ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 123

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


הושלמה כתיבת ערכים על כל מחזות שייקספיר[עריכת קוד מקור]

ב-25 ביולי 2012 הצבתי אתגר כתיבת ערכים, בין היתר על מחזות שייקספיר. נכון לאז היו חסרים המחזות הבאים:

היום, 28 בינואר, 2018, עם כתיבתו של הנרי השישי, חלק שלישי, הסתיימה הכתיבה. בכתיבת הערכים עסקו AddMore der Zweite, Noam646, צחי לרנר, TZivyA, Orias והחתום מטה. תבוא על כולם הברכה והכבוד! Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:31, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כל הכבוד! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:36, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה בהחלט אתגר גדול מאוד. כל הכבוד! גילגמש שיחה 15:38, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רן, אני מוריד בפניך את הכובע ! צחי לרנר - שיחה 16:18, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כבוד! ביקורת - שיחה 16:35, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יפה מאד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:22, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
👍 ‏Lionster‏ • שיחה 19:25, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שיחקתם אותה! השלב הבא: הפיכתם למומלצים. Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 19:55, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל הכבוד! ‏MathKnight (שיחה) 20:09, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, כל הכבוד! אביעדוסשיחה 20:26, 28 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרפת למברכים. אכן מפעל גדול וחשוב וכל הכבוד והברכות לרן. שלומית קדם - שיחה 00:41, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל הכבוד לכל התורמים בכתיבת הערכים שהיו החסרים בקטגוריה:מחזות שייקספיר. אגסי - שיחה 02:06, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרף לכל הברכות על הערכים היפים! ‏Ovedcשיחה 21:15, 3 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

השלמת כתיבת ערכים על כוכבים (עם בהירות עד דרגה 2 ו-3)[עריכת קוד מקור]

ב- 8 בספטמבר 2008 הצבתי אתגר לכתוב ערכים על 50 הכוכבים הבהירים (אלה עם דרגות בהירות עד 2). המשימה הושלמה ב-20 בספטמבר 2009. ב-14 בפברואר 2017 התחלתי בחלק השני של המבצע, לכתוב ערכים על כל הכוכבים עם דרגות בהירות עד 3 (אלו פחות או יותר הכוכבים שניתנים לצפייה בלילה בהיר מסביבה עירונית חשוכה, למשל, פארק הירקון או סנטרל פארק). היום כמעט סיימתי את המבצע, ול-172 מתוך 173 הכוכבים עם בהירות עד דרגה 3 יש ערכים. הייתי רוצה לברך את כל הכותבים ולהודות להם, אבל אני מרגיש לא נוח לברך רק את עצמי. בברכה, Easy n - שיחה 11:50, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם כך אין ברירה, ואחרים יצטרכו לברך אותך. מי יתן וירבו ערכיך ככוכבי השמים (הבהירים) לרוב, ויאירו כמותם... עוזי ו. - שיחה 12:43, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ברכות גם לך! שינצנץ כוכבך במרחב הערכים :) אביעדוסשיחה 16:48, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
משתמש:Easy n, תודה רבה לך. (ברשותך הוספתי לדבריך כותרת). אתה כוכב אמיתי. הערך האחרון שכתבת אקמר מופיע ב-27 ויקיפדיות. אגסי - שיחה 18:58, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל הכבוד! אילן שמעוני - שיחה 07:53, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל הכבוד! 08:54, 30 בינואר 2018 (IST)
מצטרף לכל הברכות, כל הכבוד על ההתמדה והערכים היפים - אתה כוכב! ‏Ovedcשיחה 21:16, 3 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

גל"צניקים משחיתים את הערך על מולי שפירא[עריכת קוד מקור]

גלי צה"ל הוציאה היום הודעה על חזרתו לתחנה של מולי שפירא. בהודעה פורטו קורות חייו של שפירא, שהועתקו מוויקיפדיה, כולל הנחיית תוכנית לא אמיתית, שהוספה לערך לפני כשנה וחצי על ידי מפיק התוכנית עומר ולדמן, שסיפר על ההשחתה בפוסט הזה בפייסבוק. ‏עמיחישיחה 19:11, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תודה על הדיווח. בעקבות זאת שחזרתי עכשיו משהו כמו עוד עשר השחתות ברחבי ויקיפדיה. מן הסתם חלקן קשורות גם הן לעומר ולדמן. אולי משתמש:דוד שי או מישהו אחר ירצה לפנות בעניין למפקד גלי צה"ל. על כל פנים, חלק מההשחתות כבר שוחזרו בעבר, וחבל שהמשחזרים לא בדקו אם אין עוד השחתות מאותה כתובת. נרו יאירשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 21:52, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כיוון שזו עבירה על חוק המחשבים, ראוי לדווח גם למשטרה. בתור התחלה, עומר ולדמן ראוי לשיימינג - הכנסת מידע כוזב לוויקיפדיה היא מעשה מביש. כיוון שזה, כדבריו, "תחביב שלמדנו לפתח בגל״צ", כדאי למפקד גל"צ לבדוק איזה עוד תחביבים מסוג זה התפתחו בתחנה, אולי גם שידור חדשות כוזבות. דוד שי - שיחה 22:02, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן מעשה בזוי. גילגמש שיחה 23:14, 29 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אולי מישהו יסביר כאן בקצרה מה היה הרעיון מאחורי ההשחתות האילו? בתודה אגלי טל - שיחה 01:33, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
למה אתה שואל זאת כאן? אם אתה רוצה ללמוד מה הרעיון, שאל את המשחיתים. לי יש שאלה קצת אחרת: משתמש:נרו יאיר, האם עברת על כל התרומות ותיקנת את כל ההשחתות מכתובת זו מאותה תקופה, או שיש עוד עבודה? קיפודנחש 02:15, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אנשים נהנים להשחית, לא רק ילדים זבי חוטם, גם אנשי תקשורת מגל"צ וכאן (למשל עומר ולדמן) ומהארץ (למשל חיים לוינסון). הם אפילו מתגאים בזה. עברתי על הכול, תיקנתי כשזיהיתי השחתות בסבירות גבוהה, לא תיקנתי כשלא הייתי בטוח. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 11:26, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דוד שי צודק. מציע את דף ויקיפדיה:אנשי תקשורת מטרילים או משהו כזה ובו יתועדו שמות (ללא ההשחתה עצמה) של חיים לוינסון, עקיבא נוביק ועומר ולדמן כמשחיתים. מתברר שלעיתונאים סוג ז' (כפי שמעעשיהם מעידים על עצמם) יותר קל להשחית מאשר לכתוב ערך מושקע כמו שעשה עמית סגל. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 11:33, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שזה רעיון טוב. כדאי מאוד להקים עמוד כזה. גילגמש שיחה 12:19, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא בטוח שכדאי להאכיל את הטרולים ע"י הקמת עמוד כזה. עדיפה פעילות הסברתית. ‏עמיחישיחה 12:56, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לכן ציינתי שלא מתעדים את ההשחתות עצמן אלא רק את שמות המשחיתים. לפי הצהלות שלהם בטוויטר/פייסבוק וההערות שנתת להם, לא נראה לי שפעילות הסברתית היא בעלת תוחלת. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 13:07, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין מצב שמזהירים אותם מפני הגשת תלונה? ואגב, איזה ערך כתב עמית סגל? בברכה אגלי טל - שיחה 13:12, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים. שושושושון - שיחה 13:16, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חיפשתי מחרוזת של השחתה שחזרה על עצמה מהכתובת של ולדמן ומצאתי את זאת: מיוחד:תרומות/93.172.159.60. זה אומר שייתכן וישנן כתובות נוספות שולדמן וחבר מרעיו השחיתו מהן. Liad Malone - שיחה 12:55, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ייתכן שזה הוא, ייתכן שזה מישהו שמחקה אותו. תמיד טוב להיות ערניים. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 13:34, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מצטער אם תפרשו את תגובתי כאן כהתערבות, אבל עקבתי אחרי הדיון מהתחלתו והגעתי למסקנה שאני חייב להגיב. אני חושב שיש צורך בפעילות הסברתית באופן כללי, מכיוון שהמשחיתים (לא טרולים ותיקים) בוויקיפדיה אינם מבינים לרוב את המשמעות של מעשיהם, הם לוקחים זאת לרוב כבדיחה. ולכן חשוב להסביר מה קורה כאשר ההשחתות נעשות, ואיך זה פוגע בוויקיפדיה בצורה גסה. אם לא יבינו עדיין את המשמעות, אז יינקטו אמצעים אחרים. דף "אנשי תקשורת מטרילים" יהיה האכלת הטרול. טוב ורצוי שיהיה תיעוד של המטרילים, אך באופן דיסקרטי - באופן מרומז, כחלק אינטגרלי מדף או שיחת משתמש, או בכלל מחוץ לממשק הוויקיפדיה. צהריים טובים לכולם. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 13:25, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מדובר באנשים מבוגרים ואינטליגנטים שמבינים היטב מהי ויקיפדיה ומהן ההשלכות, אבל לא אכפת להם. לא תחנך אותם בדיבורים. המקסימום שאפשר לעשות הוא לחסום אותם, כפי שביקשתי לעשות ביחס לולדמן בבקשות ממפעילים. זו לא האכלת טרול כאשר קוראים לאנשים בשמם, הם לא מעוניינים בפרסום שלילי כזה שחושף את מעשיהם. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 13:30, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

במקרה הזה, עד כמה שהבנתי, מדובר בחיילים בשירות סדיר. אמנם אנשים עם זכות הצבעה, ואנשים שלבני גילם הוענקה הזכות למות בעד ארצנו, אבל לא בכל המקרים מתאימים לאפיון "מבוגרים ואינטליגנטים". אי אפשר לחשוב על בן 17 כנער ממנו מצפים למעשי קונדס, ולעומתו בן 18 כ"מבוגר אחראי". במקרה של ולדמן ומרעיו, אציין נסיבה מקלה: אמנם הוספת כל מידע שגוי לוויקיפדיה בכוונת מכוון היא השחתה, ששום דבר לא מצדיק אותה, אבל לפחות להשחתות הקונדסים מגלץ נזק מזערי, כמו למשל לכתוב שיונתן גפן הפיץ בין ידידים חוברת הגיגים בשם "צמר גפן" לפני 20 שנה. אפשר להמשיל לעבירות אחרות, כמו ריסוס גרפיטי: זו עבירה בכל מקרה, אבל יש הבדל בין גרפיטי קטן ומשעשע על אבן מדרכה באלנבי עם הלצה ("אם אשכחך ירושלים זה בגלל תל אביב"), לריסוס גרפיטי על שמשתו הקדמית של אוטובוס נוסע, או ריסוס איומים ברצח ואונס על קיר ביתה של פעילה פוליטית. זו כמובן לא הצדקה ולא תירוץ, בסך הכל נסיבה מקלה. קיפודנחש 15:59, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הוא עשה את זה לאחר השחרור, ככל הנראה ממקום עבודתו ב"כאן". זה אכן פחות חמור מסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה ולכן העונש הראוי לדעתי הוא חסימה ולא מאסר בפועל. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 16:09, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

עבודתם של אנשי תקשורת היא להצביע על בעיות הטעונות תיקון. אנשי התקשורת שמכניסים מידע שגוי לערכים בוויקיפדיה מצביעים על כך שבנושאים מסויימים יכולת הבקרה שלנו מזערית עד בלתי קיימת. לא צריך להיות סנגור שלהם כדי לראות שהדיון כאן (ובכל פעם שהנושא עולה) עוסק כל-כולו בחלחלה ממעשה ההשחתה, ומתעלם לחלוטין מההשלכות שלו. עוזי ו. - שיחה 16:29, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

זה כמו שהם יגנבו (וישתמשו בכסף) כדי לצעוק שזה לא בסדר שהמשטרה לא תופסת את הגנבים. לא הבנתי לאילו השלכות כוונתך, מן הראוי שתפרט כדי לסיים את ההתעלמות הזאת. אם כוונתך לחוסר יכולתנו לבדוק את כל העריכות, זה בלתי נמנע כשיש כל כך הרבה ערכים. זהו מחיר ההכללה. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 16:32, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נרו, בתור מי ששחזר את ההשחתות שלא שוחזרו סמוך לזמן בו בוצעו, שאלה: יש מצב שתבדוק אילו מההשחתות הללו סומנו כ"בדוקה" (אם בכלל), ואם כן, מי סימן? לא לצורך "משפט חברים" אבל לדעתי זו שאלה מעניינת. קיפודנחש 20:52, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זו כבר פעם שביעית שלי שאני נתקל בהשחתות של אנשי תקשורת קטנים ועלובים. גם שותים מהבאר וגם וגם יורקים לתוכה במקביל. תתביישו לכם. eli - שיחה 03:41, 1 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הזמנה - מפגש בנושא יצירת הרחבות למדיה ויקי[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

מוזמנים ומוזמנות להשתתף במפגש בנושא הרחבות לתוכנת מדיה ויקי, בהובלתו של ליאור קפלן.

המפגש יתקיים ב-14 בפברואר, בין השעות 18:00 - 21:30, בקמפוס גוגל - מגדל אלקטרה.

לפרטים נוספים ולהרשמה, ראו כאן.

לשאלות, ניתן לפנות ישירות לליאור - בדוא"ל lior-at-kaplanopensource.co.il.

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 15:52, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

חבל מאד, שהלוחמים בשם היהדות אינם מסוגלים להבדיל בין ערכי יהדות - מסורת, חגים, לימודי תנ"ך - לבין הגנה על דעות קדומות, הקצנה עד כדי טירוף בנושאי צניעות והעלאה על נס של "ערכים" מסולפים ומזוייפים, שמקורם לא בהלכה אלא במוחם הקודח של רבנים קיצוניים. די לראות ולשמוע את החגיגות סביב ברלנד, כדי לראות לאן יכולה הקצנה חסרת דעת להביא אנשים, כביכול בשם הדת היהודית. כאם וכסבתא חילונית בתכלית החילוניות אני יכולה להגיד לכם, שאין לי שום בעיה עם לימודי תנ"ך לאורך כל שנות הלימודים ועם הקניית ידע על חגי ישראל ועל אי-אילו מושגים בדת היהודית, על קצה המזלג, אבל אני מתנגדת בכל עוז לערבוב דת בלימודי חשבון או כל מקצוע אחר שאין לו שום שייכות ליהדות. אכן, אין שום מקום לסממנים יהודיים בלימודי מדע וטכנולוגיה, כפי שכתב מי שכתב בפייסבוק, ודאי לא בבתי ספר ממלכתיים שאינם דתיים.שלומית קדם - שיחה 15:58, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תופעת הנטורי קרתא החילוניים אינה חדשה, כפי שניתן ללמוד משיר מקסים שכתב חסיד סאטמר קיצוני:

הַקְּלֶרִיקַל הַקָּטָן / נתן אלתרמן
(דוד שי הסיר את השיר שאגלי טל ציטט כאן בגין הפרת זכויות יוצרים. לתועלת הקוראים אני מביא קישור למילות השיר שאינו מיפר זכויות יוצרים.) יזהר ברקשיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 02:07, 1 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מתנצל על הצפת האנציקלופדיה החופשית בתכנים משיחיים. יום נפלא אגלי טל - שיחה 16:22, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בכנות אינך מסוגל להבדיל בין הוצאה מוחלטת של תכנים מהתרבות והמסורת היהודית מתוכנית הלימודים, לבין הצגת אתוס ומושגים וערכים אורתודוקסיים – שחלק לא מועט מהם עומדים בסתירה לתפיסתם של יהודים לא-אורתודוקסיים ליברליים – בבתי ספר של החינוך הממלכתי הכללי? אני תוהה אם באמת אינך מבין את ההבדל, או שאתה סתם נהנה להפיץ דברי דמגוגיה כי זה בחינם. אביעדוסשיחה 16:43, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הנקודה היא החרדה, הפחד. הפחד הזה מביא אנשים לטעון שההרצאה על שמלת הילדה (בהנחה שאכן הייתה כפי שהוצגה) היא 'הכנסה של תכנים דתיים אורתודוקסיים' בעוד שמדובר פשוט בדברי שטות. שימוש בדוגמאות כמו תפוח בדבש, ציטוט מספר קהלת וחקלאי מתפלל זה בדיוק תכנים מהתרבות והמסורת היהודית. יש אנשים שזה מעורר בהם אימה והשיר כוון כלפיהם. כאז כן עתה. בברכה אגלי טל - שיחה 17:05, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
החרדה מהדתה בתוכנית "תרבות יהודית ישראלית" מתקזזת עם החרדה שאותה תוכנית ממש מקנה ערכים קונסרבטיבים ורפורמים למערכת החינוך הישראלית. ראו צילום זה של דו"ח שנכתב מהצד השני של המפה. ‏עמיחישיחה 17:22, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מי פוחד ממי נוכל לברר בקלות- כמה מורים חילוניים יש בבתי הספר החרדים/דתיים? וכמה מורים דתיים יש בבתי הספר החילוניים? בכמה ישיבות מלמדים את תורת האבולוציה? אכן לחילוניים אין ממה לפחד, כי הם מתמודדים מול תכנים דתיים כל הזמן, אבל... הדתיים חוששים מהתרבות החילונית, מסתתרים מפניה, בורחים ממנה ומקימים חומות הפרדה.
שני הסבים שלי ושתי הסבתות שלי היו חרדים ואני, ברוך השם, גדלתי כאתאיסט (לא אפיקורס, אתאיסט), כך גם אחי ואחותי וכך כל הילדים שלנו וכך, אני מקווה גם נכדינו.
אם נלך מספיק אחורה נמצא חברה יהודית שלא היו בה חילוניים, אך בהדרגה גדל מספר החילוניים, כמובן, על חשבון הדתיים. ונתפלל שהמגמה תימשךקריצה. בברכה. ליש - שיחה 17:32, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, קמה בישראל תופעה חדשה של יהודים המודעים ליהדותם, אשר אין להם סבא ואפילו לא סבא רבא דתי. אולם, מבחינה דמוגרפית, לפחות בהתאם לתהליכים המוכרים לנו היום, אלו תמיד יהיו מיעוט קטן (שאמנם גדל אבסולוטית, אך נותר קטן מבחינת אחוז האוכלוסיה). גם בעתיד, הרוב הגדול של היהודים בישראל יהיו כאלו שיגדלו עם מודעות לכך שיש להם סבים דתיים. אם יורשה לי לנחש, התלונות על הדתה מגיעים בעיקר משתי קבוצות: אלו שנטשו את העולם הדתי בעצמם בכעס רב ואלו שגדלו בלא מודעות לסבא דתי. שתי הקבוצות קטנות וימשיכו להיות קטנות בעתיד הנראה לעין, ולכן קבוצות אלו ימשיכו לבכות על הדתה עוד שנים רבות. עדירל - שיחה 17:43, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני באה מבית חילוני; אבי שמר על אי-אילו מצוות מן החינוך שקיבל בילדותו, כגון צום ביום הכיפורים, אבל אמי הייתה אתיאיסטית גמורה וכך גדלנו גם אחי ואני. סבי וסבתי היו מסורתיים מתונים, אך כל הדור השני והשלישי חי בחילוניות נינוחה - יש מי שמבקר בבית כנסת רפורמי ביום הכיפורים ויש שלא, אבל כולנו יהודים גאים ובעלי מודעות, שמרגישים שלמים כיהודים, ישראלים וציונים. אני זוכרת את הימים, שהיה ברור לכל ישראלי חילוני שבשבת ובחגים אין נוסעים ליד בתי כנסת, ולא היה צורך בגדרות, שוטרים ומשמרות צועקות שבס ומיידות אבנים. פעם היה כבוד הדדי בין מי ששומר מצוות לבין מי שרואה עצמו חופשי מקיומן (לפחות בתל אביב ובחיפה היה כך, אינני יודעת מה היה לפני 60 שנה במאה שערים - לא התקרבתי לשם). הזמנים השתנו, חלקם לטובה - פתיחה בשבת של בתי קולנוע, חנויות כמו "טיב טעם" ואחרות, מרכזים מסחריים רחוקים משכונות דתיות - וחלקם לרעה, כפי שדנו ודשנו בדיון הזה לעייפה. איך שהוא ניאלץ למצוא דרך לחיות כאן יחד, ואם תכבדו אותנו, נוכל לכבד אתכם.שלומית קדם - שיחה 18:29, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ליש, לא הבנתי מה הרלוונטיות של דבריך לנושא. הציבור הדתי והחרדי לא מתכחש לכך שהוא, במכוון, מונע מבניו היחשפות משמעותית לתכנים חילוניים. החובה להישמר מחשיפה שכזו מופיעה בגמרא ובפוסקים כך שאין בזה חידוש. אתה תראה בזה פחד אך הפרשנות הדתית לעניין שונה. אבל מכיון שהנושא איננו הטלת רפש מצד לצד, (גם לי יש כמה עלבונות לעת צרה,) אינני רואה טעם לעסוק בנקודה זו. לענייננו: עובדה היא שרוב גדול של הורי התלמידים בחינוך הממלכתי מעוניין בתכני מורשת יהודיים ורובם הגדול רואה את היהדות מזוית אורתודוקסית. יש מיעוט קטן וקולני שנלחם בזה, ויחסו למורשת היהודית אכן דומה ליחס הדתיים לחילוניות. העניין הוא שהרוב, כאמור, מחובר למורשתו והרתיעה מהדת זרה לו. כדי לגייס את הרוב לשורותיו המיעוט הזה מנסה לזרוע פחד מפני תמונת חקלאי מתפלל, תפוח בדבש, וספר קהלת, ולנפח תקרית בודדת לא ברורה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:18, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגלי טל, אנחנו לא באותה ליגה, אתה מבין, אני מדבר בשמי ואתה מדבר בשם הדתיים וגם, ראה פלא, גם בשם החילוניים. אתה יודע מה הם רוצים, ספרת כמה הולכים בדרך זו וכמה מתנגדים (מיעוט קולני...) כל הידע אצלך ומה אני לעומתך? בברכה. ליש - שיחה 20:30, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אריה יש צדק מסוים בדבריך, אם כי זה לא עניין אבסולוטי, אכן במערכת החינוך ישנם יותר מורים דתיים בחינוך החילוני מאשר מורים חילוניים בחינוך הדתי. אך כנגד זה יש גם מקרים הפוכים, כך לדוג' דתיים רבים מכירים מדיה חילונית כזאת או אחרת, אך כנגד זה בציבור החילוני המקסימום של חשיפה למדיה על החרדים זה בסדרה שטיסל, סדרה שלמרבה הפלא נכתבה על ידי חילונים. דתים וחרדים פונים לאקדמיה במספרים גוברים והולכים אין לזה תופעה מקבילה בציבור בכללי. בכל מקרה תמיד כשנעסוק במגזרים שונים באוכלוסייה, אם נרד לפרטים הקטנים נמצא חוסר איזון בהדדיות, אך כמדומני שבמאקרו ההדדיות הזו נוטה לאזן את עצמה. כך או כך אין לנו תקווה אלא אם ננהל שיח קשוב, מתחשב, נקי מדמגוגיה, וסטריאוטיפים. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח 21:03, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אתה מעלה נקודה נכונה. בסוף, אין לי ספק שאדם דתי (לא חרדי) נפגש עם התרבות החילונית בצורה הרבה הרבה יותר רחבה מאשר ההפך. זה נכון ברחוב, בתקשורת, בתרבות, באקדמיה וכדו'. משה פרידמן - שיחה 21:07, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כלפי האמור לעיל, שוב מביאים דוגמאות קיצון שסותרות את ההלכה ולא מייצגות כלום, כל החמרה בענין החצאית הבוערת נחשבת בתלמוד לחסידות של שטות שכן "היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה.תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א, עמוד ב', או השימוש שוב בברלנד אדם שוטה בלי קשר להיותו עבריין. מניסיוני הקצר רוב רובם של החילונים שפגשתי אף בקיבוצים יעדיפו שילדיהם ידעו על נרות שבת, ואף ידעו לפתוח דף גמרא. כך שגם לדעתי המתנגדים לזה הם מיעוט, אבי84 - שיחה 21:30, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה באמת רוצה להגיד לי שלא כל הדתיים ברלנד? אתה באמת חושב שיש דתיים שיתמכו בכך שילדה תוריד את החצאית כדי שלא תישרף? הרי שני אלה הם תמצית הדת היהודית. אם ימשיכו לדבר בבתי הספר על תפוח בדבש התלמידים כולם יגמרו או כמו ברלנד או כמו הילדה ההיא. החיים הם שחור ולבן, אור וחושך. נרו יאירשיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 22:45, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן. זה אותם דתיים, אגב, שרצחו את רבין. כולם, עד האחרון שבהם. יזהר ברקשיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 01:23, 1 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הסיפור עם הילדה שנשרפה כי לא רצתה להורדי את השמלה הוא אמתי. הילדה היא ביתו של הרב ויקטור עטיה, שליח חב"ד בקריית ארבע. הסיפור זעזע בזמנו את המדינה, למי שזוכר. התו השמיניבא ונדבר על זה... 11:07, 1 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עדירל ואחרים כבר התייחסו לכך לעיל בארוכה. ברור שהסיפור אמיתי. גם ברלנד הוא אמיתי וגם רצח רבין הוא אמיתי. השאלה היא לגבי ההכללות. יזהר ברקשיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 11:21, 1 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

ההכללות הן חלק אינטגרלי מהחברה בישראל, ויקח שנים ארוכות לבטל אותן, אם בכלל. התו השמיניבא ונדבר על זה... 11:47, 1 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

נרות שבת וסיפור הבריאה: כך מלמדים מדע וטכנולוגיה בבתי ספר חילוניים[עריכת קוד מקור]

עצוב. ככה זה כששר החינוך כופה את הדת על מערכת החינוך (ואף מנסה לכפותה על כלל האוכלוסייה). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
תרשה לי לפקפק בכתבה לאור המקור שלה. ‏MathKnight (שיחה) 20:38, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שמעתי שבנט בא בלילה למנהלים עם החברה מהסיירת ומאיים עליהם. כופה שכמותו. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 20:40, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נרו יאיר, לא הבנתי את הבדיחה. MathKnight מה הבעיה במקור? בגלל ש"הארץ" אינו עיתון ימני קיצוני זה הופך אותו למקור לא אמין? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אין אפשרות לקרוא את הכתבה ללא מנוי. משה פרידמן - שיחה 21:17, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני הצלחתי בפעם הראשונה ועכשיו לא מצליח, כדאי לנסות מספר פעמים בדפדפנים שונים כי לא ברור מתי הם נותנים לקרוא בחינם ומתי לא ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אכן דבר פלא - ממחשב אחר זה עבד לי. לא ראיתי את הסרטון, אבל הטקסט לא הפיל אותי לרצפה. על כל פנים, מדובר על גוף חיצוני ללא מונופול. על פי מה שנאמר בכתבה נראה שהגוף הכניס את התכנים הללו משום שהוא מאמין שהדבר נכון פדגוגית. סנונית איננה עמותה דתית או חדשה. אם רוצים להעביר עליה ביקורת זה לגיטימי, אבל איך בנט קשור לסיפור הזה? משה פרידמן - שיחה 23:18, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
משה, אתה מתמקד בנקודה שולית (העובדות), אני ממליץ להתרכז בעיקר: אקיבוש! אדטה! אדררררה! לילה טוב אגלי טל - שיחה 00:29, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הארץ לא מעודכנים. אפשר למצוא המון דוגמאות ברשת מהורים לתלמידים בחינוך הממלכתי. הנה מדגם מייצג, החל במשעשע (לחשב במבחן מתמטיקה כמה תפילות עולות לקב"ה) וכלה במזעזע (הרצאת רב על הילדה הצנועה שהעדיפה להישרף למוות ולא להוריד את השמלה הבוערת). אישית אני בעיקר תוהה מיהו זה שנדמה לו שהחילונים יתקרבו לדת בגלל חומרים כאלו. H. sapiens - שיחה 22:27, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סיפור האימים הזה מזכיר לי מקרה אמיתי, של תלמידות שנעלו אותן בבית ספרן העולה באש ובלבד שלא ייצאו לרחוב בלבוש שאינו צנוע כל צורכו. במקרה ההוא היו אלה תלמידות מוסלמיות, אבל לפי הרב המדובר, נראה שזו הדרך הנכונה במקרה שהבנות אינן "חכמות" דיין להבין את הנדרש מהן. מסתבר שמפלצות יש לא רק באיסלם הקנאי.שלומית קדם - שיחה 00:45, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כתמיד, הדיון בעניין זה לא מכזיב ונותן לקורא מקורות שעשוע לרוב. דווקא תגובת האתר הפתיעה לטובה ובלי לגמגם ולהתנצל שלחה את הכתב לכל הרוחות. מדובר באתר של חומרי למידה, שיש בו המון חומרים לבחירה. מי שמכיר את תחום ההוראה יודע שאתה הסיסמאות עליה גודלו דורות של מורים היא "אינטר-דיסציפלינריות". מאמיני הסיסמא טוענים שלמידה שמשלבת נושאים שונים היא הרבה יותר טובה ואיכותית. במסגרת זאת, האתר הכין כמה חומרי למידה לבחירה שמשלבים תורה ומדע. לא קראתי את המאמר כי עברתי את המכסה שלי להחודש או השנה או מה שלא יהיה, אבל אני מתקשה להבין מה מפריע לכתב - שילדים לא יצליחו להבדיל בין תורה למדע? שהקישור בין הדברים יביא את הילדים חלילה לרצות לקיים את המצוות? מהדיון כאן ניכר שגם שאר המתדיינים מתקשים להבין את הבעיתיות ולכן חוזרים ללעוס חומרים ישנים שאמורים להיות יותר מזעזעים. אבל מכיוון שמסירות נפש מופיעה במנות גדושות גם באתוס החילוני (למשל, דוד צ'רקסקי, גבעת התחמושת, נתן אלבז) אז מגיירים סיפורים מהאיסלם וטוענים שמן הסתם היהדות זה אותו דבר. המשיכו כך. הכתיבה הזאת מקרבת לקיום מצוות הרבה יותר משיחות של רבנים. עדירל - שיחה 01:21, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

למען מי שלא הבין לבד, כמו הכותב מעלי, אסביר שדת זה עניין של אמונה, להבדיל ממדע המבוסס על ידע אמפירי ועירוב שני תחומים שונים לחלוטין לא מועיל, רק מבלבל. אינטר-דיסציפלינרי זה שילוב של שני תחומי מדע שונים, כששניהם מבוססים על השיטה המדעית. עירבוב של מדע ודת דומה להכנת סלט מעגבניות וקוביות לגו - דברים שאין להם דבר במשותף. בברכה. ליש - שיחה 06:43, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
על פי ויקימילון, "אינטרדיסציפלינרי" זה כמה תחומי דעת, לאו בהכרח מדע אמפירי. ללא קשר לדיון, אני מצאתי שהזואולוגים הכי מוצלחים הם אלו שמבינים גם קצת באנתרופולוגיה (היחס התרבותי לחיה שהם חוקרים) ובלשנות (מקור שם החיה). זו רק דוגמא, אבל בכללי אני מאמין שתורם גם להכיר את הרובדיים של מדעי החברה והרוח בהקשר של אובייקטי מחקר. ישראל שבט - שיחה 13:06, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

איזה מסכנים, מעזים ללמד אותם מעט יהדות!! פשוט נורא ואיום. יעלי - שיחה 07:05, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

שלומית, למרבה הצער מסתבר שגם כאן מדובר במקרה אמיתי, ואפילו מן השנים האחרונות: ילדה בת שמונה שיחקה בגפרורים בסוכה והציתה את שמלתה. אחיה הקטן צעק לה להוריד את השמלה ולברוח והיא ענתה "אבל אני לא אהיה צנועה". האש אחזה בסוכה והילדה נספתה. מדהים אותי שרב הפך את התאונה הטרגית הזו לסיפור מופת, ואולי אפילו יותר מדהים אותי שהוא חושב שזה יקרב ילדים וילדות חילונים לדת. מה שגם היה אמור להיות מדהים אבל בימינו טבעי לגמרי זה שבבית ספר ממלכתי נתנו לרב להטיף את סיפור המופת לתלמידים במשך שיעור של שעה בלי לקרוא אותו לסדר. נו... קצת יידישקייט. H. sapiens - שיחה 08:00, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אז הנה כתבה על מה שהיה: בת 6 נשרפה למוות בחצר. והנה האבא מנחם את עצמו בכך שמילותיה האחרונות של הילדה, שהיתה מתה בכל מקרה, היו של צניעות - מצמרר: הרב עטיה מדבר. התופעה הזאת מוכרת לאנושות מזה דורות רבים והנו חלק מהותי באתוס הציוני של אלו שמתו תוך כדי לחימה בנאצים, אלו שבמותם ציוו לנו את החיים, וכו'. בצה"ל נמרחים אין סוף תחקירים, ולא מופקים לקחים, כדי להגן על כבוד המשפחות שיקיריהם מתו בפאשלה, כי יותר חשוב לכבד את כבוד הנופל מלהציל את החיילים שימותו באסון הבא. אבל מתברר שהאנשים האמונים על המדע בטהרתה, שאסור לערבב בה שום שמץ פסול מאמונה, שמא מישהו יתבלבל, אינם מצליחים להבדיל בין דברי ניחומים להוראות מעשיות, ובין מסירות נפש לרצח. לא פלא שבמדינות רבות בעולם רודפים צרכני סמים עד חורמה, חלקם עד מוות ממש, כדי להגן עליהם מפני עצמם. עדירל - שיחה 10:35, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

"בשיעור על מוגבלות המשאבים ציטטו פסוק מקהלת", "בשיעור על שמרים יש קטע על חמץ" (דוגמאות אמיתיות מכתבה). הכותרות הבאות: "בשיעור על ההיסטוריה של האקולוגית של ישראל, המורה הזכיר שיש אריה בתנ"ך", "בשיעור על חושים הגננת נתנה "תפוח בדבש" כדוגמא לטעם מתוק", " "עמוד פייסבוק זועם הוקם ע"י הורה זועם מכך שמורה בבית הספר אמרה "ברוך השם"". ישראל שבט - שיחה 11:42, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מי שבא להטיף לתלמידים החילונים לא היה האב, אלא הרב. והוא לא נדרש להגן על כבוד הילדה, שהתלמידים לא שמעו ולא ידעו עליה. הוא העלה את הסיפור ביוזמתו, ודווקא בגרסה שבה הילדה בחרה ב"חוכמה" להישרף רק על-מנת שלא להוריד את השמלה, גרסה שהתלמידים לא ידעו שיש לה גרסאות נוספות ואיך לבדוק אותן. האם הרב הזה לא מבין שלפי הערכים של החילונים זהו עוול נורא שילדה קטנה בחרה להישרף למוות רק כדי שלא להוריד שמלה לרגע? או אולי הוא פשוט לא מבין שגם לחילונים יש ערכים? אולי הוא חושב שהם תינוקות שנשבו, או שהם לא מקיימים מצוות כי אין להם חשק, או שהם כמו צרכני סמים? זו הבעייה האמיתית של ההדתה – אילו לפחות הייתה מאורגנת ע"י דתיים עם הבנה וכבוד כלשהו לחילונים היא הייתה יכולה לקרב בין המגזרים, אך בפועל היא בדרך-כלל מרחיקה אותם זה מזה. H. sapiens - שיחה 13:09, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין שהנושא משעשע אותך, עדירל. מי שמשווה בין מעשה גבורה של חייל, שהקריב את עצמו כדי להציל את חבריו, לבין מעשה איוולת מיותר של ילדה קטנה, שחשבה שהיא מקריבה את עצמה על קידוש השם משום שכך לימדו אותה, משהו משובש בדרך החשיבה והסקת המסקנות שלו. בכלל, השימוש במונח "קידוש השם" השתבש מאד במשך השנים. המליונים שנספו בשואה לא מתו על קידוש השם, משום שאיש לא הציב לפניהם את האפשרות להמיר את דתם ולהינצל. גם מי שסבתו הייתה יהודייה והוא גדל כנוצרי גמור נידון לשילוח למחנה ריכוז או השמדה, והרבה תינוקות וילדים ניצלו משום שנמסרו לנוצרים, אם חסידי אומות העולם ואם תאבי-בצע, או למנזרים. היו גיבורים שנלחמו וסיכנו את עצמם בנסיון להציל או לפחות למות בגבורה, אבל קידוש השם לא היה בזה. רק קידוש החיים וכבוד האדם. רודולף ורבה וחברו, שנמלטו בסיכון חייהם כדי להעביר את הידיעות על ההשמדה ולנסות להציל את יהדות הונגריה, הם היו גיבורים. חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים היו גיבורים. אבל לקידוש השם אין כל שייכות לכך. וכשילדה בת שש חושבת שצניעות עדיפה על חיים, זה מעיד רק על תמימות של ילדה אומללה, שלא הבינה מה היא עושה. נתן אלבז היה גיבור, ולא על קידוש השם. הילדונת האומללה הייתה קורבן מזעזע של טיפשות וחוסר אחריות. נא לא לבלבל.שלומית קדם - שיחה 14:57, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מכיוון שלא שמעתי את הרב, והדווחים על מה שהוא אמר מגיעים מכלי שני או שלישי לא ניתן לדון במה שהוא אמר. אחת החובות של אנשים דתיים, אני מקווה שגם של חילונים, היא "בצדק תשפוט עמיתך" - לדון כל אדם לכף זכות, ולכן אני מניח שהרב פשוט לא הובן. אם יש הקלטה מדוייקת נוכל לשמוע ולדון. אולי הוא באמת לא בחר נכון את הסיפור המתאים. אני אגב טועה הרבה פעמים במה שאני אומר ומאוד קשה לחזות בדיוק איך הדברים שנאמרים יתקבלו ויובנו.
לגבי הנאצים, מהערך על גרהרד שרדר (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית) ומדברים אחרים ששמעתי וקראתי בעבר, אני מאוד מפקפק בטענה הזאת שהנאצים השמידו כל מי שסבתו היתה יהודייה. לגבי שאר הדברים, אני חושב שהדיון מוצה. עדירל - שיחה 15:08, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עדירל, אם אתה מטיל ספק בטענה, כדאי שתקרא את הערך מוזיקה מנוונת. לו פליקס מנדלסון, שהוריו התנצרו עוד לפני הולדתו, וגוסטב מאהלר, שהתנצר בעצמו, עוד היו חיים בגרמניה או באוסטריה בשנות ה-40' של המאה ה-20, הם היו נשלחים למחנות ריכוז כיהודים לכל דבר.שלומית קדם - שיחה 00:51, 2 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מסכים שהנאצים כתבו גם נגד מתבוללים וצאצאי יהודים. למיטב זכרוני בנוגע להשמדה הם נהגו אחרת. אולי השמידו רק חלק. אם אני זוכר נכון הם לא השמידו כ-6000 נשים יהודיות שהיו נשואים לגרמנים. עדירל - שיחה 08:50, 2 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כדאי לעשות סדר בנושא זה. במדיניות הנאצית ושל בני בריתם הרומנים, ההונגרים ואחרים חלו שינויים במהלך הזמן, בהתחלה הגדרה של יהודי הייתה של מי שיש לו שלושה סבים/סבתות יהודים, אך בהמשך החמיר למי שיש שני סבים/סבתות וגם מי שהיה לו רק סב אחד נרדף. יתר על כן, התנצרות לא נחשבה, כי היהודי הוגדר לפי הלאום, לא לפי הדתוהם רדפו את היהודים גם לאחר התנצרותם ומותם. מתים נוצרים, שהיו ילדים של יהודים שהתנצרו, הוצאו מקבריהם בבתי עלמין נוצרים. אז, אם מתעוררים אצל אנשים מסוימים ספקות לגבי יהדותם של מי שקבורים בבתי קברות שלנו ומתחשק להם להוציא אותם מהקבר, שיזכרו, שזה מעשי נאצים. יש דרכים שונות ליהדות, יש יהדות בדרכי נועם ויש גם יהדות של קנאים חשוכים וכל אחד בוחר באיזה דרך ללכת. בברכה. ליש - שיחה 09:15, 2 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

נצל"ש: H. sapiens, קלייד או קלד - מה עדיף? ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 14:58, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

MathKnight-at-TAU, ממה שאני מכיר "קלייד" אבל "קלדוגרמה" ו"קלדיסטיקה" (ולא "קליידוגרמה" ו"קליידיסטיקה"), אל תשאל אותי למה... H. sapiens - שיחה 17:44, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איזו בדיחה. תעשו לי טובה, אבל כל הכתבה הזאת בהארץ מבוססת על פוסט אחד בפייסבוק שנחתם ב״בנתיים כמו בנט, גמרתי להתנצל. אני גאה להלחם להוציא כל סממן יהודי מלימודי מדע וטכנולוגיה. בדרך למדינה ליברלית נאורה!״. אין פה שום הדתה ושום שמדתה. יש פה קמפיין של מספר מצומצם של אנשים שרוצים לבחור להוציא כל תוכן של יהדות מבתי הספר. כשהייתי בכיתה ב׳ עשינו בבית הספר מן מופע/הצגה על בריאת העולם לקראת קבלת ספקי תנ״ך. הפלא ופלא אני עדיין חילוני! יש פה פוביה מטורפת וחוסר ביטחון אצל חלק מהאנשים שלא ברור לי מאיפה הוא נובע. – אסף (Sokuya)שיחה 15:17, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מספר הצפיות בערך חדש[עריכת קוד מקור]

הערך החדש אסטלה מושקוביץ' בלפר היה אתמול במקום 5 במספר הצפיות היומי בוויקיפדיה עם 3,047 צפיות, בעקבות שידור תוכנית הבכורה של העונה השנייה של בייקאוף ישראל. תודה לחברים שהסכימו לשחזר את הערך הזה לקראת עליית התוכנית. אגסי - שיחה 20:11, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

היא השופטת השפויה היחידה שם. בכל אופן, לא אהבתי את התכנית. מאסטר שף הרבה יותר טוב. גילגמש שיחה 20:12, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הבעיה שמאסטר שף זה שזה עושה אותי רעבה. יש פער מדי גדול בין רמת האוכל בתוכנית לרמת האוכל שיש לי בבית. תוכנית קודמת ראיתי אנשים מכינים מאפים ממולאים בעודי אוכלת תירס בקופסת שימורים. • צִבְיָהשיחה • כ' בשבט ה'תשע"ח 20:33, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש שם גם מאכלים פשוטים יחסית. בבייק אוף הזה מישהי הביאה עוגה על ג'לי רוטט שנראה מגעיל ועוד דברים שאני לא זוכר כבר. היה זוועה. גילגמש שיחה 20:49, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
התוכנית הייתה אתמול במקום הראשון ברייטינג. בוואלה נכתב: "רייטינג יומי: קשת אפתה עוגה: השקת העונה החדשה של "בייק אוף" הובילה את הטבלה עם נתון נאה של 18.9%". הביקורת היו פושרות, אבל זה לא מפתיע. אגסי - שיחה 21:05, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצער שאלפי הקוראים קראו בערך את הפרק "אסטלה - כיתת אומן לקונדיטוריה" שהיה ברמה נמוכה מבחינה לשונית ומבחינת התוכן. שיפרתי אותו למען הקוראים הבאים. דוד שי - שיחה 06:41, 6 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה ערך שנכתב ב-2015, עשיתי כמיטב יכולתי לשכנע חברים לשחזר אותו, וגם לשפר אותו ולהביאו למצב טוב יותר מהממוצע בתחום הבידור. כמובן שבמיזם שיתופי יש צורך בפרגון ובסיוע מצד משתמשים אחרים. עדיף לעודד חברים להתגייס לשפר גם את הערך כפולה שבשבוע האחרון ניצב במקום ראשון במספר הצפיות, עם ממוצע של כעשרת אלפים צפיות ביום. כמובן שעדיף גם לעודד חברים לא לפתוח הצבעות בכלל והצבעות סרק בפרט, אלא לכתוב יחד את הערכים בתבנית "לטיפול דחוף". מצער שהערך סוטו (שפה) (אנ') שהיה בתבנית הזו, נשאר אדום אצלנו וכחול ב-70! ויקיפדיות אחרות. אולי עדיף שוויקיפד יתחיל לכתוב את הערך ברמה "נמוכה" וחברים אחרים במקום לבקר אותו ישפרו את הערך. אגב, גם הערכים האחרים בתבנית באותה תקופה נשארו אדומים עד היום. אגסי - שיחה 13:38, 6 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגסי תודה על העבודה שלך בערך. • צִבְיָהשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח 10:18, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה לך. וגם תודה ל-Tomtom שהכחיל אתמול את הערך סקלטון שהיה בזמנו בתבנית לטיפול דחוף (לצד סוטו (שפה)). אני חוזר על הצעתי להעניק צל"ש מיוחד למי שכותב 5 ערכים מהתבנית הזו (כמו שבזמנו חילקו צל"ש למי שכתב 5 ערכים במיזם אסיה). זה עשוי למנוע את המשך המצב לפיו רוב הערכים נשארים אדומים. אפשר גם ליצור מנגנון שיזום פניות ל-2-3 חברים שכותבים ערכים באותו תחום, ולהציע להם לכתוב יחד ערך בנמצא או היה בתבנית. אגסי - שיחה 12:52, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגסי אכן פעל בצורה טובה מאד בכל הקשור לערך הזה. גילגמש שיחה 13:00, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה יכול להפעיל מנגנון כזה ביוזמתך. אף אחד אף פעם לא אמר לא לצל"ש בדף שיחה. • צִבְיָהשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח 13:01, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מפרגן לכותבים אבל זה לא מספיק, צריך צעד משמעותי כמו צל"ש רשמי ומכובד, כדי להביא לשיפור המצב, וזה כידוע לא אינטרס פרטי שלי. אגסי - שיחה 17:58, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

לעמותת ויקימדיה ישראל דרוש/ה רכז/ת שיווק ואירועים[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

עמותת ויקימדיה ישראל מתרחבת, וכעת אנחנו מחפשים רכז/ת שיווק ואירועים!

לפרטים נוספים, ולהגשת מועמדות, ראו כאן.

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 13:35, 6 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי[עריכת קוד מקור]

הערך הכי נקרא בויקיפדיה העברית לשנת 2017?

זה לא כל כך ברור למה הוא הנקרא ביותר או בין הנקראים ביותר כל הזמן. לפי tools.wmflabs.org הוא בכלל לא נצפה באינטרנט נייד (זה שרוב הציבור עושה בו שימוש כדי להיכנס לויקיפדיה). איפה הוא כן נצפה? מקום ראשון בויקיפדיה הגרסה למחשב ובאפליקצייה הייעודית. כנראה שיש פה באג. – אסף (Sokuya)שיחה 14:40, 3 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כאחד שעוקב מדי יום על הדפים הנצפים שלא אתמול. הערך הנ"ל מקפץ מדי יום בראש הרשימה-- הלל יערישיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ח • 19:45, 3 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איך מסבירים את הפער בצפיית הערך בין הגרסאות השונות של ויקיפדיה? בDesktop הוא מקום ראשון, בMobile app הוא בין הראשונים ובMobile web אין לו אזכור. זה מוזר, אתה מצפה שתיהיה קורלציה מסויימת בין הגרסאות של ויקיפדיה. – אסף (Sokuya)שיחה 23:28, 3 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ייתכן והפער בשיעור הצפיות בין המחשבים למכשירים הניידים נובע מגודלה של הטבלה שממנה בנוי הערך, שמקשה על הצפייה והשליטה בה באמצעות מכשירים ניידים. ולגבי האפליקציה, מדובר במספרים נמוכים של צפיות (562 בערך הזה), כך שמבחינה סטטיסטית זאת יכולה להיות חריגה חסרת משמעות. מבקר המדינה - שיחה 07:02, 4 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מן הסתם הערך משמש בעיקר לשיעורי בית, לכן הגיוני שיהיה פופולרי הרבה יותר בנייח.. כך או כך גם לי הדירוג שלו נשמע בלתי סביר. בברכה אגלי טל - שיחה 10:09, 4 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
״הערך משמש בעיקר לשיעורי בית״? למה אתה טוען את זה, אגלי טל? יש לדברים האלו סימוכין? נשמע לי תמוה ביותר. מבקר המדינה, אם הפער היה נובע מהטבלה אז היינו רואים יחס של בערך פי שתיים בין הגרסה הניידת לגרסה השולחנית. מנסים קודם בנייד ואז עוברים למחשב. אבל עדיין מדוע הערך הזה מקבל כל כך הרבה צפיות כל הזמן? גם בחופשים (גם בחודשי הקיץ למשל אוגוסט בגרסה השולחנית), טענת השיעורים לא מחזיקה מים מבחינתי. יש פה משהו אחר לגמרי. – אסף (Sokuya)שיחה 14:24, 4 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חודש Desktop אפליקצייה נייד מיקום כולל
יולי 2017 63,432 1,087 6,899 3
אוקטובר 2017 165,866 385 8,737 1
ינואר 2018 97,848 562 7,123 3

מתייג את מפעיל הבוט שמעדכן את הנתונים המוצגים בדף: DMY. – אסף (Sokuya)שיחה 14:41, 4 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

רק הזכרתי טענה שהועלתה כאן בעבר. אין לי שום סימוכין לכך באמת. בברכה אגלי טל - שיחה 14:43, 4 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כל הכבוד![עריכת קוד מקור]

אתמול חיסלו כוחות הביטחון את המחבל שרצח את הרב רזיאל שבח הי"ד. כל הכבוד לשב"כ שאיתר את המנוול, למערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית שהוציא את העכברוש החוצה ולימ"מ שירו בו למוות לפני שפתח באש על כוחותינו. כל הכבוד, ועכשיו לסגור חשבון באותו אופן עם המחבל שרצח את הרב איתמר בן-גל. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:10, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אני בטוחה שהשב"כ עוקב אחרי הדף הזה. • צִבְיָהשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח 10:17, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
השב"כ עוקב אחרי מה שהוא צריך לעקוב (ואם הוא עוקב כאן אז הוא בטח ישמח על הח"ח שקיבל). ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:24, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
טוב שאותו מחבל איננו מסתובב חפשי יותר (בהנחה שהזיהוי שלו היה נכון). יחד עם זה אני סולד מהחגיגה הימנית שלך ומהסגידה לכוח ולכלי צמ"ה. יואב ר. - שיחה 10:44, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
התותח הקדוש זה לא שלכם? אגלי טל - שיחה 10:46, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כמה טוב שיש את פרשת אלטלנה להיתלות בה (ואני לא מצדיק את הירי שם). אגב, מה זה קשור למה שכתבתי? יואב ר. - שיחה 10:49, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
באמת אין קשר. כאן הסגידה היא למשחית בהיותו משחית, ושם לתותח בהיותו יורה על ספינת האצ"ל. זה לא אותו הדבר. עוזי ו. - שיחה 11:45, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני אישית לא מקבל כינוי של עכברוש לאדם. Tzafrir - שיחה 21:58, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
במעשיו הוא ויתר מרצונו על הסטטוס של אדם. ‏MathKnight (שיחה) 19:56, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא ידעתי שצריך להיות ימני כדי לשמוח בנפילתו של הרשע, ובכך שחיים רבים של חפים מפשע ניצלים בשל כך. וכן, דחפור משוריין בשטח = הקטנת הסיכוי שלוחם ישראלי ייפָּגָע או חו"ח יהרֵג. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 15:26, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עדיף לא לעסוק כאן בפוליטיקה, ואם אין ברירה, אז שנכריע את הוויכוחים האלה, כמקובל בוויקיפדיה, בהצבעה (בעד או נגד החיסול). אגסי - שיחה 18:02, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר להיות בעד חיסול מחבלים רוצחים בלי להפוך את העניין לחגיגת צהלולים.שלומית קדם - שיחה 18:29, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מקובל לברך את כוחות הביטחון. הפוליטיקאים עושים זאת לרוב בלשון יותר מאופקת, כמו למשל ציפי לבני שצייצה ברכה. אגסי - שיחה 18:57, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, טוב מאוד וחשוב לשבח את כוחות הבטחון על עבודתם החשובה והקשה לגנת העם ופגיעה באויבינו. הם פועלים בשם כולנו, וראוי שעובדת השליחות הציבורית תבוא לידי ביטוי בשיח הפומבי. משה פרידמן - שיחה 23:16, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרף לחוגגים, אגב אשתו של הרב שבח, אמרה שמבחינתה חיסול ממוקד תוך זריקת אבנים על כוחותינו ביציאה, איננו גאווה גדולה. נקודה למחשבה. אבי84 - שיחה 00:15, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
”בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ” (ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק י"ז). דוד שי - שיחה 04:55, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
”בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק י').אבי84 - שיחה 07:10, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שני כתובים המכחישים זה את זה, ההכרעה ברוח חודש אדר המתקרב: ”כי סליק בעט ביה (מרדכי בהמן), אמר ליה: לא כתיב לכו בנפל אויבך אל תשמח? אמר ליה: הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד א'). בן עדריאלשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח 12:36, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הבהרה: הקישורים הפנימיים בציטוט לא יצאו מתחת ידי או מקלדתי והוספו ע"י מישהו אחר לאחר מכן. בן עדריאלשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 11:26, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הרגע הנורא הזה[עריכת קוד מקור]

כשהעורך החזותי לא פועל, ואתה נאלץ להוסיף קישורים פנימיים בעריכת קוד מקור כמו בתקופת האבן... Face-sad.svg אילן שמעוני - שיחה 07:49, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אילן שמעוני, מסתבר שאני ניאנדרתלית. ניסיתי לעבוד בעורך החזותי ומהר מאד חזרתי הביתה, לעריכת קוד מקור, לסתת אבני גוויל בגרזן אבן וללקט שורשים לארוחת צהרים. דווקא נחמד מאוד.Face-smile.svg שלומית קדם - שיחה 13:02, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רק לקישורים פנימיים אני משתמש בחזותי. זה שמסמנים מילה והא מוצא רשימת ערכים רלבנטית זה נוח מאד. בפיירפוקס (אבל לא בכרום) אפשר גם לעשות קליק אמצעי על אפשרות מהרשימה ולקבל אותה בטאב חדש מה שמאפשר לבדוק אם זה הערך שרוצים. אני עושה קישורים פנימיים איתו הרבה יותר מעריכת קוד מקור. ממשק התבניות שלו, לעומת זאת הוא זוועתי בעיני. אילן שמעוני - שיחה 14:20, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הכרום שלך מקולקל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
החזותי זוועתי אף להערות שוליים רגילות אבי84 - שיחה 17:59, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גם אני ניאנדרטל. מת על העורך הישן והטוב ואין לי שום סובלנות ל"חזותי" המעצבן והאיטי. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 18:00, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אילן שמעוני , גם בעורך קוד מקור יש גאדג'ט שנותן השלמה לערכים קיימים כשמתחילים ליכתוב את המילה עם שני סוגריים מרובעים [[. , אני מדריכה סטודנטים בעורך החזותי, אבל עורכת בקוד מקור, כי הוא מהיר יותר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:26, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גם אני מעדיף את קוד המקור. זה אולי לוקח יותר זמן ללמוד, אבל מפיק תוצאות יותר טובות. זה די דומה להשוואת לטך למיקרוסופט וורד. ‏MathKnight (שיחה) 20:39, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
IKhitron, לא יודע, עד עכשיו הנחתי שזה פשוט הבדל בינהם. ברשימת האופציות שנפתחת עבור קישור פנימי בעורך החזותי, האם כרום אצלך פותח טאב חדש עם קליק אמצעי? אילן שמעוני - שיחה 21:38, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:19, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בתור אחד מהמאותגרים טכנולוגית, שעובד רק עם עריכת קוד מקור, האם יש את כלי התרגום שקיים בעורך החזותי גם בעריכת קוד מקור?אודי - שיחה 10:01, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אמיר שאלה שכדאי שאתה תענה. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 04:51, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא היום, אולי בעתיד. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:18, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה מוזר. מדי פעם, כשאני מתחילה לתרגם ערך מאנגלית (רק בקוד מקור), עולה לי הצעה להשתמש בכלי התרגום, ואני דוחה אותה בתודה. האם לא זה מה ששאל אודי? שלומית קדם - שיחה 20:21, 22 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה מה שהתכוונתי, אבל לא הבנתי איך את מגיעה למצב הזה שמציעים לך לתרגם כשאת בקוד מקור.אודי - שיחה 21:19, 22 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כמה תבניות תחזוקה שמאוד חסרות בוויקי האנגלית - וגם אצלנו[עריכת קוד מקור]

en:User:Jorge Stolfi/Templates that I sorely miss. שעשע אותי מאוד. ראובן מ. - שיחה 16:29, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

התחקיר בעובדה על יעקב פרי - ההיבט הוויקיפדי[עריכת קוד מקור]

ערב טוב. הערב פורסם תחקיר בתוכנית "עובדה" על שירותו הצבאי של יעקב פרי. מצאתי את העריכה הזו שהוסיפה את המידע שהתברר כשגוי. מה אתם אומרים? ‏עמיחישיחה 23:11, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מספר ימים אחר כך - הושמה הגנה על הערך. כנראה שהיו פרסומים אודותיו. מישהו יודע מה זה היה? ‏עמיחישיחה 23:18, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תוכל להסביר לאלו שלא רואים עובדה על מה מדובר? על סמך מה נעשתה העריכה? עדירל - שיחה 23:27, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה מה שאני מנסה לברר... ‏עמיחישיחה 23:32, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצאתי. ב-2 בדצמבר התפטר פרי מהממשלה, עקב פיטורי יאיר לפיד. העריכה המדוברת הייתה כמה ימים לפני כן. כנראה שאין קשר. ‏עמיחישיחה 23:32, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בצהריים כשקראתי שהתפטר נראה לי תמוה העניין שבשל מחלת לב לדבריו לא סיים שירותו, בעוד בערך כתוב שנפצע בצנחנים ועבר לתזמורת צה"ל. כתבתי על כך בדף השיחה Nirvadel - שיחה 00:23, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה מה שקורה כשלא מוסיפים הערות שוליים, ויקיפדיה מאבדת אמינות. – אסף (Sokuya)שיחה 15:34, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הערת שוליים לא הייתה משנה דבר: יש גרסאות רבות לשירותו הצבאי שהיה, או כנראה לא היה, של פרי, ומה שמיוחד הוא שלכל אחת מהגרסאות אפשר להביא אסמכתה,למרות שלכל היותר אחת מהן יכולה להיות נכונה. קיפודנחש 23:47, 12 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

לכן אם יש כמה גרסאות, עדיף להביא את כולן, עם הערות השוליים ולתת לקוראים לשפוט ביניהן. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:56, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בשומרי הסף מובאת גרסת התזמורת. הידעתם? זה שמשהו הודפס על נייר לא אומר שהוא נכון. אפק - שיחה 11:47, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הפסיכולוגיה של האי-שוויון[עריכת קוד מקור]

בבקשה תן תקציר של הכתבה בכמה משפטים. ‏MathKnight (שיחה) 00:02, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
Researchers find that much of the damage done by being poor comes from feeling poor.
לקח לחוקרים שנים להבין את מה שכתבו חז"ל לפני אלפי שנים: "איזהו העשיר, השמח בחלקו". ‏MathKnight (שיחה) 18:52, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אפקט אלאור אזריה 'חוגג' נרצח ראשון[עריכת קוד מקור]

לא יאמן. יזהר ברקשיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח • 23:53, 8 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בבקשה תן תקציר בכמה משפטים של הידיעה. אני חושב שאני יודע במה מדובר, וזה קשור לפיגוע באריאל לפני כמה ימים. ‏MathKnight (שיחה) 00:03, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
והקשר לאלאור אזריה הוא? emanשיחה 00:11, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש אנשים שמבחינתם אין הבדל בין לירות במחבל גוסס ומנוטרל לבין לעצור אדם אלים שמכה אזרחים וחיילים ומאיים באלימות. אז במקום להצטער על קוצר שכלם הם מאשימים את מערכת אכיפת החוק שעושה את עבודתם. משה פרידמן - שיחה 01:13, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני שוב מציע שלא נהפוך את כיכר העיר לפורום בענייני פוליטיקה, גם משום שזה לעיתים קרובות מעורר ויכוחים לא נעימים. אגסי - שיחה 01:22, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מסתומרת, כל ערבי בחזקת מחבל ולכן מוטל על כל חייל או אזרח להביא למותו באופן מיידי 11 דקות לאחר שהוא גורם להפרעת סדר כלשהי. ערבי עם מעיל אפשר לאחר 10 דקות. • צִבְיָהשיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח 01:26, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בדיוק זה ה'אפקט', שחלק מהחיילים (מקוצר שכלם) לא יודעים להבדיל, ובזמן אמת יכולים לפשל. (מבלי להתייחס להשוואה ספציפית זו). אוירת הגיבוי לכלל החיילים, היא משמעותית גם אם אלאור טעה ועשה מעשה אשר לא יעשה, צה"ל וראשיו היה צריך להשכיל שיש אנשים שפשוט לא מבדילים (בפרט ביחידות מסויימות), אינני יודע מה היה צריך להעשות, אבל האוירה שאני לא מגובה קיימת. אבי84 - שיחה 08:27, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
האמת היא שלמרות המותג, יותר היה נכון לקרוא לזה "אפקט שלום אייזנר". כאן גם ההשוואה הרבה יותר נכונה. בכל מקרה, זה לא משנה. זו אווירה כללית וחזקה. הטענה של החייל "מצטער אח שלי, אבל אני מפחד שלא יגבו אותי, אני יעצור אותו ומה יקרה? עוד יבואו אלי בטענות!" אינה מקוצר שכלו, אלא דווקא מהכרת המציאות והלך הרוח הפיקודי. יזהר ברקשיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח • 12:19, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אבי84, אם לא יודעים להבדיל, צריך ללמד את ההבדל. לשוטרים וחיילים נותנים כוח בשביל שיפעילו אותו בתבונה, אי אפשר בשם החשש הזה לאפשר לכל חייל או שוטר לפתוח באש בכל פעם שהוא מחליט שזה בסדר ולתת לו גיבוי אוטומטי רק בגלל שיש פעמים שזה אכן מצופה ממנו. יזהרברק, האם אתה היית מגבה שוטר שהיה יורה ופוצע אותך כשהשלכת עליו אבנים מגגות עמונה, רק בשל החשש שאם לא נגבה את השוטר אחרים יחששו לעשות את עבודתם כראוי? משה פרידמן - שיחה 15:49, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יזהרברק צודק שיותר נכון לקרוא לזה "אפקט שלום אייזנר". לתת מכה בפנים עם הרובה לפרובוקטור שמטריד אותך ומתקרב אליו עד לטווח דקירה זה ממש לא כמו לירות במחבל מנוטרל, גם אם זה לא מצטלם טוב. מה שאייזנר עשה היה הפעלת כוח סבירה ולפרובוקטור לא נגרם שום נזק בלתי הפיך. הצבא טעה שלא גיבה את אייזנר ועצר את הפרובוקטור. בכלל, אני חושב שצריך להגדיר בהוראות טווח ביטחון סביב החייל שכניסה של גורמים אליו תתפרש כסכנה לחייל וכאישור להפעלת כוח סביר להגנה עצמית והרחקת המתפרע/המחבל. ‏MathKnight (שיחה) 19:01, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אוי, נו באמת. משמעת צבאית והוראות פתיחה באש נכתוב עשרות שנים לפני מקרה אזריה. החיילים הפעילו שיקול דעת כמו שמצופה מהם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:31, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מבלי להכנס לעצם הנידון. לקרוא לנסיון הריגה 'הפרת סדר כלשהי', עבר מזמן את גבול הטעם הטוב, בלשון המעטה. החיים של המחבל חשובים מאד, אבל של חיילינו?! בברכה לכל מצווה יש ערךבן-ימיןשיחה 13:10, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין ספק ממשלת השמאל ששולטת כיום בישראל נותנת הוראות שמכבידות את ידם על החיילים Nirvadel - שיחה 18:16, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא מדובר בשום אפקט אזרייה. הוא קילל כמה חיילים. על דבר כזה לא עוצרים אף אחד. גילגמש שיחה 18:38, 9 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סירב להציג תעודה מזהה, צילם אותם, התנפל באלימות על אזרח, ולאחר מכן דחף את החיילים שבאו להפריד והעיף להם את הנשק. לא מספיק בשביל לעכב לחקירה לפחות? יזהר ברקשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 23:18, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה הקשר בין לעכב פרחח ובין לדפוק כדור בראש? אין שום קשר, ולא כל תפקוד לקוי של חייל קשור לאלאור אזריה. מי שחוגג כאן זה לא "אפקט אלאור אזריה", אלא הימין הקיצוני, שמחפש בכל מחדל את "אפקט אלאור אזריה", כי לשיטתו "ערבי טוב הוא ערבי מת", וכל ערבי חי הוא תוצאה כושלת של "אפקט אלאור אזריה". דוד שי - שיחה 06:31, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שוב, אני מסכים שאין שום קשר, אבל אני מקווה שאתם לא חולקים שהאוירה קיימת, החיילים חוששים לעתים לעשות את עבודתם נאמנה מאימת המצלמות. וחבל. האפקט לא חייב להיות דומה וקשור. חיל חייב להרגיש בטחון מוחלט במערכת ששולחת אותו, והגנרלים לא השכילו להבין נקודה פשוטה זו. אבי84 - שיחה 11:53, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ולא צריך לרקוד על הדם. לצפות בקוצר רוח לחייל שמהסס ובכך גורם למחדל ואז להציג את המקרה כפחדנות מ"מערכת החוסר צדק" זה פשוט לא הוגן. צה"ל מלמד ומכשיר את החיילים לחשוב 10 פעם לפי שהם פותחים באש. וטוב שכך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:16, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

חסר לוכסן בסוף הקישור מתבנית[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#חסר לוכסן בסוף הקישור מתבנית

איבדתי את האמון בקברניטי המדינה[עריכת קוד מקור]

חשיפת התנהלותו של ראש הממשלה הנהנתן ובני משפחתו המתעלקים על קופת המדינה ועל הטייקונים, התקפותיו הנואשות על חוקרי המשטרה, התקפותיו על מפכ"ל המשטרה, שמונה לתפקידו על ידו, ניסיונות תומכיו להוביל לחקיקה שתציל את עורו, כל אלה שכנעו אותי שנתניהו צדק כשאמר: "לראש ממשלה ששקוע בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים." דברים אלה מהדהדים בראשי כשאני קורא על דרדור המצב בגבול הצפון, אני רואה התגרויות מכוונות ואני לא בטוח, לא משוכנע, שהם נועדו לקדם אינטרסים ישראלים, אני חושש שהם נועדו להוביל למלחמה, שבמהלכה מקווה נתניהו שישכחו את מעלליו או לפחות הרושם יתעמם. אין לי אמון בנתניהו ובחבורת מלחכי הפנכה שלו ואוי למדינה שיוצאת למלחמה כשאין לרבים מאזרחיה אמון במנהיגיה. למען האינטרס הציבורי, על נתניהו לפנות את מקומו ללא דיחוי. מה? לליכוד וליתר מפלגות הקואליציה אין מועמדים אחרים לתפקיד ראש הממשלה? בברכה. ליש - שיחה 09:53, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כאילו היה לך אמון קודם לכן. הייתי שמח לעזור לך יותר אולם מכיוון שאיני בקרבתך כל שאני יכול לייעץ הוא לקחת כדור הרגעה. 37.26.149.181 10:04, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ייאמר לזכותו של נתניהו שהוא שר חוץ ומנהל את ביטחון המדינה כראוי. אני לא מאמין שהוא מחרחר מלחמה במטרה להדחיק ציבורית את המעשים הפליליים שלו. ניב - שיחה 10:20, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא כזה מופרך, ע״ע לכשכש בכלב ובית הקלפים. Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ה בשבט ה'תשע"ח • 11:07, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא נראה לי שההתחממות בגבול לבנון וסוריה היא דווקא יוזמה של נתניהו. אחרת ליברמן לא היה מעורב שם כל כך חזק. אני לא אתפלא אם הקצנה כזו תמשיך דווקא כחלק מקרבות ירושה (לדוגמה: ליברמןכץ) דווקא כאשר נתניהו יפנה את מקומו. אבל אחד הדברים שעומדים לחובתו של נתניהו הוא שאין שר חוץ במשרה מלאה ויש כמה שרי חוץ במשרה חלקית (נתניהו עצמו, ציפי חוטובלי, גלעד ארדן עם המשרד המסתורי לנושאים אסטרטגיים, ישראל כץ השר לענייני מודיעין ואולי גם חברי הקבינט ליברמן שר הביטחון ובנט שר התפוצות). מדיניות חוץ אחידה אין לישראל. Tzafrir - שיחה 11:17, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ליברמן רחוק מאוד מסיכוי לרשת את נתניהו. הוא נאבק כרגע באחוז החסימה שהעלה בעצמו. נרו יאירשיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 10:36, 12 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני עוקב בתכיפות אחר גופי שירות החוץ של ישראל ברשתות החברתיות. נתניהו נפגש לעתים תכופות עם עשרות ראשי ממשלות, נשיאים, שרי חוץ, שרים זרים אחרים ומבסס את מעמדה של ישראל בעולם כמעצמה חברתית, מסחרית, מעצמת סייבר ומה שזה לא יהיה. שר חוץ שכזה לא ראיתי מאז ציפי לבני. ניב - שיחה 14:32, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נתניהו בעל ניסיון רב בפוליטיקה ולדעתי זה בא לידי ביטוי גם בפוליטיקה בין מדיניות, זה טוב לאינטרסים של ישראל (כמובן היה יכול להיות יותר טוב אם היה מישהו שמקדיש את כל זמנו לנושא). למרבה הצער הניסיון הזה בא לידי ביטוי גם בפוליטיקה הפנימית בליכוד, הוא דואג לטרפד את כוחם של המתמודדים מראש וזה גם בלי להתחשב במסורת של הליכוד למעט בהדחת מנהיגים (בשונה מהעבודה למשל). אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:27, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בתור אחד שנולד לשלטון הליכוד בישראל, אף פעם לא היה לי אמון בקברניטי המדינה. נולדתי למציאות שבה כל הפוליטיקאים מושחתים, אני זוכר שהכתבה הראשונה שראיתי בחדשות הייתה על פרשת הולילנד, משם התחלתי לעקוב אחרי כל השחיתות הפוליטית במדינה הזו. נכון, חלק מהדברים שעושה שלטון הימין הם טובים, מבחינה חברתית-כלכלית אני קפיטליסט וליברטריאן. אבל נשבר לי מהשלטון הזה ומכל מה שהוא עושה - העמקת הקרע בין היהודים לערבים, חיקוק חוקים של כפייה דתית, מינוי קרובים למשרות בכירות ומהשחיתות שלו באופן כללי. כל יום אני יושב ומתפלל, בתקווה לחוות בפעם הראשונה ימים טובים יותר, ימים בהם שלטון נאור שאהיה פטריוט אליו ישלוט בי ולא כזה שרק גורם לי לרצות לברוח לקנדה. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 15:38, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מי שאחראי להעמקת הקרע בין יהודים לערבים זו הרשימה המשותפת, לא נתניהו. ‏MathKnight (שיחה) 15:42, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תגיד את זה לענת ברקו "אין פלסטין כי אין פ בערבית", כמה נמוך אפשר לרדת? אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 15:44, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן אין P בערבית, מה שהיא אמרה זה אמת לאמיתה. ‏MathKnight (שיחה) 16:57, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בערבית אין פּ’ (אבל בפרסית ובערבית ישראלית יש פּ'. ומכאן שאם נלך לשיטתה של ברקו, אנחנו המצאנו את העם הפלסטינאי). ואמנם שם הארץ בערבית הוא فلسطين, עם פ’ רפויה. מצד שני אם אתייחס לדרך הדיבור שלי, הרי שאני יסראלי, דווור איוורית וייהודי רק אם אני מקפיד אל קח, אוול לרווו יאודי. Tzafrir - שיחה 18:36, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ענת ברקו הוכיחה את שקריותו של הנראטיב הלאומי הפלסטיני, שמבוסס רובו ככולו על שקרים, סילוף עובדות ובורות היסטורית. למשל: הטענה הפלסטינית שישו היה פלסטיני - עוד לפני שהמונח "פלסטיני" נטבע, ולפני שהרומאים שינו את שם הארץ לסוריה-פלסטינה. האם זה לא מוזר בעיניך שהפלסטינים בחרו לעצמם שם שהם לא יכולים לבטא כראוי, רק כדאי לטעון להיסטוריה עתיקה שלא קיימת? אתה רוצה לטעון שהיום קיים עם פלסטיני? זכותך, אבל אתה לא יכול לטעון שיש עם פלסטיני כבר אלפי שנים, בעוד שהלאומיות (או ליתר דיוק, לאומנות) הפלסטינית החלה להתגבש רק בשנות ה-20 של המאה ה-20 והתגברה רק תחת הנהגתו של קצין ה-SS הערבי חאג' אמין אל חוסייני. הפלסטינים חייבים להפסיק עם תרבות השקר אם הם רוצים שלום או להתקדם לאיפשהו. ‏MathKnight (שיחה) 21:01, 12 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הפלסטינים טוענים שהם ממשיכי יושבי הארץ. ואמנם נכון שרוב יושבי הארץ התנצרו ובהמשך התאסלמו (בתהליכים הדרגתיים). זה ללא קשר לשם של חבל ארץ זה או אחר. ישו היה יהודי והיה גם אחד מבני הארץ ולכן אפשר להחשיב אותו בדיעבד גם כבן לעם היהודי וגם כבן לעם הפלסטיני (לפי אותן הגדרות מאוחרות). אבל מה שיפה בתגובה שלך היא שהיא כוללת סילוף היסטורי דומה: הלאומיות הפלסטינית אמנם הייתה קיימת לפני 1920, אולם הייתה זניחה ביחס לזו הסורית (סוריה הגדולה). עם קביעת הגבולות, הוגדרו גם גבולות הלאומיות הערבית בארץ. חאג' אמין אל חוסייני היה ממנהיגיה הבולטים אבל תוארו העיקרי היה המופתי של ירושלים. בתור קצין SS (בתקופה קצרה בתחילת שנות ה־40) הייתה השפעה מועטה יחסית על התנועה הלאומית הערבית בארץ. תנועות לאומיות דומות נוצרו גם בארצות אחרות באזור (עירק, סוריה, לבנון, מצרים), למרות שלא היה בהם מופתי שהפך בדיעבד לקצין SS‏. Tzafrir - שיחה 21:30, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הפלסטינים גם טוענים שלא הייתה שואה. אין להם כמעט קשר ליושבי הארץ הקדומים (הם עדיין לא החליטו אם הם כנענים או יבוסים), רובם מהגרים מארצות ערב שבאו לישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20, ולטעון שישו היה פלסטיני בתקופה שלא היה בכלל עם פלסטיני (אפילו לא בתיאוריה) זה שקר גס. המופתי הנאצי היה מאוד דומיננטי בהתגבשות הלאומנות הפלסטינית והאפיזודה שלו עם הנאצים היא לא תקופה קצרה וזניחה בשנות ה-40 כפי שאתה מתאר. הוא פעל לגיוס הנאצים נגד יהודי ארץ ישראל כבר מעליית היטלר לשלטון (1933) והביע תמיכה פעילה בחרם אחד באפריל 1933 שארגנו הנאצים נגד יהודים. הוא היה הרוח החייה מאחורי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המרד הערבי הגדול) שהמאפיין העיקרי שלו היה רצחנות אכזרית וסמי-נאציסטית נגד היהודים. השיא היה, כאמור, כאשר הוא הצטרף ל-SS בשנות ה-40, אבל זה ממש לא היה חלק שולי בחייו. השפעתו של המופתי על הלאומנות הפלסטינית והאנטישמיות הגדולה שבה בולטת, ועד היום הוא נחשב לאחד הדמויות הנערצות על ידי הפלסטינים, לצד יאסר ערפאת ואדולף היטלר (בביטאון נוער רשמי של הפלסטינים היטלר הוכתר כדמות מופת וספרו היה רב-מכר בקרב הפלסטינים). אגב, כמה ששאר ארצות ערב והתנועות הלאומיות הערביות הן אנטי-יהודיות, עדיין אין בהן את רמת האנטישמיות והסגידה לנאציזם שיש בקרב הפלסטינים. ‏MathKnight (שיחה) 22:06, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אופק, אתה מוזמן להכיר את המפלגה המושחתת שקדמה לליכוד. תוכל לקרוא טעימה על סוף על ימי מפא"י העליזים באוטוביוגרפיה של יצחק רבין, "פנקס שירות", כרך שני, פרקים 16-14 ("סכסוכים בצמרת", "בעיות פנים" ו"חשבון הבנק בוושינגטון"), עמ' 565-534. Liad Malone - שיחה 16:34, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ברקו לא יוצאת דופן, כל הפוליטיקאים, מכל הקשת הפוליטית יורדים נמוך. אבל שלטון אחר, לפי דעתי טוב יותר, כבר היה פה. ליעד העלה פה נקודה נכונה. גם מפא"י הייתה מפלגה עם שחיתויות לא קטנות, שהתנהגה כמו אליטה, הכשילה את מדיניות כור ההיתוך באפליית מזרחיים והיד עוד נטויה. ניב - שיחה 16:41, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מפא"י זה לא המחנה הציוני של היום. המפלגה עברה תהפוכות, איחודים, פרישות, שינויים באידאולוגיות וכו'... ניב, לדעתי ראש הממשלה המוצלח ביותר שהיה פה הוא אריאל שרון, אני מעריך את פועלו הרב ומכבד אותו אף על פי דעותינו השונות מקצה לקצה. דעותיו של נתניהו נחשבות למתונות יותר משל שרון ואני בז לו בגלל האישיות שלו. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 16:53, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דמוקרטיה בריאה תלויה בחילופי שלטון סדירים - מפא"י הסתאבה כי נשארה זמן רב מדי בשלטון ועכשיו יש אותה תופעה עם הליכוד. חילופי שלטון חיוניים לשמירת ניקיון החיים הציבוריים. יש תופעה של כדאיניקים, אנשים חסרי עקרונות, שמנסים רק להרוויח מהתקרבות לשלטון - הם תמיד יהיו עם מפלגת השלטון ובאלף דרכים ינסו להשיג לעצמם יתרונות תוך עיקום החוקים, סילוק שומרי הסף ושתילת משת"פים במקומם. צריך להיפטר מהכדאיניקים, כמו שכל בעל חיים נפטר מהפרזיטים ולשם כך דרושים חילופי שלטון, כי הכדאיניקים הם הראשונים שעוזבים מפלגה, שכבר אינה בשלטון. דמוקטיות ותיקות יותר, שכבר למדו את השיעורים האלה, חוקקו חוקים המגבילים כהונתם של ראשי ממשלה/נשיאים וכאן, המושחתים שלנו, רק מנסים להפוך את ראשי השלטון לבלתי ניתנים לביקורת, לחסינים מהעמדה למשפט. מצבנו כעת גרוע, אך השעון מתקתק ובכל מקרה הבחירות מתקרבות. בברכה. ליש - שיחה 17:04, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זו הסיבה שמבחינתי קדימה וכל הפוליטיקאים שנהרו אחרי שרון היו חשודים מיומה הראשון. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:37, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כתבתי לפני התנגשות עריכה: קונספירציות זה כיף. בשביל להשכיח חקירות מספיק בלגן בג'נין או עזה. לא צריך לערב את דמשק וטהרן. Botend - שיחה 17:37, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אופק, אמרת מקודם ש"כאחד שנולד לשלטון הליכוד בישראל, אף פעם לא היה לי אמון בקברניטי המדינה". תקן אותי אם אני טועה אבל נולדת בראשית העשור הראשון של המאה הנוכחית (לאחר שלטון ברק) משמע אריאל שרון היה רה"מ ולא האמנת בו. עכשיו אתה אומר שהוא הטוב מבין ראשי הממשלות שהיו לנו? אני לא מבין (אני סבור שרק לפני תוכנית ההתנתקות והקמת מפלגת קדימה לא האמנת בו) ניב - שיחה 18:46, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ניב נולדתי במהלך ממשלת ישראל השלושים, אכן שרון, אבל הזכרונות הראשונים שלי מהפוליטיקה הם מתקופת אולמרט בואכה ביבי, איזה ילד בן 3 יתעסק בפוליטיקה? אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 19:15, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אופק, לשמוע אותך מתלונן על 'השחיתות בליכוד' ואז מתגעגע לשרון..... אני לא מבין למה אתה ואריה לא יכולים פשוט להגיד שאתם מתנגדים למדיניות של הליכוד והימין, ה'שחיתות' המדומיינת היא טיעון כיסוי גרוע. בברכה אגלי טל - שיחה 20:48, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אז זה לא הימין, זה ביבי נטו, הוא הפך את הליכוד לקרקס. אני חושב שאם הייתי נולד בתקופה אחרת יש סיכוי שהייתי תומך בליכוד, אבל לא היום. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 20:58, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגלי טל שחיתות מדומיינת?! רה"מ נתון בחקירות עשרות חודשים על דמיון? בנימין נתניהו הוא אדם מושחת. ההתנהלות שלו מושחתת. זה אמנם לא מבטל את היכולות הפוליטיות המצוינות שלו, אבל מדובר פה בפוליטיקאי מושחת. גם הוא לא הורשע בעבירות פליליות. העדויות והראיות שבידי המשטרה אומרות הכל. בבחירות לכנסת ה-21 אני מקווה שישימו סוף לעשור של נתניהו. ניב - שיחה 21:34, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מצטרף לדבריו לעיל של ניב ולתקוותו.
העיתוי של ההסלמה הבוקר איננו מזיק לנתניהו, שכן היא עשויה להסיט את תשומת הלב מחקירותיו. זו סיטואציה המזמינה מחשבות על קונספירציה, אלא שאני עקרונית לא מאמין בתיאוריות קונספירציה ולכן לא טוען שזה מה שקרה. יואב ר. - שיחה 21:56, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ניב, הטעות שלך היא שנתניהו לא נחקר עשרות חודשים, הוא נחקר למעלה מ-20 שנה, אך ללא הועיל. אז שחיתות בהחלט יש כאן, אבל היא ממש לא של נתניהו. בברכה אגלי טל - שיחה 22:18, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגלי טל, האם קראת את הדו"ח הזה? ואת המאמר הזה? בברכה. ליש - שיחה 22:30, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אריה, לא. אם תספר לי מה זה ומה כתוב שם אוכל להתייחס. בברכה אגלי טל - שיחה 22:46, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
המאמר שאליו קישרת נכתב, בין השאר, על ידי רן ברץ, אחד ממקורבי ראש הממשלה. לכן כדאי לנסות לקרוא אותו בחשדנות. המאמר מתייחס לכאורה לעשרים שנים, אבל מונה הרבה פרשיות רק מעשר השנים האחרונות. הסיבה שהוא עושה את זה היא כדי להתעלם מפרשת בר-און חברון ופרשת עמדי. בפרשת בר-און חברון נקבע בסופה שהיה קשר למנות יועץ משפטי נוח לכמה נחקרים (בפרט דודי אפל, שאמנם הואשם בהמשך בפרשות שוחד). [[אריה דרעי הואשם, ולגבי נתניהו נקבע שמהתנהגותו "עלו תמיהות". לא בעיה במישור הפלילי, אך בעיה במישור הציבורי. בפרשת עמדי (שצצה לאחר סיום כהונתו של נתניהו) שוב לא עלתה מעל הרף הפלילי, אך התבררה התנהגות בעייתית של נתניהו: הוא מקבל דברים בחינם מאחרים, ובמקרה גם אותם אנשים מצפים ממנו לעשות בשבילם דברים. יש למעשה כזה מילה קצרה בעברית.
והדפוס הזה ממשיך. פרשת ביביטורס מוסמסה ביעילות רבה על ידי מבקרה המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. למרות שעל מעשים דומים הועמד אולמרט לדין. ואין שום בעיה ציבורים אם אין אשמה פלילית.
בפרשיות 1000, 2000, 3000 ו־4000 (שלא הוזכרה במאמר) החקירה עדיין לא הסתיימה. ושוב: למרות ש(לפי פרסומים בעיתונות) נתניהו קנה פרסום חיובי באתר ואללה תמורת אישור התנהגות מונופוליסטית חזירית לחברת בזק, אין שום בעיה ציבורית. שלמה פילבר נחקר, שאול אלוביץ כבר עוד מעט מודח. ונתניהו? טפלון. Tzafrir - שיחה 01:37, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── צפריר, ראשית, אני מציע לקרוא בחשדנות ובביקורתיות כל מאמר, של מקורבי נתניהו, של אויביו וגם של כותבים 'נייטרליים' כביכול.
אני מתייחס לעובדות. העובדות הן שנתניהו נחקר או 'נבדק' במספר בלתי נתפס של 'פרשיות', למעלה מ-20 שנה, ועדיין מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. לא רק שמעולם לא הורשע, אלא אפילו לא הוגש כתב אישום, רוב התיקים נסגרו בלא כלום או התאדו בשקט, בחלקם העביר היעומ"ש ביקורת על התנהלות נתניהו, אבל זו לא שחיתות. לפי השיטה שלך 'פרסומים בעיתונות' הם ראיה קבילה לשחיתותו של אדם, ומנגד כשיועץ משפטי (יותר נכון, שני יועצים) סוגר תיק - זה נקרא שהוא 'מיסמס אותו'. גם בפרשות 3000 ו 4000 שנתניהו מעולם לא היה בהם אפילו חשוד, גם בהם הוא מן הסתם אשם, כי הרי, "החקירה עוד לא הסתיימה" וזו כידוע, ראיה מוחצת לשחיתות. בקיצור, "אשם עד שתוכח חפותו". בברכה אגלי טל - שיחה 10:30, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אריה, כבר שנים שאין לי אמון כזה. ביבי הוא שקרן פתולוגי ומניפולטור גדול, ובאמת יהיה מעולה שהוא יוחלף, אם כי איני רואה אופציה מוצלחת במיוחד באופק. מהחקירות שלו אני בכלל לא מתרגש, והשחיתות של אלו שזועקים מרה על השחיתות השלטונית - גדולה עשרות מונים. יזהר ברקשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 22:05, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אבדתי את האמון גם בקאיה נתניהו, אחרי שהיא נשכה כמה אנשים! אגסי - שיחה 01:47, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הרבה שנים היו שאמרו שנתניהו נבחר לא כי הוא טוב אלא כי אין אף אחד אחר יותר ראוי. וזה תכלס היה נכון סתמו את האף והצביעו. אבל היום לאנשים רבים יש תובנה אחרת. התובנה היא שעד שנתניהו לא ילך לא יופיעו אחר כך אנשים ראויים כאלה שעדיין לא בבמה. למעשה נתניהו הוא הסיבה שהם אינם. אמנם נכון שזו תעודת עניות למדינת ישראל ששמונה מליון איש לא יכולים להעמיד מקרבם אנשי אשכולות. אנשים גם מבינים היום שמה שאולי נתניהו קידם את ישראל בתווך הקצר היה על חשבון הרס העתיד בתווך הארוך. וכל אלה לא מתחילים בכלל בשאלות של החקירות וההתנהגות האישית. השלטון בישראל אינו מתקדם מספיק מבחינת מבנה האיוזנים בו בכדי לתת לאדם אחד לשלוט כל כך הרבה זמן. צריכים להפנים במוקדם או במאוחר שנתניהו לא ישאר. מי-נהר - שיחה 02:09, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אז מה אתה מציע? להצביע למפלגה שאני מתנגד לעמדות שלה רק כדי להחליף את ראש הממשלה? משה פרידמן - שיחה 04:11, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

ובנוגע לנתניהו שר החוץ מצויין - רק אניח את זה כאן. מי-נהר - שיחה 02:12, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אוי, אני נופל כאן מרוב צחוק. פשוט ענק! משה פרידמן - שיחה 04:08, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

משתמש:אופק, אולי עוד לא הסבירו בפעוטון שלך את המונח 'פטריוטיות' או שכבר הספקת לשכוח. אדם מגלה 'פטריוטיות' כלפי ה'פאטריה', ה'מולדת', ולא כלפי המשטר. ואם כילד כבר יש לך מחשבות להגר לקנדה אזי הזדקנת מהר מדי. תרשה לעצמך לצאת מהבית ולשחק עם הילדים בשכונה. 89.138.64.223 06:26, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אנונימי יקר. אתה בוודאי מדבר אל משתמש:Ofek j ולא אל משתמש:אופק. הגילנות שלך מזעזעת. אז מה אם הוא בן 13-14! זה אומר שהוא לא יכול לגבש דעה פוליטית? שהוא לא יכול לחשוב על העתיד שלו (ואם הוא רואה את עצמו בעתיד כמהגר לקנדה מה רע)? אבל יפה שבחרת להתחבא תחת האנונימיות, מראה על כמה שאתה מפחד להגיד את הדעות שלך בפומבי ולעמוד מאחורי המילים שלך. ניב - שיחה 16:08, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מהיכרותי עם אופק, ניכר כי בקיא ובעל ידע מאוד נרחב בתחומים פוליטיים. אין כאן מקום לזלזול ובמיוחד מצד אנונימי, אשר רק אלוהים יודע מהי רמת השכלתו וחשיבתו. אני מוכרח לכתוב כי גם אני איבדתי אמון. אך אני מקווה כי לנתניהו נשאר עוד טיפת אחריות לאומית וכי הוא לא יוביל למלחמה לא שקולה בגלל המלצות המשטרה בעניינו. אם ישראל תצא למלחמה זה יהיה מיותר? - חד משמעית לא. עלינו לבלום את ההתבססות האיראנית בסוריה ובלבנון. המלחמה לבסוף תיהיה. השאלה היא לא "האם?", אלא "מתי?". בברכה, דן וינקלר - שיחה 16:18, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
והאם צריך לחכות שהאויב ייכפה עלינו מלחמה מתי שנוח לו או לצאת למכת מנע גם ללא התגרות ישירה של האויב ולהסתכן שתיתפש בקרב מתנגדי נתניהו כנובעת ממניעים פוליטיים לא טהורים? אני מאמין שנתניהו לא יצא למלחמה ממניעים פוליטיים לא טהורים. גם על מנחם בגין טענו שהוא הורה על מבצע אופרה (השמדת הכור העיראקי) משיקולי בחירות. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 16:22, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני תומך ביציאה כעת למלחמה, משום שככל הנראה כל הניסיונות הדיפלומטים של שר החוץ וראש הממשלה המוצלח שלנו כשלו. וזאת, לאחר פגישות עם שלל מנהיגים בנושא זה ביניהם ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ, אנגלה מרקל, עמנואל מקרון ועוד. אין ברירה, אך כן יש לפרסם את המלצות המשטרה במועד שנקבע להן. בברכה, דן וינקלר - שיחה 16:25, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
37.26.148.173, אני לא מבין מאיפה יש לך את החוצפה כאנונימי, להגיב בזלזלנות כלפי עורכים. הרי ברור כי במידה ולא הייתי חושף את גילי בויקיפדיה, היית מגיב אחרת. אני מצטרף לזעזוע של ניב. איפה הבושה? בברכה, דן וינקלר - שיחה 16:40, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צודק. מדכא שלילד כבר יש דעה נעולה על כל נושא שבעולם. 37.26.148.173 16:56, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מלבד לעג, מהי דעתך בנושא? דן וינקלר - שיחה 16:59, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עוד תלמד שלא לכל אחד חייבת להיות דעה על כל נושא שבעולם. 37.26.148.173 17:05, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נכון שהוא ילד, אבל הוא עדיין לא השתמש בסמי הזייה. • בקרה וייעוץשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 17:01, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אנונימי לא כל כך יקר, מחקתי חלק מהתגובה שלך בתקווה שתיעלם ולא תחזור, אבל חזרת על מנת להמשיך עם ההטרלות שלך. אני ממליץ לך לצאת לרחוב ולדבר על פוליטיקה עם איזה מבוגר אקראי, מעניין לאילו מסקנות תגיע מכך. הגילנות שלך אינה רצויה פה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

רק עכשיו התחברתי, אז אסכם בקצרה. מולדת זה מונח סובייקטיבי מבחינתי - מולדתי היא לא איפה שנולדתי, אלא איפה שלבי נמצא. וכרגע הוא בקנדה, ולא בישראל, אבל אני עדיין גר פה וזו הסיבה שאני כל כך כועס ומאוכזב מהשלטון. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 18:09, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה מבלבל במוח. פטריוטיות היא רגש כלפי הפאטריה ולא המשטר של הפאטריה לא משנה איזו מדינה אתה מגדיר כפאטריה שלך.37.26.148.131 19:28, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
וחזרה לנושא הדיון. מעולם בויקיפדיה לא עסקתי בערכי פוליטיקאים כמו שעסקתי בחודשים האחרונים. העיסוק שלי החל בעקבות הדברים שקשה להאמין שקורים במדינה שלנו ולצערי הם הרבה יותר עמוקים ממה שרובנו מכירים, כולל טענות מהצד הימני של המפה הפוליטית שראוי שייבדקו. הניסיון לצבוע את הדיון בנושא של ימין ושמאל לא הגון, אם כי יש לקחת גם אותו בחשבון (לאור פרשת סומרפין, השמאל בהחלט לא נקי משחיתות). לנתניהו יש הרבה זכויות כדובר וכשר חוץ, אבל עם כמות העננים הבלתי סבירה שמרחפת מעל לראשו זה פשוט בלתי סביר שהוא ימשיך כראש ממשלה ויזכה לאמון הציבור. לצערי לא רואים בימינו עוד הרבה אנשים כמו רבין (שהתפטר לאחר פרשת חשבון הדולרים) ובגין (שבימיו לא היינו שומעים על "המיטה המעופפת"). אני מאחל לליכוד ולכולנו שיצליחו להעמיד מועמדים טובים יותר לראשות הממשלה ובכלל פוליטיקאים הגונים ונקיים יותר כמו שרן השכל ולא עוד דוד ביטן ואורן חזן, וכך גם למחנה הציוני-עדיף להרצוג להמשיך לשתוק בבית ושיפנה את הבמה לפוליטיקאים אחרים. לגבי משבר המנהיגות יש לזה הסבר פשוט-הפוליטיקאים פועלים לחסל מנהיגות אלטרנטיבית כל עוד היא קטנה, בין אם אלו קציני צבא, קציני משטרה או פעילי מפלגה מבית (גדעון סער). רק מי ששולט במבקר המדינה, היועץ המשפטי וברוב התקשורת יכול להרדים את הציבור ולצבוע את פרשות השחיתות בצבעים פוליטיים ולהגיד "מי יכול לשמור עליכם יותר טוב ממני? אתם תקועים איתי". אני מאחל לכולנו פוליטיקה נקייה יותר, הן בימין והן בשמאל, שפוליטיקאים לא יצטרכו אוליגרכים וכסף כדי להיבחר, ושהציבור יהיה חכם מספיק לבחור במי שהמצע שלו עונה לדרישותיו, אם בכלל יש לו מצע. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:22, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מצטרף לאיחולך. דן וינקלר - שיחה 20:41, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ולעוקבים אחר הפרשה, יש כאן מענה לנאום נתניהו. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 06:01, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מה למען השם קרה לתבניות המנהיג בוויקי האנגלית?[עריכת קוד מקור]

ראו דוגמה אצל בנימין נתניהו. ניב - שיחה 14:30, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

Nivkorkos תוכל לפרט מה לא בסדר? – אסף (Sokuya)שיחה 15:32, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
התבניות מוצגות כמו בתצוגת דפדפן ולא כמו בתצוגת מחשבים. ניב - שיחה 16:34, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני רואה את זה רגיל, בתצוגת מחשבים. התבנית גם לא שונתה מאז ה-22 בספטמבר. – אסף (Sokuya)שיחה 16:57, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תוכנה לאיתור גניבות ספרותיות טוענת ששייקספיר הוא גנב 100%[עריכת קוד מקור]

הבלים. מצאו שהוא הושפע במונולוג מסויים מאיזה כתב יד נשכח. שייקספיר טווה עולם מופלא שרלוונטי עד היום. לא מדובר על מונולוג מסויים אלא על גוף יצירה גדול ובשל הכולל התבוננות מרשימה לפסיכולוגיה האנושית באשר היא. כל כותב מושפע, לפעמים אפילו מעתיק ומחקה סגנון מסויים. אבל עובדה היא שכתב היד ההוא נשכח ונזנח כליל ואילו מחזות שייקספיר מועלים על הבמות ערב ערב ומעובדים לעשרות סרטים וסדרות. בושה לעיתון הארץ שפרסם את המאמר הזה (שבמקרה הטוב לא הבין את העבודה עליה הוא מתבסס ובמקרה הרע התבסס על עבודת-פח). Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:12, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אפקט העורך. הכתבה עצמה לא טוענת ששייקספיר גנב אלא שהוא קיבל השראה. המקום היחיד בגוף הכתבה בו נמצא השורש ג.נ.ב. הוא בדיווח שהתגלית נעשתה ע"י תוכנה לאיתור גנבות ספרותיות. אך כידוע מי שמנסח את הכותרת הוא העורך ולא הכתב, ומקדם הקליקבייט בד"כ יותר חשוב לו מאשר נאמנות לתוכן הכתבה. H. sapiens - שיחה 17:16, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תורם לסגן יושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית קורא להפציץ את הישראלים[עריכת קוד מקור]

אכן מזעזע. בעיה אחת מני רבות במערכת הבחירות הדו-מפלגתית של ארה"ב. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מזעזע מאוד. באמת מפתיע מדוע הם מפסידים בסנאט ובקונגרס לרפובליקנים... דן וינקלר - שיחה 16:47, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין לכך שום קשר לבחירות (ולהזכירך, קלינטון הפסידה רק בגלל שיטת האלקטורים הנהוגה שם, ולא בגלל שלא קיבלה את רוב הקולות). כשיש מערכת בחירות דו-מפלגתית, יש נאו-נאצים ומכחישי שואה שמזדהים ומתחברים עם הרפובליקנים ואיסלמו-פשיסטים ושאר חיות שקשורים לדמוקרטים, אז אם אתם חושבים ששתי מפלגות בלבד יעבדו כמו קסם נגד הקיצוניים, אתם טועים ובגדול. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מונהגת שיטת האלקטורים בבחירות לנשיאות. אלו הן בחירות ישירות. באופן רשמי הן לא מפלגתיות, אף על פי שלרוב ציבור הבוחרים שם בוחר לפי המפלגה של האישיות (רפובליקני יצביע לטראמפ ואלו דמוקרטי לקלינטון). אך אין ספק כי השמאל הקיצוני בארצות הברית השתלט על המפלגה הדמוקרטית, דבר שגורם להתרחקות יהודים ממנה. דן וינקלר - שיחה 17:02, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אלקטורים נבחרים באמצעות First-past-the-post, כך שזה בהחלט לא גן עדן, ולא נדמה לי שתיאוריית ההתרחקות שלך מתיישבת עם הסקרים (אם כי לא בדקתי). בדבר אחד אני מסכים - אסור שאנשים כאלה יקבלו לגיטימציה במסווה של סובלנות, לא אלה ולא האנשים מהצד ההפוך כביכול של המפה הפוליטית פה בישראל (ואני מתכוון לימין הכהניסטי). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
דן וינקלר, תיקון טעות נפוצה: הבחירות לנשיאות באופן רשמי הן דוקא כן מפלגתיות. הבוחר נדרש לבחור במפלגה ולא במועמד, כאשר בטופס הבחירה מצוין מי הם המועמדים לנשיא ולסגנו מטעם אותה מפלגה. Liad Malone - שיחה 10:59, 12 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מכירים את זה שעשיתם דוקטורט אבל שכחתם באיזו אוניברסיטה?[עריכת קוד מקור]

מערכת המשפט הישראלית[עריכת קוד מקור]

בכנס ירושלים ה-15, ד"ר אביעד בקשי על שבעת התיקונים היסודיים שנדרשים במערכת המשפט הישראלית. רהוט, ברור, ומנומק. מידע חשוב לכל מי שרוצה מערכת משפט דמוקרטית ומאוזנת, כמקובל במדינות המערב. בברכה אגלי טל - שיחה 16:15, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

נדמה לי שבג"צ הוא זה שאישר את ממכר החזיר, לא? אם כך, אני נגד פגיעה בסמכויותיו. החופש שלי לא לציית לחוקים דתיים, הבזויים בעיני, חשוב לי יותר מדברים אחרים. הכפייה של מר ליצמן ומר דרעי הנכבדים לא מקובלת עלי ואני בוודאי מתנגד לכל נסיון לכפות עלי את אורח החיים שלהם. אני רוצה לאכול חזיר ואני רוצה לעשות את זה בארץ ישראל כי זאת זכותי המלאה במיוחד אם מר דרעי או מר ליצמן חושבים אחרת ממני. גילגמש שיחה 16:37, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה אומר שהדמוקרטיה פחות חשובה לך, כל עוד השליט הוא מהקבוצה שלך ומקדם את ערכיך. זו גישה מעניינת. בברכה אגלי טל - שיחה 16:44, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם דמוקרטיה משמעותה כפיית ערכים של קבוצת הרוב על קבוצה אחרת, לא תודה. המדינה צריכה לנהל את ענייניהם הטכניים של אזרחיה, לא להתערב להם באורחות חייהם (כל עוד אורחות חייהם לא פוגעים בחופש של אזרחים אחרים, כמובן). כמו כן ייסגר משרד התרבות לאלתר. • צִבְיָהשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 16:49, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בהחלט בעד לסגור את משרד התרבות. אני לא רוצה שמדינה תכנס לחיי ותגיד לי מה אני יכול לעשות ומה אני לא יכול לעשות עם החיים שלי. אני מתנגד מאוד לכפייה דתית שמר ליצמן מקדם לו בשנים האחרונות. הדבר הזה חשוב לי מאוד. בית המשפט שומר על זכויותיי כשמר ליצמן ושותפיו מנסים לפגוע בי בצורה בלתי הפיכה. שקול בעיני איסור אכילת חזיר לכפיית אכילת חזיר על היהודי הדתי. אולי דוגמה זו תמחיש את עצמת הפגיעה שאני חש כשאומרים לי שעסק מסוים צריך להסגר בשבת או שאסור לאכול חזיר או שאסור להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. לאחר העברת חוק המרכולים השתדלתי לקנות בעסקים שנשארים פתוחים בשבת (אני בדיוק מבקר בארץ לשבוע וקצת) ואמשיך כך עד אשר תבוטל העוולה הנוראה הזאת. מר ליצמן לא יקדם את משנתו על חשבון החופש שלי לשמור מרחק ממנו. גילגמש שיחה 16:55, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לפני שניגשים לשנות את אורחות המשפט הישראלי יש לשנות את יסודות הפוליטיקה הישראלית שסובלת מציניות צרה וקטנה שאוכלת אותה מבפנים. מתברר שאין סוף לציניות. מה נהיה מהם ? לכפות את הדעה שלהם על כולם? לדעתי זה דבר שהצד הימני בפוליטיקה לוקה בסינדרום הזה. eli - שיחה 17:18, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מי שרוצה מערכת משפט דמוקרטית ומאוזנת, כמקובל במדינות המערב, צריך קודם כל לשאוף להפרדת דת ומדינה, כמקובל בארצות המערב. בברכה. ליש - שיחה 17:31, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה לא תכפה על דתיים לא לכפות עליך את אורח חייהם! • צִבְיָהשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 17:33, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
Face-smile.svg בברכה. ליש - שיחה 17:39, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כפייה של ערכים קיימת בכל מקום בעולם, לעיתים יותר ולעיתים פחות. גם בארץ יש כפייה של ערכים חילוניים, בשמם מונעים למשל מאוניברסיטאות לקיים לימודים נפרדים לחרדים. על כל פנים, יש לכולכם נימוקים נהדרים למה אתם מוותרים על מבנה דמוקרטי למדינה. כל עוד אתם מודעים לכך - סבבה. ההתכחשות, הטענות שמבלבלות בין דמוקרטיה לאריסטוקרטיה זו הבעיה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:11, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנתי. אם יש כפייה של ערכים אחרים על אוכלוסיות דתיות, זה מצדיק התנהלות הפוכה? עמדתי המוסרית היא שאין למדינה כל סמכות לכפות על אזרחיה אורח חיים כזה או אחר. זה לא סותר את זה שמותר לה להתערב כשאזרחים מפירים זכויות של אנשים אחרים - לדוגמה, התעללות בילדים או בנשים (בעבר, לדוגמה, אונס בנישואים היה חוקי לגמרי). הדיון צריך להתנהל באשר לגבולות המרחב הזה. אבל הכוח של המדינה צריך להיות מוגבל לאכיפת חוזים ולשמירה על חיי אזרחיה והחופש שלהם. תנסה להצדיק את עמדתך על ידי הצגת ההצדקה המוסרית/הערכית שבה, לא על ידי השוואה לעמדות או גישות אחרות. אתה מאמין שכיוון שתורת ישראל נכונה וצודקת יש מקום לכפות על כולם את חוקיה? אוקיי, רק תאמר זאת בפה מלא. • צִבְיָהשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 20:21, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צביה, אני אומר שכפיית ערכים היא עניין נפוץ בכל חברה, כולל בחברה הישראלית. לפעמים זה מרגיז אותי אבל אני לא שולל את זה עקרונית. את רוצה לדון על ההצדקה המוסרית לעמדה הזו? זה לא בדיוק הנושא שפתחתי, בין אם רוצים התערבות רבה או מועטה (לשני הצדדים) עדיין כדאי שהמערכת תהיה בנויה באופן דמוקרטי.
לגבי דבריך, אלי, ראוי לדעתי להבדיל בין כשלים התנהלותיים לבין עיוות מבני.
בברכה אגלי טל - שיחה 21:32, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תבוא שבת עם האישה והילד/ה ונדון בהרחבה... פיצוחים עלי קולה עליך. • צִבְיָהשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 21:44, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם כבר הפוך, אין לי כוח לעשר קשיו. בברכה אגלי טל - שיחה 13:02, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
והערב אנו צופים בכפייה נוראה: אדם רוצה לשחד ראש ממשלה, ראש ממשלה מוכן לקבל שוחד, והמשטרה מפריעה. יושם קץ לכפייה בזויה זו, תנו חופש לתת שוחד ולקבל שוחד, וימותו הקנאים!
ויש לי תיקון שמיני למערכת המשפט: חופש הלינץ'. יושבים להם שופטים אליטיסטים, ומחליטים על דינו של רוצח או אנס. מה הם מבינים שם באליטה? כלום. תנו לעם לומר את דברו, ואם העם יחליט לתלות, בשביל זה יש כיכרות. דוד שי - שיחה 20:30, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
וואוו מגניבIm-yahoo.svg אני שולח את זה ישר לקיציס או בעצם לתלמידו החקיין ליאור שליין. eli - שיחה 21:37, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש משהו בדבריך, משפט כיכרות זה ממש IN לאחרונה. בברכה אגלי טל - שיחה 22:22, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דמוקרטיה היא לא סתם שלטון הרוב. דמוקרטיה ליברלית מאפשרת לאדם לפעול בדרך שנוחה לו בתנאי שדרך זו לא פוגעת באחרים. לגבי כפייה על דתיים - אני מתנגד בתוקף לכל נסיון לכפות דבר מה על הציבור הדתי. למשל: אני בהחלט בעד לאפשר לסגור חנויות ותחבורה במקומות שבהם יש רוב לאוכלוסיה הדתית. אני מתנגד גם לגיוס חובה של חרדים לצבא כי מבחינתם זאת כפיה קשה של אורח חיים שהם לא מעוניינים בו. אני בהחלט בעד לתת להם לחיות את חייהם בלי התערבות מצד השלטון כל עוד זה לא פוגע באחרים. גילגמש שיחה 22:37, 13 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שצריך להפריד בין שני דברים, שאחד מהם פסול והשני חיוני: יש כפייה דתית של אורח חיים, וגם כפייה חילונית אם כי יותר מצומצמת. שתיהן צריכות להמחק, כל עוד לא מדובר בפגיעה בערכים שבנפשנו - כמו דוגמת האונס והרצח שהובאה כאן. כמו כן ציות לשלטון החוק, למרות שאינו דווקא עניין מוסרי, חייב לחול על כולם.
אבל מצד שני יש את שאלת הזהות הלאומית. בעולם בכלל ובפרט בשכונה שלנו זה עניין קיומי. אנחנו רואים איך מדינות שלא שומרות על זהותן הולכות ומאבדות את ערכי הקיום שלהן. הזהות שלנו היא מדינת הלאום של העם היהודי. חייב להשמר משהו מעניין היהדות שחל על כולם, כפי שחייב להשאר העניין של שלטון החוק. מה נכלל בתוך זה הוא שאלה מצויינת, שהתשובה לה לא ברורה, אבל חייבת להנתן. שיעורי תנך? ההיסטוריה של העם היהודי? הזהות שלנו כוללת את מניין באנו. בלי זה אין שום תשובה מבוססת על להיכן עלינו ללכת.
אני שואל בכנות, מה חושבים הצדדים כאן על השקפה זו. אילן שמעוני - שיחה 12:19, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרף לדברי אילן, מצד אחד יש כאן כפייה וחן צודק. מצד שני יש כאן רצון לשמר זהות, ואני ממש בצד זה, לפחות בנוגע ל'פרהסיא', כבר הרס"ג כתב, "אין אומתינו אומה - אלא בתורתה" חייב להשאר משהוא .אבי84 - שיחה 12:30, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מניח שלצטט כאן שוב את דברי מאיר דיזנגוף וחבריו בעניין שלנו זה כבר נדוש, לא? בברכה אגלי טל - שיחה 12:59, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני בהחלט מעוניין בזהות לאומית מוגדרת. היא באה לידי ביטוי, כמו במדינות אחרות, בשפה, בתרבות הכללית, במנהגים, בטקסים, וכן גם בשבת. אני שמח שמשרדי הממשלה סגורים בשבת ולא נגיד ביום רביעי. אני למשל מציין את החגים ההיהודיים (ולא חגים מונגולים). אני חי כרגע באירופה (לצוךר לימודים) אבל אני לא מציב עץ אשוח בחג מולד - אני לא מרגיש קשר לחג הזה. אני גם לא עושה פעילות מיוחדת בחגים של גויים. בשבילי זה סתם עוד יום. לפעמים יום מעצבן כי לפעמים החנויות סגורות בחגים אז בשבילי זה סתם מעמסה. אני לעומת זאת לא שמח כשמנסים לכפות עלי התנהגות שאיננה מקובלת עלי. צריך לאפשר מרחב מחיה בלי פלישה לחצרו של השכן. כמו שאמרתי מקודם - אני רוצה לשמור מרחק ממדיניות שמקדם ליצמן. לשמור מרחק פירושו לא להיות מעורב בדברים כאלה בעצמי. אני חושב שהמפלגות החרדיות נמצאות במצוקה ולכן מנסות את הדברים האלה. לדעתי אין לדבר הזה תוחלת והכל יבוטל בהמשך בלאו הכי או יהפוך לאות מתה. גילגמש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אני מציע שקודם כל תהיה לנו דמוקרטיה. אחר כך נחליט באופן דמוקרטי אם אנחנו רוצים דמוקרטיה ליברלית, רפובליקנית, סוציאליסטית,ליברטריאנית או טולקינית. בברכה אגלי טל - שיחה 12:59, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מסכים איתך במאת האחוזים. עכשיו הגיע הזמן להפריד דת ומדינה (מהלך שיש לו רוב מוחלט של כשישים אחוז בציבור היהודי בישראל) ולהתחיל במשא ומתן על בסיס עיקרון שתי המדינות לשני עמים, שגם לזה יש רוב. 80.246.136.243 16:57, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רוצים סקרים? אין בעיה. חפשו "הפרדת דת ומדינה Ynet" בשורת החיפוש בגוגל ו"משאל עמים" ביוטיוב, והרי לכם הוכחה שהממשלה הנוכחית אינה פועלת על פי רצון הציבור. 80.246.136.243 17:07, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אף ממשלה אינה פועלת לפי רצון הציבור ברוב הנושאים. מי שחושב אחרת אינו מבין מהי דמוקרטיה. עוזי ו. - שיחה 17:10, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צודק, חוזר בי לגבי הניסוח. מצד שני, מעצבן אותי לשמוע את הימין השמרני טוען לרוב בכל כך הרבה דברים.
ואם כבר מדברים על סקרים, לפי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017 (עמ' 120), לא פחות מ-57 אחוזים מהיהודים ו-54 אחוזים מהערבים רוכשים די הרבה עד הרבה מאוד אמון בבג"ץ (הספר זמין באינטרנט).37.142.164.46 21:04, 14 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגלי טל, לתשומת לבך, על פי מכתביו טולקין תמך במונרכיה, ולא זאת בלבד, מונרכיה לא קונסטיטוציונית. דמוקרטיה, אני מבין, הייתה לגמרי מחוץ להשקפתו הפוליטית. אילן שמעוני - שיחה 17:29, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

Saudi Arabia Is Building a $500-Billion New Territory Based on Tech and Liberal Values[עריכת קוד מקור]

סיום תפקידי במשרה מלאה כרכז הקהילות של העמותה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

רציתי לעדכן שעקב נסיבות אישיות, היום זהו יומי האחרון בתפקיד רכז הקהילות של עמותת ויקימדיה ישראל (לפחות במתכונת הנוכחית, אשתדל להמשיך ולסייע לפעילות העמותה גם בהמשך).

בכל שאלה/הצעה/הערה שיש לכם לגבי העמותה, אתם מוזמנים לפנות לאחד מחברי צוות העמותה באמצעות שמות המשתמש המופיעים בדף זה, או ישירות לדוא״ל העמותה, בכתובת: office-at-wikimedia.org.il.

ובנימה אישית, למרות שאני פעיל בוויקיפדיה מזה כמה שנים, במהלך עבודתי בעמותה יצא לי לעבוד ולהכיר באופן אישי חברי קהילה רבים, שעד אז הכרתי רק בתור שמות משתמש על רקע השינויים האחרונים. זה היה בהחלט אחד מהדברים היותר מהנים במסגרת העבודה בעמותה, וכמו שכולכם בטח כבר יודעים - קהילת ויקיפדיה העברית היא קהילה ייחודית של מתנדבים מסורים ואיכותיים, שמקדישים לא מעט מזמנם החופשי לטובת כולנו. באופן אישי, אני שמח להיות חלק מקהילה שכזו.

מבחינתי זה כמובן לא סוף הסיפור של ויקיפדיה, ואני אמשיך להיות פעיל כעורך וכמפעיל דרך החשבון האישי שלי.

תודה לכולכם, ונתראה בדפי השיחה קריצה Ranl-WMIL - שיחה 10:11, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תודה רן על שנה של עבודה מצוינת. מיכל לסטר - שיחה 10:14, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! רן על כל מה שעשית, היית רכז קהילות מצוין. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:16, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צר לי לשמוע. בהצלחה בכל מעשיך, רן! כובש המלפפוניםשיחה 13:52, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צר לי לשמוע. תודה ובהצלחה בהמשך דרכך. ‏MathKnight (שיחה) 14:05, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רן 141.31.128.170 14:13, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה ענקית על מה שעשית. הארגון של מפגשי המפתחים הקבועים זה רק אחד מההישגים שלך. בהצלחה! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:12, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרף לתודות! ביקורת - שיחה 15:26, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרף לתודות. בהחלט היית רכז קהילות מצוין ומוצלח. Geagea - שיחה 17:17, 15 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה על הכל אילי - שיחה 07:11, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטרפת לתודות. מילאת את תפקידך בהצלחה רבה וכולנו נהנינו מעבודתך. נמשיך להתראות בדפי השיחה ובשאר מקומות הבילוי הוויקיפדיים.Face-smile.svgשלומית קדם - שיחה 09:06, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה על העשייה המבורכת שלך. גילגמש שיחה 10:21, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה רן, שא ברכה בכל אשר תעשה. מי-נהר - שיחה 16:42, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה על פעילותך, בהצלחה בהמשך! אופק כחול - ביבר הזכוכית 18:33, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רן ואני שמח שזכיתי לפגושך ולהנות מעבודתך! ‏עמיחישיחה 22:26, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

עשר התגליות הארכיאולוגיות המדהימות ביותר של שנת 2017[עריכת קוד מקור]

ים של השחתות, על הבוקר[עריכת קוד מקור]

בוכה אילן שמעוני - שיחה 09:58, 16 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מאז תחילת השנה היה אירוע ירי בבית ספר בארצות הברית אחת לשלושה ימים[עריכת קוד מקור]

ועדיין אף אחד לא החליט על להציב מאבטחים בשער? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:34, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כשמדובר בתקריות ירי לא כדאי לשים בשער, כי אז יירו בהם וייכנסו. עדיף שמורים יישאו בקביעות נשק מאובטח לגופם. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשע"ח • 22:09, 17 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כדאי גם שילדים מעל גיל 7.5 ישאו נשק קל. אבל עם מחסנית בחוץ ליד הסנביץ'. המכלולאי - שיחה 10:01, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין (באמת, לא באירוניה) איזה אחוז של הורים תומכי NRA בטקסס ישלחו את ילדיהם לבית-ספר שבו המורים נושאים נשק. אני מעריך שאילו היה ביקוש לבתי-ספר כאלו היה גם הצע. H. sapiens - שיחה 12:40, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הכוונה לאקדח. מה שייך כאן ביקוש והיצע, מדובר בבתי"ס ממלכתיים, אין הרבה בחירה. אחוז ההורים יהיה לדעתי זהה לאחוז היום (אולי קצת יותר, אם בבתיה"ס הפרטיים לא יעשו את זה). נרו יאירשיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:20, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא מדויק כי זה כולל גם מקרים שבהם אנשים התאבדו בחניית בית הספר באמצעות נשק חם. בכל אופן, אני חושב שהדיון בתקשורת הישראלית לגבי העניין הוא שטחי. גילגמש שיחה 12:42, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רק בשביל הפרופורציות, זה מקביל לארבעה אירועים בשנה בישראל. בברכה אגלי טל - שיחה 13:09, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מכיר אירועי ירי שמבצעים תלמידים ישראלים או בוגרי בתי ספר בתוך בית ספרם כנקמה על דבר מה. אני לא מכיר אירועים כאלה גם ממדינות אחרות בעולם. גם אם היו, הרי שמדובר באירועים בודדים. זאת תופעה אמריקאית די ייחודית. אני לא יודע מה גורם להם להביע את תסכולם דווקא בדרך זו, אבל אני לא חושב שקניית נשק חופשית היא הגורם היחיד. אפשר, אחרי הכל, לקנות נשק גם בשוק השחור. מי שמוכן להתאבד יהיה מוכן כנראה גם לחפש נשק לא חוקי. גילגמש שיחה 13:14, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה שהבעיה לעולם לא תיפטר לא אומר שלא ניתן להקטין אותה. צריך רק להגביל את הגישה לנשק חם, ואולי תוך כמה עשרות שנים הבעיה כמעט תיעלם. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
באוסטרליה היה ארוע כזה, מייד הוטלו הגבלות על בעלות נשק, ומאז לא היה ארוע נוסף. זה לא מוכיח, אבל בהחלט מאשש את הטענה שחוקי הנשק המופרעים של ארה"ב הם עיקר הבעייה. אילן שמעוני - שיחה 23:54, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
באופן כללי, גם אני חושב, כמו גילגמש, שהדיון בישראל בנוגע לחוקי הנשק בארצות הברית לוקה בשטחיות מה. בסופו של דבר חוקים כאלה לא נקבעים רק לפי שאלת מאזן ההרוגים (אף שזו כמובן, שאלה מרכזית). איש לא מציע לאסור על נסיעה במכוניות, להגביל את הנסיעה בהן לשעות היום, להתירה רק מגיל 25, או להגביל את המהירות למקסימום 70 בכבישים המהירים, על אף שמן הסתם כל צעד כזה יוריד את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. הזכות לשאת נשק והנשיאה שלו בפועל, מושרשות עמוק בתרבות האמריקאית. הזכות הזו מעניקה למיליוני אנשים תחושת ביטחון, שיש להם יכולת להתמודד עם תוקפנות ובריונות. אני מסכים שיש להגביל בהרבה אופנים את מכירת הנשק וגם לאסור על נשיאתו בבתי ספר זו אפשרות סבירה בעיני, אבל נראה לי שאנחנו נוטים לדון ב'שיגעון האמריקאי' הזה מתוך הרבה זלזול וחוסר הכרה מספקת. בברכה אגלי טל - שיחה 10:36, 20 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע מה קרה באוסטרליה (כמה מאורעות כאלה היו לפני הרגולציה?), אבל שוויץ ידועה בקלות השגת הנשק החוקי שם (וגם בתפוצתו). זה וזה כמובן לא מספיק, הרי יש כל כך הרבה משתנים בין מדינות, עד שקשה להצביע על נקודה מסויימת ולומר "זו הסיבה שיש פה יותר פשע מאשר שם". כמו כן אי אפשר לדעת אם כמות האלימות תהיה נמוכה או גבוה יותר באותה המדינה לאחר הקלה או הכבדה ברגולציה (אפשר רק לנחש מה יקרה). אפשר לקחת עשרות מדינות ולבדוק אם יש קורלציה בין נשיאת נשק חוקי לאחוזי פשיעה, אבל זה לא מספיק טוב, כי אי אפשר לדעת האם הרגולציה על הנשק משפיעה על מדד הפשיעה, או שמדד הפשיעה משפיע על הרגולציה, או שמא זו קורלציה ללא סיבתיות. הדרך הכי טובה זה לבדוק מדינות שחוקי אחזקת הנשק שלהם השתנו, ולראות איך השינוי השפיע. אני לא אימתתי את כל המקרים שמתוארים במאמר הזה, אבל אם הם נכונים, אזי זה מחזק את הטענה שנשיאת הנשק דווקא מורידה את האלימות. ישראל שבט - שיחה 18:40, 20 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

היה פעם דיון בכיכר העיר המספר על פסק דין בבית המשפט המסתמך על ערך בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

רשימה 1 - של דפי שיחה של ערכים שהונחה עליהם תבנית צוטט בפסק דין נכון ל-19 בפברואר 2018
רשימה 2 - של דפי שיחה של ערכים שהונחה עליהם תבנית צוטט בפסק דין נכון ל-19 בפברואר 2018 , וכן שיחה:אגרופן שלא נכנס לצילום המסך

אני זוכרת שהתקיים לפני מספר שנים דיון בכיכר העיר המספר על פסק דין של שופט שהסתמך בפסיקתו על תוכן שנכתב בוויקיפדיה. ניסיתי לחפש את הדיון ההוא, ללא הצלחה. אם מישהו זוכר, או מצליח למצוא, אשמח לקישור. ואם מישהו נתקל ביותר ממקרה אחד, אשמח לקבל גם מקרים נוספים. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:53, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אפשר לנסות להריץ בוט שיבדוק מופעים של המילים פסק, דין, שופט בתבנית ציטטו אותנו (לא זוכר את שמה המדויק). גילגמש שיחה 09:55, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, נתת עצה מעולה, מצאתי את תבנית:צוטט פסק דין ויש אליה קישורים לערכים שצוטטו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:14, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יכול להיות שהכוונה לרשות הרבים (שבת) שאז היה רשות הרבים סתם? נת- ה- - שיחה 19:29, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ראי גם שיחת ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת/ארכיון 3#ושוב השופטים בוחרים ויקיפדיה. נת- ה- - שיחה 19:33, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה, עזרת לי. נת- ה-. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:35, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חיפוש באתר "נבו" מעלה את המילה "ויקיפדיה" ב-405 פסקי דין. דוד שי - שיחה 06:18, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה דוד שי, לתבנית:צוטט פסק דין מקושרים 23 ערכים (ראה צילומי מסך נכון לעכשיו). מעיון בדפים ראיתי שמי שנהג לתחזק אותה הוא משתמש:פומפריפוזה שהוא חברנו עו"ד גל אמיר שעזב אותנו בגלל שלא היה לו נעים בוויקיפדיה. צריך אדם שבאמת מבין במשפטים כמו גל אמיר כדי להוסיף את התבנית לערכים, כי לא כל אזכור הוא שימוש בוויקיפדיה על ידי שופט לצורך כתיבת פסק הדין. פניתי אתמול לזהר דרוקמן שהוא עורך דין וביקשתי שיתחזק את התבנית ויעדכן אותה והוא הסכים לעשות זאת. אני מקווה שעורכים שאינם מבינים בנושא, וראו את פנייתי כאן, לא יעשו זאת. תודה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 07:05, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

להפריד גם חילונות ומדינה?[עריכת קוד מקור]

כולם מדברים על הפרדת דת ומדינה. וזה מעלה שאלה מעניינת: מדוע לא מדברים על הפרדת חילונות ומדינה? האם התומכים בהפרדת דת ומדינה תומכים גם בהפרדה המתבקשת הזו בשם השוויון והצדק? החילונות רקומה באיבריה של המדינה באופן המפריע בדיוק באותו אופן רק הפוך ל"צד השני", מי שזה לא יהיה. המכלולאי - שיחה 10:10, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אנסה להסביר לך. במדינות דמוקרטיות רגילות ענייני דת לא מחוברים לענייני המדינה, המדינה לא מממנת ולא מתערבת בענייני הדת. אז איך מסתדרים? בגרמניה, לדוגמה, כל עובד אמור להפריש אחוז קבוע משכרו למימון ענייני הדת ו/או התרבות לפי בחירתו. העובד מודיע להעביר את הפרשתו לכנסייה הקתולית או לאגודת האתאיסטים או לאיגוד הכדורסל או לספרייה העירונית. המדינה אינה מממנת צורכי דת וכמובן, גם לא משלמת משכורות לכוהני דת, רבנים וכדומה. זו הפרדה בין מדינה ובין הדת. לחילונות אין ארגון, אין תקציב ואין עובדים המקבלים שכרם מהמדינה, לכן אין מה להפריד - לא מדובר בשני צדדים שווים. רק מווסדות דת מתקיימים בישראל על חשבון המדינה ואפילו לא כל מוסדות הדת, רק האורתודוקסים, את הרפורמים והקונסרבטיבים מדירים מהתקציבים. מה עושים עם הדתות האחרות איני יודע. בברכה. ליש - שיחה 10:23, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מדינה היא תופעה חילונית מעצם טבעה ולא ניתן להפריד ביניהם. הדת יכולה לשרת את המדינה או לא. גם מדינות דתיות במהותן (כמו מדינת האפיפיור למשל) הייתה הפרדה בין העשייה החילונית (למשל ניהול מלחמה) לענייני הדת. אם מפרידים את הדת חילונות מהמדינה לא נותרת מדינה. גילגמש שיחה 11:11, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, בדוק את דבריך, נדמה לי שנפלה בהן טעות, שלא התכוונת אליה. בברכה. ליש - שיחה 11:41, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איזו טעות? אם אתה רואה טעות, תקן בבקשה. גילגמש שיחה 11:49, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני סבור שזו טעות להגדיר 'מדינה' כתופעה חילונית. ביהדות, למשל, יש הלכות מלכים ומלחמות, והרבה פירוט והוראות דתיות להתנהלות המדינה. ולא רק ברמה ההלכתית, אלא גם ברובדים נוספים בהם עוסקת היהדות. בכל מקרה, ברור שבמדינה הנוכחית החיבור בין דת ומדינה עושה בעיקר רע, וטוב היה אם היו מפרידים ביניהם. יזהר ברקשיחה • ג' באדר ה'תשע"ח • 12:21, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא חשוב אם יש הלכות ספציפיות שקשורות למדינה. יש דתות רבות בעולם, לא רק יהדות. אין דת כלשהי שמסוגלת לנהל מדינה לפי חוקים דתיים ללא שימוש בכלים חילוניים. חול הוא חשוב. כך למשל הסדרי תנועה אין להם דבר עם הדת. הקמת דברים כמו מכבי אש ועוד. גם דברים נוספים שיש בכל מדינה מודרנית כמו משרדי ממשלה, גביית מסים, סמלים ועוד - כל אלה סממנים חילונים שהתפתחו בלי קשר לדת. הדת היא תופעה עתיקה מאוד (שקודמת למדינה) והיה לה תמיד מקום נרחב ביותר בכל מדינה מסודרת עד בערך המהפכה הצרפתית עת ירדה החשיבות שלה וכיום במדינות מערביות רבות אין לה תפקיד מוגדר כחלק מהמדינה. יש מוסדות דתיים שנהנים מהגנת המדינה (למשל שירותי שיטור, כיבוי אש וכו') ומוסדות הדת מעניקים שירותי דת לאנשים שמעוניינים בכך. יש גם מדינות שבהן הדת שלובה בתוך המדינה (כמו נגיד אירן) אבל גם שם יש מנגנון גדול שלא קשור באופן ישיר לדת (למשל הפרלמנט, הנשיא וסמכויותיו ועוד). גם בדוגמה הקודמת שנתתי - במדינת האפיפיור, האפיפיור שהוא ראש הנצרות הקתולית היה גם ראש המדינה והייתה זו מדינה בגודל סביר יחסית למדינות אחרות באיטליה. גם אז הייתה הפרדה בין הדת למדינה. לא ניתן לקיים מדינה אך ורק על בסיס הדת או לכל הפחות אף פעם לא היה דבר כזה. יתכן שיצליחו בעתיד. לגבי הפרדת הדת מהמדינה בישראל - אני חושב שזה רעיון טוב. גילגמש שיחה 12:29, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בתקופת שלמה המלך התקיימה מדינה לתפארת שהתנהלה עפ"י כללים הלכתיים בכל רבדי החיים כולל לדוגמא דיני ממונות וכיוב'. כך שהטענה של גילגמש וליש אינה נכונה בהגדרה. כלומר ברור שאפשר לקיים מדינה עם דת שזורה בעצמותיה בהגדרה כשם שהיום מדינת ישראל מכילה באותה שזירה את החילונות. השאלה למה לא בעצם להיות נייטרלי? הרי השזירה החילונית שקיימת כיום הכוללת בתוכה (לפי ראות דתיים רבים) כפייה חילונית (לדוגמא תמונות של 3/4 ערומות בגודל של בניין) וכן פעולות חילון שביצעה המדינה בראשית שנותיה כשלא היה ממש פיקוח, הן הן שגורמות לציבור דתי וחרדי להתקומם נוכח הגישה וקשה להם יותר להרגיש חלק מהעשייה. בדיוק כשם הערבים מתקשים להרגיש חלק מ"מדינה יהודית". הגדרת ישראל כמדינה חילונית מעיקר הדין עלולה להיות בסופו של דבר גם גורם מפלתה, ואילו יכולת ההכלה שלה את השונה הדתי (שכבר אינו מיעוט כזה קטן כמו פעם) יכולה לסייע להקטנת המתחים. כמכלולאי, אם נניח ויקיפדיה העברית הייתה מאפשרת גלישה לחרדים ללא כפיית תמונות לא צנועות ותוכן כפרני, כאפשרות שניתן לבחור אותה, מעין Mode גלישה שמציין כיצד אתה רוצה את המידע - בגישה כפרנית או חרדית, אז למעשה היה המכלול מיותר. המכלולאי - שיחה 13:04, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אחרי שתציג מחקר אקדמי שיאשש את הטענה שלך לגבי ממלכתו של שלמה אוכל להתייחס לטענתך. זה ההבדל בין ויקיפדיה למכלול. כאן לתנ"ך שמור מקום מכובד, אך לא כזה שיכול לסתור מחקרים אקדמיים או לבוא במקומם כמקור יחיד. אף אחד לא כופה על החרדים לגלוש לאן שאינם רוצים. מי שלא רוצה, לא גולש. אני שמח שיש אתרים נוספים שמאפשרים גישה אחרת, שונה מזו המקובלת בוויקיפדיה עם סטנדרטים אחרים. טוב שיש ריבוי דעות וריבוי מוצרים כך שלקוראים יש אפשרות בחירה שתואמת את טעמם. גילגמש שיחה 13:07, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ואוסיף לדברי גילגמש, ממה שידוע לנו על ימי שלמה המלך (מהתנ"ך) ועל הדין העברי, אולי המדינה של שלמה המלך הייתה טוב בעיני תושביה אז, אבל היא מצטיירת כזוועה בתקופה המודרנית. לשלמה היו אלף נשים... תחשבו על הנשים... תככים של נשות שלמה עם הכוהנים לקביעת היורש... והדינים, נשים פסולות לעדות, פטריארכליות מוחלטת ומשמעות הדבר זה דיכוי מחצית האוכלוסיה. היות ואתה יודע מה היה אז, אולי תספר לנו על גיל הפרישה של פשוטי העם, על זכותם לביטוח בריאות, על דמי הבטלה וכו'. בברכה. ליש - שיחה 13:47, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
להערכתי הטעות העקרונית של המכלול היא שידע לא ניתן "לתרגם" לפי בקשה ל-Mode שונה ("אספקלריה תורנית" במינוח המכלולאי) כפי שמתרגמים אותו למשל מאנגלית לעברית. העקרונות של טיפול בידע במדע המודרני (ובכלל זה אנציקלופדיות ולאחרונה וויקיפדיה) פותחו ושוכללו במשך זמן רב ע"מ לנתק את הידע ככל האפשר מן האמונות של האדם שמעביר או מקבל את הידע. לא ניתן למשל "לתרגם" ידע מדעי על פרהיסטוריה לציבור החרדי רק ע"י זה שנתרגם מונחים כמו התרבות האשלית ל"אחרית מעשי הקופים" והתרבות האשלו-יברודית ל"ראשית מעשי האדם" - זה רק יגרום לסתירות ברורות בתוכן. ייתכן בהחלט שניתן לפתח בשביל וויקיפדיה "מוד חרדי" שיסתיר תמונות של נשים, למשל, אבל לא ניתן לפתח לה "מוד אספקלריה תורנית", ולהערכתי המכלולאים עומדים לגלות זאת בדרך הקשה (מבחינתם). אני עוקב בעניין. H. sapiens - שיחה 14:07, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אריה, אני שמח על דבריך. התחושה שלך שברור שמלכות שלמה הייתה זוועה בתקופה המודרנית, מוכיחה את האריגות של החילוניות בצורת המחשבה שלך עד כי אתה חושב שאין כלל אפשרות לחשוב אחרת ממך. אז דע לך שכשני מליון יהודים דתיים ועוד מליון ערבים, שזה חלק לא מבוטל במדינה האמורה להכיל גם את אלו שלא חושבים כמוך בהחלט רואים במלכות שלמה ו\או שלטון הלכתי דתי חלופה טובה יותר מאשר מה שיש היום. בעיניך זה בלתי נתפס ואף שגוי. אני הייתי רוצה לחיות במדינה שהיא באמת דמוקרטית כלומר שהדעה שלי לא שגויה אוטומטית מעצם הגדרת החילוניות שבמדינה. האם סולם הערכים שלך בעצמו אינו מגדיר כי צורת מחשבתי (ו-2.5 מליון האחרים שציינתי) אינה בעלת זכות קיום? והאם אינה בעלת זכות ייצוג הולם בוויקיפדיה? (אני מניח שעם השינויים הדמוגרפיים המתרחשים לאט לאט דעתנו תקבל יותר זכות קיום ממילא אלא שאני שואף לקבל אותה מתוף הכבוד לדעה חפשית שאמור להיות לי) המכלולאי - שיחה 14:33, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הם רואים בזה משהו טוב יותר, כי הם רואים את התורה כערך. גם דאעש רואים במדינה האסלאמית מדינה "טובה יותר". אני נניח (כאדם בכלל וכאישה בפרט) לא הייתי רוצה לחיות לא בממלכת שלמה ולא במדינה האסלאמית. כשמדברים על "הפרדת דת ומדינה" הכוונה היא הפרדת כל אידאולוגיה באשר היא מהתנהלות המדינה. כשיו"ר ועד הבית שלך הוא שמאלני טבעוני, לא אמורה להיות לכך כל השפעה על התנהלות הבניין, כי ברור לכולנו שתפקיד ועד הבית מטרתו קידום ענייניו הטכניים של הבניין. כנ"ל לגבי המדינה. • צִבְיָהשיחה • ג' באדר ה'תשע"ח 14:50, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── ואם יו"ר ועד הבית שלי היא פמיניסטית אדוקה, לזה מותר להשפיע? בברכה אגלי טל - שיחה 14:58, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

צִבְיָה, טענתך "כשמדברים על "הפרדת דת ומדינה" הכוונה היא הפרדת כל אידאולוגיה באשר היא מהתנהלות המדינה" אינה נכונה - כיום המדינה רצופה בכפייה חילונית אם זה הדוגמניות על הבניינים או הריבית שמחייבים אזרח לשלם או לקבל במוסדות ממשלתיים ובנקים ועוד ועוד, ואין פוצה פה ומצפצף... מי שרוצה הפרדת כל אידאולוגיה מהתנהלות המדינה היה צריך לעמוד בראש החץ של מתנגדי ההחלנה של מדינתנו. המכלולאי - שיחה 15:00, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מה קשורה ריבית, אמצעי כלכלי, לחילוניות? ואיך דוגמנית רח"ל על בניין היא יותר "כפייה" מכך שאתה מכריח אנשים לראות אותך הולך ברחוב כשאתה... הולך ברחוב. אתה מבלבל כאן נושאים וזורק מושגים בשיטת "מצליח". תחזור אלי עם טקסטים קצת יותר קוהרנטים. קשקשת זה פחות התחום שלי, עמך הסליחה. אולי בגלל שלא ביליתי את מיטב שנותיי בפלפולים בישיבות הקדושות אני קצת לא מתחברת לקו המחשבה הזה. • צִבְיָהשיחה • ג' באדר ה'תשע"ח 15:12, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סליחה, איזו מין תגובה זו?? אגלי טל - שיחה 15:32, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש גם נשים חילוניות שלא נוח להן לראות שלטי פרסומת של נשים עירומות למחצה או של נערות בתנוחות פיתוי מובהקות. זה לא עניין של דת מול חילוניות אלא שאלה של טעם. הבעיה היא, שחרדים מתנגדים לכל שלט או מודעה שמופיעה בהם אישה, גם אם מדובר באישה מבוגרת במראה שמרני או באם עם תינוק או אפילו בילדה. חרדים מתנגדים גם להופעת נשים בפומבי, אם בשירה ואם בהרצאה, מול קהל או מול סטודנטים, כך שבפירוש מדובר בכפייה דתית ולא חילונית. אגב, לא הבנתי את שאלתך, אגלי טל לגבי פמיניסטית אדוקה בוועד הבית - האם אתה חושש שפמיניסטית תמנע מגברים לעלות במעלית עם נשים או תדרוש חדר מדרגות נפרד לגברים ולנשים? או אסיפת דיירים ואסיפת דיירות? מניעת השימוש במעלית בשבת או ביום הכיפורים מכלל הדיירים היא כפייה דתית. אילוץ אדם דתי להשתמש במעלית בשבת היא כפייה חילונית - האם נתקלת במצב כזה? אני נתקלתי בדוגמה הראשונה, כשדייר חרדי, חוזר בתשובה, השבית את המעלית בבניין מגורי ביום הכיפורים בלי לבקש רשות או אפילו להודיע על כך מראש, וידיד שלי, נכה על קביים, נאלץ לטפס שבע קומות ברגל אחרי שהלך ברגל שני קילומטרים מביתו ביום הכיפורים, משום שלא ידעתי שהמעלית הושבתה ולא יכולתי להזהיר אותו שלא יבוא. אינני יודעת מה מוגדר אצלך ככפייה חילונית, אבל אני יודעת היטב מהי כפייה דתית, כשאינני יכולה לצאת מיישוב מגורי במרכז הארץ לקונצרט, הצגה או פגישה חברתית במוצאי שבת, בגלל זמני יציאת השבת וחידוש התחבורה הציבורית. שום חילוני איננו כופה על דתי לנסוע בשבת, אבל הציבור הדתי/חרדי כופה באמצעות נציגיו בכנסת את אמונותיו על כלל הציבור החילוני. שר החינוך הדתי חותר עוד ועוד תחת החינוך החופשי, הדמוקרטי וההומניסטי והכל, כמובן, בשם ה"דמוקרטיה" וזכויות האדם הדתי, וזכויותינו אנו, החילונים, החופשיים ומגיני הדמוקרטיה האמיתית, נרמסות מדי יום.שלומית קדם - שיחה 18:52, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
המדינה לא שמה את הדוגמנית על הבניין. היא לכל היותר אשמה בכך שלא אסרה זאת. מי ששם את הדוגמנית על הבניין זו השיטה הקפיטליסטית שסבורה שהדוגמנית מוכרת משהו למספיק אנשים ע"מ ליצור רווח למישהו. השיטה הקפיטליסטית היא אולי המוסד הראשון שהפריד את עצמו מהדת (בקיצור תולדות האנושות יש תאור נחמד איך הנוצרים בספרד טבעו מטבעות מילארס עם הכתובת "אין אלוהים מלבדי אללה ומוחמד נביאו"). הקפיטליזם, המדינה, המדע והוויקיפדיה - כולם מופרדים מהדת מאותה סיבה: הם לא מתנהלים טוב כאשר המידע מושפע מן האמונות הספציפיות של אותו אדם שמעביר את המידע. H. sapiens - שיחה 19:10, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שלומית, הטענה שלי לגבי וועד בית היה כתגובה למשל של צביה. מה שאני אומר זה שהמדינה כופה גם ערכים 'חילוניים', למשל פמיניזם. כך למשל נאסר קיומו של אירוע מוזיקלי פרטי בתל אביב שהיו אמורים לשיר בו רק גברים, מוטלות מגבלות רבות על קיום לימודים אקדמיים בהפרדה ועוד. כמובן שיש גם כפיה שלא המדינה עושה אבל היא אינה מונעת מאזרחים לעשות אותה, למשל שלטי החוצות המדוברים. יש גם נושא של מימון פעילויות שאסורות על פי הדת מכספי המיסים של כולם, אבל אולי לא נתפזר מדי. בברכה אגלי טל - שיחה 19:36, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שיתו לבכם להבדל שבין חולין (secularity, the secular), חילוּן (secularization) וחילוניות (secularism). בעצם, הבלבול המוחלט ביניהם המשתקף בדבריכם לא מפתיע שכן העברית מושתתת על הלך מחשבה יהודי שבו, בניגוד לנצרות, אין תחום "דת" נפרד וכל היבט של החיים, כולל בתאוריה עסקי מדינה ומלחמה, כפוף בפירוט לשליטת ההלכה - אגב, בשפה הערבית, הנשענת על בסיס מוסלמי דומה מאוד, יש בעיה זהה והתחדיש "חילוני" (علماني) נתפש כמייצג משהו השולל דת, לא סתם נפרד ממנה כבמובנו המקורי בעולם המערבי/נוצרי, שם "חילוני" מתייחס גם למסדרי כמורה (אנ'). בכל אופן, תהליכי החילוּן שהביאה המודרנה גרמו ליהדות משבר איום ובהחלט ייתכן שסופני ומזה מאתיים שנה שמנסים להתמודד אתם, לא בהצלחה יתרה. גם הדיסקורס הישראלי המוזר והקקופוני בענייני דת ומדינה מוכיח זאת (אגב, ארצי היא אחת הנאורות והמתקדמות בעולם לכל הדעות, ובכל זאת מלכתנו היא ראש הכנסייה הממלכתית הממוסדת ויש 26 אנשי בישופים במינוי קבוע בבית הלורדים). AddMore-III - שיחה 20:56, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בתגובה שלי כתבתי "ערכים חילוניים" ומובן שכוונתי לחילוניות. אכן לעיל היו שעירבו בין המשמעויות.
לעניין 'חששך' לשלום היהדות, לפחות לגבי ישראל נראה שמדובר בחשש שוא. חשש כזה היה מובן לפני שישים שנה, אך מאז הדתיות היהודית בישראל פורחת. הסר דאגה מליבך. בברכה אגלי טל - שיחה 21:24, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

מאחר ואנו מדברים על מדינת ישראל קרי מדינה יהודית לכן חלק ממשתפי הדיון טעו במשמעות שהם נתנו למינוחים שהם הזכירו ובהם המינוח דת או חילון. מאחר והמינוחים הללו בהקשרם הישראלי שונים. זאת בין היתר בשל העובדה שהיהדות איננה דת אלא שיש בה היבטים דתיים. המינוח חילונות גם הוא בעל משמעויות שונות מאחר ואין התאמה בין הנכללים תחת הקבוצה של ציבור חילוני לבין ההגדרה של חילוניות בהקשר האידיאולוגי. דבר שאגב יש לו בשוליים גם אופי דתי לכשלעצמו. לגופו של עניין מבחינה סוציולוגית והיסטורית החברה הישראלית איננה חברה חילונית וכך גם לא המדינה בהגדרתה. ולכן השאלה אינה קיימת. המדינה איננה מדינה דתית וגם איננה מדינה חילונית, אף על פי שיש קבוצות שוליים שמנסים לשנות זאת. מי-נהר - שיחה 21:56, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

המדינה צריכה לתת חופש גם לאנשים, כמוני, שסולדים מהדת. אני לא רוצה את הדת היהודית. לא חלק גדול ממנה ולא חלק קטן. שום דבר. אני רוצה לחיות בלי הדת. אני רוצה שהיהדותה של המדינה תבוא לידי ביטוי בכך שהיא לא תפריע לי לנהל את חיי בפרהסיה בניגוד מוחלט לכל מצווה דתית. כך למשל אני רוצה שהמדינה תאפשר את מצעד הגאווה בירושלים, אני רוצה שיהיו חנויות לממכר חזיר ואני רוצה שתהיה תחבורה בשבת. אמנם תחבורה ציבורית עדיין אין, אבל אני מאמין שגם זה יגיע, כמו בכל מדינה מתוקנת אחרת. חשוב לי שהדבר יעשה דווקא בפרהסיה כי יש כאלה, דוגמת האדון הנכבד ליצמן, שלא רוצים זאת. כדי להראות להם את היופי שבדבר הזה אני מעוניין שהדבר יעשה בפומבי. גילגמש שיחה 22:26, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, צִבְיָה, ואם תסלחי על הטרחנות - אין משטר או הווי חיים "בלי אידאולוגיה". אין תרבות/נורמות "נייטרליים" העומדים סתם כך יפה באוויר, כל וריאציה נשענת על יסודות תרבותיים עמוקים. מה שמוכר לנו כמודרני וכרציונלי וה"מובן מאליו" של היום שורשיו בנאורות, ושורשיה של זו בנצרות הפרוטסטנטית (והיותם של המודרניות והחילון בעצם פרוטסטנטיוּת בכיסוי דקיק, או אולי להפך, נחרשה לעייפה; זו גם הסיבה לכך שהאזורים הפרוטסטנטיים של צפון אירופה עברו את המעבר אל התקופה המודרנית באופן החלק ביותר - המוסדות, המבנה החברתי והשקפת העולם שם תאמו לכך יחסית ולכן עברו מעט זעזועים. אותו מהלך היסטורי היה מעורב בדרך כלל במשברים קשים באזורים קתוליים, וכשהושלט על הקהילות היהודיות או יוצא אל העולם המוסלמי גרם לשבר נורא, גשמי ורוחני, שהמוסלמים והיהודים לא התאוששו ממנו.). ובכל זאת, מאחר שכל דגם של משטר פוליטי ונורמות שיכול לתפקד בעולם המודרני נשען על הנחות יסוד אלו, מי שרוצה לחיות בתוכו מחויב בסופו של דבר לבלוע אותן במודע או שלא. AddMore-III - שיחה 23:28, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תחבורה ציבורית בשבת היא בעיני כפייה חילונית, כי ההלכה קובעת שאסור לממן חילולי שבת, ואין שום הצדקה לכפות עלי לממן נסיעה בשבת. הפתרון מבחינתי הוא ביטול התחבורה הציבורית בכלל, מי שרוצה תחבורה שישלם אותה, אין שום סיבה לכפות על כל הציבור מימון של תחבורה ציבורית. ועל אחת כמה וכמה בתחום התרבות, שם כמדומני שכבר קיים מימון חילולי שבת, וגם מימון אירועי תרבות המנוגדים להלכה, אך אין שום סיבה שהמדינה תממן תרבות מכל סוג שהיא, מי שרוצה תרבות שילך לקנות, ומי שלא רוצה לא יקנה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני מסכים שאין לחייב שומר שבת לממן חילול שבת. זאת בהחלט כפייה מזיקה ומיותרת. הפתרון הוא לא כפייה נגדית אלא שירות פרטי שיציע שירות הסעת המונים תמורת תשלום מלא. יש כמה יוזמות כאלה, אבל הן נתקלות בהתנגדות. גילגמש שיחה 12:18, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שים לב שנתת כמעט את אותו פתרון שאני נתתי. אלא שאני אומר שהפתרון הוא ביטול התחבורה הציבורית בכלל (שבכלל לא נכון לדעתי, המדינה צריכה כמה שפחות להתערב בחיי האזרחים, ולצמצם אותה למקומות ששם צריכים אותה בלבד), ואתה מציע לעשות טלאי על גבי טלאי - לתת תחבורה המונית פרטית רק לשבתות. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אה כן, כמובן. אני תומך בביטול התחבורה הציבורית במימון המדינה. אני רוצה תחבורה ציבורית שמופעלת על ידי חברות פרטיות שקובעות את המחיר ללא מעורבות ממשלתית. גילגמש שיחה 13:00, 19 בפברואר 2018
פספסתם. עוד מעט תהיה רכבת קלה בגוש דן. האם הפעלתה בשבת תיחשב לכפייה חילונית? 37.142.162.206 16:04, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בהחלט. ושוב, יש מספיק מדינות בעולם שמסתדרות יפה מאוד בלי תחבורה ציבורית הממומנת על ידי הממשלה כלל. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר גם לגבות מיסוי לפי רצונו של אדם. אסור שהמדינה תממן ותעודד מעשי כפירה עם כספם של אלה שאינם רוצים בכך, אבל המדינה יכולה לשמש כמעין מגשר בין כספי האזרחים למה שיכול להיעשות מטעמה. כך יהיה ניתן להפעיל את הרכבת הקלה בשבת ולממן את בנייתם של בתי כנסת, ללא כפייה אך עם התערבות המדינה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

מסכים עם גילגמש בואו נפסיק מימון לתחבורה ציבורית ,אבל בואו ניקח את זה עוד צעד - כדאי בהזדמנות זו גם להפסיק מימון להבימה, היכל התרבות כל מקצועות הספורט, אוניברסיטאות ועוד ועוד. כל אלו הם סתם סחיטת כספי המדינה ע"י חילונים. כספי משלם המיסים החרדי מממנים אין ספור פעילויות חילוניות שאין בהם תועלת להם. בנוסף גם החינוך החילוני שמקבל כספי עתק - יש לבטלו ביעף. מדוע זה החרדים מממנים לעצמם חינוך טהור בעוד החילונים נהנים מכספי החרדים למימון "חינוך" בניהם? Tshuva - שיחה 12:40, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אני לא חושב שמה שציינת הוא "פעילות חילונית" הלא גם אתה גולש באינטרנט ומשתמש לשם כך במחשב או במכשיר סלולרי כלשהו. כל זה תוצר של התפתחות מדעית שמקורה באקדמיה. אני לא מעוניין לממן תרבות או ספורט לא כי זה עניין חילוני, אלא כי אני מעדיף תקציב מדינה קטן כדי להשאיר את הכסף בידי האזרחים. האזרחים יחליטו בעצמם איזו תרבות לצרוך ולאיזה מופע ספורטיבי ללכת. גילגמש שיחה 13:18, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בצל החוק הפולני[עריכת קוד מקור]

למי שעקב לפני כמה שבועות כשדובר על החוק הפולני, יכל לראות שיש שני חוקים ישראלים בהם השתמשו בכירי הפרלמנט ויו"ר הפרלמנט הפולני כדי לשכנע את הציבור ואת חברי הבית בכדאיות החוקים שרצו לקדם, אחד מהם (כמה מגוחך) זה חוק העמותות. בין שלל הטיעונים נאמר "אפילו בישראל יש את החוק הזה, אין סיבה שלנו לא יהיה" (הציטוט המדוייק טרם נמצא), אם הציטוט הזה מראה על מין חיקוי המודל שלנו+הערצה או להפך הגמור? לא יודע וזה באמת נתון לפרשנות. (אבל המעניין הוא שעכשיו אני רואה שויקיפדיה הפולנית היא בין הויקיפדיות היחידות שכתבו עלינו "ערך טוב" - בערך ישראל). סתם, לא בטוח שזה אומר משהו אבל מאז ומתמיד זכור לי שהפולנים מאוד אוהבי ישראל ויש סיכוי שהפופוליסטים כאן רק הורסים את היחסים המאוד טובים בין המדינות בגלל שהם פשוט לא קראו את החוק, שאגב אני כן קראתי את רובו ולא ראיתי שם דבר שעשוי להיתפס כסילוף, על אף שסבא רבה שלי מצד אבי נרצח על ידי פולנים ואחות של סבתא שלי מצד אימי נקברה בעודה בחיים בקבר אחים גם שהפולנים עשו. זו זעקתי הפרטית כצאצאם, כי אני חושב שגם הם מוחים על הסילוף שממשלת פולין אשמה בהכל. eli - שיחה 16:09, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אני למשל הייתי מנסה להעביר חוק שאוסר על גימוד חלקו של העם הפולני באנטישמיות במהלך השנים שהגיעה לשיאה בתקופת השואה. הייתי מפנה את הנשא הפולני למחקרים בנושא. אולי אז יאותו הנכבדים מפולין לחשוב מחדש על האיוולת בחוק שלהם ובדברי הנשיא שלהם מאתמול. Geagea - שיחה 17:00, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא רק הנשיא. זה הלך רוח שלם בחברה הפולנית. אנשי הארמיה (והממשלה הגולה, וארגונים אחרים) הם גיבורים. הקומוניסטים והנאצים נבלים. הפולנים היו קורבן בדיוק כמו היהודים. וזה בסוף משתקף גם בויקיפדיה הפולנית וגם באנגלית (שכרגע - עם עודף פולני). וכך - הטבח בידוובנה באנגלית - Jedwabne pogrom מטיל את מירב האחריות על הגרמנים ואחר-כך על היהודים עצמם שלפני הנארטיב של IPN בכלל סייעו לסובייטים, היו קומוניסטים ברובם, והיו אחראים לרדיפת הפולנים ב1939-41 - וזה רק היה טבעי שהפולנים יגיבו בפוגרום (אם כי הם מתנצלים היום). ומה קרה בוונסוש? ובכן על-פי Wąsosz pogrom הפולנים בכלל לא היו אשמים - האייזגרופן עשו את זה. ובסטוויסקי? ובכן Stawiski הNKVD מינה יהודים להיות אחראים על העירייה, הם הקימו מיליציה יהודית, אשר אספה משפחות פולניות וגירשה אותם לסיבריה. האיינזגרופן אז ביצע את רוב הטבח, וכמה פולנים בודדים יצאו ממקום המסתור שלהם (מפני היהודים והNKVD) ביער וגם ביצעו הריגות נקם. וברדזילוב? ובכן על-פי Radziłów גם פה היהודים שיתפו פעולה עם הסובייטים ורדפו את הפולנים, והפולנים בכלל לא היו אחראים - זה הכל האיינזגרופן. רואים איזה שהוא הבדל קל מהערך בעברית? או מכל תיאור היסטורי שנכתב לא על-ידי לאומן פולני? כן.... יש הבדלים קלים בלשון המעטה. אבל יש גם עורכים פולנים לאומניים (כולל לפחות אחד עם היסטוריה של חבובות קש) אשר עוסקים באופן אינטנסיבי במחיקת מידע שלילי על פולנים. ואלו לא הערכים היחידים - אפשר לראות חלק מהדרמה ב"Polish death camp" controversy שחם לאחרונה.... אבל זה הולך שתי וערב בכל הערכים באנגלית שיש בהם אפילו קשר דק לפולין - יש שם עורכים, חלק עם ידע מעמיק שעושה דברים חיוביים, שבאופן מתודי מוחק כל דבר שהוא שלילי לגבי פולנים אתניים ואשר מקדם את הנארטיב של IPN. אם יש מומחה שואה בויקי העברי שמוכן לצאת לקרב עריכה באנגלית בנושא - יבורך.Icewhiz - שיחה 17:39, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ומצד שני, לא צריך להתעלם ממה שהפולנים עשו לטובת היהודים באותה תקופה. Tzafrir - שיחה 18:23, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שוב פעם, לא מדובר כאן על הממשלה כגוף של הרשות המבצעת! מדובר כאן על יחידים ויתכן שכיחידים הם נוטים לשנוא זרים, אבל כעם אני חושב שזה לא אינטלגנטי והוגן לומר שהם אנטישמיים. eli - שיחה 17:42, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הרושם שלי מאנטרקציה עם מספר עורכים פולנים לאומנים (שזה חלק ניכר מהאוכלוסייה הפולנית לאור תוצאות הבחירות) היא שהם פחות מונעים על-ידי אנטישמיות אלא יותר מתוך ניסיון להאדיר את ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה - תוך התקרבנות (מול הנאצים והסובייטים (39-41 ואחרי המלחמה)). קו מחשבה זה גורם להכחשת/גימוד חלקם של פולנים אתניים ברדיפת יהודים, שכן לפי התפיסה הזו הפולנים עצמם היו קורבנות כמעט באותה מידה כמו היהודים, וזאת כאשר הם נלחמו בעוז כנגד הנאצים והסובייטים. ההכחשה (של חלקם של פולנים) לא מונעת משנאת יהודים, אלא מאהבה פטריוטית לפולין.Icewhiz - שיחה 17:59, 18 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין אם עדיין זוכרים שפולין לקחה חלק בחלוקת צ'כוסלובקיה, לצד גרמניה הנאצית והונגריה הפשיסטית? זה היה ב-1938, כשעוד לא ידעו שהם הבאים בתור... בברכה. ליש - שיחה 06:14, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בפוגרום שצוצין נשים יהודיות (ואני מניח שיש סיפור עמוק יותר בהקשר זה) פנו לחיילי הוורמכט (שעברו ליד העיירה אך לא השתלטו עליה בזמן ההתקדמות לתוך בריהמ בתחילת ברברוסה) על מנת שאלו יעצרו את הטבח על ידי הפולנים. החיילים הגרמנים אכן סייעו והפסיקו את הטבח. חודש וחצי אחר כך הגסטפו השתלט וטבח בעוד יהודים, ואחר שנה וחצי כולם נשלחו לטרבלינקה. Szczuczyn pogrom. היהודים שהודו לגרמנים ביוני לא צפו את הנולד.Icewhiz - שיחה 21:43, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

A student failed an assignment because her professor believed Australia 'is not a country'[עריכת קוד מקור]

  • כתבה באתר msn. צחי לרנר - שיחה 05:58, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
    א' - חמוד. ב' - מעניין שהיא חושבת שארצות הברית היא מדינה ולא 50 מדינות, ולא חושבת כזה דבר על אוסטרליה. ג' יש מלא סיפורים כאלו. פעם כשלמדתי תואר ראשון הוכחתי למרצה שהוא טועה, אבל הוא סירב להעלות לי את הציון מ-94 ל-98, כשהוא מסביר שאם יודה בטעותו, יצטרך לבדוק מחדש את כל המבחנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:58, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה[עריכת קוד מקור]

לכל המתעניינים בעבר - שמח להזמינכם לכנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה שיתקיים ב-26 בפברואר. הכנס מיועד לקהל הרחב והכניסה חופשית. כל הפרטים בלינק. Reuveny - שיחה 09:39, 19 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מכלול - האנציקלופדיה השיתופית בדרך התורה![עריכת קוד מקור]

נתקלתי בעקבות פנייה מכלי תקשורת באתר הזה, מכלול, מעין ויקיפדיה בנושאי תורה, המתבססת על ערכים מוויקיפדיה, אך לאחר עריכה והסרת חלקים מהערכים בהתאם לראייה של הפרויקט. Itzike - שיחה 09:51, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

איך זה מבחינת זכויות יוצרים? למשל פורטל הלכה שם מועתק כמעט לחלוטין מוויקיפדיה, כולל התוכן והעיצוב. נחי - שיחה 13:09, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
היה על זה אצלנו דיון ארוך, לא מזמן. הם עושים מאמצים רבים כדי לתת קרדיט לויקיפדיה. עדירל - שיחה 13:13, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: העניין כבר נידון בכיכר העיר בהרחבה. כאן. • בקרה וייעוץשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:14, 7 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

להבנתי: אם אין קישור לרשימת התורמים המלאה - זה הפרת זכויות יוצרים.
בנוסף - אם מבוצעים תיקונים ועריכות לטקסט גם אלה חייבות להיות ברישיון CC-BY-SA ולכן כל ה"כל הזכויות שמורות שלהם" מהוות הפרה של הטקסט המקורי. וכל ערך שהם מעתיקים מפה מהווה הפרת זכויות יוצרים על כל המשתמע מכך. דרור - שיחה 23:01, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מכיוון שאף אחד שמתשמש בויקיפדיה לא נותן קישור לרשימת הכותבים המלאה, אפשר לסגור את הויקיפדיה. אין טעם לקיים אתר שכל מטרתו הוא לספק תוכן חופשי שמעשית לא ניתן להשתמש בו. על כן, לא נראה לי שיש חובה לקשר לרשימת הכותבים המלאה.
הטענה שאם מבוצעים תיקונים יש לשחרר את הטקסט החדש ברשיון חופשי היא מופרכת לא פחות ואף יותר. אפשר פשוט לטעון שאסור לעשות שימוש מסחרי בתוכן מהויקיפדיה.
נכון, מדובר בדתיים. אבל בכל זאת מצופה שאנשים ישמרו על קור רוח גם בנסיבות כאלו. עדירל - שיחה 23:51, 10 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כשאתה מעתיק ערך ויקיפדי, ראוי לתת אליו קישור. הקישור הזה יאפשר לגשת גם לרשימת הכותבים. לכן אם הם מעתיקים גרסה מסויימת, אולי מן הראוי שיקשרו (גם?) לאותה גרסה ולאו דווקא לגרסה העדכנית: ר' קישור „צטט דף זה״ בכלים שבצד. Tzafrir - שיחה 01:05, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בשולי הדיון: דרור, אתה סבור שתיקונים ועריכות לטקסט הם בכלל נגזרת שלו? אני חשבתי שרק את הגרסה המועתקת מוויקיפדיה חייבים להגיש ברשיון זהה, אבל כל תוספת אחרת שהמעתיק מוסיף נשארת שלו. אשמח להתייחסותך (גם לניסוח הטענה בלשונו של עדירל, שטענה זו שקולה למעשה לאיסור לעשות שימוש מסחרי בתוכן מוויקיפדיה). ביקורת - שיחה 00:20, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אני לא דרור ואני לא עורך דין, אבל למיטב הבנתי די ברור שזו יצירה נגזרת. לעורך יש זכויות יוצרים על השינויים. אבל תנאי רישיון CC-BY-SA מתירים שימוש רק בתנאי שגם כל יצירה נגזרת תקבל את אותם התנאים. ולכן כל יצירה נגזרת צריכה להיות זמינה גם היא בתנאי CC-BY-SA‏. נראה לי שהם מנסים לעשות את הדבר הנכון (שימו לב למקורות האחרים). Tzafrir - שיחה 01:05, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כמכלולאי, אני רוצה להבהיר מה שכבר הבהרתי פה בעבר, זאת למרות שכבר הבהרתי זאת בעבר ולמרות שמבחינה חוקית אנו מצויים בקשר עם קרן ויקימדיה להסדרה מלאה של העניין, חשוב גם להיות "נקיים מה' ומישראל". נהלי המכלול מכסים את כל הנקודות שהוזכרו פה, לחומרא, וכמפורט בדף שקושר למעלה על ידי צפריר. כולל קישור לרשימת התורמים המלאה, בצורה שאף השתפרה מהמפורט בדף הנ"ל. בתחתית כל דף מועתק ניתן למצוא קישור כזה. במרבית הדפים יש גם קישור לגרסה הספציפית שהועתקה, או לפחות תקציר עריכה. גם לגבי הרישיון - הכיתוב כל הזכויות שמורות מתייחס רק לתכנים חדשים שנוצרו במכלול, ויש הרבה כאלו. תכנים ששונו על בסיס הגרסה המקורית אכן כפופים לרישיון המקורי כדברי דרור ומהסיבות שפירט Tzafrir.
אני גם מציע להתייחס להמלצתו של עדירל. יש אי נוחות מסויימת בכך שאחרים פשוט "מעתיקים" אתכם. אך באותה מידה אפשר לשמוח שעוד מאות אלפי אנשים יוכלו להיחשף לפרי עמלכם, בהתאם לחזון העמוק ביותר של ויקיפדיה שכולכם משקיעים עבורו. ואם בגלל שהמעתיקים לפחות יכבדו את העמל ויכירו טובה - בשביל זה טרחתי לכתוב פה, שתבינו שזה אכן כך. 5.102.237.131 10:36, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שזה חוצפה וגסות רוח להטיף לעורכי ויקיפדיה לשחרר בלי קרדיט את עמלם, בעוד שבעמוד ההבהרה המשפטית של "המכלול" מוזכר כי "אנא ודא שאתה יודע כי כל הזכויות שמורות (c) למכון וידע כהלכה בע"מ (חל"צ)".
בנוסף על כך, וכאן זו כבר עמדתי האישית, מאחר והסיבה היחידה שבגללה אתם מצפים למשוך קוראים היא שכתוב ו\או הסתרה של ערכים כמו אבולוציה וביקורת המקרא, אז התשובה שלי היא "לא"; איני שמח בכך שתעתיקו אותנו. נחי - שיחה 11:38, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתמול נעשה עליהם קטע בתוכנית גב האומה. יש במכלול הסרת תמונות של נשים וגם תוכן. באתר כל מה שארע לפני יותר מ-5778 שנים לא קיים. תסכלו בגרסאות גם מה הם עשו לערך על מירב מיכאלי ועוד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 12:55, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא מדויק. תראי למשל קווים מנחים שלהם בנושא וגם כאן. בן עדריאלשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 13:02, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הקווים המנחים הללו הם בדיחה. מדובר בשכתוב מוחלט של ההיסטוריה, והמילון שפוברק שם בין התקופות הפרהיסטוריות לבין הדורות המתוארים במקרה הוא המצאה שאין לה כל בסיס במחקר. נחי - שיחה 14:55, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בכלל לא התייחסתי לתוכן הקווים המנחים, בסך הכל הערתי שדבריה של חנה על כך שהם מתעלמים מהסוגיא, אינם מדויקים. בן עדריאלשיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח 11:28, 12 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── כצפוי, לאחר שגמרו לטחון את עניין הקרדיט, וראו שלמגינת לב אי אפשר להרשיע את השדים החרדים על זלזול בעניין קרדיט, מצאו עכשיו סיבה אחרת למה הם מחוץ לתחום השכל הישר והצדק. נו, ויקיפדיה מצטרפת לתעמולה התקשורתית בכל הנוגע לשנאת מגזרים, את זה אני כבר מכיר מאז הפעם הראשונה שנפגשתי עם "חילונים" בצבא, מדהים לראות איך הם משוכנעים שכל מה שאומרים בתקשורת זה אמת מוחלטת. וסלחו נא לי על הניסוח הבוטה. איש גלילישיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 13:41, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

נחי - "זה חוצפה וגסות רוח להטיף לעורכי ויקיפדיה לשחרר בלי קרדיט את עמלם" - אתה משוכנע שזה תיאור מדוייק של הדברים שכתבתי? אני מאמין שקוראים משוחדים פחות ידעו לקרוא את דבריי ולהבין שטרחתי להסביר עד כמה הקרדיט והצורך בו חשוב מכובד על ידינו. 5.102.237.131 14:31, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לעמותת ויקימדיה ישראל, הייתה שיחה או שתיים עם מייסד אתר מכלול ובו המלצנו בחום לקחת עורך דין המבין בנושא זכויות יוצרים. לסטר - שיחה 14:37, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איש גלילי, מה קשור "ויקיפדיה"? זה דיון בכיכר העיר. אתה מייצג את ויקיפדיה בו בדיוק באותה מידה ששאר משתתפיו מייצגים אותה.
הצנזורה בהחלט קצת מקוממת ומשעשעת, אבל בסופו של דבר עדיף ידע מצונזר מאשר לא ידע בכלל, משום שעצם הקריאה והרחבת הידיעה בתחומי דעת אחרים מפתחת ומעודדת את הסקרנות, וזו הרי מטרתה של אנציקלופדיה באשר היא. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 14:44, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צִבְיָה, כאשר עורכים בכירים בוויקיפדיה מתנהגים בשנאה, ומחפשים במה אפשר להשמיץ מישהו "אחר", והדבר עובר בשתיקה עם דיון "ענייני" כאילו מדובר בטענות ענייניות, זה בהחלט מקום לחשבון נפש, אם לא הדרדרנו למקום זה. נכון, גם לי זה כואב, כי גם אני חלק מוויקיפדיה, ואיכפת לי שהיא מדרדרדת למקום הזה. יש אנשים שחושבים ששנאה זה דבר חיובי, מה אעשה שאני חושב שזה דבר שלילי. איש גלילישיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:48, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא ראיתי "שנאה" כלשהי בדברים שנכתבו לעיל. כן ראיתי דאגה מכך שאתם מצנזרים ובמקרים מסוימים מעוותים ידע, או פשוט ממציאים שטויות. זה מביש. Reuveny - שיחה 14:53, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ברור, לכן צריך לחפש במה אפשר להשמיץ. מתחילים בקרדיט, כשזה לא מצליח מנסים לראות השמטת מידע, אחרי זה זה הדרת נשים, ומשם לשוויון בנטל. אהבת ישראל אמתית. בהצלחה רבה לכולכם! איש גלילישיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:56, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איש גלילי, הפגיעוּת שלך נוגעת ללב. אפשר לחשוב שמישהו מנסה להעתיק במפעל עצום שיצרת בלי לתת קרדיט ראוי. כדי להעמיד דברים על דיוקם: אף אחד לא מנסה "להרשיע את השדים החרדים", אלא לתבוע קרדיט ראוי על העתקה בוטה. לא ברור לי איך השתרבבו לכאן "התקשורת" ו"הדרת נשים" ו"שוויון בנטל", רק חסר היה שתטען שהקרן החדשה וכת השטן מממנים אותי. בכל מקרה, אני גדלתי בחברה החרדית ומכיר חרדים לא פחות טוב ממך, ואין לי שום שנאה כלפי חרדים. נחי - שיחה 15:00, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל אחד יכול לקרוא את דיון זה, ואת הדיון הקודם לו בארכיון, ולשפוט בעצמו. איש גלילישיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 15:03, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
"עורכים בכירים"? מה זו השטות הזאת? מי ששונא מגזר כלשהו ומשליך עליו את הנחיתות שלו זו בעיה שלו. מציעה שתעשה חשבון נפש לפרנויה שאתה מציג כאן. אם אתה מספיק זמן באינטרנט אתה כבר צריך לדעת שכל אחד מייצג את עצמו ושבעיקר אסור לקחת דברים ללב. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 15:35, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עכשיו אני הוא כבר השונא והנחיתי, תודה (רק אם אפשר לבקש קישור כלשהו למקום בו התנסחתי שלא בכבוד כלפי ציבור כלשהו). רק שאם אתם מספיק זמן באינטרנט אתם כבר צריכים לדעת שכל אחד מייצג את עצמו ושבעיקר אסור לקחת דברים ללב, אז מה איכפת לכם מה כתבתי? איש גלילישיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 15:41, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
המשפט המתייחס לנחיתות לא כוון אליך, אלא דווקא אל אלה שהעברת עליהם ביקורת (ההכללה לא מוצדקת), אבל כיוון שמיהרת לייחס אותו אליך אזכור הנחיתות מן הסתם הפך נוגע גם אליך. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 15:49, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הבנתי, תודה. איש גלילישיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:04, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אענה למה שנכתב לעיל. היצירה הנגזרת חייבת להיות ברישיון CC-BY-SA. אחרת זה הפרת הזכויות. ולעניין קישור לכותבים - בדקתי מדגמית כמה ערכים ולא מצאתי קישור. גם זו הפרה. דרור - שיחה 16:47, 11 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]