ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 67

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71 · 72 · 73 · 74 · 75 · 76 · 77 · 78 · 79 · 80 · 81 · 82 · 83 · 84 · 85 · 86 · 87 · 88 · 89 · 90 · 91 · 92 · 93 · 94 · 95 · 96 · 97 · 98 · 99 · 100 · 101 · 102 · 103 · 104 · 105 · 106 · 107 · 108 · 109 · 110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

לתרגם את ויקיפדיה האנגלית פעמיים בשבוע[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לתרגם את ויקיפדיה האנגלית לשפה הספרדית תוך שמונים שעות בעזרת מיליון דוברי אנגלית המעוניינים ללמוד ספרדית? פרופ' לואי פון אן (אנ'), ממפתחי reCAPTCHA והוגה דואולינגו (Duolingo) (אנ'), טוען שכן. הנה ההרצאה שלו והנה האתר שלו.

בשבתכם כחוזי עתידות, ובהינתן שישראלים תורמים כמעט מחצית מהעריכות של ויקיפדיה ברצועה המשתרעת מאיראן ועד מרוקו, האם המיזם הזה יביא לתרגום סיטוני מעברית לערבית, מערבית לעברית או מאנגלית לשתי השפות הללו? ליאור ޖޭ • ז' באדר ה'תשע"ב • 14:33, 1 במרץ 2012 (IST)

פרוייקט נהדר עם בעיה אחת קטנה. הויקיפדיה האנגלית איננה ברמה המצדיקה את תרגומה. אבל, אם היוזמה הזאת תצא אל הפועל, אולי ניתן יהיה להשקיע מאמץ רב יותר בשיפור הויקיפדיה האנגלית (למשל על ידי זיהוי ערכים ראויים בשפות אחרות ותרגומם לאנגלית). רק יש להזהר מנסיון לדרוס ערכים ראויים בעברית על ידי ערכים מתורגמים מאנגלית. עדירל - שיחה 15:06, 1 במרץ 2012 (IST)
זאת לא בעיה בכלל ואין לי כל כך כוח להסביר למה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:04, 1 במרץ 2012 (IST)
1. רק לחסוך לאנשים זמן: מתחילת ההרצאה עד בערך דקה 09:00 המרצה מדבר על Captcha. זה מעניין כשלעצמו, אבל לא עוסק בדואולינגו. מדקה 09:00 עד הסוף הוא מדבר על דואולינגו.
2. בלי קשר לתרגום המסיבי, דואולינגו הוא אחלה אתר ללימוד שפות. יש לי חשבון שם והתחלתי ללמוד גרמנית. יש להם שיטת תרגילים ממש חמודה.
3. אל תבקשו ממני הזמנות - אין לי דרך לשלוח כאלה. כנראה תצטרכו פשוט להשאיר כתובת דוא"ל ולחכות שיחזרו אליכם. אני לא יודע כמה זמן זה ייקח ואני לא יודע למה חזרו אליי מהר.
4. כרגע האתר רק מלמד גרמנית וספרדית לדוברי אנגלית. למיטב הבנתי השפה הבאה שהם הולכים להוסיף זה צרפתית לדוברי אנגלית. בהתחשב בכך שהם מפתחים ידנית את תכנית הלימודים לכל זוג שפות, זה מוצדק שהם לא תומכים על ההתחלה בשלוש מאות שפות, כמו ויקיפדיה.
5. אני לא יודע כמה טוב באמת יעבוד התרגום שם. עוד לא הגעתי לרמה שמאפשרת לי לתרגם את הדבר הכי פשוט שהם הציעו לי לתרגם.
6. מהרגע ששמעתי על המיזם הזה, אני מנסה לשכנע את המעסיק שלי לקיים עם החברה הזאת קשר הדוק. או שאני לא טוב בלשכנע, או שכבר יש ביניהם קשר שנשמר בסוד. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:04, 1 במרץ 2012 (IST)
האם הם פרסמו לו"ז משוער לשפות הנוספות? (אני מחכה לאיטלקית). Oyשיחה 06:46, 2 במרץ 2012 (IST)
לא.
בינתיים אני ממליץ על שיעורים במכון האיטלקי לתרבות. (הם לא משלמים לי.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 06:58, 2 במרץ 2012 (IST)
אם הם נותנים שיעורי שפה ברשת, אני מצטרף. Oyשיחה 10:48, 2 במרץ 2012 (IST)

מי יכול להסביר את הקפיצה הזו?[עריכת קוד מקור]

[1] - מובהקת אבל לא מספיק גבוהה לטעמי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:31, 5 במרץ 2012 (IST)

דה וויס כנראה כאילו דה? Nachy שיחה 00:50, 5 במרץ 2012 (IST)
הקפיצה הגבוהה תבוא מחר אחרי שכל הויקיפדים ילכו לדף כדי לראות מה כתוב בערך שהביא לקפיצה. עדירל - שיחה 01:07, 5 במרץ 2012 (IST)
עדיין אין פותר תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:46, 5 במרץ 2012 (IST)
אולי בגלל זה? TZivyAאהמ? • 13:04, 5 במרץ 2012 (IST)
אולי... לי היה הסבר אחר אבל אני לא יכול להגיד שהוא בהכרח מסביר יותר טוב מאשר ההסבר הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:46, 5 במרץ 2012 (IST)
נכון שמדובר בלופ, אבל גם זה מסביר את הקפיצה... Face-smile.svg Danny-wשיחה 20:36, 5 במרץ 2012 (IST)
את הטריק לחיפוש הדברים האלה אמר לי פה מישהו, ואני כבר לא זוכרת מי... TZivyAאהמ? • 21:09, 5 במרץ 2012 (IST)
טוב, אני אגלה לכם. השיר הזה היה פתרון החידה שהופיעה בעמוד החידות במוסף שבעה ימים בסופ"ש. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:54, 5 במרץ 2012 (IST)
סליחה, מה שלא נמצא באינטרנט לא קיים. TZivyAאהמ? • 21:55, 5 במרץ 2012 (IST)
בשביל חרדים, בעיקר. Nachy שיחה 21:16, 6 במרץ 2012 (IST)
אם אתה כל כך חכם, אולי תמצא היכן מוזכרת סירנה בתורה. או שאתה מכיר את הבדיחה :) TZivyAאהמ? • 22:48, 6 במרץ 2012 (IST)

חשיבה של ויקיפד[עריכת קוד מקור]

מיד כשקראתי את הידיעה לפיה אובמה הודיע שיעניק לשמעון פרס את מדליית החירות הנשיאותית חשבתי: "הנה התוספת של עוד קטגוריה ל-34 קטגוריות של פרס, הוא משווה לרבין". וזו כנראה הסיבה האמיתית לקבל המדליה. Ranbar - שיחה 14:43, 5 במרץ 2012 (IST)

👍אהבתי. Danny-wשיחה 20:33, 5 במרץ 2012 (IST)
Like Thumbup.svg מ - ש - לכבוד פורים! (ערך חדש) 09:06, 7 במרץ 2012 (IST)

אתגר תכנות ב C - רבע שעה[עריכת קוד מקור]

שלום,

חברת התוכנה !Hola מציעה אתגר תכנותי ב C ומתגמלת ב 2000 ש"ח כל מי שיצליח לפתור אותו. הסיבה שהם עושים זאת מתוארת שם. אני יודע שזה אמיתי ולא ספאם כי אני מכיר את הנפשות הפועלות. גם מי שמיידע אדם שפותר את החידה מקבל 2000 ש"ח (זו לא פרמידה, רק אב מידי מקבל) כך שבהחלט אבין החלטה להסיר את ההודעה הזאת בגלל שיש בה אלמנט כלכלי עבורי. אורי מוסנזון - שיחה 10:08, 6 במרץ 2012 (IST)

פרס עם צוקרברג בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

שלום, לחובבי פייסבוק, צוקרברג, ובעיקר שמעון פרס, מומלץ להסתכל באירוע החגיגי שהתרחש לפני כמה שעות במטה החברה, בו השיק פרס עמוד פייסבוק משלו.
העמוד והשידור נמצאים פה, ויש גם קליפ מאוד מצחיק ומושקע ביוטיוב, שנוצר יחד עם נוי אלוש, והקליפ הזה ממש פה. תהנו! Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 21:02, 6 במרץ 2012 (IST)

צל"ש לבית הנבחרים הישראלי[עריכת קוד מקור]

כולנו נוטים לבקר את הכנסת על כל פגעיה ופגמיה. אולם כדאי לשים לב לדבר הבא: בכנסת הנוכחית יש ארבעה ח"כים משותקי פוליו - אילן גילאון, דוד רותם, ציון פיניאן ויוליה שמאלוב-ברקוביץ', ועוד שני נכי צה"ל - משה מטלון ואיוב קרא. לדעתי, יש בזה סוג של תעודת כבוד. גרש - שיחה 06:22, 7 במרץ 2012 (IST)

למה זאת תעודת כבוד לכנסת? לא הכנסת בחרה אותם, אנחנו בחרנו אותם. עידושיחה 07:52, 7 במרץ 2012 (IST)
אין במדינה אפליה כנגד משותקי פוליו, כך שזה לא מפתיע (מעבר לצירוף המקרים). דניאל תרמו ערך 08:26, 7 במרץ 2012 (IST)
עידו, כשאמרתי שזו תעודת כבוד לא ייחדתי זאת לכנסת אלא באופן כללי. ואכן, זו תעודת כבוד גם לכנסת (אחרי הכל), גם לנו כציבור, ומעל לכל - לאותם ח"כים עצמם, שלא נתנו לנכות לשלוט על חייהם והצליחו להבקיע לעצמם מקום במרכז העשייה הציבורית והפוליטית של ישראל. גרש - שיחה 08:48, 7 במרץ 2012 (IST)
בכל מקרה הכנסת הוא תפאורה בלבד של המדינה הזו, מי שמחליט בסופו של יום לגבי התנהלות המדינה, הם שופטי ושופטות בית המשפט העליון, הנאורים והנאורות, והם בלבד. טיפוסי - שו"ת 15:08, 7 במרץ 2012 (IST)
המשפט הראשון בעמוד זה: "ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ובתור שכזו אינה במה להבעת דעות." (ויקיפדיה:כיכר העיר). יחד עם זאת יש גם המשך למשפט (ראה שם) ולכן אומר רק זאת: מי שמחליט בסופו של יום לגבי התנהלות המדינה, הם הרב אלישיב והרב עובדיה, המכובדים והקדושים, והם בלבד. Doronve - שיחה 17:07, 7 במרץ 2012 (IST)
מסתמן שכך יהיה, עדיף וטוב שכך. טיפוסי - שו"ת 13:21, 8 במרץ 2012 (IST)
גם כצל'ה נכה צה"ל. רחפן - שיחה • הו הו! • י"ז באדר ה'תשע"ב • 09:33, 11 במרץ 2012 (IST)

משתמש:דרור דורי, 11.7.1931 - 29.2.2012[עריכת קוד מקור]

אני מצטערת להודיע לכם כי עורך ותיק שלנו משתמש:דרור דורי הלך לעולמו לפני שבוע. דרור כתב ערכים בעיקר על דמויות היסטוריות מהאצולה הצרפתית. דרור היה מתרגם במקצועו ובשנים האחרונות היה פעיל מאד בוויקיפדיה וכתב מאות ערכים. יהי זכרו ברוך סקרלט - שיחה 09:00, 7 במרץ 2012 (IST)

יהי זכרו ברוך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:03, 7 במרץ 2012 (IST)
מאות ערכיו של דרור דורי הם אנדרטה חיה לאיש המשכיל והנחבא אל הכלים. הלוואי והיינו כולם כמותו - משקיעים רוב זמננו בוויקיפדיה בכתיבת ערכים במקום דיוני אין סוף. ראוי שימצא או תמצא מי שיכינו דף הנצחה לזכרו. שנילי - שיחה 09:13, 7 במרץ 2012 (IST)
במקביל לדף הנצחה לזכרו, יצרתי ערך עליו. יהי זכרו ברוך. גרש - שיחה 10:02, 7 במרץ 2012 (IST)
הכרתי אותו רק בוויקיפדיה, אך למדתי שמדובר באדם מיוחד. גילגמש שיחה 17:14, 7 במרץ 2012 (IST)
הערה: אין צורך בדף לזכרו של דרור דורי. יש לנו דף מרוכז לכל הוויקיפדים שהלכו לעולמם: ויקיפדיה:ויקיפדים שהלכו לעולמם. צריך לערוך שם את הפרק אודותיו. גילגמש שיחה 17:26, 7 במרץ 2012 (IST)
מצער מאוד לשמוע, יהי זכרו ברוך. הוא היה פעיל גם בוויקיציטוט ודאג לקשר אל הציטוטים בערכי ויקיפדיה. רחל - שיחה 20:09, 7 במרץ 2012 (IST)
יהי זיכרו ברוך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:26, 7 במרץ 2012 (IST)
אני רק יכולה לבקש כצוואתי האחרונה כשבמקרה ואמות אני מעדיפה שלא להירשם בדף הזיכרון הזה, בו חיי יתומצתו לערכים שכתבתי. TZivyAאהמ? • 19:38, 7 במרץ 2012 (IST)
בס"ד יהי זיכרו ברוך, הכרתי אותו מכאן וגם מויקיציטוט. צריך להודיע גם לקהילה של ויקיציטוט. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 20:18, 7 במרץ 2012 (IST)
חדשות מאד מצערות. היו לו תרומות רבות וחשובות וכוויקיפד הצטיין בנועם הליכות, מחויבות לאנציקלופדיה וערכים משובחים. יהי זכרו ברוך. דורית 20:25, 7 במרץ 2012 (IST)
יהי זכרו ברוך. ערן - שיחה 20:40, 7 במרץ 2012 (IST)
חבל על דאבדין ולא משתכחין. דוד שי - שיחה 21:05, 7 במרץ 2012 (IST)
צנוע, איכותי, ומעורר כבוד. יהי זכרו ברוך. Noon - שיחה 21:18, 7 במרץ 2012 (IST)
הכרתי את דרור דורי כוויקיפד בעת שכתבתי את הערך על מסע הצלב האלביגנזי ודורי הושיט לי סיוע על ידי כתיבת ערכים נלווים. היה ויקיפד אדיב ונכון לעזור ותרומתו לוויקיפדיה תעיד עליו. בברכה. ליש - שיחה 22:01, 7 במרץ 2012 (IST)
מצער לשמוע. עידושיחה 22:56, 7 במרץ 2012 (IST)
אין כמעט ויקיפד עם יחס ערכים:שיחה גדול כל כך. גם אין ויקיפדים רבים בני דורו. תרומתו ייחודית ולא זכתה לדי הערכה. עצוב מאוד. ‏Harel‏ • שיחה 23:27, 7 במרץ 2012 (IST)
מאוד מצער לשמוע. יהי זכרו ברוך. Itzuvitשיחהויקיפדיה בצבע 23:28, 7 במרץ 2012 (IST)
מצער מאד לשמוע. אדם רחב ידע ונעים הליכות, שתמיד שמח לחלוק את ידיעותיו. התכתבנו מעט על בית מונמורנסי. יהי זכרו ברוך ותנחומי למשפחתו. Ranbar - שיחה 00:05, 8 במרץ 2012 (IST)

פתחתי פרק בויקיפדיה:ויקיפדים שהלכו לעולמם והעברתי לשם את דבריכם החמים. נא לכתוב דברי הספד ותנחומים שם. אם יש מישהו בקשר עם משפחתו, כדאי לבקש תמונה, כמו כן ניתן להדפיס את דברי התנחומים והערכים שכתב ולהעבירם למשפחה. Ranbar - שיחה 00:16, 8 במרץ 2012 (IST)

גיליונות עיתון משפחה[עריכת קוד מקור]

האם למישו יש גליונות ישנים של עיתון משפחה, או שיש לו מושג איפה אפשר להשיג כאלה? (נניח, ספריות ציבוריות) אני צריכה כתבה מסוימת מסביבות פורים של לפני שנה-שנתיים-שלוש. (לערך ת"ת (ארגון ישיבתי) - אם מישו מכיר כתבה בנושא מעיתונים אחרים - אשמח לדעת). תודה לכולם, ופורים שמח :) TZivyAאהמ? • 13:31, 8 במרץ 2012 (IST)

לפי ULS יש עותקים בספרייה הלאומית, ספריית אוני' חיפה וספריית בר-אילן. קשה לי להאמין שמלבד אצל המו"ל תמצאי בארץ עוד אוספים מסודרים של כתב העת הזה. ‏DGtal‏ 09:55, 13 במרץ 2012 (IST)

אחד באפריל[עריכת קוד מקור]

חברים, האחד באפריל מתקרב ואיתו הדיון האינסופי והמטופש בשאלה האם אנחנו ויקיפדיה צריכה לעשות מתיחה לקראת האחד באפריל. בכדי שנספיק להעלות את אותם טיעונים מן האוב, לריב, להיעלב, להחסם, להצביע, לערער ולהגיע לפרלמנט אני מתכבד לפתוח את המריבה השנתית של חודש מרץ: טיעונים תוכלו למצוא כאן: [2] וכאן. כמובן שאפשר לוותר השנה על הדיון הזה אבל במקום עם מסורת מריבות מפוארת כמו ויקיפדיה העברית יהיה חבל לוותר על מסורת כל-כך מושרשת. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:04, 8 במרץ 2012 (IST)

יכולת לוותר על פתיחת הדיון, אולי הוא באמת היה נמנע. נויקלן - ש 15:06, 8 במרץ 2012 (IST)
ממש... תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:08, 8 במרץ 2012 (IST)
חלפו חמש שנים מאז הכישלון המהדהד האחרון, אולי הגיע הזמן לכישלון צורב נוסף. נקדיש שבוע להצעת רעיונות יצירתיים להלצה, מה שישאיר לנו חמישה עשר ימים תמימים לבחור את ההלצה המוצלחת ביותר ולממש אותה. כלקח מהפיאסקו הקודם, צריך להציע רעיונות שאינם מקוממים את קוראינו ואינם מפריעים להם להיעזר בוויקיפדיה. למשל, אפשר להציג בתחתית כל ערך את הגירסה שלו בפרסית, אם קיימת כזו. ליאור पॣ • י"ד באדר ה'תשע"ב • 15:53, 8 במרץ 2012 (IST)
בשנים האחרונות מאז הסערה ההיא לא ממש היו מתיחות 1 באפריל בוויקיפדיה ומעט חבל. אני עדיין זוכר איך בלבלנו את כל המנטרים של דף השינויים האחרונים (הבדל). ערן - שיחה 17:00, 8 במרץ 2012 (IST)
אין מקום לשקרים באנציקלופדיה - גם לא אם קוראים להם הלצות וגם אם התאריך הוא אחד באפריל. דניאל צבישיחה 17:16, י"ד באדר ה'תשע"ב (8.03.12)
יתכן שכדאי להבדיל בין מתיחה שמכוונת לקהילת הוויקיפדים למתיחה שמכוונת לקהל הקוראים. כמדומני שבשנה שעברה הידרו (או מישהו אחר?) הניח במזנון "מוקש" בדמות הודעה "יש לך הודעות חדשות בדף השיחה", כשהקישורים היו למקום שאינו דף השיחה דווקא אלא משהו דומה יותר לLolcat. גם המתיחה עליה מדבר ערן (לא זכורה לי) מכוונת למנטרים, כלומר לקהילה. לעומת זאת המתיחה אותה הזכיר תומר בראשית הדיון הזה כוונה לקהל הקוראים. אין לי דעה חזקה לגבי מתיחה המכוונת לקהילה - אישית אין לי עניין רב בהלצות כאלו, אבל גם לא התנגדות. לעומת זאת, למתיחה שמכוונת לכלל ציבור הקוראים אני מתנגד. הניסיון מלמד שמה שנראה לאדם אחד כהלצה תמימה נראה למישהו אחר כפרובוקציה פוגענית. אצלנו בכפר עפו בדיחות גם על השואה ועל פוגרומים, וגם על מגפות, מחלות, והוצאות להורג. לא הייתי מעלה בדעתי להעלות אפילו אחת מההלצות הללו (שכמה מהן היו מצחיקות מאד) על דפי ויקיפדיה. קיפודנחש - שיחה 20:39, 8 במרץ 2012 (IST)

יש החלטת פרלמנט שלא לציין את האחד באפריל. לכן, כמקובל במקומותינו יש להגיש הצעה מנוסחת, לגייס חמישה תומכים ולהעביר את ההצעה לפרלמנט להצבעה ברוב של 60%. גילגמש שיחה 08:54, 10 במרץ 2012 (IST)

הלוואי והדיון הזה עצמו הוא מתיחה. אורלילי - שיחה כ"ז באדר ה'תשע"ב 11:00, 21 במרץ 2012 (IST)
אני בעד כל דבר שמעלה חיוך, אבל לא להגזים • חיים 7 • (שיחה) • כ"ז באדר ה'תשע"ב • 16:47, 21 במרץ 2012 (IST)

כלים חופשיים להכנת תרשימים[עריכת קוד מקור]

ציפור שבדית צייצה שבדף הזה אפשר למצוא מלא מלא אתרים שבונים עבורך תרשימים והסברים מגניבים, חלקם ברישיון חופשי. לשימושכם הטוב, ליאור पॣ • ט"ו באדר ה'תשע"ב • 20:09, 8 במרץ 2012 (IST)

כנס באוניברסיטת חיפה בנושא - שיקום נחלים בתנאי מחסור במים[עריכת קוד מקור]

לכל מי שמעניין: ב-21 במרץ יום רביעי בשעה 16:00 באודיטוריום 101 בבית הסטודנט באוניברסיטת חיפה, יתקיים כנס המאורגן על ידי שגרירות אוסטרליה, קמפוס ירוק של אוניברסיטת חיפה והטכניון וידידי כדור הארץ מזה"ת. למידע נוסף כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 08:50, 10 במרץ 2012 (IST)

אכזבה חמורה מתקשרות[עריכת קוד מקור]

לא מבזמן כתבתי הערה בדף השיחה של תבנית אקטואליה בקשר לבחירותיו של פוטין. אמרו לי שאני אמור להביע את זעמי כאן.

אז: אני נורא מאוכזב מאמינותה של התקשרות בארץ. הם פשוט בחורים מכל התמונה הגדולה את הפינה שמתאימה ביותר להראות את הרעיון שממנו הם התחילו. כלומר הגישה שלהם היא ממש לא אובייקטיביות אלא רק רייטינג. אני אדגים- התקשרות בארץ (האתר של ידיעות, של הארץ וואלה) לא דיווחו שום דבר על הפגנת ענק שהייתה במוסקבה בעקבות ניצחון שלטון המפלגה של פוטין. לפי התקשורת הרוסית בהפגנה זו השתתפו כ110 אלף איש. לאומת זאת (שוב לפי התקשורת הרוסית) בהפגנה שארגנה האופוזיציה השתתפו כ10 אלף איש. מתוכם חלק חרגו מגבולות שהעיריה הגבילה למחאה. לקראת הערב, חלקם, קרוב ל200 איש עוקבו על ידי כוחות הביטחון בגלל הפרות סדר. בחדשות הארץ זה דווח כפיזור ברוטלי של הפגנה וכדיכוי של חופש המילה. בתקשורת הרוסית הראו אותם עם מגפונים צועקים ססמאות נגד פוטין.

בחדשות הרוסיות הם מצטטים משגיחים בינלאומיים שמשבחים את טוהר הבחירות ואת האירגון התקין. בחדשות ישראל כמעט שצעקו "הכל מזויף" (זה בעיקר למה פניתי לויקיפדיה- הדבר הראשון שראו נכון לציין אחרי "פוטין נבחר לנשיא" זה שהבחירות היו לא הוגנות).

המסקנה שלי היא שאחד מהצדדים משקר. מצד אחד ככל הנראה התקשות הרוסית עוברת צנזורה של השלטון ולכן לא אמינה. אבל ברור שאף אחד לא ימציא הפגנה של כ100 אלף איש באמצע העיר ענקית. כלומר גם אם התקשות הרוסית אולי לא מדווחת את כל האמת, הם יותר אמינים משתקורת בארץ שמעדיפה להתעלם כלל מהפיל הענק ולהתמקד בכלב הנובח. וזה גם מעמיד בספק את הדיווחים על המרמה בבחירות. אני פשוט לא יכול לסמוך על התקשורת הישראלית מסיבה שהם מתעלמים מכל דבר פרט למה שהם רוצים לראות. אולי הם מצאו 20 משגיחים לא מרוצים מתוך 200 שאותם ריעיינו ומהם הסיקו מה חושבים כל ה3000? 79.177.228.228 18:15, 10 במרץ 2012 (IST)

שמעתי במו אזניי כתבת ישראלית מדווחת ברשת ב' על הפגנת תמיכה בפוטין שהתקיימה במוסקבה בעקבות נצחונו בבחירות. לדבריה, נכחו בהפגנה כשלושים אלף איש לכל היותר. כשהיא שאלה את הנוכחים סביבה מדוע באו להפגין, הם אמרו לה (לדבריה) שהכריחו אותם להגיע להפגנה ממקום עבודתם, ושמפריע להם שאפילו לא משלמים להם על ההשתתפות הכפויה בהפגנה.
מן הדיווח האמור ניתן להסיק שאכן הושגה התקדמות מסוימת בחופש הביטוי ברוסיה מאז נפילת ברית המועצות, אבל עוד רבה הדרך לדמוקרטיה. ליאור पॣ • י"ז באדר ה'תשע"ב • 00:19, 11 במרץ 2012 (IST)

תמונות של ניר קידר[עריכת קוד מקור]

ביקשתי הלילה מניר קידר, צלם עיתון הארץ, לתרום לנו תמונות מהופעתו של מק'קוי טיינר. אם יש תמונות נוספות של ניר שעשויות לתרום לוויקיפדיה, אנא ספרו לי עליהן כדי שאבקש ממנו אותן באופן מרוכז. בתודה, ליאור पॣ • י"ז באדר ה'תשע"ב • 00:23, 11 במרץ 2012 (IST)

ניר קידר הוא אחד הצלמים הפוריים והטובים של הארץ. ודאי יש לו שפע של תמונות אישים, אירועים ואתרים שיכולים לסייע לנו רבות. אם הוא מוכן לשחרר ברישיון חופשי מתמונותיו, אולי הוא מוכן גם לאפשר עיון באוסף התצלומים שלו? כך ניתן יהיה לבקש ממנו תמונות שאנו יודעים שיש לו. Oyשיחה 13:20, 11 במרץ 2012 (IST)
אולי כן ו"nir+keidar" אולי לא. ליאור पॣ • י"ז באדר ה'תשע"ב • 14:51, 11 במרץ 2012 (IST)

הנכד חלל נעדר בתש"ח הסבא אבד קברו בהר הזיתים -הנמצאו כעת ?[עריכת קוד מקור]

בכתבה זו במעריב האם נפתרה תעלומת יעקב מאמאן, החייל שמקום קבורתו לא נודע? סיפור מעניין על איתור מסתמן של חלל מנעדרי מלחמת השחרור, ורק לפני כמה שבועות התגלה ע"י מרכז מידע הר הזיתים קבר הסבא, קבר יחיד שנשאר, בתוך חלקה גדולה שנהרסה בידי הירדנים. סיפור מעניין שעובר בין היתר דרך פעולתם של מורי דרך (אלידע בר שאול) ואנשים סקרנים..., שווה קריאה. מי-נהר - שיחה 08:44, 11 במרץ 2012 (IST)

אכן סיפור מרתק. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:56, 11 במרץ 2012 (IST)

היום בהיסטוריה[עריכת קוד מקור]

הופתעתי מאוד לראות בעמוד הראשי, שב"היום בהיסטוריה" אין איזכור לפיגועי 11 במרץ במדריד. יעליל'ה - שיחה 09:04, 11 במרץ 2012 (IST)

תודה, הוספתי. הדף שיש לערוך לשם כך הוא תבנית:היום בהיסטוריה 11 במרץ. שדדשכשיחה • י"ז באדר ה'תשע"ב • 10:08, 11 במרץ 2012 (IST)
תודה על ההכוונה. הוספתי גם על רעידת האדמה ביפן. אני מקווה שיצא לי בסדר, אני חסרת ניסיון בזה. יעליל'ה - שיחה 11:18, 11 במרץ 2012 (IST)
המממ, לא רואים את זה בראשי. כנראה אין מקום. יותר מדי דברים קרו ב-11 במרץ :-\ יעליל'ה - שיחה 11:20, 11 במרץ 2012 (IST)

צביעות?[עריכת קוד מקור]

ג'וזף קוני הוא פושע מלחמה שמנסה להקים תאוקרטיה בדרום סודן. הסרט קוני 2012 זכה לעשרות מיליוני צפיות באינטרנט. מדוע כל העולם מזדעק מפושע שמנסה להקים תאוקרטיה על בסיס התנ"ך אך שותק מול פושעים שמנסים להקים תאוקרטיה על בסיס השריעה האסלאמית? איפה המחאות נגד איראן? הטאליבאן? אל קעידה? וכמובן, בזירה המקומית יותר חמאס וחזבאללה? מדוע שלטון דת מדכא ופשעי מלחמה בשם האסלאם זה מוסרי אבל בשם הנצרות זה לא? לאמנסטי אינטרנשיונל הפתרונים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:54, 11 במרץ 2012 (IST)

קוני 2012 לא קשור לאמנסטי, אלא ל"ילדים בלתי נראים". למה העולם לא מזדעק? כי אפריקה זה אפריקה, ועליה קל להתנשא ולהגיד "אנחנו יודעים יותר טוב". לעומת זאת, איראן חזקה, מלאת מצבורי נפט. אל קעידה? מקושרת עמוק מידי למקורות הכסף הסעודים, שמספקים הרי חלקים עיקריים מהנפט העולמי. לגבי חמאס וחזבאללה - פה אני מודה שאין לי מושג. Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 14:05, 11 במרץ 2012 (IST)
זה מה שמטריד אותך? כמה קילומטרים מלבנון הבוערת בגלל הישראלים-הגועל-נפש-אכזריים-אנטישמיים-שונאי-ערבים-בדווקא, מחוסלת עיר שלמה בידי אסאד, הצדיק מדמשק. אם ישראל הייתה עושה את זה - אז ליתר דיוק היא לא הייתה עושה את זה. אין לי שום דבר נגד ערבים, וזה לא סותר עוולות שנעשות לעתים על ידי ישראל, אבל קצת צדק, אנשים. אני חדלתי מלקרוא עיתונים, משום שלא בא לי למות בגיל צעיר מעצבים. TZivyAאהמ? • 14:09, 11 במרץ 2012 (IST)
אסד עושה מעשים נוראיים, אבל מכאן ועד להגיד "מחוסלת עיר שלמה" ו"ג'נוסייד" (שכבר שמעתי), המרחק גדול, בשנה של מאבק נהרגו, כך מספרים לנו, פחות מ-9,000 איש, רובם לא בחומס, חלקם חיילים ומילציות מטעם השלטון, ועל כל המספרים צריך להסתכל בעין סקפטית, כנהוג במספרי הרוגים אצל אחינו הערבים. זה מאוד רחוק מחיסול של עיר של כמליון בני אדם. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:33, 11 במרץ 2012 (IST)
אינני מבין את הקשר (כמובן שיש צביעות אבל התירוץ ממש מתקבל על הדעת). קוני רוצח בשביל מטרותיו וזו סיבת ההתנגדות לו. באירן לא רצחו איש בשביל המהפכה. החיזבאללה והחמאס נתפסים כרוצחים רק נגד ישראל ולא בתוך עמם (כנראה בזכות ההסברה הישראלית שלא מספיק הראתה מספיק את המלחמות הפנימיות). הטאליבן כמו באיראן, השתלט בכוח העם אך בכל זאת הותקף בגלל תמיכתו באל קעידה (שלא מקבלת מחאות כי עברו את השלב הזה מזמן). לי יש שאלה אחרת, איך יתכן שאותם אנשים שצועקים וחרדים מכפייה דתית בישראל, רוצים ליצור מדינה דו לאומית שבא נגיד בעדינות, זכויות האשה לא תהיינה בחוק היסוד שלה. -Akkk - שיחה 14:15, 11 במרץ 2012 (IST)
אקקק, התשובה פשוטה: הם לא מאמינים שזה באמת יקרה. וכשזה יקרה, הם ישאירו את החרדים יחד עם הערבים ויהגרו לניו-יורק או סין. חוצמזה שהערבים מגיעים מנקודת נחיתות והחרדים מנקודת עליונות, וזה חלק מהפשלה של העמדה החרדית. TZivyAאהמ? • 14:18, 11 במרץ 2012 (IST)
אופס. את טועה (לא בניבוי העתיד אלא במניע) ובכל אופן הקצנתי בשאלתי. היא תקפה גם על התומכים במדינה פלסטינית בה רצח על כבוד המשפחה יהיה מעוגן בחוק. --Akkk - שיחה 14:22, 11 במרץ 2012 (IST)
אין מחאה כנגד טאליבן, אל קעידה, איראן וסוריה?? דניאל תרמו ערך 14:19, 11 במרץ 2012 (IST)
הוא התכוון כנראה לומר שזה לא באותו סדר גודל שהם אמורים לקבל, ביחס למחאה נגד קוני. TZivyAאהמ? • 14:20, 11 במרץ 2012 (IST)
לזה התכוונתי. המחאה נגד איראן מוגבלת למנהיגי ברית נאט"ו, ישראל והציבור האמריקאי. ארגוני זכויות האדם והאו"ם לא ממש נוקפים אצבע מול איראן: לכן, אחמדינז'אד יכול לעלות לבמה באו"ם ולהכחיש את השואה ולקרוא להשמדת עם, מבלי שיינקטו כנגדו איזשהן סנקציות מטעם האו"ם, האמברגו הנוכחי הוא בעיקר יוזמה של ארה"ב והאיחוד האירופאי. הטאליבאן? אמנסטי תומך במועזם בג, איש טאליבאן שהקים "ארגון זכויות אדם" למען מחבלים מאל קעידה שנעצרו על ידי ארה"ב. חמאס וחזבאללה? חומסקי, פאלק ושות' עולים אליהם לרגל ומהללים אותם. עופרת יצוקה? אמנסטי הוציא את חמאס צח כשלג, ומעבר לכסת"ח המינימלי של "גינוי הפגזת ערי ישראל" הוא חיבר דו"ח שרובו ככולו מוקדש לביצוע דה-לגיטימציה של ישראל וזכותה לתקוף את חמאס. אגב, חמאס הוציא להורג באכזריות עשרות פלסטינים, שרובם פעילי פת"ח, ובעימותים בין הפלגים נהרגו מאות פלסטינים. גם איראן מפעילה שלטון מדכא בארצה ולא מהססת להרוג כשצריך. אסד? אנחנו רואים כמה העולם באמת מגנה את הטבח ופועל לעצרו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:29, 11 במרץ 2012 (IST)
אני לא יודע באיזה תקשורת אתה מסתכל. המחאה כנגד קוני לא מגרדת את המחאה כנגד איראן, הטאליבן ואל קעידה. וסוריה היא הכותרת הראשית בכל העיתונות העולמית כבר שבועות. אין קשר בין מידת החשיפה התקשורתית לבין נקיטת מעשים. דניאל תרמו ערך 14:41, 11 במרץ 2012 (IST)
אם כבר מדברים על "אפריקה זו אפריקה", מחצבים וסכסוכים שכרוכים בהפרת זכויות אדם: ר' לדוגמה יהלומי דמים וקולטן (מחצב). הראשון מביניהם נושא תבנית שכתוב. Tzafrir - שיחה 14:58, 12 במרץ 2012 (IST)

בשביל מה כל הדיון הפוליטי הזה? מת'נייט, אנא מצא פורום אחר להביע בו את הגיגיך הפוליטיים. אורי שיחה 14:44, 11 במרץ 2012 (IST)

אורי, כפי שאתה ודאי שם לב, יש כאן כאלה שדווקא לא שותפים לדעתך. TZivyAאהמ? • 14:48, 11 במרץ 2012 (IST)
ובכל זאת, צבייה, בשביל מה הדיון הפוליטי? הרי יקרה מה שקרה בפעם שעברה: אחד מביא מאמר/דעה פוליטית שאין לה מאומה עם ויקיפדיה ומתחיל לפרוש את משנתו. מתפתח דיון של "הבא נתגולל על השמאלנים וחבריהם" בגרסה כזו או אחרת, למשך זמן מה, עד שתעלה דעה אחרת שתראה שבעזרת אותו הקרדום ניתן לחפור גם לצד השני ואז פתאום כולם יזדעזעו עד עמקי נשמתם איך אפשר להפנות את אותן הטענות שהם מעלים נגדם. ושוד ושבר, ואיזה עלבון וכדומה. אז אני חוזר ושואל בשביל מה זה טוב, והאם אין פורומים אחרים בהם ויקיפדים יכולים להתחיל לשפוך את האג'נדה הפוליטית שלהם? אורי שיחה 15:17, 11 במרץ 2012 (IST)
מי שואל אותך בכלל? כל מה שמנוגד לדיעותיך מקומו לא פה? אתה מוזמן להדיר את רגליך מדף זה איתן - שיחה 21:30, 16 במרץ 2012 (IST)

דובר צה"ל[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:כיכר העיר/לובי/דובר צה"ל

צבע אדום בוויקיפדיה - מצלמים את המציאות בדרום[עריכת קוד מקור]

מישהו מתנגד לכך שנפרסם בפייסבוק קריאה להעלות תמונות מערי הדרום (ילדים במרחבים המוגנים, מכוניות שרופות, קירות מחוררים)? אחרי הכל, לא רק לדובר צה"ל יש מצלמות. ליאור पॣ • י"ח באדר ה'תשע"ב • 15:30, 12 במרץ 2012 (IST)
בהיעדר הסתייגויות, פתחתי את הדף צבע אדום בוויקיפדיה - מצלמים את המציאות בדרום. יצרתי תיאור מושקע לדף ואז הוא לא נשמר משום מה, ועכשיו שחזרתי אותו מהזיכרון והוא נראה לא משהו. אשמח מאד אם תסייעו לשפר את הדף ותשתפו אותו. ליאור पॣ • כ"א באדר ה'תשע"ב • 00:09, 15 במרץ 2012 (IST)

לידיעת המשתמשים בתיבות של וואלה![עריכת קוד מקור]

עשויה להיות בעיה של קבלת מיילים מערכת מדיה-ויקי למשתמשי הדואר של וואלה!. דוא"ל הנשלח מן המערכת עלול להגיע לתיבת הספאם, ולא לתיבת הדואר הנכנס. העניין בטיפול מול מערכת הדואר של וואלה! ועשוי להימשך ימים אחדים • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 18:47, 12 במרץ 2012 (IST)

הזמנה לערב לכבוד פרויקט בן-יהודה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

ביום חמישי, ה - 22/03, החל מהשעה 18:00 יתקיים באוניברסיטת ת"א ערב שיוקדש לפרויקט בן-יהודה במסגרת "חמישי בקמפוס".

הערב יתקיים בבניין מכסיקו, אולם 206א', ונושאו "פרויקט בן-יהודה: על כינוס הרוח בעידן האינטרנט". בתוכנית שלושה חלקים -

חלק א - הסבר כללי על הפרויקט וסוגיות עיקריות בפעילותו (30 דקות)

חלק ב - שתי הרצאות מאת אנשי אקדמיה (2 * 20 דקות):

1 - "מחקרי תשתית בספרות העברית והחשיבות של פרויקט בן-יהודה במימושם" - פרופ' נורית גוברין, החוג לספרות, אוניברסיטת ת"א.

2 - "מנהיגות לוקחים: המופת האינטרנטי של פרויקט בן-יהודה מול דלדול האקדמיה" - ד"ר אבשלום אליצור, מכון "אייר" למחקר מתקדם.

חלק ג - פאנל שאלות ותשובות עם הקהל בהשתתפות כל הדוברים (15-20 דקות).

כניסה לקמפוס אפשרית דרך שער 4 בעלות של 15 ש"ח. לבעלי תו נכה, הכניסה חינם.
ניתן לחנות גם בחניונים סביב הקמפוס. הקרוב ביותר לבניין מכסיקו הוא החניון הצמוד לשער 8 (רח' חיים לבנון, מיד אחרי דיונון ולפני הבריכה).

כולם מוזמנים! :) Shani - שיחה 16:35, 13 במרץ 2012 (IST)

נשמטה מההזמנה כתובת הכינוס. ‏DGtal‏ 16:53, 13 במרץ 2012 (IST)
תודה שהסבת את תשומת ליבי שהכתובת אינה ברורה! למען הסר ספק - האירוע מתקיים באוניברסיטת ת"א [רח' חיים לבנון, רמת אביב, ת"א]. פרסום על האולם המדוייק יהיה זמין בשבוע הבא. אגב, זו הזדמנות לומר ששני המרצים שמגיעים להרצות פשוט מצויינים, כך שזו הזדמנות לשמוע אנשי אקדמיה מדברים על נושאים הקרובים לליבנו [כמו תוכן חופשי, זכויות יוצרים וחשיבותם של השניים בעידן האינטרט]. מה שלא ציינתי וחשוב לציין הוא שהכניסה חופשית, אך כדאי להירשם מראש. Shani - שיחה 23:46, 13 במרץ 2012 (IST)
זה כינוס משמח ביותר. פרויקט בן-יהודה ראוי ביותר לכבוד המוענק לו. דוד שי - שיחה 00:39, 14 במרץ 2012 (IST)
נשמע מצוין. אני במקרה באירוע באותו היום, אחרת הייתי מגיעה. באמת כל הכבוד לפרויקט הנפלא!!! ובהזדמנות זו, לא לשכוח את התיקון בשיר ;) Itzuvitשיחהויקיפדיה בצבע 13:27, 14 במרץ 2012 (IST)
רוב תודות לשניכם. מחמם את הלב. ובוודאי שאנחנו לא שוכחים! אח.. העומס, כבר אמרנו..? ;) Shani - שיחה 21:01, 14 במרץ 2012 (IST)
אני בכימיאדה Face-sad.svg בר הראל - שיחה - תרומות 13:50, 16 במרץ 2012 (IST)
גם חשוב. פעם הבאה. :) Shani - שיחה 16:59, 18 במרץ 2012 (IST)

ויקי-איטלקית חוגגת 900,000[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה האיטלקית חוגגת 900,000 ערכים. זה הזמן לאמץ משם ערך. -יונה בנדלאק - שיחה

ראשית ברכות. שנית, הייתי מציע להם להגדיל את כמות הערכים ל-900,002 על ידי תרגום מעברית לאיטלקית של הערכים גבריאלה נאשי והקורפוס האלפיני של הצבא האיטלקי....(-: Assayas שיחה 12:25, 18 במרץ 2012 (IST)
אני מציין את האירוע החגיגי בהרחבת ערך קרב מרנגו שנערך על אדמת איטליה. גילגמש שיחה 12:38, 18 במרץ 2012 (IST)
משום מה כשמדברים על איטליה אני מרגיש רעב. אוף. Assayas שיחה 13:12, 18 במרץ 2012 (IST)
אתה מוזמן לכתוב את הערך ספגטיני או קנלוני אחרי שהרעב שלך יעבור. -יונה בנדלאק - שיחה 14:52, 18 במרץ 2012 (IST)
סוג של מחלה כרונית אחי, לא עובר....Assayas שיחה 15:51, 18 במרץ 2012 (IST)

השוואה ויזואלית במדיה-ויקי[עריכת קוד מקור]

אני מקווה שאני שואל במקום הנכון - האם מישהו יודע אם יש תוסף יעיל למדיה-ויקי שמאפשר לבצע השוואה חזותית נוחה של שתי גרסאות של ערך? הכוונה להשוואה שבה רואים את הערך כולו, בתצוגת קריאה רגילה, וכל טקסט שנוסף/נמחק/השתנה צבוע בצבע (בניגוד להשוואה ה"רגילה" שבה רואים רק קטעים שהשתנו והם מוצגים בתצוגת קוד מקור)?

אני מכיר שבגרסאות עבר היה תוסף שנקרא "Visual Diff", שלא הוכיח את עצמו והוסר. האם יש יכולת כזאת שעובדת?

תודה. דדי - שיחה 23:11, 13 במרץ 2012 (IST)

יש בהעדפות שלי=> גאדג'טים תחת הכותרת עריכה "גאדג'ט להצגת הבדלים בין גרסאות בצורה ברורה יותר". הוא נותן חלק ממה שאתה רוצה- הוא מציג את כל הפסקה וצובע בירוק את מה שהוסף ובירוק את מה שנמחק. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 12:10, 16 במרץ 2012 (IST)


הזמנה לפתיחת תערוכה ברוטשילד במוצ"ש[עריכת קוד מקור]

שלום לקהילת הויקיפדיה!

אתם מוזמנים לפתיחת תערוכה שאני משתתף בה עם ארבע תמונות פנורמיות גדולות במיוחד...
מוצ"ש הקרוב - 17.3.2012, 20:00 ברוטשילד 65 (פינת נחמני), תל אביב.

ההזמנה הרשמית

אשמח לראותכם!

--מוטי פנחסי - שיחה 00:13, 14 במרץ 2012 (IST)

בריטניקה מפסיקה להדפיס[עריכת קוד מקור]

אחרי 244 שנה, אין יותר גרסאות מודפסות חדשות --‏ Itzike שיחה 00:44, 14 במרץ 2012 (IST)

אני מוכרח להודות שהתאכזבתי. לרגל המאורע נפתחה המהדורה המקוונת של אנציקלופדיה בריטניקה לעיון הציבור למשך שבוע. אצתי רצתי לעיין בכמה ערכים שאני מבין בהם, כולם בנושאים בסיסיים עם חשיבות אנציקלופדית מובהקת. כולם קצרים, חלקיים, דלים במקורות. חלקם הפניות, חלקם מיושנים. בחלקם מצאתי שגיאות מחפירות, בחלקם אי-דיוקים, באחד מהם תקלדה מטופשת. יש להם ערך על אלן הודג'קין ועל אנדרו הקסלי, אך אין אצלם תיאור של מודל הודג'קין-הקסלי, שהקנה לשניים את חשיבותם האנציקלופדית. אם הייתי צריך להמר איזו משתי האנציקלופדיות מאפיינת כתיבה חובבנית של אדם שאינו בקי בתחום, הייתי בוחר בערך שנדגם מאנציקלופדיה בריטניקה. חבל. ליאור पॣ • כ' באדר ה'תשע"ב • 12:36, 14 במרץ 2012 (IST)
שיחה בנושא זה בין עורך של בריטניקה בעברית לעורך בוויקיפדיה (מי זה יהיה, דרך אגב?) בסופה של שעה זו, בתוכנית "עושים צהרים עם אסף ליברמן", גל"צ. ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:04, 14 במרץ 2012 (IST)
בסוף זה ממש כעת - האייטם הוקדם! ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:06, 14 במרץ 2012 (IST)
והמשפט הראשון בערך על המשמר הוא "על המשמר היה בטאונה של תנועת "השומר הצעיר" שהופיע בין השנים 1995-1943."...--‏sir kiss שיחה 13:17, 14 במרץ 2012 (IST)
לא נראה לי שהוא פתח אינטרנט לאחרונה. דרור - שיחה 13:19, 14 במרץ 2012 (IST)
דרור, קצר ולעניין. לדעתי היה מקום לספר על קישורים חיצוניים והערות שוליים. חשבת לתקוף חזרה אם היה ניתן לך זמן? --Akkk - שיחה 13:21, 14 במרץ 2012 (IST)
לא ניתן לו זמן וחבל, אבל היה אחלה. ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:22, 14 במרץ 2012 (IST)

מהדורת "מבט" שתשודר הערב בתשע בערוץ הראשון תעסוק גם בנושא זה, וגם אני אומר מילים אחדות. דוד שי - שיחה 14:59, 14 במרץ 2012 (IST)

בהצלחה דוד! זו הזדמנות מצוינת לקרוא לציבור להעלות תמונות מהדרום, מימי הקמת המדינה ומן החיים בגולה. ליאור पॣ • כ' באדר ה'תשע"ב • 15:04, 14 במרץ 2012 (IST)
כל הכבוד. הרגנו את בריטניקה. אני חושב שזה תהליך רצוי של התפתחות הידע האנושי. גילגמש שיחה 12:40, 18 במרץ 2012 (IST)
לא הרגנו את הבריטניקה, לכל היותר גרמנו לה לשנות פורמט (וזה שינוי שהיה מתרחש גם ללא ויקיפדיה, משום שהטכנולוגיה מתפתחת בלי קשר אלינו). דוד שי - שיחה 22:11, 18 במרץ 2012 (IST)
והנה הגורם המרכזי לשינוי: Wikipedia Didn’t Kill Britannica. Windows Did. דוד שי - שיחה 06:39, 21 במרץ 2012 (IST)
דווקא נתן ליפסון הבוקר ב-TheMarker "מאשים" אותנו ברצח... Oyשיחה 08:38, 21 במרץ 2012 (IST)

פוסט מעניין של חנה על סדנת עריכה בוויקיפדיה לארגוני נשים[עריכת קוד מקור]

חנה (בעזרתן של עיצובית ואילילה) ערכה השבוע הדרכת ויקיפדיה לארגוני נשים - עוד יוזמה בניסיון לגייס עורכות חדשות לוויקיפדיה (בואו לא נשכח לקבל אותן בברכה!). היא כתבה על החוויה בבלוג של העמותה. מזמין אתכם לקרוא --‏ Itzike שיחה 22:49, 15 במרץ 2012 (IST)

כל כך נכון[עריכת קוד מקור]

כל פעם שאני קורא את זה אני צוחק מחדש... זה כל כך נכון בר הראל - שיחה - תרומות 13:53, 16 במרץ 2012 (IST)

על נושאים חשובים ופחות חשובים[עריכת קוד מקור]

מדעי המחשב הם תחום מחקר בולט וחשוב בשלושים השנים האחרונות. פרס טיורינג הוא הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב, ובתחום זה הוא שקול לפרס נובל. כידוע, העיתונות בישראל מקפידה לדווח על הזוכים בפרס נובל. לפיכך, כאשר פורסם אתמול שיהודה פרל הוא חתן פרס טיורינג לשנת 2011, הייתי משוכנע שאמצא ידיעה על כך בכל אתר חדשות בישראל. למרבה הפלא, אין זכר ליהודה פרל בחיפוש בחדשות גוגל. המקום היחיד שבו תוכלו לקרוא בעברית על הזכייה הוא הסעיף "חדשות ואקטואליה" שבדף הראשי של ויקיפדיה העברית. בשפות אחרות ניתן למצוא עשרות ידיעות. הרושם הוא שנושא זה הוא חסר כל חשיבות בעיני עורכי העיתונים בישראל, ולכן בקשה לי אליכם: אם למישהו יש קשרים עם קותי ואביבית, יסדר נא שיחליפו ביניהם חמש מילים על יהודה פרל (למשל "מי זה יהודה פרל, כאילו?"), וכך נקנה לו חשיבות שאולי תזכה אותו בידיעה באתר חדשות ישראלי. דוד שי - שיחה 13:57, 16 במרץ 2012 (IST)

דווקא זכור לי סיקור די נרחב כאשר ישראלי זכה במדליית פילדס. מעניין מהיכן נובע ההבדל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:33, 16 במרץ 2012 (IST)
אולי מפני שבמדליית פילדס מדובר בישראלי לכל דבר, כזה שפועל באוניברסיטה העברית, וכאן מדובר באזרח ישראל שכבר יותר מ-40 שנה הוא תושב ארצות הברית. בכל אופן, ראוי לדווח על הזוכה בפרס טיורינג גם כאשר הזוכה הוא אזרח יפן המתגורר ביפן, ואין לו כל זיקה לישראל. קיום הזיקה לישראל רק מגביר את התמיהה שמעוררת העיתונות הישראלית. דוד שי - שיחה 07:37, 17 במרץ 2012 (IST)
אכן ראוי להזכר. כאשר זכה ישראלי על מחקר שהוא עשה בארה"ב בפרס נובל לכלכלה הזכירו אותו ולכן זה לא "תירוץ". מה שכן, לרוב זוכי פרס נובל יש ערך בויקיפדיה הישראלית אך רק לכמחצית מזוכי פרס טיורינג. אז מה לנו כי נלין על התקשורת? -יונה בנדלאק - שיחה
הכיסוי של ויקיפדיה את מדעי המחשב התאורטיים באמת מצומצם יותר מן המצופה (ובהזדמנות זו, אודה למי שיכתוב את הערך מבחן AKS (אנ') הבולט בחסרונו). דניאל תרמו ערך 22:21, 17 במרץ 2012 (IST)
תשמחו לשמוע שעורכי ידיעות אחרונות כנראה קוראים את ככר העיר ולכן החליטו לכלול כתבה בעיתון. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:20, 18 במרץ 2012 (IST)
שלחתי פנייה ל"דואר האדום". אולי זה עזר... תומר - שיחה 10:29, 18 במרץ 2012 (IST)

Free accounts for Wikipedia editors provided by HighBeam research[עריכת קוד מקור]

Apologies if this is not the right place to reach the Hebrew-speaking Wikimedia community. I'm using the template below provided on English Wikipedia to get this message across to you. Would you please spread the word to other places and projects, if appropriate. Thanks

HighBeam Research--an online, pay-for-use search engine for newspapers, magazines, academic journals, newswires, trade magazines and encyclopedias--has agreed to give free, full-access, 1-year accounts for up to 1000 Wikipedia editors to use. HighBeam has access to over 80 million articles from 6,500 publications, most of which are not available for free elsewhere on the internet. Aside from a free 7-day trial (credit card required), access to HighBeam would cost $30 per month or $200 per year for the first year and $300 for subsequent years, so this is a wonderful, free, no-strings-attached opportunity. To qualify, editors must have at least a 1 year-old account with 1000 edits. Please add your name to the en:WP:HighBeam/Applications account sign-up page if you are interested

--Aschmidt - שיחה 21:50, 17 במרץ 2012 (IST)

הפאשלות של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אמנם לא העברית, אבל בכל זאת, באתר מאקוחיים 7 • (שיחה) • כ"ג באדר ה'תשע"ב • 23:01, 17 במרץ 2012 (IST)

מה זה, האח הגדול נגמר? TZivyAאהמ? • 23:13, 17 במרץ 2012 (IST)
מרבית המקרים המדווחים אינם פאשלות, אלא השחתות. מביך לגלות שב"קשת" מתקשים להבדיל בין טעות לבין השחתה. דוד שי - שיחה 23:41, 17 במרץ 2012 (IST)
זה כן סוג של פאשלה. פאשלה שלא גילו את זה בזמן, אם ויקיפדיה מתיימרת להיות אנציקלופדיה טובה וגם כזו שכל אחד יכול לערוך, הרי שהיא מן הסתם מבטיחה מנגנון שימנע השחתות כאלה, ככה שזה באיזשהו מקום פאשלה בהתנהלות המצופה ממנה. מה הביג-דיל שבשביל כמה מטומטמים שמרגישים מגניבים להוסיף קרניים לתמונות כותבים כתבה - זה לא הבנתי. TZivyAאהמ? • 23:50, 17 במרץ 2012 (IST)
ניתן לראות בכתבה בקלות שרבים מהמסכים צולמו בגרסאות קודמות. אם ויקיפדיה מתיימרת להיות אנציקלופדיה טובה עליה להסתיר את כל ההשחתות? Botend - שיחה 23:53, 17 במרץ 2012 (IST)
השאלה היא כמה זמן הייתה ההשחתה, יותר מאשר אם היא קיימת. ויקיפדיה לא יכולה לחסום אנשים משועממים או כאלה עם איי-קיו נמוך. פשוט, לא חוקי. לכן בהכרח היו ויהיו השחתות. השחתה שנשארה זמן רב מדי - היא אכן פאשלה במנגנון השמירה. אומרים שעל שאלות היפותטיות עונים תשובות היפותטיות, לכן אני מעדיפה שלא לעלות את השאלה מאיזה שנייה הופך הזמן ל"זמן רב מדי". TZivyAאהמ? • 23:58, 17 במרץ 2012 (IST)
מדובר בהשחתות ששרדו שניות. מישהו השכיל לצלם גרסאות קודמות. מאקו לא מכירים את המערכת ולא מבינים שאפשר לעשות דבר כזה. דניאל תרמו ערך 00:19, 18 במרץ 2012 (IST)
תוכלי לראות שבאופן מפתיע, העריכה לא שרדה אפילו דקה, גם חברתה לא החזיקה יותר, אחרת שרדה כמעט לילה. Botend - שיחה 01:41, 18 במרץ 2012 (IST)

יש לי הרגשה שמקור המאמר לא היה בעברית. והראיה, מישהו סיפק הסבר חלופי לחלק מהשגיאות. Tzafrir - שיחה 12:13, 19 במרץ 2012 (IST)

ליגת "קול ברמה"![עריכת קוד מקור]

מתחילה! קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:34, 17 במרץ 2012 (IST)

גם לשם הנגע הזה הגיע? גילגמש שיחה 23:35, 17 במרץ 2012 (IST)

מפגשים בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

מפגשים בוויקיפדיה - מאמר ראשון בסדרה, תודה רבה לכולנו :) יעל - שיחה 11:29, 18 במרץ 2012 (IST)

יישר כוח Assayas שיחה 12:27, 18 במרץ 2012 (IST)
יפה. דרך - שיחה 04:22, 19 במרץ 2012 (IST)
מלהיב, מעורר תקווה.Ewan2 - שיחה 04:50, 19 במרץ 2012 (IST)

דיי כבר![עריכת קוד מקור]

יש ויקיפדים שונים בעלי מנהג משונה ומרגיז, שסותר את המקובל בויקי העברית והאנגלית כפי הידוע לי, שהוא לפסק, לנקד, ולעטר בכלל, תכנים, אחרי המקורות שלהם, ולא לפני, כפי הצריך להיות.

זה מקשה על העריכה ולא אסתטי, אנא קחו לצומת לבכם. יום נעים. 81.218.145.251 19:12, 18 במרץ 2012 (IST)

לא הבנתי מה כוונתך. אנא הסבר כדי שאוכל לתקן. ‏DGtal‏ 20:24, 18 במרץ 2012 (IST)
משהו כזה? ( ֹמשהו כזה ֳ) ‏HoboXHobot‏ 22:13, 18 במרץ 2012 (IST)
נראה לי שהוא מתייחס לויכוח הישן לגבי פיסוק לפני או אחרי הפניה להערת שוליים. הוא כמובן טועה. המקום הנכון לפיסוק הוא אחרי הערת השוליים[1]. כך צריך להיות[2]. לצערן של הערות השוליים, התקבלה ההחלטה לא להחליט אלא לשמר אחידות בכל ערך בפני עצמו. יוסישיחה 22:16, 18 במרץ 2012 (IST)
  1. ^ אה-הא!
  2. ^ וימותו הקנאים
"המקום הנכון" על פי מה? לפי כלל האקדמיה? Nachy שיחה 06:27, 19 במרץ 2012 (IST)
ההצהרה של יוסי שגויה לחלוטין! לשים פיסוק אחרי הערת השוליים יוצר מרווח מכוער בין סוף המשפט לנקודה שאחריו או בין הפסוקית לפסיק שאחריה. אביהושיחה 06:48, 19 במרץ 2012 (IST)
זה ויכוח ישן ודי מעייף, שבכל פעם שעלה כבר הוזכר שבתחומי מחקר שונים מקובלות שיטות שונות. מה שבטוח הוא שאת המילה "די" כותבים עם י' אחת. עידושיחה 07:50, 19 במרץ 2012 (IST)
דיי זו צורת היחיד של "דיינו" - מילה שהאורקל גילה לי שאתה עתיד לראות כתובה כמה עשרות פעמים בעתיד הקרוב. קיפודנחש - שיחה 16:28, 19 במרץ 2012 (IST)
לשים פיסוק לפני הערת השוליים יוצר מרווח מבהיל בין סוף המשפט הראשון למשפט השני ודיסאורינטציה מעוררת בחילה לגבי שייכותה של הערת השוליים, כיצד היא יכולה להיות שייכת למשהו שכבר תם ונשלם? ומדוע היא מופיעה בהתחלה של המשפט הבא ולא בסופו? יוסישיחה 18:37, 19 במרץ 2012 (IST)
יוסי, נו באמת. רוצה תאור צבעוני למה זה לא מתאים שם? הנה: משפט בעברית מוגדר על ידי נושא, נשוא וכדו', וכמו כן אנו יודעים כי נקודה מופיעה בסוף משפט. אם כן כיצד זה שפתאום התווסף לו רכיב דקדוקי חדש, "הערת שוליים", למשפט בעברית?! Nachy שיחה 18:40, 19 במרץ 2012 (IST)
איזה הוכחה גרועה. TZivyAאהמ? • 18:50, 19 במרץ 2012 (IST)
אני ויוסי כנראה רואים דברים שונים. משום שהמספר של הערת השוליים מופיע מעל סימן הפיסוק הוא אינו תופס מקום מעבר למרווח שיש בין המשפט למשפט הבא.[1] שלא לדבר על כך שבמקרים רבים הערת השוליים היא בכלל במשפט האחרון בפסקה.[2]
  1. ^ לדוגמה
  2. ^ כמו כאן

מערך שיעור / מצגת הסבר[עריכת קוד מקור]

האם למיהו יש או יודע על קיום של מערך שיעור / מצגת הסבר על ויקיפדיה לילדים בכיתו ד-ו? Ranbar - שיחה 19:46, 18 במרץ 2012 (IST)

תמרה העבירה שיעור כזה באופן מתוקשב למספר כתות, כמדומני של תלמידי חטיבות הביניים. זה היה לפני מספר חודשים ואמור להיות דומה למדי להרצאה שתנתן לכאלה שצעירים יותר (למרות שלא בטוח שתלמידי כתה ד' הם "קהל יעד" שלנו, כלומר שמורי כתות ד' מפנים את תלמידיהם לוויקיפדיה. להערכתי זה מוקדם מידי). ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:13, 19 במרץ 2012 (IST)
יש לי את המצגת. לאן לשלוח? דרור - שיחה 17:55, 19 במרץ 2012 (IST)
שלח למייל שלי בבקשה. Ranbar - שיחה 00:22, 21 במרץ 2012 (IST)

ריצ'רד סילברסטיין מותח ביקורת על ויקיפדיה העברית, בעקבות מחיקת הערך רוטר.נט[עריכת קוד מקור]

קישור. רדיומן - שיחה 09:33, 19 במרץ 2012 (IST)

אין נוהל שמחייב את מחיקת הערך רוטר.נט. יש רק תקדים שנוי במחלוקת. מי שמחק את הערך סתם הוסיף בנזין למדורה. ליאור पॣ • כ"ה באדר ה'תשע"ב • 10:24, 19 במרץ 2012 (IST)
הפרסום שריצ'רד סילברסטיין נתן לאירוע הוא צעד מצוין, שמגדיל את התועלת שבמחיקת הערך. המחיקה הייתה צעד הגנתי מתבקש, וסילברסטיין מינף אותה לצעד התקפתי, מפני שהחשוב בדבריו אינו הביקורת עלינו שנכנענו, אלא הביקורת על רוטר שאיים. רוטר זכה אצל סילברסטיין למנת יחסי הציבור השליליים שהוא ראוי לה. לאחר פרסום שלילי זה ל"רוטר.נט", אני מקווה שאחרים יחשבו פעמיים קודם שהם מאיימים על ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 10:54, 19 במרץ 2012 (IST)
אם מתייחסים למחיקה בדרך כזו, היה רצוי לחכות כמה ימים ולתת לעניין למשוך תשומת לב רבה יותר (ולתת לאנשים רבים יותר אפשרות לראות מה בדיוק היה כתוב שם). מהבחינה הזו המחיקה בוודאי לא היתה צעד מצויין. אני מסכים לטענתו שקל מאוד להסיר ערכים מוויקיפדיה העברית בעזרת איום סרק ואני מזמין אחרים לנסות את זה. בפרט את אנשי הסיינטולוגיה ואת שי טובלי. ר' גם SLAPP. אם כי אני חייב לציין שבתור מישהו שאינו מושא התביעה, קל לי להיות גיבור (אבל בזמן פרשת טובלי הייתי בין מי שתרמו כסף לתומר פרסיקו למימון הגנתו המשפטית). Tzafrir - שיחה 11:27, 19 במרץ 2012 (IST)

נקודה טכנית קטנה: מכיוון שרוטר.נט לא עובד (כרגע?), רצוי לציין את הקישור שעובד: שיחה:רוטר.נט. אם אני מבין נכון, הסיבוב הנוכחי החל בשיחה:רוטר.נט/ארכיון 1#ד"ר ישעיהו רוטר. Tzafrir - שיחה 11:33, 19 במרץ 2012 (IST)

מטרת הויקיפדיה היא לכתוב אנציקלופדיה ולא לתקן את העולם וצר לי שבלבול זה המופץ על ידי סילברסטיין חודר לתוך הקהילה. לאחרונה הזדעזעתי לראות שהערך מעלה עירון אינו מכיל דבר מעבר לתוכן שהוכנס על ידי הבוט ושלמעט לסאלם אין לאף אחד מהכפרים המרכיבים את המועצה ערך. כמוהם יש עוד יישובים רבים במדינת ישראל, כמו דייר אל-אסד, שערכיהם כמעט ריקים. מטרתינו היא לתקן עוות זה ולא לצאת במלחמות למען תיקון העולם. עדירל - שיחה 11:40, 19 במרץ 2012 (IST)
לדעתי, במחיקת ערך אנציקלופדי יש משום מעשה שעומד בסתירה למהותה של הוויקיפדיה. מעת שיש הקפדה על כך שערך יכיל מידע אנציקלופדי מעוגן במקורות חיצוניים, אין לחשוש מתביעות, להיפך. הוויקיפדיה אינה אתר פרסומי, ואיננו מעניקים מתנות לאיש בכך שאנו כותבים עליו, או בכך שאנו מוחקים מידע אנציקלופדי הקיים אודותיו, כל אימת שמתחשק למאן דהו לאיים בתביעה. על פי ההיגיון הזה היה צריך גם למחוק את הערך על חיים דיין למשל, בעקבות איומיו.
לעתיד, ראוי לדעתי לאמץ מדיניות תלת-שלבית בתגובה לאיום בתביעה. ראשית, להודיע על כך בלוח מודעות (צעד שאכן ננקט במקרה זה).שנית, לבצע בכוחות הקהילה ביקורת עמיתים קפדנית בערך. ולסיום, להשיב לפונה כי ינהג כפי שהוא מוצא לנכון (או כפי שהאמריקאים אוהבים לומר: Go ahead, sue me). דעתי היא שמחיקת הערך במקרה זה נעשתה בפזיזות מיותרת ומבלי שנתנה הזדמנות מספקת לקיום דיון ולעריכה קפדנית של הערך. Oyשיחה 11:51, 19 במרץ 2012 (IST)
עדירל, כל תיקון הוא תיקון עולם, האמן לי, ובקורתה של עמינדב בדף השיחה שם ראויה. אוי, תודה על הצעותיך ודבריך. יעל - שיחה 11:56, 19 במרץ 2012 (IST)
נראה כאילו המגיבים כאן סבורים שמחיקת הערך על רוטר.נט הייתה מטרתו של הרב הדוקטור ישעיהו רוטר. לדעתי ההפך הוא הנכון: ספק אם הרב הדוקטור אף העלה על דעתו שמחיקת הערך על האתר מוויקיפדיה היא בכלל אפשרית. עבור הרב הדוקטור האתר הזה הוא מרכז העולם, בעוד שבמציאות החשיבות האנציקלופדית של ערך על רוטר.נט היא במקרה הטוב גבולית. טוב עשה ניוקלן שמחק את הערך לאור האיומים. אם סילברסטיין חושב שמחיקת הערך היא "כניעה ללחץ" כמו שהוא כתב, זה מראה על חוסר הבנה מסויים של מטרותיו של הרב הדוקטור: מחיקת הערך לא הייתה מה שהרב הדוקטור תבע, ביקש או רצה. מה שהוא רצה זה שלערך יוכנסו תכנים שמתאימים לו, ויוסרו ממנו תכנים שאינם מתאימים לו. לו היה מדובר בערך בעל חשיבות, כנראה שמחיקה לא הייתה צעד נכון כלל ועיקר. כיוון שמדובר בערך שולי על אתר אינטרנט ישראלי (יש לפחות כמה עשרות אתרי אינטרנט ישראליים חשובים כמו או יותר מרוטר.נט שאין עליהם ערך, ואנחנו חיים עם זה בסדר גמור), מחיקה הייתה בהחלט התגובה הנכונה לאיומים. קיפודנחש - שיחה 15:53, 19 במרץ 2012 (IST)
מטרותיו של הרב דוקטור ישעיהו רוטר צריכות לשקול כאן כקליפת השום. הוויקיפדיה איננה פועלת נגד הרב דוקטור, ולא בעדו. בוויקיפדיה איננו מוחקים ערכים כדי להיטיב, או להרע, לאיש. אם הערך היה חסר חשיבות לדעת משתמש זה או אחר, קיימות דרכים מובנות ומוכרות להתדיין על כך, דרכים אשר כל המעורבים בשיחה הזו מכירים היטב, כולל ניוקלן.
מחיקת ערך המכיל מידע אנציקלופדי בוויקיפדיה לעולם לא תהיה תגובה נכונה לאיומים, זוהי עליה על מדרון חלקלק להפליא שתחילתו ברוטר וסופו מי ישורנו. מחיקת ערך בוויקיפדיה צריכה להיעשות אך ורק משיקולי תוכן הערך. אם הערך הזה לא היה אנציקלופדי, ראוי היה למוחקו ללא כל קשר לרב דוקטור, בהליך מובנה ושקוף. Oyשיחה 17:47, 19 במרץ 2012 (IST)
עלול להיווצר כאן הרושם השגוי כאילו הינך מצוי בדעת מיעוט. ובכן, אתה מבטא היטב את מדיניות המחיקה הקיימת בוויקיפדיה, לפיה "מחיקת דף היא צעד אותו יבצעו מפעילי המערכת במקרים חריגים, כלפי ערכים שברור מעל לכל ספק, ובאופן חד-משמעי, שאין להם מקום בוויקיפדיה". "איומים משפטיים" אינם עילה למחיקת ערך או להשארתו. מחיקת ערך אינה חלק מהנוהל הקיים לטיפול באיומים משפטיים. העובדה שבשעת לילה מאוחרת התגנבה למוחו של אחד המפעילים המחשבה השגויה כי מותר לו למחוק את הערך רוטר.נט בנימוק של "איומים משפטיים" אמנם מצערת ביותר, אך אינה מעידה על כך שנהלי ויקיפדיה היו לאות מתה. הערך דינו שחזור וכל המתנגדים לכך מוזמנים לסור לפרלמנט ולשטוח שם את טיעוניהם באריכות הראויה. ליאור पॣ • כ"ו באדר ה'תשע"ב • 17:57, 19 במרץ 2012 (IST)
אני מבקש להדגיש שוב את ההיבט שמעט נשכח: מעבר לתדמיתה של ויקיפדיה וזו של נשוא הערך הנכבד, או לכללים החקוקים בהטמל שלאורם מתנהלת ויקיפדיה העברית, ישנם חייהם המאוד אמיתיים וביטחונם האישי של העורכים המתנדבים. במקרה שבו הובעו איומים משפטיים מפורשים על ידי אדם שיש לו אינטרס לתבוע, אזי כל התורמים לערך עלולים למצוא את עצמם עומדים בפני תביעה. הואיל וויקיפדיה אינה מספקת עדיין ביטוח אישי למקרים של תביעה, יש ראשית כול לספק הגנה סבירה לעורכים. כמובן, יש כאן עניין של עלות–תועלת והפעלת שיקול דעת: אין מדובר בערך ירושלים, אלא בערך יחסית זניח על אתר אינטרנט ישראלי.
אני מסכים שזה פתרון אד הוק; אדרבא, ייתכן שיש לעדכן את ויקיפדיה:טיפול באיומים משפטיים ו/או את ויקיפדיה:מדיניות המחיקה כך שייתנו מענה לנפגעים הפוטנציאליים העיקריים מתביעה – העורכים. אביעדוסשיחה כ"ו באדר ה'תשע"ב, 18:17, 19 במרץ 2012 (IST)
הערך רוטר.נט בגרסתו הנוכחית מהווה איזון ראוי בין כל החששות שהועלו כאן: הוא קצר ודלוח מחד, כיאה לערך שחולל איומים משפטיים פסולים, והיסטוריית הגרסאות שלו מאפשרת לתבוע רק אותי. בהצלחה לתובעים, לנתבעים ולמעוניינים להמשיך את הדיון בפרלמנט. ליאור पॣ • כ"ו באדר ה'תשע"ב • 18:32, 19 במרץ 2012 (IST)
תודה לליאור, על שאינו רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים, ונטל על כתפיו את מלוא האחריות לתוכנו של הערך בכתיבתו מחדש לאחר שנמחק. בקיומו של הערך עדיין יש בעיה: כיוון שמונפת מעליו חרב התביעה, אני מנוע מלערוך אותו, וסביר שכך גם ויקיפדים נוספים שלא עומד לרשותם עורך דין צמוד. דוד שי - שיחה 20:54, 19 במרץ 2012 (IST)
כל מי שאינו מזוהה בויקיפדיה יכול לתרום לערך, חיסיונו תחת כנפי הקרן מובטח. (אני הוספתי בערך את הציטוט החריף של השופטת- אני מזמין את רוטר לתבוע אותי). אגב, לגבי סילברשטיין, חוסר הבנתו במציאות הויקיפדית בולט. בניגוד למקרים האחרים שהוא הזכיר (אם תרצו וענת קם) אין לפרשייה זו שום קשר לימין ושמאל (לפי שיטתו אני ושאר הימנים היינו צריים לתמוך במחיקה). הפרשייה הזו קשורה אך ורק לפילוסופיה ויקיפדית. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 23:15, 19 במרץ 2012 (IST)
הבל ורעות רוח. הקרן אינה מבטיחה חסיון לאיש, וכל הכותב בויקיפדיה, כמו בכל מקום אחר ברשת, צריך לעמוד מאחורי דבריו, וייתכן בהחלט שיידרש לכך על-ידי רשויות חוק מוסמכות. הקרן מקפידה על השמירה על פרטיות משתמשים, אך מצייתת לכל דין, ואם תידרש על-ידי רשויות החוק, ייתכן שתיאלץ לחשוף את כתובת האיי-פי של עורכים אנונימיים. אני מציע לא לעודד כתיבה חסרת אחריות בשום תנאי, ובוודאי שלא בהבטחה לחסות "תחת כנפי הקרן", שאין לה על מה לסמוך. Ijon - שיחה 00:02, 20 במרץ 2012 (IST)
וודאי שעל כל אחד לעמוד מאחורי דבריו ולא לערוך עריכות לא מבוססות/ לא אחראיות. מה שהתכוונתי שאדם שעורך בצורה מבוססת לא יוכל להיתבע בלא שזה יעבור דרך הקרן. מכיוון שאין שום דרך לחייב מישהו לחשוף זהות ויקיפד, אלא באמצעות תביעת הקרן. מי שבאופן אנונימי כותב באופן הגון, אין שום סיבה בעולם שהוא יצטרך בגלל קריזיונר להגן על עצמו בבית משפט. וודאי שמי שישתמש בויקי להשמיץ אנשים יכול לעמוד למשפט. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 06:33, 20 במרץ 2012 (IST)
למעשה אתה ממליץ שבערך רוטר.נט יערכו רק אנשים ששמם בוויקיפדיה אינו מסגיר את זהותם (כמוך, אך לא כמוני). האם אתה סבור שזה מצב תקין? האם עלי לפתוח בובת קש כדי לערוך ערך זה? האם זה תקין שוויקיפדיה תומכת בקיומו של ערך שרבים מהוויקיפדים, אלה שזהותם גלויה, מסתכנים בתביעה כאשר הם כותבים בו? חבל שליאור נחפז ליצור את הערך מחדש קודם שהתאפשר דיון בסוגיות אלה. דוד שי - שיחה 06:48, 20 במרץ 2012 (IST)
הערך נמחק שלא כדין ובסתירה מפורשת לשלושה דפי מדיניות קיימים. אם ברצונך לשנות את המדיניות הקיימת, פנה בבקשה לפרלמנט. המפעילים היחידים שלא פלבלו בעיניהם כשביקשתי לשחזר את הערך הציעו לי לעשות בדיוק את מה שעשיתי - ליצור את הערך מחדש על אחריותי. כמובן שאיני נושא באחריות לכל שינוי שנעשה בערך מאז שיצרתי אותו מחדש, וחבל מאד שרמזת אחרת במעלה הפתיל הזה. ליאור पॣ • כ"ו באדר ה'תשע"ב • 09:09, 20 במרץ 2012 (IST)
אינני מתכוון להטריח את הקהילה בדיון בפרלמנט על בעיה שמתעוררת פעם בשנתיים (עד כה היו רק שלושה מקרים כאלה), והדרך להתמודד אתה היא הפעלת שיקול דעת. דבקותך בפורמליזם קיצוני, ששולל שיקול דעת, היא טעות, וגם חפזונך ליצור את הערך מחדש הוא טעות.
ממש לא רמזתי לאחריות שאינך חייב לשאת בה. מובן מאליו שאתה נושא באחריות לעריכות שאתה עשית, ובפרט העריכה שיצרה את הערך מחדש לאחר מחיקתו, ואין בכוונתי ליחס לך אחריות לעריכות של אחרים (אך מדברי יוסאריאן להלן תוכל להבין שבחפזונך ליצור את הערך מחדש ייתכן שחטאת ב"לפני עיוור לא תתן מכשול", כלפי אלה שבתום לב יחשבו שאין כל סיכון בעריכת הערך). דוד שי - שיחה 12:53, 20 במרץ 2012 (IST)
אולי אפשר לשים תבנית המזהירה את הכותב שיש איום בתביעת דיבה על פרטים מהערך.
יש הבדל בין התנהלות של מאן דהוא והתבטאויותיו לפני שהודיעו לו כי רואים בהם דיבה, לבין התנהלותו אחרי הודעה שכזו. כל שופט יתייחס אחרת למי שחזר בו והסיר את הפרסום אחרי שנכתב לו כי נשקלת נקיטת צעדים משפטיים, לבין מי שלא עשה כן. לכן יש הגיון בהצבת תבנית שמבהירה כי כדאי לשים לב ולהיזהר בעריכת הערך. כך מי שיערוך ויכניס פרטים יעשה זאת על אחריותו.
מעניין גם ללמוד מנסיונם של אחרים ולבדוק מה ויקיפדיות אחרות עושות במקרים דומים. אולי כדאי לברר עם אמיר אהרוני, שנדמה לי שמכיר היטב את ויקיפדיה האנגלית. יוסאריאןשיחה 08:23, 20 במרץ 2012 (IST)
דוד, ודאי שזה אינו מצב רצוי, אך הוא לא יישאר לנצח. הצעתי (שהוצעה גם במזנון) היא, שערך כזה ימחק, יוחזר על ידי אלמוני בגרסתו היציבה, תוך הבהרה שהקרדיט מגיע לתורמים קודמים אך האחריות היא עליו. לאחר מכן הערך ינעל לעריכה לגמרי (כמקובל במלחמות עריכה קשות). זהו אינו מצב אידאלי אבל הוא בר חלוף. אני חושב שמצב זה ימשך פחות זמן מההגנה על פולמוס המשיחיות בחב"ד. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 08:47, 20 במרץ 2012 (IST)

כדאי להרחיב את הערך מלאית, אנחנו הולכים לעקוף אותם במצעד הויקיפדיות[עריכת קוד מקור]

שלא יהיה פאדיחות... [3]

אין חשש, מאז שהם עקפו אותנו הפער גדל והתייצב על כ-1000 ערכים הבדל. -יונה בנדלאק - שיחה 13:41, 19 במרץ 2012 (IST)
ראוי לבצע מתקפה של ערכים ולעקוף אותם... ‏HoboXHobotX הביעו את דעתכם 22:16, 19 במרץ 2012 (IST)
לא מדויק. להערכתי יש אלפי ערכים קצרים בויקיפדיה האנגלית שניתן לתרגם (סתם בתור דוגמה: (אנ')) שמכילים את כל המידע הנחוץ לערך. ‏HoboXHobotX הביעו את דעתכם 13:01, 20 במרץ 2012 (IST)
מלאית היא שפה המדוברת לפחות פי ארבע יותר מאשר עברית. מי יתן ויהיו בה פי ארבע ערכים. לצערי בפועל המצב עגום בהרבה. כנסו לוויקיפדיה המלאית ולחצו עשר פעמים על ערך עצמאי. תגלו שני דברים: 1. כל ערך שני שם עוסק בעיירה בצרפת (נכתב על ידי בוט כמובן). 2. תתקשו למצוא ערך שאורכו מעל שתי שורות. לצערי אין מדובר במאפיין ייחודי של ויקיפדה המלאית. זה נכון למרבית הוויקיפדיות שלפנינו במצעד הערכים. זה מדד חסר משמעות. דניאל תרמו ערך 13:11, 20 במרץ 2012 (IST)
אחזק את דברי דניאל, ואציין שהתופעה אינה נעלמת מעיני אלו מאיתנו שמזדמן להם לבקר בויקיפדיות רבות (אני למשל, במסגרת תפקידי), ו"מבחן הערך האקראי (כפול עשרים, או חמישים)" (עצמאי?) שמציע דניאל הוא מבחן שאני מבצע דרך קבע כדי להעריך בעצמי (להבדיל ממדדים סטטיסטיים) נורמות ורמת בשלות של קהילת העורכים שבה מדובר. אשרינו שאימצנו כאן, כבר די במזמן, מדיניות של העמקה על פני הגדלה נלהבת של סך הערכים, ושאיננו רואים בעין יפה הוספת קצרמרים סיטונית באמצעות בוטים. עומקו הממוצע (היחסי) של המיזם העברי ניכר בהחלט, וטוב שכך. Ijon - שיחה 03:49, 21 במרץ 2012 (IST)
קצת התבלבלו :

[כאן] בשם הערך... איתן - שיחה 20:18, 21 במרץ 2012 (IST)

מה יותר מאפיין את מה שמציין דניאל מהערך בוויקיפדיה המלאית על מלאקה. העיר נחשבת ערש ההיסטוריה המלאית, והיא אתר מורשת עולמית של אונסקו. ומה יש בוויקיפדיה המלאית עליה? שני עמודים של רשימות. אביהושיחה 22:45, 21 במרץ 2012 (IST)

הגשם מבאס, הטרור לא[עריכת קוד מקור]

אסף זוסמן ועמיתיו בדקו ומצאו שהאינתיפאדה השנייה לא ממש השפיעה על שביעות הרצון של הציבור הישראלי, היהודי לפחות. לעומת זאת, ימים קרים וגשומים במיוחד מבאסים את הציבור הישראלי באופן מובהק. ואכן, הסיכוי שהישראלי הממוצע יירטב בגשם ויחטוף דלקת ריאות או שפעת קשה גבוה בהרבה מהסיכוי שייקלע לפיגוע חבלני. נחמד להיווכח שלכותרות השחורות בעיתונים אין השפעה של ממש על מצב הרוח הלאומי. ותודה ללשכת התקשורת של האוניברסיטה העברית. ליאור पॣ • כ"ו באדר ה'תשע"ב • 15:31, 20 במרץ 2012 (IST)

סתם משהו חמוד לשיתוף[עריכת קוד מקור]

הרב חיים נבון מציע שכעת לאחר שעבר "חוק פוטושופ" הכנסת תחוקק את "חוק ויקי" על פיו עיתונים יהיו חייבים לציין במקום בולט שמאמר הפרשנות המלומד נכתב בעזרת ויקיפדיה. Face-smile.svg אורלילי - שיחה כ"ו באדר ה'תשע"ב 19:48, 20 במרץ 2012 (IST)

רב כלבבי. גילגמש שיחה 00:28, 21 במרץ 2012 (IST)
יש מצב לקישור? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 20:39, 21 במרץ 2012 (IST)
איך מקשרים לסטטוס בפייסבוק? ומתפתח שם דיון מעניין... אורלילי - שיחה כ"ח באדר ה'תשע"ב 15:56, 22 במרץ 2012 (IST)
לחצי על השורה המציינת את השעה שבה נכתב הסטטוס, והעתיקי את הקישור המתקבל בשורת הכתובת של הדפדפן. שים לב, שעם הסטטוס מוגדר כפרטי לא נוכל לראותו, תהיה מוכרחה להעלות צילום מסך • חיים 7 • (שיחה) • ב' בניסן ה'תשע"ב • 12:44, 25 במרץ 2012 (IST)
שלומות! קצת עבר עליו הכלח... אורלילי - שיחה ג' בניסן ה'תשע"ב 18:26, 26 במרץ 2012 (IST)

האם על הנשיא פרס לסרב לקבל את מדליית החירות כל עוד פולארד בכלא- מה דעתכם?[עריכת קוד מקור]

בעוד כחודשיים צפוי נשיא המדינה שמעון פרס לקבל את מדליית החירות מידי נשיא ארה"ב ברק אובמה. במטה למען פולארד רואים בכך "לעג לרש" ומחתימים אזרחים על עצומה הקוראת לפרס להתנות את קבלת אות הכבוד במתן חנינה למרגל הישראלי הכלוא למעלה מ-26 שנה בכל האמריקני. מה דעתכם חברי הקהילה ? האם שמעון פרס כנשיא או כאדם פרטי או בכלל צריך לקשור את קבלת מדליית החירות בשחרור פולארד ? מי-נהר - שיחה 20:22, 22 במרץ 2012 (IST)

אני הייתי מקימה עצומה הקוראת לכך שזו לא תהיה הסיבה היחידה לכך שהוא לא יקבל אותה. TZivyAאהמ? • 20:25, 22 במרץ 2012 (IST)
זאת לא הייתה השאלה, שאלה האם פרס זכאי למדלייה היא שולית לדיון זה, והתעסקות בכך מסיטה את הדיון למקומות לא רצויים מי-נהר - שיחה 00:07, 23 במרץ 2012 (IST)
אני מציע להתנות את ההסכמה לקבל את הסיוע הכספי מארה"ב בשחרור פולרד. לא נסכים לקבל מהם כסף עד שישחררו אותו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:12, 23 במרץ 2012 (IST)

אני מציע חילופי מרגלים, פולארד כנגד ענת קם. שנילי - שיחה 12:53, 23 במרץ 2012 (IST)

👍אהבתי אורלילי - שיחה כ"ט באדר ה'תשע"ב 13:46, 23 במרץ 2012 (IST)
כמו תומר. קיפודנחש - שיחה 16:14, 23 במרץ 2012 (IST)
כן, אפשר להרחיב גם לסיוע צבאי ותמיכה באו"ם. עידושיחה 16:25, 23 במרץ 2012 (IST)
יאללה, משחק הטיעונים-הקיצוניים-לעניין: אפשר גם לצמצם את הדרישות שלנו ל-"מוכנים להיות פראיירים שלכם בלי שום דרישות העיקר שתירקו עלינו". Nachy שיחה 22:20, 24 במרץ 2012 (IST)

הפגם הוא בכך שנבחר ציבור מקבל אותות וכיבודים אישיים ממדינה זרה. הדבר מחשיד אותו (ואת כל המועמדים האחרים לפרסים כאלה) בניגוד אינטרסים. עוזי ו. - שיחה 13:32, 25 במרץ 2012 (IST)

נכון. וטוב עשה אסיר ציון לשעבר והמדינאי הישראלי נתן שרנסקי שסירב לקבל בעבר את מדליית החירות הנשיאותית כל עוד אסיר ציון פולארד נמק בכלא. צריך לדרוש מארצות הברית לשחרר את ג'ונתן פולארד ללא שום מגבלות כדי שיוכל לחזור לביתו האמיתי שבישראל. Tzafrir - שיחה 16:36, 26 במרץ 2012 (IST)
אני מסכים עם עוזי אבל הסוסים כבר ברחו מהאורווה הזו כשפרס קיבל אות אבירות ממלכת אנגליה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:51, 26 במרץ 2012 (IST)

ראיון על העצומה עם רזי ברקאי , רמי ברוך ואמנון רובינשטיין. וכתבה עם דעתם של אישים נוספים ב-NRG שחתמו על העצומה. מי-נהר - שיחה 18:44, 27 במרץ 2012 (IST)

נחש אותה למדליה[עריכת קוד מקור]

(זכורני ערב התחלת המונדיאל ערכו סקר ניחושים מי ומי יעלו לגמר...)

על עירוני[עריכת קוד מקור]

הגיעה לאוזני שמועה שמקימים תיכון על עירוני בתל אביב, האם המידע נכון? ואם כן, האם יהיה נכון לכתוב עליו ערך שי אבידן - שיחה 08:55, 23 במרץ 2012 (IST)

Face-smile.svg. שאל את אבא. Oyשיחה 16:04, 23 במרץ 2012 (IST)
ערך על בית ספר חדש ימחק מחיקה מהירה ואולי יזכה לחסד של שבוע עד תום הצבעת המחיקה. -יונה בנדלאק - שיחה 09:50, 25 במרץ 2012 (IST)

מה לעשות עם חדשה מדעית שאפשר להוציא מהקשרה לצרכים מסחריים?[עריכת קוד מקור]

חודש טוב,

המאמר הטרי הזה מעלה שהוספת כלור למי השתייה מעלה בכ-6% את הסיכון ללידת מת (היריון המסתיים בלידת עובר מת). מצד אחד, נראה לי שהידיעה חשובה דייה לתבנית החדשות בעמוד הראשי. מצד שני, לא רכשתי מניות של חברות מים מינרליים ואין לי חשק להעשיר אותן. האם לדעתך כדאי לפרסם את הידיעה, על אף החשש להוצאתה מהקשרה ע"י לוביסטים ופרסומאים למיניהם? בתודה, ליאור पॣ • ב' בניסן ה'תשע"ב • 12:25, 25 במרץ 2012 (IST)

חכה למחקר שהתוצאות שלו מובהקות. עוזי ו. - שיחה 13:43, 25 במרץ 2012 (IST)
כמו עוזי, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש שינוי גדול באחוז לידת מת בין שנים שונות בישראל, לעיתים יותר מ-6 אחוז (בין 2008 ל-2009 5.5 אחוז, בין 2000 ל-2005 9 אחוז). [4]. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:59, 25 במרץ 2012 (IST)
הטיעון של עוזי מובן לי (ולכן משכנע אותי) אך הטיעון שלך משכנע אותי רק באופן עקיף. גם אם שיעורי לידת המת משתנים ביותר מ-6% בין שנה לשנה בישראל, אין בכך כדי לשלול את תרומתה של הכלרת המים לתמותת עוברים בכל השנים הללו. עם זאת, הנתונים שציטטת מלמדים שגם בתרחיש קיצון תורמת הכלרת המים למותם של כמאה עוברים בשנה. בהינתן שיש גורמי תמותה משמעותיים הרבה יותר לעוברים וליילודים כאחד, עולה מכאן שגורם התמותה המסוים הזה לא ראוי לציטוט בעמוד הראשי. ליאור पॣ • ג' בניסן ה'תשע"ב • 10:35, 26 במרץ 2012 (IST)

קצת נחת[עריכת קוד מקור]

פסגת האינטרנט בלונדון: היזמים האירופים רוצים ללמוד מישראל. וואלה, אנחנו חכמים. TZivyAאהמ? • 18:36, 26 במרץ 2012 (IST)

זה כלום לעומת קוריאנים שלומדים גמרא Im-yahoo.svgאורלילי - שיחה ג' בניסן ה'תשע"ב 20:59, 26 במרץ 2012 (IST)
רק שמגמרא לא עושים כסף. TZivyAאהמ? • 21:11, 26 במרץ 2012 (IST)
כן עושים אם נותנים לך מלגה כדי שתלמד ואז אולי כמו היהודים תקבל הרבה פרסי נובל. אורלילי - שיחה ג' בניסן ה'תשע"ב 21:14, 26 במרץ 2012 (IST)
איזה קשר יש בין הגמרא לפרסי נובל? שפם אדום - שיחה 23:24, 26 במרץ 2012 (IST)
מבוסס כנראה על ההנחה שלימוד התלמוד הוא זה שגרם לעם היהודי להיות חכם מה שמוביל אותו לקבלת פרסי נובל. אגב, הסתייגות מההצהרה שמגמרא לא עושים כסף, ע"ע סידור מלא. 7 שנות לימוד תמורת 700,000+- ש"ח, זאת אומרת 10,000 ש"ח בחודש, פחות או יותר. TZivyAאהמ? • 23:51, 26 במרץ 2012 (IST)
ההנחה שלימוד תלמוד גרם לשינוי גנטי של עם היא לא יותר מאמונה או כשל מחשבתי. איזה קשר יש בין אלברט איינשטיין עדה יונת או דן שכטמן לתלמוד? שפם אדום - שיחה 00:12, 27 במרץ 2012 (IST)
דווקא זה מסתדר לא רע עם אבולוציה, אבל לא בטוח מה לגבי טווח של 3000 שנים. TZivyAאהמ? • 01:08, 27 במרץ 2012 (IST)
אני הייתי קושר בין הברית החדשה לנובל, כי רוב גדול של המדע המודרני הומצא על ידי נוצרים. האוניברסיטאות של ימי הביניים היו המנזרים. Nachy שיחה 01:19, 27 במרץ 2012 (IST)
איך בדיוק זה מסתדר עם אבולוציה? דניאל תרמו ערך 01:21, 27 במרץ 2012 (IST)
דובר על הסיבה לקבלת הפרסים, ולא על תוכנם. דניאל, לשאלתך: על פי ברירה טבעית. TZivyAאהמ? • 01:23, 27 במרץ 2012 (IST)
אהה, אז את מחליטה להסיק שהיהודים מקבלים פרסים בגלל לימוד התלמוד, אבל לא שהנוצרים מגלים ידע בגלל הברית החדשה? זה נשמע לך כמו היסק סביר והאחר לא? Nachy שיחה 01:25, 27 במרץ 2012 (IST)
הברית החדשה מפתחת מאוד את הראש, במיוחד השקלא וטריא. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:26, 27 במרץ 2012 (IST)
דניאל, רוב הדתיים שאני מכיר לא מכירים בכלל את המושג ברירה טבעית ולכן הנחות כמו זו שתוארה כאן נדמות בעיניהם שוות ערך לרעיון האבולוציה. ציביה איזה ברירה טבעית התקיימה בעם היהודי?
השקלא והטריא מצמיחה תכמנות והפילפול התלמודי טוב לעריכת דין אבל באמת שאין שום קשר בין זה לבין פרסי נובל שפם אדום - שיחה 01:30, 27 במרץ 2012 (IST)
חביבי, לא אני הסקתי את זה. זו היה הפרשנות שלי לדברים של אורלילי. (לגבי הברית החדשה - אני בורה בענייני נצרות. תחושת לבי היא שעיסוק בתלמוד דורש שכל רב יותר מאשר עיסוק בברית החדשה, אבל התחושה אינה מבוססת על ידע מעמיק) באשר לברירה הטבעית: שפם אדום, היה משמח אותי אם היית מבדיל בין הומור לבין חווי דעה רציני. TZivyAאהמ? • 01:32, 27 במרץ 2012 (IST)
ברברוסה, ברגע זה מונית להיות האחראי על ענייני שקלא וטריא. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:34, 27 במרץ 2012 (IST)
אריאל, וזה אתה אומר מתוך היכרות עם הרמה האינטלקטואלית של נזירים ימי-ביניימיים? או אולי עם העומק ההלכתי שבפתוות? אין לאף אחד מאיתנו היכרות משמעותית עם העולם הדתי האינטלקטואלי שאינו יהודי, שכן רוב העולמות הללו דיי נעלמו ואת מקומם תפס המדע. לכן שימוש בתלמוד כתשובה אינטלקטואלית לתרבות האינטלקטואלית של דתות אחרות לא מוציא אותנו כל כך טוב.
צביה, אני מציע לוותר על תחושות במקרים בהם אין שום היכרות עם הצד שכנגד.
בהזדמנות זו אפנה לערך סכולסטיקה, רק כדי להמחיש עד כמה האף שלנו תקוע בתחת של עצמינו. Nachy שיחה 01:35, 27 במרץ 2012 (IST)
נ.ב. מה שאירוני ומשעשע במיוחד, צביה, זה שאת משתמשת בתיאוריה שרוב-ככל לומדי התלמוד דוחים לחלוטין, בכדי להסביר למה הם חכמים יותר. Nachy שיחה 01:36, 27 במרץ 2012 (IST)
לאיזה פתוות אתה מתכוון נחי? לאלו הקובעות כי יהודים הם קופים וחזירים? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:40, 27 במרץ 2012 (IST)
לא ולא; לאלו הקובעות ש"טוב שבגויים הרוג" או שאסור לחלל שבת כדי להציל גוי ממוות. Nachy שיחה 01:42, 27 במרץ 2012 (IST)
ספרת כמה גויים מתו בגלל הציטטות שלך, וכמה יהודים מתו בגלל אינקוויזיטורים ימי-ביניימים אינטלקטואלים? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:44, 27 במרץ 2012 (IST)
ברור. כשהנוצרים חזקים הם הורגים את היהודים, וכשהיהודים חזקים הם הורגים את השכנים התורנים שלהם - כנענים, שבעת העממים, פלשתים ושות'. ככה זה היה תמיד בהיסטוריה - אינטלקטואלים ולא אינטלקטואלים - החזק הורג. כלך לך אצל התנ"ך ותיווכח כמה דם נשפך בחסות היהדות. Nachy שיחה 01:47, 27 במרץ 2012 (IST)
כשהנוצרים חזקים הם הורגים יהודים שלא נלחמים בהם. כשהיהודים חזקים הם מנצחים במלחמותיהם. כלךתי לי אצל התנ"ך ומצאתי את דיני גר תושב. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:53, 27 במרץ 2012 (IST)
מה עם "זכור את אשר עשה לך עמלק"? TZivyAאהמ? • 01:56, 27 במרץ 2012 (IST)
ואת דיני עמלק והמלחמה לכבוש את ארץ ישראל בה טבחנו בעמים שלמים בלי שום סיבה. אריאל, הפואנטה דיי ברורה: כל מה שגורם לך לבוז לדתות האחרות קיים גם ביהדות, אלא שאצלנו יש תירוצים למכביר. Nachy שיחה 01:57, 27 במרץ 2012 (IST)
רגע אחד, ממתי היהדות מתיימרת להיות מוסרית? TZivyAאהמ? • 01:46, 27 במרץ 2012 (IST)
צביה, אני שמח בשבילך שאת מתבדחת ואהבתי את ההומור. מה שעצוב זה שבורות בדיוק מהסוג הזה רווחת בחוגים הדתיים. שפם אדום - שיחה 01:41, 27 במרץ 2012 (IST)
הדיון הזה אווילי לחלוטין, משום שאיש מהמשתתפים בו אינו מדבר מתוך ידיעה (וגם את זה אני אומרת מתוך תחושה, נחי). מטבע הדברים האף שלנו תקוע בתחת של עצמינו, אבל זה היה עצוב מאד אם היית משכנע במשפט הזה את איינשטיין שהוא טיפש, כי אין הדברים סותרים זה את זה. ונחי, למקרה שאתה קורא יותר מדי מהר ולא מתעכב על הפרטים: חביבי, לא אני הסקתי את זה. זו היה הפרשנות שלי לדברים של אורלילי. שפם אדום - לא יודעת למה לדעתך זה קשור דווקא לחוגים דתיים. TZivyAאהמ? • 01:43, 27 במרץ 2012 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - אולי כי הם אלו ששקועים בתלמוד? זה שיוביל אותם לבסוף לזכיות בנובל?.. אגב, אני לא מתיימר להצביע על סיבה שבזכותה יש הרבה יהודים שזכו בנובל והשאלה הפתוחה הזאת באמת מעניינת. שפם אדום - שיחה 01:53, 27 במרץ 2012 (IST)
נחי, הצורך הנפשי להתפעל מדתות אחרות ומתורות זרות תוך כדי הטלת בוז בדת שלך ובתורה שלך - ידוע. אבל דבר אחד בוודאי יש לו יסוד ועיקר במקורותינו: הקפדה על דיבור בלשון ובשפה נקייה. גרש - שיחה 01:51, 27 במרץ 2012 (IST)
את האבחנות הפסיכולוגיות שלך אודותיי תשמור אצלך בבקשה. Nachy שיחה 01:54, 27 במרץ 2012 (IST)
נחי, זאת תגובה שמתאימה למי שכבר אין לו משהו ענייני לומר, לא לך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:56, 27 במרץ 2012 (IST)
כלךתי לי לישון. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:58, 27 במרץ 2012 (IST)
אריאל, אני מציע שכבירוקרט טרי תוכיח את כושר השיפוט שלך לגבי עורך שכותב על עורך אחר שיש לו צורך נפשי להתנהג במזוכיזם. אולי תחשוב על כך שוב. Nachy שיחה 01:59, 27 במרץ 2012 (IST)
הופתעתי מהרבה מילים בלתי שגרתיות שנאמרו כאן, את המילה מזוכיזם לא מצאתי בכל העמוד. אני מציע שנשנה את שם הדיון ל"הרבה נחת" ובכך נסיים את יצירת המופת הזו. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:04, 27 במרץ 2012 (IST)
בוא נאמר שגרש לא טמן את זה עמוק מידי בדקויות שפתו המליצית. חבל שאתה מגלה כושר שיפוט לקוי בהבנה של מהי התייחסות לגופו של אדם. Nachy שיחה 02:09, 27 במרץ 2012 (IST)
נחי אתה מפתיע אותי, דיון שנמצא על גבול הדק שבין ההומור לבדיחות הדעת, גלש אצלך להטלת דופי בכושר השיפוט שלי, נו שויין.ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:13, 27 במרץ 2012 (IST)
אביא הסבר שקראתי לאחרונה (לצערי אינני זוכר היכן), שבמפתיע מתקשר לעניין הגמרא: ההבדל נוצר עקב תהליך מהיר של השבחה גנטית הנובעת ממנהגי הנישואים. צעיר יהודי שהצטיין בלימודי הגמרא זכה בכלה עשירה, והתאפשר לו לפרות ולרבות ולגדל גם את ילדיו ללימוד. לעומת זאת, צעיר קתולי שהצטיין בלימודיו הפך לכומר (שלא נשא אישה), ונכרת מן העולם. את התוצאה, לאחר עשרות דורות של תהליכים מנוגדים אלה, אנו רואים בפרס נובל. דוד שי - שיחה 06:08, 27 במרץ 2012 (IST)
ההסבר הזה שגוי - רק הכמרים הקתוליים נשארים רווקים בעוד שהפרוטסטנטים והאורתודוקסים מגדלים משפחות ענפות. יתר על כן, הכמרים הקתולים לא יכולים להתחתן, אך זה לא מנע מרבים מהם להעמיד צאצאים ללא נישואים. בברכה. ליש - שיחה 06:26, 27 במרץ 2012 (IST)
ליש, הרי כתבתי "צעיר קתולי". דוד שי - שיחה 06:54, 27 במרץ 2012 (IST)
אכן, אך רוב הנוצרים אינם קתוליים וגם כמרים קתוליים העמידו צאצאים, לכן התאוריה הזאת לא מציבה הסבר סביר לפער הגדול בין הזוכים הנוצרים ובין הזוכים היהודים. בברכה. ליש - שיחה 06:59, 27 במרץ 2012 (IST)
אין לי עניין להגן על תאוריה זו (היא שעשעה אותי, לא ראיתי בה הסבר מדעי), אבל אציין שהפרוטסטנטים קיימים רק מהמאה ה-16. דוד שי - שיחה 07:11, 27 במרץ 2012 (IST)
אכן, לא שייך להשוות זאת לעשרות מאות של שנים של תמיכה להוטה ומכוונת של נישואים בין מלומדים, אך זה משותף לכל היהודים. השאלה היא אם כן מדוע קופחו בתהליך ההשבחה התיאורטי הזה הגנים של יהודי המזרח, ומדוע בפרסי נובל זכו בעיקר יהודים יוצאי מזרח ומערב אירופה? ניתן כמובן לתלות את כל האשמה בסביבה השונה שלא אפשרה הזדמנות נאותה, אבל זה נשמע יותר כתירוץ בסגנון "אם הילד דומה לאבא הנאה זה גנטי, אם לשכן המכוער זה מן הסתם עניין סביבתי". גם אין כאן הסבר להשגים של יהודי מזרח התיכון הקדומה, כגון מייסד המונותאיזם, או של חכמי תור הזהב. אפשר להתפלפל בלי סוף אבל מיותר לרדת לרזולוציות האלה, די בידיעה הכללית שיש כאן שילוב של כמה גורמים שלאורך שנים עשו את שלהם: אוריינטציה לימודית ועיונית גבוהה המושרשת בהמון מול בערות, אמביציה ומוטיבציה בוערת של 'אאוטסיידרים' מול הנחים על זרי הקונצנזוס, חוסר נוחות אינטלקטואלית וגירוי רוחני מתמיד אל מול שלווה נפשית ונהנתנות גשמית, ולבסוף, בימינו אנו, התפרצות וולקאנית עם ההשכלה והאמנציפציה בתום מאות שנות דיכוי והסתגרות. כמובן שלא הזיקו גם כמה תכונות תורשתיות/סביבתיות כמו סקרנות וחוצפה. ניתן לשער אגב שרוב הגורמים הללו הולכים ונעלמים בחברה הלא תורנית, כפי שהתריעה כאן יפה המחזאית יסמינה רזה. לגבי התיאוריה, לפי מה שבדקתי המקור הוא הספר "מי שהיה ילד פלא" של נורברט וינר.ג'יס - שיחה 08:59, 27 במרץ 2012 (IST)
אנסה לשנות מעט את כיוון הדיון ולהתייחס למספר הרב של זוכי פרס נובל בין היהודים. העובדה היא שיהודים זכו בפרס נובל יותר מבני עמים אחרים ביחס לגודל עמם וחלקם באוכלוסיה העולמית, עד כאן העובדות. אין שום הוכחה לכך שהעובדה הזאת קשורה במשהו ללימוד התלמוד, יתר על כן, מרבית הזוכים היהודים בפרס נובל לא למדו תלמוד. באותה מידה או אפילו במידה רבה יותר אפשר היה לקשר בין ברית מילה ובין זכייה בפרס נובל, אך כמובן, שני הקישורים שגויים מיסודם. במקום הקישורים הסתמיים האלה, אני מציע לחשוב על קשר אפשרי בין הזכיות בפרס נובל של היהודים ובין:
  1. העובדה שכל הבנים היהודים למדו קרוא וכתוב בגיל צעיר מאוד בתקופה בה מרבית הגויים לא ידעו קרוא וכתוב. היהודים, בגלל הגירושים התכופים ממקומות מושבם, גם למדו שפות זרות הרבה יותר מהגויים. שימו לב שהנשים היהודיות לא זכו לכך ונשים יהודיות יש הרבה פחות בין זוכי פרס נובל.
  2. העובדה שמרבית היהודים היו עירוניים מזה דורות רבים וזוכי פרס נובל באים בעיקר מבין העירוניים.
  3. העובדה שהיהודים, בגלל היותם חסרי מולדת משלהם, במשך דורות רבים לא הצטיינו במלאכת הצבא או במלאכת המדינאות או במלאכת הדיפלומטיה והמצטיינים שביהודים, להבדיל מהגויים, לא עסקו בתחומים אלה, שאין להם ייצוג בין זוכי פרס נובל וכך נשארו יותר יהודים מצטיינים עבור התחומים שיש להם ייצוג בפרסי נובל.
  4. העובדה שהשחמט הפך למעין משחק לאומי אצל היהודים, שעסקו בו רבות (גם בשבת), הרבה יותר מעמים אחרים והשחמט רבותי הוא אימון מצוין למוח האדם.
  5. העובדה שכדי להגיע להישגים צריך עיקשות והתמדה - תכונות דומות נדרשו גם כדי להישאר יהודי בתקופה של רדיפת יהודים.
בברכה. ליש - שיחה 05:27, 27 במרץ 2012 (IST)
אני נמצאת בו תחת התחושה שהרבה מישואים מנסים לשכנע מישו אחד שהתיאוריה של "הברירה הטבעית" והקשר בין התלמוד לנובל היא שגוייה. לא ראיתי אפילו אדם אחד שטען את זה ברצינות.
ליש, אתה מביא עובדות (לא ברור מקורם) ומסיק מהם מסקנות, לא ברור על סמך מה.
  1. העובדה שאין נשים יהודיות רבות בפרס נובל: יותר נכון להביא אותה בהקשר של אחוז הנשים היהודיות שזוכות בפרס נובל מתוך כלל הנשים באופן כללי שזוכות בפרס הזה. ומנין שלימוד שפה זרה מחדד את המוח?
  2. (אשמח לקבל מקור לעובדה, למרות שאני לא יודעת אם היא נכונה או לא) איך שלא יהיה, צריך לבדוק את היחס בין אחוז היהודים העירוניים מכלל מקבלי פרס הנובל היהודים והנ"ל הגויים.
  3. (הטענה מפספסת את פרס נובל לשלום וספרות) השאלה היא האם אותם אחוזים שלא הלכו לעסוק במדינאות (לגבי היום זה ודאי לא נכון) אכן הלכו לעסוק במדע.
  4. האם היהודים נהיו חכמים בגלל השחמט או בגלל שהם חכמים הם משחקים שחמט? בשוק הערבי משחקים שש-בש, בכל מקרה.
  5. זוהי עובדה נכונה שנראית לי הכי קשורה (ויש עליה עדויות - יהודים היו מוכרחים מכורח חייהם ונסיבות חייהם להיות הכי טובים), אך לאו דווקא גנטית.
עד כאן מחשבותיי לגבי הקשרים הנ"ל.
יומטוב, TZivyAאהמ? • 10:18, 27 במרץ 2012 (IST)
צביה, אני מציע שתשובי ותקראי את דברי פעם נוספת, כי מתוך דבריך אני מבין שיש בעיות של הבנת הנקרא. אני לא הסקתי שום מסקנות, אלא הצעתי "לחשוב על קשר אפשרי בין הזכיות בפרס נובל של היהודים ובין:".
  1. את מוזמנת להיכנס לקטגוריה של זוכי פרס נובל יהודים, לספור את הנשים שזכו ולעשות את החישובים הנדרשים. בהצלחה!
  2. אין מקור, אך שיש כמה עובדות - יהודים כמעט ולא עסקו בחקלאות, לכן לא ישבו בישובים חקלאיים, אלא ביישובים עירוניים. ברומניה, במשך תקופה ארוכה מאוד, נאסרה עליהם הישיבה ביישובים חקלאיים. פשפוש קצר בהיסטוריה היהודית תחשוף לעינייך את עובדת היות היהודים עירוניים טיפוסים. שוב, ברומניה, הם היוו כ-4% מהאוכלוסיה הכללית, אך עשרות אחוזים מאוכלוסיית הערים השונות והתמונה דומה בכל ארצות אירופה.
  3. בפרסי נובל לשלום ולספרות אין בולטות רבה כל כך של היהודים, במיוחד לא בפרס נובל לשלום.
  4. השחמט משמש לחידוד וחיזוק יכולות מנטליות כמו: תכנון מספר צעדים קדימה, ניסיון לחזות צעדים אפשריים בעולם של חוסר ודאות, תכנון אסטרטגי, חשיבה לוגית ועוד. היכולות האלה משמשות גם חוקרים במדעים. שש בש הוא משחק המבוסס על הטלת קוביות ולא מפתח אף אחת מהיכולות שהזכרתי. אני מניח שאינך יודעת לשחק לא שחמט ולא שש בש. יש גם משחקים על לוח השש בש המצריכים כשרים שכליים מפותחים יותר, כמו מחבוסה ו-31, אך לא שש בש.
בברכה. ליש - שיחה 10:37, 27 במרץ 2012 (IST)
העובדה שמחשקים כמו שש בש ופוקר מערבים אקראיות, לא אומרת שהם לא משחקי חשיבה בעיקרם. השפעת האקראיות מתמתנת על ידי חוק המספרים הגדולים והנצחון תלוי בעיקר בכישורי השחקן. אתה מוזמן לבחון טורנירים במשחקים הללו, ותגלה שלגמר מגיעים אותם אנשים בכל פעם. דניאל תרמו ערך 11:13, 27 במרץ 2012 (IST)
אני לא מסכים אתך, דניאל. זה תלוי כמובן מה מוגדר כמשחק חשיבה, אבל בשש בש מדובר על חשיבה הרבה יותר אינטואיטיבית, בניגוד לשחמט האנליטי. כלומר, בשביל לנצח בשש-בש דרושה מיומנות ואינטואיציה חזקה, ופחות יכולת אנליטית. Nachy שיחה 13:10, 27 במרץ 2012 (IST)
המכנה המשותף היחיד בין יהודים שזכו להישגים הוא מוצאם הגנטי. היהודים חכמים יותר בשל סחף גנטי פשוט שהחל באבותיהם (אפקט המייסד). העובדה שיהודים מתחתנים בעיקר בתוך עצמם שימרה את המטען הגנטי. דניאל תרמו ערך 10:45, 27 במרץ 2012 (IST)
אם כבר אתה מדבר מדע, יש בעיה בניתוח הסטטיסטי שלך: אתה בוחר לבחון את זוכי פרס נובל לפי התפלגות לאומית. למה שלא תבחן על בסיס התפלגות של "גולים" ביחס ל"יושבי קבע"? ובכלל - יש חוקרים שחושבים שהמונח "עם יהודי" הוא פיקציה במובנים רבים. בקיצור: מרחב המדגם שאתה מנתח זקוק להגדרה טובה יותר. Nachy שיחה 13:10, 27 במרץ 2012 (IST)
גם אם המונח "עם יהודי" הוא פיקציה, עדיין מדובר בעם שהגיע לכלל הגדרה לפחות ב-200 שנים האחרונות, ובאופן מסתורי קיבלו אזרחיו המון פרסי נובל. [הרי אם אני עכשיו ממציאה כת חדשה שבה חברים כל מי שהוא ג'ינג'י עם עיניים ירוקות, ועוד 200 שנה, לאחר שחבריה ישמרו על טוהר הגזע (פחות או יותר, יש גם גרים), יתברר שה-IQ שלהם גבוה במיוחד, אפשר לומר שהכת הנחמדה שלי חכמה] TZivyAאהמ? • 13:29, 27 במרץ 2012 (IST)
את טועה. מתימטית, יש אינסוף חיתוכים שאפשר לעשות על זוכי פרס נובל שאין להם קשר עם חכמתם. כלומר, דיי ברור שאפשר למצוא משהו שמשותף לרוב זוכי פרס נובל ולא משותף לרוב הלא-זוכים, שאין לו שום קשר לחכמה. Nachy שיחה 13:34, 27 במרץ 2012 (IST)
יש הבדל בין ניסיון למצוא משותף בין זוכי פרס הנובל - אפשר מן הסתם למצוא כאלה, לבין קבוצה מוכרת שמתגלה שהיא זוכה. לחילופין, נסה למצוא אפיון דומה בין נוצרים, ערבים, הינדים, צרפתים, בודאיסטים, ברסלבים, בלונדינים, ג'ינג'ים, וכו'. אולי תעיין בדוגמה שלי שוב. אולי יש מישהו שיוכל לנסח את דבריי יותר טוב. TZivyAאהמ? • 13:38, 27 במרץ 2012 (IST)

אני רואה שהפסדתי המון ומה קורה שכשזורקים בויקיפדיה הערה {עם ריגושון צוחק להבהרת המוטיב ההומוריסטי)- לוקחים אותה ברצינות תהומית. המסקנה- להצטרף למיזם המקור האמין.
אז לעניין הקשר בין לימוד גמרא לזכיה בפרס נובל פשוט זהו קישור דיי משעשע ולא נכון לדעתי שעשו הקוריאנים ורק קצת צחקתי על חשבונם. מי שמעוניין לעיין מוזמן. לדעתי הרבה גורמים הם אלו שהביאו את היהודים לזכות בהרבה פרסי נובל ביחס לאחוזנו מהאוכלוסיה אבל הגורם המשמעותי ביותר הוא לא זה הגנטי (למה בני עדות המזרח אז לא זכו אפילו קצת?) או העובדה שידענו קרוא וכתוב כשהרבה אחרים לא אלא דווקא האנטישמיות. האנטישמיות היא שמנעה מהיהודים לעסוק במקצועות כמו חקלאות בעוד עמים אחרים יכלו, ולכן היהודים היו חייבים להיות פשוט הכי טובים במה שיכלו ונחשב להכי טוב (ראו הקטגוריות בהם נפוצים זכיות יהודים) כדי להיות חלק מהחברה מתוך אמונה שבכך יחדירו ש"הנה גם אנחנו טובים ולא מזיקים ויכולים ליצור מוסיקה, ללמוד כימיה וכ'- אנחנו לא הורסי תרבות" או שהיה זה צורך העז להפנות גב תוך כדי כפירה ביהדות לכיוון של תנועת ההשכלה שנפוצה באירופה. אין כמו דיכוי כדי לעורר את המוטיבציה של עם להצטיין. אם מסתכלים טוב טוב בקבוצות מיעוטים בעולם ובחברה הישראלית כיום ניתן לראות זאת גם בהם בצורות שונות. אורלילי - שיחה ד' בניסן ה'תשע"ב 12:19, 27 במרץ 2012 (IST)

ליש, לשאלתך: מתוך 43 זוכות פרס נובל, 9 ממוצא יהודי (יכול להיות שפספסתי מישהי): עדה יונת, גרטי קורי, רוזלין זוסמן יאלו, ריטה לוי-מונטלצ'יני, גרטרוד עליון, נלי זק"ש, אלפרידה ילינק, נאדין גורדימר, אלינור אוסטרום. סביבות 18% מבין כלל הנשים. לא רע בכלל. ועוד דבר: מאיפה ההנחה לגבי ידיעותיי בשחמט (ציינתי את העובדה שבשוק הערבי משחקים שש-בש מתוך הרמז לכך שאולי כפי שיהודים חכמים ולכן הם משחקים שחמט, הערבים פחות חכמים ולכן משחקים שש-בש. אלו הן רק השערות, כמובן, ואיני רוצה להעלות טענות גזעניות, חלילה)? אשמח לדעת (שש-בש ידעתי ושכחתי).TZivyAאהמ? • 12:57, 27 במרץ 2012 (IST)
תזכורת, בלי קשר לנכונות הקשר, הקוראנים בוודאי לא עשו אותו. הקוראנים לא לומדים גמרא, אלא חוברת קטנה של סיפורים שמקורן בתלמוד. ילדים קטנים יכולים ללמוד מכאן אולי מוסר ואולי קצת להשכיל, אך בוודאי שלא יצליחו ללמוד מחוברת קצרה את תוכנן של שנות לימוד שלמות. Tzafrir - שיחה 15:41, 27 במרץ 2012 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - - (תגובה לדברי ציביה): להדביק את המשפט "ואיני רוצה להעלות טענות גזעניות" לזנבה של היפותיזה גזענית לא הופך את הדברים פחות גזעניים, כשם שמשיחת אודם על שפתי חזיר לא הופכת אותו ליותר נאה או פחות חזיר.
לעצם הדיון שהתפתח כאן: אם מנסים להשתמש במדד "כמה פרסי נובל קבוצת אוכלוסיה קיבלה" כאינדיקציה לאינטליגנציה של אותה קבוצה, הרי הפער בין יהודים ללא יהודים מתגמד לעומת הפער בין גברים ונשים. אם מישהו ברצינות מציע לאמץ את ה"מדד" הזה כאינדיקטור לאינטליגנציה, הצעד ההגיוני הבא הוא לאסור על נשים לכתוב בוויקיפדיה - עם רמת אינטליגניציה על גבול הפיגור (לפי ה"מדד" הזה) אין סיכוי לקבל מהן משהו טוב.
לפני שכל אחיותי מתקיפות אותי - לא זה מה שאני אומרת כאן, אבל נדהמתי מדבריה הגזעניים של ציביה שקצת למעלה בדיון הזה כתבה "הדיון הזה אווילי לחלוטין, משום שאיש מהמשתתפים בו אינו מדבר מתוך ידיעה". אנא דברי בשם עצמך, ולפחות אני מאד אעריך זאת אם תוכלי לעשות מאמץ ולחסוך מאיתנו הגיגים גזעניים. קיפודנחש - שיחה 15:43, 27 במרץ 2012 (IST)
קיפוד, אכן הקדמת "איני רוצה להתגזען" למשפט גזעני לא הופך אותו ללא גזעני, אבל מה לעשות - זו התחסדות. הנה לך הגיג גזעני שלא הצלחתי לעצור בעצמי מלכתוב: ברור לגמרי שבמדעים מדויקים ובמדעי החברה יהודים חכמים יותר מערבים. (במדעי הרוח אין כל דרך למדוד). Nachy שיחה 16:05, 27 במרץ 2012 (IST)
קיפוד, לומר את האמת, אני לא מכחישה את העובדה שיש הבדלים בין גזעים ומינים, תקרא לזה גזענות (ואם הייתי אומרת שערבים יותר חכמים מיהודים, גם היית נזעק?). וגם אם תאמר לי שנשים טיפשות יותר מגברים לא אתעלף. עובדות אם עובדות, ואידאלים נעלים הם אידאלים נעלים. ובאשר לציטוט דבריי מלמעלה: אני עדיין מחזיקה בהם. אני, לכול הפחות, עושה חסד עם הקהל ומקטלגת עובדות על סמך ידיעה ועל סמך השערה. TZivyAאהמ? • 16:10, 27 במרץ 2012 (IST)
ועוד אגב: את ההגיג הגזעני כתבתי כתגובה לדבריו של ליש שטען (או שיער, או העלה רעיון, או סתם חשב) שבגלל שיהודים שיחקו שחמט הם הפכו חכמים, שם שאלתי שאולי התוצאה היא הסיבה, כלומר, אולי בגלל שיהודים חכמים הם שיחקו שחמט. כדי להסכים על כך שהעובדה מהווה אינדיקציה לחכמתו של העם הנבחר, יש צורך להסכים שגם משחק שש-בש מהווה אינדיקציה לאופי/גנים של בנידודנו. TZivyAאהמ? • 16:14, 27 במרץ 2012 (IST)
למען שלוות נפשי, התואילו בבקשה לסיים את הדיון הזה, או לפחות לנהל אותו במקום אחר? השילוב של שיח גזעני עם הכותרת "קצת נחת" עושה לי מפרצת. ליאור पॣ • ה' בניסן ה'תשע"ב • 16:19, 27 במרץ 2012 (IST)
אתה רוצה לומר לי שגם אם מחר אביא לך עדויות מדעיות ומדויקות שגרמנים הם עם חכם באופן משמעותי מהיהודים (זה לא אומר שהם צריכים להרוג את אלה האחרונים), אתה תתכחש לעובדה? TZivyAאהמ? • 16:22, 27 במרץ 2012 (IST)
אין בסיס ביולוגי למנת משכל גבוהה יותר בממוצע של קבוצה אתנית אחת לעומת אחרת. אם זה מה שיסיים את הדיון הזה, את מוזמנת לשטוח את עדויותייך המדעיות והמדויקות בדף השיחה שלי, או בכל מקום אחר. רק לא כאן, בכיכר העיר, תחת הכותרת המטעה "קצת נחת". זה לא מביא לי נחת כלל. ליאור पॣ • ה' בניסן ה'תשע"ב • 16:27, 27 במרץ 2012 (IST)
אין לי שום אינטרס לטעון שקבוצה אתנית אחת (קודם שיגדירו מה זה קבוצה אתנית) טובה יותר מהשנייה. כל אשר אני אומרת שאני לא אפסול עובדות כאלה רק מתוך רצון לא להיות גזענית, כי "אמא אמרה שאסור להיות גזענים". בכל אופן, לא אכפת לי להיות סתם חכמה, ללא קשר למוצאם של הוריי. TZivyAאהמ? • 16:32, 27 במרץ 2012 (IST)
ליאור, ראשית אתה לא חייב להשתתף בדיון אם זה לא נעים לך, אבל עדיף לאחוז בטיעונים ענייניים. שנית, בוא נודה על האמת: אין עדות ביולוגית לשום מנת משכל מכל סוג שהוא. ביולוגים כיום לא יודעים לנתח מוח של אדם ולקבוע מהי מנת המשכל שלו. כך שאין סיבה לטעון בשם הביולוגיה שאין הבדלים. Nachy שיחה 16:35, 27 במרץ 2012 (IST)

בלי תופים ובלי חצוצרות[עריכת קוד מקור]

בואו ננמיך מעט את הטונים. לפני הרבה שנים, כשלמדתי בקורס מבוא לפסיכולוגיה, המרצה הסביר לנו שהאינטליגנציה תלוייה בתורשה ובסביבה גם יחד. כדי להמחיש לנו זאת, אמר שכל אחד נולד עם דלי עבור האינטליגנציה שלו, יש מי שימלא את כל הדלי ויש מי שימלא רק את מחציתו וזו השפעת הסביבה. גודל הדלי תלוי בתורשה. אז, צביה, שחמט עוזר למלא את הדלי. גם תשבצים. גם פעילות בונה בוויקיפדיה. כן, לתורשה יש השפעה לא מעטה על האינטליגנציה, כי היא קובעת את גודל הדלי, לכן יש משפחות של אינטליגנטים, למשל משפחת ברנשטיין ומשפחת לסקר בין יהודי גרמניה. אבל נא לא להתנפח, היהודים הם לא גזע, גויים רבים למדי נכנסו תחת כנפי היהדות במהלך הדורות ולעתים עמים שלמים, בעיקר עמים ממוצא טורקי. גם הקוזקים ויתר הפורעים ביהודים דאגו שלא נהיה קבוצה גזעית טהורה, כך שהבולטות היהודית בין המצטיינים במדעים נובעת, לדעתי, הרבה יותר הודות לסביבה תומכת ומעודדת לימודים, סביבה פוליגלוטית (ידיעת שפות פותחת אפשרויות רבות יותר לרכישת ידע וגם מערכי חשיבה) של אוהבי ספר ושחמט, של מבקרים בתיאטרון ובאולמי קונצרטים, של מחטטים בספריות ושל שוקדים על טקסטים עתיקים - זה מצע לגידול חתני פרס נובל.

ולסיום חידון קטן - מי יודע מהיכן לקוחה הכותרת של תת פרק זה? ארמוז לכם שנאמרה בצרפתית.

בברכה. ליש - שיחה 17:03, 27 במרץ 2012 (IST)
משל יפה. זה רק ממחיש את הסכנה להתרוקנות הדלי עם נטישת התנאים הסביבתיים ואיבוד הזהות היהודית. הביטוי מהכותרת זכור לי מדיאלוג בסרט (של פרנסואה טריפו אם אני לא טועה), שבו אחד השחקנים מתחבט כיצד לקרא לספר שהוא עומד להוציא לאור, הוא מעוניין בשם צנוע ולא בומבסטי, בלי תופים ובלי מחולות. עונה לו חברו לשיח: אז תקרא לספר "בלי תופים ובלי מחולות". נדצה לי שהרעיון שם הוא להדגים צניעות מעושה שמרגישה צורך להכריז על צניעותה בקולי קולות. ג'יס - שיחה 18:09, 27 במרץ 2012 (IST)
הסרט של טריפו לא מוכר לי, אך בהסתמך על דבריך, מדובר בפלגיאט. המקור היה אלכסנדר דיומא האב, שסופריפ צעירים רבים פנו אליו בבקשה שיקרא את הרומנים שלהם ויציע שם ליצירותיהם. אחד הסופרים הצעירים שלח לדיומא יצירה עבת כרס במיוחד ודיומא התחמק ממנו, כי לא רצה להשקיע את הזמן הדרוש בקריאת הרומן. לבסוף הצעיר תפס את דיומא בנסיבות בהן לא יכול היה להתחמק והתחנן שיעזור לו לבחור ספר לרומן. דיומא שאל את הצעיר: "יש תופים בספר שלך?" והצעיר הנדהם מהשאלה השיב שלא. "יש חצוצרות בספר?" המשיך ושאל דיומא. כאשר הצעיר טען שאין, הציע לו דיומא, תקרא לספרך בשם "בלי תופים ובלי חצוצרות". הצעיר הודה לדיומא ופטר אותו מקריאת הרומן שלו. אנקדוטה זו מסופרת בביוגרפיה של דיומא, "מלך פריז". ואם בדיומא עוסקים אנו, פלגיאט מדבריו זה עניין של מידה כנגד מידה, כי רבים האשימו אותו בניבות ספרותיות שיטתיות. דיומא קשור גם לנושא הגזענות, כי סבו היא אפריקאי שחור, גנרל בצבא נפולאון. פעם מישהו שאל אותו בפומבי, אם זה נכון שאביו היה מולטי, במטרה להביכו. דיומא השיב מיד: "זה נכון, אבי היה מולטי, סבי היה כושי ואביו היה קוף - השושלת שלי מתחילה במקום בו מסתיימת השושלת שלך". בברכה. ליש - שיחה 19:20, 27 במרץ 2012 (IST)
ג'יס, אני לא מוצא קשר בין יהודים שהיגעו להישגים מדעיים במאה ה-20 לזהות יהודית. מרביתם הגיעו ממשפחות מתבוללות. דניאל תרמו ערך 21:30, 27 במרץ 2012 (IST)
לא צריך למהר להאשים את טריפו בפלגיאט על סמך שברי זיכרון, סביר להניח שמדובר במחווה מודעת לדברי דיומא. דניאל, אם מקבלים את ההסבר אודות זהות תורשתית-סביבתית, אין סיבה להניח שדי בכמה מקבצי דורות של נישואי תערובת על מנת למחות זהות שהוטמעה לאורך אלפי שנים. קל להבין מדוע מצטיינים במדע צמחו מרקע חילוני-מדעי ולא תורני; פחות ברורה הקביעה שמרבית זוכי פרס נובל ממוצא יהודי באו ממשפחות מתבוללות דווקא. אשמח לשמוע על מה זה מבוסס. ג'יס - שיחה 04:27, 29 במרץ 2012 (IST)

הפוגה קלה[עריכת קוד מקור]

אחרי כל החפירות האנתרופולגיות, הגיע הזמן להפוגה קלה:

שני קבצנים יושבים ליד יציאה מכנסייה, אחד עם מגן דוד והשני עם צלב
כל מי שיוצא מהכנסייה רואה את הקבצנים, יורק על הקבצן עם המגן דוד ונותן צדקה לקבצן עם הצלב.
אחרי כמה דקות נזיר אחד מרחם על הקבצן עם המגן דוד ואומר לו:
"אולי כדאי שתוריד את המגן דוד או שתעבור מקום, ככה אתה סופג רק ביזיונות" הקבצן מתעלם ממנו.
אחרי שהנזיר הולך לוחש הקבצן עם המגן דוד לשני "ראית אותו? הוא חושב שהוא ילמד את האחים כהן איך לעשות ביזנס!"

עממי

החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 01:12, 28 במרץ 2012 (IST)

האם אכן הויקיפדיה איננה מקור לפסיקת הלכה?[עריכת קוד מקור]

תחת הכותרת: לקט הלכות לפסח מלפני שנתיים, מגישה לנו המועצה הדתית תל אביב לקט של קצת יידישקייט שללא ספק הועתק מהויקיפדיה (למשל: חמץ, או גרסה קרובה בזמן). אך בניגוד לדף בויקיפדיה הנושא אזהרה שהויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה, המועצה הדתית אינה מזהירה אותנו שהעתקה מהויקיפדיה איננה מקור לפסיקת הלכה. עדירל - שיחה 00:40, 28 במרץ 2012 (IST)

גם רופא יכול לקחת ערך בויקיפדיה לפרסם אותו ברבים. אם הוא לוקח עליו אחריות אין בעיה. ויקיפדים לא רוצים לקחת אחריות שמישהו ינהג רפואית ע"פ מה שהם כתבו וינזק. מעין זה גם בהלכה... אודלן - שיחה 16:43, 3 באפריל 2012 (IDT)
בית ספר שאני עובד איתו מעתיק מדי שבוע חלק מערך בתור פינת ההלכה בעיתון השבועי, ביקשתי מהאחראית שתעדכן אותי אלו ערכים היא מתכוונת להעתיק, על מנת לעבור ולתקן אותם לפני Face-smile.svg. נת- ה- - שיחה 16:48, 3 באפריל 2012 (IDT)

תרומת חמץ לפליטים לקראת חג החירות[עריכת קוד מקור]

הרבנים אלי פישר וג'וש פרנקל מארגנים השנה תרומת חמץ לפליטים שאינם יהודים, כתחליף לביעור חמץ. היוזמה קיבלה את ברכת ארגון הרבנים בית הלל. אשמח לאסוף מכם חמץ, נעליים משומשות, בגדים מרופטים, שמיכות שנמאסו עליכם, כלי בישול וכלי אוכל, למען הפליטים.

לדעתי מדינת ישראל לא צריכה לקלוט את כל הפליטים שכבר חדרו אליה, וודאי שלא את מאות האלפים שישמחו להשתקע בה. אולם הפיתרון הממשלתי לנושא צפוי להתממש רק בעוד שנה לכל הפחות ובינתיים ראוי לדעתי לתת מענה אנושי למצוקה הבסיסית של הפליטים המצויים עמנו. ליאור पॣ • ה' בניסן ה'תשע"ב • 10:23, 28 במרץ 2012 (IST)

50 האנשים המשפיעים על התרבות הדיגיטלית בישראל לפי מגזין טייםאאוט[עריכת קוד מקור]

במקום השמיני: דוד שי. עידושיחה 10:54, 29 במרץ 2012 (IST)

עמ' 40, למי שהשאר לא מעניין אותו. Oyשיחה 13:26, 29 במרץ 2012 (IST)
נדהמתי מכך שהרב הדוקטור מרוטר.נט לא מופיע. מזימה שמאלנית? לפי הערך ודף השיחה הוא היה צריך להיות באחד משלושת המקומות הראשונים, לא? קיפודנחש - שיחה 18:57, 29 במרץ 2012 (IST)
המקום השמיני המכובד מלמד על חשיבותה של ויקיפדיה העברית בעיני עורכי הרשימה, ובהישג זה יש חלק לכל אחד מהוויקיפדים. ראו זאת כמחמאה אישית. דוד שי - שיחה 21:18, 29 במרץ 2012 (IST)
אפשר לומר זאת כך: ויקיפדיה במקום השמיני מבחינת השפעתה, דוד שי במקום הראשון בוויקיפדיה. איתן - שיחה 21:38, 29 במרץ 2012 (IST)
אין ספק ששי הוא איש שהטביע חותם נצחי על ויקיפדיה העברית, ומכאן - על האינטרנט הישראלי-עברי. בניגוד לכמעט כל העורכים שזכו ליטול חלק בהקמתה ופיתוחה של ויקיפדיה העברית בתחילת הדרך - והם אמנם ייזכרו כנחשונים - אך הם נטשו את המיזם בשלב זה או אחר; הרי ששי הפך את ויקיפדיה העברית למושא הערצתו והשקיע בה את מיטב זמנו ומרצו. מגיע לשי, שמעולם לא לקח לרגע טייםאאוט מוויקיפדיה, להופיע בטייםאאוט במקום מכובד. מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 21:32, 29 במרץ 2012 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - אני חולק/ת על דברי דוד למעלה. כתוב אמנם שהצניעות יפה לצנועים, אבל במקרה הזה אין לה מקום. בסך הכל מדובר בדירוג של טיימאאוט, לא משהו באמת משמעותי וחשוב, אבל ברור (גם למי שטורחת לקרוא, וגם למי שמסתכלתת על המספר - 8) שמדובר בדוד ולא בוויקיפדיה כולה. לו היה מדובר בוויקיפדיה, השאלה הייתה באיזה מקום משלושת הראשונים נכון לשבץ אותה. גם נימוקי המדרגים לא מותירים ספק שהם התכוונו לדוד שי באופן אישי, ולא כמייצג וירטואלי של קהילת הוויקיפדים כולה. כמו שציינתי למעלה, השמטת הרב הדוקטור מטילה צל כבד על אמינות הדירוג כולו, אך שיבוצו של דוד שי במקום השמיני מחזירה לדירוג מעט מהקרדיט שאבד. קיפודנחש - שיחה 21:48, 29 במרץ 2012 (IST)
מי הם העורכים של טיימאאוט ומה קהל היעד שלו? אם רוטר יפתחו שרשור על "מי הם 50 האישים החשובים בתקשורת האינטרנטית" כנראה שהשמות שיצאו יהיו שונים במקצת.אודי - שיחה 10:47, 30 במרץ 2012 (IDT)
לא משנה איך מסתכלים על זה, זה יפה מאוד, ובהחלט מגיע! Itzuvitשיחהויקיפדיה בצבע 11:49, 30 במרץ 2012 (IDT)
לאודי: ראה Time Out תל אביב. דוד שי - שיחה 12:04, 30 במרץ 2012 (IDT)
מצטרף לדברי הקיפודה, במקרה הזה הקרדיט כולו לדוד. בהצגה הזו רבים ודאי שמחים כמוני להיות פועלי במה.
אשר ל"הרב הדוקטור", היו סמוכים ובטוחים ש"תביעה רבתי פלוס חשיפת השיטה הפוגענית ללא הגינות" כבר עושה דרכה לשבועון Time Out.‏ Oyשיחה 12:48, 30 במרץ 2012 (IDT)
דוד - מה שכתבת זה אמת, אבל לא כל האמת. וזה מחזיר אותנו לויכוח העתיק על חשיבות המנהיג לעומת חשיבות ההמון בהיסטוריה. והתשובה היא כרגיל איפשהי באמצע. אז אולי זה יצא ככה במקרה שאתה ההנהגת את הויקיפדיה בימיה הראשונים והמעצבים, אבל זו עובדה היסטורית. כמובן שאם היית לבד ולא היו עוד כותבים ועורכים טובים ומסורים לא היה יוצא מזה כלום. אבל מצד שני אם אתה לא היית פה ולא עושה את מה שעשית הוויקיפדיה העברית בטוח היתה נראית אחרת, ומאוד סביר להניח שהיתה נראית פחות טוב. לכן אין ספק שגם אתה ראוי לכבוד הזה, וגם אנחנו כולנו צריכים להרגיש גאים על חלקנו בו. eman שיחה 16:02, 31 במרץ 2012 (IDT)
לדוד זכויות רבות במיזם זה ותרומה מכרעת לעיצוב אופי הכתיבה וההתנהלות בוויקיפדיה. בחירה ראויה ביותר. דורית 20:55, 31 במרץ 2012 (IDT)

חג פועלים שמח![עריכת קוד מקור]

רווחי הפועלים בשנת 2011 זינקו ב-25% ל-2.7 מיליארד שקל, שהם כארבע מאות שקלים לכל פועל ופועלת בישראל. עוזי ו. - שיחה 18:34, 29 במרץ 2012 (IST)

וכל הכבוד לחמשת הפועלים הבכירים שלקחו הביתה בשנת 2011 כ-33 מיליון שקל. מסתבר שהחריצות משתלמת שפם אדום - שיחה 21:30, 29 במרץ 2012 (IST)
אני שומעת כאן הרמז לחוסר צדק? TZivyAאהמ? • 22:33, 29 במרץ 2012 (IST)
חוסר הצדק הוא בכך שבנק שמרוויח כל כך הרבה לא יכול להקצות אדם שיכתוב ערך נורמלי בוויקיפדיה על ההיסטוריה של הבנק שיכלול לא רק מי עמד בראשו (שגם את זה אין), אלא מה היו פעולותיו של הבנק בתקופות השונות. אבל אולי במדינת ישראל של היום לכתוב שהבנק מימן את ההסתדרות ואת תנועות ההתיישבות זה עושה יחסי ציבור רעים.אודי - שיחה 10:40, 30 במרץ 2012 (IDT)

את מטוס המנהלים של ירוחם משל, הדאצ'ה של ישראל קיסר וחופשות הסקי של יצחק בן אהרון. שנילי - שיחה 10:46, 30 במרץ 2012 (IDT)

כמו שחוקרי הכלכלה הבינו כבר מזמן, לשוק חופשי יש כשלים. הכשל הקלאסי שמדברים עליו הוא המונופולים, אבל שוכחים כשל הרבה יותר משמעותי: מערכת הבנקאות.
הסיבה שבנקים מרוויחים כל כך הרבה היא לא בגלל חשיבות ואיכות השירות שהם מספקים, אלא כי הם יושבים על השלטר. למעשה, השירות שמספק הבנק לאזרח מסתכם בשמירה על הכסף והאפשרות למשוך כסף ממקומות שונים, השקעות, הלוואות בריבית ומשכנתאות. אף אחד מהשירותים האלה לא שווה לאזרחים את הרווחים האסטרונומיים של הבנקים.
עוד משהו שחשוב לציין: כשמדברים על הרווחים של הבנקים לא משקללים את המשכורות. שימו לב לאבסורד: הבנקים מספקים סדרה של שירותים, כאמור, ועבור המאמץ שמשקיעים עובדיו כדי לספק את השירותים הללו הם מקבלים שכר נאה. בנוסף לתמורה היפהפייה שעובדי בנק מקבלים תמורת המאמץ (הזעיר) שלהם, הבנק כגוף מרוויח את ה-2.7 מיליארדים הללו. יום יבוא ונבין שהבעיה היא לא רק הטייקונים אלא גם הבנקים. Nachy שיחה 12:26, 30 במרץ 2012 (IDT)
שכחת את הכסף כמניע כלכלה. ללא בנקים אין השקעות, אין תעשיה ומסחר, אין צמיחה שמביאה בסופה של הדרך רווחה. להסתכל על הבנקים דרך "העושק" שלהם את ההמונים זה כמו לאמר שהמדע מביא מלחמות. שנילי - שיחה 12:42, 30 במרץ 2012 (IDT)
לא אמרתי שהבנקים מיותרים, אלא שחשיבות השירות שהם מספקים - טיפול וניוד של כסף - אינה מצדיקה רווחים כאלה. זה כשל פסיכולוגי שמוביל לכך שנחשוב שמי שעוסק בכסף צריך להרוויח הרבה כסף. לא; צריך לבדוק עד כמה חשוב לנו השירות שהבנקים מספקים. לטעמי הוא לא חשוב עד כדי רווחים מטורפים כאלה. Nachy שיחה 12:48, 30 במרץ 2012 (IDT)
כן ירבו רווחי הבנקים והחברות. יש לשבור את הוועדים ולהגיע לגן העדן הקפיטליסטי. גילגמש שיחה 12:47, 30 במרץ 2012 (IDT)

פרויקט ההתפלה הגדול ביותר בעולם מסוגו, שיספק כ 20% ממי השתיה לבתים בישראל המוקם בימים אלה בשורק בהשקעה של מליארדי ש"ח ממומן ע"י בנק הפועלים, בנק לאומי והבנק האירופאי להשקעות. מדינת ישראל לא הייתה יכולה להקים (באמצעות הזכיין) מתקן כזה ללא קיומם של הבנקים. אם השירות לך לא חשוב כי אתה חי עם מזומנים בלבד, אז עליך לוותר על כל התשתיות במדינה, על המזון והבגדים שלך וכו וכו, אני לא רוצה להכנס לדמגוגיה. השירות שלהם לא רק שהוא חשוב אלא אינך יכול לחיות בתרבות מודרנית בלי בנק. ודבר נוסף, בנק רווחי, הנמצא תחת פיקוח נכון של המדינה מבטיח לך שכספך לא יעלם. שנילי - שיחה 13:01, 30 במרץ 2012 (IDT)

שנילי, אינך יכול לחיות במדינה ללא מכולות וללא רמזורים. האם מזה אתה גוזר שהם צריכים להרוויח כל כך הרבה?! כאמור, לא הכחשתי את הצורך בבנקים, רק טענתי שהתמורה לא פרופורציונלית לרווחים.
ברור שכספי שנמצא בכיסי או בחשבון שלי לא ייעלם, אבל באופן מופלא הבנק עושה מיליארדים. מאיפה זה מגיע? העובדה שאתה לא מרגיש את זה בכיס אינה אומרת שזה לא על חשבונך. Nachy שיחה 14:13, 30 במרץ 2012 (IDT)
אגב, מהדברים שלך עולה שהבנקים כל-כך עשירים, עד כדי כך שהם יכולים לממן פרויקט שממשלת ישראל אינה יכולה לממן, ועדיין לעשות רווחים של מיליארדים. לא נראה לך שהפרופורציות מעוותות? Nachy שיחה 14:15, 30 במרץ 2012 (IDT)
דיבורים קומוניסטים נוסח דבריו של נחי יביאו כליה למפעל הציוני בארץ האבות. יש לשבור את הועודים, להפריט את הרכוש הציבורי (כדאי להתחיל ממערכת הבריאות) ולצעוד קדימה לקול רעמת התופים לעבר גן העדן הקפיטליסטי! גילגמש שיחה 14:18, 30 במרץ 2012 (IDT)
גילגמש, עד עכשיו לא הגבתי לדבריך כי לא מצאתי בהם טענה ממשית נגד מה שכתבתי. אבל עכשיו אתה מאשים אותי בסוציאליזם ומשתמש בטיעון שמהווה כשל מובהק.
הנה, לצורך הדיון, אתה יכול להתייחס אלי כאל קפיטליסט מושבע. לעולם לא אעזור לחלש ממני, אביא לחלוקה של המשאבים רק בהתאם לכישורים ועוד כל סיסמה שתרצה לזרוק. כל זה לא קשור לטענה שגוף מסוים מקבל הרבה יותר מחיר מאשר התמורה שהוא מספק. Nachy שיחה 14:26, 30 במרץ 2012 (IDT)

הערות אחדות:[עריכת קוד מקור]

  • האם זה עדיף: אי.די.בי הפסידה 3.24 מיליארד שקל ב-2011? אם אני נאלץ לבחור בין שתי אפשרויות אלה, אין ספק שאני מעדיף את התוצאה של בנק הפועלים, שהיא טובה לעובדי הבנק ולבעליו, גם אם היא גורמת שברון לבב לקנאים. אם כבר הזכרנו בעלים, כדאי לזכור שכמעט כל העובדים במדינה, מי יותר ומי פחות, הם בעלים של בנק הפועלים ושל אי.די.בי, דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל. ההפסדים של אי.די.בי פוגעים בפנסיה של כולנו, ולא רק בכיס של נוחי דנקנר, ובאותה מידה הרווחים של בנק הפועלים תומכים בפנסיה של כולנו, ולא רק בכיס של שרי אריסון.
  • יש שנים של פריחה, שבהן כל העסקים מרוויחים. שנת 2011 לא הייתה כזו, ושתי הדוגמאות שלפנינו הן רק הקצוות, יש עוד הרבה דוגמאות באמצע. הצלחה של עסקים תלויה במידה רבה באיכות הניהול, וזו ניכרת בשנה כמו זו שדוחותיה מתפרסמים בימים אלה. ראוי לציין גם את בנק המזרחי, שרחוק מלהיות מונופול, והציג רווחים נאים. ברכות למנהלים שהצליחו, כן ירבו!
  • מעניין שכל המשתתפים בדיון זה התרגשו מהגודל המוחלט של רווחי בנק הפועלים, ואיש לא התייחס לתשואה להון, שהיא הפרמטר הנכון. אשמח לשמוע את דעתכם: מהו הגובה הראוי של תשואה להון למי שמשקיע במשק הישראלי? לאחר שתשיבו, בדקו האם רווחי בנק הפועלים חרגו מהנורמה שקבעתם. דוד שי - שיחה 15:51, 30 במרץ 2012 (IDT)
רק להבהרה, מה שדוד מתכוון הוא: אם הונו של בנק הוא מיליארד שקל, והוא מלווה עשרה מיליארד, הרי מספיק שירוויח אחוז אחד על ההלוואות כדי להרוויח 100 מיליון שקל. 100 מיליון שקל על מיליארד שקל הם התשואה על ההון - במקרה זה עשרה אחוז. (תשואה שנחשבת לסבירה מאוד) איתן - שיחה 17:51, 30 במרץ 2012 (IDT)
והבהרה נוספת: אם בנק מרוויח אחוז אחד על ההלוואות, הרי יש לו אינטרס להלוות כמה שיותר, כי אז התשואה על ההון תעלה. כאן נכנס לתמונה בנק ישראל ומגביל אותו באמצעות הלימות הון, שהיא המגבלה על הבנק להלוות מעבר לסכום מסוים כדי למנוע פגיעה ביציבותו. איתן - שיחה 17:54, 30 במרץ 2012 (IDT)
דוד, ואת כל זה כתבת כדי לקרוא לי "קנאי"? זו מילה שמתארת בצורה מצוינת את רגשותיי כלפי הבנקים. הדיון הוא, כרגיל, לא על הדבקת תארים למשתתפים אלא על השאלה המהותית. חוץ מזה דבר ממה שכתבת לא רלוונטי.
איתן, בהקשר של דיון זה אין שום משמעות לשאלה של מהי התשואה להון של הבנק. אני לא רוטן על שיעור הרווחים של הבנקים (כי אני לא יודע אותם), אלא על כמותם המוחלטת. אני רוטן על מקורות ההון הראשוני שיש לבנקים. Nachy שיחה 19:32, 31 במרץ 2012 (IDT)
Nachy, צא מהאגו טריפ, יש לי נושאים חשובים יותר לעסוק בהם מאשר הדבקת כינויים לך. את הקנאה ברווחי בנק הפועלים לא אתה המצאת. דוד שי - שיחה 19:37, 31 במרץ 2012 (IDT)
הקנאה אינה במספרים אלא לשפה העברית, שהמלה המתארת אנשי עמל נשדדה ממנה כדי לתאר שם של בנק. לו היה נאמר בכותרת כי רווחי "הפועלים" בשנת 2011 זינקו ל-27 מליארד שקל, לא הייתי טורח לצטט אותה. עוזי ו. - שיחה 16:37, 30 במרץ 2012 (IDT)
עוזי, סלח לי על הבוטות, אך הבנק נוסד עבור "הפועלים" והיה "בבעלותם" עד לפרשת ויסות מניות הבנקים.

לצערנו, כיום הפועלים זה שם של בנק, ו"הפועלים" זה מה שנשאר מהפועלים של לפני 80 שנה. איתן - שיחה 17:47, 30 במרץ 2012 (IDT)

לבנקים רבים יש שמות מוזרים. בניו יורק יש בנק בשם Manufacturers Hanover Trust. בטיול בעיר, לפני שנים רבות, הסביר המדריך:
They manufacture nothing, they are in New York, not in Hanover, and they trust nobody. דוד שי - שיחה 17:21, 30 במרץ 2012 (IDT)
לא צריך ללכת רחוק. בנק לאומי הופרט. גם בנק המזרחי (שבמקור היה של קבוצת צפונים) לא מייצג את הסקטור שלו. אם כי השמועה אומרת שבנק דיסקונט עדיין עוסק בהלוואות. Tzafrir - שיחה 14:17, 31 במרץ 2012 (IDT)

עזרה באנגלית[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני

מדע אזרחי[עריכת קוד מקור]

מאמר מדעי מעניין מאת יוצרי Galaxy Zoo על שילוב אזרחים במחקר מדעי. שווה קריאה. (אגב, בויקינגליש יש לזה ערך en:Citizen science). החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 03:33, 3 באפריל 2012 (IDT)

הפח הגדול[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

מפעיל נולד, מזל טוב ומה שביניהם[עריכת קוד מקור]

אציין כרגיל שאני בדרך כלל מדיר את רגליי מדף הפטפטת הזה. אם כבר, אני כותב בו רק כשאני מרגיש שתוכן דבריי הוא הוא המטרה לשמה נועד הדף.

ובכן, יש בינינו כאלה שמאחלים "מזל טוב" למפעילה שהתמנה. המפעילה שהתמנה בהכרח זכתה לאמון נרחב מהקהילה, ועל כן מגיע לה ברכות ואיחולים, אך מה הקשר ל"מזל טוב"??

בסה"כ מדובר בנתינת כמה הרשאות טכניות למישהי שכנראה לא תנצל אותן למטרות שליליות. אז לא מזל טוב ולא נעליים. היא לא התחתנה, לא התגרשה ולא התאלמנה. בניתוח יותר מעמיק של ה'מזל"ט' שהועף ליעד השגוי, הרי שמדובר באמירה כאילו המפעילות היא זכייה בלוטו. היא לא. מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 22:03, 3 באפריל 2012 (IDT)

מינוי למפעיל ניתן בעקבות הבעת אמון מקהילת הוויקיפדים, אמון שלא קל לרכוש אותו, ולכן בהחלט ניתן וראוי לברך את מי שזכה באמון זה. אני מעדיף לברך "בהצלחה", משום שלא קל להצליח בתפקיד, אבל גם "מזל טוב" זה בסדר. מזל טוב ובהצלחה למפעיל החדש, דוד שי - שיחה 22:29, 3 באפריל 2012 (IDT)
מזל טוב "נאמרת לאדם שחוגג מאורע משמח, כגון הולדת ילד, חתונה, בר מצווה, יום הולדת או אירוע משמח אחר" (מזל טוב, ויקיפדיה העברית). אין במינוי משום "אירוע משמח".
זכתה לאמון? שאפו, כל הכבוד, עשר! שולתתתת! וואלה, 'טוב בלי מזל' ו'איזו ליידי את', הן בהחלט קריאות עידוד מקובלות. בהצלחה, הצעד הראשון, צום קל וחסימות נעימות, הם בהחלט איחולים לגיטימיים. אבל לא מזל (איזו מפעילה מתמנה ב"מזל" לעזאזל?) ולא נעליים. מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 22:36, 3 באפריל 2012 (IDT)
מכיוון שבדף שיחתי מדובר, אגיב. שפר עליי מזלי להיות חלק מקהילה טובה, אינטליגנטית וצמאת ידע. אותה הקהילה מקבלת אותי, ואת שיקול דעתי, ועל כן מזלי הוא טוב. אכן, לאור העובדה שמדובר בהרשאות שעודף חובות ללא זכויות יתר בצידן הברכה העדיפה תהיה "בהצלחה". Botend - שיחה 23:24, 3 באפריל 2012 (IDT)
לא התכוונתי למישהי או למישהו, ספציפית. דף שיחתך הוא אולי לכל היותר הקש ששבר את גב הוויקיפד. לחלוטין לא מדובר בתופעה חדשה שהתחדשה אצלך. מדובר בתופעה ישנה ומוזרה.
את שיקול הדעת המפעילה יוצרת לעצמה, ודרכה למפעילות מעולם לא נסללה בקביעת הגורל. מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 23:46, 3 באפריל 2012 (IDT)
"מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי, מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם" (השורה הראשונה בערך מזל בויקיפדיה העברית). מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 23:48, 3 באפריל 2012 (IDT)
האם כשאתה מברך הורה טרי במזל טוב, אתה סבור שלא היתה לו שליטה על ההתרחשות של לידת הצאצא? אהרן - שיחה 08:47, 4 באפריל 2012 (IDT)
כאשר אתה מאחל מזל טוב ביום הולדת אתה מאחל לאדם שהמשך חייו יטיבו עימו. כשאתה מאחל מזל טוב להורה טרי, אתה מאחל לו שחייו של ילדו יטיבו עימו. כשאתה מאחל מזל טוב למפעיל טרי, אתה מאחל לו שמפעילותו תטיב עימו. דניאל תרמו ערך 09:16, 4 באפריל 2012 (IDT)
אף אני כך הבנתי את הברכה בנסיבות אלה, כצופה פני עתיד. הלוואי שפורטונה, כמו גם אחותה מינרווה, תארנה פניהן לכל המפעילים. Oyשיחה 11:59, 4 באפריל 2012 (IDT)
יש פה עודף ניתוח - הבנאדם רצה משהו (להתמנות למפעיל) שלא היה ברור שהוא יצליח לקבל (מפעיל נולד), והנה הדבר הגיע. ברכת "מזל טוב" היא בדיוק במקום. אישית, אני לא מבין מה טוב בלהתמנות למפעיל, אם כבר, אני נוהג להציע את תנחומי. דניאל צבישיחה 07:53, י"ג בניסן ה'תשע"ב (5.04.12)
דניאל ו-Oy, אני לא יודע מאיפה אתם לוקחים את זה שהברכה היא לעתיד. למיטב הבנתי, וכפי שלכאורה תופסים את המושג רוב האנשים, מדובר על "מזל טוב" שהיה כבר (כשרוצים לאחל לעתיד, אומרים שיהיה במזל טוב).
אהרן, ברור שלא הייתה להורים שליטה על כמעט כל התהליך. למעט הסקס או ההזרעה המלאכותית שנעשה/תה בכוונה תחילה, הר שהמשך התהליך תלוי באינספור קביעות גורל. החל מקליעה לזמן ההביוץ וכלה בהפלה וכו' בפוטנציה. מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 00:03, 6 באפריל 2012 (IDT)
מזל טוב - שהמזל יהיה טוב. רשמית לא רואה סיבה שלא לאחל אותה גם בלוויה. כנראה אנשים לא רוצים לקחת סיכון.
ואגב, מאיפה נובעת הנטייה הכפייתית של אנשים מסויימים לעשות שני דברים: להתנצל כל פעם שהם כותבים במזנון או בכיכר העיר, להצהיר חגיגית שמפעיל זו עבודה קשה וכפויית טובה. חג חירות שמח. TZivyAאהמ? • 23:59, 5 באפריל 2012 (IDT)

מתנחלי ארגייל וביוט בסכנת פינוי, והסמולנים מאיימים גם על מתיישבי סופרייר הילס[עריכת קוד מקור]

ח"כ מיכאל בן ארי אמר "נבלה נעשתה בישראל", וח"כ דני דנון הוסיף "ניסיון לבצע מחטף ולעקוף את החלטת הצוות הממשלתי". בקרב שרי הליכוד וישראל ביתנו יש הסכמה כללית שמדובר ב"עיוות מוחלט של הצדק". סתאם, סתאם. ארגייל וביוט וסופרייר הילס הם שני ערכים חדשים ונאים פרי עטו של אביהו, שאיש מהוויקיפדים לא נגע בהם. אנחנו (גם אני) עסוקים בזוטות כמו בית המכפלה ומגרון (מאחז), ושוכחים שעולמנו עשיר יותר מזה שהמתנחלים גוררים אותנו אליו.

תומכי מגרון ומתנגדיו, קחו חופשה לכבוד הפסח, וסעו (וירטואלית) לארגייל וביוט ולסופרייר הילס ותיהנו מיופיה של ויקיפדיה. גם ביקור בערכי הפיזיקה והכימיה עשוי להועיל לתחומים אלה, שנדמה לי שנזנחו מעט. דוד שי - שיחה 08:27, 5 באפריל 2012 (IDT)

חג פסח שמייח ומבדח![עריכת קוד מקור]

פסח-שמייח.png
ובנימה עוד יותר אישית, תודה לכולכם על התמיכה האינסופית על חודשים לא קלים. כשלא התחשק לי לעשות כלום, נהנתי מהאפשרות להכנס לכאן ובכל זאת לעשות משהו מועיל. מוקירה עד מאוד את כולכם!!! נשיקה
סליחה על גודלה של התמונה... הסמקה Itzuvit - שיחה 23:55, 5 באפריל 2012 (IDT)
מאממת שכמותך... איזה יופי, פשוט מלבב, מצחיק ומרגש. המון תודה על עצם היותך כאן, וכמובן חג פסח שמח ונפלא גם לך, ולכל הוויקיפדים! Ravit - שיחה 23:57, 5 באפריל 2012 (IDT)
חג כשר ושמח גם לך (אגב אין מצווה להשתכר קריצה) • חיים 7 • (שיחה) • י"ג בניסן ה'תשע"ב • 23:58, 5 באפריל 2012 (IDT)
תודה רויתוש. וחיים, אצלנו במשפחה זאת מצווה, או יותר תקנת "חכמים"... קריצה Itzuvit - שיחה 00:00, 6 באפריל 2012 (IDT)
הלוואי עלי כאלו מצוות :) • חיים 7 • (שיחה) • י"ד בניסן ה'תשע"ב • 00:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
פסח כשר ושמח מאד, שייחרת על ליבכם לנצח, משו כזה. (אם בפורים אין מצוה להשתכר [ואף פחות מזה], פסח על אחת כמה וכמה :)) TZivyAאהמ? • 00:02, 6 באפריל 2012 (IDT)
צביה, במגילה ובגמרא שלי כתוב שמצווה להשתכר בפורים • חיים 7 • (שיחה) • י"ד בניסן ה'תשע"ב • 00:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
אם תאמר "עד דלא ידע" כפשוטו, הרי כל האקסלים והוודקה שבעולם לא יספיקו לתאוותם של בחורי הישיבות כדי להגיע למצב כזה. ורבו הפירושים בעניין. מה שברור הוא שאפשרות לחטא בשכרות היא ברורה הרבה מיותר ממצוות החייב איניש, דכתיב: "כי לא הותר לנו רק שמחה, לא שחוק וקלות ראש. וכל המבטל תפלה, ואינו שומע מקרא מגילה מלה במלה, הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו" סוף השמוס. TZivyAאהמ? • 00:14, 6 באפריל 2012 (IDT)
חג חירות שמח , אביב פורח ושמחה רבה כמובן. תודה לכלכם על כל האור והחסד מי-נהר - שיחה 00:04, 6 באפריל 2012 (IDT)
ויקיפדיה כידוע אינה מקור לפסיקות הלכה, ואנוכי הקטן/נה אף פחות מכך, אבל זו פסיקת הלכה שטרחתי ושאלתי גדולים ורבנים, ומכולם קיבלתי אותה תשובה, כך שכנראה זה נכון: כשמדברים על מצוות ארבע כוסות, מדובר על מינימום - אין שום מניעה לשתות יותר (ואפילו הרבה יותר) מכך - עד שיבואו תלמידיכם ויאמרו: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. קיפודנחש - שיחה 00:11, 6 באפריל 2012 (IDT)
אגב, במשפחתי דוגלים בשיטת "אם יש ספק -אין ספק", אבל בהפוכה. כך בכל חג מקיימים את מצוות ההשתכרות, שלא חס וחלילה נפספס את המצווה באיזשהו חג בזמן שיש אי הסכמה באשר למצווה.. אנחנו אדוקים מאוד ומקיימים את המצווה בכל חג בחגו. Itzuvit - שיחה 00:17, 6 באפריל 2012 (IDT)
אתם גם אוכלים הרבה חזרת? קריצהחיים 7 • (שיחה) • י"ד בניסן ה'תשע"ב • 00:35, 6 באפריל 2012 (IDT)
אמא שלי מכינה בצנצנות ומחלקת לחברות / משפחה / אנשים בסופר / נגנים בפינת רחוב / תתרנים וכו... אני לא נוגעת בזה :) Itzuvit - שיחה 00:42, 6 באפריל 2012 (IDT)
מה שלא טעים אדוקים על חשבון העוברים ושבים המסכנים חחחחיים 7 • (שיחה) • י"ד בניסן ה'תשע"ב • 00:45, 6 באפריל 2012 (IDT)
קיפודית- דווקא לפי ההלכה אין לשתות אחרי הסעודה עוד יין מלבד הכוס השלישית והרביעית, ועדיף לא לשתות לפני הסעודה רק את הראשונה והשנייה (קידוש והגדה). הבהרה:ויקיפדיה אינה וכו'. חג שמח לכולם. --Akkk - שיחה 11:31, 6 באפריל 2012 (IDT)

חג שמח לכל הוויקיפדים! רחל - שיחה 09:08, 6 באפריל 2012 (IDT)

חג שמח לכולם! ערן - שיחה 10:07, 6 באפריל 2012 (IDT)
פסח שמח לכולם והרבה חֵרות ואביב בלב! יעל - שיחה 10:19, 6 באפריל 2012 (IDT)

אכן חג שמח וגם מחאה חברתית מהותית: יש לציין את החג בפוסטר ענקקקקקקקקקקק של טנק בעמודנו הראשי (מוכן להתפשר על פוסטר של אביר בשריון נוצץ) גילגמש שיחה 10:23, 6 באפריל 2012 (IDT)

חג פסח כשר ושמח לכולם, ובעיקר טעים. תמשיכו להיות כיפים כפי שאתם. חוה - שיחה 14:55, 6 באפריל 2012 (IDT)
חג שמח לכולם! ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 14:56, 6 באפריל 2012 (IDT)
גילגמש, אני מציע פוסטר של תירס... מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 15:03, 6 באפריל 2012 (IDT)
מיסטר, אני מבין שגם הפעם איזה פטפוט קטן בא לך בטוב? Nachy שיחה 22:42, 7 באפריל 2012 (IDT)
אני מניח שעיצובית תוכל לעצב לנו משהו בסגנון. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:40, 7 באפריל 2012 (IDT)
נחי, מה לעשות? הדף קיים למעשה, האינטרנט מחובר, המקלדת מתחננת, והתירס יישאר בצד מבויש עד כלות?? מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 13:58, 9 באפריל 2012 (IDT)