ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 82

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



עריכה ממכשירים ניידים[עריכת קוד מקור]

אני נמצא עכשיו בהרצאה של סו גרדנר בוויקימניה בהונג-קונג. כרגע גיליתי שבשקט בשקט, בלי רוח וצלצולים, הקרן התחילה לאפשר עריכה ממכשירים ניידים. זה עדיין לא הכי נוח, וכנראה אפילו מאוד לא נוח דרך טלפון סלולרי. אבל את ההודעה הזו הצלחתי לכתוב דרך הטאבלט שלי במאמץ מסויים. חיכיתי לפיצ'ר הזה הרבה זמן. מגניב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 05:31, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

זה רק מעכשיו? אני זוכר שערכתי מהנייד לפני 3 חודשים. --Guycn2 - שיחההצילו את "דרוש עובד"!הצביעו לסמל ה-150,000 ערכים! 05:32, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
ייתכן, אני לא הכרתי את זה. הכוונה כמובן היא לממשק מיוחד לעריכה מניידים ללא צורך במעבר לתצוגת נייחים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 05:35, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
כנראה שאתה צודק, אני תמיד עברתי לתצוגת מחשבים. --Guycn2 - שיחההצביעו לסמל ה-150,000 ערכים! 05:36, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
האם העריכה נעשית מאפליקציה או מגלישה ישירה לאתר? ‏עמיחישיחה 10:02, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
ישירות באתר. שים לב שכשאתה גולש באתר המותאם לניידים יש לך ציור קטן של עט שידריך אותך מה לעשות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:34, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
עד כדי כך מעניינת ההרצאה של סו גרדנר? (: Oyשיחה 12:11, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
הקרן התחילה לפרסם "בולטין טכני", שאצלנו צץ במזנון בערך אחת לשבועיים. תקופה מסוימת זה היה באנגלית, עד שאמיר התחיל לתרגם (ועל הדרך, גם ביקש מתנדבים שמוכנים/מעוניינים להחליף אותו במלאכת התרגום). אפשרות עריכה מניידים פורסמה בבולטין הזה לפני כמה שבועות. מי שרוצה יכול/ה גם לעשות מנוי על הבולטין לדוא"ל שלו/שלה. . קיפודנחש 18:18, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
הקלקול הרציני ביותר בממשק העריכה לניידים הוא שלראשונה הוא אוסר על אנונימים לערוך בלי הצדקה טכנית ("אולי הקהילה תתנגד... אז כברירת מחדל אנונימים מקבלים הודעה - אפשר לערוך רק כרשומים..."). ראו גם bugzilla:52442. ערן - שיחה 07:20, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
מפעולות הניטור עד כה התרשמתי שהאפשרות לערוך מהנייד בקלות הגבירה את ההשחתות, אם לא תהיה דרישה להירשם להערכתי ההשחתות תתגברנה, כך שלא בטח בכלל שזה רעיון טוב לפתוח אפשרות זאת לכל אחד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:49, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
איך מנטר יכול לדעת האם עריכה כלשהי בוצעה ממחשב רגיל או ממכשיר נייד? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:54, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
עריכות מהממשק הנייד מסומנות עם תגית. (אפשר לראות כאן). ערן - שיחה 23:29, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
הדבר שלי באמת חסר זה אפשרות להיכנס לדף השינויים האחרונים מתצוגת מכשירים ניידים. אין כמו לנטר בזמן נסיעה באוטובוס :). ‏Lionster‏ • שיחה 02:51, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

ועוד ממיזמי האינטרנט[עריכת קוד מקור]

ראו איזה אתר נפלא מצאתי באינטרנט: אתר שדומה כמעט במדוייק לאתר ויקיפדיה, רק מקפיד לציין בראש כל ערך "מה זה החרא הזה". הנה דוגמה קלאסית: מה זה החרא הזה ויקיפדיה. דעתכם? • צִבְיָהשיחה • ה' באלול ה'תשע"ג 11:34, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

זה אתר מראה שבנוסף לכך שהוא מראה, הוא מוסיף לכותרת של הדף תחילית "מה זה החרא הזה". ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 13:55, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
נדמה לי שזה פחות או יותר מה שכתבתי עליל. • צִבְיָהשיחה • ה' באלול ה'תשע"ג 16:21, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

ערכים עם ערך מפוקפק[עריכת קוד מקור]

זוהי כותרת המאמר של ד"ר אבינעם עידן דוניבסקי שהתפרסם בגיליון האחרון של מבט מל"מ [1] ובו מבקר את אמינות ויקיפדיה. הכותב מספק דוגמאות מעטות ולא ממש מפורטות לגבי חוסר האמינות ועיקר הטענה היא על חוסר הנייטרליות של העורכים. הכותב טוען שוויקיפדיה נמצאה בלתי אמינה לאורך זמן במחקרים שבוצעו (המקור היחיד שצורף הוא זה [2]) וכן מסתמך על ההסתייגויות משימוש בוויקיפדיה במדריך לסטודנט של אוניברסיטת הרווארד [3], הבטאון מתאפיין במתן במה נרחבת למגיבים על מאמרים קודמים כך שמי שמעוניין להתייחס מוזמן לעשות זאת בפנייה אליו ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 12:12, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

לפחות יהיה את מי להאשים אחרי המחדל המודיעיני הבא.אודי - שיחה 20:06, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
הבה נשווה 10 ערכי ויקי אקראיים ל10 הערכות אמ"ן אקראיות ונבדוק מי אמין יותר. יורם שורק - שיחה 20:54, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
תסלחו לי אבל הייתי חייב.. הוא הפר את תנאי הרישיון (ייחוס) של לוגו ויקיפדיה.. אפשר לסמוך על האמינות שלו? --‏Meni181818 שיחה • ו' באלול ה'תשע"ג 01:00, 12 באוגוסט 2013 (IDT)
כל המחקרים/מאמרים/כתבות על ויקיפדיה הם עורבא פרח. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה בהתהוות תמידית, היא שונה היום ממה שהייתה אתמול ותהיה שונה בעתיד ממה שהיא היום. אבל גם אם בודקים את המצב ברגע זה - תלוי באיזה תחום ותת-תחום ותת-תת תחום מדובר וגם באותו תת-תת תחום כל ערך שונה ממשנהו. האם עשרה ערכים אקראיים הם מספיקים ? אני לא בטוח. צחי לרנר - שיחה 03:37, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אני מסתכל על ערך שויקיפד טוב ומנוסה, לפעמים יותר מאחד, העניק לו טיפול מסור ועמוק. העובדות נבדקו היטב, כל השגיאות תוקנו - הערך הזה הרבה יותר אמין מכל דבר אחר שנכתב על אותו נושא. הוא גם מעודכן עד אתמול. אבל מה אנחנו וקוראינו אמורים לחשוב על אמינותו של הערך לפני הטיפול הזה? וכמה ערכים יש לנו שעדיין זקוקים לטיפול כזה?--א 158 - שיחה 17:51, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

על ויכוחי אינטרנט[עריכת קוד מקור]

כמה פשוט ונכון, קראו את הפוסט של חנן כהן: איך לנצח ויכוחים באינטרנט. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:37, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

אכן, כל מילה בסלע. אצל הישראלים הויכוחים באינטרנט נפוצים מאוד. FireSky - שיחה 18:06, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

לירוק על היד המסייעת...[עריכת קוד מקור]

זה פשוט בושה שהאיחוד עושה את מה שמדינת ישראל אמורה לעשות. כל המוחות בורחים לנו והיא לא עושה לגבי זה כלום. FireSky - שיחה 00:40, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
אני מכיר חוקר שחזר בעקבות מענק שהובטח לו על-ידי משרד המדע. לאחר שהגיע לארץ גילה שבעקבות איזשהו קיצוץ (לא זה של הפעם, אחד מההם של הפעמים הקודמות) המענק שלו מקוצץ או מבוטל. אני לא חושב שאנשים יקנו את הלוקש הזה בעתיד. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:05, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
לאירופה יש את הכסף, לישראל יש את המוח. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 10:58, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
בינתיים אכן עוד יש מוח. Dindia - שיחה 12:54, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
נראה שעקב שינוי המדיניות האירופית בנושא ההתנחלויות, המענקית לא יינתנו עוד. אביעד‏ • שיחה 17:24, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
חבל. המדע מפסיד מכך (כולל המדע האירופאי). אירופה לא הייתה צריכה לנהוג כפי שנהגה בהחלטתה נגד ההתנחלויות, חבל שהיא נכנעה ללחץ של הפלסטינים והשמאל הקיצוני. המתנחלים הם בני אדם לגיטימיים ואסור להחרים אותם. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 17:31, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
אני מסכים שההחלטה שלהם פוגענית יתר על המידה. אביעד‏ • שיחה 17:36, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
זה צביעות של העולם שנמשכת כבר מאות שנים כלפי היהודים, לא רק כלפי מדינת ישראל, מאות אנשים נרצחים יום יום בסוריה וממש מעניין למישהו באו"ם שמום ובאיחוד האירופי שזה קורה. בוא נפקס את כל השנאה שלנו בישראל הרוצחת הנתעבת מפרת זכויות האדם, הרי כולם שונאים יהודים. FireSky - שיחה 18:41, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
הכי מצחיק, או בעצם עצוב, הוא שאתמול טבחו קיצונים אסלאמיסטים 56 בני אדם (כנראה גם מוסלמים) בניגריה. כמות הגינויים שהאקט המתועב הזה גרר הם אפילו לא פרומיל מכמות הגינויים לישראל על ההתנחלויות. בעייני "המצפון העולמי" בניית כמה בתים בשטח שנוי במחלוקת חמורה יותר מרצח עשרות בני אדם. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 18:50, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
אני לא חושב שיש שיתוף פעולה אקדמי בין סוריה/ניגריה לבין איחוד אירופאי. הם נותנים את הכסף, זכותם לבדוק לאן הכסף הזה הולך. ממשלה החליטה שדין מכללת אריאל כדין אוניברסיטה בתחומי הקו הירוק, זו זכותה. אבל זכות האיחוד לדרוש בידול ואם זה לא מתקיים - לעצור את העברת הכספים. להגיד שטוב לי עם החלטה הזאת? לא, לא טוב, יש בזה הרבה צביעות. אבל זו זכותם. אם שמדינת ישראל לא רואה בשטחים האלה חלק ממנה, נבוא בטענות לאירופאים? Dindia - שיחה 18:59, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: FireSky, זה לא מאות אלא אלפי שנים. והעיקר, זה לא משהו רציונלי שניתן להתמודד איתו באמצעות טיעונים רציונליים. זוהי שנאה פשוטה וטהורה שכך היתה וכך תהיה. ישראל גם יכולה להפעיל ארגונים הומניטארים ברחבי העולם, להיות המדינה שמגינה על אויביה יותר מכל עם אחר, ובכל הזדמנות לחטוף גינויים מקיר לקיר. זה מזכיר לי את הקבס שאחז בי בזמן מבצע עמוד ענן כאשר ברגע שישראל החליטה להשיב למטחי הטילים שנשלחים יום-יום לעברה, הזדרז באן קי-מון להיכנס לתמונה ולהוביל הפסקת אש. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 19:01, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
מוזר שהם לא טורחים לבדוק לאן מועברים כל המיליארדים שהם מזרימים להרשות הפלסטינית ולאונר"א (רמז: חלק נכבד מהכסף הולך למימון טרור (כולל מענק קצבאות נדיבות למחבלים הכלואים בישראל) ולמימון הסתה אנטישמית נגד ישראל והיהודים). כסף שהולך למדען ישראלי, אפילו אם הוא גר ביהודה ושומרון (ובפרט לאוניברסיטה אריאל שיש בה גם סטודנטים ערבים) יכול להביא תועלת לאנושות, לעומת זאת כסף שהולך לממן חגורת נפץ לגדודי חללי אל-אקצה או ארוחות שחיתות לטרוריסט מורשע שנמצא בכלא - לא יכול להביא תועלת בכלל אלא רק לגרום נזק. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 19:07, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
השאלה לא מי צודק ומי טועה, אם זו אנטישמיות או לא. יש פה מצב נתון שהאיחוד האירופי קובע משהו שפוגע מאוד במדע הישראלי, השאלה היא מה המדינה צריכה לעשות כדי להעביר את רוע הגזירה, לדעתי היא צריכה לעשות בדיוק מה שאירופה מצפה ממנה, כדי שהמדע הישראלי ימשיך לשגשג. צחי לרנר - שיחה 03:29, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אני חושבת שההחלטה הראשית של האיחוד האירופי הייתה לא בסדר וכתוצאה כמובן יש לנו תת-החלטות בעייתיות. יש כאן ניסיון לכפות על ישראל את האמונות של האיחוד, ההחלטה על גורל השטחים (למשל: מה לגבי אריאל?) אמורה להתקבל בידי אזרחי מדינת ישראל (ובמקביל, הפלסטינים) ולא בידי מדינות אחרות (זה כמובן היה שונה לו הייתה החלטה לגבי מוסריות או הפרת זכויות אדם, שם יש הצדקה לכפות). כאשר תומכים באידיאולוגיית פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני שמאחורי ההחלטה קל להצדיק את החלטת האיחוד האירופי, אבל חשוב לשים לב למה שעומד מאחוריה: מכירת הזכות לקבלת החלטות עצמאיות של ישראל תמורת בצע כסף. לכן אני תומכת בהחלטת הממשלה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 19:44, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
לישראל אין זכות חוקית לקבוע את גורל אריאל, מכיוון שאריאל נמצאת מחוץ לגבולותיה הבי"ל. ישראל היא זו שכופה על תושבי הגדה המערבית ועזה את מדיניותה, ולכן התערבות בי"ל היא לא רק חוקית אלא גם מחוייבת המציאות. יוצמח - שיחה 00:58, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
שטחי יהודה ושומרון נמצאים בשליטת ישראל באופן חוקי. הם לא שייכים לשום יישות מדינית אחרת. לכן ישראל היא זו שתקבע את גורלם. אם הקהילה הבינלאומית רוצה להתערב, שתואיל בטובה קודם כל להפסיק את הטבח שמבצע אסד בבני עמו או למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 10:41, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
לא נכון. לדו"ח אדמונד לוי אין משקל בחוק הבי"ל, כך שישראל יכולה לכרכר ולתבכיין - המוסדות החוקיים הבי"ל אינם מכירים בגדה המערבית כשטח ישראלי, מעולם לא הכירו בו ככזה, ותמיד ראו בו שטח כבוש. ככובשת, לפי החוק הבי"ל, ישראל אינה רשאית לעשות בשטח כשלה. המצב בסוריה ואיראן אינו רלוונטי לעניין. יוצמח - שיחה 03:37, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
דו"ח אדמונד לוי הוא מסמך משפטי המפרש את החוק הבינלאומי וקובע שהשליטה הישראלית בשטחי יש"ע והבנייה בהם חוקית. זה שארגונים בינלאומיים לא מקבלים זאת זה לא בגלל החוק הבינלאומי עצמו אלא בגלל אינטרסים ושיקולים אחרים. המצב בסוריה ואיראן רלוונטי, כי יש עניין של מידתיות וסטנדרטים כפולים. מי שזועק להתערבות בינלאומית בגלל כמה בתים שנבנים בשטחים שנויים במחלוקת לא יכול באותה נשימה לתת לאסד והאייתולות אשראי חופשי לבצע מעשי טבח וזוועה שבבירור עוברים על החוק הבינלאומי. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 12:41, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
יש קונצנזוס משפטי בי"ל נגד ה"פרשנות" של אדמונד לוי. אז מה אתה טוען בכלל? שלכל העולם יש "אינטרסים ושיקולים אחרים" ורק אדמונד לוי חף מכל שיקול זר? טענתך שהמצב באיראן וסוריה רלוונטי למצב בפלסטין זהה לטענתו של סדאם חוסיין לאחר פלישתו לכווית שהעולם לא יכול לפעול נגדו כל עוד הוא שותק בנוגע לכיבוש הישראלי. עוול לא מצדיק עוול - יש לטפל גם בכיבוש הישראלי וגם ברצח בסוריה; יש לטפל גם בתוכנית הגרעין האיראנית וגם בתוכנית הגרעין הישראלית. בברכה, יוצמח - שיחה 19:29, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
קונצנזוס של פוליטיקאים, ששופטים לפי אינטרסים ולא לפי החוק המוסר. בקשר למצב ב"פלסטין": אין כזה דבר "פלסטין", יש ארץ ישראל שבה נמצאים היום מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. אתה מתבלבל בין המגן לבין התוקפן: ישראל מגינה על עצמה מפני הטרור הפלסטיני, ואילו הפלסטינים חותרים כל הזמן להשמדת ישראל ומסרבים לכל הצעת שלום ישראלית. גם תוכנית הגרעין הישראלית שיש לישראל לפי מקורות זרים נועדה לצרכי הגנה והבטחת קיומה של ישראל ולא לצרכי השמדת עם כמו שרוצים האייתולות מאיראן. ועדיין, גם אם נניח ש"הכיבוש הישראלי" הוא עוול (ואני לא מסכים לקביעה זו) יש מידתיות: שוטר צריך לטפל כל קודם ברוצח ורק אחר כך במי שהשליך נייר ברחוב, ולא להעלים עין מרוצחים, אנסים ושודדים ולהיטפל רק למי שעשה עבירה קטנה רק בגלל שהוא יהודי. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:53, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
צר לי, אבל אתה טועה שוב. בבית הדין הבי"ל בהאג יושבים מומחי משפט בינלאומי, לא פוליטיקאים. שאר טענותיך עובדות מצויין במרכז הליכוד ובבית היהודי, אבל אינן תופשות בשום מקום אחר על פני כדור הארץ, אפילו כשמשרד החוץ שופך מיליונים על הסברה. מסיבה זו בדיוק האדון בנט מתבעס בכל פעם שהוא מבטיח לכולם שאין שום בעייה חוקית בכיבוש, ומגלה שהמציאות טופחת על פניו. בהתחלה מגלגלים עיניים וצועקים "צביעות". אח"כ מגלים שהתקציבים ושיתוף הפעולה שישראל נהנתה ממנו עד היום נעלמים ואולי צריך לעשות משהו. נראה לאן כל זה ייתפתח. בברכה, יוצמח - שיחה 23:16, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
גם בית הדין הבינ"ל הוא לא מוסד טהור ומושפע מפוליטיקה. בית דין שאמור לפסוק בנושאי הפרת זכויות אדם וממנה שופטים ממדינות, חלקן דיקטטורות, שמפירות זכויות אדם ברגל גסה פי אלף מישראל, הוא לא המצפן המוסרי והמשפטי שלי. רוב הציבור בישראל (מעוצמה לישראל, עבור בליכוד ובמפלגת העבודה, ועד החלקים הציוניים של מרצ) מבין שישראל מתגוננת מפני התוקפנות הערבית, האסלאמיסטית והפלסטינית. רק מיעוט קיצוני אנטי-ציוני ושולי מאשים את ישראל בכל הרוע בעולם וטוען שהגרעין הישראלי מסוכן יותר לאנושות מאיראן. הצרה היא שאותו מיעוט, הכולל בתוכו עיתון אנטי-ישראלי רדיקלי, מסית באופן שיטתי נגד ישראל בעולם, בגיבוי פעילים פרו-פלסטיניים ומימון עתק ממדינות אסלאמיות קיצוניות כמו סעודיה. לכן העולם לא רואה את האמת. זה שהעולם מתעסק יותר בהתנחלויות מאשר בטבח בסוריה נראה לך הגיוני או מוסרי? בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 13:18, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
אביר יקר, קרא שוב את מה שכתבת ותחזור בך בבקשה מכמה מההתבטאויות היותר קיצוניות בטקסט המטונף הזה, תודה מראש, Nurick - שיחה 13:40, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
אמת דיברתי. אגב, זה טוב שהביטויים "אנטי-ציוני" ו"אנטי-ישראלי" (שאגב לא הופנו לאף אחד מחברי הקהילה כאן) נתפשים כמילות גנאי, זה מעיד על כך שאידיאולוגיות פסולות אלה מביישות את בעליהן. אולי כך פלג השמאל האנטי-ציוני יתבייש בחזרה אל השמאלנות השפויה, כגון זו שמובילה שלי יחימוביץ'. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 13:54, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: דבר ראשון, התעלמת מהבקשה בנושא מרצ, שם השימוש שלך סתם פוגעני ומלהיט אווירה (תוקן בזמן ההתנגשות). דבר שני, אתה מגדיר את העיתון איך שמתחשק לך לפי מקרים מבודדים, לפי אותה השיטה ממש אני יכול להגדיר את הארץ כעיתון ימני קפיטליסטי וזה רק בעזרת מאמרי הדעה מהשבוע האחרון, אנא חדל משימוש במונחים אלו כל עוד הם לא פורסמו על ידי העיתון או אפילו יש לך מקור אמין מספיק כדי להתנסח ככה על פני הערך של העיתון, בברכה, Nurick - שיחה 14:03, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
עכשיו עידנתי את הטקסט על מרצ. בקשר ל"הארץ", אינני חוזר בי. מאז שנות ה-2000 מובילים עמוס שוקן וגדעון לוי קו מערכתי אנטי-ישראלי, ואני לא היחיד שאומר או כותב את זה (עירית לינור, בן-דרור ימיני, קלמן ליבסקינד ואפילו חנוך מרמרי, לשעבר עורך "הארץ"). האשמת "הארץ" באנטי-ישראליות בהחלט עומדת בכללי חופש הביטוי ואינה מהווה לשון הרע. וכן, הקו הכלכלי של "הארץ" הוא קפיטליסטי מובהק. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 14:09, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
כמו שראית, ביקשתי, אתה מוזמן לבחור שלא לעדן את הטקסט, יכולים להיות חילוקי דעות - אין בכך כל פסול, בשביל זה יש חופש ביטוי, שיהיה לך יום נפלא (ונראה לי שעוד איזה 10 ערכים נגיע ל150000 אז חדל קשקשת ברשת), Nurick - שיחה 14:12, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

רק כדי להבהיר, לא חשבתי שביה"ד הבי"ל בהאג הוא המצפן המוסרי שלך. המצפן המוסרי שלך אינו רלוונטי לעניין. מה שרלוונטי הוא החוק הבי"ל, שלא נקבע ע"י עיתון "הארץ" או מפלגת מרצ. והחוק הבי"ל מגדיר את ישראל ככובשת, נקודה. כפי שיש התערבות בי"ל בסוריה (אמברגו מוחלט, הטלת סנקציות), כך יש לגיטימציה להתערבות בישראל ובפלסטין, שהיא אכן הרבה יותר מתונה מההתערבות בסוריה. יוצמח - שיחה 19:43, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

טוב שהבהרת את דבריך הבהר היטב. עם נקודה., שכן כאשר הטיעון שלך חלש עליך להרים את הקול. כפי שתוכל לראות בערך בית הדין הבינלאומי לצדק, חוות הדעת של בית הדין אינן מחייבות. דעתם של שופטיו על כן אינו שונה מבחינת הכללים על פיהם בית דין זה פועל מדעתו של כל אחד אחר. יתרה מזאת, מכיוון שהדרך בה השופטים נבחרים הינו פוליטי, קשה לצפות משופטיו לדון ללא משוא פנים על פי הדין. גם אם נניח שנציגיהם של מדינות דמוקרטיות כמו רוסיה וסין לא יחששו לחזור הביתה בתום יום העבודה אם יפסקו לא נכון, קשה להאמין שמי מהשופטים יוכל להבחר מחדש לתפקיד אם יפסוק אחרת מהמתבקש ממנו על ידי מדינתו. לגופו של עניין ההתנחלויות, כמדומני שמה שאמר בית הדין הנכבד היה שמועצת הבטחון כבר החליטה ש... . אם כך הם פני הדברים, קשה לאמר שבית הדין קבע משהו בעניין. בכל מקרה, אין מחלוקת על כך שמדינת ישראל כבשה את ארץ ישראל המערבית. השאלה היא האם יש למדינת ישראל זיקה וזכות טענה לשטחי ארץ ישראל, שבתוך הקו הירוק ושמחוץ לקו הירוק. עדירל - שיחה 20:03, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
עדירל: גם אתה טועה. אין כיום שום שאלה האם יש למדינת ישראל "זכות טענה לשטחי ארץ ישראל" שנכבשו ב-67'. אין מדינה בעולם שמכירה בריבונות הישראלית בגדה המערבית (לרבות ישראל). כל מדינות העולם (לבד מישראל) רואות בשטחים שישראל כבשה ב-67' שטחים כבושים, להבדיל מ"שטחים במחלוקת", מושג שלא הוכר חוקית בשום מקום מחוץ לדו"ח לוי, שהוזמן ע"י ממשלת ישראל. דרך אגב, זה כולל את ארה"ב ומיקרונזיה. אלה הן עובדות. (אני מצטער שסימנתי "נקודה", ומקווה שתבין שמדובר בכלל דיקדוקי ולא בהרמת קול) ובהינתן עובדות אלה, לפי החוק הבי"ל (שלא נקבע בסין, ושאפילו ישראל חתומה עליו), על ישראל חלים דיני הכובש בשטחים הללו. עובדה נוספת היא שהימין הישראלי מתכחש לעובדות האלה, שזאת תופעה מעניינת בפני עצמה. יוצמח - שיחה 21:01, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
העמדה של מדינות העולם הנאורות היא שגורל השטח ייקבע במשא ומתן. העדפותיהן לגבי תוצאות המשא ומתן אינן מן העניין, במיוחד לאור העובדה שאין שום אפשרות בעתיד הנראה לעין להגיע להסדר, גם אם נקבל את המלצותיהן לגבי תוצאות המשא ומתן. השמאל מנסה למכור לנו כאילו ניתן להגיע להסדר, טענה חסרת בסיס.
עמדת המדינות אינה קשורה לחוק הבינלאומי. שרבוב החוק הבינלאומי נועד להטעות את השומע כאילו יש לחוק הבינלאומי מה לאמר בעניין.
הימין הישראלי אינו מתכחש לעמדת מדינות העולם. הוא לא התכחש להן ב-1993 כשהוא הזהיר בצדק מפני הסכמי אוסלו, הוא לא התכחש להן כשהוא הזהיר מפני וואי ב-1998, הוא לא התכחש להן ב-2000 כשהוא הזהיר מפני קמפ דיוויד והוא לא התכחש להן ב-2005 כשהוא הזהיר מפני ההתנתקות. בכל הפעמים הללו הימין צדק, שהליכה במסלולים אלו רק יירע את מצבינו בזירה הבינלאומית. בנוסף, עם כל הכבוד לדיפלומטים המחוייטים של המדינות, מי שצריך לחיות עם הערבים זה אנחנו ואם אנו רוצים לחיות, עלינו להציע להם את ההסדר היחיד שיש לו סיכוי ליישב את הסכסוך: תהליך ארוך טווח של היטמעות הערבים הארצישראליים בתוך החברה הישראלית. יש בצד הערבי אחוז ניכר שישמח לקחת חלק בתהליך זה, וכך נוכל לבודד את הקיצונים. הדרך של מדינה פלסטינית תגלגל את כל הערבים לידי הקיצונים ותוביל למלחמה שתגמר כמו מלחמת העצמאות - לזה השמאל מוביל. עדירל - שיחה 22:39, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
איני תומך בהחזקת ישראלית בשטחים - אך אני לא חושב שאפשר להתייחס אליהם כאל שטחים כבושים במובן הקלאסי. הרי אם מדינות העולם מכירות בקווי 67 (שנקבעו ב-48), אלה גם קווי כיבוש. מה שירדן, סוריה, מצרים וישראל הצליחו לכבוש. למה הגליל אינו נחשב שטח כבוש? ומה עם באר שבע? ברור שההבנה אינה נעשית מחוק אובייקטיבי ויבש, אלא מאינטרסים. איני מאמין שישראל היא מדינה כובשת. ישראל נכלאה למצב, ועליה לצאת ממנו בדרך הטובה ביותר. אל לה להתאהב בשטחים ספוגי הבעייה הדמוגרפית, אך היא אינה כובש אכזר. אביעד‏ • שיחה 23:29, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

ynet[עריכת קוד מקור]

מחאת החרדים של ynet. העיתון שוכח לציין בכותרת ש-99.1% מהציבור, (ובכללו גם חלק מציבור ה"קנאים" במאה שערים), מתנגד להתנגדות ודי מביע שאט נפש מכל הנושא. רק בסעיף קטן ג'2 הכתב טורח לציין בסוף כי רבני "העדה החרדית" חלוקים ביניהם בנושא. אני בספק אם אפילו הכתב יודע להגדיר מיהו הזרם הקרוי "העדה החרדית" וכמה אחוזים הוא מונה. לדעת הטוקבקיסטים, בכל אופן, המסקנה המהירה היא שצריכים לבטל את הקצבאות (שהם ממילא לא לוקחים). זה מה שנקרא יושר עיתונאי. • צִבְיָהשיחה • ח' באלול ה'תשע"ג 18:52, 14 באוגוסט 2013 (IDT)

חבל שאותו 99.1% לא משמיע קול, אלא מתנהג כרגיל כמו עדר בידי "חכמי ישראל" Dindia - שיחה 19:02, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
ראי את הפסקה שהוספתי בקטע הקודם. נראה לי שאפשר לעשות קופי-פייסט לכאן. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 19:03, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
אסקיוזמו? על סמך מה אתה מביא את הקביעה האחרונה? הציבור החרדי הוא לא מוסד ציבורי שאפשר לפרסם תגובה שלו בתחתית הכתבה. • צִבְיָהשיחה • ח' באלול ה'תשע"ג 19:28, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
את צודקת. די נמאס מכל הרבנים שמתנהגים כאילו הם ראשי הציבור החרדי וחושבים שהם יכולים לייצג אותם, כי הם ממש לא והם רק הורסים את השם הטוב של החרדים. התקשורת בוחרת לייצג את הקיצוניים ביותר, האנטי-ציוניים ביותר שלא מהווים שום מדגם מייצג לחרדים. חבל שככה מוחקים חברה שלמה בציבור הישראלי, והציבור הישראלי בולע את הרעל שהתקשורת מטפטפת לו כמו עיוור. FireSky - שיחה 20:25, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
שכחתי להדגיש שהתנהלות ה"חרדים" הנ"ל עוררה את זעמו של כלל הציבור (החרדי) וכי השטח בכלל מיועד לבנייה המיועדת לחרדים. זה לגבי אותם אלו ש"לא השמיעו קול". • צִבְיָהשיחה • ט' באלול ה'תשע"ג 01:03, 15 באוגוסט 2013 (IDT)
פה קבור הכלב. השטח מיועד לבנייה לחרדים. עבור כל תכלית אחרת זה היה מעניין אותם כקליפת השום (הייתי אומר שאולי הם אפילו היו מצטרפים למתפרעים, אבל לא נראה לי שזה עד כדי כך מעניין אותם). באשר לסיקור של ynet, הרי שכמו כל עיתונות צהובה הם מחפשים את החלקים העסיסיים. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ט' באלול ה'תשע"ג • 01:18, 15 באוגוסט 2013 (IDT)
צביה, האמירה שהציבור החרדי הוא לא "מוסד ציבורי" ולכן "אי אפשר לפרסם תגובה שלו בתחתית הכתבה" מראה שאת לא מבינה מהי מנהיגות. מצופה ממנהיגי ציבור שיגנו התנהגויות לא ראויות בפומבי, גם כדי למנוע ממעשים כאלו להישנות וגם כדי להביע אמירה שתציל את כבוד הציבור כולו. הרב שך בזמנו ידע לעשות זאת, אבל המנהיגים של הציבור החרדי היום שותקים. שפם אדום - שיחה 05:25, 15 באוגוסט 2013 (IDT)
כנראה שאתה לא בקי בהיסטוריה. 1. הציבור החרדי התנער עוד לפני חמישים שנה מאותם "קנאים" מעוררי מהומות. איני רואה סיבה מדוע הוא צריך שוב ושוב ושוב לפרסם מודעות אבל. תאמין לי שפם, כשהם מבעירים פחים בכיכר השבת אני זאת שאין לה אוטובוסים, לא אתה. 2. הרב שך, להזכירך, ייצג רק את הזרם הליטאי שבציבור החרדי שהוא אפילו לא רוב. הציבור החרדי מורכב מעשרות רבשכה"ג אדמו"רים וראשונים לציונים. הגד נא לי, אם כן, האם תוכל לבחור את ה"אחד" שאמור לשמש כדובר החרדים לענייני מהומות של פלגים קיצוניים? • צִבְיָהשיחה • ט' באלול ה'תשע"ג 16:54, 15 באוגוסט 2013 (IDT)

אזהרה - ויקיפדיה פוגעת בלימודים אקדמאיים[עריכת קוד מקור]

אני כרגע כותב מבחן בית להגשה באחד הקורסים שלי, ורק עכשיו אני מגלה את הנזק ארוך הטווח שיש לכתיבה באתר על לימודי האקדמאיים. לא מספיק שבכל פעם שאני כותב תאריך או מונח ידוע אני מייד מחפש בסרגל הכלים אחר האפשרות ליצור קישור פנימי, ולא מספיק שלקח לי כמה שניות להבין איך אני יוצר בוורד הערת שוליים, אחרי שהספקתי להוסיף [] לקטע, עכשיו באתי לכתוב את שמי, והדבר הראשון שיצא לי זה ארבע טילדות. נראה לי שהגיע הזמן לחופשת ויקי, לפחות כל עוד המצב עדיין בשליטה, ולפני שאני אתחיל להוסיף לפסקאות שלי גם תקצירי עריכה Face-smile.svg Lionster (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

למזלי אני לומד בתיכון, ושימוש בוורד אצלי הוא הכרחי, כך שויקיפדיה לא תבלבל אותי Face-smile.svg. המקום הזה באמת יכול לשגע פילים, ומדי פעם צריך מנוחה ממנו. אבל תחזור מהר, צריכים פה ידיים עובדות חחחח FireSky - שיחה 01:44, 15 באוגוסט 2013 (IDT)
בתקופה הראשונה שלי בוויקיפדיה, מצאתי את עצמי מתהלכת בחלום הלילה בין סוגריים מרובעים ומחפשת דרכים לקישורים, זה עבר די מהר, אבל גם היום כשאני כותבת טקסט חוץ-ויקיפדי אני צריכה לעצור בעצמי מלהוסיף קישורים. חיים עם זה. Face-smile.svg שלומית קדם - שיחה 20:37, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
מאידך ויקיפדיה מלמדת מצוין לכתוב משוואות ונוסחאות ב-LaTeX, שהיא שפת הכתיבה המועדפת על אקדמאים במדעים מדויקים. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:07, 16 באוגוסט 2013 (IDT)

אינטליגנציה ודת[עריכת קוד מקור]

אני יכול להוכיח, שבבית ספר ממוצע, הילדים עם מידות הבגדים הגדולות ביותר יודעים יותר מתמטיקה מילדים עם מידות הבגדים הקטנות ביותר. "מצאו חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר יחס שלילי מובהק בין ידע במתמטיקה ובין מידת הבגד". רועישיחה 11:20, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אזהרה: קריאת יותר מדי מחקרים מזיקה לאינטליגנציה שלך...איתן - שיחה 12:12, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
רועי, אפשר ללעוג לכל דבר, אפשר להגחיך כל דבר - רוצה דוגמה? איזה אינטליגנציה היית מייחס לייצור עליון העוסק בפינקסנות של מי הוריד את המים באסלה בשבת והפר בכך את חוקי השבת בהלכה היהודית ואיזה אינטליגנציה היית מייחס למי שמאמין שייצור כזה הוא ייצור עליון? בברכה. ליש - שיחה 12:34, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אני אישית גם לא הכי סמוך על אינטליגנציה של הסוגדים לכוכבי ראליטי וקוראים את פרשת השבוע במדור הרכילות. Corvus,(שיחה) 12:45, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
הממצאים הגיוניים למדי. אבל הטעות של כל אדם תהיה להסיק ולהכליל שכל אתיאיסט הוא חכם, או שכל דתי אינו אינטלגנט. מבחינת סטטיסטיקה יבשה - זה הגיוני. אביעד‏ • שיחה 12:58, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
תראו, אני לא יודע לפי איזה מדדים בדקו את ה"חוכמה" של הדתיים והאתאיסטים, אבל עליכם לזכור, כי חלק נכבד מהלמידה של הדתיים מתעסקת גם בלימודי התורה, תפילות, גמרא, משנה וכו' (אני מתייחס רק ליהודים). את הדברים הללו אתאיסטים לא לומדים, ונשאלת השאלה, האם תוצאות המחקר הזה היו שונות אילו האתאיסטים והדתיים היו לומדים את אותם דברים. כך שהניסיון להראות שעדיף להיות אתאיסטים כי הם חכמים יותר די עלוב מבחינתי, כי כולנו נולדנו עם אותו המוח, ואני יכול להגיד שהדתיים חכמים מאוד במה שהם עוסקים והאתאיסטים חכמים מאוד במה שהם עוסקים. FireSky - שיחה 13:46, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אינטליגנציה וידע הם שני דברים שונים. אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות מורכבות בדרכים יעילות והיא נמדדת במבחנים שאינם אמורים להיות תלויים בידע או בלימודים. מתגובתך אני למד שיש לך גם בעיות ידע כללי ואתה זקוק ללימודים, אחרת לא היית טוען "כולנו נולדנו עם אותו המוח" - אנחנו לא נולדים עם אותו המוח (כמו שלא נולדים להגיע לאותו גובה או לאותו משקל) ויש הבדלים תורשתיים גם באינטליגנציה. בברכה. ליש - שיחה 14:26, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אתה יודע בדיוק למה התכוונתי, וממש אין לי בעיות ידע כללי, כוונתי הייתה שכל אחד מנצל את היכולת השכלית שלו למה שהוא רוצה, ואני לא מוכן לקבל את הטענה שמישהו שנולד למשפחה דתייה שכל חייה למדה תורה ייצא עם רמה שכלית נמוכה, כמו שילד להורים אתאיסטים משכילים ייצא בהכרח עם רמה שכלית גבוהה. זה שטויות. FireSky - שיחה 14:30, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
אני לא יודע למה התכוונת, אני יודע מה כתבת ומה שכתבת לא נכון. הבעיה שלך קשה במיוחד, כי אתה לא מודה שאינך יודע ומי שלא מודה בכך, גם לא ילמד. שלב ראשון בלמידה זה להודות בכך שיש דברים שאינך יודע ורק אז תוכל להתחיל ללמוד אותם. מכל מקום, ודאי ידוע גם לך שיש משפחות, שרבים מבניהם מצטיינים/גאונים ויש משפחות שרבים מבניהם מפגרים. האינטליגנציה היא תורשתית, זה אומנם לא אחד על אחד, אך רבים הסיכויים שבן להורים אינטליגנטים יהיה בעצמו אינטליגנטי. בברכה. ליש - שיחה 14:36, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
כן כן יש לי בעיה, אתה צודק המוח של כולם באמת לא אותו הדבר, יש אנשים עם מוח מרובע וסגול, ויש כאלה בצורת משולש וירוק. FireSky - שיחה 15:52, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
ברור שמבחינה אינדיבידואלית - יש אנשים חכמים יותר וחכמים פחות. יתכן שזה גם תורשתי. אבל כנראה שאין הבדל מולד ברמת המשכל של קבוצות אוכלוסיה שונות. ההבדל בין מבחני IQ של קבוצות אוכלוסיה שונות לרוב נובעות ממצב סוציו-אקונומי או הבדלים תרבותיים, ולא מטיפשות מולדת. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:12, 17 באוגוסט 2013 (IDT)
ודאי. גם לא אמרו שחילונים חכמים יותר מדתיים - כי דת היא גם מסגרת חברתית. דווקא אם מסתכלים בחברה החילונית ומשווים שם בין מאמינים ולא מאמינים, אז יראו את התוצאות. אביעד‏ • שיחה 10:28, 18 באוגוסט 2013 (IDT)
מלחמת דת בויקיפדיה! יוהוהו! מציע לא לבזבז את הזמן, מי שלא צריך הוכחות כדאי להאמין בקיומה של יישות עלינה, לא ישתכנע ממחקרים. פה קבור הכלב, זהו עצם העניין!
אם מישהו בכל זאת מתעניין, אני מציע להתרכז בסיכום:
Three possible interpretations were discussed. First, intelligent people are less likely to conform and, thus, are more likely to resist religious dogma. Second, intelligent people tend to adopt an analytic (as opposed to intuitive) thinking style, which has been shown to undermine religious beliefs. Third, several functions of religiosity, including compensatory control, self-regulation, self-enhancement, and secure attachment, are also conferred by intelligence. Intelligent people may therefore have less need for religious beliefs and practices." Dindia - שיחה 12:44, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
עבור הדתיים יש במחקר זה בעייה קשה מאוד, בכך שהיא שמה את כל הדתיים בסל אחד, בעוד רבים מהדתיים מאמינים איש איש בדתו ושוללים את הדת האחרת. השוואה של יהודים דתיים אורתודוכסיים לעומת יהודים לא דתיים תמצא ממצאים הפוכים. הסיבות של עושי אותו מחקר הם ראשית שאנשים אינטליגנטיים פחות נוטים לקונפורמיות ולכן הם פחות מתפתים לנטוש את קיום המצוות. שנית, אנשים אינטילינגנטיים נוטים יותר לאמץ חשיבה אנליטית התואמת את הלך הרוח של היהדות הדתית. ושלישית, חלק מהיתרונות של קיום המצוות תואמים את היתרונות של אינטיליגנציה. עדירל - שיחה 13:35, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
עדירל, אתה בטוח שקראת את מה שכתבת? "אנשים אינטליגנטיים פחות נוטים לקונפורמיות ולכן הם פחות מתפתים לנטוש את קיום המצוות"? מה זה דת אם לא קונפורמיות? הפכת לגמרי את תוצאות המחקר כדי שיתאימו לך?
"חלק מהיתרונות של קיום המצוות תואמים את היתרונות של אינטיליגנציה" באמת? ספר לנו איזה. Dindia - שיחה 14:01, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
אכן, הדת היא קונפורמיסטית, למעט היהדות. היהדות כל כולה היא האומץ לעמוד נגד כל העולם ולאמר את האמת גם כשאתה לבד. השולחן ערוך פותח בציווי יתגבר כארי. זו לא סמל של קונפורמיות. האדם הדתי נאלץ שלא לאכול את מה שחבריו אוכלים, שלא לעבוד בשבת למרות שכולם עובדים, ללבוש ציצית וללכת עם כיסוי ראש למרות שזה לא באופנה.
את חלק מהיתרונות של קיום המצוות תואמים את היתרונות של אינטיליגנציה לקחתי ישירות מהמאמר. אתה מוזמן להתווכח עם כותבי המאמר. עדירל - שיחה 15:11, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
באמת שכל הכבוד ליהדות שהיא שמרה על בידול מדתות אחרות ושמרה על מנהגים הזויים משלה, כגון לבישת בד עם חוטים צבעוניים בקצוות, איסור אכילת מאכלים מסויימים כי הם "טמאים", לבישת כובעון על הראש, קיצוץ אברי מין של ילדים לזכר מקרה שבו החבר הדמיני כמעט רצח ילד כדי לבדוק את רמת האמונה בו, אי הדלקת אור בשבת, שטיפת ידיים מכוס פלסטיק במקום מברז, אמירת משפטים כדי להלל את החבר הדמיוני (שלא יכעס), ועוד ועוד! אכן רשימה מכובדת! תגיד, עדירל, שאלת את עצמך למה אתה מקיים את כל המנהגים האלה? עשית איזה ניסוי כדאי לבדוק אם מלמול עוזר לך להצליח בחיים? ואם כן, אז למה החבר הדמיוני עוזר לך במקום להתרכז בדברים יותר חשובים, כמו מות ברואים בני יומם שלו? Dindia - שיחה 15:56, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
מכיוון שהתגובה שלך אינה נוגעת לנושא הנידון, נעצור את הדיון כאן. שיהיה לך כל טוב. עדירל - שיחה 22:36, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

בתחרות על תואר "הפעילות המיותרת ביותר בוויקיפדיה" אני מתלבט בין שתי פעילויות: הנחת תבנית "חשיבות" על ערכים שאין ספק בחשיבותם, וויכוחים בענייני דת בכיכר העיר. דוד שי - שיחה 21:13, 19 באוגוסט 2013 (IDT)

ויכוחים כאלה לא יתחילו, אם ויקיפדים שרק רוצים לחרחר ריבים יפסיקו להתגרות ולפרסם דברים שקשורים לדת פה. FireSky - שיחה 21:37, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
לפני שמדברים על מספרים ועל סיבות בואו נבהיר נקודה אחת: אם הדת מטופשת, כך גם האתאיזם. אין יותר שנינות בדת שמאמינה שמכל האפשרויות האקראיות, הוגרלה אפשרות, שמאפשרת לחיים שאנחנו מכירים להתקיים. האתאיסטים רואים שחור לבן: או שאתה עושה על האש בייקון וחזיר, בכנרת, ביום כיפור, או שאתה לובש שטרמייל ועובר למאה השערים. הם מפרשים את התנ"ך שחור לבן: או שיש אלוהים או שאין. כמה שנינות יש בקביעה הזו... הם צריכים את האתאיזם כדי להרגיש חכמים. הם ניזונים משנאה וסלידה למשהו כל כך חכם. אפשר למצוא טיפשות בכל קביעה נחרצת, אבל זו לא חוכמה. החוכמה היא למצוא את היופי והתועלת. האתאיזם מוביל קבוצות שנאה וסלידה ומנגד התנ"ך שבזכותו שרד עם שלם יותר מכל עם אחר. רועישיחה 21:52, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
והנה השנאה כלפי האחר פורצת גם מהצד השני. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:05, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
אין פה שום שנאה, הוא צודק בכל מה שהוא אומר. היהדות שונה משאר הדתות, היא הרבה יותר פתוחה, והמדע והקידמה הם לא מנוגדים לה, אלא משלימים לה. זאת הדת היחידה שמשנה את עצמה בהתאם לתקופה, בניגוד לנצרות שיצרה את ימי הביניים והאיסלאם - טוב, אנחנו כבר יודעים. רוב האתאיסטים היהודים חגגו בר מצווה, ביקרו לפחות פעם אחת בבית כנסת ומקיימים את חגי ישראל, כך שרובם די צבועים. האתאיזם הוא לא יותר מכפיות טובה כלפי היהדות - אתה יכול להיות חילוני, אבל אתה לא יכול להתכחש לדת שבזכותה אתה קיים. FireSky - שיחה 22:13, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
ואו! בחורים דתיים צעירים היודעים כל כך הרבה על האתאיסטים! ודאי עברו קורס של "אתאיזם בזמנך החופשי" או "כל מה שיש לדעת על האתאיזם". מעניין מאוד! מכל מקום, לבחורים צעירים אלה אני ממליץ להצניע לכת ולא לחשוב, שהם באמת מכירים את אורחות האתאיסטים ורצוי שילמדו את ההבדלים בין דת ובין אמונה דתית, בין מסורת ובין עבודת קודש. ועוד משהו, גם מי שהייתה לו בר מצווה יכול עם הזמן לשנות את דעתו ולהחליט שכבר אינו מאמין במה שלימדו אותו בילדותו. קורה. יש לא מעט דתיים המאבדים את אמונתם, בדרך כלל הם הנבונים יותר והסקרנים יותר וכשאינם זוכים לתשובות ראויות בעולם הדתי, מחפשים תשובות כאלה מחוצה לו. קורה. בברכה. ליש - שיחה 22:27, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
אני לא שונא שום דבר. אני פשוט לא מהלל ולא מעריך את האתאיזם, בניגוד לאחרים. רועישיחה 22:37, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
או שפשוט לא היה להם כבר כוח לשמור שבת, הם ראו איך נהנים החילוניים והאתאיסטים, ורצו להיות "חלק" מהחברה המודרנית. "תשובות לשאלות" אפשר למצוא גם כשאתה דתי, והיהדות תמיד תיתן לך פיתרון. אנחנו בחורים צעירים דתיים ומשכילים, כך שהדת לא סותרת אותי מלהיות בכיתת מופ"ת, לשאול שאלות קיומיות וללמוד בבית ספר חילוני. אם אני רוצה להישאר דתי ויש לי את כוח הרצון לכך, אני לא יחזור בשאלה רק בגלל החברה מסביבי. "אורחות החיים האתיאסטיים" - מה הם סוג של כת? איזה אורחות חיים יש להם בדיוק? הם ההפך מהדת שלה כן יש אורחות חיים. האתיאסטיים הם בסופו של דבר חילוניים שפשוט לא מאמינים באלוהים, פשוט מאוד. לא צריך להפוך אותם לאנשים שעשו חקר נפשי עמוק מאוד כדי להגיע למסקנה שאין מבחינתם אלוהים, זה כולה הבחירה שלהם. אפשר להיות דתי נבון גם בלי לחזור בשאלה. FireSky - שיחה 22:38, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
אני לא בעד מלחמות דת בויקיפדיה, אבל כשכותבים שטויות אני מרגיש צורך להגיב. היהדות ... היא הרבה יותר פתוחה, והמדע והקידמה הם לא מנוגדים לה, אלא משלימים לה. זאת הדת היחידה שמשנה את עצמה בהתאם לתקופה. 1. משעשעים אותי המאמינים שחושבים שהדת שלהם היא היא הנכונה. 2. יהדות משנה את עצמה בהתאם לתקופה? אהה באמת. בשביל זה המציאו פסק הלכה?Dindia - שיחה 23:36, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
FireSky, ואיך האמונה שלך מסתדרת עם אבולוציה? אין להם כוח לשמור שבת? אולי הם פשוט לא מאמינים בכל מה שמאכילים אותם ושואלים שאלות שתשובות לחלקן לא מסתדרות עם המדע? לגבי חקר נפשי עמוק. אכן אין טעם לעשות מחקר כדי להוכיח שדבר לא קיים - יש אינסוף דברים שלא קיימים, צריך להוכיח את קיומה של היישות הזאת שאיכפת לה אם אתה קורע את נייר טואלט בשבת, וזה המדע טרם הוכיח. Dindia - שיחה 23:46, 19 באוגוסט 2013 (IDT)
התגובה שלך מצביעה על כך שלא התעסקת בלוגיקה פורמלית ואתה לא מכיר מספיק אתאיסטים. קודם כל לוגיקה: פיל וורוד יכול להיות קיים או לא קיים. אין מצבי ביניים בין קיום לאי-קיום. או שיש מספר שלם בין 10 ל11 או שאין. עכשיו לעיין הבייקון ביום כיפור: לאסתסיט אמתי (ולא אנטי-תאיסט עם פוזות שאתה כנראה פגשת) אין שום כבוד לדת זו או אחרת. אין לו שום הבדל לאכול בייקון ביום כיפור או ביום שבת או בראשון לינואר או בפאסחה או בשלישי בספטמבר. אם הסיבה לכך שהוא אוכל לא כשר היא רצון להתגרות ביהדות, אז הוא לא אתאיסט אלא פוזאיסט. אתאיסט אמתי לא מקנה שום חשיבות לדת- לא לטוב ולא לרע. 79.177.139.120 11:49, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
יש מצבי ביניים בין קיום לאי-קיום (הִמהומו של החתול של שרדינגר). עוזי ו. - שיחה 14:55, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

ומה התשובה האלטרנטיבית המדעית? אקראיות?

למה אתה חושב שאתה יכול להוכיח איך נוצר העולם?

למה אתה כל כך מתנשא?

למה צריך להוכיח את קיומה של היישות הזו כדי להיות אדם דתי?

נכון, יש כאלה שכותבים על נייר טואלט בשבת. האם זה אומר שהאנשים הבודדים הללו מעצבים את האופי הדתי-יהודי? האם זה אומר שזה כל מה שיש לדת לתת?

אגב, ליש, אני ממש לא דתי. רועישיחה 23:55, 19 באוגוסט 2013 (IDT)

'אקראיות' זו תשובה של אדם שלא מבין תיאוריה מדעית מהי, ועדיין זו תשובה טובה יותר מהוקוס פוקוס
הוא, למיטב ידיעתי, לא חושב שהוא יכול להוכיח איך נוצר העולם, אבל מדענים רבים מאוד, בשילוב כוחות, ולאורך שנים רבות הוכיחו גם הוכיחו
להתנשא על מאמינים זה קל ולעיתים מתבקש, בפרט כשהם צעירים, מאותה סיבה שאנשים מתנשאים על כל אדם שלא מבין בתחום עליו הם מדברים ועדיין לא נראה לי שהוא מנסה להתנשא עליך
למה צריך את ה'ישות' הזאת בכלל? ואם היא לא קיימת אז מה המשמעות של דת (ואני לא מדבר על המנהגים שאותם דווקא אני מבין אלא על הסגידה לישות הזו)
אני אמנע מלהגיב על השורה התחתונה, בברכה, Nurick - שיחה 00:03, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
ישנם חילונים רבים שבוחרים שלא לקיים מצוות מתוך נוחות, וישנם דתיים רבים שבוחרים לפעול בעיוורון על פי פסיקת רבניהם, גם כן מתוך נוחות. לא כל האתאיסטים בחרו בדרך זו כי "לא מתחשק להם לשמור שבת" ולא חסרים דתיים שלוקחים את הדת כ"תעודת ביטוח לעולם הבא" בלי לתהות על קנקנה. בדיוק באותו האופן, ישנם דתיים שחקרו והעמיקו באמונתם על ידי לימוד, וישנם חילונים שבחרו בדרך חיים זו מתוך מחקר מעמיק.
אני אישית איני אתאיסט, משום שאני חש שהגדרה של אתאיזם היא עמדה נחרצת מדי לגבי קיומו של האלוהים, שאיני יכול להוכיח ואיני יכול להפריך. אני מעדיף להגדיר עצמי כאגנוסטיקן, משום שהימצאותו או אי-הימצאותו של האלוהים היא חסרת השפעה פרקטית על הדרך בה אחיה את חיי. אפשר להיות דתי ונבון, ואפשר להיות חילוני ונבון. בשורה התחתונה כל ההבדל בניהם הוא האמונה התמימה. אם אתה מאמין, הדרך נראית לך הנכונה ביותר, ואם לא טבועה בלבך האמונה התמימה, הדרך תיראה שגויה בעינייך. Botend - שיחה 00:10, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
נוריק, יש הרבה דברים שהם נסתרים מעינינו, ורק כשנמות ייתכן ונגלה את התשובות. בריאת היקום למשל, המפץ הגדול, אני לא חושב שיש אדם שיכול באמת לתפוס שכלית את העובדה שהכל נוצר מנקודה אחת קטנה, ומה היה לפני זה? תחשוב שחושך לא היה מושג וגם לא תהום או ריק, המילה כלום רחוקה מלתאר זאת. היהדות היא כן שונה משאר הדתות, כי זו הדת היחידה שקיימת יותר זמן מכולן, והקיום שלה הוא לא בזכות כפייה על המאמינים אלא התאחדות של מאמיניה כנגד אויביה בידיעה שהדת היא הדבר היחיד שיחזיק אותם חיים. האמונה באלוהים היא יותר מזה, יש לך משהו להישען עליו בעולם האכזרי המציאותי בו אנו חיים, אנחנו גרגיר אבק בהיסטוריה, כ-100 שנים של חיים שמתנדפים במהרה ואין לך מושג מה קורה אחריהם. כל אחד עמוק בתוכו רוצה להאמין ש"הישות" הזו קיימת, גם אם הוא כיסה את זה במעטה של אתיאסטיות ושל התרחקות וניכור, כל אחד רוצה לדעת האם היא באמת קיימת, ולמה אין הוכחות לכך. איך מין כל כך תבוני מצליח להיווצר בתוך כדור שנמצא במרחק הנכון בדיוק כדי לא להישרף או לקפוא מהשמש. איך נוצר ירח שנמצא במרחק המדוייק כדי לא להטביע את יבשותיו של הכדור. לא ניתן להאמין שדבר כזה פשוט נוצר משרשרת צירופי מקרים קוסמית. וגם אם כן, המוח האנושי לא מסוגל לתפוס זאת, ויש דברים שהוא לא יידע לעולם. מדוע יש כל כך הרבה עדויות של אנשים שעברו מוות קליני על העולם שמעבר? למה בכלל בני האדם המציאו את האלוקים אם הוא לא נכון כפי שלאחר מכן בני אדם אחרים אומרים? החוסר וודאות מהעולם הבא, מהמסתורין של אלוקים שנראה כאילו בוחן אותם אם תעמוד במבחנו - אתה לא יודע שהוא קיים, אבל האם תאמין בו בכל זאת? בקיצור, שאלתי פה הרבה שאלות פילוסופיות, בסופו של דבר האמונה היא מפלט, נכון, אבל אף אחד לא יכול להוכייח שאין אלוהים. אף אחד. FireSky - שיחה 00:27, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
כשנמות לא יקרה כלום, כלום. לא נגלה שום תשובה, לא ניחשף למיסתורין ולא נחכה שישלפו אותנו עם ביאת המשיח, כלום. אנחנו ניאכל על ידי תולעים (אם נקברנו באדמה) או על ידי חיות אחרות (אם נקברנו בקומות) או דגים (אם נקברנו בים) או נישרף (אם החלטנו לחסוך קצת מקום בארץ הקטנטנה הזו) ואז לא יהיה כלום. לא ישאר דבר מרשת הניוטרונים העצומה שמעבירה לך את העולם כמו שאתה תופש אותו - כלום (חוץ מקצת חומר שיתמחזר (חתמנו על חוקי שימור של הפיזיקה ברגע שנולדנו Face-smile.svg)).
אם תלמד אסטרופיזיקה באוניברסיטה תשמע שיש זמן קצרצר (עשר בחזקת מינוס 34 נדמה לי) שהוא זמן פלאנק ובו לא יודעים מה קרה, גם מה קרה לפניו לא יודעים כי הזמן כמו שהוא קיים היום פשוט לא היה אז - וגם המרחב לא היה. (הנקודה הסינגולרית היא לא קטנה פיזית, היא הייתה ליתר דיוק כל המרחב כולו כי הוא לא הוגדר לפני שהיא התפוצצה אל מה שאנו מכירים כיום. - לגבי המשפט בסוגריים אני לא סגור עד הסוף אבל זה תיאור מדוייק יחסית אאל"ט)
אולי מונותאיסטית - לפני היהדות היו דתות ונוצרו גם אחריה, הנצרות והאיסלאם על כל החטאים שלהן כמעט ומוכלות ביהדות כי הן יצאו ממנה. הדת לא מחזיקה אף אחד בחיים (ראה ערך שואה - אתה מוזמן לשאול את סבא רבא שלי אחרי מותך לפי אמונתך אולי תיפגשו אי שם מעבר לאופק).
העולם לא אכזר כלל, אני דווקא נהנה מכל רגע - ואנו ללא ספק גרגרי אבק בהיסטוריה, C'est la vie. ושוב לא קורה אחריהם כלום. אני לא רוצה להאמין בשום ישות כזו ואין לכך הוכחות (כמו שאמרת) לכן גם אין סיבה להאמין בה - יש אינסוף דברים שאין להם הוכחות ואנחנו לא מאמינים להם, תסביר לי למה ישות מוזרה כזו, לא נחוצה, דווקא בה אתה מאמין פתאום.
לא צריך תכנון תבוני, צריך סטטיסטיקה - יש מיליארדי מיליארדים של כוכבים מתוכן כאלו עם פלנטות המקיפות אותן מתוכן כאלו בדיוק במרחק הנכון ומתוכן כאלו שנוצרו בשלב של היקום בו כבר יש את החומרים הדרושים להווצרות חיים. יש כל כך הרבה כאלו (קשה לתפוס כמה) ומתוכם יש כל כך רבים שסביר יותר להניח שיש בהם חיים ואפילו תבונתיים - מאשר שסביר שיש אלוהים. למזלך ישנם כאלו המסוגלים לתפוס זאת והם כיום בראש המחקר העולמי.
בני האדם שהמציאו את אלוהים פשוט פחדו מהלא נודע. האלים היו תמיד תופעות שהם לא הבינו ופחדו מהם - הקריבו למענם קורבנות ולמען האמת פשוט לא שינו שום דבר - כשהיה טוב הודו לאלוהים וכשהיה רע הקריבו עוד כמה קורבנות.
ולסיכום אני אחזור לנקודה האחרונה שלך - אי אפשר להוכיח אם יש אלוהים או לא, אם יש חדי קרן ורודים מטיילים עם קציצות בשר טעימות אי שם מעבר ליקום הנראה או לא ובכל זאת אני מניח את ההנחה הפשוטה (זה מה שעושים במחקר מדעי) ששני הדברים הלא סבירים באותה מידה האלו לא מתקיימים - אם לא צריך אותו אין סיבה טובה להניח שהוא קיים. יש משמעות לקיום שלנו בפני עצמנו. בברכה, Nurick - שיחה 00:51, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
האם אתה בתור יהודי, מסכים איתי שהעם היהודי שרד שנים כה רבות אך ורק בגלל האמונה והדת היהודית שהוא שמר עליה באדיקות כה רבה? כי אם לא, איך אתה מסוגל להסביר את היעלמותן של תרבויות כה רבות, דתות כה רבות, חשובות וענקיות הרבה מעם ישראל, ואילו העם היהודי והדת היהודית קיימים כל כך הרבה זמן. מהי הסיבה לקיום הזה? ושוב, אתה לא יכול לדעת מה קורה אחרי המוות, בשום פנים ואופן לא, הגופות שלנו נרקבות כאן בעולם הזה, אבל אין לך שום מושג אם יש משהו מעבר, אז זאת עזות מצח לפסול את זה על הסף. אנחנו חולמים, אנחנו מרגישים, אנחנו בעצמנו אלים קטנים. אנחנו לא דברים שהיקום מסוגל ליצור, אנחנו יצירה אלוקית. אני לא מבין איך אפשר לחשוב בשם המדע שבשרשרת מקרים, איכשהו נוצר כוכב הלכת המדהים הזה, שכל דבר מתוכנן בו עד לפרט האחרון לתועלתם של בני האדם, וכן יש מיליארדי כוכבים, אבל עד שלא תמצא חיים תבונתיים אי שם - אני מצטער להגיד לך שאנחנו לבד ביקום הזה. אני באמת לא מאמין שלא שמעת על עדויות של אנשים שהבחינו בשדים, או שוב על אנשים שחוו מוות קליני וראו את נשמתם יוצאת מגופם (ולכל דבר המדע כמובן מוציא הסבר מגוחך ופתטי), או על דיבוקים למיניהם, או על סיפורים יוצאי דופן על ניסים במלחמות שלנו (מפי חיילים ולא הוזים) וכו' וכו', אני לא רוצה להתייחס לדתות האחרות - אני מסתכל רק על הנקודה הצרה של הדת היהודית, שהיא הכי הגיונית מכולן, עם הכי הרבה הוכחות מכולן וששרדה הכי הרבה זמן מכולן. כמובן שאפשר לזנוח את כל הדאגות ולהתהולל בהנאות העולם הזה, אבל האם אתכם האתאיסטים לא הדאיגה המחשבה שאולי מה שרבים מהאנשים חושבים הוא נכון? האם יקרה לי משהו לאחר המוות? הייתי צריך להתנהג טוב יותר? לא סתם רבים מהאנשים המזדקנים מתחזקים בדתם לקראת מותם. השואה הייתה האסון הגדול של העם היהודי, וכמובן שמעוררת בך את התמיהה אם יש אלוהים, מה הוא עשה בזמן הזה? עמד מהצד וראה כיצד עמו נטבח באכזריות? אני ואתה לא יכולים לדעת למה דברים קורים, כי בני האדם אכזריים מטבעם, וכך גם הודה אלוהים בתנ"ך שהוא מצטער על שיצר אותנו, ולכן גרם למבול, ואחר מכן בחר לו עם נבחר שישרת את רצונותיו - עם מרדן בלי ספק, שהוענש רבות, התחרט רבות, סבל רבות. האם השואה הייתה רק עוד עונש על ההתבוללות שלנו באירופה? אני בכלל לא רוצה לחשוב ככה. אבל אני כן חושב, שהכל מתנהל בסדר מוזר מדי, מוזר מכדי לחשוב שזה צירוף מקרים, מוזר שנותן לחשוב שיש מישהו למעלה, מישהו ששולט בלוח המשחק. FireSky - שיחה 02:32, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
  1. היהדות שמרה כנראה על עצמה (על הרעיון של היהדות), במשך אלפי שנים, היא לא שמרה על בני האדם שהאמינו בה, שנטו לסבול, לפחות כמו אחרים (ולעיתים קרובות יותר) במהלך הדורות.
  2. היהדות היא לא הדת העתיקה ביותר בעולם, ההינדואיזם ותיק לפחות כמו (וכנראה יותר) מהיהדות, ומאמינים בו הרבה יותר אנשים.
  3. אם יש אלוהים שדן את רוב שבעת המיליארדים בעולם לגיהנום נצחי, אני לא רוצה להאמין בו. את שבעת מצוות בני נח, מקיימים דווקא אתיאיסטים יותר מדתיים בני דתות אחרות (המאמינים באלילים). כך, שעל פי היהדות, עדיף להיות אתאיסט, מלהיות נוצרי או הינדואיסטי.
  4. לעניין שדים וכיו"ב, עד לפני כמה שנים היו המונים שדיווחו על עב"מים, חטיפות חייזרים, ביגפוט ושאר יצורים פלאיים, משום מה, היום, כשלכולנו יש בכל נקודת ערות ביום, מצלמה עם GPS בכיס, יש הרבה פחות דיווחים כאלה. מוזר. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:26, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
הפסקה הזו מורכבת מטענות חסרות בסיס, גישה פחדנית למציאות ממש כמו זו שהובילה את בני האדם להאמין באלילים מלכתחילה (איזה חום - בואו נקריב ילד לאל השמש וילדה לאל הגשם ואולי מחר יהיה פה גשום), חוסר רגישות וחוסר יכולת להתנתק ממה שהאכילו אותך בו כילד. אינני מרגיש צורך מיוחד להוסיף עוד על מה שכתב איש המרק. בברכה, Nurick - שיחה 20:16, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
אקראיות כשמדובר במערכת כל כך רגישה ומושלמת היא בסופו של דבר הוקוס פוקוס. התשובה הדתית היא לא חד משמעית והיא ניתנת לפירוש אינדיבידואלית, ולכן לא ניתן לחלוק עליה. יש בה יופי, מסר, מניעים והרבה תוצאות.
לא. ה"מדע" (מדובר בזרם במדע ולא בכל המדע) עוד לא הוכיח את התאוריה שלו. וזו עובדה.
למה אתה מתיימר לדעת יותר בתחום שלאף אדם אין תשובה לגביו? למה אתה מתיימר לדעת ולהבין את כל נדבכי המדע המיסתוריים והמסובכים? למה בגילך אתה עוד בוחר לדון בצורה כזו?
אם אני מפרש את אלוהים כיישות מוסרית? או כארץ ישראל? או כמניע למשהו?
זו הצורה בה אתה בוחר להוות דוגמה לצעירים ממך?
בוטנד, גם אני מגדיר את עצמי כסוג של אגנוסט, אבל לא בדיוק. בברכה, רועישיחה 00:25, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
היי חבר, שים לב שבדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
אקראיות היא אולי הוקוס פוקוס אבל סטטיסטיקה והילוך שיכור הם כבר יוצרי מציאות.
אתה חייב להיות יותר ספציפי - למיטב ידיעתי אין אסטרופיזיקאי עם תהיות עמוקות לגבי היווצרות כדור הארץ או ביולוג עם תהיות לגבי הווצרות החיים.
מה? מיסתורין - איפה? (מה גילי זה סוג של מיסתורין).
אני לא נכנס בכלל לפינה הזו של לפרש את אלוהים. היא למען האמת לא ממש מעניינת אותי, אנו מדברים על אלוהים כעל ישות ממשית (כלומר קיימת - עם השפעה) שיש טעם להתייחס אליה ולא ניתן פשוט להתעלם מקיומה מהיום ועד עולם. אם אתה תופס את אלוהיך כמשהו שונה מזה (כלומר אתה אגנוסטיקן כמו שאתה מצהיר) אז אין טעם בדיון בינינו כי אני גם יכול לקרוא לטלוויזיה או לכלב שלי אלוהים ושנינו מסכימים.
אני דוגמא ומופת לצעירים ממני, אני מתנסח ברהיטות, אני משתדל לפרט, אני לא מתלהם, משתדל לכתוב בלי שגיאות כתיב ואני משתדל להוציא מעצמי את המיטב. הלוואי ואני הייתי המודל לחיקוי של צעירים רבים יותר. בברכה, Nurick - שיחה 01:03, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
אני לא חושב שהעמקה נוספת בדיון תועיל. סיימתי. אני חושב שכדאי לך לחשוב פעמים על המודל שאתה מעביר לצעירים ממך. לילה טוב. בברכה, רועישיחה 01:07, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
אני יותר מאשמח לקבל הערות בונות לגבי המודל הזה, כמו שאתה רואה אותו, האימייל שלי פתוח בפניך, אני מצפה בכליון עיניים להסבר ענייני למשפט הזה שם, בברכת לילה טוב, Nurick - שיחה 01:11, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
אתאיזם היא האמונה כי אין אלוהים - ולא טומנת בחובה יותר מכך. גם דתי חוזר בשאלה יכול להיות מאמין - מסיבות כאלה ואחרות, וממש לאו דווקא מסיבות של עצלות ו"אי כוח לקיים מצוות". אתאיסטים לא בהכרח רואים שחור לבן - לאכול בייקון ביום כיפור או להיות שחור במאה שערים. יש אתאיסטים מוחצנים שדיבור גבוה על חוסר הקיום האלוהים מעסיק אותם בכל רגע, ויש כאלה שלא. בחברה החופשית, החילונית ייתכן שמי שאינו מאמין הוא בעל חשיבה אנליטית יותר ולא קונפורמית. בחברה הדתית זה שונה, ואי אפשר להגיד בכלל שהחברה החילונית חכמה יותר מזו הדתית. החברה הדתית קשורה לאלוהים בצורה סנטימנטלית עמוקה, ואדם שיצהיר (אולי אף בפני עצמו) על אי קיום האלוהים יזכה בתגובות מרעישות, ולכן יהיה עדיף לו להימנע מכך מלכתחילה. אביעד‏ • שיחה 00:34, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
אביעד, כמובן שאתה צודק. יש ויש. ניתן לומר שדווקא האתאיזם עם התשובה ה"מדעית" הוא לא אנילטי וקונפורמיתי. הכל עניין של פרספקיטיבה. בברכה, רועישיחה 00:41, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
חשוב לזכור שהעיקר אינו עצם האמונה או אי-אמונה באל, אלא האמונה בערכים חשובים והפעולות שבהתאם (מודגש רבות והיטב גם בתנ"ך ובמסורת היהודית, וכמובן גם בדתות אחרות). למשל בתחום הנזק, יש מזיקים אתאיסטים כמו היטלר וסטלין ("אין להם אלוהים" במובן ערכים, ולכן אין להם גבולות, ונחשבים לדמויות השליליות בהיסטוריה), ויש מזיקים דתיים מאוד כמו ארגוני טרור דתיים קיצוניים שפועלים "בשם האל", וכידוע מהווים איום עיקרי על העולם כיום. וכך בכל תחום מתחומי החיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה נראה סביר בחברה שבה יש תנועה בין שני המחנות ("חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה"): בדרך כלל כשמישהו "חוזר בשאלה", הוא מעלה את האינטליגנציה הממוצעת בקרב החילונים ומוריד את האינטליגנציה הממוצעת בקרב הדתיים, ובדרך כלל כשמישהו "חוזר בתשובה" הוא מעלה את האינטליגנציה הממוצעת בקרב החילונים ומוריד את האינטליגנציה הממוצעת בקרב הדתיים, כך שלאורך זמן, אם יש מספיק חוזרים בשאלה וחוזרים בתשובה, יווצר פער כזה. אם אין תנועה של ממש בין המחנות, לא נרלי שמסקנות המחקר מתקבלות על הדעת (וזאת בלי שקראתי את המחקר עצמו...). קיפודנחש 20:00, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

אני מתקשה לחשוב שניתן לתרום משהו לדיון הזה, אבל אילו היה ניתן, נראה לי שקריאת פרק ה discussion במאמר המקורי (עמוד 17 והלאה) היתה תורמת הרבה לדיון. רמז: שני הצדדים יתקשו למצוא שם את האינטרפטציה הפולמוסית המשתקפת בדיון הזה. משה פרידמן - שיחה 20:15, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

סקר החיות הגדול ממשיך[עריכת קוד מקור]

הצביעו במשתמש:MathKnight/סקר בעלי חיים על בעל החיים והדינוזאור האהובים עליכם. אין "נגד" אלא רק הצבעות "בעד". מותר ורצוי לנמק ולהוסיף תמונות לגלריה. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:04, 17 באוגוסט 2013 (IDT)

עוד ניסיון מהפכני שהעלה חרס[עריכת קוד מקור]

אתר לאטמה יפסיק להפיק מהדורות שבט שפורסמו כל שבוע כסאטירה לתקשורת הישראלית. נגמר הכסף. חבל. רועישיחה 22:14, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

Face-sad.svg חבל מאוד, זהו יום עצוב לחופש הביטוי, לגיוון בשיח הציבורי ולבקורת התקשורת. היא הייתה מבין תוכניות הסאטירה היחידות שהעזו לבקר את הדוגמות של השמאל ואת הפוסט-ציונות שפשתה בו. המהדורה הייתה סאטירית, מצחיקה, נושכת וקולעת. נקווה שיימצא תורם והתוכנית תחזור, או ליוטיוב או אפילו לטלוויזיה בישראל. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:28, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
אהבתי אותם כל כך, השמאל שולט במדיה הישראלית לצערי, הם היו אי של שפיות בשבילי. FireSky - שיחה 23:01, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
יש יהודים עשירים שתורמים ומשקיעים למיזמים ימניים בארץ, כמו כלי תקשורת ופוליטיקאים, ורובם משום מה גרים בחו"ל. אולי משם תבוא הישועה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האמת, שלא מספיק מצחיקה. • צִבְיָהשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ג 11:27, 22 באוגוסט 2013 (IDT)
זה תלוי במי רואה אותה, ובשביל התקציב הזעום שהיה לה, מספיק מצחיקה. FireSky - שיחה 14:02, 22 באוגוסט 2013 (IDT)
ההומור היהודי התפרסם לא בגלל היקרנות של הבדרנים היהודיים. נכון שיש איזשהי התנייה שתוכנית סאטירה "חתרנית" לכאורה תהיה מצחיקה, אבל ככל הנראה זה פשוט עניין של כישרון. • צִבְיָהשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ג 16:49, 22 באוגוסט 2013 (IDT)
אני לא הפסקתי לצחוק שצפיתי בהם. יותר מצחיק מההומור הרדוד של ארץ נהדרת. רועישיחה 22:28, 22 באוגוסט 2013 (IDT)
מצטרף לקביעה האחרונה. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 17:56, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

מלחמת הגנה עם בוט?[עריכת קוד מקור]

--Guycn2 - שיחההצביעו לסמל ה-150,000 ערכים! 09:54, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

חרפת העולם החופשי[עריכת קוד מקור]

מאמר נוקב שכתב בן-דרור ימיני בעקבות הטבח הכימי בסוריה בו נרצחו 1300 אזרחים. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:47, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

העולם עמד מנגד כשעשו זאת לשישה מיליון, אין לי שום ספק שהם יתעלמו גם הפעם. FireSky - שיחה 13:52, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
עצוב. עגום. מזעזע. מעלה תהיות על העולם שבו אנו חיים. ומה אני עושה בעניין? שום דבר. אז מה לי להתפלא? משה פרידמן - שיחה 14:02, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
זה לא העולם שבו אנחנו חיים, אלו בני האדם - החיות הכי אכזריות בטבע. FireSky - שיחה 14:03, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
אני יודע מה אני עושה: מאחר שאני לא יכול להוביל תקיפה צבאית נגד סוריה (וכנראה גם שפתיחת מלחמה על ידי ישראל לא תעזור) אני מבצע הסברה וזועק לעולם: "עצרו את הטבח!" זה מה שישראל יכולה וצריכה לעשות. רק למעצמות כגון ארצות הברית, האיחוד האירופאי וטורקיה יש את הכלים (צבאיים ובינלאומיים) להפסיק את הטבח באמצעים צבאיים. כמובן שרוסיה וסין גם יכולות להפסיק את הטבח בסוריה בקלות, אבל הן בצד של אסד ולא ממש איכפת להן מזכויות אדם או מקורבנות הטבח הסורי. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:27, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

למאמר של בן-דרור ימיני נגד ההרג המתמשך בסוריה אין חשיבות רבה, הרי אובמה ופוטין אינם קמים מדי בוקר כדי לפעול לפי מאמריו הנוקבים של ימיני. ימיני מודע למגבלות כוחו, ולמעשה כלל אינו יוצא למען הפסקת ההרג בסוריה. הוא הופך הרג זה לקרדום לחפור בו, לקידום גישתו לפיה אנו צחים כמלאכים, אבל העולם כולו נגדנו. זהו שימוש ציני שעושה ימיני בהרג. סדרי העדיפויות של התקשורת העולמית ושל ארגוני זכויות האדם אכן לקויים, אך עדיף שימיני יצביע על המקומות שבהם אנו, הישראלים, יכולים להשתפר, ולא היכן הנורווגים (שאינם קוראים את מאמריו) יכולים לתקן את סדרי העדיפויות שלהם. דוד שי - שיחה 15:24, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

כבר אמר אלברט איינשטיין (או זה לפחות מיוחס גם לו) "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה המסתכלים מהצד ולא עושים דבר.". אז נכון, בן-דרור ימיני אכן לא יכול בכוחו שלו להפסיק את המצב המחריד בסוריה. הוא כן יכול לזעוק נגד זה בעברית ובאנגלית, ויפה מאוד שהוא עושה את זה ולא מתפלפל במיני פלפולונים על עדויות אם כן היה או לא היה שימוש בנשק כימי (כאילו לרצוח 100 ילדים בבת אחת זה בסדר והגיוני). הוא גם לא אומר שאנחנו מושלמים. אני יודע את זה. אני מקפיד לקרוא את כל הטורים שלו (או לפחות את רובם המוחלט). קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:49, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
אני מניח שהמאמר הזה יתורגם מתישהו לאנגלית, ואז הוא יוכל להשפיע (למאמריו ולפעילות של בן-דרור ימיני בחו"ל יש השפעה על דעת הקהל, לא מספיק אבל יש). ישראל לבדה לא יכולה להפסיק את הטבח בסוריה או להניע מהלך בינלאומי שיפסיק את הטבח. אלה שיש להם את כוח - ארה"ב, האיחוד האירופאי והאו"ם למשל - עסוקים בשטויות ועומדים מנגד. אם נשפיע על דעת הקהל באירופה ועל ארגוני הזכויות, יש סיכוי שאלה ישפיעו על ההנהגות המדיניות בארצותיהם כדי לפעול נגד הטבח בסוריה. רק תאר לך אם נורווגיה הייתה פועלת כנגד אסד באותה נחרצות שהיא פועלת נגד ההתנחלויות ואם הכסף שהולך למימון ספרי הסתה ברש"פ, קצבאות למחבלים פלסטינים וארגוני הקרן החדשה היה הולך לסייע לקורבנות הטבח הסורי ולמיליוני הפליטים שמלחמת האזרחים בסוריה יצרה. זה שהשפעתנו קטנה לא אומר שאנו צריכים לשתוק. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:01, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
אנחנו בוודאי לא צריכים לשתוק. הבעיה היא שימיני אינו צועק; הוא מנצל את הטרגדיה בסוריה כדי להסביר עד כמה אנחנו צודקים. ובכן, העובדה שיש רשעים גדולים אינה הופכת אותנו לצודקים. לו רצה ימיני לפעול למען הסורים, היה מתמקד בסורים, ולא משרבב את צדקת ישראל למאמר. אתם נהנים לקרוא את ימיני, כי הוא כותב דברים שכל כך נעים לכם לקרוא. זו בדיוק הדרך לזהות נביא שקר, אבל תמיד זכו נביאי שקר לקהל מאמינים גדול, שנביאי אמת לא זכו לו. דוד שי - שיחה 16:23, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
זה לא מה שהוא כותב (שוב, קראתי את רוב רובם של מאמריו בשנים האחרונות) ולא אמרתי שדבריו נעימים לי תמיד או שאני מסכים עם כל דעותיו. הבעיה שלנו מתחילה עם אלה שמתעקשים להאשים את ישראל בכל עוולות העולם. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:24, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
אני בכלל לא מבין על מה המהומה. 100,000 אנשים נהרגו בסוריה בנשק קונבנציונלי. מה ההבדל? זה מוות וזה מוות. אני לא רואה שום הבדל בין סוגי כלי הנשק. זה הורג וזה הורג גם כן. למעשה, נשק כימי הורג פחות טוב מנשק קונבנציונלי. זאת אחת הסיבות שלא משתמשים בו מזה שנים רבות (אפילו במלחמת העולם השנייה נשק זה לא היה נפוץ). לנשק זה מגבלות טקטיות חמורות. קל להתגונן מפניו. 1300 אנשים אפשר להרוג בקלות גם בפצצות ברזל רגילות. אני באמת לא מבין על מה המהומה. גילגמש שיחה 16:25, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
אפשר גם אחרת, לא רק בדרכו של ימיני: מאמרו של הרב ישראל מאיר לאו: בסוריה נטבחים ילדים, וכולנו עומדים מנגד. דוד שי - שיחה 16:35, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
לא, הוא לא. הוא פשוט כותב את האמת על הפוקוס הלקוי והצביעות של ארגוני הזכויות, ועל מי זה באמת פוגע: לא רק בישראל, אלא גם במוסלמים קורבנות הטרור והג'יהאד האסלאמיסטי-ערבי בעולם. זו לא הפעם הראשונה שהוא כותב על מעשי טבח שמבצעים מוסלמים ברחבי העולם. הוא מבין הבודדים שמדווחים על מעשי פשע כאלה, שזוכים להתעלמות כמעט מוחלטת ועצימת עין מצד ארגוני הזכויות והקהילה הבינלאומית. אז כן, צריך לחשוף אותם על צביעותם ולהטיף להם מוסר. אז כן, צריך לנער אותם ולהציב בפניהם מראה. ואם הם יפסיקו להיטפל לישראל ולתמוך אוטומטית בטרור נגדה (נועם חומסקי שנסע ללבנון כדי להיפגש ולהלל את רב-הקצבים חסן נסראללה שעכשיו מעורב גם במעשי הטבח בסוריה), אולי הם סוף סוף יתפנו לטפל בעוולות האמיתיות. דיברת על נביאי שקר, ארגוני זכויות האדם הם נביאי שקר, בד"י חושף את קלונם. ואם הם היו עושים את מלאכתם במקום להיטפל דווקא נגד היהודים, אולי הרבה פחות חפים מפשע - ישראלים, נוצרים, הינדים ומוסלמים - היו נרצחים. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:39, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
באופן כללי, העולם לא ממהר להפיל את משטר אסד כי לא ברור האם המשטר החדש יהיה טוב יותר או רע יותר - בקרב המורדים יש טרוריסטים ואיסלאמיסטים רבים (אסד נחשב חילוני וצפוי), ובנוסף יש חשש להשקיע משאבים רבים ויקרים (שממילא חסרים) בלחימה מול צבא חזק - כסף וחיי אדם. באופן נקודתי לכל מדינה יש את הסיבות שלה - הממשל בארה"ב מבצע מגמה של צמצום לחימה בעקבות עיראק ואפגניסטן, רוסיה מעדיפה לשמר את אסד כבן ברית חשוב במזה"ת, תפיסת זכויות האדם ברוסיה ובסין שונה מאוד מהתפיסה במערב, האיחוד האירופי חושש מלחימה יזומה מאז הטראומה של מה"ע ה-2, ישראל לא רוצה למשוך אליה אש כאויב משותף של הערבים וכו'. כולם תמיד יכולים למצוא תירוצים לכל דבר, גם להתחמקות ממניעת רצח המוני של אזרחים, וכפי שאמר אדמונד ברק - "הדבר היחיד שהכרחי לניצחון הרשע, הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
פוליטיקה ואינטרסים חזקים מחיי אדם. פגיעה בחיי אדם ניתן לטשטש בתקשורת - זה רחוק, והעם אמריקאי יכול לשכוח את זה מאוד מהר. את האינטרסים האמריקאים כדי שתישאר מעצמה, ואת חיי האדם של החיילים האמריקאים, מעריכה ארצות הברית יותר מאשר אלפי קורבנות במדינה רחוקה. כך היה תמיד וכך יהיה. אין כוח חזק מספיק שיכול להשליט סדר, בלי שישלם על כך מחיר כבד - המצב צריך להידרדר הרבה יותר מזה לשם כך, או שהאינטרס צריך להיות מובהק כמו בעיראק או בלוב. ראו את כל המקרים באפריקה, צפון קוריאה וכו'. מובן שזה עצוב מאוד, וכואב. אך פעמים רבות, סדר חזק מצדק. אביעד‏ • שיחה 20:13, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
"הקווים האדומים שלו", קריקטורה מאת רענן לוריא

והנה דרכו של הקריקטוריסט הנודע, רענן לוריא, לרמוז לאובמה שהגיע הזמן לפעול. דוד שי - שיחה 07:00, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

אני מחכה בקוצר רוח לראות את שפע משטי הספינות הרבות המגיעות לחופי סוריה בניסיון להציל את אזרחיה, ואין. כנראה כשהממשל מפחיד באמת, אז נשארים בבית ושותקים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:28, 24 באוגוסט 2013 (IDT)
ולי יש תהיה, שמשום מה לא נשמעת בשום מקום. האם רק לי (ואני ממש לא מצדד במשטר הדיקטטורי) המספר 100,000 (שננקב כבר מזמן) נשמע מופרך ולא מציאותי? Liad Malone - שיחה 11:50, 24 באוגוסט 2013 (IDT)
המספר 100,000 מופרך רק לכיוון אחד: הוא נמוך מדי, משום שאין דרך לגלות את כל הקורבנות ולספור אותם. מיליוני פליטים שנמלטו מסוריה אינם טועים, והייתה להם סיבה טובה לבריחתם: פחד מוות. דוד שי - שיחה 13:11, 24 באוגוסט 2013 (IDT)
פחד מוות אינו ראיה לממדים האמתיים של ההרג. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מספר הפליטים הלא-פרופורציונלי של הנכבה הפלסטינית ביחס למספר ההרוגים שלהם במלחמה. איך הצליחו להיפטר במהירות כזאת מ-100 אלף גופות? אפילו הגרמנים היעילים היו צריכים לשבור את הראש כדי למצוא פתרונות ולהבדיל מהם, ממשלת ישראל חפרה קברים עוד לפני המלחמה ב-1967, כהכנה לכמה אלפי הרוגים "בלבד". זה אולי לא תקין לומר, אבל לאור נסיון העבר עם מידע גוזמאי הזורם מהעולם הערבי, מקנן בי החשד שלפחות חלק מהתמונות שיוצאות משם (נפגעי הנשק הכימי המפרפרים וכו') עלולות להיות מבוימות כדי לזרז את התערבות המערב. Liad Malone - שיחה 13:43, 24 באוגוסט 2013 (IDT)
המספר המדויק יחשף רק לאחר שהיסטוריונים יוכלו לסכם אותו וזה לא נראה קרוב. אין ספק שלפחות במקרה האחרון היה שימוש בנשק כימי, כי מדובר בכמויות גדולות מאוד של ילדים ואיני מאמין שאפשר היה לביים כל כך הרבה ילדים. העניין הוא שאין הבדל בין מוות מנשק כימי או מדקירת סכין או מכדור רובה או מפצצה המוטלת ממטוס - מוות הוא מוות. בברכה. ליש - שיחה 14:47, 24 באוגוסט 2013 (IDT)
נדמה, שאתה סבור ש-100 אלף גופות זאת כמות גדולה שמסוך להיפטר ממנה, בסוריה היו, לפני המלחמה, 23 מליון בני אדם. אם נניח הנחה שמרנית, של תמותה של שליש האחוז מקרב תושבי סוריה מדי שנה, נקבל שבשנה רגילה יש משהו כמו 70 אלף מתים, אז נכון, המלחמה הגדילה את המספר הזה ב-50 אחוז לערך. זה לא נורא מבחינת שירותי הקבורה. וזה אם מניחים שיש צורך לקבור את הגופות, ושחלקן לא פשוט נקברות מתחת להריסות, נשרפות, נקברות בקברי אחים או נשארות בשדה כמאכל לעוף השמיים. לעניין יעילות הגרמנים שנוטים להפריז בה, הרואנדים, בעיקר עם נשק קר חיסלו ב-3 חודשים, לפחות 500 אלף איש. במלחמת העולם הראשונה נהרגו בחלק מהקרבות מאות אלפי בני אדם בפרק זמן של חודשים ספורים, תוך לחימה על תא שטח זעיר ביחס לגודלה של סוריה. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:38, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

מי שקורא לעולם המערבי להתערב, כנראה לא היה פה בכמה עשרות השנים האחרונות, הרצון לעצור את מלחמת האזרחים מובן וראוי. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו, שבמרבית המקרים ההתערבות נכשלת. ההתערבות האמריקאית באפגניסטן\עיראק\ויאטנם, וההתערבות הישראלית\מערבית בלבנון הזיקו כנראה יותר משהועילו. ובמקרה של סוריה, כשאין שני גופים נלחמים, "טוב" ו"רע" אלא רק ערב רב של גופים שמידת המוסריות שלהם, והכרת הטובה של כולם למערב, מפוקפקת מאוד, הסיכויים להצליח נראים לי נמוכים. המערב יכול להפיל את אסד, כנראה שתוך ימים אם ישלח כוחות קרקע משלו, ותוך שבועות אם ייסתמך על המורדים, ומה אז? או שהצבא המערבי ייכנס לסוריה ואז תתחיל לחימה נגדו, או שהוא לא ייכנס ואז תתחיל מלחמת אזרחים בין שלל הגופים שנותרו. יציבות ושלום לא ייצאו מזה. בברכה, --איש המרק - שיחה 19:58, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

ועוד קצת סדר בבלגן של דוד שי: ראשית כול, נביא שקר אינו נמדד במידת ההנאה שיש לשומעיו מלשמוע אותו. גם לנביאי האמת במסורת המקראית היו נבואות נחמה, כידוע, שלא כללו רק דיבורים על עתיד אוטופי רחוק אלא גם הבטחה לפתרון קרוב של מצוקה ספציפית.
ברור שבן-דרור ימיני כותב על האקטואליה בהקשר לישראל. הוא לא מצפה, יש להניח, שדבריו בעברית בעיתון ישראלי יגיעו לקובעי המדיניות או לקהל מחוץ לישראל. אני משער שאילו הוא היה סבור שמבחינה מוסרית ראוי לצדד במי מהצדדים במלחמת האזרחים בסוריה, הוא היה כותב על כך; אבל לפחות לי הקטן אין מושג באיזה צד ראוי לתמוך – לא רק בפריזמה של האינטרס הישראלי הצר אלא מבחינת האוכלוסייה הסורית (הן שלטונו של מיעוט מדכא והן מדינה שבה נוכחות רבת-כוח של גורמים מהג'יהאד העולמי, עם הבטחה כמוסה לדיכוי דתי נוסח אפגניסטאן או טבח יומיומי נוסח עיראק, נראים לי לא רצויים מבחינת איכות חייו, שלא לומר חייו, של האזרח הסורי). וכמובן, במצב העניינים הידוע, לישראל אין ממש לגיטימציה לסייע למי מהצדדים אף לו הייתה מבינה במי כדאי לתמוך מבחינה מוסרית.
ימיני אינו טוען שישראל היא טלית שכולה תכלת; הוא רק מבקש לאזן במעט את תמונת המציאות המעוותת השלטת בכיפה במדינות ערב ובקרב חוגי השמאל ה"רדיקלי", שלפיה ישראל היא מדינה טרוריסטית ופושעת, שעצם קיומה הוא עוולה היסטורית, ושהיא-היא המקור לכל הצרות במזרח התיכון (כולן, גם להתנגשויות האלימות במצרים, כמובן). התמונה הזו באה לידי ביטוי בציניות – צא ולמד: זוהי ציניות שראויה לשמה – של השימוש המסולף בשיח זכויות האדם כנשק שמטרתו להפיץ את הדה-לגיטימציה והשנאה כלפי ישראל – שימוש שברמה המדינית נעשה בהובלת המדינות הבלתי-מזדהות (שוחרות זכויות האדם), תוך ריקון של הישגי המערב בהבניית המושג כערך שיש לשאוף לממשו. במערב אירופה היא באה לידי ביטוי בהתבססותו ההולכת ומעמיקה של הנרטיב הערבי בקרב קובעי דעת הקהל – נרטיב שבכל האמור בישראל, אין לו דבר וחצי דבר עם דאגה לזכויות אדם כלשהן, ושהמידה שבה הוא מושקע בשיח הציבורי במדינות ערב – עם נדבך אנטישמי (מעין מוסכמה רווחת ביחס לעובדה שהיהודים הם צאצאי הקופים והחזירים, הם אויבי האנושות, ערפדים, גנבים, אנסים, רוצחים, כופרים; לא ממש הייתה "שואה", אם כי היטלר כנראה הרג כמה יהודים והשאיר כמה כדי שנבין למה הוא הרג אותם; וההבטחה המתוקה לעתיד לבוא היא ליום הטבח הגדול, בו היהודים יתחבאו מאחורי האבנים והעצים, ואלה ירימו קולם ויקראו: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יהודי מסתתר מאחורי, בוא והרוג אותו!") – מאיידת כל תקווה לשלום גם עם העמים שאיתם יש לישראל להלכה "שלום". ובישראל הוא מטופטף דרך קבע מכיוון העיתון לאנשים "חושבים", שגורס כי ישראל היא הדבר האיום ביותר במזרח התיכון.
בשורה התחתונה, הוא קובל על המוסר הכפול. השוואה בין מאמציהם של ארגוני זכויות האדם, הפובליציסטים הגורמים המדיניים במערב, במדינות ערב ובמדינות הלא-מזדהות בעקבות מבצע עופרת יצוקה (או "טבח עזה"), שארך כשלושה שבועות ושבמהלכו מצאו כ-1,000 איש את מותם (היחס בין מספר האזרחים למספר הלוחמים, כמו גם התקן בנוגע ליחס שיש לשאוף אליו, הם, כתמיד, עניין של פרשנות), לבין מאמציהם של האמורים לעיל לנוכח מלחמת האזרחים בסוריה, הנמשכת כבר שנתיים וחצי (!) ושמספר מתיה הוא סדר גודל אחד או שניים מעל אותו מבצע/מלחמה/טבח (וזה בלי לדבר על מיליוני הפליטים והנזק ברכוש), מדגימה שכנראה יש דברים בגו. אביעדוסשיחה י"ט באלול ה'תשע"ג, 20:02, 24 באוגוסט 2013 (IDT)
Like Thumbup.svg בברכה, MathKnight (שיחה) 21:18, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

ועכשיו בתרגום לאנגלית: http://blogs.timesofisrael.com/the-free-worlds-disgrace/ בברכה, MathKnight (שיחה) 11:24, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

הזמנה ליום העיון "טקסט וטקסטואליות במאה ה- 21" באוני' העברית, קמפוס גבעת רם - יום שני, ה - 09/09.[עריכת קוד מקור]

ביום שני, ה - 09/09, בין 10:00 - 17:30, יערך באוני' העברית בירושלים, קמפוס גבעת רם, יום העיון "טקסט וטקסטואליות במאה ה- 21".
האירוע מתקיים במסגרת היוזמה "רוח דיגיטלית", אשר שמה לה למטרה לעודד בארץ את הדיון והפעילות במדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities), ויגיעו אליו מרצים מובילים מהעולם בתחום חקר הטקסט. ההרצאות באנגלית והאירוע פתוח למתעניינים מהקהל הרחב. פרטים נוספים כאן. כולם מוזמנים! בברכה, Shani - שיחה 15:34, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

סקאלות מדעיות[עריכת קוד מקור]

http://htwins.net/scale2/ - אתר אינטראקטיבי נחמד המשווה סדרי גודל של עצמים שונים, החל בחלקיקים אלמנטריים וכלה ביקום. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:06, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

מגניב למדי. אביעד‏ • שיחה 18:58, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

גרין קארד למשתמשי ויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

בשבוע האחרון נתקלתי בתופעה חדשה: מדי כמה דקות, תוך כדי מעבר בין הדפים בוויקיפדיה, קופצת פרסומת לגרין קארד לארצות הברית. לא נתקלתי בכך בשימושים אחרים ברשת אלא רק בוויקיפדיה. האם מישהו נתקל בכך? האם למישהו יש פתרון לתופעה הטורדנית הזאת? תודה, גרש - שיחה 11:53, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

יכול להיות שיש לך וירוס או רוגלה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:47, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
תודה. האם יש לך מושג מדוע זה קופץ בדפי ויקיפדיה בלבד? גרש - שיחה 14:09, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
מה הכתובת המדוייקת שאתה גולש בה? יכול להיות שאתה גולש באתר מראה שלא בבעלות קרן ויקימדיה. דרור - שיחה 17:11, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
הכתובת הרגילה. התופעה הזו צצה היום. גרש - שיחה 22:18, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
גם לי יש מחשב שבו פועלת הקרציה הזו, וטרם מצאתי דרך להסירה. אשמח לפתרון. דוד שי - שיחה 22:36, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
אנטי וירוס טוב ומעודכן יעזור. בנוסף נסה באופן כללי את חוסם הפרסומות המעולה והנפוץ הזה<. --‏Meni181818 שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ג 22:42, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
חוסם פרסומות מסווה את הבעיה, אך לא פותר אותה. חיפוש "Ads not by this site virus" בגוגל נותן שלל הצעות לפתרון, בהזדמנות אנסה אותן. דוד שי - שיחה 22:49, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

על רבנים וכסף[עריכת קוד מקור]

אלה אינם עשירים, אלא עתירי כסף, שהרי כבר אמרו חז"ל: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". דוד שי - שיחה 22:41, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

"אמר רב פפא לית דעניא מכלב ולית דעתיר מחזיר"

שנילי - שיחה 11:51, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

נו, מי לוקח על עצמו לכתוב את ברוריה זבולוני? ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ג • 13:09, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
כבר נשפכו על כך פולמוסים בבימת ויקיפדיה. זוהי כתבה ישנה והיא שקרית כמעט לגמרי. חציים אינם עשירים וחציים אינם רבנים (כל מי שעיניים לו בקודקודו יכול לקלוט זאת לבד, ואם הוא לא מבין, למצער, שישתוק בכל הנוגע לדת ורבנים ולא ילהג בקול את בורותו- איני מתייחס למגיבים למעלה אלא באופן כללי למשמיצי רבנים על סמך כתבות כאלו). הכתבה צודקת רק באחד מהרשימה, האדמו"ר מגור, הוא יתום ומשם עושרו. הוא אינו מסכים לקחת כסף מחסידיו, גם אם הם מתחננים. חתונות ילדיו ונכדיו, שעולות ממון רב (אירוח ל-20,000 איש) נערכות על חשבונו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שנת לימודים חדשה[עריכת קוד מקור]

בהצלחה מחר לכל כותבי וכותבות וויקיפדיה הלומדים בתיכון וביסודי. שנה טובה, שנת לימודים מצליחה ופוריה! (וגם שקטה) רק מאיות שיהיו קריצה

לילה טוב FireSky - שיחה 22:03, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

גם לך! --Guycn2 - שיחה 22:16, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

150,000 ערכים![עריכת קוד מקור]

במהלך היממה הקרובה תגיע ויקיפדיה העברית ל-150,000 ערכים! אפשר כבר לקרר את בקבוקי השמפניה, ולגשת לשכתוב ועריכה של הערכים הזקוקים לכך. דוד שי - שיחה 07:37, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

צריך להחליף את הלוגו גילגמש שיחה 07:40, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
נחליף את הלוגו כשנגיע :) ובהחלט ציון דרך! Itzuvit - שיחה סדנה 08:13, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
אתמול נוצרו רק 30 ערכים כך שיתכן ואת השמפניה נפתח רק מחר. -יונה בנדלאק - שיחה 12:18, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
ובהזדמנות זו, למישהו/י יש רעיון לערך מעניין ולא ארוך במיוחד שאוכל לכתוב כדי לסייע במשימה. יש לי רשימה של מה שארצה לכתוב בעתיד, אבל אני אוהבת לחרוג ממנה קריצה Itzuvit - שיחה סדנה 12:30, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
ראי בקשתי בטיפול דחוף לערך אנו (אנ') אל שומרי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:40, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
תמיד אפשר לקחת משהו מהרשימה שלי, אולי פרחה ששון? מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 12:32, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
בחרי לך עיר מתוך משתמש:קרלוס הגדול/הכחלת מפות מיקום, הערים באוקייניה בדרך כלל לא מכילים מידע רב... -יונה בנדלאק - שיחה 12:36, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
אציץ באל השומרי :), תודה חנה!
רשימה מעניינת, אולי אגנוב לך משם דברים Face-smile.svg. על פרחה ששון לא שמעתי, אבל לפעמים זאת הסיבה הכי טובה לכתוב ערך. תודה :)
לגבי ערים, אני פחות נהנית מכתיבת ערכים על ערים, אבל זאת אופציה טובה לערך זריז :) תודה יונה. Itzuvit - שיחה סדנה 12:40, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
פוקסיה (צבע). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! , מי היה מאמין, יש סטטיסטיקות על מספר הכניסות ליום בויקי העברית? ויקיפד מחוץ לחשבון. 37.26.146.177 21:02, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
בוודאי. ראה למשל לגבי הדף הנוכחי. Ldorfmanשיחה 14:58, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
עוד 17 ערכים. היום זה יקרה. יואב ר. - שיחה 09:01, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
עוד 2 ערכים... 37.26.146.249 14:30, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
2? אצלי כתוב 8... בברכה, Nurick - שיחה 14:35, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
גם אצלי זה עוד 8. בברכה, Avishay - שיחה 14:36, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
סורי התכוונתי 12 תקלדה. 37.26.146.249 14:46, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── זהו, אפשר לפתוח את בקבוקי השמפניה המקוררים: לוויקיפדיה העברית מלאו 150,000 ערכים! מזל טוב לכולם. Face-smile.svg אביעדוסשיחה כ"ג באלול ה'תשע"ג, 15:14, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

מזל טוב! תרמתי את שני הערכים שלי... דרך אגב, הלוגו לא גדול מידי? ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:16, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
מזל טוב!!! Avishay - שיחה 15:18, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
נכתבו 20 ערכים ב-5 דקות. מסתבר שהרבה חיכו לתפוס את הערך ה150k אבל כמובן שרק אחד הצליח. ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ג • 15:46, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
הלוגו שונה?? אני לא רואה כלום. מתן י - שיחה 15:49, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
רענן את הדף (Ctrl+F5). ‏Ldorfmanשיחה 15:53, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
ברכות לכולנו, ובעיקר לקוראינו. עכשיו צריך לעבוד על שיפור הערכים הקיימים, ולהתחיל בהכנות לקראת ה-200,000 :) Botend - שיחה 16:09, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
וכדאי שתזדרזו, כי בדיוק עכשיו אני מכין את המחשבים שלי להעלות בבת אחת עוד 50,000 ערכיםFace-smile.svg. מזל טוב לוויקיפדיה העברית! יהי רצון שנזכה לראות בימינו אנו את המספר הגדול פי 10 ממספר הערכים הנוכחי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:55, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
אופטימיות זה טוב. לפי הקצב הנוכחי (כ-13,630 ערכים בשנה) ייקח להגיע ל-1.5 מיליון ערכים רק כ-99 שנים... יואב ר. - שיחה 17:30, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
ברכות. אגב, הקצב ירד ב-8 חודשיםהאחרונים (מנובמבר עד יוני 2013) ל-33.5 ערכים ביום. אני לא רוצה להשבית את החגיגות, אבל זה אומר שנצטרף למועדון המיליון בעוד כ-70 שנים...אם הקצב לא ימשיך לרדת.אגסי - שיחה 18:52, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
מהן 70 שנים לעומת 2,000 שנות גלות. אגב, מי התכבד ב-150,000? Assayas שיחה 20:19, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
התשובה בערוץ 7. דוד שי - שיחה 07:50, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
אתמול עלו 54 ערכים, אז לפסימיים: אם הקצב הזה אם יישמר, זה ייקח רק 50 שנים... חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 08:04, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
לא ידעתי שיש מדד איכות. מה זה אומר? אביעד‏ • שיחה 09:33, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
מוזר, לפי הספירה שלי הערך הזוכה הוא המגלופוליס של צפון מזרח ארצות הברית של משתמש Avishay, או אחד לפניו. • צִבְיָהשיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ג 10:09, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
אין ממש טעם לחפש מי כתב את הערך ה-150 אלף. מספר הערכים עולה ויורד לעתים קרובות (למשל על ידי העברת ערכי בוסר לארגזי חול). מה שחשוב הוא הסך הכל. ההישג הוא של כל התורמים למיזם. יואב ר. - שיחה 11:13, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
אני עקבתי אחר העלאת הערכים, בטוח שהערך ה-150,000 היה במקבץ של אביעדוס, וערך זה הוא חד מהם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:40, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
ומה לגבי מדד האיכות? על פי מה נכתב בקישור לערוץ 7, שויקיפדיה העברית נחשבת לאיכותית ביותר אחרי ויקיפדיה האנגלית? יש מדד כלשהו או רק מוניטין? Liad Malone - שיחה 11:21, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
יש את מדד העומק בו העברית נמצאת במקום השני אחרי ויקיפדיה האנגלית מבין הוויקיפדיות הגדולות (100,000+) (יש עוד 2 מעליינו ב-10,000+ ועוד 5 ביותר קטנות אבל שם המדד לא ממש משקף משהו), זה לא ממש מדד איכות אבל הוא מרמז על משהו. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:32, 30 באוגוסט 2013 (IDT)