ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 83

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174רק"פ175176177178179180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


ישראל תמכה בדיכוי מתנגדים באיראן?[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך מוחמד רזא שאה פהלווי אני מבין שהמוסד הישראלי אימן את הסאוואכ, משטרה חשאית שהייתה ידועה בעינויים והוצאות להורג. זה קצת לא מצביע לטובה על ישראל. המדינה שלי הייתה שותפה לדיכוי של העם האיראני על ידי המלך שלהם? ישראל באמת ידעה מה היא עושה? Corvus,(שיחה) 11:50, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

גם כיום צה"ל (או משוחררי צה"ל, או גופים אחרים בישראל) מאמן הרבה צבאות זרים, שלא על כולם אנחנו יודעים, וייתכן בהחלט שבדיעבד נתחרט על כך. למשל על אימון צבא ניגריה או טנזניה. (ראה כאן.) בזמן משטר השאה היה שיתוף פעולה הדוק בין ישראל לאיראן בתחומים רבים, ולא רק בתחום הזה. בלנק - שיחה 12:53, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
העניין הוא שפעולות כאלה נותנות תוקף לגיטימי לרוחות אנטי-ישראלים. אני לא יכול להאשים מישהו שהוא שונא את ישראל במקרה שהמשפחה שלו נפגעה על ידי שטרה חשאית שאומנה על ידי ישראל. צר לי מאוד העניין. האם ישראל באמת לא ידעה מה סאוואכ עושים או שפשוט קיבלה את זה? Corvus,(שיחה) 13:49, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
ללא ספק האיראנים לא הזדקקו לישראלים לשם שכלול שיטות העינויים שלהם - יש להם מסורת ארוכה, מלפני ג'ינגיס ח'אן. הישראלים ודאי לימדו אותם שיטות האזנה, איסוף מודיעיני וכדומה. מי שרוצה למצוא פגמים בישראלים, כדי לבקר אותם, יעשה זאת על מעשים או על מחדלים ותמיד, אבל תמיד, ימצא משהו שאפשר לבקר אותו. האם ישראל עשתה משהו שלא מקובל ביחסים בילאומיים? האם היא ביצעה פשעים? אלה השאלות הענייניות וכל היתר זה מלל מילוי. בברכה. ליש - שיחה 14:56, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
וודאי שלהאשים בהחלטה שגויה זה הרבה יותר קל מלקבל החלטה בעצמך. ובוודאי שלישראל אין את האחריות על משטר איראני. אבל אני לא מסכים איתך בנוגע לשאלות שצריך לשאול. זה לא רק סיפור של מה תקין משפטית או מקבול ביחסים בינלאומיים. יש פה גם צד מוסרי: האם אתה מוכן לספק לרודן ידע וציוד שיעזרו לו לפגוע בחופש של העם שלו? האם זה שלא אתה מצבע את העינויים, אבל המידע שמסרת הוא שגרם לכליאתם של המעונים פוטר אותך מכל אחריות? Corvus,(שיחה) 15:15, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
ההתעלמות המוחלטת שלך מאופי המשטר שעלה במקום השאה מוכיחה לדעתי שמדובר בשרטוט המטרה (ה"מוסרית") אחרי שירית את החץ. עוזי ו. - שיחה 15:37, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
המשטר שעלה תלה את מתנגדיו ברחוב. זה לא עדיף בשום אופן על לירות בהם במרתף חשוך. שלטון תאוקרטי של משמרות המהפכה אכזרי לא פחות מקודמו. אבל איך זה רלוונטי לשאלה? Corvus,(שיחה) 16:59, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
אני חושב שאין פה שאלה, אלא דיון. לכן זה מתאים לכיכר העיר ולא למדור הזה. גילגמש שיחה 18:43, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
אתה יכול להעביר, אם תרצה. אבל השאלה היא: האם ישראל ידעה או לא. Corvus,(שיחה) 19:07, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
זה אולי יפול עליך כרעם ביום בהיר, אבל לדיקטטורות יש נטייה לדכא והעם האיראני אינו יוצא דופן. זאת לא מדינת ישראל שבחרה את המשטר המלוכני שלהם או הקימה את המשטרה החשאית שלו. היא בודאי לא אחראית לחסך הכללי בדמוקרטיה בעולם המוסלמי וגם לא למידת האלימות והברבאריות השוררות בו. היא גם לא הדמוקרטיה הראשונה שיש לה קשרים עם דיקטטורות. מדינות המערב "גילו" רק לא מזמן שאסד הוא בעצם שליט אכזר, עד פרוץ המרד הנוכחי הוא עדיין נחשב שותף לגיטימי לכל דבר וענין. זאת לא ישראל שבחרה לקשור קשרים עם השאח, אלא זה הוא שבחר לקשור קשרים עם ישראל, כדי לפתח את איראן. האם היתה צריכה לסרב לקשרים אלה בגלל שדיכא את אלה ששאפו (ועדיין שואפים) להשמדתה? זה לא נשמע כל כך רציונלי, וכך גם קבלת האשמה על פשעים שנעשים כלפי מוסלמים על ידי מנהיגיהם. Liad Malone - שיחה 00:22, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

לפי הערך יחסי איראן-ישראל, ישראל גם עסקה בפיתוח תעשיית הטילים האיראנית. השמועות אומרות שמרגמות מתוצרת "סולתם", שמכרה ישראל לאיראן, מצאו דרכן ללבנון כנשק של חזבאללה. דוד שי - שיחה 07:49, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

זאת לא ישראל שבחרה לקשור קשרים עם השאח, אלא זה הוא שבחר לקשור קשרים עם ישראל - לא כך.ישראל עודדה את הכורדים להלחם נגד עיראק והיתה צריכה את פרס לכך. Nachum - שיחה 11:06, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
בררנות ביחסים בינלאומיים אפשרית רק עבור מי שהגורל פינק אותם בידידים רבים וחוסר אויבים - מדינות מבודדות ומאוימות לא יכולות להרשות זאת לעצמן. בברכה. ליש - שיחה 11:11, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

התוכיפד שהפר זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

כתבה על צפרים שתבעו תוכיפד גמלאי על הפרת זכויות יוצרים. ‏עמיחישיחה 11:20, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

חשוב שהויקיפדים יקראו את הכתבה, נתקלתי לאחרונה בהפרת זכויות יוצרים בוטה בויקיפדיה. אז אולי הפחד מתביעה משפטית יעשה זאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:45, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
בידיעות אחרונות של סוף השבוע מופיעה ידיעה על דה מארקר שהעתיק באופן שיטתי כתבות ממעריב וגם לא נתן קרדיט. הם ישלמו 3.3 מליון שקל למעריב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:17, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
למידע הזה אינך זקוקה ל"ידיעות אחרונות", הוא מופיע כבר זמן רב בערך TheMarker בוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 08:47, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
ועוד חשיפה של "ידיעות אחרונות" שפורסמה כבר לפני זמן רב בוויקיפדיה, הערך שמואל מוריה. דוד שי - שיחה 08:53, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
טוב לראות שבידיעות אחרונות קוראים את ויקיפדיה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:07, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

סיורים במסגרת תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת[עריכת קוד מקור]

שנה טובה לכולם. גם השנה תתקיים תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת (פרטים כאן. וגם השנה נקיים סיורים לציבור הרחב במסגרת התחרות. עדיין לא כל הסיורים קבועים, ומתוכננים סיורים נוספים, אבל מאחר והסיורים דורשים רישום, ומאחר ומספר המקומות מוגבל, הסיורים נפתחים בהרשמה מוקדמת לויקיפדים כאן וכולכם מוזמנים לבוא לסיורים. ההרשמה לציבור הרחב תיפתח במהלך השבוע הבא. בנוסף אני מזמין אותכם להירשם לסיורי אלף מילים לחודשים שלאחר התחרות - בחודש אוקטובר נבקר בצפון רמת הגולן, ובחודש נובמבר בהיכל שלמה בירושלים: הרשמה כאן.

דרור - שיחה 17:34, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

"הארץ" להגנת בשאר אסד[עריכת קוד מקור]

כקורא של "הארץ" לא יכולתי שלא לשים לב שהעיתון יוצא באופן שיטתי להגנתו של בשאר אסד. הנה ארבעה מאמרים, והרושם שיצרו אצלי:

רק חסר לנו מאמר המערכת שבו יקרא "הארץ" לחדש את המשא ומתן לשלום עם אסד, ויאשים את נתניהו בגרירת רגלים בזמן ששלום עם סוריה נמצא בהישג יד. דוד שי - שיחה 23:43, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

Like ברוך הבא למועדון המתביישים בעיתון הארץ. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 00:18, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מתקשה להבין מה מוצאים אנשים רע בשלטונו של אסד ומדוע הם ששים אלי קרב, כאשר האלטרנטיבה אינה ידועה, ומנסיון העבר בלא מעט מקרים היא גרועה בהרבה. עדירל - שיחה 01:15, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה צריך לעשות הפרדה בין החלק הראשון של המשפט, לבין המשפט כולו. בעוד שייתכן שבמשפט המלא אתה צודק, חלק המשפט הראשון: "אני מתקשה להבין מה מוצאים אנשים רע בשלטונו של אסד", פשוט נשמע מגוחך, לאור המציאות הידועה לכולנו.
VirtuOZ‏ • שיחה 01:52, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אכן. "מה מוצאים אנשים רע בשלטונו של אסד יותר משלטונות אחרים בעולם הערבי סביבנו?" ובהתחשב באלטרנטיבות הרללוונטיות לסוריה. עדירל - שיחה 01:55, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
את המילה "יותר" לא רשמת.
מעבר לזה שנראה לי שרודנות זה לא דבר טוב, הבעיות מתחילות כאשר מנהיג מתחיל להרוג אנשים בסיטונאות, וזה באמת לא משנה באיזו מדינה.
אני כלל לא מדבר על האלטרנטיבות. אני מדבר על כך שבושה שבעידן שאחרי התרחשות השואה, עידן האינטרנט והתקשורת המיידית של ימינו, העולם איפשר למעל 100,000 איש להירצח ועדיין מהסס וגורר רגליים. פשוט לא להאמין!
VirtuOZ‏ • שיחה 02:45, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
ארצות הברית לא שוקלת להתערב "סתם" בגלל שנהרגו מעל 1000 אזרחים במתקפה. ארצות הברית שוקלת להתערב בגלל שהתעלמו מהאיום המפורש של אובמה: לפני שנה במסיבת עיתונאים בבית הלבן, דחקו עיתונאים באובמה שיפסיק להתחמק ויגיד להם מתי ארצות הברית תתערב בסכסוך הדמים בסוריה. אובמה נתן תשובה שנראתה תשובה מתחמקת: הוא שם "קו אדום ברור" של שימוש בנשק כימי (הבהרות מאוחרות יותר: שימוש בנשק כימי כנשק השמדה המוני). זה אפשר לארצות הברית לא להתערב בכל דבר פחות חמור (כזכור: רוסיה וסין מנעו התערבות כזו מצד ממדינות המערב). עכשיו מסתבר שאפילו הקו האדום הזה נחצה.
הכתבה של גדעו לוי מעניינת. לוי כהרגלו מראיין מאוד לא ביקורתי וצריך להתייחס בזהירות לדבריה של המרואיינת ובפרט לטענה שרוב האוכלוסייה בעד הממשל הנוכחי. אבל צריך לזכור שהממשל הנוכחי סובלני יותר לבני דתות אחרות (כולל נוצרים ודרוזים) וטבעי שנוצרים יהיו בעדו. כמו במקרים של בוסניה ושל לוב, שני הצדדים נלחמים בצורה מלוכלכת ואכזרית, אבל יש בתקשורת הבינלאומית הטיה לטובת הצד החלש יותר. לא יזיק לאזן את זה מדי פעם בדיווחים על בעיות הצד השני. חבל שאתה פוסל כל עדות שלא מסתדרת עם השקפת עולמך כתעמולה: נסה לשים לב לכמה תעמולה נגד "שלטון אסד" (שים לב למונח) אתה חשוף.
צבי בראל תיאר תאור לא רע של המצב בסוריה. זה היה לפני שהאמריקאים הצהירו באופן ברור שהם הולכים לתקוף (אבל שוב היססו ודחו את זה רק לפני כמה שעות).
הכתבה של חמי שלו מעניינת. היא מזכירה עובדות שדווקא בני משפחת אסד היו רוצים לשכוח. צריך רק להתעלם מהכותרת הדבילית.Tzafrir - שיחה 08:02, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
בעוד שהפסקת מלחמת האזרחים בסוריה והחזרת הסדר הן מטרות ראויות, אין שום ודאות שהמערב מסוגל בכלל להביא לתוצאה הזאת, עריפת ראשו של אסד טובה למצפון, לא בטוח שהיא טובה לסורים, ייתכן שאחרי נפילת המשטר תמשיך מלחמת האזרחים, ייתכן שייכון שם משטר אימים, ייתכן שהמשטר בייאושו יתקוף את ישראל בנשק כימי\ביולוגי (על התוצאות הרות האסון, לישראל ולסוריה כתוצאה מכך), וייתכנו עוד תסריטים שעד כמה שקשה לתפוס זאת, הם קשים יותר מהמציאות הנוכחית. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:20, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה בטוח לגבי המאמר השני? לא בטוח עד כמה ציונותו של סבא אסד עומדת לזכות אסד, או אולי לגנות הציונות. (מכתב מדהים, בכל מקרה).
דוגמה אחרת, ישנה יותר, ליחס אוהד למשטר אסד נתן העורך אלוף בן כחודש לאחר פרוץ ההתקוממות בסוריה, כאשר החמיא לאסד על ביטול מצב החירום במדינה. [1]. יש לציין להגנת בן, שכמו במקרים קודמים אצלו (למשל המחמאות לנסראללה ערב חטיפת החיילים ב-2006) הדברים היו יחסית הגיוניים לשעתם, ורק התזמון אומלל. בדיוק באותו שבוע - וחרף ביטולו של מצב החירום הפורמלי - הסלימו העניינים, וצבא סוריה החל בהפגזה על דרעא. דב ט. - שיחה 14:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
ב"הארץ" התפרסמו גם כתבות שתומכות בהתערבות בסוריה, כך שניתן למצוא בעיתון ריבוי דעות, אשר משקף את מורכבות המצב בסוריה ואת מורכבות הדילמה המוסרית, הפוליטית והצבאית שעומדת בפני האמריקאים. מעצבן - כן; קשה - כן; מתסכל - כן. בכל מקרה, מי שחפץ בהתלהמות חד מימדית ובקריאות מתלהמות למלחמה מפיהם של אלה שלעולם לא יישאו בתוצאות - תמיד יכול לקרוא את הביביתון, את מעריב, את ידיעות ואת האתיקנים של ערוץ 7. יוצמח - שיחה 08:56, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
...ובעצם את כל העיתונות הכתובה בישראל, מלבד עיתון "הארץ" כמובן. מה שחשוב הוא שיהיה "ריבוי דעות"... Liad Malone - שיחה 11:00, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
ב"ביביתון" מתפרסם למשל טור דיעה כמעט יומי מאת יוסי ביילין, שבדר"כ מצדיק את הקריאה. דב ט. - שיחה 11:48, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
יוצמח, לא שמת לב שהמאמרים שהבאתי בתחילת דיון זה אינם עוסקים בשאלה האם לתקוף בסוריה או לא, אלא דנים בשאלות עובדתיות, ודוחפים להכרה שאסד הוא צדיק בן צדיקים. זה חורג מהגישה של ריבוי דעות. דוד שי - שיחה 12:28, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה לשב"כ[עריכת קוד מקור]

היום הותר לפרסום ששירות הביטחון הכללי סיכל פיגוע טרור של חמאס שתוכנן להתבצע בראש השנה בירושלים במתחם הקניות שדרות ממילא. יש להודות לשב"כ משני טעמים:

  1. סיכול הפיגוע והצלת חיי אדם רבים.
  2. בזכות הידיעה נכתב היום הערך שדרות ממילא על ידי ועל ידי YoavR (שיחה | תרומות | מונה), כך שגם ויקיפדיה יצאה נשכרת.

שנה טובה. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:43, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ותודה גם לחמאס על תרומתו הצנועה ליצירת ערכים חדשים בויקיפדיה העברית. Liad Malone - שיחה 15:07, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה גם לשר האוצר ופקידיו, על שהם מתקצבים את פעילותו הברוכה של השב"כ; תודה לשר התחבורה, פקידיו ועובדי החברה הישראלית לדרכים, על סלילת הכבישים שבהם נוסעים בחורינו המצוינים, לוחמי השב"כ, למבצעיהם; תודה לראש הממשלה, המנווט בתבונה את כל המשרדים המסייעים לשב"כ ואת השב"כ עצמו. ומעל לכל, תודה למלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, על שברא בעולמו חמאסניקים ושב"כניקים, שנאמר "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה" (משנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ה'). דוד שי - שיחה 22:41, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
ערך מיותר שרובו המוחלט מועתק מערך ממילא. מה הטעם לשכפל מידע? לפחות היה מוחק את המידע הכפול מהערך המקורי ושם הפניה. Dindia - שיחה 11:57, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
גם אין בו אף מילה על הביקורת שהפרויקט חסם לחלוטין את הנוף של חומות העיר העתיקה, וגם לא על ההטעיה של שיווק הפרויקט, שפרסם צילום שקרי של נוף בלתי אפשרי, כאילו ניתן לראות את מגדל דוד מהכניסה לשדרה. גם פירוט החברות והעסקים במתחם נראה על גבול הפרסום. Liad Malone - שיחה 12:12, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
מקום ההערות הללו הן בדף השיחה של הערך - שיחה:שדרות ממילא. אתם מוזמנים לתקן ולשפר. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 12:36, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
שני שליש מהערך המדובר משוכפלים מערך ממילא. הורדתי מידע זה ושמתי הפניות לערך הראשי. משתמש מסויים לא מסכים על זה. אנה הביאו את דעתכם. Dindia - שיחה 18:25, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

מחקר על פיקוח חברתי באינטרנט[עריכת קוד מקור]

ראו בקשה שנתבקשתי להדביק כאן תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית שלום ויקיפדים וויקיפדיות,
שמי תמר ברנבלום ואני דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים.
המחקר שלי עוסק בסוגיות של פיקוח חברתי באמצעות רשת האינטרנט על עבירות וסטיות המתרחשות במרחב האינטרנטי ומתמקד בתפיסות ובעמדות של בעלי תפקידים באתרים ובפורומים בתחום,
מתוך הבנה שבעלי תפקידים ומנהלי אתרים ופורומים הם בעלי ידע נרחב הן כגולשים והן כמי שבאים באינטראקציה עם גולשים נוספים ואף כמי שמפעילים פיקוח חברתי.
אני פונה אליכם כבעלי תפקידים באחד מאתרי האינטרנט המשמעותיים בישראל בבקשה שתחלקו עימי את הידע שלכם בנושא ותמלאו (כל אחד/ת בנפרד) את השאלון המצורף.
אני מאמינה ומקווה שהידע שתסייעו לי לצבור בנושא יועיל גם לקהילה האינטרנטית שאתם שותפים לבנייתה.
ויקיפד, כדי לעבור לשאלון המנוסח בלשון זכר אנא לחץ כאן
ויקיפדית, כדי לעבור לשאלון המנוסח בלשון נקבה אנא לחצי כאן
אני לרשותכם בכל שאלה/הערה בנושא המחקר ו/או תוכן השאלון.

תודה ויום נעים,
תמר
0522-563702
tamar.berenblum-at-mail.huji.ac.il

כלכלה מקיימת[עריכת קוד מקור]

מעניין מה אתם חושבים, האם אלו הם חלומות באספמיה או רעיון נכון לשפר את עתיד האנושות ? צחי לרנר - שיחה 15:11, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

אני לא מספיק מבין בכלכלה בשביל לתת ביקורת, אבל כשקראתי שם "סיחרורים בלתי נמנעים של שפל ומיתון מול גיאות וצמיחה לצד דפלציה, אינפלציה והיפר-אינפלציה", שאלתי את עצמי מי כתב את הדברים האלו? בישראל האינפלציה די קבועה בעשור האחרון. הצמיחה גם כן. אז אולי לאנשים קשה יותר לגמור את החודש, אני לא מתווכח עם הטענה הזו, אבל משפטים בומבסטיים שמנותקים מהמציאות לא ממש מוסיפים אמינות לתנועה הזו.אודי - שיחה 15:39, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
הגם שהתנועה מציגה בעיות אמיתיות הפתרון שלה היא קשקוש מוחלט ממחוזות הקונספירציה. הבנקים לא מייצרים כסף, אלא עוסקים בגילגול הכסף תוך שהם לוקחים סיכון מחושב בשמירה על רזרווה חלקית. אם זה נקרא לייצר כסף, אז כל מי שרושם במכולת גם מייצר כסף ומי שמשלם בכרטיס אשראי מייצר כסף. גם הטענות שהמדד אינו משקף את עליית יוקר המחייה לא נראה רציני במיוחד. אם יוקר המחייה היה עולה ב-30% יותר מהמדד הרשמי היינו שמים לב. עדירל - שיחה 22:15, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
אודי ועדירל, תודה על הקדשת הזמן והמאמץ לקריאה ולתשובות. צחי לרנר - שיחה 21:54, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
שאלתי את חברי, ד"ר שחר דולב והוא ענה לי:

בנוגע לטענה הראשונה - בישראל קצת קשה לראות את התנודתיות, היות והיא 'ממוסכת' על ידי תהליכים פוליטיים שונים. אבל בארה"ב אפשר לראות את זה יפה. בחיפוש מהיר, מצאתי את הגרף הזה: http://www.investingthesis.com/wp-content/uploads/2010/01/gdp-growth-rates-for-canada-and-the-united-states.jpg שבו רואים יפה את התנודתיות. אפשר לחפש עוד, למשל, בתמ"ג העולמי, או ביחסי המסחר הבינ"ל, וכד' בנוגע לשאלה השניה - בנקים מייצרים כסף. זו לא קונספירציה. מנהלי הבנקים אומרים את זה, וגם כלכלני 'מאקרו'. גם כרטיסי אשראי מייצרים כסף. מי שרושם במכולת לא מייצר כסף, היות ואי אפשר לסחור ב'רישום'... בנוגע לתחשיב יוקר המחייה אני פחות מכיר את הנתונים, אבל אני חושב שעצם העובדה שכולם מתלוננים על כך שקשה לגמור את החודש, בעוד המידע הזה לא עולה מנתוני הלמ"ס, מעידה על כך שיש איזשהו נתק בין השניים. צחי לרנר - שיחה 14:32, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

הגרף הזה מראה רעש (שים לב לקנה המידה). בכל מקרה, יש משהו שאני לא בין שם. ציטוט מהמאמר המקושר בדה־מרקר: ”על בסיס ההבנות האלה, ובמיוחד על רקע המפולת של 1929 והשפל הגדול של שנות ה-30, הכלכלנים הציגו תוכנית שבה פעילות יצירת הכסף תוחזר לשליטה מלאה של הממשלה. על פי התוכנית, בנקים יפקידו רזרבה של 100% מהפיקדונות, ואת הכסף לצורך מתן אשראי הם יגייסו מהממשלה או מהסקטור הפרטי על ידי הנפקת מניות - אך לא על ידי הנפקת איגרות חוב או כל דבר שדומה ל"כסף".” זה לא המצב כיום בארץ? בנקים צריכים לגבות את הלוואותיהם בכסף משל עצמם. Tzafrir - שיחה 20:57, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
כדי לדבר על ייצור כסף, יש צורך להגדיר מהו כסף. המאמר הזה מוכיח שהבנקים מייצרים כסף על סמך הגדרה אחת של כסף ואז משתמש במסקנה כדי לטעון טענה הנוגעת להגדרה אחרת לגמרי של כסף, כאילו הבנקים יכולים פשוט להדפיס כסף ולהלוות אותו. בניסוח אחר, על סמך הטענה שהבנקים מייצרים כסף של מאקרו-כלכלה, מנסה המאמר לטעון שהבנקים מייצרים כסף של מיקרו כלכלה. הטענה היא שטות מוחלטת והטעיה.
הבלבול נובע מכך שבמיקרו כלכלה, כסף הוא אמצעי התשלום שהממשלה הנפיקה, בעוד במאקרו כלכלה מציינים שאנשים יכולים לעשות עסקאות גם עם אמצעים אחרים שלא הונפקו על ידי הממשלה ומנסים להעריך את הכמות הכוללת של הכסף הזה שיכול לשמש לעסקאות. בכך שהבנקים נותנים לרשום צ'קים במקום לשלם במזומן, הם מאפשרים לעשות עסקאות בלי להשתמש בכסף. אבל גם מי שעושה עסקת בארטר עוקף את הכסף של המדינה וגם מי שרושם במכולת מייצר כסף כי המכולת יכול לקבל אשראי מהספקים על סמך רישומי החובות של הצרכנים.
ברור שיש תנודתיות. למה שלא יהיה?
לגבי יוקר המחיה, הלמ"ס בודק את יוקר המחיה הכולל. הוא שם לב שמחירי הבגדים והמוצרים האלקטרוניים יורדים, בעוד השכירות עולה. בסך הכל המחירים עולים במעט, בהתאם לכמות הכסף שהממשלה מדפיסה. הציבור לעומת זאת מתעלם מירידת מחירים (זה לא נושא לקטר עליו) ומעליית רמת החיים (אז מה אם דירה של הורינו היתה של 3 חדרים ודירה שלנו היא 5 חדרים? אז מה אם חתונה של פעם היתה עם רבע עוף והיום יש סטנדרט אחר לגמרי) ומתמקד בעליית המחירים של המוצרים שמחיריהם עולים. אבל המחירים עולים לא בגלל שהכסף מאבד מערכו, אלא בגלל שאנו רוצים איכות יותר גבוהה. למשל, אנחנו רוצים לקנות בסופר שבו יש סימון מחיר על כל מוצר ואם יש טעות במחיר הסופר צריך לפצות אותנו. זה עולה הרבה כסף ולכן המחירים בסופר עולים. זה לא אומר שהכסף נשחק, רק שאנחנו נהיינו מפונקים (או טפשים). אנחנו רוצים שכל מי שמעסיק אשה בהריון יצטרך להמנע מלפטר אותה עד זמן רב אחרי שהיא יולדת. זה עולה הרבה כסף וזה מתבטא במחירים. זה לא שהכסף נשחק, זה שאנחנו בוחרים לקנות את המוצר הזה ועל כן מוציאים פחות כסף על דברים אחרים שפחות חשובים לנו. עדירל - שיחה 10:24, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

המקום הכי חם בגיהנום[עריכת קוד מקור]

שנה טובה![עריכת קוד מקור]

לרוויה ובתיאבון! (הדבש דיאטטי כמובן)
גפילטעפיש שנהיה לראש ולא לזנב - שנה טובה מ-OVEDC

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, וחג שמח לכולם! יהי רצון ש:

נזכה לשנה מרובת ערכים ולחגוג את הערך ה-200,000.

נזכה לשכתב ולערוך את כל הדורש שכתוב ועריכה.

נזכה לעוד אינספור עורכים חדשים ומוכשרים שיעשירו את ויקיפדיה שכל כך יקרה לנו.

נזכה לראות דברים יפים ונאים בוויקיפדיה העברית, תחרויות כתיבה, ערכים מומלצים, וכל דבר טוב שרק ניתן להעלות על הדעת.

ולאלו מאיתנו שהולכים לבית הכנסת: יהי רצון שתזכו לראות את סיום תפילת מוסף לפני 12:00 בצהריים ולא תתחילו לפני שמונה בבוקר. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:58, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

שנה טובה לך, לכל הוויקיפדים ולכל בית ישראל! בברכה, MathKnight (שיחה) 16:01, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה ומבורכת! חג שמח לכל הוויקיפדים, רחל - שיחה 16:10, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
בס"ד שנה טובה, שנה ללא מחלוקות ויקיפדיות. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 16:17, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה לכל הוויקיפדים ובני ביתם, חג שמח, הרבה ערכים טובים ואולי גם שלום בימינו - הלוואי! פרח בשבילךשלומית קדם - שיחה 17:16, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה לכולנו, שנה של מיעוט השחתות, שנה של דיונים שיתנהלו בשפה נקייה, שנה שבה ויקיפד יפנה לאחר בשפה מכובדת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:19, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה ומתוקה :) Itzuvit - שיחה סדנה 17:28, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה וחג שמח! אופק כחול - ביבר הזכוכית 17:35, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה, שנת בריאות ואושר, שנת אהבה ושלום וכמובן - שנה פוריה (בערכים) ודלה בויכוחים, טרולים ושאר מרעין בישין Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:46, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה! שנה של מיעוט אנציקלופדיסטים! בברכה, Guycn2 - שיחה 18:02, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה ומאושרת, כתיבה ועריכה טובה! דוד שי - שיחה 21:18, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה! --David.r.1929 - שיחה 22:13, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה. Oyשיחה 22:49, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה ומתוקה ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 23:19, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
שנת בריאות ושלום!--א 158 - שיחה 23:09, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה, של עורך חזותי משוכלל ונקי מבאגים, ושל פרו ורבו מאסיבי ופלורליסטי בערכים (שנה עד שנה וחצי גג לערך ה-200,000). ‏VirtuOZ‏ • שיחה 04:00, 8 בספטמבר 2013 (IST)
שנה טובה, גמר חתימה טובה. שם למעלה מישהו כותב ויקיפדיה משלו בסיוע של צבא מלאכים, רק שהיא לא זמינה חופשית.Ewan2 - שיחה 23:33, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

שאול טשרניחובסקי[עריכת קוד מקור]

"הארץ" מציין היום, באיחור קל, מלאת 70 שנה למותו של שאול טשרניחובסקי. זהו מועד רב חשיבות, משום שפירושו שבעוד ארבעה חודשים, ב-1 בינואר, יפוגו זכויות היוצרים על שירתו, ואני סומך על אנשי פרויקט בן יהודה שיציגו אותה במלואה. ראוי שניערך לקראת אירוע זה, ונכתוב ערכים על יצירותיו הבולטות. דוד שי - שיחה 11:03, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

תנוח דעתך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:48, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
שאול ( טְשֶׁרְנִיחוֹבסקי ; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875, – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943). באיחור קל?
התבלבלתי בין יום הלידה ליום הפטירה. דוד שי - שיחה 17:20, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
דוד, תבורך על הצעתך - הצעתי מיזם במסגרת המקבץ השבועי. ראו ויקיפדיה:המקבץ השבועי/טשרניחובסקי! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 21:32, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
As an Arab, an Iranian and a sysop in Arabic Wikipedia I want to congratulate you for Rosh Hashanah and I wish you the best wishes.--Elph - שיחה 07:48, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
Thank You. and Shana Tuva --איש המרק - שיחה 09:20, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
Thank you! It is much appreciated :) אופק כחול - ביבר הזכוכית 13:01, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
Thank you very much חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:53, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
Touching. Thank you very much. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 04:08, 8 בספטמבר 2013 (IST)
Happy new year! פרח בשבילךBotend - שיחה 23:40, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
Thank you. Your greetings warm our hearts. All the best to you too. פרח בשבילךשלומית קדם - שיחה 19:40, 8 בספטמבר 2013 (IST)
Zarif said  : Iran never denied it (the Holocaust). The man who was perceived to be denying it is now gone. Happy New Year.--Elph - שיחה 11:58, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
I'm glad that he had stated that clearly. May the new year bring our nations together אופק כחול - ביבר הזכוכית 20:25, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
Elph, thank you. May this be the year when we restore the close ties and peaceful cooperation between the people of Israel and Iran. Aronbrand - שיחה 09:57, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
בתקווה לשיתוף פעולה זה בשלום בין עם ישראל ואיראן (תורגם על ידי מתרגם גוגל).--Elph - שיחה 22:15, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

ההיסטוריה של הקולנוע והשידור[עריכת קוד מקור]

לאחרונה נפגשתי עם דוברי רשות השידור ואני מקווה לשיתוף פעולה גם מצידם, במהרה בימינו. ‏עמיחישיחה 23:28, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה על היוזמה עמיחי, כל הכבוד. צחי לרנר - שיחה 14:33, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

ריבוי ערכים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לצטט מהערך על ויקיפדיה השבדית: ”בין השנים 2012 ו-2013 כמות הערכים הכפילה (נוספו חצי מיליון ערכים חדשים) את עצמה. הדבר הושג הודות לפרויקט של קהילת הכותבים שבו הוצע לכתוב בוטים שיכתבו ערכים על כל זני הצמחים ובעלי החיים בטבע. כאשר פרויקט זה יסתיים הוא יוסיף לוויקיפדיה השבדית מעל למיליון ערכים”.

האם שיטה זו רצויה והאם היא יעילה ועשויה בצורה אינציקלופדית וראויה? ‏cheshin61‏ • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ד • 01:14, 8 בספטמבר 2013 (IDT)

שיטה זו הביאה את ויקיפדיה השבדית למצב שהיא אחת הוויקיפדיות הגדולות הגרועות ביותר. כשהקריטריון החשוב הוא כמות הערכים ולא איכותם, האיכות בהכרח נפגעת. לראיה, בחר ערכים אקראיים ותעיין בתוכנם בוויקפדיה השבדית, מרביתם קצרמרים. אביהושיחה 05:41, 8 בספטמבר 2013 (IST)
הצעות דומות הועלו פה ונפסלו. גילגמש שיחה 05:52, 8 בספטמבר 2013 (IST)
כן, זה נכון, אבל אם הקצרמרים האלו אכן, כפי שמתואר, על נושאים מדעיים (כלומר בעלי חשיבות אנציקלופדית), הרי שזריעת הגרעינים הזו חשובה מאוד, מאחר שהרבה יותר קל לבנות ערך חדש מקצרמר שמכיל כבר טבלה ראשונית, מאשר לחשוב על איזה ערך חסר באנציקלופדיה (כי ברור שלרוב הערכים אין קישור אדום קיים), ולבנות אותו מאפס כאשר אתה בוהה בדף לבן (ולו מההיבט הפסיכולוגי שבדבר). ‏VirtuOZ‏ • שיחה 06:00, 8 בספטמבר 2013 (IST)
ככותב ערכים על מיון עולם החי (חלקם קצרמרים וחלקם לא), אני מתנגד לרעיון. מי שיראה שקיים ערך עם טבלת מיון, לא יטרח להרחיב את הערך ולכן נשאר עם הרבה קצרמרים. בנוסף, קיימים כמה מיונים (מחלוקות בין טקסונומים שונים) אז לאיזה אנו נדבוק? ולמה שנעדיף מיון של ויקיאנגלית ולא של ויקיספרדית או פורטוגזית שם יש להם יותר מינים (אני לא יודע עם הם עשו כמו בוויקיפדיה השוודית או שהערכים נפתחו ידנית) ולדעתי המיון מדויק יותר. בכל מקרה, אני גם נגד הכמות על האיכות גם בערכים מדעיים. -שנה טובה, יונה בנדלאק - שיחה 08:13, 8 בספטמבר 2013 (IST)
לפני כשנה הצעתי במזנון להקים בוט ערכים עברי ראשון, והתשובה הייתה שזה לא אפשרי ולא רצוי. לדעתי, אם זה היה אפשרי, זה היה רעיון טוב. אני מציע שלא לזלזל בוויקיפדיה השבדית, הם עושים עבודה טובה והם ממש לא טיפשים. אגסי - שיחה 11:13, 8 בספטמבר 2013 (IST)
הויקיפדיה השבדית היא בושה וחרפה ומביישת את יתר המיזמים. בכל פעם שאני בודקת שם ערך שכתבתי אני מוצאת ערכים קצרים מאד לעתים אולטרה קצרמרים, הם אפילו לא טורחים להוסיף תמונות במקום שיש, וזה מאמץ קל מאד. לדעתי צריך למחות נגדם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:18, 8 בספטמבר 2013 (IST)
יש להם פי 10 ערכים מאיתנו. טבעי שחלק ניכר יהיו קצרמרים, אבל זה עדיף על כלום, כי ניתן להרחיב אותם. ההשוואה בין הערכים הטובים שלנו למקבילים אצלם אינה מוכיחה דבר. כעת בדקתי את הערכים בתבנית לטיפול דחוף שלנו. לשבדים יש את רוב הערכים, וחלקם סבירים, Tony Abbott, Elaine Paige, וגם Chris Weitz. אגסי - שיחה 11:36, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אף אחד מהערכים האלה לא דחוף באמת. גילגמש שיחה 11:38, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אגסי, זה לא טבעי שיש להם חלק ניכר של קצרמרים ואולטרה קצרמרים, זה נובע מהעבודה הגרועה שלהם ומהבוטים שהם מפעילים. אתה כל הזמן מעלה טיעון שערכים כה קצרים ניתן להרחיב, טכנית זה נכון, מעשית זה לא כל כך קורה. פעמים רבות יותר קל לכתוב ערך חדש מההתחלה מאשר לתקן ערך גרוע. ראה הערך נבוכדנצר השני זה אחד הערכים הגרועים שיש לנו בויקיפדיה שחלקו הגדול הוא ציטוט מספר יחזקאל. את הערך הזה יש לכתוב מהתחלה. או הערך על חמורבי שגם הוא דורש הרחבה רבה, הערך על בנו הלא ידוע שמשו-אילונה שנכתב מההתחלה, טוב בהרבה יותר. הערך בויקיפדיה השבדית הזה למשל הכולל 2 שורות, עומד כך גרוע מאז שנת 2008, הם אפילו לא טרחו להכניס תמונה. אין מי שיטפל שם בכל הערכים הגרועים שלהם. הם איבדו שליטה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:54, 8 בספטמבר 2013 (IST)
נקח את אחת הדוגמאות שלך. הערך הקצר בוויקיפדיה העברית על חמורבי גדול פי חמש מהערך בוויקיפדיה השבדית. לפי אגסי לא צריך להילחץ כי ניתן להרחיב. הצרה שזה לא עובד. הערך עלה, פחות אותו יותר כפי שהוא כיום, לפני 8 שנים. אביהושיחה 20:47, 8 בספטמבר 2013 (IST)
ויקיפדיה השבדית אינה אנציקלופדיה ואינה חותרת להיות אנציקלופדיה. ויקיפדיה השבדית היא לקסיקון (גרוע) שחלק מערכיו הורחבו. דוד שי - שיחה 19:18, 8 בספטמבר 2013 (IST)
מבלי להכנס לגופו של עניין, טענותיהם של אביהו, וחנה Hanay, אינן מן העניין. השאלה איננה האם הקצרמרים הרבים יורחבו ובאיזה קצב, אלא האם קיומם של כמות עצומה של קצרמרים מעכבת את הגידול של הויקיפדיה? דבר זה ניתן לבדוק בפשטות. להשוות את קצב גידול הערכים האמיתיים בויקיפדיה השבדית לפני הבום של הקצרמרים עם קצב הגידול הנוכחי. בנוסף, אפשר לבדוק את קצב הגידול של ערכים אמיתיים בשבדית עם זאת של העברית. עדירל - שיחה 21:12, 8 בספטמבר 2013 (IST)
מה שכתבת כאן הוא תרגיל תיאורטי שלא ניתן ליישום. מה זה ערך אמיתי? ערך שלא נכתב על ידי בוט? לפי קריטריון זה הערכים שגם חנה וגם אני עיינו בהם בוויקיפדיה השבדית הם ערכים אמיתיים, אז מה? ברוב מוחץ של המקרים מדובר בקצרמרים מבישים. אז מה זה משנה כמה ערכים מבישים נכתבו בוויקיפדיה השבדית לפני הפעלת הבוטים בהשוואה לכמה ערכים מבישים נכתבו אחר-כך? אביהושיחה 21:42, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אצלנו נכתבים בממוצע כ-33 ערכים ליום וחלק לא מבוטל מהם הם קצרמרים, והם בדרך כלל לא מורחבים. אין אצלנו איסור על כתיבת קצרמרים וגם לא מוחקים קצרמרים (למעט אולטרה קצרמרים) וגם אין פעילות משמעותית להרחבתם. אם נאסור על כתיבת קצרמרים או נמחק אותם, האם זה יביא לשיפור ויקיפדיה? בקצב הנוכחי נגיע למיליון ערכים בעוד 70 שנה, וגם אז יהיו לנו המוני קצרמרים. מאוד ייתכן שבעוד שנה-שנתיים- השבדים יתחילו במבצע להרחבת הקצרמרים. תחושת הבטן שלי שהם עוסקים יותר בכתיבה ופחות בוויכוחים בהצבעות ובמחיקות, בכל מקרה שווה לבדוק אולי יש היבטים חיוביים בהתנהלות שלהם, במקום לשקוע בקונספציה שאנחנו יכולים ללמד את כל העולם איך מנהלים ויקיפדיה לתפארת. אגסי - שיחה 21:47, 8 בספטמבר 2013 (IST)
ראשית, מי קבע שהמטרה הראשונה במעלה של ויקיפדיה העברית היא להגיע למיליון ערכים? אני מניח שלכל אחד יש מטרה אחרת, אבל לפני מה שאני רואה בדפי שיחה, אתה בין הבודדים שחושב שכמות הערכים היא הדבר החשוב ביותר, ומרבית הכותבים דווקא חושבים שעדיף ערכים איכותיים. אישית, אני חושב שכאנציקלופדיה, הדבר החשוב ביותר הוא שערכי הליבה יהיו כתובים טוב יותר מכל האנציקלופדיות הישנות על נייר (לצערי, ברוב המקרים אנחנו עדיין לא שם), והמטרה המשנית, שערכי המשנה יהיו כתובים היטב. אם פירוש הדבר שבמצעד הוויקיפדיות אנחנו מתדרדרים, כי ויקיפדיות אחרות מנפחות את מספר הערכים באופן מלאכותי על ידי כתיבת קצרמרים בסיטונות והפעלת בוטים, so be it. שנית, כשמעמידים בפניך עובדות אתה עובר לדבר על מאוויים. כתבת "מאד ייתכן שבעוד שנה-שנתיים- השבדים יתחילו במבצע להרחבת הקצרמרים", יש לי חדשות בשבילך. זה לא יקרה! על כך נאמר "הישנה כושי עורו ונמר חברבורותיו?" אם זו המדיניות שלהם, למה שישנו אותה? עובדה שגם אצלנו למרות מבצעים להרחבת קצרמרים, בדרך כלל אנשים מעדיפים לכתוב ערכים מהתחלה. כתבת "תחושת הבטן שלי שהם עוסקים יותר בכתיבה ופחות בוויכוחים בהצבעות ובמחיקות". למה צריך תחושות בטן? תבדוק! כבר ליש סיפר לך שבאנציקלופדיה הרומנית, אותה הוא מכיר היטב התהליכים דומים מאוד למה שקורה אצלנו. אני יכול להעיד שבוויקיפדיה האנגלית יש דפי שיחה גדולים מאוד על כל נושא אקטואלי והם מוחקים ערכים. מה שקורה הוא שאתה מודה שהאנציקלופדיה השבדית מלאה קצרמרים, אבל בגלל שהיא הגיעה למעלה ממיליון ערכים, שזו בעייניך המטרה הנשגבת, אתה מנסה לעשות אידאליזציה של ההתנהלות בה. שלישית, אפשר ללמוד מכל אחד, אבל איך אנחנו אמורים ללמוד מוויקיפדיה השבדית אם אנחנו לא יודעים את השפה? מהעובדות היחידות שאנחנו יודעים עליה, הדבר היחיד שאפשר ללמוד הוא איך לא לכתוב אנציקלופדיה. כתבת שאחנו שקועים בקונספציה "שאנחנו יכולים ללמד את כל העולם איך מנהלים ויקיפדיה לתפארת", מי זה אנחנו? אני למשל יכול לדבר בשם עצמי בלבד, ואני ממש לא חושב כך. אני סבור שיש לנו הרבה מה ללמוד מהוויקיפדיה הגרמנית על כתיבה איכותית ודיוק בעובדות, מוויקיפדיה באנגלית על כתיבה מעניינת (אבל רק בערכים הקשורים בארצות הברית, את הערכים על הודו וסין למשל כותבים בני המקום והתוצאה בדרך כלל זוועה), וכמובן מוויקיפדיה הצרפתית על ערכים הקשורים בצרפתית (בדרך כלל, אבל לעתים היא נראית כמו הוויקיפדיה השבדית), מוויקפדיה הספרדית בערכים הקשורים לספרד ודרום אמריקה וכו'. גמח"ט אביהושיחה 07:13, 9 בספטמבר 2013 (IST)
אתם יודעים מה הבעיה שלכם (המקטרגים בדיון)? שאתם מתים מבושה שיופיעו קצרמרים באנציקלופדיה, אבל לא מתים מבושה באותה המידה שערכים אלו לא מופיעים בוויקיפדיה כלל. כלומר, שלערכים אלו אין כניסות בוויקיפדיה, ומי שיחפש אחריהם ייתקל רק בעמוד תוצאות חיפוש די סתום. זה נראה בעיניכם פחות משפיל מאשר שמישהו יגיע לערך של שתי שורות. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 18:56, 9 בספטמבר 2013 (IST)
חד משמעי, קצרמר משפיל הרבה יותר. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה בהתהוות, ולכן טבעי שלא יהיו בה כל הערכים. אי קיומו של הערך מעיד שעוד לא הגיעו לכתוב אותו. קצרמר של שתי שורות, שכאמור ברוב המקרים נשאר קצרמר במשך שנים, ושהוא בדרך כלל הגדרה מילונית מעיד "זו אנציקלופדיה לא רצינית, חפש את המידע במקומות אחרים". עכשיו תשאל את עצמך. מה יגרום לאדם שמבין בנושא לטפל בערך. האם כשיגלה כשהערך לא קיים בכלל, או שיגלה שתי שורות מבישות בנושא? לי התשובה ברורה. אביהושיחה 07:23, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
אוקיי. אז לי התשובה גם כן ברורה לחלוטין, והיא הפוכה לגמרי לזו שלך: אני חושב שאם לא מוצאים מספר פעמים כל מיני כניסות חשובות באנציקלופדיה, הרושם המתקבל הוא של אנציקלופדיה לא רצינית, ושאם נתקלים בקצרמרים לפחות מקבלים קצת מידע אודות ורואים שיש התייחסות וידע מצד האנציקלופדיה אודות קיומם של נושאים מסוימים. אני גם חושב שבהפרש ניכר, אדם שמבין בנושא מסוים יטפל ויפעל להרחבת ערך של שתי שורות מבישות, על פני החלטה ליצור ערך שלא קיים (לדעתי, הוא פשוט ימשיך לגלוש הלאה, בתוך ויקיפדיה או מחוצה לה, אבל לא יתעכב על כל ערך שלא ימצא בה).
לסיכום, הדעות בקהילה מגוונות, ויש מקום לברר מהי הדיעה הרווחת. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 01:07, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

נראה לי שלא הובנתי. יש ויכוח לגיטימי, האם טוב שויקיפדיה תכיל המוני קצרמרים שנכתבו על ידי בוטים. איני נוקט עמדה בשאלה זאת. אולם, כאן נטען משהו שלא הוכח: שהמוני הקצרמרים הללו לא רק רעים לויקיפדיה השבדית במצבה הנוכחי בהטביעם את הערכים האנציקלופדיים בתוך ים של קצרמרים, אלא הם גם פוגעים בצמיחת הויקיפדיה. זו טענה שלא הוכחה ואותה יש לבדוק: אם בויקיפדיה העברית נכתבים 1000 ערכים באורך ממוצע X בחודש, השאלה שאנו צריכים לשאול היא מהו אורכם הממוצע של 1000 הערכים הארוכים ביותר שנכתבים בויקיפדיה השבדית בחודש? האם הם קצרים בהרבה מהערכים בויקיפדיה העברית. אם כן, הרי שהקצרמרים השבדים אכן גורמים לכך שהויקיפדיה השבדית הולכת לכיוון לקסיקון. אם לעומת זאת, אורכם הממוצע של 1000 הערכים החדשים השבדיים הארוכים ביותר, גדול מזה של הויקיפדיה העברית, הרי שבויקיפדיה השבדית מתקיימים שני תהליכים בו זמנית שאינם מפריעים זה לזה: תוספת של המוני קצרמרים (רצויים / לא רצויים), וכתיבת ערכים ראויים (שקשה למצוא אותם כי הם טובעים בים של קצרמרים). עדירל - שיחה 22:50, 8 בספטמבר 2013 (IST)

עדירל, אתה צודק, אבל השבדים לא רק כותבים באמצעות בוטים. יש להם המון ערכים שלנו אין. למשל, יש להם את רוב הערכים שיש כעת בתבנית לטיפול דחוף. המוטו שלהם שקצרמרים עדיפים על כלום. וגם אצלנו לא אוסרים על כתיבת קצרמרים ולא חושבים למחוק אותם. אסור לנו להשלות את עצמנו, שבמקום לכתוב קצמרים אנחנו עסוקים בהרחבת ערכים או בכתיבת ערכים ארוכים.
אביהו, אני דווקא תמיד אמרתי שעדכון ערכים והרחבתם חשובים לא פחות מכתיבת ערכים, אבל במשך שנתיים קיבלתי פידבקים שהעדכונים שאני עושה לא ממש חשובים (ואיפשרו התנכלויות כלפיי), ועדיף שאכתוב ערכים. ואכן קיבלתי חיזוקים רק על כתיבת ערכים. גם כל הפסטיבל סביב כתיבת הערך ה-150,000 משדר שיש חשיבות למספר הערכים. המסר שלי, שצריך לעודד כתיבה במרחב הערכים, (מעבר לתיקונים קטנים). לשם כך צריך לטפל בתופעות שמדכאות כתיבה וגורמות לפרישות חברים (כמו מחקנות מוגזמת ויחס קריר לחדשים). הירידה בקצב כתיבת הערכים זו אחת האינדיקציות שמסמנות שמן הראוי לשנות את ההתנהלות. חבל שאין סטטיסטיקה מסודרת והשוואתית כמה קצרמרים הורחבו משמעותית, גם גם בפרמטר הזה לדעתי יש ירידה. אגסי - שיחה 08:34, 9 בספטמבר 2013 (IST)

מה לגבי יצירת ערכים על ידי בוט לפי דרישה? מדי חודש (לדוגמה) מריצים בוט שיוצר רשימת ערכים מועמדים. כאשר רוצים ליצור ערך חדש אפשר לבקש מהמערכת להריץ את הבוט על ערך מסויים. התוצאה תלך למרחב הערכים (או אולי כדף טיוטה בתור התחלה?) ועורך אנושי יוכל לשפרה.

  • האם זה מעשי מבחינת זמן הריצה של בוט לערך בודד?
  • האם יש כבר משהו כזה? נדמה לי שהיה משהו לא מזמן עם תרגום אוטומטי של ערכים מאנגלית כבסיס של ערכים. ברור שאי אפשר להשתמש בתוצאה ישירות, אבל במקרים רבים זוהי התחלה לא רעה לעריכה.
  • אם לא, האם יש איזה פגם מהותי ברעיון?
  • אם לא, האם יש מישהו שרוצה לנסות לממש את זה?

Tzafrir - שיחה 16:52, 9 בספטמבר 2013 (IST)

יצירת ערך באמצעות בוט מוגבלת מאוד, משום שבוט מסוגל לטפל רק במידע מובנה, למשל כזה שנלקח מגיליון אקסל. בהמשך הפיתוח של ויקינתנים, כאשר יופיעו שם כל הנתונים השבלוניים שבוויקי האנגלית, נוכל להציג מאות אלפים של "ערכים וירטואליים", כאלה שאינם קיימים בוויקיפדיה העברית, אך את המידע השבלוני שלהם (זה שנהוג להציג בתבנית) אפשר יהיה להציג. דוד שי - שיחה 19:54, 9 בספטמבר 2013 (IST)
גם בויקיפדיה ההולנדית נעשה שימוש בבוטים לצורך כתיבת ערכים, בסוף שנת 2011. מסקרן לדעת מה הגישה של וויקיפדיות אחרות בנושא זה. אגסי - שיחה 22:55, 9 בספטמבר 2013 (IDT)
אגסי: האם כל ערך שנוצר מבוט חייב להיווצר בצורה שבלונית לחלוטין מטבלה? אתה רוצה לנסות להריץ משהו כזה כדי להדגים שיש ערך ביצירת ערכים (ולו חצי) אוטומטית? Tzafrir - שיחה 20:36, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
אין אפשרות להריץ דבר שהקהילה מתנגדת לו. זאת הדעה הרווחת פה. אם רוצים בכל זאת לשנות את המוסכמות האלה אז צריך ליזום דיון מסודר לשינוי מדיניות. אגב, זאת לא הפעם הראשונה שמעלים את האפשרות הזאת. גם לפני שנים רבות ביקשו מאיתנו לקחת דוגמה מהבולגרים שהוסיפו אלפי ערכים על כל כפר בבולגריה בעזרת בוט. גילגמש שיחה 21:10, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
אני, למשל, לא מתנגד. כדאי להביא את הנושא לדיון הצבעה מסודר. אם הדבר ניתן ליישום מבחינה טכנולוגית ומבחינת בקרת איכות טובה (בין אם היא אוטומטית, חצי-אוטומטית או ידנית), אני לגמרי בעד. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 01:07, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
גילגמש, לא אמורה להיות התנגדות של הקהילה להרצה של דבר כזה: במקרה זה יצירת הערכים נעשית בפועל על ידי משתמש אנושי. ה"בוט" עוזר ליצור את הערך ההתחלתי. אגסי סבור שזה מאוד מועיל להתחלת ערך חדש. אחרים כאן טוענים שזה דווקא מפריע. זוהי דרך לבדוק את הטענה שלו בלי ליצור המוני קצרמרים. בהנחה, כמובן, שלמישהו זה מספיק חשוב (לא לי). אם משתמש אנושי ישתמש בזה ליצור המוני ערכים במצב גרוע: בזה כבר יצטרכו לטפל מול אותו משתמש אנושי. וסליחה על עודף הכתיבה במרחב ויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 09:39, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

עוד סיבה להתגייס למיזם יפן[עריכת קוד מקור]

טוקיו חגגה: "116 מיליון יפנים מחייכים". Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ד' בתשרי ה'תשע"ד • 12:49, 8 בספטמבר 2013 (IST)

כדאי גם להציע מקבץ לויקיפדיה:המקבץ השבועי. ‏עמיחישיחה 13:08, 8 בספטמבר 2013 (IST)
במסגרת המיזם חשוב במיוחד לכתוב על הניצחון היפני הגדול על האויב הסיני שלהם במלחמתם לפני למעלה ממאה שנים. גילגמש שיחה 13:12, 8 בספטמבר 2013 (IST)
במדינה אחרת שאירחה את המשחקים האולימפיים לא מזמן יצאו מאות אלפים לרחובות, כמה שנים לאחר המשחקים, בנסיבות קצת פחות משמחות. כדאי שנשקיע גם בכתיבה על כלכלת יפן. עדירל - שיחה 13:23, 8 בספטמבר 2013 (IST)

מיזם חדש נפתח![עריכת קוד מקור]

בואו להצטרף למיזם אנימציה! The Turtle Ninja - שיחה - א-נ-י-מ-צ-י-ה-! 17:06, 8 בספטמבר 2013 (IST)

גם בשביל זה יש ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ראו מכתבו של פרופ' עמירם גולדבלום, "תנועת החסידות" (המכתב השני). דוד שי - שיחה 20:16, 9 בספטמבר 2013 (IST)

כתבתי בחיפוש בוויקיפדיה "כיצד באים ילדים לעולם?" ולא מצאתי כלום. איזה מין אנציקלופדיה זאת?אודי - שיחה 08:51, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
ילדים לא יודעים איך עושים ילדים, אבל בימינו הם לכל הפחות יודעים איך לחפש מידע במרשתת... הם בוודאי יוכלו לעזור לך למצוא את המידע הדרוש. • צִבְיָהשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ד 16:20, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
ההפניה איך באים תינוקות לעולם תעזור. דוד שי - שיחה 20:25, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
אם זה לא היה עצוב, זה היה משעשע. באשר ללפיד/יש עתיד - אם הוא ימשיך לפעול בניגוד לדעת המצביעים שלו, הוא כבר לא יהיה שם בפעם הבאה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 20:34, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
ההפנייה לא מדייקת. • צִבְיָהשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ד 10:43, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

פסיכולוגיה אבולוציונית[עריכת קוד מקור]

ראיתי את הבלוג הזה, שנראה מאוד מעניין על פסיכולוגיה אבולוציונית, מה דעתכם ? צחי לרנר - שיחה 23:22, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

כמובן, בלוג ידוע ומעניין, עם הרבה קישורים חיצוניים בוויקיפדיה. Ravit - שיחה 22:25, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

משאת נפשו של כל דיין[עריכת קוד מקור]

ראו כאן (פרק 6, 6:30-7:30). נויקלן 11:36, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

חח לעצלנים: "טוב, אז מתישהו זה היה צריך לקרות: העץ המשפחתי שלי בוויקיפדיה. כמעט כל השמות מופיעים בצבע כלשהו. מי שמופיע בצבעים האלה, יש לו ערך ויקיפדיה. כמו למשל, משה דיין; כמו למשל, סבתא שלי, דודה שלי, אבא שלי... בן-דוד שני שלי, דוד שני שלי... זה מה שכל בן משפחת דיין שואף אליו; זה איזה שהיא הוכחה שאתה קצת פחות "הבן של-", "הדוד של-" ואתה טיפה יותר בזכות עצמך. לי אין ערך. פה כתוב "מנחה ודוגמן". מאיפה הם הביאו את זה, אני לא יודע. המטרה שלי, לדאוג שמתי שהוא יהיה לי ערך בוויקיפדיה". חמוד. מה שכן, נראה שעד שהסדרה עלתה, המטרה שלו הוגשמה (ביום הולדתו ה-30, במרץ 2013‏, עלה הערך עליו). אביעדוסשיחה ח' בתשרי ה'תשע"ד, 11:50, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

גמר חתימה טובה![עריכת קוד מקור]

שופר

עוד מעט מתחיל צום יום הכיפורים. גמר חתימה טובה לכל הוויקיפדים ולכל בית ישראל! בברכה, MathKnight (שיחה) 16:36, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

צום קל למי שצם, פידול נעים למי שרוכב על אופניים, צפייה מהנה למי שחייב לראות סרטים בכיפור ועריכה מועילה למי שמכור לוויקיפדיה. שפם אדום - שיחה 16:42, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
גמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל! קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה16:44, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
גמר חתימה טובה וצום מועיל לכולם! קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:16, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

בברכה, --Guycn2 - שיחה 15:52, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

לפעמים מתנקש, ולפעמים טובח[עריכת קוד מקור]

וגם מתנחל! איפה הגבול? [2] רועישיחה 23:11, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

נתנחם בזה שלפחות הוא לא מזכיר את העובדה שכל אדם נאור, מתקדם וליברלי יודע: שאנחנו אוכלים מצות שנאפות בדם ילדים פלסטינים. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:23, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
הקטע לא מזכיר מתנחלים, אלא מבקר רוצחים מרקע ימני. והם אכן ראויים לביקורת, כמו כל רוצח בפרט ועבריין בכלל. הימין הקיצוני הוליד יותר רוצחים מהשמאל הקיצוני, ואנשי הימין לא אוהבים את העובדה הזאת. ואין שום קשר בין ביקורת על רוצחים מורשעים לעלילות דם, שהן עלילות מומצאות שאינן נכונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שים לב שבערכון הנ"ל משולבים קטעים מקידוש. שים לב גם שלעולם לא תשמע בטלוויזיה סאטירה ביקורתית כנגד השמאל והשמאל הקיצוני. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 14:37, 16 בספטמבר 2013 (IDT)
הרוצחים הימניים עושים את העבודה השחורה בעצמם. הרוצחים השמאלניים, רבים פי כמה וכמה מהימניים (חלקם פרופסורים או עיתונאים מכובדים), עושים את זה בלי ללכלך את הידיים, עם פועלים פלסטינאים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כמובן שגם לא יציגו את כל הערבים כרוצחים, כי זו תהיה גזענות. אבל להציג את כל היהודים הדתיים כרוצחים - מה גזעני בזה? בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 15:39, 16 בספטמבר 2013 (IDT)
עדכון משמח: פנייה של חברת הכנסת איילת שקד ולחץ ציבורי הוביל להסרת הפרומו ולבחינה מחודשת של התוכנית "היהודים הבאים" על ידי רשות השידור. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 12:40, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
לפי הראיון של היוצרים בצינור לילה, הם לא שמעו שום דבר על "בחינה מחדש" של התוכנית שלהם... • צִבְיָהשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ד 18:47, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

מה הקפיץ את התעבורה?[עריכת קוד מקור]

בעמוד הראשי, ב-8 בספטמבר? החג כבר נגמר בתאריך הזה. נויקלן - שיחה 16:44, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

לא מצאתי ערך בנושא (חיפשתי קישור לערך זכות בחירה) באיותים וניסוחים שונים. האם זה אומר שלא חיפשתי מספיק, שהנושא לא מספיק חשוב, או שהשוויון הושג, הנושא מאחורינו ולכן אינו חשוב? דב ט. - שיחה 10:37, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

ובכן התשובה היא שלא חיפשתי מספיק, והערך הקרוב ביותר הוא אפליית נשים. דב ט. - שיחה 10:41, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
וגם הערך חוק שיווי זכויות האשה. דוד שי - שיחה 13:58, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

הערך מוגובי לא מפורסם בויקיפדיה הרוסית, מדוע זאת?הרי הוא צובר פופולריות רבה גם שם. האם אוכל לקבל עזרה ממישהו שיתרגם בהתאם לרוסית את הערך?מי שיכול לעזור לי - נא לכתוב לי זאת בדף שיחתי. --The Turtle Ninja - שיחה - א-נ-י-מ-צ-י-ה-! 12:18, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

זה באמת משנה למה זה לא כתוב שם? חשוב יותר מה שכתוב פה, ובינתיים זה משחק דפדפן ישראלי לא רוסי. אני לא בטוח שהוא תפס תאוצה כל כך גדולה ברוסיה. FireSky - שיחה 13:50, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
זהו משחק תוצרת הארץ שמתופעל גם ברוסית ופורטוגזית, ומדוע לא תפס תאוצה?קרא כתבה זו, וזה היה לפני המון המון זמן לכן לדעתי המספר גדל מאד, כשאני גלשתי לא מזמן באתר הרוסי הוא היה מלא ממש ורוב שרתיו היו מלאים עד אפס. ואחרי כל זה - עדיין הוא לא צריך ערך רוסי? --The Turtle Ninja - שיחה - א-נ-י-מ-צ-י-ה-! 16:00, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
אבל זה לא משהו שאתה צריך לעסוק בו כי אתה עורך בוויקיפדיה העברית ואתה לא יודע רוסית, שהעורכים בוויקיפדיה הרוסית יתמודדו עם זה. אם אתה רוצה תשלח להם בקשה לכתיבת הערך. FireSky - שיחה 16:38, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
איך אני שולח בקשה לכתיבת הערך? --The Turtle Ninja - שיחה - א-נ-י-מ-צ-י-ה-! 09:24, 22 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה מחפש בוויקי העברית דובר רוסית שמוכן לעזור. Nachum - שיחה 11:07, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
מצאתי אחד שיודע רק לדבר ולא קרוא וכתוב, אולי באמת עדיף שפשוט לא אתעסק בזה. --The Turtle Ninja - שיחה - א-נ-י-מ-צ-י-ה-! 15:01, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
כמי שעורך בוויקיפדיה הרוסית, אני יכול להבטיח שערך רוסי שהיה זהה לערך העברי לא היה שורד שם שעה אחת. ואני לא מדבר על בעיות הניסוח החריפות שיש בערך העברי, אלא על העובדה שלא מובא בערך העברי אף מקור חיצוני שמאמת את האמור בו. ברוב הוויקיפדיות, אתר הבית של מיזם כלשהו, כשהוא לבדו, לא יכול לשמש כמקור הבלעדי התומך במהימנות כל הטענות המפורטות בערך. כמובן, בתיאור משחק מחשב לא תוכל למצוא מקור חיצוני עצמאי לכל טענה וטענה, אבל ללא מקורות חיצוניים כלשהם הערך היה נמחק אף ללא דיון במסלול המחיקה המקוצר. -- Prokurator11 - שיחה 07:33, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

בלוג מעניין[עריכת קוד מקור]

למה בשמאל הקיצוני לא מגנים את הפיגועים האחרונים?[עריכת קוד מקור]

למה זהבה גלאון ושלום עכשיו מסרבים[1] לגנות את הפיגועים האחרונים (חטיפת ורצח החייל בסוף השבוע, פיגוע הירי אתמול ואפילו פיגוע הירי בקניון וסטגייט)?[2] האם הם תומכים בטרור הפלסטיני וחושבים שרצח יהודים מקדם את "השלום"? בשלום עכשיו לא רק שלא גינו את רצח החייל אלא גינו דווקא את החלטת הממשלה ליישב את בית המכפלה בחברון בתגובה. ללמדכם, בעיני ארגוני "השלום" שאלות נדל"ן חמורות יותר מרצח יהודים. נכתב בכעס רב. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:25, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

  1. ^ זהבה לא גינתה את הפיגועים הנ"ל למרות קריאות רבות שנכתבו לה בפייסבוק שבה דרשו שתגנה את הטרור הנ"ל
  2. ^ המידע נכון ל-23.9.2013 שעה 21:24
כדי לקיים "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", אני מגנה בזאת בחריפות את שני הפיגועים האחרונים שבהם נרצחו שני חיילי צה"ל. אני מגנה גם את הפיגוע בקניה והפיגוע בפקיסטן. דוד שי - שיחה 22:06, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
זהבה גלאון ושלום עכשיו זה שמאל קיצוני? Yoav Nachtailer - שיחה 22:13, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
כן. שמאל זה עבודה וקדימה. מרצ, חד"ש ושות הם שמאל קיצוני. יונה בנדלאק - שיחה 22:38, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא רוצה להידרדר לוויכוח, אבל הערך שמאל רדיקלי בישראל, העוסק בקבוצה מתונה יותר מהשמאל הקיצוני, אומר אחרת. Yoav Nachtailer - שיחה 22:47, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
שמאל רדיקלי ושמאל קיצוני זה אותו דבר פחות או יותר, זה רק עניין של טרמינולוגיה. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:41, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
אנא ראה את השיחה שלי עם אדם אדום בה הוא הסביר לי מה ההבדל בין קיצוניות לרדיקליזם. Yoav Nachtailer - שיחה 01:09, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
לפני שאתה משמיץ, "שאלות נדל"ן" חשובות לימין לא פחות. ראה כאן: נתניהו ואריאל סיכמו: שחרור האסירים - תמורת בנייה ביו"ש. אריה - שיחה 22:41, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
עד כה אני לא הכי מרוצה מאורי אריאל, שמתעסק יותר מידי בבנייה באיו"ש כאילו זה חזות הכל וכורך בה גם עניינים אחרים שלא קשורים. בהצבעה על שחרור מחבלים כל שרי הבית היהודי התנגדו, ההחלטה עברה בכל מקרה, אריאל ניסה למקסם השגים מההחלטה השגויה הזאת. האם הבית היהודי היה צריך לפרוש מהממשלה בגלל שחרור האסירים? שאלה קשה: מבחינה מוסרית - כנראה שכן, מבחינה פוליטית תועלתנית - יתכן מאוד שלא. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:44, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
איזו רדידות ובורות לחשוב שגלאון או שלום עכשיו תומכים ברצח חיילי צה"ל! יותר מכך, זו עזות מצח! הסיבה לאי הגינוי היא שאין צורך לגנות דברים שבקונצנזוס. חלילה חלילה לחשוד במרצ ושות' שהם רוצים לראות דם יהודי נשפך. לזהבה גלאון קשה לראות אם יהודיה שכולה בוכה על קבר בנה לא פחות ממך. סול במול - שיחה 23:25, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
זהבה מגנה כל אירוע של גרפיטי נגד ערבים ("תג מחיר") למרות שגינוי פעולות כאלה גם הוא נמצא בקונצנזוס (ובפרט גם על ידי 99% מהימין). זהבה גם טרחה לגנות את רצח הילדים בידי אביהם, למרות שגם כאן ברור שגינוי הרצח הנתעב הוא בקונצנזוס. כך שטענה "אין צורך לגנות דברים שבקונצנזוס" נסתרת על ידי העובדות. במרצ שהקצינה ושלום עכשיו אני בהחלט חושד, הם מזמן בחרו באינטרס הפלסטיני על חשבון האינטרס הישראלי ובאופן שיטתי מעלימים עין מפעולות זוועה, טרור, הסתה, שימוש בילדים לצרכי טרור ומגן אנושי שעושים הפלסטינים ונוטים לתמוך ולהצדיק כל מה שהפלסטינים העושים ומתנגדים באופן שיטתי לכל פעולת לוחמה בטרור. ארגון שלום אמיתי קודם נלחם נגד הסתה ורצח, ולא עוסק כל הזמן בהאשמת, הכפשת וגינוי צד אחד בלבד תוך מתן "גרין קארד" לצד השני לבצע כל מעשה עוולה שהוא רוצה. כאשר ארגון שלום חושב שראוי לשתוק על רצח אך בניית כמה בתים בשטח שנוי במחלוקת מחייבת זעקה וגינוי כאילו זה חמור בהרבה מנטילת חיי אדם חף מפשע - סימן או שמשהו במצפן המוסרי שלהם רקוב מהיסוד, או שהשנאה שלהם לישראל (או אינטרסים כאלה או אחרים) חצתה קווים אדומים. זה מעודד לראות שכאן מתביישים בתגובה של זהבה גלאון ושלום עכשיו, כי בושה זה צעד ראשון להכרה בטעות או במשגה מוסרי. לצערי, נראה לי שזהבה ושלום עכשיו כבר מזמן איבדו את הבושה. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:40, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
גינוי תג מחיר הוא ממש אבל ממש לא קונצנזוס בימין, הרחק הרחק מ99%. MathKnight, אל לך לתת לאהבת הלאום (הגדולה והיקרה) שלך לעוות את שאר צדדי החיים. אתה מעליל לשווא את מרצ בתמיכה ברצח יהודים, דבר שלא נאמר על ידם מעולם, ולהפך. זו עלילת דם. אתה עושה את הדבר הכי קל ומקולקל: "הם, הסססססססססססמאלנים האלה, הם שונאי ישראל ואוהבי ישמעאל." לא!. אמת היא שהם חולקים עליך (ועלי) בנושאים הכי מהותיים, וטועים לדעתנו בכך טעות מרה וקשה עד מאוד, אך הם אוהבי ישראל! אוהבי עם ישראל! אוהבי מדינת ישראל! אוהבי (תתפלא לשמוע) ארץ ישראל!
ודע לך עוד משהו. רק, אבל רק, אם ידע הימני בישראל שהשמאלני רוצה בטובת עמו ומדינתו, בחושבו כי מסירת יו"ש לערבים היא הדבר הטוב לישראל ולערבים ולעולם, ורק אם ידע השמאלני שברצות הימני להקים התנחלויות מהנילוס ועד הפרת, הוא רוצה את הדבר הכי טוב לישראל ולערבים ולעולם (כן, כן, כן!), רק בנקודה הזו יחל הדיון הרציני והמעמיק בין הימני לשמאלני. רק אז יוכלו גם הצדדים לשמוע, ואף להשתכנע, ובעיקר להתקרב. אך כשהימני חושב על השמאלני שהוא אוהב ישמעאל ושונא ישראל, והשמאלני על הימני שהוא אוהב ישראל ושונא ישמעאל, ילכו הצדדים ויתרחקו. סול במול - שיחה 23:55, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מסכים איתך שיש שמאל שרוצה בטובת ישראל, ושהוא רוצה נסיגה מיהודה ושומרון כי הוא חושב שזה יביא שלום טוב לישראל. עם שמאל כזה בהחלט יש מה לדבר. שמאל כזה הוא למשל שלי יחימוביץ' שטרחה לגנות את פיגוע חטיפת החייל ורציחתו ובד בבד הבהירה שלדעתה יש להמשיך במשא ומתן עם הפלסטינים. זהבה גם את זה לא טרחה לעשות ואת שלום עכשיו זה כנראה לא עניין. יש שמאל שרוצה בטובת ישראל וגם בטובת הפלסטינים, ויש שמאל קיצוני שרוצה שלא תהיה פה ישראל, ואיתו אין על מה לדבר ואי-אפשר לדבר. זהבה גלאון ושלום עכשיו הם על סף הגבול אם לא חצו אותו של השמאל הקיצוני האנטי-ישראלי. אני לא יודע מה הסיבה לכך: שנאת ישראל? הזדהות מוחלטת עם הפלסטינים? הקצנה כדי לא להודות בטעותם לגבי כוונות השלום של הפלסטינים? ניסיון להתחנף לגורמים אנטי-ישראליים בעלי עמדות כוח? אינטרסים כלכליים? תהא הסיבה אשר תהיה, השמאל הציוני והמתון של שלי יחימוביץ' צריך להתחזק ולא להיגרר אחרי זהבה גלאון והקיצונים. גילוי נאות: בפייסבוק עשיתי לייק לעמוד של שלי יחימוביץ' למרות שאני לא מסכים איתה בקשר לפיתרון המדיני העתידי עם הפלסטינים ולגבי עוד כמה נושאים, אבל כאמור - איתה בהחלט אפשר לדבר ולהתקרב למרות חוסר ההסכמה. בברכה, MathKnight (שיחה) 00:12, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא בטוח שזהבה גלאון קיצונית כמו שהיא מציגה את עצמה, זה הכל בגלל הבוחרים שלהם והמצע של מרצ, אילולא זה הם היו מגנים את כל הפיגועים. הבוחרים שלהם נהיים קיצוניים יותר והם כבר ממזמן לא השמאל של ישראל, יותר קרוב לימין של פלסטין. FireSky - שיחה 10:43, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

כיוון שבגינויים עסקינן, אני מגנה בזאת דיונים ארוכים בכיכר העיר, שאין בהם תרומה למרחב הערכים. דוד שי - שיחה 07:54, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

עדכון: הלחץ עבד, היום ברדיו זהבה גלאון גינתה את הפיגועים. בברכה, MathKnight (שיחה) 11:39, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
והנה דוד שי מראה דוגמא למצביע מרצ שמגנה דברים שבקונצנזוס... • צִבְיָהשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ד 13:05, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

מנוע החיפוש של גוגל[עריכת קוד מקור]

Destroy All Monsters[עריכת קוד מקור]

האם קפיטליזם יכול לשרוד?[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להבין האם קפיטליזם טהור יכול להתקיים. עשיתי ניסוי מחשבתי והגעתי למסקנה שחברה קפיטליסטית חייבת ליפול תחת דיקטטורת פרולטריון. נניח מדינה שבה הממשל כלל לא מתערב בכללה, אין שום רגולציות ואין זכויות סוציאליות מעוגנות בחוק, והמיסוי הולך רק על בעיות גלובליות כמו צבא, משטרה וכד'. כל הכלכלה מתנהלת כשוק חופשי לחלוטין בלי אף חוק מגביל( פרט לעברות פליליות כמו גניבה).

במצב כזה לעובדים הפשוטים אין שום הגנה מפני המעסיקים וכל קפיטליסט יכול לתת שכר כרצונו. השאיפה של הקפיטליסט הוא כמובן להרוויח כמה שיותר כסף ולכן הוא ישאף לבזבז את המינימום האפשרי על זכויות העובדים (ולא יהיה מינימום חוקי). עכשיו הרצון של הפועל הוא איכות חיים גבוהה ככל שהוא יכול להרשות לעצמו, אבל הוא מוגבל על ידי הקפיטליסט ואין חוק שיגן עליו. לכן הוא יחפש שיטה אלטרנטיבית לשפר את איכות החיים שלו- התאגדות לקבוצות מקצועיות ואיום על מעסיקים בשביתה (זהו הנשק החוקי היחיד שיש לפועל. הוא לא יבחר לשפר את איכות עבודתו כי גם כך הוא יקבל את המינימום האפשרי). התארגנות הפועלים תהפוך לכוח המרכזי בחברה- שכן הממשלה לא מתערבת בכלכלה ואין אפשרות חוקית למנוע מפועלים להתאחד ולשבות במקרה של אי קיום הדרישות. למעסיק אין שום כוח פרט ללחץ כלכלי- במקרה שפועלים מסרבים לעבוד אצלו, הוא הופך לחסר כל כוח והוא חייב להתגמש.

והמסקנה היא שהסתדרויות הפועלים יתחילו להכתיב חוקים בעצמם, ללא הצבעה דמוקרטית. הכלכלה תפסיק להיות חופשית והקפיטליזם יקרוס תחת לחץ הפועלים. והסתדרות תמלא את מקום הממשלה הדיקטטורית. 109.67.110.11 12:39, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

המסקנה שלך נכונה רק בחברה עם מונופולים, עם לא, אז העובד יכול לעבור למקום עבודה אחר ובגלל מעבר אפשרי כזה אז זכויות העובדים תתאזן במקום כלשהוא שאינו המינימום. יונה בנדלאק - שיחה 19:55, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
הסבר שלי - אם השכר שהקפיטליסט מציע הוא תחרותי, הפועלים יוכלו לשבות עד מחרתיים ועוד שנתיים, תמיד יהיו מספיק פועלים שיסכימו לעבוד במקומם. אם לעומת זאת השכר שהקפיטליסט מציע אינו תחרותי, אין צורך בהתאגדות פועלים, כי ממילא אנשים לא יסכימו לעבוד אצל הקפיטליסט. על כן, התארגנויות פועלים לא תהיינה כח מרכזי אלא כח שולי אם בכלל יתקיים. אמנם הפועלים יוכלו להתארגן ולאיים על חייהם של שוברי שביתה ו/או לחבל במפעל של המעסיק. במקרה כזה מצופה מהמדינה הקפיטליסטית להתערב ולמנוע זאת. אם תסתכל ימין ושמאל, תמצא שהשביתות היחידות שפעלו אי פעם היו שביתות בחסות המדינה (או בסיוע אלימות כשהמדינה אינה מגינה על הנתקף). עדירל - שיחה 19:59, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
למה אתה מתכוון ב"שכר תחרותי"? המצב שאתה מתאר גם מצריך אבטלה גבוהה, כך שהמעסיק לא יפחד לאבד עובדים, נכון? במצב כזה הפועל לגמרי חוסר עונים לדעתי (אני לא רוצה להכניס אלימות למודל). 109.67.110.11 20:05, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
למה צריך אבטלה? אם המעסיק מוכן לשלם 5$ לשעה ומעסיקים אחרים משלמים 4$ לשעה, יהיו מספיק עובדים שישמחו לעבור אליו, גם בלי אבטלה. אם מעסיקים אחרים משלמים 6$ לשעה, אין צורך בשביתה, אנשים פשוט ילכו להם. אם יש אבטלה, והמובטלים רוצים לעבוד, הם ישמחו לשבור את השביתה. אם אין אבטלה, המעסיק יצטרך לשלם יותר כדי לעמוד בתחרות ולא תהיה שביתה. שביתות אינן עובדות ללא שהמדינה מאפשרת אותם, אם על ידי עצימת עין מאלימות ואם על ידי הגנה על השובתים מפיטורים. עדירל - שיחה 21:50, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
זה אוסף של טענות מופשטות, שמניחות אינסוף מקומות עבודה, אבטלה אפסית, ידע מושלם ועוד, אם יש במשק אבטלה, ובמפעל א' עם 1000 עובדים, מרוויחים 5 דולרים, ובמפעלים אחרים מרוויחים 6 דולרים, עובדי מפעל א' יכולים לנסות למצוא עבודה בשישה דולרים, אולם מכיוון שיש אבטלה במשק לא מובטח שיצליחו (יש יותר מועמדים ממקומות עבודה), לעומת זאת, בהנחה שמפעל א' מסוגל לשלם 6 דולרים לעובדיו (מבחינת היתכנות כלכלית), ובהנחה שהחלפת כל העובדים אינה ריאלית ותגרום לנזקים כבדים לבעל המפעל, שביתה של העובדים היא דרך טובה לגרום להעלאת משכורתיהם, ולמעשה אם יש אבטלה במשק במקצועם של הפועלים, אין דרך אחרת. הסיבה היחידה של המעסיק לשלם שכר גבוה היא חוסר יכולת לגייס עובדים, או תחלופה גדולה של עובדים יחד עם עלות גבוהה של הכשרה, בתנאי אבטלה ניכרת שתי הסיבות אינן מתקיימות. גם מתכנתים ירוויחו שכר נמוך אם מחר פתאום יצנחו למדינת ישראל מאה אלף מתכנתים מוכשרים. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:31, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
אם יש אבטלה, עובדי מפעל א' יוכלו לשבות ולמחרת למצוא מכתב פיטורין האומר להם שמצאו להם תחליף ואין צורך בהם. אם יש עובדים ספציפיים ששווה להחזיק ישלמו לאותם עובדים 7 דולר ואלו ישמחו שלא לשבות, והשאר יוחלפו. אם אין אבטלה, הרי שתהיה באופן מתמיד זליגה החוצה של הפועלים המוכשרים והמפעל יסבול קשות ויצטרך לשלם יותר אם ירצה לשרוד. אבל מעבר לניתוח התיאורטי, חסר התייחסות היסטורית. יש מעט מאוד דוגמאות היסטוריות לשביתות מוצלחות שלא גובו על ידי אלימות או כח הכפייה של המדינה. למה כל כך הרבה שביתות מגובות בהפגנות החוסמות את הכניסות למפעל? אם אין צורך בכך למה השובתים עומדים ומגינים שם תוך חסימת העבודה במפעל? בוודאי שבמדינת ישראל של היום יש שביתות מוצלחות רק במונופולים המוגנים על ידי המדינה. עדירל - שיחה 16:13, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

בערוץ 7 גילו את מקומו של הבית של אברהם אבינו[עריכת קוד מקור]

ראו כאן ואיך הכותרת היא המצאה של ערוץ 7.מה אמרו הארכאולוגים ומה טוען ערוץ 7. כל כך עצוב שזה מצחיק. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:47, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

אפילו אם נניח שהבית הזה הוא המקום יצא אברהם עדיין הכותרת שגויה. אברהם עזב את אור לחרן עם משפחתו המורחבת (תבנית:פסוק) כלומר כל עוד גר שם אברהם היה זה הבית של תרח. יורם שורק - שיחה 14:40, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
איך הייתה ההיסטוריה נראית לו השכילו הכנענים להקיף עצמם בגדר הפרדה? דוד שי - שיחה 19:13, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
הם הקיפו, אבל יהושע מצא פתרון: "סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים...וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר". Liad Malone - שיחה 19:41, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
דוד שי - שיחה 06:20, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

לשירות הבטחון הכללי דרושים מומחי פוטושופ[עריכת קוד מקור]

כדי להמנע מפאדיחות כגון זו. זאת אומרת, בחורנו המצויינים יודעים להדביק תמונה של גבר על רקע הטיילת, אבל לא יודעים לסובב את הצל בכיוון של הצל של עמודי התאורה. יוצמח - שיחה 01:57, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

wuahahaha ! גדול! Dindia - שיחה 02:45, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
כתוב שזה צילום עצמי. אולי הוא בעצמו היה מומחה פוטושופ דגול. Corvus,(שיחה) 09:24, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
לא נורא, כשלא מפעילים את הראש לא חושבים שהזווית והמרחק מהשמש משנים את זוויות הצל, הטענה על פוטושופ כל כך עלובה ומעידה על בורות בסיסית • חיים 7 • (שיחה) • כ"ט בתשרי ה'תשע"ד • 10:50, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
זווית מהשמש? מרחק מהשמש? נראה לי אתה "טול קורה" מתאים כתגובה למה שכתבת. תעשה קצת אופטיקה גאומטרית כשאתה מחפש את הזווית הצל, כשאתה מחשיב מרחק העמוד מהשמש ומרחק האדם מהשמש. תהיה לארג' ותניח שהמרחב בין האדם לעמוד הוא 10 ק"מ. 79.177.104.150 13:04, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

שמתי לב השבוע שהערך קלאב פינגווין בעברית ארוך יותר מהערך האנגלי(((אנ')), וזה לא קורא תמיד - לפעמים זה ההפך. בקיצור, כל הכבוד לנו.בברכה, The Turtle Ninja - שיחה - אנימציה! 15:01, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

אורך זה לא הכי חשוב בחיים - הערך הזה דורש שכתוב מקיף, שבמהלכו כנראה יקוצצו משפטים רבים שמהווים פירוט יתר ומנוסחים במשלב שפתי נמוך. נשמח מאוד אם תתגייס למשימת השכתוב המורכבת הזו, גם אם בסופה ה"מחיר" יהיה שהערך יהיה תמציתי וקצר בהרבה מהערך האנגלי (אך כמובן איכותי הרבה יותר ממצבו כיום) . תודה, Ravit - שיחה 22:34, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
יש לא מעט מקרים כאלו. דוגמה קיצונית למקרה כזה הוא הערך שמורות הפנדה הענק בסצ'ואן. אביהושיחה 06:52, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
כל הכבוד, אביהו, אבל יש לנו רק אחד כמוך. לעומת זאת, הערך ברכת משה נכתב בוויקיפדיה האנגלית שמונה שנים קודם לכתיבת הערך המקביל בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 07:43, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

חנות ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

דף הפייסבוק של ויקיפדיה האנגלית מפעיל חנות מקוונת למכירת פריטים של ה"מותג" ויקיפדיה - פריטי לבוש, תיקים, עטים וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משה?! מי זה משה?[עריכת קוד מקור]

הופתעתי אתמול לגלות שהדף ברכת משה הוא הפניה לערך ישיבת ברכת משה, תוך התעלמות גמורה מכך שמשמעותו הראשית של מושג זה, שמתקיימת במשך יותר מאלפיים שנים (ולא רק 36 שנים), היא ברכתו של משה רבנו לשבטי ישראל, ברכה שאותה אנו קוראים מדי שנה בשמחת תורה. תיקנתי את המעוות ויצרתי את הערך ברכת משה (עוד נדרשת בו השקעה). ניחמתי עצמי שבחיפה, לפחות, יודעים לתת כבוד, וקראו רחוב בשם "ברכת משה". אך, אבוי, בדיקה במדריך הרחובות העלתה שהרחוב קרוי על שם ספרו של הרב משה הגר, שלו זכויות בבניינה של חיפה. מסקנותי:

  • למשה רבנו אין קשרים ואין יחצ"ן, והתוצאות ניכרות בשטח.
  • מצבם של ערכי התורה בוויקיפדיה בכי רע. אם מזדמן לכאן בוגר ישיבה, הוא מתמקד בתלמוד ובהלכה. החילונים סבורים שהתורה ניתנה רק למצביעי "הבית היהודי", ומצביעי "הבית היהודי" עסוקים בקדושת רגבי ארץ ישראל, קדושת התורה נשכחה מהם.
  • מן המפורסמות שוויקיפדיה שקועה בהווה, אבל הדוגמה שהבאתי (כמו גם דוגמה קודמת שבה נתקלתי, שהדף שפרה ופועה היה הפניה לדף נשי ובנות חב"ד, תוך התעלמות מהמיילדות שסיפורן מובא בספר שמות) מלמדת שההתמקדות בהווה גובלת בבורות. הרימו לרגע את הראש מהעיתון, אלפי שנות היסטוריה מחכות לגאולתן. דוד שי - שיחה 07:38, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
לא יודע מה אתך, אבל זו לי הפעם הראשונה בחיי ששמעתי את הביטוי "ברכת משה" ללא תואר לוואי (להבדיל מ"ברכת משה לשבטים") שמתייחס לברכות בפרשת וזאת הברכה. דניאל צבישיחה 08:18, כ"ט בתשרי ה'תשע"ד (3.10.13)
דוד, אני שותף מלא לצערך ולמסקנותיך. קובי כרמל - שיחה28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך08:22, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
אבל גם אם הדוגמא לא מוצלחת (ראה גם על נהרות בבל, הבעיה עדיין קיימת. מצד שני, מי שמכיר מה הולך בישיבות, אמור לשמוח מכך שבוגריהם מתמקדים בערכי התורה שבע"פ, אות ה מכירים עשרות מונים יותר טוב מהתנ"ך (עם יוצאי דופן מועטים). דניאל צבישיחה 08:26, כ"ט בתשרי ה'תשע"ד (3.10.13)
המושג "ברכת משה" מקובל, כפי שניתן לראות ב"קישורים חיצוניים" לערך וגם באתר מקראגשר. דוד שי - שיחה 10:38, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
המושג אולי מקובל, אבל לא באמת נפוץ. מקובל יותר לקרוא לזה ברכות משה. ‏DGtal11:06, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
אותה סיבה שמונעת חרדים מללמוד תנ"ך בעיון, מונעת מהם לכתוב עליהם ערכים פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
דוד, עזוב לרגע את האנציקלופדיה ואת שמות הרחובות ואיך הם מתייחסים לפרק זה או אחר בתורה, תחשוב על רבבות בני הישיבות הקדושות, שלימוד תורת משה שבכתב ושבעל פה היא כל חייהם וכל עולמם. אשרי העם שככה לו. טיפוסי - דברו איתי 11:41, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ברצוני להודות ליחידת דובר צה"ל במיוחד לראש מדור זכויות אדם ופניות הציבור זהר הלוי, שטיפל בפנייתי אליו לשחרר את התמונה ברישיון חופשי המתאים לויקיפדיה. הוא היה סקפטי בהתחלה לגבי הצלחתו בגלל השימוש המסחרי, אבל הרים את הכפפה והצליח לשכנע את מי שהיה צריך לשחרר את התמונה. זה מראה שלא צריך להרים ידיים, במקרים נקודתיים חשובים אפשר לשכנע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:59, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

חנה, שימי לב שבתיאור התמונה כתוב שהמטס התרחש בדיוק לפני חודש. Liad Malone - שיחה 12:31, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה, תקלה בעת הכנסת המידע. תוקן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:53, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
אכן, תודה לך על המאמץ ולדובר צה"ל על האישור. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:06, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
לא רוצה לחרב שמחות, אבל בתצלום הזה לא רואים שהטיסה היא מעל אושוויץ, תצלום דומה להפליא יציג טיסה מעל עמק יזרעאל. התצלום הקודם שהיה בערך הציג את המטוסים מעל שער המחנה, כך שהיה ברור ללא ספק היכן צולם. האם תוכלי לקבל אישור גם לתצלום זה? דוד שי - שיחה 19:31, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
זה הצילום שרנבר ביקש ממני להשיג. אני לא בטוחה שאני מרגישה בנוח לבקש תמונה נוספת. לדעתי רואים שזה מעל מחנה ולא מעל שדות רגילים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:54, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
חנה, במלחמה כמו במלחמה, ברגע שהבקעת את מחסומי דובר צה"ל, נצלי את המומנטום וכיבשי את היעד. תנו לחנה לנצח! דוד שי - שיחה 20:04, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
לכמה מלחמות אתה שולח אותי? קריצה פניתי היום בקשר לבקשה השנייה, נראה מה יקרה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:16, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
חנה, כל הכבוד! Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 20:55, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
מתחת לחרטום המטוס האחורי רואים הריסות של אחד ממתקני הגז/קרמטוריום. זה מספיק טוב... יואב ר. - שיחה 21:41, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
אשמח אם ויקיפדים נוספים יסעו בשיבוץ התמונה בויקיפדיות אחרות. הוספתי אותה לערך חיל האוויר הישראלי בויקיפדיה האנגלית וגם לערך אושוויץ שם, אבל העריכה שלי באושוויץ בוטלה בטענת עודף תמונות בפרק הספציפי. להערכתי שימוש נרחב בתמונה יסייע בבקשה הבאה. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:10, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
לאיזה ערך אפשר לקשר מפגן קרקסי שחצני של זילות שואה? יורם שורק - שיחה 10:05, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
חזור בך מדבריך הפוגעניים. המטס מעל אושוויץ הוא לא זילות השואה, אלא להפך. בזכות מדינת ישראל וצה"ל כמות היהודים שנרצחו בפרעות אנטישמיות היא קטנה מאי-פעם. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:32, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
יורם עוד לא למד שלא כל מחשבה שלו יש לבטא בפרהסיה. עצוב בשבילו שהוא רואה גם את ההודעה הזאת כהזדמנות להפגין את סגנונו הלא נעים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:42, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
ביקורת קשה (אך בסגנון מתון יותר) על המטס מופיעה היום במוסף "הארץ", במכתב מאת פרופ' יהודה באואר. דוד שי - שיחה 14:00, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
מ"הארץ" אני לא מופתע. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:14, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
עושה רושם שלא קראת. הארץ היה רק אכסנייה, זה היה מכתב מיהודה באואר שתחום התמחותו חקר השואה. באואר מספיק ידוע ואני לא חושב שאם היה בוחר באכסנייה אחרת היו מסרבים להדפיס את מה שכתב. אביהושיחה 15:07, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
מכתבו של באואר ל"הארץ" הוא תגובה לראיון עם אמיר אשל על המטס, שפורסם ב"הארץ" לפני כחודש. דוד שי - שיחה 23:09, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
עם כל הכבוד לבאואר, כבת לניצולת שואה שהייתה באושוויץ, לי אין ספק שאמי הייתה חושבת בדיוק ההפך מבאואר לגבי מה עושים באותו "בית קברות" כלשונו. למזלו של באואר משפחתו עלתה ארצה לפני השואה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:09, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
אין כאן שאלה של כבוד לבאואר או לאשל אלא של התנהגות ראויה באתר הזה. אינני יודע מה היו קרובי משפחתי שאפרם פזור בשדות אושוויינצ'ים חושבים על מעללי שקדי מעל ראשם ואינני מתימר לדבר בשמם אבל כאשר אדם הפועל מטעם ממשלת ישראל מפר הוראות טיסה של מדינה ידידותית ולקינוח מתבטא באופן מבזה כלפי מארחיו יש מקום לביקורת. באושויץ נספו רבבות חרדים אנטי-ציונים, רבבות קומוניסטים ומאות אלפים של יהודים שראו עצמם פטריוטים פולנים לכל דבר (כולל רבים מלוחמי מרד גטו ורשה שהניפו את דגלה של המדינה אותה אליעזר שקדי מגדף). הפיכתם, לאחר מותם, לתפאורה של מפגן צבאי של מדינה שלא היה להם איתה דבר וחצי דבר הוא מעשה תועבה גם אם יקשטו אותו בפראזות בומבסטיות. הבורות המשוועת שאלופי צה"ל מתהדרים בה ביחס לשואה מחזקת את המסקנה שראוי היה במקום מצעדים ומטסים להקדיש חלק מהזמן פשוט ללימוד ולקריאה. יורם שורק (שיחה) 11:57, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
ההתנהגות הכי ראויה בקשר לשואה מלבד לזכור אותה היא לדאוג שהיא לא תחזור. ואת זה ישראל עושה מצוין. מאז הקמת מדינת ישראל וצה"ל כמות היהודים שנרצחו בפרעות אנטישמיות (אפילו אם מכלילים את קורבנות הטרור ואת חללי מערכות ישראל) היא נמוכה מאי-פעם. מה שווה יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שעורך האו"ם אם מועצת זכויות האדם שלו היא גוף אנטישמי שממנה נאו-נאצים מכחישי שואה שיפקחו על זכויות אדם ובפרט על הפרת זכויות אדם בידי ישראל? הקהילה הבינלאומית לא מסוגלת למנוע שואה נוספת לעם היהודי ולא רצח עם נוסף. רק צה"ל (עם "נשק יום הדין" שלכאורה יש לנו) יכול למנוע שואה נוספת ולהגן על העם היהודי, ואת זה הוא עושה בהצלחה למעלה מ-60 שנה. המטס מעל אושוויץ הוא תזכורת ראויה לכך. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:22, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
יש לך מקור לטענה הזאת? (הטענה שטענת היא, אם הבנתי נכון, היא: "עד 1948, בכל רצף של 65 שנה שנבחר, מספר ההרוגים היהודים (היחסי? המוחלט?) כתוצאה מפעולות אלימות שהופנו אליהם בשל יהדותם (ישראליותם), יהיה גבוה יותר, ממספרם לאחר 1948) בברכה, --איש המרק - שיחה 12:29, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
כמובן שאין סטטיסטיקה על נרצחי הפוגרומים בכל המאות ובטח לא לפי פילוח מדויק (אבל כן שמעתי על פוגרומים בודדים מההיסטוריה שבהם נרצחו מאות יהודים, והיום אין מאות יהודים נרצחים בפוגרום בודד בחו"ל), אבל קשה להכחיש שמאז הקמת מדינת ישראל מצבם של היהודים בעולם הוא טוב מאי פעם. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:48, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
המקום בו היהודים בטוחים ביותר מאנטישמיות היה ונותר צפון אמריקה ובהתאם את ההגנה הטובה ביותר ליהודים מספק צבא ארה"ב. ישראל אכן עושה עבודה מצויינת בדאגה שהשואה לא תחזור. אגב לא רק השואה אלא גם חורבן בית המקדש, מסעי הצלב, נפילת מגדל בבל והמבול לא יחזרו כנראה ואין דרך להוכיח שצה"ל אינו המחסום בפני חזרת ההיסטוריה. מדובר בדיאלוג חרשים ובכל זאת תזכורת קטנטנה: השואה התרחשה כאשר יותר יהודים לחמו מאשר בכל תקופה כלשהיא בהיסטוריה, צבא לא מנע רצח עם לא ברואנדה, לא בקמבודיה ולא בשום מקום אחר: דווקא שלום ודמוקרטיה הוכיחו את עצמם ביעילים במניעת ג'נוסייד. יורם שורק - שיחה 12:37, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
לא בטוח. לפני השואה גם אירופה הנאורה של תחילת המאה ה-20 נחשבה למקום בטוח יחסית ליהודים, אבל ההסתה האנטישמית של הנאצים הפכה מהר מאוד את הליברליות הנאורה של האירופאים לשנאה קטלנית. מי יערוב לך שדבר כזה לא יקרה בארצות הברית, שגם בה יש ארגונים נאו-נאציים לא זניחים? היהודים לעולם לא יהיו בטוחים לחלוטין בגלות. מדינת ישראל מונעת שואה נוספת בשלוש דרכים: 1. היא מהווה מקלט בטוח ליהודים. 2. היא מקטינה התבוללות. 3. כל מדינה שתרצה לבצע שואה נוספת ביהודים תחשוב פעמיים מפחד שמטר פצצות מימן ינחת עליה ויהפוך אותה לשלולית רדיואקטיבית. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:48, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
מדהימה הבורות ההיסטורית: אירופה לא נחשבה בטוחה ליהודים (בפרט במחוזות בהם ישבו רוב היהודים), ההגירה היהודית מאירופה לאמריקה (עד להטלת מכסות הגירה בארה"ב ב1924) הייתה מבחינת אחוז המהגרים תנועת האוכלוסיה המשמעותית ביותר בימי שלום (הרבה יותר מההגירה מאירלנד בעקבות רעב תפוחי האדמה). היהודים, מסתבר זיהו לגמרי לא רע את אזורי הסכנה והביטחון. רוב מי ששתפו פעולה עם הנאצים לא באו מקרב "הנאורים הליברלים" אלא מקבוצות לאומניות שהיו אנטישמיות הרבה לפני המלחמה. ההערה על "הקטנת ההתבוללות" מוזרה, מי ששונא יהודים לא מתחתן איתם (אנשים נוטים להתחתן דווקא עם מי שהם אוהבים). שיעור ההתבוללות הגבוה דווקא מראה על החלשות השנאה ליהודים ומשפר את בטחונם. מדינה שתרצה "לבצע שואה נוספת" צריכה להיות מדינה שיש בה יהודים שניתן לבצע בהם שואה. קהילות יהודיות גדולות מצויות כיום בארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה.. כולן מדינות שלא ניתן לאיים עליהן צבאית כי יש להם אותו "נשק יום דין". יורם שורק - שיחה 13:03, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
דיברתי יותר על מערב אירופה, שבה חלה פריחה תרבותית החל מהמאה ה-19. הנאצים השתלטו בקלות כמעט על כל אירופה, ורצחו יהודים כאשר האוכלוסיה המקומית הייתה די להוטה לסייע. השמאל והפצפיסטים בבריטניה התנגדו למלחמה בהיטלר ("שבועת אוקספורד" למשל). התבוללות היא אולי לא איום על הפרט אך היא כן איום על הקולקטיב. לפעמים קל יותר להרוג עם רעל מתוק מאשר עם סכין חדה. וגם אם לארה"ב, רוסיה, בריטניה וצרפת יש נשק יום הדין, הן לא ירצו לספוג בעצמן פגיעת נשק כזה, דבר שיגרור מלחמת עולם שלישית ומלחמה גרעינית בינלאומית. יש כאן איום השמדה ברור: אתם משמידים את היהודים אתם משמידים גם את האנושות. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:19, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
הנאצים השתלטו בקלות על אירופה כי צבאם היה מצויד ומאומן למלחמה מסוג זה ואילו צבאות בריטניה וצרפת היו ערוכים ומצויידים למילוי תפקידם העיקרי כפי שהוטל עליהם: שמירת האימפריות. השמאל, להזכירך לא היה מי שתבע להחזיק בהודו בכל מחיר (וכפועל יוצא לעצב את הצבא ככח להתמודדות עם מרידות מקומיות ולא עם צבא סדיר). מי שלחם בנאצים ובפשיסטים אחרים במלחמת האזרחים בספרד היה אותו שמאל בדיוק שאתה כותב עליו בבורות כזו. אשר להתבוללות: אתה באמת חושב שהמוני גברים צעירים ונשים צעירות שמתחתנים עם יהודים עושים זאת מתוך שנאה לחתנים ולכלות שלהם וכחלק ממזימה להאכיל את בן הזוג ב"רעל מתוק"? יורם שורק - שיחה 23:34, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
פרופסור קורצוויל הצביע על זכות גדולה שניתנה לריבונות היהודית בניגוד ליהודי הגולה והיא ליפול על חרבה היה והגרוע מכל יתרחש. Anixy - שיחה 13:15, 7 באוקטובר 2013 (IDT)