ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 143

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



למה לא משתמשים במקפים עבריים וקווים מפרידים?[עריכת קוד מקור]

למה לא משתמשים בויקי במקף עברי, דהיינו ־ וקו מפריד, דהיינו – אלא רק במקף אנגלי כזה - ?

ברור לי שזה לא נוח לכתוב עם זה, אבל אפשר לקחת את כל הקיצורים שצריך מקף עברי, ואת כל השאר להחליף בקו מפריד באמצעות בוט החלפות, לא? AdiN - שיחה 13:18, 27 באוקטובר 2019 (IST)

מי אמר שלא משתמשים? לאחרונה (כמה חודשים) משתמשים בסימני הפיסוק התקניים אבל יקח זמן עד שבכל ויקיפדיה הסימונים ישתנו ושכל הויקיפדים יתמכו בשינוי הזה. אני אישית לא תומך בשינוי גורף בבוט. יש למשל מקרים שמשתשים במינוס ואין שם צורך לשנות לשום דבר. כמובן שאם יש קבוצה קטנה שניתן להגדיר בצורה סגורה שכל המינוסים מאותה צורה הם מקף או קו מפריד, אפשר יהיה להגדיר בוט שיחליף אותם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:09, 28 באוקטובר 2019 (IST)
במקף עליון מקובל לא להשתמש. בקו מפריד בהחלט משתמשים. ראה גם וק:מקף וקו מפריד. בן עדריאלשיחה • כ"ט בתשרי ה'תש"ף 14:36, 28 באוקטובר 2019 (IST)
מה הבעיה עם המקף העברי? אני משתדל להשתמש בו איפה שמתאים (לתוכן ולשאר הערך). Tzafrir - שיחה 18:48, 29 באוקטובר 2019 (IST)

ותק בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שמעתי בעבר את הטענה שמעט משתמשים ותיקים נשארו בוויקיפדיה ושיש שיעור עזיבה גבוה. אתמול ישבתי מול המחשב למשך חצי שעה ולהפתעתי הרבה מצאתי שלושים ותשעה ויקיפדים שעדיין עמנו והחלו לפעול בשנים 2010-2003. ייתכן שלו הייתי מקדיש לכך חמש-עשר שעות, הייתי מגיע לשמונים-מאה שמות. כמה משתמשים בעלי בעלי זכות הצבעה יש ? מאתיים ? אני לא יודע, בכל מקרה, מדובר בשיעור הישארות גבוה מאוד, הרבה-הרבה יותר גבוה ממה שאני חשבתי. צחי לרנר - שיחה 16:36, 28 באוקטובר 2019 (IST)

משמח מאוד! אן שרלי - שיחה - שיחה 20:07, 28 באוקטובר 2019 (IST)
וכמה יש שהיו פעילים לפחות שלוש שנים באותם שנים ופרשו? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 22:50, 28 באוקטובר 2019 (IST)
אין לי שמץ של מושג יונה ב., אני מניח שיש רבים, אבל זו לא הנקודה; הנקודה היא שבוויקיפדיה יש שיעור הישארות גבוה מאוד. ניקח תחביבים אחרים שאנשים מתחילים לשם השוואה - בכמה מהם אנשים מתמידים לאורך עשר שנים ויותר ? מעט מאוד. איזה אחוז מהאנשים שהתחילו ללכת למכון כושר, לרוץ, ללמוד נגיד שחמט, ציור, כתיבה, באולינג (כתבתי בשלוף, יש הרבה תחביבים אחרים), פעילות באירגון התנדבותי כלשהו - התמידו בכך לאורך עשר שנים ויותר ? כשבהרבה תחביבים אחרים יש תמריצים שאין בוויקיפדיה - להכיר אנשים, למצוא מזור לבדידות, למצוא אהבה וזוגיות, לקשור קשרים, להתפרסם, לרדת במשקל, לשמור על כושר ובריאות וכולי. צחי לרנר - שיחה 08:39, 29 באוקטובר 2019 (IST)
רק על עצמי אני יכול לדבר, אז דוגמה ממני. יש לי תחביב של פאזלים שהתמדתי בו במשך שנים רבות. הוא נעצר כשנולדו לי ילדים (ויש לי כבר פאזלים מיועדים לרגע שבו הם יגדלו מספיק שלפחות לא יפריעו לי) אז אפשר להגיד שהפסקתי עם התחביב הזה (לפחות כרגע). אותו דבר יכול להיות לוויקיפדים שחלקם מתחילים לערוך בתיכון ואז הצבא מונע מהם להמשיך (לפחות לכמה שנים) או כאלו שערכו באוניברסיטה והתחלת עבודה לאחר מכן גרמה להם להפסיק. בקיצור, יש שינויים בחיים שגורם לאנשים להפסיק תחביבים או להשקיע בהם פחות. מה שכן, אני בספק אם יש 80 ויקיפדים פעילים היום שהיו גם פעילים לפני עשור וללא הפסקה של לפחות שנה באמצע. לדעתי מדובר על 30-40 ואם יתברר שיש 50 אני לא הופתע אבל לא מעל לזה. נ.ב. אני לא מתכוון לבדוק את זה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:16, 29 באוקטובר 2019 (IST)
אני פה יותר מעשור אבל זה לא אומר שבכל התקופה הייתי מאוד פעיל. לכולם יש הפסקות ועיסוקים והחיים עצמם. אגב, באמת יש לא מעט וותיקים שבשלב מסויים התנתקו לגמרי מכל מיני סיבות. ‏DGtal‏ - שיחה 11:18, 29 באוקטובר 2019 (IST)
אגב צחי לרנר אפשר למצוא אהבה גם בוויקיפדיה... אבנר העביר על זה הרצאה ב2015. דריה - שיחה 13:31, 29 באוקטובר 2019 (IST)
ההנחות שכתבתי (פרט לעובדה שבחיפוש של חצי שעה ואולי שעה מצאתי 39 אנשים שנמצאים פה מאז 2010-2003) הן ניתוחי מצב שלי, הן אינן עובדות כמובן וגם לי ברור שמדובר בהכללות גסות. אני שמעתי מוויקיפדים שונים שעוזבים אותנו המונים כי מתנהגים בחוסר סובלנות כלפי כותבים, ייתכן שלו היו מתנהגים יותר יפה היו נשארים יותר (אני מניח שזה לא כולל טרולים), אבל עובדה היא שרבים נשארים שנים רבות ולשם השוואה בתחביבים רבים אחרים, גם עוזבים רבים, ויקיפדיה אינה ייחודית בכך. צחי לרנר - שיחה 14:23, 29 באוקטובר 2019 (IST)
לדעתי האישית בכל חודש מגיעים 10/15 משתמשים שבאמת מעוניינים להשאר ולתרום הרבה, מתוכם רק אחד או שניים שורדים והופכים להיות "משתמשים כבדים" ששורדים למהלך השנים. לא חושב שיכול להיות מישהו שהוא פה רצוף, אלא אם הוא מתחיל בגיל שכבר אחרי שליחת ילדים לבית ספר וכדומה (או שהוא דוד שי Face-smile.svg). התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:30, 29 באוקטובר 2019 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אלו בהחלט נתונים מעניינים אבל אני מאמין שדרך הבדיקה היתה ארוכה וטרחנית משהו וחלקית ביותר (כפי שצחי כתב, אם יש מישהו שיודע איך לבצע שאילתות באתר ומוכן לבדוק את הנתונים הללו פירטתי את השאילתות הרצויות בדף שיחתי עבור יגאל, כך ניתן יהיה להפיק תשובה מלאה ומפורטת בפחות מאמץ. אם רוצים לבדוק פעילות רצופה צריך פשוט להנפיק את רשימת הפעילים בשאילתה לכל שנה/חצי-שנה ולהשוות את השמות בכל שאילתה (באמצעות כלי השוואה אוטומטי כמובן), כך גם אפשר יהיה לבחון דפוסים של הפסקות בפעילות. באמצעות רשימה אוטומטית זו ניתן יהיה גם למצוא את דפי השיחה/משתמש שאולי מסבירים את סיבת ההפסקה בפעילות למי שרוצה לחקור את הנושא עוד יותר לעומק. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ה' בחשוון ה'תש"ף • 09:45, 3 בנובמבר 2019 (IST)

ולגבי תחביבים מחוץ לויקיפדיה: אשתי ואני פעילים בספורט (4-5 פעמים בשבוע) ב-45 השנים האחרונות, ואני מתמיד בפעילות שחמטאית מזה 55 שנים לערך. אני די בטוח שאני לא היחיד שמתמיד בתחביביו. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:21, 3 בנובמבר 2019 (IST)
זה מכיוון שאתה מדור ה-X ולא מדור הדור ה-Y.‏ Assafn שיחה 20:41, 6 בנובמבר 2019 (IST)
נראה לי שאתם מסתכלים על זה הפוך: השאלה היא לא "כמה תורמים "כבדים" היום היו פעילים לפני עשר שנים", אלא "כמה אנשים שהיו תורמים "כבדים" לאורך קיומה של ויקיפדיה, פרשו למעשה לפעילות". כך, גם אם (נגיד) 50% מהעורכים הפעילים היום היו פעילים לפני 15 שנים, זה לא מראה על רמת "הישארות" גבוהה. לפי הטבלה כאן: ויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים/משתמשים/701-800, עורך מספר 800 בדירוג, ביצע יותר מ-1000 עריכות. אם ניקח "1000" עריכות בתור הגבול ל"משתמש כבד" (גבול קצת גבוה, לדעתי), ואם נניח לרגע לצורך הדיון שיש היום 100 עורכים פעילים עם 1000 עריכות או יותר, יוצא "שיעור הישארות" של פחות מ-12.5% ("פחות מ", משום שהטבלה נגמרת לפני שהיא מגיעה לעורך שביצע "רק" 1000 עריכות. האחרון בטבלה ערך 1,882 - אפשר לנחש שמספרו בדירוג של העורך האחרון עם +1000 עריכות הוא בין 1000 ל-2000). קיפודנחש 21:08, 8 בנובמבר 2019 (IST)

הרצליה, אין כמוה בעולם![עריכת קוד מקור]

Ada Lovelace street, Herzliya.jpg
Alan Turing street, Herzliya.jpg

שני רחובות חדשים בהרצליה: רחוב עדה לאבלייס ורחוב אלן טיורינג. הרחובות מקבילים זה לזה ונמצאים משני צדדיו של בניין המשרדים החדש של מיקרוסופט, ולפי המסופר בטוויטר שמותיהם נבחרו על ידי עובדי מיקרוסופט ואושרו על ידי העירייה. אני בספק האם יש עוד עיר בעולם שבה נקראו רחובות על שם שניהם. דוד שי - שיחה 20:22, 29 באוקטובר 2019 (IST)

Like Thumbup.svg יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:28, 30 באוקטובר 2019 (IST)
מנצ'סטר, לדוגמה: [1], [2]‏. Tzafrir - שיחה 19:45, 30 באוקטובר 2019 (IST)
Tzafrir, אלו נראים כמו רחובות בקיימברידג'. Mbkv717שיחה • א' בחשוון ה'תש"ף • 20:02, 30 באוקטובר 2019 (IST)
גם לי זה נראה כמו קיימברידג', שבה נמצא גם רחוב צ'רלס בבג'. דוד שי - שיחה 20:10, 30 באוקטובר 2019 (IST)

מסמך עבור חולה אלצהיימר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:המ#מסמך עבור חולה אלצהיימר

שואת העם הארמני[עריכת קוד מקור]

הקונגרס האמריקאי (כל הבית, לא ועדת הקונגרס) הכיר היום ברצח העם הארמני. מאחר ואני לא בטוח האם הפרוצדורה דורשת את אישור הסנאט ואף את חתימתו הסופית של נשיא ארצות הברית, שאלתי היא האם מבחינה פורמלית זה נחשב שארצות הברית כמדינה הכירה בכך?
אציין, מכאן אני מבין שזה יותר משמעותי מההחלטה מ-2010 שקיבל הקונגרס (יותר מדויק; ועדת החוץ של הקונגרס) אשר קראה לממשל אובמה "להתייחס לחיסול השיטתי והמכוון של 1.5 מיליון ארמנים כאל רצח עם". נדמה שהיא לא הצליחה אז להעביר את זה למליאה (מה שגם תמוה, כיצד הפעם זה עבר ללא הצבעה בוועדה). eli - שיחה 19:44, 30 באוקטובר 2019 (IST)

לא שואה, רצח עם. בברכה. ליש - שיחה 02:30, 31 באוקטובר 2019 (IST)
eli , אני מניח שהקלדת מילות חיפוש בגוגל באנגלית תניב מאמר שיבאר זאת, או שתפנה לאיש אקדמיה העוסק בפוליטיקה האמריקאית, לי זה נראה צעד סמלי, לא חוק, אלא הצהרת גינוי, בלי משמעות אופרטיבית ולכן זה לא חוק מהסוג שעובר הלאה הלאה לסנט ולנשיא, אבל אני ממש לא מבין בכך, הנה נוסח החוק; לפני ארבע שנים הודיע על כך האפיפיור ולפני שלוש שנים בית המחוקקים הגרמני קיבל החלטה דומה. צחי לרנר - שיחה 07:39, 31 באוקטובר 2019 (IST)
מדובר בבית הנבחרים האמריקאי. "הקונגרס" בארה"ב הוא כינוי לבית הנבחרים והסנאט יחדיו. אין דבר כזה "ועדת הקונגרס". בית הנבחרים והסנאט מפעילים כל אחד ועדות משנה רבות, שנקראות בשמות כמו למשל ועדת הסנאט ליחסי חוץ של ארצות הברית, או "ועדת הבית למודיעין" (House Intelligence Committee). במקרה הזה, מי שהכיר ברצח העם הארמני הוא בית הנבחרים האמריקאי (לא "הקונגרס"). קיפודנחש 20:25, 1 בנובמבר 2019 (IST)

מרצה בבר אילן בהפגנה למען נתניהו: "יגאל עמיר לא רצח את רבין"[עריכת קוד מקור]

כן, לדברי קידר הרוצח הוא י"ר, ואני תמה האם ייתכן שמדובר ביהודית רביץ, שעשתה זאת מרוב זעם על כך שלא היא נבחרה לשיר בעצרת אלא מירי אלוני.
בנימה יותר רצינית: תנחומי לאוניברסיטת בר-אילן, שמאמציה למחוק את הכתם שטבע בה יגאל עמיר נמחקים על ידי איש סגל אקדמי שלה. דוד שי - שיחה 20:54, 30 באוקטובר 2019 (IST)
תמהני מי זה י"ר ? צחי לרנר - שיחה 23:27, 30 באוקטובר 2019 (IST)
עמית סגל הבין שהכוונה ליורם רובין, המאבטח שנפצע בהתנקשות. Liad Malone - שיחה 00:53, 31 באוקטובר 2019 (IST)
ודני קושמרו ציין היום שעמיר לא רצח את בנימין נתניהו. מרתק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:54, 31 באוקטובר 2019 (IST)
בקרוב עומדת לצאת ביוגרפיה מקיפה של יצחק רבין וסוף סוף נדע את האמת. צחי לרנר - שיחה 07:14, 31 באוקטובר 2019 (IST)
אוניברסיטת בר אילן השעתה אותו מכל פעילות ואף שלחה לכל המרצים העובדים בה מכתב גינוי. מיכאל.צבאןשיחה • ב' בחשוון ה'תש"ף • 10:38, 31 באוקטובר 2019 (IST)
צחי, אנחנו כבר יודעים את האמת - כבר 24 שנים אנחנו יודעים אותה, מאז שיגאל עמיר לא רק הודה, אלא אף התפאר ברצח. בית המשפט נתן גושפנקה חוקית למה שהיה ידוע מאז ה-4 בנובמבר 1995. שום מרצה למזרחנות שדעתו השתבשה לא ישנה עובדה זו.שלומית קדם - שיחה 23:48, 1 בנובמבר 2019 (IST)
החלק המשונה בדברי דוד שי הוא הטענה שכתם דבק באוניברסיטה. מדוע אמור לדבוק כתם באוניברסיטה עקב מעשה של סטודנט בודד? בעירו של עמיר (כן, זו שלדעת דוד שי "אין כמוה בעולם"...) דבק כתם דומה? בן עדריאלשיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף 20:02, 2 בנובמבר 2019 (IST)
כתם יכול לדבוק מסיבות לא מוצדקות. בזמנו בר אילן הפסידה הרבה תורמים בגלל יגאל עמיר. לכן הפאניקה שאחזה בה עכשיו לאחר דברי הפרופסור ההזויים (כשמיכאל הרסגור העלה תאוריית קונספירציה משלו לרצח רבין, אוניברסיטת תל-אביב לא נכנסה להיסטריה). Ronam20 - שיחה 20:11, 2 בנובמבר 2019 (IST)
קידר טען והדגיש שיגאל עמיר כלוא בבידוד כדי שלא יוכל לספר את האמת. שיקרא את הערך פה וישכיל. הוא כבר שנים לא בבידוד, והוא אפילו זוכה לביקורי התייחדות. דב ט. - שיחה 13:03, 10 בנובמבר 2019 (IST)

שוב נרדמנו?[עריכת קוד מקור]

מתוך ידיעה בערוץ "כאן": "מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין התייחס אתמול (רביעי) לאיום מטילי השיוט האיראניים. "בעודנו מדברים, סוללות ה'חץ', ה'יהלום', 'קלע דוד' ו'כיפת ברזל' - נמצאות בכוננות", אמר נורקין בטקס סיום קורס קצינים בבית הספר להגנה אווירית. נורקין הוסיף כי "אתגר ההגנה הופך מורכב יותר. לאיום הטילים והרקטות מצטרפים כעת מל"טים תוקפים וטילי שיוט"." בעקבות תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019) (שפרשן האינדיפנדנט הבריטי, פטריק קוקברן (אנ') הישווה אותה לקרב טאראנטו מהבחינה התפיסתית; קרב שבו בפעם הראשונה ראו את כוחה האמיתי של נושאת המטוסים, והוביל רבים להאמין ש"אוניות התותחים הכבדים" יפסיקו להיות הכוח הימי הדומיננטי.) ואני, שאינני מומחה בתחום וסתם אזרח מודאג, שואל שתי שאלות: 1)מדוע האלוף לא הזכיר את ברק 8? האם זה אומר שהמערכת איננה מבצעית? 2) האם יש לישראל הגנה כלשהי מול טילי שיוט? הרי לא מדובר בנשק חדש. איך זה שעד היום כל המאמצים (וכל המערכות שהוזכרו בדברי האלוף) היו לכיוון של טילים בליסטיים ורקטות? מילא כטב"מים שהם יחסית חדשים. אבל טילי שיוט? הם קיימים כבר עשרות שנים.אודי - שיחה 08:48, 31 באוקטובר 2019 (IST)

מקור מהימן?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

אנציקלופדיה ישנה--שלום1234321אפצישיחה • ב' בחשוון ה'תש"ף 15:37, 31 באוקטובר 2019 (IST)

למה אתה שם כאן דברים כאלו? האם התבלבלת בין דלפק הייעוץ לכיכר העיר? אם התשובה היא "כן", אנא הסר מכאן את הודעתך, יחד עם תגובתי (אין צורך בתבנית "הועבר" - פשוט מחק מכאן את הדבר הזה שלא שייך לכאן). קיפודנחש 17:20, 31 באוקטובר 2019 (IST)
לא חשבתי שבכיכר העיר מתייעצים בנושא מקורות. לגבי התבנית היא מתווספת אוטומטית. (אני משתמש בסקריפט העברות...)--שלום1234321אפצישיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף 18:50, 31 באוקטובר 2019 (IST)
- סוף העברה
לא הבנתי. אתה שואל ברצינות אם זה מקור מהימן, או מתבדח?david7031שיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף • 21:14, 31 באוקטובר 2019 (IST)
ברצינות. (זה רק כתוב כאילו זה משחק, תחפש ערך ותשווה אותו לויקיפדיה.)--שלום1234321אפצישיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף 06:10, 1 בנובמבר 2019 (IST)
השאלה לא מובנת (כלומר, לא מובנת לי). עבור איזה ערך הדבר הזה אמור לשמש מקור? האם תוכל לקשר לדף שאמור להוות מקור? הדף אליו קישרת לא נראה כ"מקור" של שום דבר. קיפודנחש 20:11, 1 בנובמבר 2019 (IST)
בדף יש ריבוע שחור שכתוב בו משהו על משחק, צריך לחכות עד שיהיה כתוב בו "מסע אל העבר" ואז
אנסה להבהיר מדובר ב"משחק", שהוא למעשה אנציקלופדיה ממוחשבת ישנה. ניתן לכתוב שם ערך ולקבל את הערך האנציקלופדי המתאים. שלום שואל האם אנציקלופדיה זו יכולה לשמש כמקור. בן עדריאלשיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף 20:00, 2 בנובמבר 2019 (IST)
אז נראה לי שבעקרון כן (צריך לברר מי יצר אותה ומה האמינות שלו), בדיוק כמו האנציקלופדיה של ווינט וכו'. מה שכן, אם מקשרים אליה רצוי להסביר מה צריך לעשות.david7031שיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף • 21:04, 2 בנובמבר 2019 (IST)

אמיר אוחנה מעתיק מויקיפדיה בלי לתת קרדיט![עריכת קוד מקור]

סרטונים בוז לטראמפ! | מהצד השני עם גיא זהר - 31.10.2019, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:11) - עד דקה חמישים ושתיים--שלום1234321אפצישיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף 09:58, 1 בנובמבר 2019 (IST)

אני לא הייתי רוצה לקבל קרדית. דגש חזק - שיחה 10:20, 1 בנובמבר 2019 (IST)
אמיר אוחנה, שר המשפטים, הפר את תנאי הרישיון של ויקיפדיה, כלומר הפר את חוק זכויות יוצרים, וזו הבעיה הכי קטנה בנאום הזה. דוד שי - שיחה 14:11, 1 בנובמבר 2019 (IST)
אני חושב שהוא לא הפר שום דבר. זה שימוש הוגן. כמו שאתר חדשות נכנס לאתר אינטרנט ושומר צילום מסך ואחר-כך מפרסם אותו. כמו שויקיפדיה עושה גם. מותר להעתיק באינטרנט. זה חוקי.
זה מותר, אבל צריך לתת קרדיט.david7031שיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף • 10:32, 11 בנובמבר 2019 (IST)
למניעת טעות: הקביעה הכוללת "מותר להעתיק באינטרנט. זה חוקי." משוללת יסוד, כפי שניתן ללמוד מפסקי דין רבים שעסקו בכך.
גם כאשר אפשרי שימוש הוגן (וכלל אינני בטוח שבמקרה שלפנינו זה שימוש הוגן), חובה לתת קרדיט. ללא קרדיט מדובר בהפרה של חוק זכויות יוצרים. אמיר אוחנה הפר את החוק בהעתיקו מוויקיפדיה ללא קרדיט, ויפה עשה גיא זהר בהסבו את תשומת הלב לכך. דוד שי - שיחה 07:30, 12 בנובמבר 2019 (IST)

מומיה עם דרכון[עריכת קוד מקור]

במשך 13 שנה טענה המהדורה האנגלית של ויקיפדיה כי הונפק דרכון מצרי עבור מומייתו של רעמסס השני, כדי לשלוח אותה לשימור בפריז. טענה משונה זו הועתקה מוויקיפדיה לאתרים אחרים, ומהם בחזרה לוויקיפדיה כסימוכין.

ומה בדבר המהדורה העברית של ויקיפדיה? אצלנו הוקדש קטע הידעת למומיה עם הדרכון, המופיע כבר עשור בפורטל אישים ובפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. דווקא לערך אודות רעמסס השני חלחלה הטענה הזו רק לפני שנה, והוסרה הלילה.

ובבניין ציון ננוחם, ליאור पॣ • ה' בחשוון ה'תש"ף • 21:57, 2 בנובמבר 2019 (IST)

זה אחד הסיכונים (המושכלים) שנלקחו עם הצעת ויקיפדיה ליצירת אנציקלופדיה בידי ההמון. מיליוני הטענות הלא-משונות האחרות שנגישות כעת לכל בר בי רב ברחבי הגלובוס, מכריעות את הכף כמובן. ביקורת - שיחה 01:31, 3 בנובמבר 2019 (IST)
לא בדיוק. זוהי דוגמה לציטוגנסיס. עוד מקרים. Tzafrir - שיחה 06:36, 3 בנובמבר 2019 (IST)
לפעמים האמת חמקמקה, ועלינו להתאמץ ללכוד אותה. כעת, משהתברר שמדיניות הממשלה נקבעת בעזרת ויקיפדיה, האחריות המוטלת על כתפינו, לווידוא האמת ולביסוס האמינות, גדולה מאוד. דוד שי - שיחה 07:04, 3 בנובמבר 2019 (IST)
לפחות בוויקי האנגלית הוצמדו תוויות אזהרה שאין מקור אמין לטענה. אגסי - שיחה 10:54, 5 בנובמבר 2019 (IST)
דוד, נתת דוגמה למחאה, שלמיטב הבנתי אכן דייקה בפרטים, אבל זו לא מדיניות. את המדיניות, גם במקרה הזה, קובעים המשפטנים. נרו יאירשיחה • ח' בחשוון ה'תש"ף • 20:01, 6 בנובמבר 2019 (IST)
וכי נותרה למשפטנים ברירה? עם ממשלה שעליה התנבא ישעיהו: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" מישהו צריך לקבוע מדיניות. דוד שי - שיחה 06:23, 7 בנובמבר 2019 (IST)
אני לא בטוח שהפתרון הוא משפטנים עליהם ניבא אותו נביא: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.". אגב, "יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" לא נאמר על מערכת ההנהגה, אלא על מערכת המשפט.david7031שיחה • ט' בחשוון ה'תש"ף • 10:45, 7 בנובמבר 2019 (IST)
מתברר שהנביא חזה את פעולתה של איילת שקד למינוי שופטים, זה נביא אמת. האם גם בן בריתה ואהוב נפשה, אפי נוה, מוזכר בנבואה? דוד שי - שיחה 06:10, 8 בנובמבר 2019 (IST)
לא הבנתי. האם יכולתם המופלאה של המשפטנים לנהל את המדינה נעלמת כאשר מי שממנה אותם היא שרה מהימין?david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 18:56, 9 בנובמבר 2019 (IST)
חלילה, כל משפטן נמדד לפי מעשיו, ללא קשר לימין או שמאל, אם יספק את הסחורה יאותרג, אם לא יספק את הסחורה יועמד לדין Im-yahoo.svg. חסר תקנה :-)שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 19:07, 9 בנובמבר 2019 (IST)
אני מבין שחוק פו חסר פה. בתקופת ישעיהו לא הייתה הפרדת רשויות, אבל בכל מקרה השוררים האמורים אינם שופטים מקצועיים. Tzafrir - שיחה 19:21, 9 בנובמבר 2019 (IST)
אכן לא הייתה הפרדת רשויות, אבל אלו שלא שפטו את היתום היו המנהיגים בשבתם כשופטים, ולכן ההקבלה המודרנית אמורה להיות לשופטים.david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 19:27, 9 בנובמבר 2019 (IST)

קוורה[עריכת קוד מקור]

שלום,

אתר קוורה עומד לפתוח גרסה עברית.

אם מישהו מעוניין לנסות אותו כבר עכשיו, שלחו לי בדוא״ל את כתובת הדוא״ל שלכם, ואשלח לכם הזמנה.

יש לי שמונה הזמנות, אז כל הקודם זוכה :) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:19, 3 בנובמבר 2019 (IST)

יש מיליון גירסאות עבריות לזה. רובן משמשות ככר נבחר למציאוֹת עבור עמודים פרודיים בפייסבוק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 12:45, 4 בנובמבר 2019 (IST)

כמה עורכים יש בכל מדינה[עריכת קוד מקור]

מדינה 5–99 עריכות 100 או יותר עריכות
אוסטרליה 1–10
אוסטריה 1–10
ברזיל 1–10
קנדה 1–10 1–10
קפריסין 1–10
חוף השנהב 1–10
צרפת 1–10
גרמניה 11–20 1–10
יוון 1–10
הונגריה 1–10
אירלנד 1–10 1–10
ישראל 1471–1480 201–210
איטליה 1–10
ליטא 1–10
מקסיקו 1–10 1–10
מונגוליה 1–10
מרוקו 1–10
הולנד 1–10
נורבגיה 1–10
פולין 1–10
רומניה 1–10
סרביה 1–10
ספרד 1–10 1–10
שווייץ 1–10
אוקראינה 1–10
בריטניה 1–10 1–10
ארצות הברית 11–20 1–10
שאר העולם 1–10 1–10

היי. הצוות האנליטי של הקרן פרסם היום נתונים על מספר אנשים שערכו בוויקיפדיות שונות מדי חודש החל מינואר בשנה שעברה. הוצאתי את הנתונים עלינו באוקטובר השנה והפכתי למעט יותר ויזואליים. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:27, 7 בנובמבר 2019 (IST)

לא הבנתי. אנחנו הוויקיפדיה הכי פעילה?david7031שיחה • י' בחשוון ה'תש"ף • 21:49, 7 בנובמבר 2019 (IST)
לא. כאמור, זאת התפלגות של עורכי ויקיפדיה העברית, בלבד, שעורכים ממדינות שונות. ברור שהכי הרבה אנשים באים מכאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:51, 7 בנובמבר 2019 (IST)
יש איפשהוא נתונים כאלו גם לגבי צופים?david7031שיחה • י' בחשוון ה'תש"ף • 22:09, 7 בנובמבר 2019 (IST)
אני חושב שראיתי פעם, אבל לא זוכר. נסה אולי את אמיר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:07, 7 בנובמבר 2019 (IST)
מצד אחד, זה מעניין. מצד שני, לא ברור אם מדובר בעורכים רשומים בלבד, אלמונים בלבד, או גם וגם. מצד שלישי, בעיקר בגלל המספרים הקטנים, יש כאן אלמנט של outing, לא? בעיקר כשרואים "1-10" עורכים עם 100+ עריכות ממקום כמו סרי לנקה, אפשר לחשוב שבעצם מדובר על עורך יחיד, ואז אפשר לגלות (או לנחש ניחוש די טוב) מי זו העורכת הזו: בסך הכל יש מספר לא ענק של עורכים עם 100+ עריכות. עקרונית, לאף אחד חוץ מאשר לבודקים לא אמורה להיות גישה לנתונים הללו (כלומר תשובה לשאלה "מאיזה ארץ העורך פועל") כשמדובר בעורכים רשומים. להודות על האמת, פרסום נתונים כאלו נראה לי פרצה לא רצויה, ופגיעה אפשרית בפרטיות, אלא אם כן הנתונים מתייחסים לאלמונים בלבד - לא בגלל ש"זה בסדר" לפגוע בפרטיות של עורך אלמוני, אלא משום שעורכים אלמונים עובדים תחת IP חשוף ממילא, ולא קשה למפות כתובת IP למדינה. כרגע יש דיבור בקרן על סתימת הפרצה הזו: הפרטים המדויקים לא נהירים לי, אבל בגדול, מדובר על החלפת כתובת ה-IP ברישומים הגלוים כמו "שינויים אחרונים" או "גרסאות קודמות", במחרוזת ייחודית לכתובת הזו, כך שעדיין יהיה אפשרי למצוא את שאר התרומות של אותו עורך, לחסום אותו, או לתקשר אתו דרך דף השיחה, אבל אי אפשר יהיה לעשות, למשל, whois מדף התרומות, או למצוא מאיזה ארץ הוא או היא פועלים, כלומר ביד שמאל הקרן פועלת (או לפחות אומרת שהיא פועלת) לשיפור הפרטיות,גם של אלמונים, וביד ימין היא פועלת להפרתה, כולל לרשומים. קיפודנחש 18:55, 8 בנובמבר 2019 (IST)
בטבלה רואים כי ממרוקו יש לפחות עורך אחד שעשה יותר מ-100 עריכות באוקטובר בוויקי העברית... אגסי - שיחה 01:21, 9 בנובמבר 2019 (IST)

העתקה מוויקיפדיה ללא ייחוס[עריכת קוד מקור]

וייצמן אדריכלות והנדסה (לא אדריכל) העתיק לאתר שלו את ערך אדריכלות מוויקיפדיה ללא מתן ייחוס, והפר את תנאי הרישיון. דוריאןDGW – Talk 15:53, 8 בנובמבר 2019 (IST)

אני מניח שכבר פנית אליו ביקשת ממנו יפה לתקן את המעוות לפני שהכרז על כך קבל עם ועדה. מה הייתה תשובתו? (יש לנו דף עם הדרכה על דרכי הפעולה במקרים כאלו?) Tzafrir - שיחה 16:56, 8 בנובמבר 2019 (IST)
כאן אפשר למצוא כמה תשובות. דוריאןDGW – Talk 19:11, 8 בנובמבר 2019 (IST)

תג מחיר[עריכת קוד מקור]

עד כמה שהבנתי עיקר הבעיה היא שיותר ויתר כותבים סוג ג משלמים להוצאות כדי שיוציאו את הספרים שלהם.david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 22:28, 9 בנובמבר 2019 (IST)
עד כמה שידוע לי זו הפעם הראשונה שמנכ"ליות של הוצאת ספרים יוקרתיות (עם עובד והקיבוץ המאוחד) מודות שהן גובות תשלום מהמחברים וזו נדמה לי הפעם הראשונה שסופרים שהוציאו בהוצאות כאלה מודים בכך ומתראיינים על כך; עיקר הכתבה עוסק בכך שבגלל מצבן הכספים הקשה של הוצאות הספרים הטובות הן גובות כסף מהמחברים, תופעה שלא הייתה קיימת בעבר; david7031, מה שציינת, הוא כנראה נכון, אבל אינו העיקר בכתבה. צחי לרנר - שיחה 09:28, 10 בנובמבר 2019 (IST)
רוצים לכתוב ולפרסם ואין לכם כסף לשלם למו"ל? דעו שבוויקיפדיה הכתיבה חופשית, ושירותי עריכה, הגהה ועיצוב ניתנים חינם (מה שלא בטוח שתקבלו אצל המו"ל, גם תמורת תשלום). דוד שי - שיחה 09:54, 10 בנובמבר 2019 (IST)
דוד שי אבל ההבדל הקטן/גדול הוא שבוויקיפדיה אין קרדיט לכותבים בראש הערך (דבר שבכתיבת ספר אנשים יכולים להתגאות בו ולהשוויץ בפני כל חבריהם וקרוביהם), כל אחד יכול לערוך את הערך ואם אדם מוציא ספר הוא חולם להיות עמוס עוז או אתגר קרת ולזכות לתהילת עולם; על מה אדם יחלום אם יכתוב בוויקיפדיה ? צחי לרנר - שיחה 10:08, 10 בנובמבר 2019 (IST)
אם אתה כותב סוג ג, גם הרבה כסף לא ישאיר אותך בוויקיפדיה.david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 15:17, 10 בנובמבר 2019 (IST)
ועדיין, יש סופרים מסויימים, ע"ע עמוס עוז, מאיר שלו ואחרים, שההוצאות משלמות להם כדי שיוציאו הספר אצלן. אז פשוט כדאי לשאוף גבוה... Tmima5 - שיחה 18:51, 10 בנובמבר 2019 (IST)
לא יודע מה עמוס עוז יעשה בגן עדן עם הכסף שצבר, אבל היורשים שלו יכולים להיהנות ממנו. החבר'ה האלה מרוויחים גם ממכירות התרגומים, ומהרצאות, לעוז, כמו להרבה סופרים נחשבים הייתה משכורת של פרופסור מבן גוריון. צחי לרנר - שיחה 19:26, 12 בנובמבר 2019 (IST)

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים - תזכורת[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

שלום לכל החברים!

חלף כמעט חודש, ואנו מזכירים לכם שכולכם מוזמנים להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים!

תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית שטרם נכתבו, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
סייעו לנו להרחיב את וויקיפדיה העברית בערכים מעולים!

לאחר סיום התחרות, יעניק צוות השופטים את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

  • פרס ראשון: 3,000 ש"ח
  • פרס שני: 2,000 ש"ח
  • פרס שלישי: 1,500 ש"ח

התחרות התחילה ב- 13 באוקטובר 2019, תסתיים ב-13בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.

שני עדכונים:

  • לתחרות נוסף מסלול עצמאי, שאינו מגביל יצירת ערכים רק לכאלה שנמצאים ברשימות, אך מחייב חשיבות אנציקלופדית והתאמה למושג אתר מורשת.
  • הוסרה מגבלת כמות למספר ערכים שיכול לשלוח משתתף לתחרות.

בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g


עדכון: לאור שאלות של משתתפים, ובהסכמת השופטים, נוספה אפשרות לשדרג קצרמרים/ערכים קיימים, בתוכן העונה על ההגדרות המופיעות בערך אתר מורשת, ושיש לו חשיבות אנציקלופדית. יש לרשום את הערך ששודרג ברשימה המיוחדת לכך, במסלול העצמאי ולהוסיף בראש הקטע שנוסף את התבנית של המיזם. בהצלחה! ‏Ovedcשיחה 13:35, 6 בנובמבר 2019 (IST)

מי זה אדם?[עריכת קוד מקור]

"האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום." מה הכוונה "האדם"?--שלום1234321אפצישיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף 14:23, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אם הערך לא ברור, אפשר לשאול בשיחה:אדם. Tzafrir - שיחה 15:21, 11 בנובמבר 2019 (IST)
ואפשר גם פשוט לערוך משפטים לא מוצלחים בלי לשאול. Ronam20 - שיחה 15:36, 11 בנובמבר 2019 (IST)
האנושות. אבל הכתיבה הזו, מנקודת מבט "על-גלקטית אובייקטיבית" היא פשוט פארסה. עוזי ו. - שיחה 18:,, 11 בנובמבר 2019 (IST)
האם יש כאן מישהו שלא מחשיב את עצמו לתבוני? קריצה. או שמא הבעייה היא עם "היחיד"? במקרה זה אשמח אם מישהו ממין ביולוגי אחר יקום וימחה. H. sapiens - שיחה 19:03, 11 בנובמבר 2019 (IST)
בעקבות דברים אלו קם אדם (אני מניח) ושינה את המשפט ל"האדם נחשב כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום." אני מציע מונח חדש בויקיפדיה (בהנחה שלא הקדימו אותי): "חמקמשפט" על משקל "חמקמילה". כמו כן אני מציע את המשפט החדש כדוגמה המאלפת ביותר המוכרת לי לחמקמשפט בויקיפדיה. המשמעות האמיתית שלו היא כמובן: "האדם נחשב ע"י האדם כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לאדם ביקום". אגב, גם המילה "לנו" הוכנסה למשפט הזה בעבר בלחץ של אדם (אני מניח) אחר. קודם היה כתוב שם "לו". H. sapiens - שיחה 19:56, 11 בנובמבר 2019 (IST)
אין שום צורך בהבהרה "ע"י האדם". כל האנציקלופדיה מבוססת על ידע אנושי. אם המילה "נחשב" בעייתית, אפשר להסיר את ההסתייגות ולכתוב בפשטות "האדם הוא המין התבוני היחיד בכדור הארץ והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום". בן עדריאלשיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף 21:53, 11 בנובמבר 2019 (IST)
ואם אין צורך בהבהרה, אז אסור לכתוב אותה באנציקלופדיה? הערך אדם מטבעו מלא בקביעות שברורות לכל (היינו, לכל בני האדם), ועדיין, הערך אדם באנציקלופדיה הוא בדיוק המקום שבו צריך לכתוב אותן במפורש. במהלך העבודה הממושכת על הערך (ממצב ירוד מאוד לערך מומלץ) גיליתי שיש כל-מיני סוגים של קביעות "ברורות לכל", שההבדל ביניהם לעיתים קרובות לא ברור בכלל. למשל, לקביעה "האדם הוא המין התבוני היחיד בכדור הארץ והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום" לא הצלחתי למצוא מקור מדעי בר-סמכא. זוהי בעצם קביעה מעגלית מכיוון שאין הבנה מדעית ברורה מהי "תבוניות" (בתחומים של מדעי המחשב אפילו יש על כך מחלוקת לא פשוטה) ובפועל פירושה "רמת הבנה שאופיינית לבני אדם, אבל לא למינים ביולוגיים אחרים שמוכרים בכדור הארץ במשך עשרות אלפי השנים האחרונות לפי הבדיקות המדעיות המעודכנות ביותר, ולא לאלגוריתמים הממוחשבים שיש בטכנולוגיה הכי חדישה כרגע". לכן החלטתי שפשוט אכתוב כל קביעה באופן המבוסס, המדוייק, הנייטרלי והאנציקלופדי ביותר, בלי להניח מה ברור או לא ברור לקוראים כאלו ואחרים. H. sapiens - שיחה 07:57, 12 בנובמבר 2019 (IST)
הערה קטנה מצדי: בלי קשר לכל הדיון המעניין, קצת קשה לי עם המילה "לנו" במשפט הזה. מי הם ה"לנו" הללו? עורכי ויקיפדיה? בני האדם? ברית נאט"ו? אני הייתי מנסח "האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, וכמין התבוני היחיד המוכר ביקום", בלי "לנו". בין כה וכה נאמר בראש המשפט "האדם מחשיב את עצמו...", כך שברור שזה מוסב גם על סוף המשפט: "האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד המוכר ביקום". אם יקום איזה כירופרקט אלמוני ויכעס על חוסר האובייקטיביות, הפנו אותו אלי... אביתר ג'שיחה • 12:32, 12 בנובמבר 2019 (IST)
רק עכשיו שמתי לב למשחק המילים שיצרתי בלי משים: "...המוכר ביקום. אם יקום...". Face-smile.svg אביתר ג'שיחה • 12:35, 12 בנובמבר 2019 (IST)
ויקיפדיה מלאה במשפטים שמכילים את המילה "נחשב". כל הניסוחים בוויקיפדיה אמורים ברמת העיקרון להיות מנקודת המבט של האנושות, ולא של נייטרליות מוחלטת. על כן הניסוח העדיף בעיני הוא "האדם נחשב למין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר ביקום" (למרות שכדור הארץ נכלל ביקום אז למעשה חצי מהמשפט מיותר).
ובכלל, כל הדיון הזה מתאים יותר לדף השיחה של אדם. מיכאל.צבאןשיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 14:56, 12 בנובמבר 2019 (IST)
עקרון שכל הניסוחים בוויקיפדיה אמורים להיות מנקודת המבט של האנושות עוד לא ראיתי בוויקיפדיה, לפחות לא באופן מפורש. דווקא כן ראיתי באופן מפורש טענה ש"נחשב ל..." הוא חמקמילה, ואני אכן מנסה להימנע מהניסוח הזה, אלא כאשר ברור מי הם המחשיבים, ושהם סמכות בנושא. כסמכות בנושא הנוכחי הייתי מחשיב את אנשי נאס"א למשל, שהשקיעו מחשבה, כסף ובייחוד מסה מסלולית בתקליט הזהב של וויאג'ר, למרות שידעו היטב שסיכוייו להימצא ע"י חוצן תבוני כלשהו קרובים מאוד לאפס. מן הסתם הם היו מוכנים להשקיע הרבה הרבה פחות בהקלדת כמה תווים לצורך הבהרה בויקיפדיה (אם חוצנים תבוניים קיימים אז הם מכירים את עצמם). אבל אולי דעת נאס"א לא "נחשבת"? או שאנשי נאס"א הם לא בני-אדם? H. sapiens - שיחה 17:32, 12 בנובמבר 2019 (IST)
למי אתה חושב שהכוונה כשכתוב "נחשב"? לישות על אוניברסלית יודעת כל? מיכאל.צבאןשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 20:28, 12 בנובמבר 2019 (IST)
אז זהו, שלא ברור למי הכוונה. אני מסכים אתך שבדרך-כלל מדובר במישהו שהוא אדם (אני לא בטוח במקרה של קביעות הלכתיות, למשל בשחיטה (הלכה): "בעל חיים שלא נשחט כהלכה, נחשב לנבלה"). אבל משפט שעוסק באפשרות של תבוניות שאיננה אדם הוא כמובן יוצא מן הכלל הזה, ולכן בדיוק במשפט כזה חשוב להימנע מהביטוי. H. sapiens - שיחה 11:32, 13 בנובמבר 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── א. היה כתוב: "ובכך נחשב למין מהנדס סביבה. היחיד על פני כדור הארץ." ממש לא. ב. קראתם את הערך אינטליגנציה בבעלי חיים?--שלום1234321אפצישיחה • כ"ו בחשוון ה'תש"ף 10:34, 24 בנובמבר 2019 (IST)

האם מותר לשמוח כאן[עריכת קוד מקור]

על כך שחסכנו ללאה צמל עבודה? יום נעים, אביתר ג'שיחה • 12:39, 12 בנובמבר 2019 (IST)

זה נחשב יום נעים עבורך כשהמדינה מופגזת ומשותקת? זה משמח אותך? Liad Malone - שיחה 13:15, 12 בנובמבר 2019 (IST)
הוא שמח במחצית הכוס המלאה. Ronam20 - שיחה 13:22, 12 בנובמבר 2019 (IST)
שמחה דוחה ביותר. אין שום שמחה בכך שאנו נאלצים לחיות על חרבנו. דוד שי - שיחה 19:49, 12 בנובמבר 2019 (IST)
רק שמחה על שיש מנוול אחד פחות בעולם. זו טיפה בים אומנם, אבל אם זה הציל חיים אפילו של אדם אחד חף מפשע, יש בהחלט על מה לשמוח (וכזכור החיסולים של יאסין ורנטיסי, היו אפקטיביים ביותר). Ronam20 - שיחה 19:54, 12 בנובמבר 2019 (IST)
לא ידוע לי על אף אחת מ-170 הרקטות ששוגרו לעבר ישראל עד עתה, שהצליחה להציל חיים. אבל כן שמעתי אשה שביתה נפגע ומאד היה חשוב לה לספר לעם ישראל שתמונות הרבנים על הקיר נותרו תלויות במקומן. גם זה סוג של שמחה. Liad Malone - שיחה 20:34, 12 בנובמבר 2019 (IST)
הצלת החיים נבחנת לאורך זמן כמובן. ברור שהשמחה המדוברת צריכה להיות שמחה זהירה. אפשר רק לקוות שהפעם כמו במקרים רבים אחרים של סיכולים ממוקדים נראה תוצאות חיוביות. Ronam20 - שיחה 20:49, 12 בנובמבר 2019 (IST)
לרוצה להעמיק ופחות ללגלג אבי84 - שיחה 22:20, 12 בנובמבר 2019 (IST)

באבוד רשעים רנה. דגש חזק - שיחה 00:30, 13 בנובמבר 2019 (IST)

מה יש אתכם? אין לכם נימוק סביר אז אתם מנסים את שיטת מצליח? (ובלי קשר: למי שתמה מה הקשר של המסמך שאלו קישר אבי84 לכאן: הוא לא קשור לדיון). Tzafrir - שיחה 07:18, 13 בנובמבר 2019 (IST)
(הקישור של אבי מתייחס להערה של Liadmalone ולא לנושא הראשי) Ronam20 - שיחה 08:52, 13 בנובמבר 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── הפרק הזה מתחיל עם התייחסות לחיסכון - בינתיים המשק הישראלי הפסיד מאות מיליוני שקלים, סכום גבוה מהסכום עליו נאבקים כל שנה עבור סל התרופות. להפסד הכספי יש מחיר בחיי אדם, פחות כסף לתרופות, פחות כסף לשיפור התעבורה בכבישים, פחות כסף לאמצעי מיגון, אבל מה זה חשוב, העיקר שבאבוד רשעים רנה... ומיהו רשע? משום מה יש לי תחושה שברצועת עזה אנחנו מוגדרים כרשעים וחיסולים רק מחזקים דעה זו. כמה טוב להזדהות עם ההמון, ההמון השמח לשפיכות דמים, אם על ידי חיסול "כירורגי" הכולל בני משפחה ואם על ידי עשיית לינץ' בחיילים ברמאללה, ההמון יוצא בצהלות שמחה וקצרי ראות מזדהים איתו. בברכה. ליש - שיחה 07:43, 13 בנובמבר 2019 (IST)

אותו רשע הוא אדם שזמם להרוג כמה שיותר אזרחים ישראלים חפים מכל פשע, יהיו אלה ילדים, תינוקות, זקנים או נערים. טוב שעבר מן העולם. על מה אתה מתלונן? שביטחון עולה כסף ? שלחימה בראשי הטרור האסלאמי היא אתגר יקר? אף אחד כאן לא שמח על הכסף שאבד ולא על ״החיים על החרב״. שמחים על הטוב, על חלאת אדם שלא יהרוג עוד אנשים טובים, לא שמחים על המחיר הנלווה. עדיפים היו חיים אידאלים שבהם אין טרור ואין רשע ואין צורך להשקיע כסף ולסכן חיים כדי להילחם בהם. Ronam20 - שיחה 08:52, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ההפסד, שנגרם משיתוק המשק, אינו השקעה בביטחון, זה לא עלות הביטחון, זו פניקה מיותרת שמניעיה אחרים. מי חף מפשע ומי זומם, תלוי בנקודת השקפה - כמו שאתה בטוח שמדובר בשטן צמא דם, כך בטוחים האויבים שלנו שזה תיאור התואם את אנשי הצבא שלנו - מה כבר ההבדל ביניהם. ההבדל הוא שאלה שלהם ואלה שלנו, אז "הם" שטנים ושלנו גיבורים. חוסר היכולת להביט על המצב גם דרך עיני האויב, מהווה מכשול גדול בתכנון המאבק והסיכוי לניצחון. עשיית דמוניזציה של האויב, אינה משרתת את המטרה ועלולה לגרום לשיקולים אמוציונליים במקום שיקולים תבוניים. בברכה. ליש - שיחה 09:08, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אולי זו פניקה ואולי לא היה צריך להשבית את המשק. זו החלטה שלגורמי הביטחון שאולי טעו ואולי לא. אדרבה תסתכל דרך עיני האויבים המבקשים את נפשך, דע את האויב כמו שאומרים. אבל בסוף תצטרך להכריע אם אתה רוצה לתת לטרור האסלאמי הרצחני להשתולל ולהרוג את יקיריך על מזבח הג׳יהאד, או שאתה מעדיף להילחם בו. Ronam20 - שיחה 09:18, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אני חייב לציין ששכנעת אותי. הכסף הרב שאנו משקיעים בביטחון מבוזבז. צריך לפרק את הצבא ולהשקיע את הכסף בחינוך וכבישים. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 11:16, 13 בנובמבר 2019 (IST)

משתמש:אביתרג: אני ראיתי באינטרנט את הסרט לאה צמל, עורכת דין. אני מסתייג מחלק מהבחירות המוסריות שהיא עושה. יחד עם זאת מצאתי שהיא אשה מרשימה ושהיא עושה את עבודתה המשפטית למען לקוחותיה על הצד היותר טוב. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:28, 13 בנובמבר 2019 (IST)

אני לא צריך להכריע בסוף, אני הכרעתי כבר בהתחלה, כשהתגייסתי לצה"ל ולחמתי בכל החזיתות, מהתעלה ועד אגם קרעון ובירות. גם ילדי שרתו בצבא וכעת עומדת להתגייס נכדתי - מתלהמים רבים שומרים מרחק מלשכת הגיוס או שמשרתים חלקית ולבנות לא נותנים להתגייס. מי שמכיר את טעם המלחמה לא שש אליה, הולך אליה באין ברירה, לכן אני מסתייג מדיבורים על שמחה בפול אויבך, אני מעדיף לפעול להפיכת האויב לידיד או לפחות להפחית ככל האפשר את השנאה. בברכה. ליש - שיחה 10:56, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אז הכרעת. ויפה הכרעת. מסכים אתך שלא צריך לשוש אלי קרב. אבל השמחה בהצלחות שבפעולה המלחמתית ובהשגת יעדים אפילו קטנים וחלקיים, אין בה כל רע. להפך. אני שמחתי על חיסול אל-בגדדי לא מזמן ואני מרוצה גם מחיסול אל-עטא עכשיו. טוב שיש לוחמים שפועלים נגד הטרור האסלאמי. המחשבות על הפיכת האויב לידיד הן לצערי חלומות באספמיה כשמדובר במוסלמים פונדמנטליסטים מדאעש, אל-קעידה, הג׳יהאד האסלאמי ודומיהם, שלא מוכנים לקבל ישות לא מוסלמית בשטחים שכבש מוחמד בשעתו. Ronam20 - שיחה 11:30, 13 בנובמבר 2019 (IST)
"חלומות באספמיה"? כשהייתי בשירות סדיר, האויבים העיקריים שלי היו צבא מצרים וצבא סוריה (לא להתרגש, נלחמתי בהם מרמת גן). כידוע, מצרים חדלה להיות אויב לפני שנים רבות, בזכות מי שחלם והתגשם לו החלום. מדרום לבית הקברות בחולון יש שטח שומם שגודלו כקילומטר מרובע, ולידו שלט "שמור לבית הקברות הצבאי". יש רק סיבה אחת ששטח זה נותר שומם, ולא התמלא בקברי חיילים, והיא הסכם השלום עם מצרים. נכון שהשלום קר, וכף רגלי לא דרכה במצרים (בלבי הם עדיין אויב), אבל עדיף שלום קר על מלחמה חמה. כדאי להמשיך לחלום. דוד שי - שיחה 20:01, 13 בנובמבר 2019 (IST)
מצרים, מדינת ענק על סף קריסה כלכלית מידית לאורך שנים עם צבא מודרני, תנועת האחים המוסלמים האנטי יהודית המושרשת עמוק ואוכלוסיה העוינת את ישראל, לא חדלה להיות איום שיש ליחד לו קשב מיוחד. המתאר הראשי שאליו צבא מצרים מתכונן ומתכנן ומצטייד ומתאמן הוא מלחמה בישראל. לא רק צוללות: מצרים קונה נשק בטירוף ומתכוננת למלחמה, עשרה נמלים חדשים במצרים - ראו הערותיו של משתמש:קודקוד צהוב בסיום
סאדאת לא היה פונדמנטליסט אסלאמי. זה הבדל משמעותי. ייתכן שבעקבות תהליכים עולמיים ארוכי טווח הטרור האסלאמי הפנאטי יכול להיעלם (אפשר גם להפליג לאספמיה כידוע). אבל זה לא משהו שנראה לעין. Ronam20 - שיחה 20:14, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ראוי ונכון לחלום על שלום. לעיתים החלומות האלו מתגשמים, כמו במצרים ובירדן. אה, עוד משהו שאולי הוביל שם לשלום - המהלומה שהם ספגו לפני כן. בברכה, גיברס - שיחה 20:18, 13 בנובמבר 2019 (IST)
מעניין שאתה זוכר את המהלומה שהם ספגו, ולא את המהלומה שישראל ספגה - 2,656 הרוגים במלחמת יום הכיפורים, יהא זכרם ברוך. דוד שי - שיחה 20:58, 14 בנובמבר 2019 (IST)
אני גם זוכר את המספר הכמעט זהה של ההרוגים הישראלים בעקבות הסכמי אוסלו. מה לעשות, במלחמה יש הרוגים, חשוב להגיע להסכם מעמדת ניצחון. בברכה, גיברס - שיחה 21:09, 14 בנובמבר 2019 (IST)
לא רק ההרוגים, גם הטילים והשבתת המשק היו צפויים מראש בעת הסכמי אוסלו וההתנתקות. כזכור, רבין לגלג על זה, ללמדכם שגם ראשי ממשלה ורמטכ"לים יכולים להיות שבויים בקונספציה. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תש"ף • 21:40, 14 בנובמבר 2019 (IST)
נדייק, שהרי זו אנציקלופדיה: רבין לא זכה ללגלג על תוצאות ההתנתקות, משום שרוצח שהקפיד על תרי"ב מצוות מנע זאת ממנו 11 שנים קודם לכן. דוד שי - שיחה 22:27, 14 בנובמבר 2019 (IST)
לגלג כמובן על הטילים (והמשך דבריך אינו רלוונטי). ההתנתקות הייתה השלב הצפוי הבא אחרי מסירת השטח לאש"ף. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תש"ף • 12:14, 15 בנובמבר 2019 (IST)
גיברס - כעורכים של אנציקלופדיה צריך לדייק ולא לזרוק סתם מספרים לא מבוססים. הטענה שלך לעיל על "מספר הכמעט זהה של ההרוגים הישראלים בעקבות הסכמי אוסלו" לחלוטין לא נכונה. למשל, לפי הקישור הבא [3] שמגיע ממישהו בעל אג'נדה דומה לשלך (ולכן אני מפקפק בנתונים שלו) נהרגו 1,426 אזרחים יהודים אחרי הסכמי אוסלו. הרבה הרבה פחות מאשר במלחמות ישראל. זה לא מכובד להפיץ כאן שקרים. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 15 בנובמבר 2019 (IST)
המספר במקור שציינת הוא עד 2006, מאז עברו אי אלו שנים ונוספו עוד כמה וכמה קורבנות אוסלו, אבל בכל מקרה ברור שגיברס הגזים בגדול. (אם כי לא נראה לי שמלכתחילה הוא התכוון להשוואה מספרית כפשוטה). Ronam20 - שיחה 18:48, 16 בנובמבר 2019 (IST)
הוא לא השווה לכלל מלחמות ישראל, רק למלחמת יום הכיפורים, והפער אינו כה גדול. חוץ מזה אני מבין שלדעת גבי יש לפקפק רק בנתונים של מי שהאג'נדה שלהם שונה משלו. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 20:31, 16 בנובמבר 2019 (IST)
היחס הוא כמעט פי שתיים, אבל "הפער אינו כה גדול". יחי הדיוק האנציקלופדי. -- ‏גבי‏ • שיח 21:25, 16 בנובמבר 2019 (IST)
נו, אולי דייקן מדופלם שכמוך לא רק נאה ידרוש אלא גם נאה יקיים אפילו בעצמו וייתן מספר מדויק, כמה נרצחו מהסכמי אוסלו ועד היום, ואז יוכל גם להגיע ליחס מדויק יותר מ"כמעט פי שתיים". נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 21:39, 16 בנובמבר 2019 (IST)
לדעתי מי שטוען שיש "מספר כמעט זהה של הרוגים" חובת ההוכחה חלה עליו. בכל מקרה, חשוב להוסיף הערכה של עשרות אלפי חיי אדם שניצלו הודות לתיאום הבטחוני שהחל עם הסכמי אוסלו. -- ‏גבי‏ • שיח 22:10, 16 בנובמבר 2019 (IST)
התכוונת בטח להערכה של עשרות מיליוני חיי אדם שניצלו הודות לתיאום עם גדודי הפת"ח. Ronam20 - שיחה 22:12, 16 בנובמבר 2019 (IST)
וכמו שכבר נאמר כאן, "יחי הדיוק האנציקלופדי", שמחזיק מעמד עד שהדברים מתחילים קצת להסתבך. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 22:20, 16 בנובמבר 2019 (IST)
הלהג שלכם גורם למשפט הדמגוגי "מספר כמעט זהה של הרוגים" להיראות כנתון אמין, ואתם מנצלים את הבמה הזו במצח נחושה להפצת מידע כוזב. המספרים שניתנו לעיל הם 1,426 מול 2,656, פשוט מאד. הפתגם "אם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא הופך לאמת" לא עובד כאן. -- ‏גבי‏ • שיח 22:32, 16 בנובמבר 2019 (IST)
כבר השיבו לך, והתעלמת להאשים אחרים במקום לענות לעניין. מי באמת "נתן לעיל" את המספר החלקי 1,426? נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 22:41, 16 בנובמבר 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── היתרון הגדול של הסכמי אוסלו וההתנתקות הוא שהימין חש שהם נותנים לו פטור מלא מאחריות למה שקורה במדינה, מאז ועד עולם - כל ההרוגים מאז הם רק בגלל הסכמי אוסלו וההתנתקות, כאילו שעד הסכמי אוסלו לא נהרג איש בפיגוע, וכאילו עד ההתנתקות לא נהרגו חיילים ואזרחים ברצועת עזה. עשר שנים שהליכוד בשלטון, אבל ראש הממשלה אינו אחראי למאומה, זה הכל אוסלו - השוחד אוסלו, הצוללות למצרים אוסלו, הסיגרים אוסלו, השחיתות שאין כדוגמתה אוסלו, הגזענות אוסלו. נתניהו - זך וטהור כתינוק בן יומו. דוד שי - שיחה 10:10, 17 בנובמבר 2019 (IST)

שוב דייקנות מופתית. אין ספק, דייקת לחלוטין בכל מילה, לא מצאתי אף איש קש בכל התגובה שלך. הכול ציטוטים מדויקים. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 10:18, 17 בנובמבר 2019 (IST)
האמת היא שאם תקלף מהדברים של דוד שי את ההתבטאות אנטי-ביבי האופנתית והמופרזת ("שחיתות שאין כדוגמתה" - "שכח" את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה), תמצא את הטענה, שאי אפשר באמת להוכיח שכל ההרוגים האלה היו בעקבות אוסלו, כי אי אפשר לדעת את הדרך שלא נבחרה. וזה נכון. אם מישהו יתעקש לעצום עיניו ולחשוב שאוסלו רק הועיל (ואולי אפילו היציל עשרות אלפי אנשים כדברי גבי), לא תוכל להוכיח אחרת. זה עניין של שכל ישר, שאו שאתה מפעיל אותו או שלא. Ronam20 - שיחה 13:21, 17 בנובמבר 2019 (IST)
מי שירצה יוכל גם להאמין שהחמאס היה מצליח לפתח נשק קטלני אף יותר אילו צה"ל היה ממשיך לשלוט ברצועת עזה. עם זאת, מה שהגבתי אליו היה בנושא מספרים, וזו כבר שאלה עובדתית היסטורית. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 15:26, 17 בנובמבר 2019 (IST)

נחזור לרגע לתחילת הדיון. שמחתם על מותו של בהאא אבו אל-עטא, הרמתם כוס לחיים, עשיתם "מי שברך" לטייס ולכל יתר העושים במלאכה, חילקתם סוכריות. ואז קרתה התקלה בדיר אל-בלח, ושמונה אזרחים נהרגו. שמחתם? הרמתם כוס לחיים? עשיתם "מי שברך"? חילקתם סוכריות? הסכמתם עם ראש ממשלתנו הנערץ שהמבצע היה "ביצוע מושלם"? דוד שי - שיחה 13:26, 17 בנובמבר 2019 (IST)

לא הרמנו כוס לחיים, ולא חילקנו סוכריות. שמחנו על הטוב, התעצבנו על מה שלא טוב ועל שלא היה מושלם. Ronam20 - שיחה 13:30, 17 בנובמבר 2019 (IST)
דוד, ברמה שאתה מדבר עליה אין ביצוע מושלם באף מלחמה. מי שמצפה לאפס נפגעים חפים מפשע משני הצדדים יצטרך למצוא עולם אחר. בנסיבות אלה יש מקום לשמוח על כך שבשני הצדדים היו מעט נפגעים כאלה, זה כלל לא מובן מאליו. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 15:29, 17 בנובמבר 2019 (IST)
אני לא מצפה לביצוע מושלם, רק סבור שאין סיבה לשמחה. כאשר נהרגים שמונה חפים מפשע, מחריד שראש הממשלה מתאר זאת "ביצוע מושלם". דוד שי - שיחה 19:08, 17 בנובמבר 2019 (IST)
שזו תהיה הבעיה. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 20:33, 17 בנובמבר 2019 (IST)
  • נמשיך עם הסכמי השלום ומה שביניהם: מכיוון שאינני מומחה טרור אינני יכול להעריך כמה נפגעים הביא אוסלו לעולם, והאם הם עברו את סך הרוגי המלחמה או (חלילה) עלולים לעבור בעתיד. כן אנסה להתייחס לגופו של עניין: הסכם שלום הוא דבר מבורך, שמיטיב בדרך כלל עם כל הצדדים. אך כדי לגונן על הסכם חודיבייה חשוב לשמור על התנאים שהביאו לחתימתו. ובמילים פשוטות: כדי להפיק את התועלת המרבית מההסכם, חשוב לשמור עליו אפקטיבי, כלומר = שהצד השני ירצה לחתום עליו גם במצבו הנוכחי כיום. ההסכמים עם מצרים ועם ירדן עומדים במבחן הזה, ולכן הם שורדים ומהנים את הצדדים. הסכמי אוסלו לעומתם סיפקו לפלסטינים משהו חשוב מאוד אך לזמן מוגבל. ומשעבר זמנו ונמצץ לשדו - שוב נחמד יותר לפלסטינים לשלוח את בחוריהם לשדות ההרג והקטל, כשעל הדרך גם משפחות "חפות מפשע" נאלצות להיפגע. מה לעשות. (סוגריים לדוד שי: אין סיבה להצטער על מותה של המשפחה האומללה, מקובלנו מהאחים שמעון ולוי שהרגו עיר שלימה, על יושביה וטפה - בגלל התעללות אחד מתושבי העיר באחותם. ומעשה אבות סימן לבנים).
אגב הסכמי שלום: למרות מה שכתבתי כי ההסכם עם ירדן אפקטיבי ומועיל, נוח לו שלא נברא יותר משנברא, שכן עבר הירדן אף היא נחלת אבותינו, נחלת שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה. יבואו בניהם וירשוה, ו"עתידה ארץ ישראל שתתפשט על כל הארצות". אולי כדאי היה למנף את הסירוב להארכת החכרת מובלעת צופר ונהריים למשהו כוללני יותר, עם מבט לטווח הארוך. ("שפיל ואזיל בר אווזא ועינויהי מטייפי").
ובעניין זה ראו מאמר בערוץ 7: "שלא יניחו ממנה מקום". בברכה, גיברס - שיחה 06:16, 18 בנובמבר 2019 (IST)
תודה על הקישור. אכן, אדמת ארץ ישראל נמסרה לזרים והזעקה על אובדן הבעלות לא נסרה בחלל. כאב גדול. במה היטיב הסכם השלום עם ירדן את מצבנו? שקט בגבול ושיתוף פעולה ביטחוני היה גם לפניו. עכשיו לירדנים דריסת רגל בהר הבית, קבלו מאיתנו שטחי מולדת, מקיאים עלינו היכן שרק ניתן בזירה הבינלאומית ומקרינים עלינו את המתחים הפנימיים שלהם. 37.26.147.149 07:55, 1 בדצמבר 2019 (IST)
בעניין שמעון ולוי, אזכיר את דעת יעקב אביהם: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". מוטב שנלמד מיעקב ולא מבניו הסוררים. דוד שי - שיחה 06:33, 18 בנובמבר 2019 (IST)
או מצאצאיהם המשיחיים שנאחזים בסיפורים מיתולוגיים בני אלפי שנים כדי לראות בטעות של צה"ל אירוע חיובי. Liad Malone - שיחה 07:09, 18 בנובמבר 2019 (IST)
אכן, תדע כל אם פלסטינאית, שכשהשכן מעוניין לפגע נגד ישראל ייתכן ותיפגע היא ו/או ילדיה. אוי לרשע ואוי לשכנו. בברכה, גיברס - שיחה 07:13, 18 בנובמבר 2019 (IST)
דוד, אם דעתו של יעקב משנה לך משהו כדאי לצטט אותה במלואה. כולל הנימוק שנתן לזה מלכתחילה: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי", וגם המשך הברכות, המסכם את עמדתו של יעקב: "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". ושם הם הרגו את העיר כולה בכוונה, לא בטעות. נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תש"ף • 15:04, 18 בנובמבר 2019 (IST)

הצבעה על הצבעה[עריכת קוד מקור]

כמה ההצבעה הזאת מוזרה, מאפס עד אינסוף? ההכרעה תתבצע לפי שיטת החציון. ראובן מ. - שיחה 18:44, 13 בנובמבר 2019 (IST)

למה מוזר? Ronam20 - שיחה 19:06, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ראה סעיף 1ב. לא זכורה לי הצבעה עם אינסוף אפשרויות לבחירה (כל מספר שלם חיובי). ראובן מ. - שיחה 19:47, 13 בנובמבר 2019 (IST)
הגדרת משתמש ותיק. דגש חזק - שיחה 19:51, 13 בנובמבר 2019 (IST)
למדתי משהו חדש... ראובן מ. - שיחה 20:45, 13 בנובמבר 2019 (IST)

למה להתרגז כשאפשר לפתור את הבעיה[עריכת קוד מקור]

מפעם לפעם אני מתרגז כשאני נתקל בוויקיפדיה בשפה זרה בערך על אישיות חשובה בתולדות עם ישראל, שאין לו ערך מקביל בוויקיפדיה העברית. כיוון שהערב הייתי עסוק בהתרגזות על עניין אחר, כאשר נתקלתי בערך en:Gerald Estrin לא התרגזתי, אלא תרגמתי אותו לעברית. לפני ימים אחדים תרגמתי בנסיבות דומות מוויקיפדיה הגרמנית את הערך משה מנדלסון (סופר). אם גם אתם רגזניים כמוני, אל תתרגזו - תרגמו. דוד שי - שיחה 22:35, 14 בנובמבר 2019 (IST)

שתי הערות בקשר לערכים אלה:
  • אף שג'רלד אסתרין היה מחלוצי המחשוב בישראל ומדען מחשב יהודי בעל מוניטין עולמי, לא מצאתי באינטרנט העברי שום ידיעה על פטירתו בשנת 2012.
  • משה מנדלסון, שזכה כעת לערך אצלנו, מוזכר באנציקלופדיה העברית בשלוש מילים בלבד, בערך "המבורג". לרוע מזלו שמו מתחיל באות מ"ם, משום שאין לי ספק שאם היה מתחיל באל"ף היה זוכה לערך שם. בכתיבת הערך אני רואה ניצחון של ויקיפדיה העברית על האנציקלופדיה העברית במגרש הביתי שלה. דוד שי - שיחה 07:23, 15 בנובמבר 2019 (IST)
בשולי הדברים, אני רואה שגם לך כואב הנושא של ויקיפדיה העברית vs האנציקלופדיה העברית. ומרשה לעצמי להזכיר את מיזם האנציקלופדיה העברית שלי (ולציין לשבח שני ויקיפדים חרוצים שנרתמו לאחרונה והצטרפו לתורמי מיזם זה: דני ומשה) שבהשלמתו נוכל לראות ציון דרך חשוב בדרך לקביעת מעמדה של ויקיפדיה העברית כאנציקלופדיה העברית האולטימטיבית. ביקורת - שיחה 14:20, 15 בנובמבר 2019 (IST)
למה להתרגז בכלל? עצבנות ויקי? מה שדרוש לנו זה ההיפך, קור רוח. --א 158 - שיחה 19:07, 15 בנובמבר 2019 (IST)
כדי לזכות לקור־רוח יש לעמול... קור־רוח שהושג בלי עמל, אינו נשלט וסופו קיפאון־רוח. ביקורת - שיחה 19:52, 16 בנובמבר 2019 (IST)
דוד שי אני לאחרונה התרגזתי שהערך על ביל קלינטון לא-מקיף ומשפט ההדחה שלו לא מוזכר אפילו לא פעם אחת בודדה. הלוואי והיה לי הזמן לתרגם את הערך. ניב - שיחה 21:22, 17 בנובמבר 2019 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

והנה עוד דוגמה מהיום, לקראת משאל העם ההיסטורי שאולי יהפוך את בוגנוויל למדינה חדשה, גיליתי בהפתעה גמורה שהערך לואי אנטואן דה בוגנוויל אינו קיים אצלנו. ביקורת - שיחה 17:09, 21 בנובמבר 2019 (IST)

מייסד ויקיפדיה הקים רשת חברתית ממוקדת חדשות וללא פרסומות[עריכת קוד מקור]

נשמע מעניין! ניתן לקרוא ב-[4] --‏Yoavd‏ • שיחה 19:40, 15 בנובמבר 2019 (IST)

אני רואה שם רק דף שדורש הרשמה. האם כל התוכן באתר זה הוא למשתתפים בלבד? אם לא: ש למישהו דוגמה לתוכן באתר? Tzafrir - שיחה 01:39, 16 בנובמבר 2019 (IST)
Tzafrir, אני נרשמתי אך כמו עוד 50 אלף איש נתקעתי ברשימת המתנה. לא ברור לי מה התכנים שיש כרגע. Uziel302 - שיחה 23:53, 16 בנובמבר 2019 (IST)
אני אמנם לא יודע איך הרשת הזו תעבוד ומה המודל העסקי שלה, אבל אני מאוד מקווה שהוא לא הולך להשתמש בכסף של וויקיפידה בשביל הרשת. אנשים שתורמים למאגר הידע הגדול בעולם, לא בהכרח ירצו לתרום מכספם לרשת חברתית, מושקעת ככל שתהיה. מיכאל.צבאןשיחה • כ' בחשוון ה'תש"ף • 22:06, 17 בנובמבר 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── עוקבים אחרי הרשת? תוכלו להוסיף את המידע שבידכם לטיוטה הקלילה טיוטה:WikiTribune Social בברכה בן-ימין - שיחה 22:24, 17 בנובמבר 2019 (IST)

מיכאל.צבאן - המודל הוא תרומות, ואין כל קשר למיזמי ויקימדיה השונים. מיזם נפרד שבמקרה עומד בראשו האדם שייסד את ויקיפדיה. דב ט. - שיחה 00:08, 18 בנובמבר 2019 (IST)

משרדי המועצה בוונציה הוצפו, דקות אחרי שדחתה תוכנית למאבק בשינויי האקלים[עריכת קוד מקור]

קרה למישהו?[עריכת קוד מקור]

באתי היום לעדכן ערך מסוים אחרי שנתקלתי בחומר עליו, אבל ראיתי שמישהו עדכן כבר לפני שלושה חודשים. התלהבתי מהניסוח שלו, אז פתחתי את הגרסאות האחרונות כדי לומר לו תודה. להפתעתי ראיתי שאני זה שעדכנתי את הערך, לפני שלושה חודשים. אני המוזר היחיד שזה קרה לו? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:10, 18 בנובמבר 2019 (IST)

קרה לי פעמים אחדות מחוץ לוויקיפדיה, שקראתי מאמר והתלהבתי מחדות הניסוח שלו, עד שהבנתי שהוא מועתק ממאמר שלי. כנראה את עצמי אני אוהב יותר מכל. דוד שי - שיחה 06:29, 18 בנובמבר 2019 (IST)
קרה לי יותר מפעם אחת.david7031שיחה • כ' בחשוון ה'תש"ף • 13:57, 18 בנובמבר 2019 (IST)
קרה שהגעתי באקראי לערך ונהניתי מקריאתו - וגיליתי שאני כתבתי אותו לפני 10 שנים.שלומית קדם - שיחה 17:34, 21 בנובמבר 2019 (IST)

האסטרונאוטית כריסטינה קוק ערכה את ויקיפדיה מהחלל[עריכת קוד מקור]

אתמול, האסטרונאוטית כריסטינה קוק ערכה את ויקיפדיה מהחלל. אני גם התלהבתי מדף המשתמש עם תיבות המשתמש שיצרו לה. אמא של גולן - שיחה 06:17, 18 בנובמבר 2019 (IST)

המקור לדברים בטוויטר של ויקיפדיה. אגב, לנו לויקיפדיה שלנו אין עמוד פייסבוק/טוויטר פעיל? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 06:40, 18 בנובמבר 2019 (IST)
כל עוד אין השחתות מהחלל זה בסדר. יש חשבון טוויטר "ויקיפדיה העברית". אפשר להכניס את הידיעה לתבנית:חדשות ואקטואליה שבעמוד הראשי. אגסי - שיחה 09:38, 18 בנובמבר 2019 (IST)

חזרה לעריכה בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

לאחר מספר חודשים שלא ערכתי בויקי, אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי שוב, בקצרה, כיצד לערוך שוב. ברור שאם ערכתי את מרבית הערך של יוטיוב, אזי לא שכחתי... אבל קצת כן. תודה! יואל שחק. - שיחה 16:23, 18 בנובמבר 2019 (IST) .

אני מציע שתתחיל לערוך וכשתיתקל בבעיה קונקרטית תפנה לעזרה באחד מהמקומות המיועדים לכך, למשל ויקיפדיה:עזרה. ואם לא תמצא אז פנה לאחד המשתמשים הוותיקים, או אפילו כאן, ויפנו אותך. 2.53.51.27 09:35, 20 בנובמבר 2019 (IST)
והמומלץ ביותר, שתרענן את זכרונך באמצעות הלומדה. Tmima5 - שיחה 11:26, 21 בנובמבר 2019 (IST)

ברני סנדרס - מרשים, למה אין כזה פירוט על פוליטיקאים ישראלים בוויקיפדיה העברית ?[עריכת קוד מקור]

יש עליו לא מעט ערכים בוויקיפדיה האנגלית ועוד הרבה יותר ערכים קשורים 1) ערך על האיש, בן 244,884 תויים, 2) השקפותיו הפוליטיות, ערך בן 252,633 תווים, 3) היסטוריה אלקטורלית, ערך בן 47,631 תווים, 4) קמפיין הנשיאות לשנת 2016, ערך בן 167,164 תווים, 5) קמפיין הנשיאות לשנת 2020, ערך בן 50,603 תוים, 6) ספרו Our Revolution ערך בן 6,652 תווים, 7) ספרו Outsider in the White House ערך בן 4,875 תווים, 8) ספרו Bernie Sanders Guide to Political Revolution ערך בן 3,917 תווים 9) אלבומו We Shall Overcome ערך בן 9,198 תווים, הוא גם מופיע בערכים אחרים בהם יש לו חלק משמעותי : הבחירות לסנט של ורמונט ב-2006, ערך בן 13,651 תווים, הבחירות לסנט של ורמונט ב-2012, ערך בן 16,353 תווים, הבחירות לסנט של ורמונט ב-2018 , ערך בן 19,864 תווים וגם ב: הדיבייט הדמוקרטי של שנת 2016, ערך בן 83,829 תווים, דליפת המיילים במפלגת הדמוקרטית 2016, ערך בן 71,347 תווים, הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לשנת 2020, ערך בן 219,305 תווים, המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות לשנת 2016 - ערך בן 66,170 תווים, הפריימריז למועמדים לנשיאות במפלגה הדמוקרטיים לשנת 2020 - ערך בן 219,305 תווים, וגם בערכים וברשימות הבאים: American Left History of the socialist movement in the United States Healthcare reform in the United StatesList of elected socialist mayors in the United States List of Jewish members of the United States CongressList of people who received an electoral vote in the United States Electoral College United States National Health Care Act Progressivism in the United States Senate Democratic Caucus Third party officeholders in the United StatesThe People for Bernie SandersSpintharus berniesandersi .צחי לרנר - שיחה 22:29, 25 בנובמבר 2019 (IST)

כי אני מעדיף לכתוב על מילובאן ג'ילאס מאשר על אביגדור ליברמן, יעל גרמן, נפתלי בנט או עמיר פרץ. הויקיפדיה באנגלית גדולה מהעברית במספר ערכים במשהו כמו פי 20 ובכמות מלל הרבה יותר מזה. איננו יכולים להתחרות בהם והשאלה היא במה אנו יכולים לרכז מאמץ, בדמות מרכזית ביוגוסלביה או בפוליטיקאי ישראלי עכשווי? אני עשיתי את הבחירה שלי. עדירל - שיחה 00:52, 26 בנובמבר 2019 (IST)
קראת משהו מהערכים האלה? הסתכלתי למשל על הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לשנת 2020, ערך בן 219,305 תווים. הרוב המכריע של נפח הערך הוא פרטי כרוניקה משמימים. כמה ימים ביולי לדוגמה:

July 5: The Strong Public Schools Presidential Forum was held at the George R. Brown Convention Center, Houston, Texas by the National Education Association.[283][284]

July 8: Eric Swalwell dropped out of the race[78] and announced he would run for re-election to his seat in the House of Representatives in 2020.[285]

July 9: Billionaire hedge fund manager Tom Steyer announced his candidacy in an online video.[56]

July 11: The League of United Latin American Citizens (LULAC) Presidential Candidates Forum was held at the Wisconsin Center, Milwaukee, Wisconsin, by the LULAC and Univision.[286][287]

והמירוץ רק בראשיתו. מרוב עצים, לא רואים את היער.

ערכים מקבילים על התמודדויות משנים קודמות, שלא עולים על 10,000 בתים, מוסרים תמונה יותר ברורה, ממוקדת ובוודאי קריאה של המירוץ. למשל זה [מ-1960 https://en.wikipedia.org/wiki/1960_Democratic_Party_presidential_primaries] דב ט. - שיחה 18:14, 26 בנובמבר 2019 (IST)

עדירל ודב ט., תודה על תגובתכם. צחי לרנר - שיחה 00:09, 27 בנובמבר 2019 (IST)

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים - לקראת סיום[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

שלום לכל החברים!

נותרו רק עוד כשבועיים, ואנו מזכירים לכם שכולכם מוזמנים להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים!

תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
סייעו לנו להרחיב את וויקיפדיה העברית בערכים מעולים!

לאחר סיום התחרות, יעניק צוות השופטים את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

  • פרס ראשון: 3,000 ש"ח
  • פרס שני: 2,000 ש"ח
  • פרס שלישי: 1,500 ש"ח

התחרות התחילה ב- 13 באוקטובר 2019, תסתיים ב-13בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.

ארבעה עדכונים:

  • לתחרות נוסף מסלול עצמאי, שאינו מגביל יצירת ערכים רק לכאלה שנמצאים ברשימות, אך מחייב חשיבות אנציקלופדית והתאמה למושג אתר מורשת.
  • הוסרה מגבלת כמות למספר ערכים שיכול לשלוח משתתף לתחרות.
  • לאור שאלות של משתתפים, ובהסכמת השופטים, נוספה אפשרות לשדרג קצרמרים/ערכים קיימים, בתוכן העונה על ההגדרות המופיעות בערך אתר מורשת, ושיש לו חשיבות אנציקלופדית. יש לרשום את הערך ששודרג ברשימה המיוחדת לכך, במסלול העצמאי ולהוסיף בראש הקטע שנוסף את התבנית של המיזם.
  • אנו מבקשים להודיע שאירוע סיום התחרות וטקס חלוקת הפרסים יתקיים ביום שני ה-23.12, בשעה 17:00. כדאי לשריין את התאריך!

בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g

קריאה נרגשת - לכל צרכני עוגיות עבאדי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:מאפיית עבאדי תומר - שיחה 11:42, 30 בנובמבר 2019 (IST)

באשר לשאלה "מיהו יהודי"[עריכת קוד מקור]

במהלך דיון בנושא יהדות עם חבר, הוא שאל אותי "מי בעצם יהודי?". כמעט בלי חשיבה קודמת התשובה שנפלטה לי מהפה היא "מי שהרבנות החרדית מכירה בו כיהודי". מעוניין לשמוע דעות ומחשבות מאנשים חושבים (זה מה שיש פה נכון?).--Bolter21 - שיחה 21:41, 1 בדצמבר 2019 (IST)

במהלך דיון עם חבר, הוא שאל אותי "מי בעצם רופא?" אז עניתי לו: "מי שקיבל תואר מהאוניברסיטה ואישור ממשרד הבריאות". (לתוהים, לא קרה באמת.)david7031שיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 21:48, 1 בדצמבר 2019 (IST)
לפי הרבנות הראשית, יהודי הוא מי שאמו יהודייה או שהתגייר כהלכה. לדעתי האישית, יהודי הוא מי שרואה עצמו יהודי וחי בקהילה יהודית, בין אם אורתודוכסית, קונסרבטיבית או רפורמית, או סתם חילונית.שלומית קדם - שיחה 23:53, 1 בדצמבר 2019 (IST)
יהודי הוא מי שמגדיר עצמו יהודי. אחרים עשוים או עלולים לא להכיר בהגדרה העצמית שלו, אבל זו הבעיה שלהם. יש גם מי שמוגדרים על ידי זולתם כיהודים בניגוד לרצונם. אני תומך בזכות להגדרה עצמית. בברכה. ליש - שיחה 00:00, 2 בדצמבר 2019 (IST)
העבריים מדימונה הם יהודים? מה עם יהודים משיחיים? 185.32.176.189 17:11, 10 בדצמבר 2019 (IST)
כמו כל יהודי טוב, אענה לשאלה בשאלה: מיהו יהודי לפי מי? Tzafrir - שיחה 09:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
שולמית, מי קובע כי אימו של אדם היא יהודיה או שהוא התגייר כהלכה? הרבנות הראשית. הרי מישהו צריך להכיר ביהדות של אימו של אדם כדי שהוא ייחשב יהודי. ומי אחראי על הגיורים בישראל? גם כן הרבנות הראשית. אומנם בשנים האחרונות יש מגמה של העברת המנדט מהרבנות למשרד הפנים, אבל במילא משרד הפנים כבר שנים נשלט על ידי החרדים. בכל מקרה, לא כל גיור מוכר על ידי הרבנות, אפילו אם הוא מוכר על ידי משרד הפנים. חייל שהיה לי כשהייתי מ"כ היה בן לזוג הורים יהודים שעלו לארץ מבלי להחזיק בטפסים המכירים בהם כיהודים והיום הם חיים בארץ אבל הם לא מוכרים על ידי הרבנות כיהודים.
ליש, הזכות להגדרה עצמית היא מקודשת, והיא באה לידי ביטוי בהגדרת מוצא אתני כמו מזרחי/אשכנזי וכו', אבל בסוגייה של יהדות יש לכך משמעות גדולה יותר. בסופו של יום, אדם יכול להגדיר את עצמו הרבה הגדרות, אבל כאשר הוא רוצה להתחתן, רק הרבנות החרדית יכולה להכריע.--Bolter21 - שיחה 12:30, 2 בדצמבר 2019 (IST)
א. משרד הפנים לא עורך גיורים. ב. קחו אדם שאין לו שום זיקה קודמת ליהדות. לא הורים, לא היכרות, כלום. יום אחד הוא מחליט שהוא יהודי. תתנו לו זכויות עולה לפי חוק השבות? נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 12:36, 2 בדצמבר 2019 (IST)
רבותי, נא לא לערב סוגיות שונות. העדות השונות הן לא עניין של אתניות, אלא של ליטורגיה, לפי איזה סידור תפילות מתפללים, לפי איזה מנהג קובעים מה כשר לפסח, באיזה בית עלמין נקברים וכדומה. הבלבול נובע מכך שתקופה ארוכה לא הייתה מדינה יהודית, מדינה בה דיברו בשפת היהודים, לכן אצל היהודים התמזגו האתניות (לאום) והדת. כעת יש לנו מדינה, כאן מקיימים את הלאום היהודי ומדברים וכותבים בשפה מיוחדת ליהודים ואפשר להפריד בין הלאום ובין הדת, אך כמובן יש אינטרסנטים שמתנגדים לכך, כי הם ומקורביהם עלולים לצאת ניזוקים. האינטרסנטים הם אלה שמחזיקים במפתחות לדלת הכניסה לאומה היהודית, הם אלה שמחליטים מי יקבר מחוץ לגדר, הם אלה שמחליטים מיהו יהודים לצורכי העסקתו במטבח כשר או ביקבי יין - הם לא רוצים לאבד את עמדות הכוח ולכן מתנגדים להפרדת הדת מהמדינה ומהלאום. בברכה. ליש - שיחה 13:44, 2 בדצמבר 2019 (IST)
כל הרבנים בכל הדורות אינטרסנטים? כל היהודים בכל הדורות הקודמים, קודם החילון, אינטרסנטים? נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 14:49, 2 בדצמבר 2019 (IST)

אענה בשאלה: לפני שאנו שואלים "מיהו יהודי", השאלה הקודמת היא "מהו יהודי בכלל". התשובה המקובלת במהך ההיסטוריה היא שיהדות היא לאום שהא גם דת, וכך גם רוב האנשים רואים את זה היום (נדמה לי). בדומה לרוב הדתות (ראו המרת דת), גם לדת היהודית יש כללים להגדרת חבריה. הכללים המקובלים בהלכה, שלא נקבעו על ידי הרבנות הראשית, הרבנות החרדית, או מוסד מודרני כזה או אחר, הם שהשתייכות לדת היהודית (וממילא, על פי ההגדרה דלעיל, גם לעם היהודי) נקבעת על פי מוצא האם. נוסף על כך, ישנה אפשרות להצטרף באמצעות המרת דת, המכונה במקרה זה גיור. גם לגור ישנם כללים המוגדרים במסגרת הדת, כשם שלדתות אחרות ישנם הכללים שלהן. כאמור, כל זה לא קשור לרבנות דוקא, הרבנות היא רק זו שעורכת את הגיורים בפועל. בן עדריאלשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף 14:55, 2 בדצמבר 2019 (IST)

בן עדריאל, כבר ציינתי שבעבר הדת היהודית והלאום היהודי השתלבו יחד, בגלל אי קיומה של מדינה יהודית - זמנים אלה חלפו עברו. האם אתה שואל מהו צרפתי בכלל? או מהו טורקי בכלל? היהודים היום הם בני הלאום היהודים או בני הדת היהודית או גם זה וגם זה. ודאי פגשת בוויקיפדיה את התבנית {{תיבת משתמש

|טקסט=משתמש זה הוא בן ללאום היהודי. יש יהודים שהם מזדהים רק עם הלאום, כמוני (אני אתאיסט) ויש יהודים שמזדהים רק עם הדת, כמו חסידי סטמר - אתה מנסה לכפות עלינו להיות גם וגם וזה כבר לא הולך. בברכה. ליש - שיחה 16:53, 2 בדצמבר 2019 (IST)

הדת והלאום השתלבו גם בעבר, כשהייתה מדינה יהודית. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 18:24, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אריה, אם אתה מגדיר את עצמך כחלק מהלאום היהודי, אל תתעצבן שכשי דרישות להיות חלק מהדת היהודית (בישול ויין) לא מקבלים את הקריטריונים שלך.david7031שיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 18:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)
נרו יאיר, בעבר לא הייתה מדינה יהודית אחת, היו כמה מדינות יהודיות, לכן גם אי אפשר היה להצביע על לאום יהודי. כל עניין הלאום חדש יחסית. david7031, יקירי, אני לא מתעצבן ואין לי שום טענות כלפי התחבולות לשימור מקומות עבודה לשומרי מצוות, רק שם לב לצביעות הטוענים נגד העסקת עובדים בשבת, מה שמפריע בהעסקת עובדים שומרי שבת. בברכה. ליש - שיחה 18:47, 2 בדצמבר 2019 (IST)
הייתה מדינה אחת, בהמשך התפצלה לשניים. אחר כך יצאו לגלות, חזרו והקימו מדינה אחת. יש כאן הבדל סמנטי במושג עם/לאום. אתה מניח שזה מושג חדש, אחרים סוברים שלא. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 18:51, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אריה, הטענה שלך שחוסר האבחנה בין הלאום והדת הוא תוצאה של העובדה שלא היתה מדינה יהודית חסרת מקור. גם הטענה שלך שהמצב השתנה חסרת מקור. גם מדינת ישראל, אגב, לא חילקה בין השנים, ולכן ערבים ישראלים אינם חלק מהעם היהודי (נדמה לי שזה היה אחד הנימוקים לטובת השם "ישראל", בזמנו), ואיש לא חושב שהם חלק ממנו. צרפתי ותרכי הם לאום בלבד, ולא דת, ולכן הראיה אינה ראיה. דוגמא דומה ליהדות היא האסלאם. גם האסלאם, לפחות באידאה שלו גם אם לא כך בפועל, מגדיר את מאמיניו כעם ולא רק כדת (אומה). בן עדריאלשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף 18:53, 2 בדצמבר 2019 (IST)

גם להמפטי דמפטי יש דעה בעניין:

"כשאני משתמש במילה," אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר."
"השאלה היא," אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים."
"השאלה היא," אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכול".

דוד שי - שיחה 20:00, 2 בדצמבר 2019 (IST)

דוד שי - תשובה מעולה! איש השום (Theshumai) - שיחה 22:45, 4 בדצמבר 2019 (IST)

לפני שנים רבות, כשלמדתי בתיכון, היה לי מורה שדן בסוגיה וטען שז'אן פול סארטר אמר משהו בסגנון: "יהודי הוא מי שהזולת רואה אותו כיהודי". כלומר לא האדם מגדיר את עצמו, אלא האנשים שסביבו הם שקובעים את ההגדרה. אני מקבל את העמדה הזו. הבעיה שלי היא אחת: לא מצאתי אסמכתא לכך שסארטר אמר דברים דומים ו/או שזה משתלב עם ראייתו הפילוסופית. אז האם מישהו יכול למצוא ציטוט כזה של סארטר?אודי - שיחה 22:52, 2 בדצמבר 2019 (IST)

מניח שאם חיפשת ולא מצאת הוא לא אמר את זה, וגם אם אמר מן הסתם אמרו את זה קודם לפניו. הנאצים ראו יהודים גם בנוצרים אדוקים, שהם עצמם ושאר היהודים חשבו שהם נוצרים. מי צודק? נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 09:59, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אודי, סארטר אכן אמר בדיוק את זה: Le Juif est un homme que les autres hommes tiennent pour Juif. זה מ-Réflexions sur la question juive, עמ' 83. הטיעון שלו איננו שהאדם לא מגדיר את עצמו, אלא שהיהודים (וליתר דיוק יהודי צרפת והמערב, מה שנקרא "מתבוללים") חסרים כל מאפיינים אמיתיים משל עצמם. המגדיר האובייקטיבי של ישותם הוא האנטישמיות, המונעת מהם להתפוגג בחברה הכללית, מאלצת אותם להתקיים במתח נפשי מתמיד ובעצם יוצרת אותם.
אשר לדיון, ההגדרה של "יהודים" כיום היא של אנטרופיה, או אולי אטרופיה, של משהו שהיה קיים בעבר. עד המאה ה-18, הקהילות האוטונומיות היהודיות והחברות הנוצריות/מוסלמיות שהעניקו אוטונומיה זו, הסכימו מרוב הבחינות על תפקידם ומהותם של היהודים ועל כך שיש להם סטטוס קולקטיבי הנובע מבחירה אלוהית, פגת תוקף או שלא. הקהילות אכפו את האידאולוגיה הדתית שלהן, שהייתה אחידה למדי מימים ימימה – ההערכה בין היסטוריונים היא שאי-אז בין המאה הרביעית לשביעית, עם התבססותה של התנועה הרבנית כדומיננטית – כשמי שלא ציית נענש או נודה. ב-250 השנים האחרונות, האוטונומיה הקהילתית בוטלה והאמונה הדתית הופרכה. היהודים כקולקטיב מוגדרים כיום על ידי מטען ההתנסויות שהותיר עבר ארוך כל כך (מתרבות או שרידי תרבות מודעת, ועד למאפיינים פסיכולוגיים לא-מודעים), הזרות שנותרה בהם במידה כלשהי לתרבות הסביבה, והדחייה או האיבה ברמות משתנות של הסביבה כלפיהם. מלבד בסיס זה, הזהות היהודית התדללה והתפצלה לעשרות גוונים וגווני-גוונים. הניסיונות ליצור זהויות יהודיות פוזיטיביות בזמן החדש – בין אם באמצעות רציונליזציה של הדת, או הגדרה-מחדש כלאום/תרבות חילוניים – לא התפשטו אלא בקרב חלק מן הציבור, ולא צלחו לטווח הארוך גם שם. מאז שנות ה-1970 בערך, האורתודוקסיה, ששומרת אמונים להגדרות הימי-ביניימיות, היא האידאולוגיה הקוהרנטית (להבדיל מקונסטרוקציות מסובכות ורוויות-סתירות, המשקפות את תסביכי מפתחיהן ושקשה מאוד לחנך עליהן ילדים) היחידה בעולם היהודי. זה נובע פחות מסגולותיה שלה ויותר בשל קריסת מתחרותיה. מאחר שהרבנות הראשית לטעותם אמורה לייצג את האורתודוקסיה, וזו בתורה אוחזת באופן גס בתפישה הרבנית המסורתית, הרי שלמרות שקביעתו של Bolter121 איננה מדויקת כלל, יש לה תוקף מסוים. AddMore-III - שיחה 11:54, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אדמור, אפשר להתווכח על הרבה ממה שאתה כותב (לא שאלו המצאות שלך), אבל לא ממש הבנתי את הערתך לגבי שרידות האורתודוקסיה בדור האחרון. אתה כותב "זה נובע פחות מסגולותיה שלה ויותר בשל קריסת מתחרותיה". מדוע לא קרסה גם היא, אם לא בשל סגולותיה שלה? לטעמי, האורתודוקסיה בת ימינו נאמנה לתרבות מובהקת וברורה בת מאות שנים, שיש לה תיעוד מלא ועשיר בספרות מאד ענפה, ודווקא מכך מקור כוחה; כך שלמעשה שגשוגה של האורתודוקסיה היהודית בדור האחרון לא ללמד על עצמה יצא, אלא על מאות השנים שמאחוריה גם כן (ובכך אני לא מסכימה עם הניתוח שלך על האלף האחרון, שמעמיד את הזהות היהודית על רגליים רעועות למדי, בלי הצדקה כלשהי). פנטין - שיחה 09:22, 4 בדצמבר 2019 (IST)

לאחר שאני שמעתי לאחרונה את הקורס המאלף - ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, של פרופ' רות גביזון וד"ר אלכסנדר יעקובסון - אני במיוחד מוצא עצמי בבעיה עם ההגדרה של "עם", שאף פעם לא מכסה נכון את קבוצת האנשים שהייתי רוצה (תמיד יש נוספים שמתאימים לחיתוך, או כאלו שבתוך ה"עם" ואינם עונים להגדרה), וזה גרם לי להרהר רבות בשאלה הזו. כיום אני רואה את היהדות ב-3 אופנים: 1. כדת (או יותר נכון, כקבוצה של דתות). 2. כזהות (כמו שכתבו לפני על נושא ההגדרה העצמית). 3. כתרבות (כך למשל, בהכללה מאוד גסה, יהדות היא אחת מהתרבויות הדומיננטיות שהן עמודי התווך של החברה הישראלית, לצד תרבות מזרח תיכונית, תרבות מזרח אירופית, תרבות המערב ועוד. כך שהתרבות הישראלית שהתגבשה פה בעשורים האחרונים מושפעת עמוקות גם מהיהדות-כתרבות וכך גם מי שחילוני שאינו מגדיר את עצמו ככזה, עדיין ספוג במידה מסוימת ביסודות תרבותיים יהודיים). איש השום (Theshumai) - שיחה 22:52, 4 בדצמבר 2019 (IST)

[[משתמש:AddMore-III|אדמור] כתבת יפה עד הפסקה האחרונה המאכזבת, לגבי האורתודוקסיה, שהיתה פשטנית ולא מדוייקת. קודם כל, האורתודוקסיה "שומרת אמונים" לגירסה מסויימת מאד של היהדות, שמבוססת על היהדות האירופאית בסוף ימי הביניים - יהדות המזרח והמגרב היתה הרבה יותר מתונה ומכילה מהאורתודוקסיה של ימינו. שנית, לא הייתי אומר עליה שהיא הגרסה הכי קוהרנטית, ולראיה ההבדלים ואפילו האיבה בין חצרות של רבנים שונים. אפשר להגיד שהיא הגירסה הכי דוגמטית, נוקשה ומקובעת של יהדות. שלישית, אין לי מושג על איזו "קריסה של מתחרותיה" אתה מדבר... היהדות הרפורמית פורחת והיא הזרם היהודי הכי גדול בארה"ב, שהוציאה מתוכה אישים בולטים בתרבות העולמית בתחומים רבים, והיהדות החילונית בישראל אחראית לרוב ההישגים של מדינת ישראל מבחינה טכנולוגית, מדעית, צבאית ותרבותית (ותכלס לעצם קיומה של מדינת ישראל). איפה פה הקריסה? איתמראשפר - שיחה 09:43, 6 בדצמבר 2019 (IST)
מכתב אותך בצורה תקינה. איתמראשפר, אני מניח שהוא מדבר על פריחה וקריסה דתית, אבל אמתין בשמחה לתשובתו. ביקורת - שיחה 14:08, 6 בדצמבר 2019 (IST)
אני מציע לך לא ללמד אותי על היהדות הרפורמית, שמצבה בכי רע בכל פרמטר שחיוני לכך שתשרוד למעלה מדור-שניים. תוכנית פנסיה המחפשת אידאולוגיה, גם אם היא מספקת מקום נוח לכל נושר ממקום אחר ולכל דורש בכלל, איננה יכולה לפרוח, לכל היותר לגבות דמי חבר גבוהים בגלל מחזור הלקוחות הגדול. אשר למדינה המתקרית ישראל, אתה בוודאי מנסה להיות אירוני. המדינה שלכם מודה במפורש בהגדרות האורתודוקסיות, והיא הכלי החשוב ביותר בארסנל האורתודוקסי במאבק השליטה על עתידה של יהדות תבל. החילוניות הישראלית הובסה בשנות ה-70 לערך. אתה הרי צורך תקשורת המונים ישראלית וחי בחברה (שלא כמוני, המתלבט רק אם הג'זבוללה אכן גרוע מבוריס). אתה בוודאי מודע לנוסטלגיה לדת בעשורים האחרונים, שמילאה את הוואקום שהותיר האתוס הציוני הישן. AddMore-III - שיחה 15:29, 8 בדצמבר 2019 (IST)

המתחרה רוסית לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

פוטין מקים מתחרה רוסית לוויקיפדיה – כי היא לא אמינה מספיק. eli - שיחה 18:16, 2 בדצמבר 2019 (IST)

וכחלק מהתירוץ לחסימת ויקיפדיה? ערך על בריה יש שם? ואם יש, מה חסר? Tzafrir - שיחה 19:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)
פוטין מוזמן להשתלמות באתר "המכלול", שכבר ארבע שנים עוסק בבניית גרסה חרדית של ויקיפדיה. במקום לבנות עוד ועוד נגזרות של ויקיפדיה או מתחרות לה, יש לשכלל את יכולת ההתאמה האישית במיוחד:העדפות, כך שקורא יוכל להגדיר עצמו חרדי, ולקבל גרסה עדכנית של ויקיפדיה העברית מותאמת לקורא החרדי. לקורא שיגדיר עצמו "ימין" תוחלף המילה "התנחלות" במילה "התיישבות", וכך הלאה. גם בעניינים פחות טעונים יש לאפשר התאמה אישית, למשל הצגת טמפרטורה במעלות צלסיוס או במעלות פרנהייט, הצגת יחידות מידה בשיטה המטרית או בשיטה האימפריאלית וכדומה. גישה זו תשים קץ להצבעות המחיקה: קורא המגדיר עצמו מכלילן יקבל כל ערך שהועלה אי-פעם והעובדות בו נכונות, וקורא המגדיר עצמו מחקן יקבל אנציקלופדיה שבה רק ערכים שעברו רף חשיבות גבוה. השמים הם הגבול, ואם תעדיפו אחרת: קרקעית האוקיינוס היא הגבול. דוד שי - שיחה 19:51, 2 בדצמבר 2019 (IST)
לדוגמה: אצלנו כל משתמש יכול לבחור אם להשתמש בדף שיחה רגיל או בויקיפדיה:זרימה. במכלול: רק זרימה. Tzafrir - שיחה 20:40, 2 בדצמבר 2019 (IST)
דוד שי, אם אני לא טועה גם שוקן עובד מאז 97' על מתחרה עברית כי היא לא אמינה מספיק. (ואני לא יכול להתאפק מלהזכיר את מיזם האנציקלופדיה העברית שלי שנועד להשלים את הערכים שחסרים לנו וישנם באנצ"ע). ביקורת - שיחה 22:21, 2 בדצמבר 2019 (IST)
ביקורת, לא שוקן, המו"ל של העיתון הארץ, אלא רחלי אידלמן, המו"לית של הוצאת שוקן, לפחות עד כמה שידיעתי מגעת; אין לי מושג אם זה קרוב לכלל סיום. מה שאני לא מבין זה איך עובדים על אנציקלופדיה עברית מחודשת מ-1997 משום שוויקיפדיה העברית אינה אמינה דיה, בעוד שוויקיפדיה העברית נוסדה ב-2003 ? צחי לרנר - שיחה 23:05, 2 בדצמבר 2019 (IST)
העבודה מ-1997 בלי קשר כמובן לוויקיפדיה. המשך העבודה היום והמשך השקעת כספים במיזם היא הימור על כך שלעולם לא נהיה מדויקים מספיק וזה יצדיק רכישת סט ספרים כביר או מנוי בתשלום לאתר כלשהו. ביקורת - שיחה 23:13, 2 בדצמבר 2019 (IST)
ייתכן, שיהיה להם בהצלחה. צחי לרנר - שיחה 23:41, 2 בדצמבר 2019 (IST)
שמח להסכים עם דוד שי לגבי התאמה למגזר החרדי (לגבי השאר אני לא כל כך בטוח שזה פתרון מוצלח). חסר תקנה :-)שיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 09:11, 3 בדצמבר 2019 (IST)
זה פרויקט מעורר יראת כבוד. צחי לרנר - שיחה 09:38, 3 בדצמבר 2019 (IST)
חייב לציין במעמד זה שויקיפדיה רוסית היא אכן לא אמינה, עם הרבה ערכים באיכות כתיבה ירודה ועם טענות להם "דרוש מקור" בן יותר מעשור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:55, 9 בדצמבר 2019 (IST)

הכישלון הגדול של משרד החינוך: תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים הבינלאומיים[עריכת קוד מקור]

כשאין ממשלה, אי אפשר להעביר תקציבים ולאשר רפורמות... 95.86.111.80 14:38, 3 בדצמבר 2019 (IST)
מה שמוזר הוא שסין קיבלה ציון כל כך גבוה, בעוד שלפי נתוני האו"ם שיעור האנאלפבתיות בסין גבוה בהרבה מבישראל. כנראה כמו שאצלינו החרדים לא נספרים, גם אצלם מהנדסים את המספרים. Ronam20 - שיחה 17:55, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אכן אני שואל את עצמי איך המצב הנורא במבחנים מסתדר עם ההצלחה כסטארט אפ ניישן. סין לא מצליחה כלכלית בגלל השכל של אזרחיה, היא מצליחה בגלל כוח האדם העצום שלה והשכר המגוחך שמקבלים שם לשעה. אולי עדיף להישאר כך, עם מבחנים גרועים ותל"ג צומח. נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 21:17, 3 בדצמבר 2019 (IST)
הסינים לפחות מצליחים להנדס את המבחנים. אצלנו לא בוחנים את החרדים ועדיין יורדים, מאשימים את הערבים בירידה (בלי בושה, אחרי שקיצצנו להם את החינוך בעשרות אחוזים), מוציאים גם את הערבים מהחישוב ועדיין יורדים, כל זאת אחרי שהגדלנו את תקציב החינוך ב-10 מיליארד. אה, ועושים רעש מיוחד מהוראת מתמטיקה, ואחרי זה יורדים במתמטיקה, אחרי שהוצאנו את החרדים והערבים מהחישוב. H. sapiens - שיחה 10:37, 5 בדצמבר 2019 (IST)
ולעובדות, לפחות לפי אזיר ינקו וחסן שעלאן, לאן הלך הכסף? התלמידים הערבים בישראל מאחורי לבנון, מרוקו וסעודיה, באתר ynet, 4 בדצמבר 2019: לא היתה ירידה בציונים של היהודים, והציונים של היהודים אינם שונים מהממוצע הבינלאומי. אמנם ציוני הקריאה ירדו מ-510 ל-506 אבל אין לזה שום משמעות סטטיסטית ומדובר בסתם "רעש". כנ"ל לגבי התוצאות במתמטיקה ומדעים. סביר להניח שאין לתוצאות קשר לתקציבים, כי הם לא השתנו למרות שהתקציב לתלמיד גדל בעשרות אחוזים. בקרב הערבים, יש בעיה רצינית.
והערה שלי: מי שחושב שהמדינה יכולה לפתור את הבעיה של הערבים, צודק. אם המדינה רק תפריט את מערכת החינוך, הערבים יצליחו לשפר דרמטית את הציונים שלהם. מי שחושב שיש פתרון אחר, טועה. המדינה כבר שבעים שנה עושה רפורמות ופעלולים והעברות תקציבים והתוצאות לא משתנות. אגב, כך זה בכל העולם. אין כמעט קשר בין פעלולי הפוליטיקאים ותקציביהם, לבין תוצאות. עדירל - שיחה 11:27, 5 בדצמבר 2019 (IST)
מה אנחנו יודעים על טוהר הבחינות האלה ברחבי העולם? נרו יאירשיחה • ז' בכסלו ה'תש"ף • 12:14, 5 בדצמבר 2019 (IST)
העובדות באתר YNET לא נראות לי שונות מהעובדות באתר דה מרקר, חוץ מזה שהם שכחו שהציונים של "היהודים" לא כוללים את מרבית בתי הספר החרדים (אפרופו הוויכוח על יהדות בדף זה, אירוני שלצרכי פיז"ה החרדים הם לא יהודים). אכן הייתה ירידה אצל יהודים-שאינם-חרדים מאז 2015, ובאופן אירוני (שוב) הירידה הכי גדולה מאז 2015 היא דווקא במתמטיקה, מ-495 ל-490. לגבי מובהקות סטטיסטית, לא ראיתי בשום מקום שמישהו עשה בכלל מבחן סטטיסטי, וממילא כל הבדל וגם כל דימיון בנתונים, לאורך זמן או בינינו למדינות אחרות, איננו מובהק סטטיסטית. אבל מבט בהתפתחות הציונים משנים עברו דווקא מראה מעט מאוד "רעש", הגיוני בהתחשב שהמדגם היה מרבית האוכלוסיה הנמדדת. הבעייה כאן היא לא רעש אלא הטיות מתודולוגיות, שבקיומן אין ספק, אבל הן לא מסבירות את הירידה. H. sapiens - שיחה 12:56, 5 בדצמבר 2019 (IST)
אם אנשים שלמדו ליבה מתייחסים לירידה של 5 נקודות על סולם של 800 נקודות, במבחנים על בני אדם שונים, כבעלי משמעות, לשם מה בכלל לומדים ליבה? עדירל - שיחה 15:09, 5 בדצמבר 2019 (IST)
ראשית, צריך להתייחס לטווח הציונים בפועל ולא התאורטי, שהוא הרבה פחות מ-800. שנית, אנחנו לא מדברים על ציון יחיד אלא על ממוצע על פני אלפי (עשרות אלפי?) נבחנים: בוודאי שירידה של 5 נקודות בממוצע יכולה להיות "משמעותית". שלישית, כמעט כל הממוצעים ירדו: במתמטיקה, בקריאה, במדעים, אצל יהודים ואצל ערבים. הכל לא משמעותי? רביעית, זה אחרי שהממוצעים האלו עלו לאט אבל בטוח במשך ארבעה מבחני פיזה מאז 2006. גם העליות היו חסרות משמעות? חמישית, הירידה היא "רק" 5 נקודות אחרי שלא בחנו את החרדים. אם היינו בוחנים אותם נראה לך שהירידה הייתה נעלמת? או אולי גדלה? שישית: זה אחרי השקעת מיליארדים נוספים בתקציב משרד החינוך והתמקדות מיוחדת במתמטיקה: עזוב ירידה משמעותית או לא, איפה העלייה הרגילה? H. sapiens - שיחה 17:42, 5 בדצמבר 2019 (IST)
מסקנה:אין קשר מובהק בין תקצוב להישיגים Nirvadel - שיחה 17:48, 5 בדצמבר 2019 (IST)
גםבלי מבחני פיז"ה, מספיק לקרוא חלק גדול מן הפניות בוק:דיווח על טעויות כדי להזדעזע מרמת הידע של תלמידים (ברור שמדובר בילדים ובני נוער, לפי הנושאים) בכתיב, דקדוק, תחביר ויכולת ניסוח אלמנטרית. מה בדיוק הם לומדים שם, הילדים של היום?שלומית קדם - שיחה 17:52, 5 בדצמבר 2019 (IST)
טווח הציונים בפועל הוא 800 או 600. זה שהממוצע הוא איפשו באמצע והממוצע לא זז, לא אומר שיש משמעות ל-10 או 15 נקודות על סקלה של 600. שנית, מיצוע לא גורם לנתונים להיות יותר מדוייקים. אם תמדוד את גובה הכנרת עם סרגל בעל שנתות של 20 סנטימטר ותמצע על פני מאה אלף מדידות עדיין כל ערך קטן מ-10 סנטימטר הוא זבל. כנ"ל לגבי מבחנים שאינם יכולים להיות זהים כמו שהנבחנים אינם זהים, מזג האוויר ביום המבחן אינו זהה וכו'. בוודאי שעלייה קטנה בציונים חסרת משמעות בדיוק כמו ירידה. אולם היקף העלייה הרבה יותר גדול. משנת 2006 יש עלייה של 50 נקודות בקריאה, 30 במתמטיקה ו-24 במדעים. אני בספק אם זה מעיד על משהו יותר מאשר שהמורים מכינים את הילדים למבחנים ודואגים שהילדים החלשים לא ייבחנו, אבל לפחות ניתן לטעון שיש עלייה. על 4 או 10 נקודות לא ניתן לאמר שום דבר. חמישית, החרדים נבחנו בעבר במבחנים הללו? למיטב ידיעתי הם לא נבחנו, אז אנחנו יכולים רק לנחש מה היה אילו היו נבחנים. בכל מקרה החרדים גם לא מצטיינים בכדורגל, כי הם לא משחקים את המשחק. השאלה הנשאלת היא מה הישגי מערכת החינוך עם אלו שההורים שלהם רוצים שהם יצליחו במבחנים. זה שהחרדים לא מצליחים במבחנים שהם לא מעוניינים להשקיע בלהצליח בהם לא מעניין. לגבי מסקנתך שהכסף שנוסף לא מביא עלייה בהישגים אני מסכים. מערכות ממשלתיות הן בעלות יכולות עלובות בכל תחום ואין שום סיבה שמערכת החינוך תהיה שונה. עדירל - שיחה 18:15, 5 בדצמבר 2019 (IST)
שלומית קדם, התלמידים לומדים בבית ספר ברמה נמוכה, ויש לכך סיבות רבות. כתוצאה מכך ילדים שחיים בבית שבהם יש דחיפה ללמידה ויש חשיפה ללמידה, מצליחים בלימודים. ילדים שאין להם את זה בבית נסמכים על בית הספר באופן בלעדי וסופגים את הרמה הנמוכה הקיימת. כאן מדובר על בתי ספר יסודיים. בבתי ספר תיכוניים ילדים לומדים כדי להצליח בבגרות, והמורים מלמדים אותם להצליח בבגרות ולא ללמוד. Nirvadel - שיחה 19:15, 5 בדצמבר 2019 (IST)
מיצוע לא גורם לנתונים להיות יותר מדוייקים, אבל הוא בהחלט יכול להצביע על הבדלים מובהקים סטטיסטית שקטנים משולי הדיוק. בדוגמת מפלס הכנרת זה בהחלט יכול להצביע על הבדל מובהק אם מדדנו 30,000 פעם מפלס 0 ס"מ ו-70,000 פעם מפלס 20 ס"מ (ממוצע 14) מאשר המקרה ההפוך (ממוצע 6 וירידה של פחות מ-10). בויקי האנגלית כתוב בלי מקור ששולי הטעות הרגילים של פיזה הם 9 נקודות. אם זה נכון, זה יותר מ-5 אבל לא בהרבה, וכאשר כמה וכמה ממוצעים במבחנים שונים ובמגזרים שונים כולם יורדים, חלקם אפילו ביותר מ-9, כאשר לפי נסיון העבר אנחנו מצפים שרובם דווקא יעלו, זה בהחלט אומר דרשני, בייחוד לאלו שהוציאו מכיסם כמה מיליארדים נוספים מכספי המיסים שהם משלמים ע"מ לממן את הירידה הזו. זה כמו שממוצע של מספר סקרים הוא בעל שולי טעות נמוכים מאלו של כל אחד מן הסקרים לחוד. בכל מקרה אני מבין שבמשרד החינוך כבר הודיעו על מינוי צוות בדיקה (מן הסתם השר החדש מוכן יותר להודות בכישלון השר הקודם). אבל יש לי הרגשה שבעיקר יבדקו למה הערבים ירדו, פחות למה היהודים-שאינם-חרדים לא עלו (למרות שהם מתוקצבים בהרבה יותר פר תלמיד), ואף אחד לא יבדוק מה קורה עם החרדים כי להם הרי יש פטור מ"לשחק את המשחק". H. sapiens - שיחה 21:11, 5 בדצמבר 2019 (IST)

שלומית, אני לא בטוח שהילדים של פעם היו יותר חכמים. אפילו כל הילדים בכיתה שלך, קל וחומר במקומות אחרים. קרוב לוודאי שהממוצע היה הרבה פחות, מכמה סיבות. נרו יאירשיחה • ז' בכסלו ה'תש"ף • 21:35, 5 בדצמבר 2019 (IST)

ההבדל הוא שאז לא היו רשתות חברתיות, טוקבקים וויקיפדיה, אז מי שהיה חלש בכתיב, דקדוק, תחביר ויכולת ניסוח אלמנטרית, פשוט לא היה כותב ואם היה כותב, זה לא היה מגיע לקוראים רבים. והכול היה מטואטא אל מתחת לשטיח. Ronam20 - שיחה 22:00, 5 בדצמבר 2019 (IST)
שלא לדבר על האחוז הגבוה של אנאלפבתים בעבר. אנחנו אפילו לא יודעים מי הם אותם פונים עילגים בדיווח על טעויות. אולי הם בכיתה ב'? אולי עברית אינה שפת אמם? אולי סניליים או סתם בני שבעים שרמת הכתיבה שלהם נמוכה מאוד (חשבתם על זה)? אולי דיסלקטים או בעל לקויות רבות אחרות? לא כדאי להסיק משם מסקנות גורפות על הצלחת החינוך. לדעתי המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה: הצלחתם של האזרחים הבוגרים שיצאו מן המערכת. נרו יאירשיחה • ח' בכסלו ה'תש"ף • 10:21, 6 בדצמבר 2019 (IST)
כאשר חצי מיליון משפחות ומיליון ילדים בישראל חיים בעוני, מבחן התוצאה מצביע על כישלון רב שנים של מערכות המדינה, ובפרט מערכת החינוך, באחד היעדים החשובים ביותר: לאפשר לתושבי המדינה לחיות בכבוד. ההצלחה הנפלאה של העשירון העליון אינה מחפה על הכישלון בעשירונים הנמוכים. דוד שי - שיחה 19:48, 9 בדצמבר 2019 (IST)
לא דייקת. מדובר על "מתחת לקו העוני", שהוא מושג יחסי, לעומת שאר החברה. לרבים מהילדים האלה יש אוכל ומשחקים וצעצועים שילדים בעבר, אפילו רוב הילדים בעשירונים העליונים, יכלו רק לחלום עליהם. לכן כדאי לקחת דברים בפרופורציות. ועוד, אני סקרן לדעת בכמה אחוזים אתה מוכן שמס הכנסה יגדיל את מה שהוא גובה ממך כדי שהכסף יעבור למשפחות האלה (שאת המגזרים של רובן גם אתה מכיר). נרו יאירשיחה • י"א בכסלו ה'תש"ף • 20:35, 9 בדצמבר 2019 (IST)
לפני ימים אחדים הלכתי ברגל לפגישה בתל-אביב, ובדרכי הקצרה ראיתי אדם מנסה לשלוף בקבוק קטן של משקה קל מסל המחזור של הבקבוקים, ואדם אחר מוציא ירקות מתוך פח אשפה ושם בעגלה שלו, כך שהעוני הוא לא רק קו סטטיסטי יחסי, אלא מציאות מצערת גלויה לעין.
באשר לסקרנותך: חייתי כאן גם כשהמס השולי היה 60%, כך שהעלאת מסים אינה מפחידה אותי. מובן שהעלאת מסים אינה הפתרון היחיד לטיפול בעוני. ישנה גם הדרך של הפחתת הוצאות הממשלה בסעיפים מיותרים (דוגמה: ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה) והפעלה יעילה יותר של מערכת החינוך, כך שכל תלמיד יזכה לבסיס טוב יותר לפרנסה בכבוד (לימודי ליבה כבר הוזכרו כאן?). מפלגות שאינן מעמידות בראשן פושעים וחשודים בפשע יאפשרו הקמת קואליציה ביתר קלות, ויחסכו למדינה סיבובי בחירות יקרים. דוד שי - שיחה 05:40, 12 בדצמבר 2019 (IST)
אגב, מעניין להזכיר ש"בניכוי החרדים והערבים" מי שהוריד את הממוצע של תלמידי ישראל הם בעיקר בני החינוך הממלכתי-דתי, שלמרות שהם מתוקצבים ב-30% יותר מבני החינוך הממלכתי (כפי שניתן לראות כאן) הם משיגים תוצאות יותר נמוכות (ראו למשל כאן). איתמראשפר - שיחה 17:24, 26 בדצמבר 2019 (IST)

"ויקיפדיה היום"[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

ברצוני למחות על מחיקת הערך על שנאת ערבים מוויקיפדיה העברית. מדובר על תופעה ארוכת שנים, מתועדת ונחקרת, ויש עליה ערכים בוויקיפדיה ב-13 שפות. הערך על שנאת ערבים נמחק בהליך זריז ולא ראוי, לאחר דיון קצר בין קומץ עורכים, מבלי שפורסמה בלוח המודעות הפנייה לדיון לקראת המחיקה.

אני יצרתי את הערך בשנת 2016, והוא הפך מיד לסדין אדום בעיניי עורכים אחרים. הדיו עוד לא יבשה על הערך שיצרתי, וכבר עטו עליו עורכים חרוצים, מחקו בגסות קטעים נרחבים ממנו וביקשו מקור לאחרים. כשניסיתי לעורר הצבעת מחלוקת על המחיקות, היא בוטלה בנימוקים טכניים. ניסיתי גם להרחיב את הפתיח, כדי להסביר ששנאת ערבים הוא שם נרדף לאנטי-ערביזם, כלומר אמירות ומעשים המכוונים נגד ערבים שנובעים לאו דווקא משנאה אלא גם מגזענות, פחד, וסיבות נוספות. אבל העריכה הזו שוחזרה, כדי שאפשר יהיה לטעון אחר כך שתוכן הערך לא מתאים להגדרה בפתיח. לבסוף נחתם דיון החשיבות בנימוק טכני, שוב, לפיו רק כותב הערך וויקיפד נוסף ללא זכות הצבעה תמכו בחשיבות, והופ הוא נמחק, כאילו היה שחקן כדורגל מליגה ג' ולא אחד מעמודי התווך בדיונים הפוליטיים בישראל.

הערך נמחק בסמיכות למחיקת הערך על אלימות המתנחלים, גם היא תופעה ארוכת שנים, מתועדת ונחקרת. זהו חלק ממגמה מדאיגה בקרב עורכי ויקיפדיה להשליט בה סדר יום שמרני. תוצאת גישה זו היא ויקיפדיה ללא ערכים על שנאת ערבים, אלימות מתנחלים והומופוביה בישראל (זו המטרה הבאה). מעין גרסה של "ישראל היום". כשהצבעתי על מגמה זו בדף השיחה, התגובה הייתה: "מעניין שזה הדימוי שלך. אולי היית מעדיף שנהיה גירסה של אתרים אקטיביסטיים? אני דווקא חשבתי על מעין גירסה של האנציקלופדיה העברית. שם יש ערכים כאלה?" אז כן, ברור שבאנציקלופדיה העברית יהיו ערכים על יחסים טעונים בין אוכלוסיות שונות, החל מהקאסטות בהודו ועד לאנטישמיות. אלה היו מאז ומעולם נושאים ראויים למחקר סוציולוגי ולתיעוד אנציקלופדי. והאם עריכה בוויקיפדיה צריכה להיות אקטיביסטית? עצם ההיצמדות לעובדות, עד כמה שאפשר, עצם הדרישה לסימוכין בכל נושא, עצם הדיון ברלוונטיות של כל פרט ופרט, כל אלה דיים להדוף תאוריות קשר ושמועות לא מבוססות. כך למשל תופעת כמטרייל תתואר כתאוריית קשר לא מוכחת, כל עוד לא תימצא לה הוכחה סבירה במקור אמין. הנייטרליות של ויקיפדיה היא סוג של אקטיביזם בייחוד בנושאים שנויים במחלוקת, כי ברוב המקרים הערכים על נושאים אלו ירכזו את המידע ממקורות אמינים ויבררו את המוץ מהתבן.

אז אחרי שהעורכים החרוצים ימחקו מוויקיפדיה את הערכים שלא מוצאים חן בעיניהם, מה יישאר? יישארו המון ערכים על הלכות, מצוות, רבנים וישיבות זערוריות, והערכים על ההתיישבות (אחרי שהצוות החרוץ יבטל את החלטת הפרלמנט) יטפו נופת צופים. אפשר לקבל כבר היום טעימה מ"ויקיפדיה היום" בכמה ערכים, למשל נוער הגבעות. הצצה בערך המקביל באנגלית מבהירה שמדובר בקבוצה קיצונית ואלימה שמתגוררת במאחזים לא חוקיים. אבל הקורא העברי מקבל תיאור רומנטי של היפים תמימים שעוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה.

ככה ייראה העתיד, אם לא נעצור ונשנה אותו. עוד לא מאוחר מדי. -- ‏גבי‏ • שיח 18:52, 1 בדצמבר 2019 (IST)

הדיון היה פתוח יותר משבוע ואף עורך בעל זכות הצבעה (מלבד כותב הערך) לא מצא חשיבות בערך. על איזה הליך מזורז אתה מדבר? ניתן לערך הזה אותו זמן דיון כמו לכל ערך אחר והפרוצדורה הייתה רגילה. Ronam20 - שיחה 19:07, 1 בדצמבר 2019 (IST)
+ כתבת "ויש עליה ערכים בוויקיפדיה ב-13 שפות". לא נכון. הבינוויקי היה שגוי, והערכים בוויקפדיות השונות לא היו ערכים על שנאת ערבים (וגם זה נדון בדף השיחה). Ronam20 - שיחה 19:48, 1 בדצמבר 2019 (IST)
פרסום בלוח המודעות הוא משהו שכל אחד יכול לעשות (אבל לפי שיקול דעת). בכל מקרה: הדיון האמור. Tzafrir - שיחה 19:38, 1 בדצמבר 2019 (IST)
המון ערכים על הלכות, מצוות, רבנים וישיבות זערוריות. כמה שטנה במשפט אחד.Gabi S., אני די מזדהה עם עמדותיך המדיניות, אבל אתה מרחיק מעצמך תומכים כשאתה נוקט בדמגוגיית שטנה מהזן הנמוך הזה, מצוות ורבנים היו גאוות העם הזה בכל הדורות, אנחנו לא עם שהומצא במאתיים השנים האחרונות ואנציקלופדיה בעברית אמורה לכלול ערכים טובים על כל המצוות, הערכים היהודיים, והרבנים - מנהיגי העם והקהילות במשך הדורות. האם היה נראה בעיניך הגיוני יותר לשפוך את מררתך על השארת ערכי הסינגלים למשל? ערכי הארד-קור של ויקיפדיה ב'? לא. זו תרבות. ביקורת - שיחה 21:26, 1 בדצמבר 2019 (IST)
למה אין אימוג'י מפהק? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 05:05, 2 בדצמבר 2019 (IST)
ביקורת, אני רק שאלה: זו ויקיפדיה העברית או ויקיפדיה בשפה העברית? חזרתישיחה 07:26, 2 בדצמבר 2019 (IST)
התו השמיני, פיהוק. דגש חזק - שיחה 07:32, 2 בדצמבר 2019 (IST)
בתור היוזם בפועל של דיון החשיבות, יש כאן שתי קביעות שהן מאוד רחוקות ממה שקרה. האחת - הטענה שהיה הליך מזורז... שבועות ארוכים בדף השיחה חפרתי וחפרתי בניסיון למצוא פתרונות שאינם מחיקה כמו שינוי שם או איחוד, אך לא הצלחתי לגייס רוב לאף הצעה, ולא לעורר דיון עם הצעות נוספות. רק לאחר שכל ההצעות שלי נכשלו פניתי לאפשרות של מחיקה שלא הייתה המועדפת עלי ביותר. השנייה - לקשור את מחיקת הערך לניסיון לכונן סדר יום שמרני. עיון מהיר בדף המשתמש שלי ובנושאים להם אני תורם יעיד שהקביעה הזו בהחלט לא קשורה למה שאני אישית עושה, כך שמאחר שאני פתחתי בהצעה - בפועל הערך נמחק מסיבות אחרות לגמרי. דווקא הקשר לאלימות מתנחלים מקרי (אישית שמתי לב לדיון לגביו רק בסוף הצבעת המחיקה, ובאותו זמן בכלל לא שמתי לב לקשר בין הערכים), ומעשית פתחתי את דיון החשיבות במקביל לערך אחר לגמרי, והוא שנאת חרדים. מבחינתי התופעה שיצאתי נגדה לא הייתה ליברליזם (שבמקרים רבים אני דווקא מחזק גישה זו בויקיפדיה, באופן אישי) אלא ערכי שנאת X - נימוקים רבים לכך ניתן למצוא בדפי השיחה של שני הערכים הרלוונטיים. כאמור וחפור באופן אישי הייתי מעדיף ששני הערכים האלו יעברו מתיחת פנים מסוימת ולא יימחקו, אבל לכשזה לא עלה בידי, מחיקה עדיפה על השארתם. איש השום (Theshumai) - שיחה 09:13, 2 בדצמבר 2019 (IST)
חזרתי, כל מה שאמרתי נכון גם לכל וויקיפדיה בכל שפה אחרת. אסביר את התייחסותי לוויקיפדיה העברית: העברית היא שפת המקור של רוב החומר בנושאים היהודיים, ולכן אך סביר שאנחנו בוויקיפדיה העברית נהיה המקור (לתרגום) בערכים מהסוג הזה, כשם שוויקיפדיה הגרמנית מהווה לנו מקור לתרגום ערכים מסוימים. האוניברסליזם (ואני מסכים אתך כמובן שאנציקלופדיה בהגדרתה היא אוניברסלית) אמור להכיל את סך כל התרבויות המרכיבות אותו ולא רק להוות שופר לערכים ולהיסטוריה של חלק מהאומות לאוזני כולם. זו היא תרומתנו הקטנה לידע העולמי, ויש לה מקום של כבוד לצד מה שאנחנו תורמים לעצמנו מהידע העולמי בכך שאנו מתרגמים מידע שעוּבַּד בשפות זרות, לעברית. ביקורת - שיחה 09:28, 2 בדצמבר 2019 (IST)

כבר חשבתי למצוא דיון מעמיק בנושא "ויקיפדיה היום". המזנון לא נועד להביע מחאה על כך שלא נמצא אף בעל זכות הצבעה שראה חשיבות בערך מסוים. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 13:24, 2 בדצמבר 2019 (IST)

מסכים עם גבי. ערך בעל חשיבות מהמדרגה הראשונה (לא הייתי ער לדין החשיבות בשבוע שהתקיים), כמו גם הערך אלימות מתנחלים (שאין מקום להשוותו לערך שנאת חרדים בישראל, שעתיד להימחק אוטוטו, ובצדק), ששניהם נמחקו בעיניי בשל מניעים פוליטיים ימניים גרידא. ויקיפדיה העברית מזמן הפכה להיות ימיניהודיפדיה (שלא לומר מתנחלופדיה, דתיפדיה, גזענופדיה, להטב"פוביפדיה ושוביניסטיפדיה). נעם דובב - שיחה 18:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אם המצב כל כך נורא, אתה מוזמן לעזוב. "יציאה מהחשבון" נמצא במעלה הדף בצידו השמאלי. Eladti - שיחה 18:33, 2 בדצמבר 2019 (IST)
לא אתן לך את התענוג הזה. מאמין שיש עוד מקום לתיקון, ועושה כמיטב יכולתי בתרומה לכך. נעם דובב - שיחה 18:34, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אז זו מתנחלופדיה-גזענופדיה-להטבופדיה מינוס, כי נעם דובב מציל קצת את המצב. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 19:04, 2 בדצמבר 2019 (IST)
לא מדויק, בכל זאת אתה עובד שעות נוספות לכיוון השני, וכוחך כאן, לדאבון הלב, רב וחסר מעצורים. נעם דובב - שיחה 19:18, 2 בדצמבר 2019 (IST)
חסר מעצורים זה כלום לעומת מה שכתבת קודם, ועדיין יוצא שאתה קצת מציל את המצב. נסה לראות גם טיפת חיוב במצב האיום והנורא שאליו נקלענו. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 20:15, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אז על מה הבכיינות? אם זה מה שאתה חושב, אתה צריך לבקש עותק של הערך לטיוטה ולנסות לשפר את מצבו. כמובן שאתה צריך לשכנע גם אחרים בחשיבותו, אבל נראה לי שהנושא הזה בוער בעצמותיך. Tzafrir - שיחה 19:34, 2 בדצמבר 2019 (IST)
תודה על ההצעה, מבקש בזאת עותק של הערך לטיוטה. נעם דובב - שיחה 19:42, 2 בדצמבר 2019 (IST)
נראה לי שיהיה לך קל יותר להתחיל מאפס. זה היה ערך לא ממוקד שמרכז נושאים שונים ולא ממש קשורים (וזו אחת הסיבות שאף אחד לא מצא בו חשיבות). Ronam20 - שיחה 20:14, 2 בדצמבר 2019 (IST)
תגובה קצת מאוחרת לכולם (מתנצל, יש לי ימים קצת עמוסים): אני מתכוון לקרוא בעיון את ההערות בדף השיחה של הערך "שנאת ערבים", לכתוב אותו מחדש בדף טיוטה אישי, ולקוות שיעמוד בסטנדרטים המחמירים שהוצבו כאן. גם הערך "אלימות מתנחלים" ייכתב מחדש. זה לא עניין אישי, וכל אחד יוזמן להעיר על הערכים ולתרום להם. גם ההערות שהערתי על הליך המחיקה לא הופנו כלפי משתמש ספציפי, אלא כלפי קבוצת משתמשים שמשקפים בעריכותיהם אידאולוגיה שמרנית שמנוגדת, לדעתי, לערכי ויקיפדיה. והמזנון, מיותר לציין, משמש לדיוני מדיניות ודיונים כלליים שאין להם מקום מתאים אחר. -- ‏גבי‏ • שיח 21:00, 2 בדצמבר 2019 (IST)
מה הם "ערכי ויקיפדיה" (והאם "לא תהיה שמרן" הוא אחד מהם)? שים לב שלערך "שנאת ערבים" לא נמצאו תומכים גם בקרב העורכים הרחוקים משמרנות (מלבד נעם דובב שהחמיץ את הדיון), ושבעד מחיקת הערך "אלימות מתנחלים" הצביעו גם עורכים שמאלנים. Ronam20 - שיחה 21:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
כולנו בני אדם, ואנחנו נוטים להצביע בעד או נגד נושא כלשהו ללא אחידות. גם הגישה לעריכת ערכים שכיניתי כאן כשמרנית היא לא אחידה, ויש עורכים שלפעמים מזדהים איתה ולפעמים לא. ערכי ויקיפדיה (אנ') תורגמו רק באופן חלקי לעברית, אבל "לא תהיה שמרן" הוא אחד מהם - הכוונה היא לנקודת מבט נייטרלית, שמטבעה שוללת השקפה רדיקלית מחד ושמרנית מאידך. -- ‏גבי‏ • שיח 22:17, 2 בדצמבר 2019 (IST)
(רק אעיר, בשולי הדיון, שאני לא אוהב את התיוג האוטומטי של משתמשים ל"ימנים" ו"שמאלנים", ואני חושב שהמשך השימוש בחלוקה הזו עלול להוביל למתחים בעייתיים בקהילה.) שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:21, 2 בדצמבר 2019 (IST)
Gabi S., אתה טענת שהערכים נמחקו בגלל "גישה שמרנית" והרי אתה רואה שגם עורכים שבדרך כלל לא שמרניים תמכו במחיקות (או לא תמכו בהשארות), וברוב ניכר. אתה יכול להסיק מכאן שלא רק אג'נדה שמרנית הניעה את המחיקות. אני יכול לומר לך שאילו היה ערך "שנאת מתנחלים", או "המאבק כנגד הימין בישראל" הייתי מצביע על מחיקתם, ומאותה סיבה. Ronam20 - שיחה 23:19, 2 בדצמבר 2019 (IST)
כמו שאמרתי מקודם, כל אחד מאיתנו מגבש דעה באופן פרטני על הצבעה כזו או אחרת, ולא תמיד דבקים באידאולוגיה אחת באופן עקבי. זה מצב נורמלי. אבל המגמה של מחיקת ערכים שנויים במחלוקת וריכוך ניסוחים היא מגמה שמשקפת אידאולוגיה שמרנית, שלדעתי נוגדת את ערכי ויקיפדיה ובראשם נקודת מבט נייטרלית. כדי להבין את הנזק הפוטנציאלי אני מציע שתעיין בשני אתרים דמויי-ויקיפדיה שבהם אין נקודת מבט כזו: אתר "אקו-ויקי" ואתר "ויקישיבה". לדעתי החלטות רבות של הקהילה, בהן המחיקות שהזכרתי לעיל, מושכות את ויקיפדיה לכיוון כזה. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
Gabi S., אישית מאוד אשמח אם הרבה מהמידע שנמחק בערך אכן ישובץ בערכים אחרים. הדבר שהכי הופתעתי לגלות בכל הסיפור הוא כמה חסר הערך ערבים - פרקים מאוד חשובים בערך הזה לא נכתבו ואולי חלק מהמידע שהיה בשנאת ערבים יוכל להעשיר את הערך. מניח שגם בערביי ישראל אפשר לשלב חלק מהמידע (אם כי הערך כבר עשיר מאוד במידע). בכל אופן, משנאת ערבים קיבלתי את הרושם שלכל תופעה של "שנאת ערבים" יש נסיבות שונות שקצת קשה למסגר אותן יחד, ואישית הייתי שמח לראות פרק ערבים#דמוגרפיה שמפרט על האוכלוסיות הערביות באזורים השונים בעולם - השתלבותן, החיכוכים שלהן עם האוכלוסיה המקומית, וההשפעות התרבותיות השונות. איש השום (Theshumai) - שיחה 23:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
יש בהחלט מקום להרחיב בנושאים האלה, ואני מקווה שעורכים נוספים יתרמו אף הם. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
Gabi S., אשמח לסייע לשלב את המידע שנמחק בערכים השונים, מאחר שהוא כן אנציקלופדי בפני עצמו - ופשוט צריך למצוא את הערך וההקשר הנכונים לדעתי. אני לא בטוח מהי הפרוצדורה לגישה למידע שנמחק, אבל אם תיגש אליו אשמח לעזור בהרחבת הערך ערבים למשל, אם זה בסדר מבחינתך. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:37, 3 בדצמבר 2019 (IST)
נעם דובב, אני אבחר לא לפרש את מה שכתבת כהאשמה ספציפית, אלא להניח שלא עקבת בעיון אחרי תגובתי בדיון הזה, אחר הדיון בשיחה:שנאת ערבים ואחרי עריכותיי באופן כללי (שאמנם קצת קשה לסווג אותי פוליטית, ואני לא מרבה לכתוב על פוליטיקה בויקיפדיה, אבל מבחינת הנושאים שאני כן כותב עליהם אני חושב שקשה לטעון שאני דוחף ומקדם פוליטיקה ימנית בויקיפדיה). באותה נשימה אציין שבהרבה מקרים אני חושב שאתה עורך חשוב למיזם שמייצג דעה שלפעמים חסרה, ואני מקווה שתמשיך במיזם עוד שנים ארוכות (וכן מקווה שאחרי שתגלה שהערך הספציפי של שנאת ערבים לא נמחק מתוך אג'נדה פוליטית, מקווה שגם יהיה לך קצת יותר נחמד להמשיך במיזם). איש השום (Theshumai) - שיחה 23:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
איש השום (Theshumai) אכן, לצערי לא עקבתי (וכאמור לא הספקתי לקרוא את הערך, ואיני שולל כלל את האפשרות שהוא לא היה כתוב טוב) והדברים בשום מקרה לא כוונו אליך (ומתנצל אם זה התפרש כך), מהמעט שיצא לי להיחשף אתה עושה עבודה משמעותית וטובה. וחן-חן על הדברים שלך. לאור דברייך, אעמיק בדף השיחה ובדברים שכתבת. אשמח להתבדות ולהודות שטעיתי במניע המחיקה. הדעה העקרונית שלי אומרת שאם הערך לא כתוב טוב, יש מקום לעורכו / לשכתבו, אך זו לא סיבה למחוק אותו. נעם דובב - שיחה 23:58, 2 בדצמבר 2019 (IST)
נעם דובב, תודה על הקרדיט Face-smile.svg. אני גם חושב שכברירת מחדל בהרבה מקרים כדאי לשקול קודם תבנית שכתוב/איחוד/שינוי שם (תלוי בנסיבות) - לפני מחיקה, ואכן ניסיתי לפחות 3 הצעות שונות (וכן לעורר דיון בניסיון למצוא אפשרויות טובות יותר) שלא זכו לתמיכה (כמו שתוכל לראות בדף השיחה). בסופו של דבר המחיקה לא הייתה העדיפות הראשונה שלי ולא השנייה, אבל אני עדיין חושב שזה היה מספיק מוצדק כדי לעשות זאת. איש השום (Theshumai) - שיחה 00:20, 3 בדצמבר 2019 (IST)
את הדיון עצמו החמצתי, ואם קראתי את הערך זה היה מספיק מזמן כדי שאשכח, וכעת כבר מאוחר מדי.
דעתי היא שבהחלט יש מקום לערך על "שנאת ערבים בישראל", לא פחות מאשר אנטישמיות ביפן. התופעה של אפליה ושנאה מול אזרחי ישראל הערבים, והפלסטינים שמתגוררים בשטחים הכבושים, היא תופעה אמתית וחשובה, לא פחות משנאת יהודים ביפן, עליה יש לנו ערך מכובד (יפן זו כמובן רק ידית - ראו כמה ערכים מופיעים במיוחד:דפים המתחילים ב/אנטישמיות ב). במדינה בה רבים (אולי לא רוב, אבל מיעוט גדול) מהתושבים סבורים שחייל שדפק כדור בראש לערבי חסר הכרה מוטל על הקרקע הוא גיבור, כשברור שאף אחד לא היה חושב כך לו הדוקר/מחבל היה יהודי, "שנאת ערבים" היא תופעה שאינה ניתנת להכחשה (ניסוי מחשבתי: נגיד שישי שליסל, אחרי הדקירה, היה "מנוטרל", ובעודו שוכב חסר הכרה על הרצפה, הומו גאה או לסבית גאה היו ניגשים אליו ומקפדים את פתיל חייו באקדוח, חרב, או בעיטה בראש. מישהו היה קורא למקפד/ת "גיבור"? מישהו היה קורא לשחרורו או חנינתו?). זה כמובן רק קצה הקרחון - אזרח שאיתרע מזלו ללקות ב"ערביות" יכול לצפות שבעלי בתים יסרבו להשכיר לו דירה, שטינופות כמו גופשטיין יקראו לרציחתו אם חלילה וחס יעז להתרועע עם יהודיה, ומקומות עבודה, מצפים, וישובים קהילתיים רבים יסרבו לקבל אותו כחבר (אותם מעסיקים, בעלי בתים, וישובים קהילתיים לא יסרבו לאזרח שוודי, למשל, גם אם הוא במקרה נוצרי, וגם גופשטיין סותם את הפה כשמדובר ביהודיה שמתרועעת עם נוצרי מאירופה או ארה"ב).
שורה תחתונה: שנאת ערבים בישראל היא תופעה ממשית וחשובה, שמגיע לה ערך בוויקיפדיה. השאלה אם הערך שנמחק הוא הערך ה"נכון" לתאר אותה נותרת ללא מענה (כלומר ללא מענה ממני), מחמת המחיקה. קיפודנחש 00:49, 3 בדצמבר 2019 (IST)
בלי להיכנס לדיון אם צריך להקדיש ערך עצמאי לתופעות הקיימות של "שנאת ערבים בישראל" או ל"שנאת חרדים בישראל" או "שנאת יהודים בישראל" (שלא נעדרת מהסקטור הערבי) דיון שמקומו בדפי השיחה שם, יש לציין שהערך לא היה על שנאת ערבים בישראל, אלא על עמדות שליליות כלפי ערבים, ואסלאם, ולאומיות ערבית בלי הבחנה ביניהם, בארצות שונות ובתקופות שונות. Ronam20 - שיחה 01:18, 3 בדצמבר 2019 (IST)
כנראה לא הבנתי, וחשבתי שמדובר על "שנאת ערבים בישראל". אם עכשיו כן הבנתי, אז מדובר, בעיקרון, על ערך דומה לאנטישמיות? אם כך, האם יש למחוק גם אותו? קיפודנחש 01:29, 3 בדצמבר 2019 (IST)
בדף השיחה ניסיתי לקבל תשובה על מה מדובר על "שנאת ערבים", על התנגדות ללאומיות ערבית (כמו באיראן)? על שנאת אסלאם? האם מדובר בתופעה יש בה יסוד משותף (כמו שיש באנטישמיות, שבה יש מסורת בין-דורית)? או בתופעות מקומיות ללא תלות? שאלותיי שם נותרו ללא מענה (אני לא מתכוון שנותרו ללא מענה טוב. נותרו ללא מענה כלל). האם בהתנגדויות לערבים וללאומיות ערבית של הברברים במרוקו יש קשר לאירועים נגד ערבים בישראל 2019 ? Ronam20 - שיחה 01:36, 3 בדצמבר 2019 (IST)
לגבי המענה לשאלות שלך, לצערי הדיון התקיים במשך כמה ימים שבהם לא יכולתי להגיב, וחבל שאף אחד מהמעטים שהשתתפו בדיון לא התייחס לנקודות שהעלית. הדיונים לא אמורים להיות אישיים, אלא ציבוריים. בכל מקרה, התופעה של מגוון תגובות שליליות כלפי ערבים במקומות שונים בעולם היא תופעה ידועה, שאפשר לקרוא לה "שנאת ערבים" באופן כללי, או לתת לה שם אחר כלשהו. וכן, יש קשר בין התנגדויות לערבים מצד הברברים במרוקו לבין אירועים נגד ערבים בישראל כיום - הקשר הוא שנאת ערבים. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
קשר רופף ביותר ומקרי לחלוטין. אין ככל הנראה שום השפעה היסטורית או אחרת בין התופעות. אם ככה אפשר לעשות המוני ערכים. לדוגמה "שנאת טורקים" ולהציג את שנאת הטורקים ביוון, לצד שנאת הטורקים בארמניה, בכורדיסטן, שנאת האימפריה האוסמנית בזמן מלחמת העולם הראשונה בקרב אזרחי מדינות ההסכמה, שנאת ארדואן בישראל וליצור ערך חדש. כנ"ל לגבי כל עם וקבוצה בעולם. Ronam20 - שיחה 01:40, 4 בדצמבר 2019 (IST)
קיפודנחש, לא חושב שיש חולק שיש תופעות של שנאת ערבים (כלאום/כמיעוט/כבעלי דת מוסלמית - כאשר זה רלוונטי וכו'). העניין הוא שיש גם תופעות לא מעטות של הזדהות עם ערבים, קבלת ערבים, בוז ועליונות כלפיי ערבים - כולם אמיתיים. הבעיה היא שקשה לומר אם מעשה מסוים היה מתוך שנאה לערבים - אולי היה מתוך בוז? אולי מתוך שנאה למיעוטים נוספים שיש באותו אזור (כמו שהיה עם איראן בערך שנמחק)? אולי זהו סכסוך לאומי וכמו שיש מאבק נגד שאיפות לאומיות ערביות באזור כך היו מאבקים נגד שאיפות לאומיות בריטיות (לווא דווקא בארץ)? קשה לומר באופן רציני שתקרית X קרתה בגלל "שנאה", ושבאופן ספציפי השנאה הייתה מופנית לאותו אדם מעצם היותו ערבי, ושאם היה סודאני או כורדי זה לא היה קורה. בעיות דומות ישנן גם בערך שנאת חרדים בישראל - שם בכלל יש בעיה נוספת, כאשר לוקחים מקור - ממיינים ממנו רק מה שקשור ל"שנאה" ומכניסים לערך, ומידע נוסף שיש במקור, למשל - על ניסיונות פיוס, או על תגובות מהצד השני (נניח, פעולות שנאה מצד חרדים) - זה לא נכנס לערך. והתוצאה היא ערך חד-צדדי מעצם שמו. במקרה הזה אני חושב שקל היה לשנות את הערך לחרדים בחברה הישראלית ולכתוב שם גם על פעולות השנאה וגם על הדברים הנוספים כדי ליצור תמונה רחבה, אבל לצערי לא היו מספיק תומכים. פתרון דומה קיוויתי ליצור גם לשנאת ערבים, אך גם זה לא עלה בידי. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:37, 3 בדצמבר 2019 (IST)
קיפודנחש, לגבי דבריך על יהודי שיצא עם אירופאית, ראה כאן. [בכלל איני מבין את הדיון, יש סכסוך בין היהודים לערבים, ולא סתם סכסוך אלא סכסוך אלים מאוד, כמו כל ריב, הוא גורר שנאה, תיעוב ושאר מידות מגונות, ואין בכך שום חידוש. זה שונה משנאת זרים (שנאת גוים/אנטישמיות) או שונים, ללא שום מריבה או סכסוך קודם]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גם אם נאמר שיש בהחלט ואף באופן בלתי ניתן לויכוח חשיבות לערך X Y או Z ייתכן וצריך להפנים שהקהילה שלנו (אולי זה נכון גם על החברה שלנו אבל לפחות הקהילה) כאן שכבודה במקומה מונח, לא בשלה לכתוב ערכים מסויימים באופן שיתופי על כל המשתמע מכך. ומחמת שכך ייתכן ויש לחיות עם מצב שיש ערכים מסויימים שהדור שלנו לא יכתוב אותם. זה נכון לכל הצדדים. מי-נהר - שיחה 01:40, 3 בדצמבר 2019 (IST)

אולי הצדק אתך, אבל אז יש למצוא הליך מכובד יותר למחיקת ערכי "אל תיגע בי", לא מחיקה בהינף יד אחרי ש"לא היו מספיק תומכים" בדיון חשיבות בדף שיחה. הדיון והמחיקה לא היו עקב "קהילתנו אינה בוגרת מספיק כדי לכלכל ערך על נושא כה נפיץ", אלא כמסקנה ש"שנאת ערבים" זה לא משהו ממשי, או לא משהו חשוב", אחרי שבוע בדף שיחה נחבא אל הכלים. זה לא בדיוק אותו הדבר. אם הקהילה הזו לא מספיק בוגרת כדי לתמוך בערך על שנאת ערבים, והוא חייב להימחק, לפחות שיימחק בנימוק שמצביע על פגם בקהילה, ולא בתואנה שנושא הערך חסר חשיבות. קיפודנחש 01:53, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אם טענתך היא שבמקרה כעין זה יש להחליף את הנימוק בתקציר המחיקה – קבל גם את האצבע שלי; אם הטענה היא ששבוע דיון לא מספיק – אני דוחה מכול את הטענה. מי כמוך שמתנגד להצבעות (או לכל הפחות נמנע מהשתתפות בהן) יבין שאם אף אחד (כמובן, למעט כותב הערך שבעצם כתיבתו משוכנע שהערך שלו טוב) לא התנגד למחיקה של הערך, אז אין טעם לגרור את הקהילה לספירת ראשים לפי מטר-רץ. דגש חזק - שיחה 02:38, 3 בדצמבר 2019 (IST)
@דגש חזק: לא זה מה שאמרתי. במקרה של ערך שאין לו "חשיבות" יש הליך די פשוט למחיקה: מציבים תבנית, ומוחקים אחרי שבוע. אם הנימוק למחיקה הוא "קהילת ויקיפדיה בעברית לא בשלה להחזיק ערך NPOV על נושא זה", אז ההליך הזה לא הולם ולא מתאים, ואם אכן זו סיבה קבילה למחיקה, יש למצוא הליך מתאים למחיקת ערכים מהסיבה הזו. זו לא שאלה של "תקציר". קיפודנחש 04:17, 4 בדצמבר 2019 (IST)
הגישה שמשתמש:מי-נהר מציע מייצגת את השמרנות שהזכרתי לעיל. לדבריו, קהילת העורכים "לא בשלה לכתוב ערכים מסויימים באופן שיתופי", ולכן הכי טוב זה לא לכתוב כלום בנושאים הללו. גישה זו פסולה בעיניי. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
ואתה מייצג את הגישה הנייטרלית? נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 21:24, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אתה צריך מטף לכובע? -- ‏גבי‏ • שיח 22:14, 3 בדצמבר 2019 (IST)
- סוף העברה
השנקל שלי: שנאת ערבים עד רמת "ערבי טוב = ערבי מת", שנאת חרדים עד כדי "דרוס כל דוס", שינאה היטלראית של פלסטינים כלפי יהודים - כל אלה קיימים, אבל יש לנו די והותר מריבות גם ככה. שלום בית ממילא לא יהיה בעתיד הנראה לעין, אבל עדיף לא להשתין בנזין מהמקפצה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:09, 9 בדצמבר 2019 (IST)
זה שנסובב את הראש, זה לא יעלים את התופעה. כך גם עם אלימות בבתי חולים. לעיתים הפתרון כדי להעלים את התופעה ולהילחם בה, הוא דווקא לשים עליה זרקור. אם לא נדבר על שנאת יהודים בחו"ל, זה יעלים את התופעה? מודעות והכרה בבעיה הם חלק חשוב מהפתרון. ואני לא פחות בעד הערך "שנאת חרדים בישראל", לצערי התוודעתי לזרם הולך וגדל של אנשים שמחזיקים עמדות קיצוניות כלפי חרדים. הגענו למקום מאוד עצוב אם אנשים לא חוששים לבטא דעות כאלו. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 01:51, 22 בדצמבר 2019 (IST)
גבי לצערי עדיין לא היתה לי זכות הצבעה כאשר הערך החשוב הזה עמד בפני מחיקה, ולא יכולתי להגן עליו. הערך חשוב בדיוק כמו שהערך אנטישמיות חשוב, ומחיקתו היא מעשה מתועב של התכחשות והיתממות בדיוק כמו הכחשת השואה. אשמח להצביע בעד החזרתו בבוא העת, במהירה בימינו אמן. בברכה, איתמראשפר - שיחה 16:34, 26 בדצמבר 2019 (IST)
תודה על התמיכה. בכוונתי לתרגם את הערך מחדש ולערוך אותו בצורה שונה, שבה לא יהיו הפגמים שעליהם הסתמכו חלק מהתומכים במחיקה. אבל זה יקח קצת זמן. שוב תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 17:16, 26 בדצמבר 2019 (IST)

צ'בורשקה מפורסם בכל רוסיה וברית המועצות. הוא אחת מדמויות האנימציה עליהן כתובות רוב הבדיחות הרוסיות.[עריכת קוד מקור]

אפשר לקבל דוגמה או שתיים לבדיחה עליו? 129.69.140.138 16:48, 4 בדצמבר 2019 (IST)

אולי תנסה לשאול בויקיפדיה:הכה את המומחה. מיכאל.צבאןשיחה • י' בכסלו ה'תש"ף • 23:33, 7 בדצמבר 2019 (IST)

הרהור: מפגשי קהילה מצומצמים[עריכת קוד מקור]

אני כותב ועורך בוויקיפדיה כבר לא מעט שנים, והיא תמיד הייתה כמו בית בשבילי, במובנים מסוימים, מקום בטוח. יצא לי גם להשתתף בשניים או שלושה מפגשים של הקהילה. אני סובל מחרדה חברתית (בין השאר...), ולמרות שכל פעם קיוויתי שזה יהיה אחרת, החוויה של המפגשים ההמוניים (בקנה המידה שלי) היא תמיד קשה מבחינתי. הסיבה שניסיתי בכל זאת כמה פעמים היא שלמרות החרדה, אני כן אדם שאוהב להיות עם אנשים, בעיקר עם אנשים שיש לי איתם תחומי עניין משותפים ושאת חלקם אני מרגיש שבמובנים מסוימים אני מכיר (את הפרסונה הווירטואלית שלהם לפחות). עם כל המחלוקות והחיכוכים אנחנו בונים פה מפעל משותף, ואני מרגיש שיש כאן לא מעט אנשים שיכול להיות לי אתם מן המשותף והייתי שמח להכירם בנסיבות חברתיות או חברתיות למחצה, ולא רק "מקצועיות" פרופר. אני שואל את עצמי, ואתכם, אם אין כאן אנשים נוספים שהיו מעוניינים שיתקיימו גם במפגשים בעלי אופי מצומצם יותר, למשל על בסיס גאוגרפי, או טווח גילאים, תחומי עניין משותפים וכד'. האוריינטציה של מפגשים כאלה יכולה להיות חברתית יותר או "ויקיפדית" יותר, בהתאם לרצון המשתתפים. אשמח לשמוע רעיונות ותגובות. ראובן מ. - שיחה 15:35, 6 בדצמבר 2019 (IST)

מפגשים מצומצמים התרחשו בעבר ואני מניח שיהיו גם בעתיד. בשביל מפגשים כאלה צריך להיות יוזם, מישהו שיארגן את המפגש, אם על בסיס אישי, יזמין אליו את אותם הוויקיפדים שהוא מעוניין להכיר יותר ואם על בסיס נושא, למשל ויקיפדים המתעניינים בתחום מסוים. בביתי וביתה של שלומית התנהלו מפגשים משני הסוגים. אני יודע שעוד ויקיפדים יזמו מפגשים כאלה והשתתפתי בכמה מהם. היה אפילו מפגש חברתי מדווח של בובות קש... בברכה. ליש - שיחה 17:16, 6 בדצמבר 2019 (IST)
רעיון מצויין, ראובן מ.. נראה לי שמפגשים מצומצמים יכולים לבנות אינטראקציה פורייה בין ויקיפדים, בין שהיא למטרה "מקצועית" ובין שהיא למטרה חברתית. דבר שקשה לבנות במפגשים ה"המוניים". השתתפתי באחד מהם, שהיה מאוד נחמד, אבל בקבוצות קטנות הקשר טוב יותר (אם מצליחים כמובן...) לגבי הביצוע, אני מסכימה עם ליש, שזה יכול להיות רק על בסיס אישי, כדי לא ליצור את אפקט הילדים שלא הוזמנו ליום הולדת. Tmima5 - שיחה 17:45, 6 בדצמבר 2019 (IST)
אני במלכוד. אני מעוניין לפגוש ויקיפדים, אתם אנשים חביבים ומעניינים (בלי להכליל, חלילה. חלקכם). אבל להשתתף במפגשים הרגילים אני כבר לא יכול יותר, והמחשבה על ליזום ולארגן מפגש פרטי מטילה עליי אימה... ראובן מ. - שיחה 19:50, 6 בדצמבר 2019 (IST)
קודם כל, מצדיע לך על השיתוף! שנית, המחשבה שעלתה לי בהשראה מדבריך, שיהיה מיזם קהילתי כלשהו בו יירשמו ויקיפדים לפי אזורים "שרון", "ירושלים", "שפלה" וכו' - נראה לי מקסים, ואפילו אם יהיו מעט שיירשמו מכל אזור, עדיין זוהי קרקע ממנה יכולים לצמוח מיני-מפגשים מקומיים ולדעתי זה רעיון חמוד. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:34, 6 בדצמבר 2019 (IST)
אני מהרהר עוד קצת ברעיון והוא אפילו יותר מוצא חן בעיני. כשכמות העורכים הנתונים קטנה, יכול להיות שנגלה למשל ש - כמה מאזור מסוים הורים, ואפשר לעשות מפגש משפחות, או שכמה תלמידים או סטודנטים וזה יכול ליצור שיתופי פעולה מעניינים בהקשר הזה. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:37, 6 בדצמבר 2019 (IST)
גם לדעתי זה רעיון טוב, ואשמח אם מישהו מאיזור השפלה או מרכז הארץ יארגן מפגש כזה, ואם על בסיס מכנה משותף, מה עם מפגש קשישים, או חובבי מוזיקה, ספרות, בעלי חיים וכו'? יכול להיות נחמד.שלומית קדם - שיחה 23:26, 6 בדצמבר 2019 (IST)
כל הבעיה היא שאף אחד לא רוצה לקחת על עצמו את תואר "המארגן"... כשארגנתי מפגש ביתי לבובות קש זכיתי להיענות רחבה קריצה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 06:58, 8 בדצמבר 2019 (IST)
אני פחות בעניין של לארגן, יותר בעניין של לזרוק כפפה בעיניים עצומות ולברוח. נראה לי שהיא נפלה איפה שהוא בין השיחים. ראובן מ. - שיחה 14:33, 9 בדצמבר 2019 (IST)
@ראובן מ.: אני בהחלט יכול להבין את הבעיה ולמה צעד כזה הוא "מאיים". אבל אפנה אותך למסמך מכונן: ויקיפדיה:שום גמדים לא יבואו. אתה לא חייב לקחת הכל על עצמך אבל עשית את הצעד הראשון של להעלות את הרעיון וזו כבר התחלה יפה. Face-smile.svg אני מציע שתמשיך בצעדים קטנים נוספים ולא מאיימים. לדעתי הצעד הבא הוא לדבר עם פעילי ויקימדיה ישראל כדי לקיים מפגש אצלם בבניין (עד 10 אנשים). ממילא המקום צר מלהכיל ולכן לא תהיה ברירה אלא להגביל את מספר הנרשמים.
אפשרות נוספת-לחשוב באיזה נושא היית רוצה לקיים מפגש. על מה מעניין אותך לדבר? איזה ערכים קל לך לכתוב בלי בעיה? אם אתה חלק ממועדון כלשהו בויקיפדיה, יהיה לך קל יחסית למצוא אנשים, אבל אם אתה מעדיף שהמפגש יהיה מצומצם, תוכל לקיים את המפגש במקום מרוחק יחסית כדי להקשות על אנשים להגיע קריצה אתה יכול מלכתחילה לקיים את המפגש באופן שינמיך ציפיות מהמשתתפים (לדוגמה, אל-כנס)
אולי תנסה לעזור לארגון של מפגש קהילה מבלי להגיע בפועל למפגש, רק כדי ללמוד מה נדרש לעשות בשביל לארגן מפגש? ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 02:17, 22 בדצמבר 2019 (IST)
Hummingbird, אני מעריך את מה שכתבת, וגם את ואיך שכתבת. תודה. אחשוב על ההצעות שלך ושל אחרים, ואני מקווה שאמצא בתוכי את הכוחות ליזום מפגש מסוג זה. ראובן מ. - שיחה 17:30, 24 בדצמבר 2019 (IST)
גם עבורי ויקיפדיה נחשבת במידה רבה לבית, ועל אף העומס הלא-קטן בחיי האישיים, אני תמיד שמח להיכנס לכאן, אם כי פחות לדיונים :) אפשרי לארגן מפגש המתוחם לפי גילאים (23-30, סתם זורק ..) או תחומי עניין, אבל עדיף דרך הפייסבוק או פלטפורמות נרחבות יותר. eli - שיחה 23:42, 24 בדצמבר 2019 (IST)
@ראובן מ.: ולויקיפדיה:שום גמדים לא יבואו Hummingbird. ראובן - האם תרצה להשתתף במפגש עריכה קטן, בו כותבים על נושא מסויים, יש כיבוד (ולא יותר מ-5 או 6 אנשים)? אני מוכן לארגן. על איזה נושא תרצה שיהיה מפגש? (כל אחד יכול לארגן מפגש כזה - לפנות לעמותה, לבקש כיבוד וחדר עם מחשבים - ולקבל, ואז אפשר לפתוח דף הרשמה על בסיס "כל הקודם זוכה", ולרשום עד 10 אנשים (לרוב באים חצי מכמות הנרשמים) - ואם אתם מתביישים לפנות לעמותה - אז לפנות אלי). דרור - שיחה 21:11, 2 בינואר 2020 (IST)
קודם כל - כל הכבוד על הפתיחות והיוזמה! השנקל שלי: אפשר לנסות לחדש את מיזם מפגשי העורכים (בתיאום עם העמותה כמו שכתבו לפני) - יש שם כבר פורמטים מוכנים להכל כאילו אשכרה. בהצלחה! Chenspec - שיחה 22:02, 2 בינואר 2020 (IST)

תחרות מציאת מקורות[עריכת קוד מקור]

מקורות מגוונים, לכל צורך יש סוג מקור מתאים

הנחתי אתמול תבנית "דרוש מקור" על טענה שנכונותה מטרידה אותי זה מכבר: שהיו שמועות שאמו של שמעון פרס ערבייה, והן היו נפוצות במידה שהשפיעה על תוצאות הבחירות לכנסת העשירית. יש כל מיני אזכורים לשמועות כאלה, אבל כיוון שהשמועה הזו היא כל-כך מופרכת, אני חושד שהמקור הראשוני הוא אמירה צינית של פרס עצמו שלא נועדה להתפרש כלשונה (כמו שאנשים אומרים היום: "המציאו עליי כל מיני עלילות, יכולים להגיד גם שרצחתי את ארלוזורוב"). זאת בניגוד מוחלט לשמועה השנייה שטוענים שהופצה נגדו, שהוא (או אחיו) מחזיקים מניות בתדיראן - אמנם שמועת שווא, אבל בהחלט משהו שאדם סביר יכול להאמין בו.

בכל אופן הכמיהה למקור העלתה בראשי רעיון - לארגן תחרות של חיפוש מקורות, מעין מתקפת איכות על תבנית "דרוש מקור". צוות שופטים יבחן את אמינות המקורות שיתווספו, או את הטענות שהתגלו כמופרכות (כלומר התגלה מקור סותר). יתנהל רישום גם של נסיונות שלא צלחו, ויוסרו בכפוף לשיקול דעת טענות שלא נמצא להן מקור. העמותה תוכל לדאוג אולי לפרסים סמליים למרבי המקורות. מישהו בעניין? תחרות כזו יכולה לחזק את אותו היבט של ויקיפדיה שנמצא תדיר תחת מתקפה - אמינותה. דב ט. - שיחה 09:45, 8 בדצמבר 2019 (IST)

אם לא מקור, לפחות חדק...
לא מצאתי מקור. חדק של פיל גם יעזור? (אגב, אין ערך חדק בוויקיפדיה העברית, הוא הפניה לערך "אף"). התו השמיניהבה נשוחחתובנות 12:00, 8 בדצמבר 2019 (IST)
דב ט. וכעת לתגובה רצינית יותר. עקרונית אני מאוד בעד פרויקט כזה אך לצערי צמצמתי מאוד את הזמן שמקדיש לויקיפדיה. לא רוצה להוציא לך את הרוח מהמפרשים, אך כל עוד אין מערך אפקטיבי יותר של טיפול בהשחתות, כל עוד ויקיפדיה נותנת עדיפות לאנונימים ומשחיתים על פני משתמשים רשומים/ותיקים/מנטרים (ולמשל, לא מאפשרים שלב ביניים של הגנה על ערכים-אישור גרסאות) וניתנת עדיפות לאנשים כוחנים בתוך הקהילה עצמה על פני תורמים אחרים, זה לרדוף אחרי הזנב של עצמנו ומתכון בטוח לעזיבת פעילים. אני אמשיך לתרום בנושאים הקרובים לליבי, אבל כל עוד לא יהיה שינוי בתחומים שציינתי, מעדיף להיות ראש קטן ולהשקיע את הזמן שלי במקומות אחרים. בקיצור, כדי שיתאפשר פרויקט כזה ופרויקטים נוספים, הקטנת עומס הניטור ומניעת עזיבת פעילים צריכות לקבל עדיפות גבוהה יותר מצד הקהילה-אחרת אני לא רואה איך אנחנו מצליחים לסגור את פער המקורות. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 18:24, 12 בדצמבר 2019 (IST)
וכשאני מדבר על פערים, אני מדבר על גרסאות שטרם נבדקו מעל לשלושה חודשים ולא ניתן לעקוב אחריהן יותר דרך השינויים האחרונים או יומנים כלשהם (רק גרסאות שסומנו ב"לבדיקה נוספת").
בהנחה שהפערים שציינתי יטופלו. איזו עזרה תצטרך? אני מאמין שניתן לגייס את מי שנרשם בתבניות "בעל ידע ב..." לטובת אימות מידע. אולי מלכתחילה מוטב לקיים תחרויות כאלו מטעם מועדוני נושאים (הרובה והמקלדת וכו') ובפרט מועדונים חזקים שבהם יש יותר סיכוי להצליח. כדאי גם לקבוע סדרי עדיפויות כלשהם (למשל, להתחיל מרשימות הערכים היותר חשובים באנציקלופדיה), להתחיל ב"קטן וצנוע" ולחגוג הצלחות קטנות כדי שהפרויקט הזה יתפוס ויהפוך לשגרה. אולי ניתן להשתלב כבר מעכשיו במתקפות האיכות? הרי גם בהן אמורה להיות קטגוריה של ערכים עם מיעוט מקורות. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 18:36, 12 בדצמבר 2019 (IST)
דב ט., יוזמה יפה (ואם תהיה מתקפת איכות או משהו בסגנון אשמח לקחת חלק), אולי אבל אפשר יהיה להפוך אותה ליותר ממשהו חד פעמי, כפי שגם Hummingbird ציין. אני אישית הייתי מציע להקים לשם כך מיזם ייעודי, אולי משהו כמו מיזם ״חיפוש אחר מקורות״ (והנה עוד שם פוטנציאלי יפה- ״ויקיפדיה מחפשת מקורות״)? לדעתי זה יהיה יותר אפקטיבי מתחרויות נושאיות במועדונים נושאיים.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 18:54, 12 בדצמבר 2019 (IST)
המקיסט גם תחרויות עם תשורות סמליות יחסית, כמו מתקפת קטגוריות, יכולות להשיג אפקט, ככל שהן מצליחות לסחוף יותר אנשים. תחרות באופן טבעי זוכה יותר לפרסום ובולטות ולכן יכולה לסייע למיזם במתנדבים נוספים שיצטרפו אליו. כרגע יש עיסוק במקורות באופן עקיף ב"מקבץ השבועי" ואפשר להגיד שזו החלופה למתקפת האיכות. הבעיה שחיפוש מקורות זה גם עניין של בקיאות ונגישות למקורות מידע וזה דורש כמות גדולה יותר של אנשים, זה קצת שונה מחיפוש תמונות חופשיות לדוגמה, או תחרויות כתיבה ספציפיות. לא הכל נמצא באינטרנט וחלק פחות נגיש ונמצא מאחורי חומת תשלום. אולי אם נכלול תחת המיזם פעולות טיוב קישורים (למשל שימוש בתבניות "רשמיות" ובוקמרקלטים במקום קישורים פשוטים), מציאת פתרון לקישורים חיצוניים שבורים (קישור לארכיון למשל) וכן סימון טענות חשודות, יהיה יותר "בשר" למיזם כזה ויותר עורכים מן השורה שיצטרפו אליו. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 20:21, 12 בדצמבר 2019 (IST)
אזכיר שמשתמש:Ofekalef פתח בזמנו מיזם ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם המקור האמין, שעד כמה שהבנתי דומה או זהה למאמץ שדב מציע. אפשר לפתוח מיזם חדש, אבל נראה שיותר הגיוני לנסות להחיות את הישן, לא? אוא אולי יש הבדל עקרוני בין "תחרות" ל"מיזם"? אם כך הדבר, אולי נאה יהיה לקיים את התחרות כחלק מהמיזם. קיפודנחש 20:58, 12 בדצמבר 2019 (IST)
Hummingbird, אני מסכים שלא יזיק להוסיף עוד תוכן למיזם שכזה. אני לא מספיק בקיא בנושא, אז השאלה היא כמה יש צורך במיזם קבוע שכזה אם ה״מקבץ השבועי״ מטפל בזה גם (אולי רק מתקפת איכות, או כמה כאלה, יספיקו? אגב, אתה צודק בדבריך שתחרויות מושכות מתנדבים..). אם אכן יש צורך במיזם, האפשרות הטובה ביותר לדעתי אז היא להחיות את המיזם שציין קיפודנחש, אבל להוסיף לתוכו גם עיסוק בסימון ״טענות חשודות״ (מניח שאתה מתכוון ל״דרוש מקור״, מטרה ראויה בהחלט), טיוב קישורים והחלפת קישורים שבורים בקישורים חלופיים תקינים ועוד דברים נדרשים שקשורים במקורות, אם יש.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:27, 12 בדצמבר 2019 (IST)
אני Symbol support vote.svg בעד להשתלב במיזם הקיים ולהוסיף לו את הפערים שהזכרתי ואולי נקודות נוספות שיעלו. המקבץ השבועי שומר על פעילות מתמידה ויש לו את היתרונות שלו, אבל הוא לא בדיוק ממוקד בערכים ללא מקורות-וכדי לתקן זאת אפשר להגדיר שבכל מקבץ ערכים תהיה התייחסות מיוחדת לכך (פינת "הערך ללא מקורות"). המקבץ השבועי כן משלב ערכים ללא מקורות באופן מזדמן (ואז המיזם של דב/אופק יכול לבוא לידי ביטוי, באיתור ערכים שדורשים מקורות). אין לי ממש רקע בהפעלת מיזמים, אבל צריכה להיות דרך לשמור אותו לאורך זמן, אולי בשיתוף עם מיזמים אחרים (למשל-הדף שמרכז דיווח על טעויות), כדי שהוא לא יפול אחרי פעם אחת (אולי עדיף ריצה למרחקים ארוכים על ספרינט קצר?). למיזם יכולה להיות גם תוצאת לוואי מבורכת, של סקריפט שיצבע בתוך קטגוריות ערכים עם תבנית "דרוש מקור". כל זה כמובן לא יעבוד בלי ביקוש מספק ובלי צוות של אנשים אכפתיים שמוכנים לקחת את המיזם על עצמם. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 23:16, 12 בדצמבר 2019 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

Hummingbird, המקיסט, קיפודנחש, התו השמיני, אני מודה לכם על תגובותיכם ואשתדל להתייחס. מצטער שלקח זמן, נעדרתי כמה ימים מוויקי.

אני רוצה לחדד שהמיזם/מתקפה שהצעתי שונה מויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם המקור האמין, בכך שאני מציע להתמקד רק בתבניות "דרוש מקור" קיימות, ואילו שם חיפשו לעסוק בערכים דלי מקורות באופן כללי. כאן אפשר לראות את רשימת הערכים שבהם מתנוססת תבנית זו. [5]. מסקירה ראשונית נראה לי שרוב התבניות הונחו שם בצדק. כלומר המידע שעליו עלתה דרישה למקור הוא באמת מעורר חשד. (או שהוא שגוי, או שהוא מוטה ומבוסס פרשנות). אני מאמין שבחלק לא קטן מהמקרים מניח התבנית עשה צעד ראשון בדרך לסילוק מידע שגוי מוויקיפדיה, דבר שבעיני יש לו ערך רב יותר מהוספת מידע נכון. כדאי מאד להשלים את המשימה. לדעתי יש להסיר גם קטעי מידע שלא הופרכו, אך מצד שני לא נמצא להם מקור שמאשר אותם.

אני חושב להעלות את הדיון למזנון, ולהציע תחרות/מתקפת איכות, שאהיה מוכן להשתתף בארגונה ואשמח לעזרתכם (למשל הסקריפט שהציע Hummingbird) וכמובן ליטול חלק בפעילות עצמה. את שיטות העבודה ותוצרי העבודה על התחרות, כגון מתודולוגיה לחיפוש מקורות, יהיה אפשר לשלב במיזם המקורות גם לאחר התחרות. דב ט. - שיחה 09:26, 19 בדצמבר 2019 (IST)

אוקיי, יוזמה יפה, אבל לדעתי מדובר ביותר מדי ערכים למתקפת איכות או לתחרות (גם בקישור ששלחת). צריך יותר מזה.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 09:30, 19 בדצמבר 2019 (IST)
אכן, יש יותר, התחרות יכולה רק להתחיל מהלך. איך אפשר לדעת בכמה ערכים יש תבנית כזו? דב ט. - שיחה 11:05, 19 בדצמבר 2019 (IST)
בתיעוד של {{מקור}} יש קישור לקטגוריה: ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקורות. Tzafrir - שיחה 13:25, 19 בדצמבר 2019 (IST)

יצירת אמנות של בננה תלויה על קיר נמכרה ב-120 אלף דולר - ונאכלה[עריכת קוד מקור]

לא ברור לי למה שמישהו ישלם עשרות אלפי דולרים על בננה. כלומר: אם מישהו חושב שבננה היא יצירת אומנות: על זה אני לא מסוגל לחלוק וממילא אין טעם לדון בכך. אבל גם כרגיל בננה לא מחזיקה מעמד הרבה זמן. מה אמור לקרות ליצירה לאחר מכן? Tzafrir - שיחה 16:11, 8 בדצמבר 2019 (IST)
כי עכשיו האנשים הנכונים יודעים שבשביל הקונה $120,000 זה כמו 10 סנט. Ronam20 - שיחה 16:46, 8 בדצמבר 2019 (IST)
זו בטח הייתה בננה טעימה מאוד. צחי לרנר - שיחה 22:25, 8 בדצמבר 2019 (IST)
Im-yahoo.svg המלך הכחולשלח לי הודעה! 22:26, 8 בדצמבר 2019 (IST)

האמנות האמיתית כאן היא "להחליק על הבננה", בפעם הראשונה נוצרה יצירת אמנות שבאמצעותה איפשר האמן לרוכשים להשלים בעצמם את היצירה... ומכאן המחיר היחסית גבוה (יחסי, כי לא רחוק מהאננס במרכול השכונתי כאן). ביקורת - שיחה 23:30, 8 בדצמבר 2019 (IST)

נראה אותם עושים את זה עם חמאה... דגש חזק - שיחה 23:43, 8 בדצמבר 2019 (IST)
"יצירת אמנות".. זה ממש לא בהגדרה של יצירת אמנות. הסיפור הזה פשוט מגוחך, ואולי צריך לתחום יצירת אמנות בהגדרה של "ציור על מרחב כלשהו, שירה, ריקוד פיסול באמצעות חפצים שונים, או כל יצירה הדומה לכך אשר מורכבת יותר מהרמה היומיומית על פרטיה ומרכיביה השונים, ועולה בקנה אחד עם החוק"? (כי בננה אפשר פשוט ללכת לקנות בסופר..). אגב ראו גם את זה. המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 14:38, 13 בדצמבר 2019 (IST)
בתחילת 2004 יצא לאור בעברית ספרו של אפרים קישון, "נקמתו המתוקה של פיקאסו", המהווה ביקורת שלוחת רסן על האמנות המודרנית. את ביקורתו חיזק קישון במכתבי קוראים ממעוזי השמרנות, כגון "גברת משכילה מציריך" ו"האדון האקדמאי מדיסלדורף". "אני לא סתם חושב שהאומנות המודרנית היא רמאות, אני פשוט יודע זאת", אמר קישון בראיון למולי שפירא (גלי צה"ל), שעסק בספרו. תגובתו של הצייר יאיר גרבוז, בהמשך לאותו ראיון: "אני מאוד ממליץ קודם כל לקנות את הספר, אבל הייתי ממליץ לקנות יחד אתו כמה בקבוקונים של טיפקס ואז להתיישב בנוחיות ולמחוק קודם כל את שם ההוצאה שאחראית לחרפה הזו ואח"כ את הטקסט הילדותי והאלים, ואז תקבלו אלבום נורא יפה של מיטב האמנות המודרנית של המאה העשרים". דוד שי - שיחה 17:25, 13 בדצמבר 2019 (IST)
שימוש בחפצים קיימים כיצירות אומנות אינו חדש, וגם לנו יש ערך על כך: רדי מייד. נכתבו מספיק מילים על השאלה האם מדובר באומנות או לא. מבחינה אחת נראה שכן: יש מי שמוכן לשלם על חלק מהיצירות הללו כיצירות אומנות. Tzafrir - שיחה 19:09, 13 בדצמבר 2019 (IST)

טקס הסיום - ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים[עריכת קוד מקור]

הזמנה- ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2019

שלום לכולם!

אירוע הסיום של תחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" יתקיים בבית מקס ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, אידלסון 29, תל־אביב–יפו, ביום שני כ"ה בכסלו תש"ף, 23 בדצמבר 2019.

  • 17:30 הגעה והתכנסות
  • 18:15 סיור במקום
  • 19:00 הדלקת נרות ודברי ברכה
  • 19:15 חלוקת פרסים

הכניסה לאירוע ללא עלות אך מותנית בהרשמה מראש - מוזמנים להירשם!

נותרו רק עוד כשבוע, להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים! תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

לאחר סיום התחרות, יעניק צוות השופטים את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

  • פרס ראשון: 3,000 ש"ח
  • פרס שני: 2,000 ש"ח
  • פרס שלישי: 1,500 ש"ח

התחרות תסתיים ב-13 בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.


בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g

זינוק מוזר בצפייות בערכים[עריכת קוד מקור]

למישהו יש רעיון מדוע ביוני השנה נרשם זינוק עצום בצפייה בדפים נשורת גרעינית ומחלת קרינה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:45, 9 בדצמבר 2019 (IST)

התקלה הגרעינית ברוסיה? מנחם.אל - שיחה 18:20, 9 בדצמבר 2019 (IST)
צ'רנוביל (מיני סדרה)? אמא של גולן - שיחה 18:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)
נראה שאמא של (שוב) צודקת. הקפיצה מסונכרנת עם תחילת הסדרה וקיימת גם בערך על אסון צ'רנוביל. אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

How America Ends: A tectonic demographic shift is under way. Can the country hold together?[עריכת קוד מקור]

‘The Ferrante Effect’: In Italy, Women Writers Are Ascendant[עריכת קוד מקור]

נראה לי שאני בין הבודדים (מצאתי עוד שניים שלושה בקבוצה) שלא הצליחו לסיים אפילו את הספר הראשון בסדרה של אלנה פרנטה: "החברה הגאונה שלי". לעומת זאת אני מוצאת את ספרה של אלזה מורנטה: "אלה תולדות" כפנינה ספרותית אמיתית. כך או כך, אני שמחה לקרוא שפרנטה הרימה את ראשן של נשים כותבות באיטליה. כן תרבינה. Tmima5 - שיחה 08:45, 10 בדצמבר 2019 (IST)
אני קראתי בהנאה את "הבת האפלה" ומתקעתי באמצע "החברה הגאונה שלי". צחי לרנר - שיחה 17:38, 10 בדצמבר 2019 (IST)

וואו[עריכת קוד מקור]

היה לי יום פורה מאד כאן, וקידמתי רבות את בבת-עיני, אוניברסלים אנושיים. רק משתף קריצה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:23, 10 בדצמבר 2019 (IST)

כל הכבוד על כתיבת הערך, המסביר את מה שקורה היום. דוריאןDGW – Talk 18:54, 11 בדצמבר 2019 (IST)

האיום של ח"כ מיקי זוהר[עריכת קוד מקור]

ח"כ מיקי זוהר מאיים: אם היועץ המשפטי לממשלה לא יתיר לנתניהו להרכיב ממשלה - אתפטר מהכנסת [6]. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:47, 11 בדצמבר 2019 (IST)

בפעם הקודמת, כשהודיע על פרישה, מיקי זוהר חזר בו ולא פרש, ארשה לעצמי לנחש שגם הפעם יחזור בו... בברכה. ליש - שיחה 15:31, 11 בדצמבר 2019 (IST)
כנראה לא יקרה ולא יהיה צורך לחזור בו. מנדבליט הרי יודע שהחלטה כזו נוגדת לערכי הדמקורטיה ולחוקי המדינה. Ronam20 - שיחה 16:06, 11 בדצמבר 2019 (IST)
אבל עכשיו נוסף נימוק לטובת ההחלטה. לפי ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים, הבא בתור בליכוד הוא פטין מולא ונראה לי שהוא עדיף על זוהר. Tzafrir - שיחה 16:10, 11 בדצמבר 2019 (IST)
הוא לומד מהטובים. לפי התפיסה הרווחת בשורות הליכוד, גם שי ניצן איים שאם לא יעשו מה-בראש-שלו הוא יתפטר. כל השאלה היא מי אתה והאם למישהו אכפת... ביקורת - שיחה 17:57, 11 בדצמבר 2019 (IST)
אני לא חושב שהאיום הזה עושה רושם על מי שהוא מופנה נגדו, אולי רק על מי שחושב כמו מיקי זוהר. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:58, 11 בדצמבר 2019 (IST)
מש"ל. ביקורת - שיחה 22:54, 11 בדצמבר 2019 (IST)

כמה חבל שאני לא רב עיר...[עריכת קוד מקור]

המשרד לשירותי דת: כהונת רבני ערים שתם תוקפה תוארך עד לחצי שנה לאחר הקמת הממשלה החדשה. אני מניח שזה עסק סופר משתלם, אפילו בלי גיל פרישה... דגש חזק - שיחה 16:28, 12 בדצמבר 2019 (IST)

כמה חבל שאני לא חבר כנסת, כמה חבל שאני לא מנכ"ל, כמה חבל שאני לא שחקן כדורגל או ראש ממשלה... יש עבודות שמרוויחים בהן הרבה יותר ממה שהגיוני לתת על העבודה. ועוד חצי שנה כהונה זה לא כזה הרבה. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ו בכסלו ה'תש"ף • 20:46, 12 בדצמבר 2019 (IST)
לכל גוף שמכבד את עצמו וקשור ביהודים - מדינה, עיר, מפעל מזון, נושאת מטוסים ועוד - יש רב ראשי, ולעתים רבנים אחדים. והנה, אף שלוויקיפדיה העברית יש גרסה בכשרות מהודרת, אתר "המכלול", אין רב ראשי לגרסתה שבכשרות רגילה. יש ביורוקרטים, יש מפעילים, אבל רב ראשי - אין. כיוון שכך, אני קורא לבחירתו של הרב הראשי לוויקיפדיה והסביבה, וכדי שלא לחרוג ממנהג המדינה נמנה שני רבנים ראשיים: רב ראשי לעדת המחקנים ורב ראשי לעדת המכלילינים. דוד שי - שיחה 06:59, 13 בדצמבר 2019 (IST)
או מישהו שיכול להכיל ולערב את שתי הגישות, ויתמנה למשרת ערב רב. ביקורת - שיחה 14:51, 13 בדצמבר 2019 (IST)
בואו נתחיל בגרסת פיילוט בחירת ביורוקרט-פורים. מי-נהר - שיחה 16:01, 13 בדצמבר 2019 (IST)
אולי אני חסר חוש הומור, אבל התקשיתי להבין איך התגובה הזו ממין העניין. מיכאל.צבאןשיחה • י"ז בכסלו ה'תש"ף • 15:47, 15 בדצמבר 2019 (IST)
מותר לחמוד לצון, מדובר בתגובה חביבה ולא פוגענית. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תש"ף • 17:11, 15 בדצמבר 2019 (IST)
נכון, היא אינה פוגענית, פשוט לא כל כך קשורה. מיכאל.צבאןשיחה • י"ח בכסלו ה'תש"ף • 10:27, 16 בדצמבר 2019 (IST)
שים לב שדף זה הוא כיכר העיר - לא ערך ולא דף שיחה של ערך. כיכר העיר היא המקום לתת דרור למחשבותיך ולעסוק גם בדברים לא קשורים. דוד שי - שיחה 19:13, 16 בדצמבר 2019 (IST)

יש לנו (לפחות) 15 ויקיפדים מקסימים[עריכת קוד מקור]

לפני שבועיים הוטלו לצערי הגבלות קשות על היכולת שלי לתרום לויקיפדיה בתחומים שאני אוהג, אבל כמו שאומרים - אין רע בלי טוב.
רק בזכות זה נוכחתי שיש בויקיפדיה 15 ויקיפדים מקסימים (בעברית לשון זכר כולל גם נקבהקריצה) שהביעו נכונות לסייע לי פעם בשבוע לתרום לויקיפדיה (בתנאי, כמובן, שהתרומה תהיה בעלת חשיבות גם בעיניהם).
כיף להיות חלק מקהילה כזו (בתקווה שאלו שיזמו את ההגבלות, לא יאלצו אותי בקרוב לפרוש לצמיתות מהקהילה...) בן נחום - שיחה 15:33, 17 בדצמבר 2019 (IST)

רק עכשיו נחשפתי לפרשה, שבה הוספת להרבה ערכים דברי הבל בלי לחשוב יותר מדי אם זה רלוונטי או לא. הייתי עוזר לך בשמחה אם לא הייתי מכיר היטב את דפוס הפעילות הזה, שהוא לא חדש אצלך. אני מקווה שחבורת המקסימים תפעיל שיקול דעת. -- ‏גבי‏ • שיח 17:33, 26 בדצמבר 2019 (IST)

לימודי ספרות לתיכון - אוי לי ולהם אבוי[עריכת קוד מקור]

בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי!
אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
(מתוך הבלדה בת הרב ואמה של שאול טשרניחובסקי)

אתמול פרסמתי את הערך על הבלדה בת הרב ואמה של טשרניחובסקי. כשחיפשתי חומרים במרשתת הגעתי לאתר הזה של רשת אורט.

אני לא יודע מאיפה מחבר המאמר שאב את הנתונים לגבי הרקע ההסטורי. עוד לפני שקראתי מחקרים כתובים על הבלדה, היה ברור לי שמדובר בימי הביניים. הרי באבירים אנו עוסקים. ממתי בגזירות ת"ח ת"ט היו אבירים? שם היו רק קוזאקים, איכרים וסתם אספסוף. אחרי זה ראיתי שהבלדה היא חלק מ"בלדות ורמיזא" העיר הידועה בפרעות שנערכו בה בימי הביניים. ואולי מחבר המאמר התבלבל עם שיר אחר של המשורר "בת הרב" שבאמת עוסקת בפרעות אוקראינה של המאה ה-17? את הקשר הברור שבין הבלדה לאירועי השואה המחבר לא מזכיר כלל.

ורק להזכיר - זו בלדה שהיא חלק מבחינות הבגרות. --ריהטא - שיחה 20:01, 17 בדצמבר 2019 (IST)

(השיר האחר, אגב, זה עם הקוזאק, מבוסס על מעשה מתוך "יוון מצולה" של ר' נתן נטע הנובר מפרעות ת"ח-ת"ט). Ronam20 - שיחה 21:10, 17 בדצמבר 2019 (IST)
לבלדה שנכתבה במאה ה-20 יכול להיות "רקע היסטורי" רק במידה שהמשורר החליט באופן מודע למקם אותה בזמן כלשהו, אחרת זה חירות ספרותית. היפותטית לחלוטין, בגזירות ת"ח ת"ט היו יכולים להיות אבירים כאלו: (Towarzysz). H. sapiens - שיחה 06:51, 18 בדצמבר 2019 (IST)
H. sapiens לחלוטין המשורר החליט באופן מודע למקם את הבלדה בורמיזא ולא באוקראינה. --ריהטא - שיחה 08:23, 18 בדצמבר 2019 (IST)
עכשיו שמתי לב שורמיזא היא בגרמניה, אבל תביא בחשבון שלא כולם יודעים זאת. בכל אופן, בהצצה בבלדות ורמיזא יש שם מספיק רקע היסטורי מפורש, למשל "קָרְבְּנוֹת מַסְעֵי-הַצֶּלֶב וְהַמָּוֶת הַשָּׁחוֹר" בבלדה השישית. גם זה משתרע מן המאה ה-11 למאה ה-14. H. sapiens - שיחה 09:16, 18 בדצמבר 2019 (IST)

אז בסוף גם הוא בא לישראל באופן רשמי - הנסיך צ'ארלס[עריכת קוד מקור]

במרץ 2017 העביר הנשיא ראובן ריבלין הזמנה רשמית לבוריס ג'ונסון שר החוץ הבריטי בעת ביקורו בישראל לביקורם של בית המלוכה בישראל. בתכנון היה גם ביקור בבית העלמין לאלפי החיילים הבריטים, האוסטרלים וחבר העמים הבריטי שנהרגו בקרבות בארץ במלחמת העולם הראשונה, וציון הצהרת בלפור בתום מאה שנה להתרחשותן. גם מלקולם טרנבול ראש ממשלת אוסטרליה אישר את הצטרפותו למשלחת שהייתה צפויה להגיע בראשות הנסיך צ'ארלס. ברם לאחר חודשיים דווח כי הביקור לא יתקיים.
ריבלין חזר ושיגר הזמנה בעת ביקורו של הארכיבישוף מקנטרברי ג'סטין וולבי כנ"ל.
בתקשורת הסבירו לנו שביקור כזה תלוי בהיבטים דיפלומטים המצריכים אישורים ממשלתיים לבית המלוכה. ועוד הסבירו לנו שלא במקרה בית המלוכה נמנע מלבקר באופן רשמי. וגם הסבירו לנו שהנסיך ויליאם מבקר בגלל שזה תהליך חניכה להכשרתו בניהול עניינים מדיניים וכיו"ב. ומסיבות אחרות כאילו שצריכים צידוקים לביקור.
כך או כך ביקור הנסיך צ'ארלס היה רק באופן פרטי.
והנה היום יצאה הודעה ממשלתית-מלכותית רשמית מארמון הדוכס לפיה הוא יבקר בישראל ב-23 בינואר 2020 בטקס ביד ושם לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ. תוך שהם מדגישים שזהו ביקור רשמי ראשון שלו בישראל. או שמא הבהרתם מסייגת את מעמד הביקור ?
האם מים שחקו סלע ? האם זה קשור לתוצאות הבחירות לפרלמנט לפני כמה ימים ? האם זה, יחד עם הביקור של הנסיך וילאם מלמד משהו על מגמות ביחסי ישראל-בריטניה ? או שמא זה רק לצאת ידי חובה כטרמפ על הטקס אחרי שכבר היה ביקור רשמי אחר בישראל שלא יגידו שהוא לא ביקר.
כמובן שהודגש מספר פעמים שהוא גם יבקר במקביל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, האם יכול להיות שבאמתחתו תכנית בריטית לניהול הסכסוך או דגשים שלהם? תיווך של גורם כלשהו מהשחקנים הזרים ? או שזה רק ביקורי נימוסים. מי-נהר - שיחה 13:45, 18 בדצמבר 2019 (IST)
איזה מתח (מהפקקים כמובן...) מנחם.אל - שיחה 14:01, 18 בדצמבר 2019 (IST)
אכן יהיו פקקים מאחר ובאירוע ישתתפו עשרות ראשי מדינות בהם צרפת גרמניה רוסיה וכיו"ב. מי-נהר - שיחה 14:07, 18 בדצמבר 2019 (IST)
המקום החשוב ביותר למשפחת המלוכה הבריטית הוא כנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים, שם קבורה אליס, נסיכת באטנברג, אמו של הנסיך פיליפ. לפי דיווחים לא רשמיים, הם מגיעים לפקוד את המקום מפעם לפעם. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:13, 18 בדצמבר 2019 (IST)
מאחר שנושא הביקור נזכר כאן, אציין כי לפני כמה ימים הייתה ההצעה בתבנית לטיפול דחוף לכתוב את הערך ביקור צ'ארלס, נסיך ויילס בישראל. בתגובה לכך כתבתי בשיחה:ביקור הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג' בישראל הצעה לשינוי שם הערך לביקור חברי משפחת המלוכה הבריטית בישראל, משום שאני סבור שמן הראוי שיהיה ערך מאוחד לביקורים האלה, כפי שיש לביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל, ביקורי נשיאי צרפת בישראל וביקורי אפיפיורים בישראל. אתם מוזמנים להגיב שם להצעה. אגסי - שיחה 13:34, 20 בדצמבר 2019 (IST)
בעד למעט כמה שיותר בערכים כאלה, ואם אפשר לאחדם לערך אחד - מוטב. Ronam20 - שיחה 13:38, 20 בדצמבר 2019 (IST)
מסכים עם אגסי וRonam20, עדיף ערך מאוחד של כלל הביקורים.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 13:40, 20 בדצמבר 2019 (IST)
אני חושב שצ'ארלס הגיע כבר בשלהי ספטמבר 2016 לישראל באורח רשמי למען הלוויית שמעון פרס, שם היה חלק מהמשלחת של הממלכה המאוחדת. ניב - שיחה 17:59, 21 בדצמבר 2019 (IST)

חדש בירושלים: תעודות כשרות לפחי האשפה[עריכת קוד מקור]

בלי להיכנס כרגע לשאלה ההלכתית (ויש הרבה פוסקים שמתירים גם אם החיישנים עובדים בשבת), זה לא כזה מוזר. הרבה פחות הגיוני זה כשרות למוצרי ניקיון למיניהם.david7031שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 23:43, 19 בדצמבר 2019 (IST)
יש מגזרים שמשתמשים בתמונות של נשים לקד"מ ויש כאלו שמשתמשים בחותם כשרות, זה כל העניין. חסר תקנה :-)שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 09:36, 20 בדצמבר 2019 (IST)
david7031, הרבה? למיטב ידיעתי בכה"ג שהחיישן עושה עבודה לטובתי (ניחא ליה) הדעה הרווחת היא לאסור. בן עדריאלשיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 10:47, 20 בדצמבר 2019 (IST)
כן, אבל איסור חיישן בפני עצמו לא ברור (אם אתה מכיר את שיטתם של דרור פיקסלר והגרנ"א רבינוביץ), ואפילו אי תימא שבחיישן שעושה פעולה ממש (כפתיחת דלת) יש איסור, ייתכן שבחיישן כזה שרק רושם משהוא במחשב אין איסור.david7031שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 11:21, 20 בדצמבר 2019 (IST)

קישורים שבורים, רבע מיליון ערכים, וחידון על ערכים: 4 כתבות על ויקיפדיה שמצאתי[עריכת קוד מקור]

  1. ערוץ 7, הערך ה-250,000 בויקיפדיה העברית, באתר ערוץ 7, 15 בספטמבר 2019
  2. חדשות כיפה, ‏ויקיפדיה: 250,000 ערכים בעברית, באתר כיפה, 15 בספטמבר, 2019 11:41
  3. דוד שי, קישור, אתה שבור: הצרה של עורכי ויקיפדיה, באתר ynet, 14 באוגוסט 2019
  4. מערכת mako תרבות, ‏האתר שעזר לכם לקבל תעודת בגרות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באוקטובר 2019‏

--שלום1234321אפצישיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 08:59, 20 בדצמבר 2019 (IST)

שלום1234321, יש ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת. Uziel302 - שיחה 11:58, 10 בינואר 2020 (IST)

אבישי גרינצייג בטוויטר:[עריכת קוד מקור]

‏"המחלוקת המשפטית בין אוחנה למנדלבליט צפויה לחולל דרמת ענק בין עורכי ויקיפדיה בשאלה אם להכניס את אורלי בן-ארי לקטגוריית פרקליטי המדינה לשעבר." https://twitter.com/avishaigrinzaig/status/1208012382829711360?s=19.

מבקר המדינה - שיחה 15:31, 20 בדצמבר 2019 (IST)

נסחף. ראשית, זה מוקדם מדי, כי לא אפסו הסיכויים שמועמדותה תאושר. שנית, רוני בר-און שהתפטר אחרי 48 שעות לא זכה להיכנס לקטגוריה:היועצים המשפטיים לממשלה. אגסי - שיחה 17:14, 20 בדצמבר 2019 (IST)
עדכון, כעת החלה דרמה גדולה יותר- לאחר שמשכה את מועמדותה, היא חטפה תבנית חשיבות. אגסי - שיחה 00:00, 21 בדצמבר 2019 (IST)
היא לא חטפה תבנית חשיבות, שהרי איש אינו מפקפק בחשיבותה. הערך חטף תבנית חשיבות, אבל כמו שפעת, גם המחלה הזו תחלוף תוך שבוע. דוד שי - שיחה 13:50, 21 בדצמבר 2019 (IST)
אני אבהיר, היא אכן לא לקחה (חטפה) לאף אחד תבנית (חשיבות או אחרת). כן מפקפקים בחשיבותה (האנציקלופדית). בוויקיפדיה העברית "שפעת" לפעמים עוברת רק אחרי שבועיים, או יותר... אגסי - שיחה 15:53, 21 בדצמבר 2019 (IST)
עדכון: התבנית הוסרה. נכון לעכשיו הדרמה הסתיימה. אגסי - שיחה 19:48, 21 בדצמבר 2019 (IST)
למען הדיוק רוני בר און כן נמצא בתבנית היועציים המשפטיים לממשלה. ‏עמיחישיחה 00:20, 22 בדצמבר 2019 (IST)
הוא אכן נמצא בתבנית:היועצים המשפטיים לממשלה, אז מדוע נפקד מקומו בקטגוריה:היועצים המשפטיים לממשלה? אגסי - שיחה 01:39, 22 בדצמבר 2019 (IST)
אוסיף כעת לקטגוריה. אין סיבה שיושמט וזו כנראה טעות סופר. ‏DGtal‏ - שיחה 12:42, 22 בדצמבר 2019 (IST)
אולי כדאי קודם שנגיע להסכמה מה צריך להיות חלק מפועלו של אוחנה כשר משפטים. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 10:31, 22 בדצמבר 2019 (IST)

אתר "פרונטירז"[עריכת קוד מקור]

נודע לי שבאינטרנט פועל אתר "פרונטירז" שמפרסם מאמרים המנגישים את המדע לבני נוער (בני 10–15). בהחלט ראוי לקשר מאמרים אלה בפרק "קישורים חיצוניים", והם בוודאי יועילו למי שחש שהערך בוויקיפדיה כתוב בשפה טכנית מדי או לא מובנת. לקישור למאמרים יצרתי את תבנית:פרונטירז, ואתם מוזמנים לקרוא ולקשר. דוד שי - שיחה 10:43, 21 בדצמבר 2019 (IST)

זוכי התחרות - ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת[עריכת קוד מקור]

הערב נערך טקס הסיום של תחרות כתיבת הערכים בנושא אתרי מורשת.

צוות השופטים בחן את כל מאה הערכים שנכתבו על ידי 26 עורכים והחליט להעניק את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:


תודה רבה לכל 26 משתתפי התחרות, שתרמו ערכים על אתרי מורשת לוויקיפדיה, כה ללחי! תודה לעמותת ויקימדיה ישראל ולמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל!

רכזי התחרות: לליב וOvedc

ברכות לזוכים! כל הכבוד! Tmima5 - שיחה 09:41, 24 בדצמבר 2019 (IST)
כל הכבוד! (גם לאלו שלא זכו)המלך הכחולשלח לי הודעה! 20:51, 24 בדצמבר 2019 (IST)

הפריימריז בליכוד[עריכת קוד מקור]

אני קורא לאורך כל היום דיווחים בחדשות ובקבוצות מתפקדים שאני חבר בהם בפייסבוק (לדעתי התפקדות למפלגה - לא משנה איזו - היא מהלך של אזרחות למופת בישראל של 2019, והנושא קרוב לליבי), ועל פי עדויות וצילומים שמעלים: בחדרה ובפתח תקווה עשו מהלכים לנסות לפסול את כל הפתקים של גדעון סער (בחדרה הבנתי שזה גרם להתערבות משטרה ולפסילה של כל הקלפי), ובפתח תקווה, ברמת גן ובקלפיות נוספות עמדו בריונים וניסו להפחיד אנשים להצביע רק לביבי (חלק מהעדויות דיברו על פרגוד שלא באמת מסתיר ועל זה שהונחו לא לסגור את המעטפה). אם נוסיף על זה המון תרגילים טכניים כמו הפניית אנשים לקלפיות מרוחקות, ושטיקים להוציא אנשים מפנקס הבוחרים - אפילו רק לכמה ימים ובגלל בעיות טכניות - אולי (חשד שיש לו כמה עדויות מצטברות מטרידות) לאחר שסומנו מראש באמצעות סקרים פנימיים ככאלו שלא יצביעו לביבי. אם בבוקר הנושא עוד לא הטריד אותי במיוחד, אחרי שלאורך כל היום הצצתי בעדכונים כאלו - זה קצת מעלה בי צמרמורת. מהלכים שמזכירים לי בחירות במדינות לא דמוקרטיות, תעודת עניות למפלגה החשובה בישראל, ואולי רמז לחוסר המעצורים ולעד כמה "לא סופרים את הדמוקרטיה" במחנות מסוימים (ברמת הח"כ, לא ברמת המפלגה או הצד הפוליטי), ובהתאם לכך אולי רמז למה שעלול לקרות בעתיד בבחירות הארציות אם רק יתנו לגורמים מסוימים עוד כוח בהקשר הזה. בלי קשר לתוצאות שיהיו מהבחירות האלו (שאני אישית מקווה שייחקרו לעומק, ובהנחה שהיקף הבעיות גדול ומשמעותי כמו שמצטייר - יבוטלו ויתקיימו מחדש), לדעתי זה יום שצריך להטריד כל ישראלי שהדמוקרטיה יקרה לליבו. איש השום (Theshumai) - שיחה 23:59, 26 בדצמבר 2019 (IST)

בבחירות אלה חברי הליכוד העבירו מסר ברור: לא אכפת לנו מכתב אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים, נתניהו מלכנו לעולם ועד. במצב זה, אי-סדרים בקלפיות הם זוטות. כיוון שנתניהו לא יחיה לנצח, נראה לי שהגיע הזמן להקים מאוזוליאום שבו תוצב בבוא העת, לאחר 120, גופתו החנוטה של נתניהו, שמעריציו מכל העולם (מירי רגב מספרת שיש 8 מיליארד כאלה) יעלו לרגל אליה. דוד שי - שיחה 06:57, 27 בדצמבר 2019 (IST)
אמנם התופעה בקלפיות מגונה ודומה לבחירות בהם זכו ההם שאין להזכיר את שמם: יש לזכור שמדובר בבחירות פנימיות, ובמפלגות אחרות המנגנון דמוקרטי הרבה פחות. לא נורא, עוד מעט בחירות כלליות ובוודאי נראה חרא מסוג זה גם שם. אסף השני - שיחה 13:40, 27 בדצמבר 2019 (IST)
מי מתנדב לתרגם את הערך הבחירות לראשות הליכוד (2019) (אנ') כדי שגם הקוראים בעברית ידעו מי התמודד ומה היו התוצאות בפריימריז? אני מוכן לסייע למתנדב, במידת הצורך, בהגהה, ובהוספת קישורים פנימיים וחיצוניים. אגסי - שיחה 17:14, 27 בדצמבר 2019 (IST)
אני מוכן. כתבתי את הערך. מוזמנים להתכתש לגבי העובדות בו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:32, 28 בדצמבר 2019 (IST)
רונאלדיניו המלך, יפה לך. איש השום (Theshumai) - שיחה 00:41, 28 בדצמבר 2019 (IST)
תודה רבה לך, משתמש:רונאלדיניו המלך, על שהרמת את הכפפה! אגסי - שיחה 00:50, 28 בדצמבר 2019 (IST)
בכיף. צריך רק להוסיף את הפרטים הפיקנטיים והמילות החמות שאיחלו המתמודדים זה לזה בשבועות האחרונים. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:09, 28 בדצמבר 2019 (IST)
בזכות מה זכו בחירות אלה לערך, בעוד אין ערך על אף אחת מהבחירות הקודמות לראשות הליכוד? מיכאל.צבאןשיחה • א' בטבת ה'תש"ף • 18:32, 28 בדצמבר 2019 (IST)
כי הן לא פחות חשובות מהבחירות לראשות העבודה (2019) ומהבחירות לראשות מרצ (2018). פריימריז במפלגת שלטון ללא ספק ראויה לערך, ולכן יש ערך גם בוויקי האנגלית. אגסי - שיחה 18:46, 28 בדצמבר 2019 (IST)
ועכשיו הונחה תבנית חשיבות על הערך. מוזמנים להביע דעתכם בנושא. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 20:33, 28 בדצמבר 2019 (IST)
אל דאגה, הסיכוי שהערך יימחק הוא מאוד נמוך, להערכתי. אגסי - שיחה 23:01, 28 בדצמבר 2019 (IST)

אלה רק המקדימות בליכוד וכבר יבבות ויללות. מה יהיה? 37.26.149.225 17:32, 27 בדצמבר 2019 (IST)

נו באמת. מה לעשות שאכפת לי מה קורה במדינה שלי ובמפלגה הכי חשובה פה בעשור האחרון. במקרה השבוע שמעתי ראיון עם דן מרידור על ימי בגין והפער בין הליכוד ההוא לזה הנוכחי זועק לשמיים. איש השום (Theshumai) - שיחה 23:16, 27 בדצמבר 2019 (IST)
השינוי העיקרי חל בדעותיו הפוליטיות של מרידור. וכמדומני ש"יבבות ויללות" מאפיינות בחירות בכל העולם, אבל מי שפחות אוהב מפלגה מסוימת נוטה לשמוע את היבבות שלה ביותר ווליום. נרו יאירשיחה • א' בטבת ה'תש"ף • 16:00, 29 בדצמבר 2019 (IST)
אתה טועה. השינוי העיקרי חל ב"ליכוד", שבהובלת נתניהו הפכה ממפלגה שיש לה אידאולוגיה לכנופיית פשע שמטרתה העיקרית הגנה על הבוס הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים. מרידור, ואתו לימור לבנת, בני בגין ומיכאל איתן, נשארו נאמנים לערכי המפלגה הישנים, שהושלכו לאשפה על ידי ראשי המפלגה הנוכחיים. דוד שי - שיחה 06:16, 30 בדצמבר 2019 (IST)
Like Thumbup.svg על הביטויים המפוצצים. מיכאל.צבאןשיחה • ב' בטבת ה'תש"ף • 10:14, 30 בדצמבר 2019 (IST)
מי שירצה יחשיב את הביטויים המפוצצים "יבבות ויללות", וגם אי אמונה בחזקת החפות. לפחות כשמדובר במי שפחות אוהבים. על כל פנים, מרידור וכו' כמובן לא עזבו בגלל אישומים פליליים כלשהם, אין קשר. לפחות שלושה מהם (לא יודע מהן דעותיה של לבנת) חד משמעית שינו עמדות אידאולוגיות ביחס לארץ ישראל וכדומה. נרו יאירשיחה • ב' בטבת ה'תש"ף • 12:34, 30 בדצמבר 2019 (IST)
דן מרידור אכן נמצא כבר זמן רב בסביבות האגף השמאלי בליכוד (יחד עם רוני מילוא, לדוגמה, והיה בעבר גם במפלגת המרכז (אבל חזר לאחר מכן לליכוד). לכל השאר עמדות ימניות מוצקות על הספקטרום המדיני. לימור לבנת הצביעה בעד ההתנתקות (יחד עם שר האוצר באותה ממשלה, וכמוהו נשארה בליכוד ולא עברה לקדימה). בני בגין במשך רוב הקריירה שלו לא היה בליכוד אלא ימינה ממנו. למיכאל איתן דעות דומות לאלו של לבנת ופחות קיצוניות מאלו של בגין. כמוכן, בניגוד לדן מרידוראוריאל לין) הוא התנגד להעברת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק בכנסת, אבל כיום גם הוא מתנגד לעמדות שמשמיעים בכירי הליכוד בשם המשילות.
מיכאל איתן הועף מרשימת התנועה לכנסת לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) כאשר מתפקדי התנועה העיפו את כל תומכי שלטון החוק למעט ראובן ריבלין (שהפך בהמשך לנשיא).
אז כן, הליכוד של הכנסת השתים עשרה (זו שחוקקה את חוקי היסוד האמורים) היה שונה. Tzafrir - שיחה 16:55, 1 בינואר 2020 (IST)