנטלית להתמודד עם ויקיפדיה - הפנייה היא לא לתלמידי גן, לא לתלמידי בית ספר יסודי ואף לא לתלמידי חטיבת הביניים. ייתכן שהחוויה שלך בוויקיפדיה הייתה שלילית ופגעה בך, אני יכול להעיד (ואני בטוח שיש רבים שהיו מצטרפים אלי) שאני מאוד נהנה כאן, והכתיבה מאוד תורמת לי. גם אם יש פנים פחות נחמדים, אני לא מרגיש שהם גרועים יותר ממקומות אחרים. יואב נכטיילרשיחה 23:35, 14 ביוני 2014 (IDT)
מה ההבדל ;)? חווית הכתיבה לא פגעה בי והיא ממש לא הייתה שלילית, אדרבה. ויקי נפרד או ויקיפדיה, הכל בנוי על אותו הרעיון, והמסקנות הן אותן מסקנות: ילדים לא מסוגלים לכתוב בויקיפדיה ולא, הם לא כשירים מנטלית להתמודד עם ויקיפדיה. אני תמיד אומר שההבדלים היחידים בין מבוגרים לילדים הם הזמן הפנוי והניסיון. תחשוב על זה. רועישיחה 23:41, 14 ביוני 2014 (IDT)
בוא נסכים לא להסכים. ואתה מוזמן שנה הבאה. יואב נכטיילרשיחה 23:45, 14 ביוני 2014 (IDT)
איך אני לא אוהב שמבוגרים מתנשאים. FireSky - שיחה 23:52, 14 ביוני 2014 (IDT)
פיירסקי, אני בן גילך. גילגמש, בתוספת לדברים שכבר כתבתי: אם ההצהרות הללו יצאו לפועל, פירון ייסוג מהן ברגע שיראה שזה לא עובד, או כשיועץ מנוסה ירגיע אותו, כמו שכבר קרה בעבר. רועישיחה 00:00, 15 ביוני 2014 (IDT)
אז אל תתנהג כמו מבוגר. יש לך עוד זמן. FireSky - שיחה 00:22, 15 ביוני 2014 (IDT)
זה כבר עניין של פרספקטיבה. לילה טוב Face-smile.svg רועישיחה 00:49, 15 ביוני 2014 (IDT)
שלום לכולם, אני רוצה לעדכן אתכם בנוגע לאנציקלופדיה החינוכית שאוזכרה קודם בשיחה הזאת. עמותת ויקימדיה ישראל פנתה למר ארז אשל - מנהל מינהל חברה ונוער של משרד החינוך, בנוגע שחרור זכויות יוצרים על האנציקלופדיה החינוכית. העתקים של המכתב הרשמי נשלחו גם ליועצת המשפטית ומנהלת אגף פניות הציבור של משרד החינוך. Chenspec-WMIL - שיחה 12:43, 19 ביוני 2014 (IDT)

סרטים על מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור]

היו כל כך מעט סרטים על מלחמת ששת הימים? Tzafrir - שיחה 17:33, 12 ביוני 2014 (IDT)

למה היו כל כך מעט סרטים על מלחמת ששת הימים? כי ניצחנו בה ניצחון מפואר ותעשיית הקולנוע שלנו היא לא ציונית בלשון המעטה. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 17:40, 12 ביוני 2014 (IDT)
לא רק תעשיית הקולנוע שלנו, העולם כולו לא הצליח להסביר כיצד ניצחנו את כל צבאות ערב, אף צבא בעולם לא הבין אפילו שחקר, והרבה, כיצד עשינו את זה. אבל זה לא חשוב, העיקר שאנחנו יודעים. FireSky - שיחה 17:44, 12 ביוני 2014 (IDT)
באותן שנים לא לנו כמעט תעשיית קולנוע. לעומת זאת, הופקו לא מעט אלבומי ניצחון וספרים כגון חשופים בצריח. ציניות באה בעיקר בעקבות מלחמת יום כיפור (שגם עליה אין הרבה סרטים). אבל העיקר להכניס לכאן פוליטיקה ותעמולה אנטי ציונית. Tzafrir - שיחה 18:34, 12 ביוני 2014 (IDT)
עוד שני סרטים שלא מתוייגים שם: ששת הימים (סרט) [5] של שירות הסרטים הממשלתי (1968) ואוונטי פופולו [6] (במקור סרט סטודנטים, 1986). גם מצור (סרט) [7] הוא על רקע המלחמה ומתאים בדוחק. עדות לחוסר ציונותה של תעשיית הסרטים של לפני 1974 אפשר למצוא בסרט המחאה הידוע עזית של הצנחנים. Tzafrir - שיחה 19:38, 12 ביוני 2014 (IDT)
אפשר להוסיף את כל ממזר מלך של אורי זוהר.אודי - שיחה 09:49, 13 ביוני 2014 (IDT)
שקלתי לתייג בעצמי, אבל אחרי שראיתי מהם הפרטים הנדרשים בIMDb לפתיחת חשבון, שיניתי את דעתי. Tzafrir - שיחה 13:38, 13 ביוני 2014 (IDT)
בניגוד לדבריו של FireSky, העולם כן חקר והבין את ההצלחה חסרת התקדים במלחמת ששת הימים, בפרט, כך עשו צבאות ערב. כך למשל העובדה שכל אויבנו מכל הכיוונים מתבססים כבר עשורים רבים על מערכי טק"א וטק"ק במקום אוויר-אוויר ואוויר-קרקע היא תוצאה ישירה של ניתוח העליונות אווירית של ישראל בששת הימים. לא סתם ביום הכיפורים נפלו 100 מטוסים של חיל האוויר. דניאל תרמו ערך 14:10, 13 ביוני 2014 (IDT)
גם יחידות הסאגר הרגלי עשו שמות בשריון שלנו במלחמת יום הכיפורים. קשה להתעלם מהעובדה שהתוצאות העגומות של מלחמת יוה"כ ארעו לאחר מלחמת ששת הימים המפוארת. ובכלל, שלא לדבר על המעבר מניסיון להכרעה צבאית להתשה צבאית ואזרחית תוך שילוב טרור ולחץ בינלאומי, והשימוש בניצחון המפואר של ששת הימים ליצירת כלי לחץ יעיל מאוד על ישראל (תוך שימוש ציני בסבלם של הפלסטינים והגברתו). אגב, תעשיית הקולנוע הישראלית היא ציונית פר הגדרה: קולנוע שנעשה על ידי יהודים באופן חופשי במדינת היהודים. נראה שאת נציגי הימין כאן מעניין יותר לפאר את צה"ל (או לרמוז להתגלות אלוהית בביצועי צה"ל) מאשר לדאוג למדינה ולעם שצה"ל אמור לשרת.
FireSky הרעיון ש"העולם כולו לא הצליח להסביר כיצד ניצחנו את כל צבאות ערב.." אמנם רומנטי ומחמיא אבל לא מי יודע מה מסתדר עם העובדות למשל עם דו"ח שהציג המודיעין האמריקני לנשיא ג'ונסון לפני המלחמה ושחזה נצחון ישראלי תוך פחות משבוע כאן אפשר לקרוא על הדו"ח ואפילו לעיין בצילום. יורם שורק - שיחה 16:24, 14 ביוני 2014 (IDT)
ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים נחשב לאחת ההצלחות הצבאיות הגדולות ביותר בהיסטוריה העולמית, ונלמד באקדמיות בכל העולם בהתאם. בין הסיבות, כמו בכל הצלחה צבאית, היו צבא מאומן ומצויד היטב, רוח לחימה, מודיעין מעולה, וטעויות קשות של האויב. ההוכחה ש"לא לעולם חוסן" היא כמובן מלחמת יום הכיפורים שפרצה 6 שנים אח"כ, והייתה סיפור שונה לחלוטין. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הקראת ערכים בגל"צ[עריכת קוד מקור]

הקשבתי עכשיו בגל"צ לתוכנית "בוקר טוב צה"ל" (בין 5 לחמש דקות ל 6). בחלק גדול מהתוכנית הקריינית דיברה על אירועים שהתרחשו ב-15 ביוני, ועל אנשים שנולדו ונפטרו בו. ובייחוד היא הרחיבה לגבי אלה פיצג'רלד ואלון אולארצ'יק.

ומה כללה ההרחבה? פשוט הקראת קטעים שלמים מהערכים עליהם בוויקיפדיה. עד כמה ששמתי לב - ללא קרדיט. ממש פתחתי את הערך, וראיתי איך היא מקריאה מילה במילה, עם פה ושם שינויים קלים.

ומילא הקריאה, אבל לא הבינה מה הקריאה: על אלה פיצג'רלד אמרה שהיא למדה ב"בית ספר רפורמי" (ובזכותה עליתי על טעות התרגום בערך ותיקנתי אותה). וכשהקריאה מהערך על אלון אולארצ'יק הקריאה את המשפט "בשנת 1971 המשיכו אולארצ'יק ודני סנדרסון את שיתוף פעולתם, כאשר ניגנו ביחד בלהקת "השניצלים" של סנדרסון וכתבו יצירה בשם "הילד מברזיל" שהייתה הבסיס לאופרת הרוק "אופרת פוגי"". רק שאת השם "פוגי" היא הקריאה עם פ רפה, וחולם!

כדאי אולי לפנות לגל"צ, לדרוש מהם שאם מצטטים כל כך בהרחבה ערכים מהוויקיפדיה שייתנו קרדיט, ושיימצאו קריינים עם ידע מינימלי.

ואחרי זה, בחמישה לשש היתה הפינה של אבשלום קור באופן מילולי שאמורה להיות פינה לעינייני לשון. ומה היה בה? כל כולה פרסומת לספר של הטרוריסט המשוחרר חגי סגל (שרובה הקראת קטע הומוריסטי מהספר בו הוא מתלונן איך לא קונים את הספרים שלו, כי כל האנשים בהתנחלות מצפים לקבל אותו חינם, או שואלים מחברים שקיבלו אותו חינם).

מה נאמר? כל הכבוד ל(גלי) צה"ל! 109.65.13.238

אכן כדאי לפנות אליהם. גילגמש שיחה 06:40, 15 ביוני 2014 (IDT)
כך נעשה בתכנית זו בכל יום, ולפעמים גם בפינות אחרות בגל"צ, למשל "60 שניות על...". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מתייג את משתמשת:Chenspec-WMIL. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:55, 15 ביוני 2014 (IDT)
שלום לכם ותודה לUziel302 שהסב את תשומת ליבי לשיחה הזאת.
אם אתם רוצים שאני אטפל בנושא אתם מוזמנים לכתוב בדף השיחה שלי - מספיק גם משפט קצר עם הפניה לפה. אני יודעת שזה יכול להיות קצת טרחה אבל זה חשוב מבחינת הפורמליקה. אני שולחת מכתבים רשמיים מטעם העמותה בעקבות פניות של ויקיפדים ולכן חשוב שתהייה פנייה ישירה ומפורשת אלי. כך לא ישאר מקום לספק שאכן מדובר בבקשה לטיפול ולא בדיווח כללי או שיחה פנימית בין ויקיפדים. מה גם שבדרך זו אוכל לדעת מיהו איש הקשר שאליו אני אוכל לפנות אם יהיה צורך בפרטים נוספים או הבהרות עבור כל מקרה. תודה על ההבנה ושיתוף הפעולה Face-smile.svg Chenspec-WMIL - שיחה 11:51, 16 ביוני 2014 (IDT)

עזרה בקשר למיזם תומס וחברים[עריכת קוד מקור]

ראו ויקיפדיה:לוח מודעות#משתתפים חדשים במיזם TTTE?. לג רואיל - שיחה - פם-פם!! 18:01, 15 ביוני 2014 (IDT)

An Tel Aviv amo an ikaduha nga gidadako-i nga syudad han Israel[עריכת קוד מקור]

זהו משפט מהערך על תל אביב, שהוא קצרמר, בוויקי הפיליפינית שהיא אחת מעשר הוויקפדיות בעלות מספר ערכים גדול מאוד.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה רק מעיד על רמת הוויקיפדיה הזאת. FireSky - שיחה 17:05, 16 ביוני 2014 (IDT)
אפשר תרגום? בברכה, Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 18:38, 16 ביוני 2014 (IDT)
אין וויקיפדיה פיליפינית. אגסי - שיחה 18:39, 16 ביוני 2014 (IDT)
תרגום: "תל אביב היא העיר השנייה בגודלה בישראל". שפה סבואנו אחת השפות שמדוברות בפיליפינים.אין ויקיפדה בש]ה זו ואני לא יודע מאיזה ויקיפדיה זה צוטט. אגסי, בפיליפינים השפה הרישמית היא טגלוג והויקיפדיה שלהם היא tl (הערך תל אביב בוויקיפדיה זו הוא ערך מומלץ). יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 19:00, 16 ביוני 2014 (IDT)
חיפוש הטקסט בגוגל מעלה שהקצרמר מצוטט מכאן. השפה (אם איני שוגה אנושות בתעתיק) היא וראי-וראי, שפתם של 2.6 מיליון בני אדם בפיליפינים. אין לנו ערך עליה, אבל יש ערך בויקיפדיה האנגלית ובעוד עשרות ויקיפדיות. --א 158 - שיחה 00:13, 17 ביוני 2014 (IDT)
בתגובה לדברים למעלה אני מוסיף שיש ויקיפדיה בסבואנו, אבל אין בה ערך על תל אביב. לעומת זאת יש בה ערכים על אור יהודה ועל יבנה. אם תשאל את ממשלת הפיליפינים, השפה הרשמית במדינה היא פיליפינית, שמבוססת על טגלוג אבל נפרדת ממנה. --א 158 - שיחה 00:38, 17 ביוני 2014 (IDT)
לא הצלחתי להבין היכן הסנסציה. האם תל אביב אינה השניה בגודלה בישראל? יזהר ברקשיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 07:58, 17 ביוני 2014 (IDT)
נכנסתי לערך והבנתי את העניין. זהו לא "משפט מהערך" אלא כל הערך. יזהר ברקשיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 08:00, 17 ביוני 2014 (IDT)
וראי וראי היא אכן אחת הויקיפדיות הגדולות ביותר. הם פשוט מפעילים בוטים. איתן96 (שיחה) י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 08:51, 17 ביוני 2014 (IDT)
בלי הבוט גם מיני-קצרמר של שורה אחת לא היה, ולא בטוח שדוברי השפה "וראי-וראי" היו יכולים לגלות מה זה תל אביב :) לא הייתי פוסל על הסף את הרעיון של בוטים יוצרי קצרצמרים, אם הם היו יכולים ליצור קצרמרים מכובדים יותר מזה Ben tetuan - שיחה 01:39, 18 ביוני 2014 (IDT)

בקשה מעורכים[עריכת קוד מקור]

אני חדש כאן- לאחר דיון מתיש אני פונה אליכם, ביקשתי להוסיף את הקישור הבא: http://vegetarianism13.wix.com/1313 לערך צמחונות או טבעונות או אכילת בשר ביהדות היו עורכים שחשבו שכן יש מקום להוספת הקישור הזה, ועורך אחד הסכים להעלות אותו להצבעה אבל עורך אחר נלחם ללא הפסקה ומטיל את אימתו על ייתר העורכים וכך כתב לאותו עורך בדף השיחה שלו "בדרך כלל אני לא עושה את זה, אבל הפעם אגיד. אם תפתח את הצבעת המחלוקת המיותרת על הוספת הקישור לאתר הזה, תאבד את כל שיתוף הפעולה שלי בערכים על טבעונות וצמחונות." אני בסך הכל מבקש "דמוקרטיה" הצבעה על כך ומאחר ואני לא יכול לפתוח הצבעה אין מי שיפתח אותה תחת שבטו של העורך המתנגד, האם יש מישהו מהעורכים הוותיקים שלא חושש להתעמת עם אותו עורך ומוכן לפתוח הצבעה דמוקרטית עבור הוספת הקישור צמחונות וטבעונות ביהדות ???Asa13 - שיחה 00:37, 18 ביוני 2014 (IDT) תודה מראש.

הדברים האחרונים, וחלק מהקודמים להם, הם מסוג ההצהרות שמשאירים פה לפעמים כותבים חדשים, במיוחד כאלה שבאו עם אג'נדה מסויימת ורוצים לקדם תחום מאוד ספציפי. הייתי ממליץ לשניכם לעבור לעסוק בערכים נוספים, לשפרם, לתקן את הדורש תיקון, להוסיף תמונות ולעסוק בעוד מגוון רחב של פעולות שאנו רק מחכים שמישהו יקח על עצמו (ראו כמה כאלה יש - הכל מרוכז בקישורים מהדף "ויקיפדיה:תחזוקה"). לאחר שתצברו ניסיון, תבינו כמה אתם טועים. Ldorfmanשיחה 01:24, 18 ביוני 2014 (IDT)
אני רואה שאסא כתב בשני דפי שיחה, בלוח מודעות, בדף השיחה של דרור ועכשיו גם פה. נותר רק שיכתוב בדף השיחה שלי אני מניח. אני תוהה מדוע הוספת הקישור כל כך חשובה לו. אולי כי הוא בעל האתר. גילגמש שיחה 05:24, 18 ביוני 2014 (IDT)
אני תוהה ממתי אדם שדעתו לא נוחה עם צמחונות וטבעונות הוא אובייקטיבי כמוך גילגמש, שקבלת הפנים שלך אלי הייתה רק מחיקת קישורים ואזהרות חסימה, דבר לעניין ולא עלי, האתר הוא אוסף של ציטוטים מהיהדות ולא דברים שאני כתבתי מעצמי או מהשקפתי כבר ענו לי שאין כאן דמוקרטיה. Asa13 - שיחה 08:34, 18 ביוני 2014 (IDT)
הוספת קישורים אינה מתקבלת כאן בברכה. נסה לשפר את הערך בדרכים אחרות ואם תעשה זאת בנייטרליות וטוב טעם אשתדל לעזור לך. עדירל - שיחה 08:56, 18 ביוני 2014 (IDT)
משתמש:עדירל תרמתי והוספתי את המקטע הזה לערך טבעונות "על פי ספר בראשית שבחומש (התורה שבכתב), מזונם של הבריות מלכתחילה היה נטול אכילה מן החי כמובא שם "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב ..." וכך פירשו חכמי ההנהגה הפרושית במסכת סנהדרין נ"ט, ואחריהם פרשני התנ"ך האורתודוקסיים מימי הביניים כגון רש"י הרמב"ן הרד"ק ועוד; יש לציין גם את הכלל המובא במסכת קידושין ס"א "מכלל הן אתה שומע לאו" מהדבר שהותר לאדם לאכילה אתה למד את אשר איננו הותר, מלכתחילה הצטווה האדם ליהנות מתזונה טבעונית המבוססת על צמחים בלבד, אך כאשר המין האנושי נעשה מושחת ללא תקנה התיר לו ה' לאכול בשר "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל." [בראשית ט ג]"Asa13 - שיחה 11:33, 18 ביוני 2014 (IDT)

להפסיק לטעון שיורד גשם[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מכללת סמינר הקיבוצים

"פירות ומשקאות בני אלף שנה לפחות"[עריכת קוד מקור]

אני קורא עתה ספר מרתק ובו הדברים הבאים:

אני כשלעצמי נמנע מאכילת פירות שלא היו מצוים בימי קדם במזרח אגן התיכון... אני נמנע מפירות שאין להם שם יווני או עברי קדום כמו מנגו פפאיה ואפילו תפוז. תפוזים הם כפי הנראה מקבילה של התקופה שלאחר ימי הביניים לממתקים... באשר למשקאות, הכלל שלי הוא לא לשתות דבר שאינו בן אלף שנה לפחות - כך שכשירותו כבר נבדקה. אני שותה רק יין, מים וקפה.

למעשה, עיקר הספר עוסק בנושאים כלכליים שונים, אבל המחבר נותן מדי פעם תובנות על נושאים נוספים. האם אלה דברי הבל או שיש בכך משהו? 46.116.167.1 23:18, 18 ביוני 2014 (IDT)

יין מים וקפה נבדקו אלף שנה לפחות, תוצאות המבדק היו: תוחלת חיים נמוכה להחריד. ביקורת - שיחה 01:13, 19 ביוני 2014 (IDT)
בספרות חז"ל אכן נראה שלא היו תפוזים, לימונים וכל פירות ההדר למעט אתרוג. סחיטת פירות למשקה (למעט יין) ודאי הייתה הרבה פחות נפוצה מאשר כיום. בירה (שיכר שעורים) לכאורה הייתה קיימת כבר בתקופת התנ"ך. לגבי קפה - השימוש הראשון בו למשקה כפי שהוא כיום הוא ב-1454, כך לפי הערך. גם במקורות היהדות הוא מתחיל להופיע רק באחרונים.
את הדברים כתב נאסים טאלב בחיבורו החדש אנטי שביר. ספר מעניין ביותר. בברכה, 93.172.58.216 10:33, 19 ביוני 2014 (IDT)
אני חושב שהקפה הרבה יותר עתיק מזה. גילגמש שיחה 12:09, 19 ביוני 2014 (IDT)
דווקא לא. דניאל צבישיחה 12:26, כ"א בסיוון ה'תשע"ד (19.06.14)
מהפלפל אפשר להבין שאין בהכרח קשר בין שמות בתקופת המשנה לשמות שבהם אנחנו משתמשים. השמות יכלו להשתבש בתקופות שונות (ואפילו בשנים מאוחרות: קישוא ומלפפון). בירה היא משקה קדום בערך כמו יין (מתועד אצל המצרים הקדומים). לתפוח יש דווקא שם פרסי. לאפרסמון המודרני יש שם יווני למהדרין. אולי בגלל שאנחנו לא רוצים לקרוא לו "קאקי". תירס הוא גם שם תנכי וגם פרסי. מוז הוא שם יווני לפרי שהגיע לאזורנו בערך באותו הזמן כמו המנגו. Tzafrir - שיחה 14:30, 19 ביוני 2014 (IDT)
תיקון: בירה ככל הנראה הרבה יותר קדומה מהיין, כי דגנים בויתו או נאספו בבר כמה אלפי שנים לפני הגפן. יש טענה שכבר לפני כ-15,000 שנה במזרח התיכון ייצרו בירה (ראה כתבה כאן, מעוטרת בתמונה שצילמה משתמשת:Hanay; המאמר המדעי כאן), אם כי העדויות עדיין נסיבתיות.
בנוגע לספר, לא היייתי סומך עליו יותר מדי. מה רע במנגו ותפוזים? Reuveny - שיחה 16:38, 19 ביוני 2014 (IDT)
הי ראובן, תודה איזו הפתעה נחמדה, לא ידעתי שהשתמשו בתמונה הזאת. היא ממוזיאון דגון. לירון האם תוכל להוסיף לתמונה את מה שאתה נוהג להוסיף? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:43, 19 ביוני 2014 (IDT)
עפר אני תחת כפות הארכיאולוגים הדגולים, ובכל זאת אוסיף משלי, כי התלמוד במסכת שבת מציין שהיו ששתו מיצי רימונים ותותים, אם כי לא ברור לי מהם ה"תותים" הללו. משה פרידמן - שיחה 21:19, 19 ביוני 2014 (IDT)
וואו - ערוץ ההיסטוריה! התמונות שלך הגיעו רחוק, חנה. בהחלט אוסיף את התבנית "צוטט" לתמונה הזו. מעבר לסתם התלהבות מזה שהתמונה בשימוש, ראו מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה:
א'- שאדם אחד יכול להביא מידיעותיו לכל העולם ותורם לוויקיפדיה יכול להשפיע על תכנים מעבר לאלה שבשפתו. הנה חנה ביקרה במוזיאון ובעקבות ביקורה, העלתה תמונה. התמונה בשימוש בשני ערכים בעברית, שניים בקרואטית ובערך אחד בגרמנית. היא אפילו לא בשימוש בערך באנגלית ובכל זאת, מצאו אותה קוראי אנגלית מחוץ לוויקיפדיה והשתמשו בה. אני לא בטוח שהיתה להם תמונה מתאימה אחרת לולא התמונה של חנה.
ב'- חייבים, פשוט חייבים לתת לכל תמונה שמועלית לוויקישיתוף שם משמעותי והסבר באנגלית! זה מעלה באלף מונים את הסיכוי שיהיה שימוש בתמונה מעבר ל"מיזם הבית" של מעלה התמונה. אם לא היה ניתן הסבר באנגלית, ולו הקצר והמינימלי ביותר שחנה כתבה, לא היו יודעים מה מוצג בתמונה הזו ולא היה נעשה בה שימוש.
כל הכבוד לחנה וכל הכבוד לכל מי שמיקם את התמונה בכל כך הרבה קטגוריות, שלבטח עזרו למציאתה. זו תהיה דוגמה מצויינת בהרצאות שלנו, לגבי שימוש בתמונות מוויקישיתוף! Ldorfmanשיחה 23:24, 19 ביוני 2014 (IDT)
אז הנה עוד שימוש של תמונה שלי. קובץ:Magdala Stone (4).jpg מופיעה בספר שנמכר באמזון The Trimming and Relighting: of the Lampstand in Isaiah . כותב הספר פנה אלי בוויקישתוף וביקש להשתמש בתמונה. הוא הודיע לי שהספר יצא, ובדרך לארץ עותק מהספר שהוא שלח אלי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:33, 19 ביוני 2014 (IDT)
בוצע בוצע: 1 ו-2. ברכותי. Ldorfmanשיחה 01:24, 20 ביוני 2014 (IDT)

ויקיפדיה בווייטנמית חוגגת מיליון[עריכת קוד מקור]

היא הוויקיפדיה ה-11 שמגיע לכמות ערכים זו. נכון לעכשיו הבאה אחריה היא הוויקיפדיה היפנית עם 915,000 ערכים. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 07:45, 19 ביוני 2014 (IDT)

וכמה ערכים מתוך המיליון נכתבו שם על ידי בוט? גילגמש שיחה 12:12, 19 ביוני 2014 (IDT)
וויקיפדיה העברית היא בין האיכותיות בעולם, בקלות מגיעה לעשירייה אם לא לחמישייה הראשונה באיכותה. המספר הוא רק מספר. FireSky - שיחה 14:18, 19 ביוני 2014 (IDT)
FireSky, מי הראשונה, השניה והשלישית באיכותן לדעתך? ביקורת - שיחה 14:40, 19 ביוני 2014 (IDT)
לפי מה שראיתי מהוויקיפדיות האחרות, לדעתי הגרמנית והאנגלית שתיהן הראשונות השוות באיכותן, כי לכל אחת מהן מודל כתיבה איכותי משלה, ומיד אחריהן תבוא הצרפתית. העברית מבין כל האנציקלופדיות המערביות נמצאת אחרי השלוש האלו לפי דעתי. FireSky - שיחה 15:17, 19 ביוני 2014 (IDT)
תודה. המתאם לגודל, מקרי? ביקורת - שיחה 15:24, 19 ביוני 2014 (IDT)
כן. המספר שאתה צריך להסתכל עליו הוא כמות הערכים ביחס למספר כותבי השפה ולא המספר המוחלט של הערכים. אם נניח שהאוכלוסיות זהות בטיבם אז השוואה כזו אמורה לתת את המידע. כמובן שהחלטות של כל קהילה משפיעות על זה גם כאן (למשל הפעלת בוט תרגום אוטומטי מוריד את הרמה היחסית). יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:50, 19 ביוני 2014 (IDT)
הוויקיפדיה באנגלית מצטיינת בכמות ערכים ובאורך ערכים, אבל לא באיכות. בגלל כמות הידים הגדולות הבוחשות בערכים התוצאה לעתים קרובות נראית כמין סלט של עובדות חשובות ותפלות. פעמים רבות (וגם ראינו זאת בוויקיפדיה העברית פה ושם לצערי) מישהו נתקל בידיעה מעניינת בספר או בעיתון או באינטרנט ורץ לחפש לידיעה אכסניה בכוח. אז הערכים נראים ארוכים, אבל מי שקורא לעומק רואה שחסר מידע חשוב. אני יכול לציין את העובדה האבסורדית שלעתים קרובות אני כותב ערכים על מקומות בארצות הברית תוך שימוש במידע מוויקיפדיה הגרמנית (גוגל טרנסלייט). אביהושיחה 18:38, 19 ביוני 2014 (IDT)
מסכים עם אביהו, אבל גם אורך הערכים משנה. יש מדד אבל הוא מתייחס רק לקבוצת ערכים ספציפית.

https://meta.wikimedia.org/wiki/List_of_Wikipedias_by_sample_of_articles איתן - שיחה 09:05, 21 ביוני 2014 (IDT)

גם לטעמי, הגרמנית עדיפה בהרבה מהבחינה הזו. ישנה עוד הפרדה שצריכה להעשות: בערכי נישה שמטבע הדברים מנוטרים פחות, הרמה גם אצלנו ירודה. השאלה צריכה להיות על ערכי הליבה, האם הם כתובים בצורה מקצועית; מבחינת המידע - לפחות ברמת הידע של קורס מבוא בנושא, ומבחינה לשונית - חומר ראוי לקריאה מהירה ולעיכול קל ובהיר. ביקורת - שיחה 18:56, 19 ביוני 2014 (IDT)
לא יודע כמה ערכים בווייטנאמית מתוך המיליון נכתבו בבוט. נכנסתי שם לכמה ערכים ומצאתי ערכים מכובדים מאוד. אני כמובן לא קורא וייטנאמית, אבל אני בכל זאת מסוגל להעריך מה שאני רואה. גם הלוגו שלהם לארוע הוא מוצלח. כל הכבוד להם.אודי - שיחה 09:07, 20 ביוני 2014 (IDT)
Hebrew תֵּל־אָבִיב-יָפוֹ

tiếng Ả Rập تَلْ أَبِيبْ يَافَا Tên Nghĩa Spring Hill Thành lập vào 1909 Chính quyền Thành phố Quận Tel Aviv Dân số 405.000 (2012)[1] Metropolitan Area:

3,850,500 (2012)קטע מהערך על תל אביב!

ומה זה אומר? את הערך על ת"א לא כתב בוט ויש בו כרגע 7,000+ בתים. הערך על הו צ'י מין סיטי בעברית, עיר זניחה בת 7 מיליון נפש, כולל אצלנו כרגע 5,000+ בתים. יש לנו לאן לשאוף.אודי - שיחה 12:31, 20 ביוני 2014 (IDT)

מדהים איך שידיעה על ויקיפדיה שמגיעה למיליון ערכים הופכת מייד למגננה בסגנון ״כן, אבל אנחנו טובים יותר״, כאילו יש בזה מעין איום שצריך להתגונן מפניו. תוהה מה זה אומר עלינו. אמנם קנאת סופרים תרבה חכמה, אבל עצוב שהמושג הישראלי כל כך ״פרגון״ כמעט נעדר מכאן. ערןב - שיחה 01:02, 21 ביוני 2014 (IDT)

ערן , מדהים אותי שאתה מתעלם מהעובדות. אנחנו לא מתגוננים. בקלות אפשר להשפריץ ערכים חדשים בבוט. אין מה להלל ויקיפדיה עם מיליון ערכים, בין אם זו Waray-Waray, השבדית, הפולנית או הוויטנאמית. העומק שם הוא עלוב, וההיפך מעומק היא רדידות. דוגמאות: השבדית עם 11, הפולנית עם 18, הוויטנאמית עם 15. לויקי ההולנדית יש 9! אז מה יש כאן לפרגן? כמות על חשבון איכות? העומק בויקי הגרמנית הוא 90 (לא רוצה לדבר על האנגלית).

אצלנו מספר העריכות הוא 16.5 מיליון ואנחנו במקום ה-14. איתן - שיחה 08:50, 21 ביוני 2014 (IDT)

חיפשתי עכשיו en:Johnson–Lindenstrauss lemma (בעברית בינתיים אדום: למת ג'ונסון-לינדנשטראוס), ומפליא שרק באנגלית ובווייטנאמית יש ערך לזה. ישר כוח לוויקיפדיה הוויטנאמית :)
אשתו של לינדנשטראוס הייתה המתרגלת שלי במדעי המחשב. חשבתי שזו למה של הבן שלה... איתן - שיחה 01:57, 22 ביוני 2014 (IDT)
חשוב להזכיר שבוטים יכולים להטות לא רק את מספר הערכים (במקרה של חילול ערכים; קישור לסטטיסטיקות על יחס הערכים המחוללים בכל ויקיפדיה) אלא גם "ממדי עומק" כמו מספר עריכות לערך (באמצעות בוט החלפות, בוט בינויקי ז"ל ושות'). ערן - שיחה 14:36, 21 ביוני 2014 (IDT)

https://meta.wikimedia.org/wiki/List_of_Wikipedias_by_edits_per_article

https://meta.wikimedia.org/wiki/List_of_Wikipedias

מנפלאות ויקיפדיה הערבית[עריכת קוד מקור]

הערך שמשון, תרגום מכונה: התרגום עצמו לא משנה כ"כ, חוץ מהמלים המודגשות...

שמשון, בנו של מנוח דיין (עברית: שִׁמְשׁוֹן) דמויות של הברית הישנה, ​​היא גיבור עממי של ישראל כוח ידוע העתיק ועצום והיא מוזכרת בספר שופטים בפרקים 13-16, ובמכתב לעברים של הברית החדשה בפרק 11, והסיפורים שלו היו נפוצים בהורן של אתיאיסט מאה לפנה"ס. הסיפור במקרא [עריכה] הוא חי שמשון כאשר אלוהים מעניש את בני ישראל נמסרו לידיים של הפלסטינים, שהטיף ללידתו מלאך הופיע מול אביו ואשתו העקרה ואמר שהילד יחסוך ישראלים מהפלסטינים, וביקש את המלאך של האמא שלו כדי להימנע ממשקאות אלכוהוליים ולא לגלח או לגזור את שיער התינוק לעולם לא. כאן אתה Thablan וילדה בן מלמד לא משה את ראשו משום שהילד הוא מבשרו של אלוהים של הבטן, שמתחילה הצילה את ישראל מהידות של הפלסטינים. ילד RBI ידי המלצות אלה., וכשהוא הפך לגבר צעיר לעזוב את ארצו כדי לראות את ערי הפלסטינים ויש לאהוב אישה פלסטינית ונשואה, והנישואין היו חלק מהתכנית האלוהית להכות פלסטינים. בדרכו כדי לבקש את ידה הוא הותקף על ידי אריה האסייתי Vhqh והרג אותו עם היד שמשון מאוד את ה 'ובלי נשק. בדרך לחתונה, שמשון ציין כי דבורים קננו בגופו של האריה ולהפוך את הדבש הוא אכל וגם נתנו לו ולהוריו. בטכס הנישואין תגיד שמשון שלושים גברים הפלסטינים חידה והבטחתי שלושים ושמלות שלושים חתיכות חולצת הטריקו. חידה: אוכל של אכילה בחוץ, ויצא מתיקות חזקות מתייחסת לניסיונו עם אסד. הכעס של הפלסטינים של הפאזל ואמר לאשתו שהם Christrkonha עם אביה שהמשפחה לא לגלות את הפתרון ולהגיד להם. לאחר שהאישה אמרה לה בבקשה שמשון אמר להם, ולפני השקיעה ביום השביעי אמר לו: משהו מתוק מדבש ומה חזק יותר מהארייה? הוא ענה להם:

עם שמשון מוציא על ישראל עשרים שנה בשלטון הפלסטיני

אז מי אמר שהעם הפסלסטיני קיים רק 100 שנה? איתן - שיחה 07:53, 21 ביוני 2014 (IDT)

מסיבה כלשהי הפלשתים הפכו לפלסטינים. זה לא קרה בערך בוויקי הערבית העוסק בפלשתים עצמם. דוד שי - שיחה 09:35, 21 ביוני 2014 (IDT)
ברור שלא. העורך של שמשון החליט שהם פלסטינים . فلستيُّون מול فلسطينيون...איתן - שיחה 09:54, 21 ביוני 2014 (IDT)

מילא זה, אבל אצלי הערך הערבי מופיע מיושר לשמאל. אני היחיד? Tzafrir - שיחה 11:14, 21 ביוני 2014 (IDT)

מנפלאות ויקי הערבית 2[עריכת קוד מקור]

הערך ויה דולורוזה:

طريق الآلام بحسب المعتقد المسيحي هي الطريق التي سلكها السيد المسيح من باب الأسباط إلى كنيسة القيامة عندما قام اليهود بتعذيبه وصلبه. وفيها عذب وجلد وحمل صليبه بالكامل طوال الطريق.

פה כבר תיקנתי את תרגום המכונה:

ויה דולורוזה על פי האמונה הנוצרית היא הדרך שעבר האדון המשיח משער האריות לכנסיית הקבר שבמהלכה היהודים עינו אותו וצלבוהו.

ניסיתי למחוק את אזכור היהודים בקשר לצליבה ועריכתי בוטלה. איתן - שיחה 08:01, 21 ביוני 2014 (IDT)

ומה אנחנו שמים במצות של פסח?--שפ2000 - שיחה 09:31, 26 ביוני 2014 (IDT)

ערך מושקע ביותר על השואה[עריכת קוד מקור]

https://zh.wikipedia.org/wiki/%E7%8C%B6%E5%A4%AA%E4%BA%BA%E5%A4%A7%E5%B1%A0%E6%AE%BA

איתן - שיחה 09:35, 21 ביוני 2014 (IDT)

שאלה טכנית: למה [[zh:猶太人大屠殺]] לא עובד? לא מציג אצלי כלום בתצוגה מקדימה. Tzafrir - שיחה 11:18, 21 ביוני 2014 (IDT)
זה כן עובד, רק לא עושה מה שהתכוונת. זה יוצר קישור בינוויקי שמופיע בסרגל הצד. בשביל קישור רגיל צריך להוסיף נקודתיים בהתחלה, כמו בקישור ישיר לקטגוריה. דניאל תרמו ערך 14:12, 21 ביוני 2014 (IDT)
שכחתי לרגע. תודה: zh:猶太人大屠殺.‏ Tzafrir - שיחה 14:22, 21 ביוני 2014 (IDT)

אורך ערך ממוצע[עריכת קוד מקור]

הדף הזה https://meta.wikimedia.org/wiki/List_of_Wikipedias_by_sample_of_articles/Neglected#he_.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.AA מביא את אורך הערך הממוצע. ישראל במקום העשירי המכובד, מכל ערכי ויקיפדיה! אביהו, החומה הסינית שלך מוביל בין ערכי החומה הסינית (מקום 592 ברשימה). איתן - שיחה 09:59, 21 ביוני 2014 (IDT)

שתי הערות
  • הערך שאני כתבתי נקרא החומה הגדולה של סין.
  • קודם לערך זה נמצא הערך זוחלים (במקום ה-399) שמשום מה עדיין לא הוגש לדיון המלצה. ברכות ל-Manedwolf ו-H. sapiens, הכותבים העיקריים.
שבוע טוב, אביהושיחה 15:20, 21 ביוני 2014 (IDT)
הרוסים כתבו את הערך הכי ארוך על ישראל, ולאחר מכן ויקי האנגלית והפורטוגזית. בכל אחד מאלף המאמרים הכי פופולריים ציינו בטור השמאלי את 4 הוויקיפדיות שבהן הערך הכי ארוך. לא מובן לי למה ויקי העברית מופיעה רק ב-12 ערכים (מתוך 1000 ערכים) בין 4 הראשונים, (אפס פעמים בין 348 הערכים הראשונים הכי פופולריים). אגסי - שיחה 16:19, 21 ביוני 2014 (IDT)
יש בעייתיות גדולה בהשוואה בין אורכים של ערכים בשפות שונות. לכל שפה יש "קומפקטיות" טבעית שמתבטאת בכמות האותיות הדרושות כדי לכתוב משפט מסוים. עברית היא שפה קומפקטית יחסית, המילים הן קצרות (כי אין הרבה אותיות תנועה) וגם המשפטים הם קצרים ביחס לאנגלית (קחו משפט באנגלית ותרגמו לעברית, כמעט תמיד יש פחות מילים במשפט העברי). סינית היא קומפקטית יותר אפילו. מצד שני, אורכי הערכים נמדדים בבתים. אות לטינית שוקלת בית אחד, לעומת אות עברית ששוקלת שני בתים. לעובדה הזו יש השפעה גדולה על ה"אורך" שלא מתקזזת מספיק על ידי הקומפקטיות. לכן ה"אורך" הנמדד של ערכים בעברית הוא מנופח ביחס לאורך הנמדד בערכים בכתב לטיני. דניאל תרמו ערך 17:12, 21 ביוני 2014 (IDT)
נראה לי שהם עושים התאמה. הערך ג'יימס ג'ויס מכיל כ-98 k ובטבלה רק 71 איתן - שיחה 02:01, 22 ביוני 2014 (IDT)
מצד שלישי, הטקסט של הערכים בעברית מכיל לא מעט תווים ששוקלים רק בית אחד, בעיקר מרווחים, אבל גם ספרות, סימנים מיוחדים (כמו פסיק, נקודה, מקף קצר וכו') וטקסט באותיות לטיניות (בעיקר קישורים לאתרי אינטרנט, אבל גם שמות במקור). כלל האצבע שאני נוקט על סמך כמה פעמים שבדקתי הוא שטקסט בעברית השקול לטקסט באנגלית יהיה ארוך ממנו בבתים בכ-30%. אביהושיחה 18:40, 21 ביוני 2014 (IDT)
הטבלה מענינית. יש הרבה ערכים שוויקי האנגלית לא בין ארבעת הערכים הכי ארוכים. מסתבר שגם הוויקיפדיות המובילות האחרות, ובראשן הגרמנית, כותבות ערכים מאוד ארוכים, שמן הסתם כוללים מה שמכונה לעיתים "פרטים טפלים". גם השבדים מקצרים, רק כ-25 ערכים ארוכים מתוך 1000 הראשונים.אגסי - שיחה 18:06, 21 ביוני 2014 (IDT)
אני חייב להודות שהעובדה שהשבדים מופיעים בכלל בטבלה זו הפתיעה אותי בהתחשב בעליבות של הערכים בשבדית שאני נתקל בהם. דרך אגב, אם הזכרת את השבדים (23 מופעים), שים לב שרק ערך אחד מוויקיפדיה זו במקום הראשון (סלע השוקל 37K במקום ה-921), הם לא ראשונים בערכים על אינגמר ברגמן או על פרס נובל. אביהושיחה 18:49, 21 ביוני 2014 (IDT)
מאחר שיש להם 1.64 מיליון ערכים, והם עושים שימוש בבוט ערכים, טבעי שיהיו להם לא מעט ערכים לא איכותיים. אגסי - שיחה 19:03, 21 ביוני 2014 (IDT)
אם אפשר להכנס לרגע לנעליו (גלימתו?) של קפטן אובוויוס (אנ'), הרי שאורך מאמר לא מלמד מספיק על איכותו. ליתר דיוק: ברור שמאמר קצר אינו מאמר טוב. אך לא ברור שמאמר ארוך הוא מאמר טוב. לכן קיבוץ מאמרים לפי קטגוריות אורך זו השוואה מועילה, אך מציאת הארוכים ביותר: כנראה שלא. לדוגמה: אני מניח שיש בוויקיפדיה העברית הרבה חומר על ישראל שלא נכנס לערך הראשי אלא נמצא בערכי משנה (וטוב שכך). Tzafrir - שיחה 19:11, 21 ביוני 2014 (IDT)
נכון שערך ארוך הוא לא בהכרח איכותי. לדעתי, הערכים שלנו יחסית פחות ארוכים, מאחר שיש אצלנו אווירה של קיצוצים, שנוצרה משום שנהוג כאן פעמים רבות (יותר מדי לטעמי) למחוק "פרטים טפלים" (למעט בערכים המומלצים). התוצאה היא שנוצרים ערכים דלים ומשעממים, שמספקים אינפורמציה די בסיסית. יש לקוות שיום אחד זה ישתנה אצלנו, (במתחם ההיגיון). אגסי - שיחה 19:27, 21 ביוני 2014 (IDT)
לפי מה שהצלחתי להבין מופיעים בטבלה רק ערכים הקיימים לפחות בעשר ויקיפדיות ממוינים על פי אורך ממוצע בכולן. מכאן שערכים ארוכים שאין להם משמעות אוניברסלית (דוגמת הערכים המצויינים של משתמש:ביקורת) לא יופיעו בה. אביהושיחה 19:58, 21 ביוני 2014 (IDT)
בניגוד לדברי אגסי, הערכים אצלנו דווקא מאוד ארוכים (גם אם מתחשבים בפקטור ה-30% שציין אביהו) ביחס לוויקיפדיות אחרות. מצד שני, יש לנו מיעוט ערכים. דניאל תרמו ערך 20:12, 21 ביוני 2014 (IDT)
אני דיברתי בעיקר על הטבלה שמתייחסת ל-1000 הערכים הכי פופולריים, ושם ויקי העברית מופיעה רק -12 ערכים (ואף לא אחד בשליש העליון).אגסי - שיחה 20:27, 21 ביוני 2014 (IDT)
דווקא בדיוק עכשיו מחקתי (בהסכמת ביקורת) מידע שהיה טפל לדעתי בערך על החזון איש שמועמד להמלצה, כך שנטייה זו (שהיא חשובה ביותר, ולדעתי זה מוזר מאוד שאתה מתנגד לה) תקפה בהחלט גם בערכים מומלצים.
אכן מחקת פרטים מאוד טפלים (ואני לא מתנגד לכך), ולמרות זאת, הערך הזה מכיל המון פרטים קטנים, שלרוב לא מאפשרים להכניס למרבית הערכים. כאן נשמעה טענה נגדית שבוויקי האנגלית מגזימים במידת הפירוט, ואולם מהטבלה הזו מסתבר, שפעמים רבות בוויקיפדיות האחרות הערכים (הפופולרים) יותר ארוכים משל וויקי האנגלית. אגסי - שיחה 08:34, 22 ביוני 2014 (IDT)
ערך צריך להיות מקיף וממצה. ארוך, אבל לא ארוך מידי. בברכה, MathKnight (שיחה) 10:09, 22 ביוני 2014 (IDT)
תודה לך, אביר המתימטיקה, שהארת את עינינו. עד כה הייתי בטוח שערך צריך להיות קצר ומקיף, או ארוך מדי וממצה, והתלבטתי בין השניים... (-: איתן - שיחה 12:48, 22 ביוני 2014 (IDT)
עוד הערה לגבי הטבלה ששימשה בסיס לכל השיחה הנוכחית. הערכים מוינו לפי אורך ממוצע מה שאומר שלא יופיעו בה ערך ארוך הקיים רק בוויקיפדיה אחת גם אם הוא מופיע במספר רב של ויקיפדיות אחרות שבהן הוא קצרמר, מה שיוריד מאוד את הממוצע ולכן את דרוג הערך בטבלה. דוגמה בולטת שמורות הפנדה הענק בסצ'ואן שאורכו מעל ל-60K בוויקיפדיה העברית ורק כ-3K בוויקיפדיה באנגלית (וגם בסינית למרבה הפליאה), כששאר הוויקיפדיות פשוט תרגמו את הקצרמר האנגלי (שלא לדבר על ג'ון דזמונד ברנל שאורכו כ-150K). אביהושיחה 19:02, 22 ביוני 2014 (IDT)
בטבלה מופיעים הערכים הפופולריים. הערך עם הכי מעט בינוויקי - 43 (Giza Necropolis) והכי הרבה בינוויקי, רוסיה 270. אגסי - שיחה 22:20, 22 ביוני 2014 (IDT)
הקריטריון זה לא ערכים פופולריים אלא אורך ממוצע. ערך פופולרי שיופיע בוויקיפדיות רבות מאוד אבל יכלול בממוצע בכולן רק 1,000 תווים בממוצע לא יופיע בטבלה. אביהושיחה 07:59, 23 ביוני 2014 (IDT)
אגב, מתוך הרשימה יש לנו ערך אחד קצר למדי שטעון הרחבה ג'ו שי שיש לו 79 בינוויקי, אולי אפילו כדאי לשים אותו בתבנית "לטיפול דחוף". אגסי - שיחה 10:58, 23 ביוני 2014 (IDT)

מוזמנים להקרנה חופשית ב-13 ביולי של הסרט "הים לא אכזר" סיפור הקרב האחרון של הצוללת שירה[עריכת קוד מקור]

ביום 13 ביולי 2014 תתקיים הקרנה חופשית של הסרט "הים לא אכזר" המביא את סיפור הקרב האחרון של הצוללת האיטלקית שירה שטובעה במפרץ חיפה. ההקרנה תתקיים ב"האודיטוריום (חיפה) באולם רפופורט בשעה 16:00, הכניסה חופשית. את הסרט יצרו יהודית יחזקאלי ויגאל יחזקאלי. לאחר ההקרנה יתקיים שיח עם היוצרים והמשתתפים. סרטון פרומו תוכלו לראות כאן ביוטיוב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 06:28, 30 במאי 2014 (IDT)

חנה Hanay, לפי הכרזה המופיעה כאן זה ב-13 ולא ב-14. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:25, 14 ביוני 2014 (IDT)
אתה צודק, תיקנתי ל-13 ביולי. תודה רבה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:29, 14 ביוני 2014 (IDT)
פרסמתי את זה בפורום כלשהו ומישהו הגיב: "לא יכול. אני בדיוק הולך לסרט על המטוס הפולני צחי." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:48, 14 ביוני 2014 (IDT)
תזכורת אחרונה - יום ראשון הקרוב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:09, 12 ביולי 2014 (IDT)