ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 56

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תמונות צוות רשות השידור[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם השגת תמונות

מה משותף?[עריכת קוד מקור]

שלום, השתתפתי היום בתחרות "עמל בשביל ישראל", אחת מהשאלות הייתה מה משותף לערים ירושלים, חזרה, טייבה ותל אביב-יפו. כמובן שהתשובה קשורה לרשת עמל או לשביל ישראל, או משהו כזה.. יש למישהו מושג מה משותף? --NATANEL - שיחה 15:57, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

א. אני משער שכוונתך חדרה.
ב. אולי בכולם יש בית ספר של רשת עמל, ובכולן עובר חלק משביל ישראל? אבל זה טיפה בנאלי מדי. יוסאריאןשיחה 15:59, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה מה שענינו אבל אני גם חושב שזה לא התשובה שהם חיפשו..--NATANEL - שיחה 21:51, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה בכל מקרה לא שביל ישראל, כי הוא איננו עובר בטייבה או קברבתה. בקו הרוחב של טייבה שביל ישראל צמוד לחוף הים. אולי בכל אחת מן הערים האלה יש בית ספר עמל משותף לערבים ויהודים?שלומית קדם - שיחה 12:27, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

למישהו כאן יש מנוי על מקור ראשון?[עריכת קוד מקור]

במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון בשבת האחרונה, התפרסמה כתבה בשם "מאיר אריאל לא מת" ובה תמונה של האחים אריאל. זו תמונה שאחי צילם, והעליתי לויקיפדיה. עכשיו הבקשה שלי היא כזו: האם יש כאן מישהו שמנוי על מקור ראשון והוא יוכל לסרוק לי את העמוד עם התמונה הזו? תודה רבה! מעט מן האורשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 18:21, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

סרקתי. שלח לי מייל ואני אשלח לך. אני-ואתהשיחה 18:49, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה רבה! מעט מן האורשיחה • ט' בטבת ה'תשע"א • 14:25, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אל תשכח להוסיף לתמונה את תבנית:צוטט, כך שתופיע ב"ערכים שצוטטו". Ldorfman - שיחה 01:48, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הוספתי עכשיו... מעט מן האורשיחה • ט' בטבת ה'תשע"א • 14:25, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

לקרוא ולא להאמין[עריכת קוד מקור]

כתבה מבטאון חיל האויר מ-1999 Ranbar - שיחה 10:50, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

בכתבה הבאה שתופיע בנושא אפשר יהיה להעתיק את כל מה שכתוב כאן בתוספת שריפת הכרמל. למה שמשהו ישתנה?שלומית קדם - שיחה 12:02, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
האמת שהשתנה משהו. כשדן חלוץ היה מפקד חיל האויר, הוא החליט שמסוקי חיל האויר לא יעזרו יותר בכיבוי שריפות וזה במקום להוסיף מטוסי כיבוי... -יונה בנדלאק - שיחה 13:12, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נראה לי שגם ליאור שליין השתנה קצת מאז כתב את הכתבה הזו.Oyשיחה 14:27, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

חמשיר[עריכת קוד מקור]

זוכרים את תחרות החמשירים? הבוקר נחה עלי רוח הפזמון והנה התוצאה:

  • ראש ועד נמרץ עם שפם ומקטרת
  • נחפז לפגישת עסקים במחתרת,
  • עם איש אופוזיציה ושר לו אין תיק,
  • צלם פאפראצי, כותב טור ותיק -
  • ומחר כבר הכל בכותרת.
  • שלומית קדם - שיחה 11:46, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נחמד, אני הייתי מאחד את צלם הפאפארצי עם בעל הטור וכותב- "צלם פאפראצי שלו טור ותיק" אבל רק כי לי המשקל והקצב חשוב יותר מהתוכן. ישרון - מה המצב? 18:41, 18 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
קיבלתי את ההערה, אם כי לא את ההצעה (צלם פאפאראצי שהוא בעל טור ותיק נראה לי דבר והיפוכו), ועכשיו המשקל בסדר, שלומית קדם - שיחה
איך שאת רוצה, אם כי אני נהנה מלדמיין דברים מוזרים כמו נתן אלתרמן מתגנב מאחורי בר רפאלי. ישרון - מה המצב? 21:22, 18 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

איך מספרים בדיחה - גרסת רובי ריבלין[עריכת קוד מקור]

בספרו של דן בן אמוץ, "איך לעשות מה", מופיע הקטע "איך מספרים בדיחה", שבו מציג בן אמוץ שלל דרכים להרוג בדיחה. אחת מדרכים אלה היא שיטת הסיפור האישי - מספר הבדיחה מספר אותה כאילו לו עצמו קרה הסיפור שבבדיחה. יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, לימד אותנו השבוע שגם באמרת כנף אפשר להתעלל בדרך דומה, כאשר לקח את מאמר חז"ל, "פני הדור כפני הכלב", והציג אותו כאילו מדובר בכלבו המנוח סטפן: "לי במשך שנות חיי היו מספר כלבים. האהוב ביותר, קראו לו סטפן. הוא היה הולך תמיד לפניי, רץ תמיד לפניי עם הזנב מוּרם והראש תמיד מוּרם, עד שהיה מגיע לצומת שבה שביל אחד הולך ימינה, שביל אחד הולך שמאלה" וכו'.[1] כדאי לרובי להיזהר, אם את "על דאטפת אטפוך" יציג בשיטת הסיפור האישי ("פעם הלכתי לים וראיתי גולגולת צפה על פני המים") עוד יזכה לביקור של המשטרה. דוד שי - שיחה 23:10, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

צריך באמת לעשות ערך על המשנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו. ישרון - מה המצב? 23:30, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
המשנה מוזכרת בערך עקבתא דמשיחא. דוד שי - שיחה 11:11, 17 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
ועל איזה "בעלי תוספות מלפני 2000 או 1400 שנה" הוא מדבר (דקה 5) כשהוא כבר כן מייחס את הדברים לאומר? Jys - שיחה 23:51, 17 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

המערכון של דן בן אמוץ על הדרכים הרבות להרוג את הבדיחה המפורסמת "ירצו - יוכלו" הוא מערכון אדיר. אבל הקישור של דברי ריבלין אליו הוא קישור רופף ביותר. לא הייתי מחליף את ביבי בריבלין, אבל לספר סיפורים ובדיחות, ריבלין יודע מצוין. עִדּוֹ - שיחה 01:35, 18 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

סוג של אירוניה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:מדיניות המחיקה#סוג של אירוניה. דוד שי - שיחה 07:13, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מיזם חדש עלה לאוויר[עריכת קוד מקור]

Lehavot Bash'Hakim.png
הטובים [כותבים] על טיס!
לחצו על התמונה בכדי לעבור לדף המיזם
בהצלחה לטובים. אגסי - שיחה 08:00, 20 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לוגו נורא יפה. גילגמש שיחה 07:50, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כל הקרדיט על הלוגו הולך ל-MTO... אחלה עבודה:)Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:58, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הצעה לתוכנית טלוויזיה[עריכת קוד מקור]

שמי לי פלורנטין מקשת ערוץ 2, בעקבות שיחה של תמר ושלי, אני פונה אליכם, האנשים שעומדים מאחוריי מונחי הוויקפדיה.

והנה הפירוט:


50 מושגים שצריך לדעת – שם זמני

בימים אלה שידורי קשת וקופרמן הפקות עובדים על פרויקט ייחודי מסוגו שעולה לראשונה בערוץ המסחרי המוביל. מטרת המשדר הוא לחנך לאהבת הלימוד.

שישה שידורים מיוחדים יוקדשו לשאלות ידע כללי המבוססות על מושגים שראוי שכל אדם בימינו ידע. המושגים יכללו תחומי התעניינות מגוונים, כגון מדע, כלכלה, משפטים, פסיכולוגיה, תרבות, טכנולוגיה וסביבה.

בכל תוכנית יוצגו 50 מושגים שכל אדם במדינת ישראל חייב לדעת, ע"פ בחירת טובי המומחים בכל תחום כמו זוכת פרס נובל לכימה פרופ' עדה יונת, פרופ' דניאל כהנמן זוכה פרס נובל בכלכלה ופרופ' ישראל ראובן אומן זוכה פרס נובל בכלכלה, שעומדים בראש הועדה המפקחת שבחרה את המושגים.

בכל תוכנית בוחנת את עצמה מדינת ישראל כולה באמצעות נקודות שידור, משפחות מגוונות גרעיניות וגם "משפחות" עובדים בחברות שונות. בנוסף יתחרו ב - 3 משפחות בנקודות שונות בארץ.

גם קהל הצופים בבית מוזמן להצביע גם הוא ולהשתתף במשחק, כך יוכלו הצופים להעריך את רמת הידע שלהם ביחס לכלל האוכלוסייה, באמצעות נתונים סטטיסטיים המוזרמים און ליין במהלך השידור.

אנחנו מעוניינים בהשתתפות משפחת וויקיפדיה לצילומי הפיילוט שאינו לשידור. כמובן שנשמח שתצטרפו אלינו בצילומים האמיתיים שיתרחשו לקראת חודש אפריל. נוכל להגיע לצלם אתכם מבעוד מועד במקום וזמן הנוחים לבחירתך. כאשר לבקשתכם השאלות ישלחו אליכם טרם הצילום. מדובר בכשעה מזמנכם, אנו מקווים שתענו לפנייתנו ובכך תתרמו לטלוויזיה איכותית ומחנכת בערוץ המסחרי.

אמשח לשמוע מכם, רוב תודות, לי lee.f-at-kuperman.tv

"50 המושגים שכל אדם חייב לדעת"

50? משעשע. פעם דיברו על 6000. Ijon - שיחה 02:02, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
50 בכל נושא. עוזי ו. - שיחה 02:44, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]


תמונות מהשריפה שנתרמו לוויקיפדיה על-ידי משטרת ישראל[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, במסגרת התכתבות אקראית שלי עם משטרת ישראל בפייסבוק שלחתי להם אימייל ובו בקשה להשתמש בתמונות שצולמו על-ידי היחידה האווירית של משטרת ישראל במסגרת השריפה המצערת בכרמל תחת רישיון CC-BY-SA 3.0. להפתעתי, קיבלתי מהם תגובה זריזה ועניינית והכי חשוב, חיובית.

האישור תויק במערכת ה-OTRS והתמונות הועלו לשיתוף על-ידי מתניה. ניתן למצוא את אותן תחת קטגוריה בכתובת http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Mount_Carmel_fire אתם מוזמנים להתרשם מהתמונות שרובן באיכות גבוהה ומציגות זווית של השריפה שהיה קשה להשיג. אשמח אם תשלבו כמה שיותר מהן בערך בעברית ובערכים המקבילים בוויקיפדיות הזרות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:03, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

איזה יופי! מאד מעודד לראות התגייסות של גופים ממשלתיים. האם זו פעולתה של התמונה הנאווה של תמרה המנוססת בראש כל דף? Ranbar - שיחה 14:20, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
עושה רושם שהתמונות בקטגוריה שציינת הן תמונות משריפה בארה"ב ב1993. ‏עדיאל‏ 14:23, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
תמונות נהדרות, רק הקטגוריה היתה שגויה (זו היתה קטגוריה לשריפה אחרת, בהר כרמל שנמצא במדינה אחרת). הקטגוריה שבה שלל תמונות השריפה היא:http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:2010_Mount_Carmel_fireOyשיחה 14:24, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
עכשיו הן ב[2], אני מקווה שהן מצאו את מקומן הסופי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:13, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
וואו. אם משטרת ישראל רוצה היא יכולה להתמודד בקטגוריית התמונות בתחרות הבאה... וכל הכבוד לתומר על ההישג. ‏sir kiss שיחה 15:19, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כל הכבוד למשטרת ישראל על התרומה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה)

מסיבת יום נחלת הכלל[עריכת קוד מקור]

מסיבת יום נחלת הכלל - 5.1.11 באוניברסיטת חיפה - ברחבת הבניין הרב-תכליתי


מסיבת יום נחלת הכלל – מה זה?

היום נחוג ברחבי העולם באחד בינואר כל שנה. באותו יום הגנת זכות היוצרים פגה מיצירות שונות של מחברים שנפטרו לפני כ-70 שנים. יצירות אלה מצטרפות למרחב החופשי לשימוש חופשי המכונה "נחלת הכלל" (Public Domain).

מה בתוכנית?

19:00-19:10 כינוס 19:10-20:30 על נחלת הכלל ועל ארגוני תוכן חופשי:

  • יום נחלת הכלל – על זכות יוצרים ונחלת הכלל
  • קריאטיב קומנס – מי מה ולמה?
  • חיפוקס –תוכנות קוד חופשי
  • פרויקט בן-יהודה
  • פרויקט זמרשת
  • ויקימאניה 2011 – על כנס ויקיפדיה העולמי שיתקיים בחיפה

20:30-22:00 מסיבת נחלת הכלל, כיבוד ושתיה

איפה?

באוניברסיטת חיפה - רחבת הבניין הרב תכליתי הסמוך לתחנת האוטובוס הדרומית באוניברסיטה

מתוך http://creativecommons.org.il/read_article.php?id=182, תחת רשיון CC ייחוס-שיתוף זהה 2.5 ישראל.

בברכה, המאבטח - שיחה 11:17, 2 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

דיונים[עריכת קוד מקור]

אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה[עריכת קוד מקור]

בספר משלי (כו ד) נאמר: "אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה", ומפרש זאת הרד"ש: לא כל אמירה בוויקיפדיה מצריכה תגובה. לעתים יש אמירות שהשתיקה יפה להן. לעתים אפשר להסתפק בתבנית {{נגד}} ותו לא. להזכירכם: באנו לכאן כדי לכתוב אנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 07:50, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

זו מין גרסה יהודית ל-PDFTT? ישרון - מה המצב? 09:26, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

"ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו"[עריכת קוד מקור]

בספר משלי (כו ה) נאמר "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו". אין בכוונתי להוסיף שמן למדורה חלילה, אלא רק לצטט את המקור במלואו. זה צמד פסוקים מעניין. ומפרש זאת אראל סגל: צריך לענות לכסיל כשהוא אומר דברי איוולת, כדי שלא יחשוב שהוא חכם; אבל יש לענות לו בטיעונים חכמים ומנומקים, לא בטיעונים טיפשיים כמו הטיעונים שבהם הכסיל משתמש, כדי שלא לרדת לרמה שלו. בש - שיחה 16:27, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

"מסכת השקרים של אתר הכפירה ויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

רבותיי, הוכתרנו כאתר כפירה באופן רשמי; אנחנו בדרך הנכונה!!!
הנה, רוו מעט נחת מטיעוני המתנגדים לנו ושימחו בצד שבחרתם. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 22:51, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

עוד משימה לערך אמונה (יהדות) ישרון - מה המצב? 23:05, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אחרי עיון קצר באתר אני לא משוכנע שלא מדובר באתר פארודי. כנראה שהוא פספס את

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

החובץ בגבינה - שיחה 23:05, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

מעניין ומוזר. בעמוד הראשי יש גזרה שלמה של "בקורת ערכים בויקיפדיה" MT0 - שיחה 01:26, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

במרבית הערכים יש לביקורת שלו יותר מגרעין של אמת. זה לא אומר שצריך לאמץ את האלטרנטיבות שהוא מציע, אבל הטיעונים שלו (על ויקיפדיה; בסוגיות התאולוגיות עשו כרצונכם) ראויים להתייחסות קצת יותר רצינית. בקצת מאמץ, אפשר לכונן בויקיפדיה מנגנון דיון שיאפשר להפיק מאדם כזה תועלת רבה. עוזי ו. - שיחה 02:43, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה זאת אומרת? תוכל להרחיב? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 23:52, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
התנגדות לתורת האבולוציה היא בושה לויקיפדיה. תוכל לבד לקרוא ולמצוא את בעיות הערך הרבות מספור. טענתו לגבי הניסוח בערך צניעות נכונה. יש בנוסח: "הגבר נתפש כבעל תאוות וכמי שקשה לו לעמוד ביצרו. בעקבות דימוי זה, האישה נדרשת לשמור על צניעותה כדי לעזור לגבר, שלא ייכשל מחמת תאוותו הבלתי נשלטת." יותר מקורטוב של ביקורת על העמדה היהודית. אפשר בהחלט לכתוב נוסח אחר, ניטרלי יותר. לגבי בריאת העולם, טענתו היא שאת הדעה שדברי התורה על בריאת העולם אינם כפשוטם יש לייחס למשנה ולקונצנזוס יותר רחב. מדובר על עניין עדין ומן הסתם לא מכוון, אבל מקום לתקן בוודאי יש. וכן הלאה. עדירל - שיחה 00:19, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני את התנגדויות אשאיר לאחרים, ברשותך, לגבי צניעות, אולי בעיניים המושפעות מתרבות המערב שלו זה נתפס כאמירה עם גוון ביקורתי, אך זה תיאור עובדתי מהימן של יחס ההלכה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:25, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה לא נכון. האישה מחויבת לנהוג בצניעות מצד עצמה, גם בפני נשים בלבד.דוגמה. ישרון - מה המצב? 00:28, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בדיני צניעות יש דואליות; קיימים דיני צניעות כלליים - כמו אלה שבבית הכיסא ואחרים - ששייכים בגברים ובנשים כאחד, ולעומתם יש את דיני הצניעות המיניים, שלגביהם ההגדרה ההיא נכונה ללא כחל ושרק. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כן, יש הבדל בין הדינים של אישה בין נשים לדינים של אישה בין גברים, אבל אני חולק על האמירה שהנשים מחויבות לנהוג בצניעות בשביל הגברים. גם באינסטינקט יש הבדל בין הבושה של אדם/אישה בפני בני/ות מינה/ו לבין בנות/י מינו/ה. ישרון - מה המצב? 00:36, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אם אפשר, אין לי שמץ של מושג מה עמדת ההלכה, אבל אני מכיר מישהי שהתחנכה בחינוך דתי (יש להניח שבאחד המוסדות הנחשבים) ושמתארת שיעור בו העביר להם המורה תוכן זהה ביחס לדיני צניעות. יוסאריאןשיחה 00:46, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
ההסבר הזה שדיני צניעות לנשים זה סוג של לפני עיוור לא תתן מכשול הוא מאוד נפוץ היום. אבל נראה לי שזה רק נובע מכך שהיום בתרבות המערבית אנשים מתקשים להבין את הערך בצניעות מצד עצמו. ראיה גמורה שזה לא ההסבר המקורי הוא שאשה צריכה להיות צנועה באותה מידה בנוכחות גברים גויים, למרות שלגביהם לא שייך "לפני עיוור". אני-ואתהשיחה 01:42, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
מה זה "ההסבר המקורי"? אין מקום במקרא שבו כתוב שאישה צריכה להיות צנועה יותר מגבר. הכול זה הלכות שהתווספו על ידי חכמים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 01:44, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הרציונל המקורי שעומד מאחורי ההלכות האלו שחכמים ניסחו. אני-ואתהשיחה 01:59, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אז אתה רוצה להגיד שחכמים לא פסקו כך בגלל שזו הייתה ההתייחסות שלהם אל האישה, אלא בגלל שהם חשבו שסתם, לחלוטין במקרה, דיני צניעות - שבתורה חלים על גבר ואישה כאחד - חלים על אישה במידה שונה משל גבר? עאלק. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 08:12, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
"כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" טישיו - שיחה 01:59, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
גוונא, או שאתה לא הבנת אותי, או שאני לא מבין אותך. אני לא התייחסתי בכלל להבדל בין גברים לנשים, ולא ממש מבין מה זה קשור לנושא. אני-ואתהשיחה 11:22, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כתבתי קודם שיש שני סוגים של צניעות בהלכה; האחד הוא כללי ולא נוגע לענייני מין, והאחר עוסק בצניעות מינית. בסוג השני קיים הבדל ברור בין גברים ונשים, והסיבה היחידה לכך היא ההגנה על הגברים מפני הנשים שלא תחטאנה אותם. האם אתה יכול לחשוב על הסבר אחר מדוע נשים צריכות להיות צנועות יותר מגברים? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה|פנים חדשות לערכי הלכה 13:28, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה יכול לחשוב על הסבר למה נשים מחמירות בראש חודש. כשיש מצוות מיוחדות לגברים מתלוננים שמזלזלים בנשים, אבל כשיש מצוות מיוחדות לנשים מתלוננים שמתייחסים אליהן כאל חפץ. אז מה רוצים? ישרון - מה המצב? 13:59, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אין ספק שהסיבה היחידה לכך היא שהיהדות דוגלת בשוויון בין גבר לאישה. פשוט חילקו את המצוות "הצי בהצי", כמו שאומרים ידידינו. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 14:01, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא, אבל היהדות לא מתעלמת מההבדלים במבנה הנפש של גברים ונשים, ומתאימה לכל אחד מהם את המצוות המתאימות. ישרון - מה המצב? 14:07, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אשה שחושפת את עצמה בפני גברים נחשבת לפרוצה מצד עצמה, בלי קשר לכך שהיא "מחטיאה את הגברים". אני-ואתהשיחה 14:19, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
השימוש במילה "יהדות" כדרך להציג עמדה בלעדית מעצבן אותי, כי אין דבר כזה "יהדות"; נשמות טהורות ומתוקות שלי; האם למעט מטיפים בני ימינו, אי־מי לאורך ההיסטוריה התיימר לייצג אמיתה יהודית שעברה כחוט השני בכל הדורות ממשה עד אלינו?! היהדות היא אוסף הגישות, הדעות, ההשקפות, העמדות והעולם הפנימי של האנשים שהרכיבו אותה. אני חולה על האנשים האלה, ואף אחד בעולם לא יותר סקסי מירמיהו, רבי עקיבא והרמב"ם, אבל כמו שהם לא חיקו את משה רבנו גם אנחנו לא צריכים לחקות אותם, ואם הם עשו טעויות - זו לא בושה; בעולם העתיק כולם חשבו שנשים מפגרות, והיום מתברר שבאמצעות שוויון הזדמנויות הן מגיעות להישגים יפים; בעולם העתיק חשבו שצריך להקריב קורבנות, והיום ברור שזה פגאני (מו"נ). הדמויות הנערצות עלי הם יהודים מסורתיים, אבל העובדה שהם טעו בכל מיני דברים לא גורעת מהם כלום, בעיניי, ולא מערערת את יסודות האישיות שלי ואורח החיים שלי. לכן לא אכפת לי להגיד שהגישה היהודית המסורתית לאישה היא לא רלוונטית, ולא קשה לי להודות שרבים מהאנשים שעיצבו את דמותה של היהדות היו שוביניסטים (אגב, בהתחשב בסביבה שלהם, הם היו over ליברלים במקרים מסויימים, אבל נזובזה).
פו, אפצ'י, נראלי סיימתי. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 15:07, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

כבר אמרו חז"ל: "כל המרבה שיחה בכיכר העיר גורם רעה לעצמו ובטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום". דוד שי - שיחה 15:57, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

נשמה טהורה אתה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 16:09, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
גוונא, בטח מעצבן אותך גם, שבנוסח התפילה העתיק, מופיע ברכה הנאמרת מדי בוקר, ברוך אתה ... מלך העולם שלא עשני אשה. והנה ציטוט רלוונטי מויקיפדיה העברית: הדומיננטיות המוחלטת של היהדות הרבנית מביאה לכך שהביטויים "יהדות" ו"יהודי" מתייחסים, אם לא צוין במפורש אחרת, לבני זרם זה. סוף ציטוט. טיפוסי - שו"ת 14:30, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

גוונא, עכשיו ראיתי שכל הדיון העגום הזה ממנו הדרתי רגלי התחיל ממני ומכך שלא הסברתי את עצמי היטב. אין לי כל בעיה עם זה שבערך כתוב שהיהדות דורשת מהאשה להתלבש בצניעות בגלל חולשה של הגבר. הבעיה שלי היא הנוסח, ממנו נשמעת נימת זלזול בטענה שלגבר יש יצר עליו הוא צריך להתגבר ובפתרון הניתן כדי להתגבר על היצר. אכן, תהום פעורה בין הדרך היהודית להתמודד עם אותו יצר (אשר לפי הגישה היהודית אכן קיים) לבין דרכים אחרות, אבל כותבי אנציקלופדיה צריכים להתגבר על היצר שלהם להשתמש בה כדי לחבוט באלו החושבים אחרת מהם, דבר שלא נעשה כאן במידה מספקת. עדירל - שיחה 08:58, 3 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

תיכוניסט - "פיזיקה? מה זה?"[עריכת קוד מקור]

[3] - ואגב, את סירס זימנסקי עוד מדפיסים? מרקושיחה 22:54, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

כמה שטחי יכול עיתונאי להיות? גיא רולניק כותב על סירס-זימנסקי "שהיה כתוב בירחמיאליות שנהפכה עם השנים למוזרה עבור התלמיד הישראלי". סירס-זימנסקי הוא ספר הפיזיקה הטוב ביותר שזכיתי לפגוש, ושפתו קרובה מאוד לשפת ימינו, רחוקה מאוד מ"ירחמיאליות שנהפכה עם השנים למוזרה". פה ושם משמשות מילים שהתיישנו, כגון "גרמופון". "אדם פלאי" שאותו זוכרים רבים (וגפ רולניק) בשעשוע הוא סופרמן, שלא היה מוכר בישראל בעת שהספר תורגם לעברית, אך זהו מקרה חריג, שאינו משקף את שפתו של הספר. דוד שי - שיחה 06:50, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נושא הכתבה הוא לא הסגנון הלשוני של סירס זימנסקי, אלא רמת לימודי הפיזיקה בארץ והירידה בכמות המורים והתלמידים. 79.181.198.130 08:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
יש היום גרסה חדשה (שבשמה יש עוד מישהו) ומודרנית. חבל אבל שלא שמרו על השאלה עם "אדם פלאי", לזכר הנוסטלגיה... emanשיחה 12:54, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
פיסיקה זה מקצוע בחירה לבגרות, אחד מתוך עשרות. אין סיבה אמיתית שתיכוניסטים צריכים ללמוד פיסיקה. אני-ואתהשיחה 11:18, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
רולניק כותב היטב בכתבה, "הסיבה העיקרית ללמד פיסיקה בתיכון היא שזה המבוא לרוב המקצועות המדעיים וההנדסיים". מובן שאפשר להסתדר גם בלי מקצועות מדעיים: ילדי ישראל יכולים לנהל, לרקום, לרכב על סוסים ולהגות בפילוסופיה, בזמן שאנחנו מייבאים מדענים ומהנדסים מפינלנד. עוזי ו. - שיחה 13:18, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
המתמטיקה היא המבוא למדעים ואותה יש ללמוד בתיכון. לימוד הפיסיקה, שילדים רבים אינם בשלים עבורה מייאשת, מתסכלת ומרחיקה מהמקצועות המדעיים. עדיף להשקיע יותר במתמטיקה, להביא את הילדים להצלחה ולרצון ללמוד ואז באוניברסיטה ילמדו את הפיסיקה בקלות. בקיצור: "תפסת מרובה לא תפסת" ו"אם אתה הולך לעשות משהו, תעשה אותו כמו שצריך". עדירל - שיחה 13:23, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כמובן, יש רק שתי אפשרויות - או רוקמים ורוכבי סוסים, או מדענים ומהנדסים. עידושיחה 13:35, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אכן, יש להכשיר עוד כמה עשרות אלפי עורכי דין (עידו, זה ממש לא אישי) איתן - שיחה - 14:30, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נשמטו לך מנהלים ופילוסופים. אבל כאן נחוצה דווקא הבנה בכימיה (או בבישול), יותר מאשר בפיזיקה. אין כמעט אף מקצוע מודרני שהחברה לא זקוקה לו; וגם אם יש מקצועות חשובים יותר (מורים, מהנדסים), לא כל אחד מוכשר לכל דבר. הנקודה היא שלא מספיק לערוך רשימה של מקצועות נדרשים - כמו בתמיסה, לפרופורציות יש השפעה מהותית על התוצאה. רק בודדים יודעים כבר בגיל התיכון מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים (ואם יעשו את אותו דבר עשרים שנה אחר-כך). לכל השאר שם המשחק הוא לשמור על כמה שיותר אופציות פתוחות. ומכאן דבריו של רולניק שציטטתי למעלה. עוזי ו. - שיחה 14:37, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אם כך, למה ללמד רק פיזיקה? אפשר ללמד אותם עשרות מקצועות אחרים - כלכלה, פסיכולוגיה, מכונאות - רק כדי שתהיה להם האופציה פתוחה. ולגבי הבישול - הטבח בוחר אמנם באיזה מוצרים להשתמש, אבל רק מבין המוצרים שהחנווני בחר למכור לו. עידושיחה 16:08, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כי הפיזיקה עומדת בבסיס רוב מקצועות מדעי הטבע וההנדסה. זה לא נכון לאף אחד מהמקצועות האחרים שמנית. emanשיחה 16:21, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הנחת היסוד שלך היא שחייבים ללמד מקצוע שהוא בבסיס מקצועות מדעי הטבע וההנדסה. אני טוען שלא. עידושיחה 16:27, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא חייבים ללמד את כולם. מי שמראש יודע שאין סיכוי שיעסוק במקצוע כזה שלא ילמד פיזיקה. אלב מי שרוצה לדאוג שיהיו יורת אנשים שיעסקו במקצועות של מחקר מדעי וההנדסה צריך לדאוג שיהיו בתיכון יותר תלמידים שילמדו פיזיקה. emanשיחה 18:00, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני יכול לתקן סוודר ביד אחת, לתקן מעגל חשמלי ביד השנייה, תוך שאני מחשב את מהירות התנע של כדור בירח, בזמן רכיבה על סוס. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 13:43, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני מקווה שזה סוס כדורי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:41, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אין בכלל מקום לפקפק בחשיבות לימודי הפיזיקה. אין לנו כלי לשינוי מיידי, אבל להכניס יותר חיים לפורטל:פיזיקה, לרענן ולשפר את ערכי הפיזיקה, את זה אנחנו יכולים לעשות. דוד שי - שיחה 15:52, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

כמי שלמד פיזיקה - אני בהחלט מפקפק. זה בהחלט תורם למי שהולך ועושה עם זה משהו, לי זה לא תרם כלום, בניגוד למקצועות כמו מתימטיקה, אנגלית, לשון או אזרחות, שהיו תורמים לי ברמה כזו או אחרת בכל בחירה מקצועית שהייתי עושה בחיי. אבל לשפר את ערכי הפיזיקה זה בהחלט חשוב. עידושיחה 16:08, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
מי שאחרי זה הולך להתעסק בעריכת דין, בספרות, לימודי הפיזיקה לא תרמו לו מבחינה מקצועית. השאלה מה יאמרו למשל מהנדסים למיניהם, כימאים, ביולוגים, חוקרי מוח, ואפילו כלכלנים. emanשיחה 16:25, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הרי אמרתי ש"זה בהחלט תורם למי שהולך ועושה עם זה משהו". לרוב האנשים - לא. עידושיחה 00:35, 25 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
למדתי פיזיקה בתיכון (חמש יחידות) והיה כיף גדול. אין כמו סירס זימנסקי. זה מקצוע שמפתח חשיבה אנליטית, ולמרות שהקשר בינו לבין מה שאני עושה כיום רופף, אני חושב שהרבה יותר אנשים צריכים ללמוד אותו. אני חושב שעתידה של ישראל עומד ביחס ישר למספר הפיזיקאים שבה וביחס הפוך למספר עורכי הדין. איתן - שיחה - 16:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
דווקא מבעל השכלה בכלכלה, הייתי מצפה שיטען שבשל כוחות השוק, מספר עורכי הדין בישראל הוא בדיוק המספר הדרוש (להבדיל ממספר האנשים שהוסמכו כעורכי דין). עידושיחה 00:35, 25 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
ואת בעית מורי הפיזיקה יש לפתור על ידי תוספת שכר מהותית רק להם ולמורי מתימטיקה ומחשבים. איתן - שיחה - 16:47, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם אימן ואיתן. יותר מדי פעמים נתקלתי בארץ בבוגרי אוניברסיטה שלתדהמתי לא מבינים (ואפילו לא מודעים לכך) מדוע הפיזיקה שינתה לחלוטין את גורל האנושות. לאחרונה כשאמרתי למישהו (אמן) שמדען או מהנדס חייב להיות יצירתי הוא לא הבין על אני מדבר ("אבל זה רק מספרים וחשבונאות סיזיפית, לא? לחבר ולהחסיר מספרים. מה היופי או החן?"). אני טוען שכל בעל תעודת בגרות חייב לסיים תיכון עם ידע בסיסי לפחות בכל מדעי היסוד - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכו', כמו גם עם השכלה הומניסטית כמה שיותר רחבה. אין לנו פה במדינה את הלוקסוס להזניח את הנושא. בניגוד לפינלנד, לנו זה גורלי. מרקושיחה 17:26, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בית הספר מעניק ידע בסיסי במדעים. גילגמש שיחה 17:32, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני חולק עליך גילגמש. בישראל משום מה יש את השיטה שבתיכון, בין כיתה י' ל-י"ב, לא לומדים שום חומר שאינו קשור ישיר למקצוע בגרות. דווקא הומניסטיקה נמצאת ביחידות חובה של הבגרות בספרות והיסטוריה אבל מי שירחיב חמש יחידות פיזיקה ידע בצורה די מקיפה מכניקה וחשמל אבל לא ידע שום דבר, ולו בסיסי ביותר בכימיה וביולוגיה. אגב, בישראל הרבה מאוד מהנדסים ואנשי היי-טק, הרבה יותר מאחוזם בהרבה מדינות מערביות אחרות, שרבים מהם בעלי מוטיווציה וגישה לתלמידים, ובקלות היה ניתן להסב אותם להוראה. אלא שלא הרבה אנשים יקפצו על המציאה של לעבור ממשכורת של 15 אלף ל-5 אלף. החובץ בגבינה - שיחה 17:42, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה לא נכון. הלימודים לא מתחילים בתיכון. בחטיבת הביניים וגם בכיתה י' לימודי מדעים הם מקצועות חובה לכלל התלמידים. למדתי כימיה, פיזיקה וביולוגיה בכיתה י'. אני משער שלא היתי חריג ומלמדים מקצועות אלה גם בבתי ספר אחרים. גילגמש שיחה 17:46, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כשאני אומר בסיסי, אני מתכוון לרמה של 3 יחידות לפחות בכל מקצועות מדעי היסוד. שטות גמורה לרחם על התלמידים. מרקושיחה 17:50, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה נכון שלומדים בכיתות נמוכות אבל הלימודים האלה לא שווים הרבה כי הם ברמה מאוד נמוכה (ובכל מקרה המתמטיקה שאתה יודע בגיל הזה לא מאפשרת לך ממש להיכנס לבעיות מורכבות, בטח בפיזיקה) ובכל מקרה עד סוף התיכון אתה לא תזכור מהם הרבה. לפחות ממה שאני זוכר מהתיכון שלי, בכיתה י' למדתי רק פיזיקה כחלק מהמגמה וחוץ מהמקצוע הזה לא למדתי שום מקצוע מדעי נוסף עד שסיימתי את הלימודים, יתכן שזה משתנה ממקום למקום. בכל מקרה אני חושב שראוי היה לעשות במקום מגמות ספציפיות, מקבץ מדעים, שבו אתה לומד נניח מקצוע מרכזי פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ברמה של נניח 5 יחידות, ועוד שתי יחידות חובה על כל אחד מהמקצועות שהנותרים שלא בחרת. החובץ בגבינה - שיחה 17:57, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
זאת תכנית יקרה מדי ולא יישמו אותה אף פעם. גילגמש שיחה 18:37, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

לא צריך ללמד את המדעים בצורה הקשה שלהם, עם כל המספרים. מה שצריך זה הוראת ההיסטוריה של המדעים באופן פופולרי. אין שום סיבה שכולם ידעו את המדע עם המספרים, אבל בוגר תיכון שלא יודע איך נוצרו הכוכבים, איך נוצרו כוכבי הלכת, איך נוצרו החיים, איך נוצרו פני כדור הארץ, איך פועלים הרי געש, איך התפתחו החיים, למה הופיע האדם ואיך התפתח מוחו וכישוריו, איך נוצרות ציביליזציות, ומכאן והלאה - אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, דתות, מוסר, ממשל, ספרות, אמנות, קולנוע, טכנולוגיה. זה מאוד בגדול, מבט מרחוק על המין האנושי בכוכב הבית שלו. מכאן, כל תלמיד יתעניין במשהו אחר, וכל תלמיד ייקח משהו אחר. אני לא מבין למה התיכון לא בנוי בצורה כזו. בעצם אני כן מבין, ובאמת יהיה קשה לפתור את הבעיה הזו. אדם נבושיחה 00:14, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הכתבה הייתה מלאה טיעונים מגוחכים ומופרכים. אחת לכמה זמן מופיע "נביא בשער": דוקטור או פרופסור כזה או אחר בטענות גוועלד על החינוך בישראל במקצוע כזה או אחר. מעבר לכך שיש בעניין הרבה פוליטיקה, במלחמה על התקציבים לאקדמיות, הרי הם לא באמת חוששים לרמה התרבותית והמדעית של עם ישראל. שאם היה הדבר כך הרי האקדמיות היו הראשונים לפתוח את אתרי הידע שלהם לכלל הציבור הרחב (שמשלם להם את רוב תקציבם). (שלא נדבר על כך שישנם קמפוסים כמו העברית בהר הצופים שנעולים בפני אזרחים פשוטים). החברה האנושית נסמכת תמיד ומקודמת לא על ידי ההמון הבינוני, שמה שמלמדים אותו באוזן אחת יוצא לו מהאוזן השנייה, אלא על גאונים, עילויים ומוכשרים פורצי דרך, שמוצאים את דרכם למרות כל הליקויים הרבים בחינוך. בניגוד לנטען רוב רובו של ההייטק בכלל לא קשור לפיסיקה אלא למדעי המחשב. והמתמטיקה והגיאומטריה וכושר ההמצאה והמעוף חשובות שם עשרות מונים מפיסיקה. ואני אומר שלפני שמלמדים פיסיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה או כל תחום ידע אחר, שילמדו בתיכון את התלמידים להיות בני אדם ובעלי מידות טובות. מוסריות, לב טוב, ועין טובה, היא תשתית חשובה יותר לחברה בריאה מאשר כל דבר אחר. ובגיל התיכון שבו בן האדם מתעצב, הנושא הזה ממש קריטי ואינו בר תחליף. אפי ב.התחברו ל • 02:20, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
איך בדיוק אפשר ללמד את התלמידים להיות בני אדם ומי מחליט מה זו בכלל מוסריות? אתה מתכוון כנראה שיש ללמד את הערכים שאתה אישית דוגל בהם. ‏Gridge ۩ שיחה 02:33, 28 בדצמבר 2010 (IST).[תגובה]
אפי, רוב רובה של הטכנולוגיה כן קשור בפיזיקה. לא יעלה על הדעת להנפיק למהנדסים תארים ללא רקע מוגבר מאוד בפיזיקה. חלק לא מבוטל משוק התוכנה דורש גם כן רקע מוגבר בפיזיקה - פיתוח אלגוריתמים שונים במערכות מולטי-דיציפלינאריות. לא יתכן שוק "הייטק" המבוסס רק על ווב ואפלקציות שאינן דורשות רקע מוגבר במדעים מדויקים באופן כללי, הווה אומר, בעיקר בפיזיקה, נוסף על מתמטיקה מן הסתם. גם לאיש תוכנה שאינו זקוק לפיזיקה בעבודתו רקע כזה יכול רק לתרום לו. ככלל, לא יתכן שאדם יקבל תעודת בגרות ויסיים תואר ראשון, בכל תחום, ללא התמצאות בסיסית כללית לפחות בכל תחומי הידע היסודיים (המדעים השונים, גיאוגרפיה כללית, היסטוריה כללית, ספרות כללית וכו'..). זו לא דרישה בשמיים וזה לא אמור לבוא במקום חינוך לערכים. מרקושיחה 07:26, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
גרידג', האם אתה סבור שמערכת החינוך צריכה לעסוק אך ורק בהקניית ידיעות אובייקטיביות ולא בחינוך לערכים, שמטבעם הינם סובייקטיביים? משה פרידמן - שיחה 15:10, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נכון. לימוד מיומנויות בסיסיות (קריאה, כתיבה, חשבון, אנגלית, הפעלת מכונות), ידע שימושי (בריאות, הכרת החוק, כלכלת הפרט), פיתוח תהליכי חשיבה וכישורים לימודיים וחברתיים - אלה הם תפקידיו העיקריים של בית הספר, זאת לצד בייביסיטינג. ‏Gridge ۩ שיחה 16:09, 28 בדצמבר 2010 (IST).[תגובה]
אין כזה דבר, גרידג'. החברה מכריחה את המשתתפים בה לעסוק בנושאים של מוסר ומידות. ובאשר לערכים, הרבה הורים לא יסכימו לשלוח יד לבית ספר שלא דן בערכים, יהיו אלו ערכי דמוקרטיה או ערכי דת. אדם נבושיחה 16:21, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
יש שיגידו בדיוק ההפך. שאת הערכים אמורים לקבל בבית, מההורים, ובבית ספר הדגש צריך להיות על הלימודים. אגב, לא לטעות, תוכן הלימודים בעצמו הוא בחירה ערכית, ראה את ההתנגדות של החרדים ללימודי הליבה, או את הנושאים הנבחרים בקפידה לנושאי הבגרות בהיסטוריה (שואה ותקומה אין, מהפכה צרפתית ורומא העתיקה אאוט). החובץ בגבינה - שיחה 17:16, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]


היפה והחנון[עריכת קוד מקור]

בשירות המתמטיקה: [4], [5], [6]. דניאל ב. 09:39, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

חבל שאין לנו את הערך אהבה פלוטונית, כי גם הוא היה זוכה לעלייה בצפיות אתמול. עידושיחה 09:43, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא זוכר שדובר על מספר משוכלל. אבל ה"ניתוח" שלו לנוסחת אוילר היתה נחמדה מאוד. -יונה בנדלאק - שיחה 11:27, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אור בחר בשאלה 6 כי 6 הוא מספר מושלם. אני דווקא לא אהבתי את מה שהוא אמר על נוסחת אוליר. זה שהיא מקשרת בין קוסינוס לסינוס נראה לי טפל (סינוס וקוסינוס קשורים באופן יותר עמוק ממה שמתמצה בנוסחה) היופי לדעתי בנוסחה היא הקשר שהיא מבטאת בין חזקה לפונקציות הטירגונומטריות, וכיצד ההתנהגות של חזקה שונה ומפתיעה במישור המורכב ממה שאנו רגילים לו בישר הממשי (וכמובן יש את זהות אוילר הנגזרת היפה בפני עצמה). עכשיו אנחנו יודעים שנוסחת אוילר היא Icebreaker מצוין בדייטים ראשונים. דניאל ב. 11:36, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
מוות מוחי לקח את הערכים האלו בהליכה [7]. חבל רק שיש עליו תבנית שכתוב... אני-ואתהשיחה 21:58, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

תמונות מהאוניברסיטה העברית[עריכת קוד מקור]

אני נמצא כעת בהתכתבות עם דוברת האוניברסיטה העברית בנוגע לקבלת תמונות לוויקיפדיה. היא מבקשת רשימה של שמות. מישהו יודע אם יש כלי/בוט שמאפשר למצוא ערכים בקטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים שאין בהם תמונה? בנוסף, אני מניח שהרשימה תהיה ענקית. האם נראה לכם מוגזם לשלוח בקשה לכמה מאות תמונות? ואם כן, איך לצמצם את הרשימה? דוד - שיחה 21:43, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הנה רשימה (220 ערכים, מתוך 555 ערכים) באמצעות הכלי CatScan, ובכל מקרה - כדי לתאם ערוץ עתידי שבו יינתן לקבל תמונה לפי הצורך (אם לא כולם בבת אחת, אז ערוץ שבו נוכל לקבל כל פעם תמונה שנבקש). Filii Henoch - שיחה 10:05, 30 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
יש רבים מה-555 שאין להם תמונה ולא מופיעים ברשימה המצומצמת למשל אבי ויגדרזון, מאיר בוזגלו Ranbar - שיחה 10:54, 30 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הרשימה המצומצת כוללת רק כאלו שיש בהם תבנית {{אין תמונה}} בלבד (בערכים שציינת אין את תבנית זו). ניתן לנסות לאתר בדרכים אחרות את הרישמה המלאה. ‏Rex‏ • שיחה 15:33, 30 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הרשימה שמקבלים מהכלי הזה אמורה להיות יותר מלאה. דניאל צבישיחה 15:49, כ"ג בטבת ה'תשע"א (30.12.10)

דוד, כל הכבוד על היוזמה, רק אני מקווה שאתה מתואם עם משתמש:Oyoyoy, שכבר החל תהליך מולם, כפי שניתן לראות בשיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם השגת תמונות#סגלי אוניברסיטאות - התקדמות. למשל, יש רשימה של חסרי תמונות מהעברית במשתמש:Oyoyoy/ארגז חול. בברכה, Ravit - שיחה 21:16, 30 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הדברים לא מתואמים איתי, ודוד כנראה לא קרא את השיחה במיזם. חבל באמת על הכפילויות. לאחרונה התכתבתי עם מנהלת ארכיון התמונות של האוניברסיטה העברית (שהיא המקור לתמונות) לפני חמישה ימים. לצערנו היא קצת עסוקה והפרוייקט שלנו מתקדם לאיטו. אבל אם דוד יצליח לקדמו מהר יותר, הוויקיפדיה רק תרוויח.Oyשיחה 14:45, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כדי למנוע כפילות, אני משאיר לך את הטיפול בעניין. דוד - שיחה 21:16, 1 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

חדשות ישנות (אבל טובות)[עריכת קוד מקור]

ארכיון הספריה הלאומית החליט להעלות לרשת את עמודי עיתונים עבריים מהמאה ה-19 ועד ימינו. החלטה מבורכת. הכתבה כאן. ‏Danny-w‏ 12:40, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אכן, פרויקט חשוב. כעת הם העלו את עיתוני מעריב, והם במגעים עם עיתון הארץ ועיתונים נוספים. בן-חנוך - שיחה 14:30, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
פירותיו של מיזם זה משמשים אותנו כבר זמן רב, בתבניות {{דבר}}, {{PalPost}} ובאחרונה {{מעריב}} ו{{הצבי}}. דוד שי - שיחה 18:26, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני דווקא רוצה להזהיר מפני שימוש יתר בתבניות אלו ובמקורות אליהם הם מקשרים. עיתונות בת עשרות שנים היא מקור ראשוני, כלומר יש לקרוא אותה בהקשרה, וידיעת ההקשר דורשת מומחיות. שימוש בלתי בררני במאמרים אלו יהיה שגוי. נוסף על כך, עיתונות זו הייתה, כידוע לנו, אידיאולוגית מאוד, מוגבלת מבחינה מקצועית, וכוללת הטיות מובנות. הסתמכות על מקורות ראשוניים ישכפל הטיות אלו למרחב הערכים, שהוא מקור שלישוני, והדבר יקרה משום שאנו מדלגים על שלב הביניים - המקור המשני. אורי שיחה 18:39, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
תמיד אפשר לתת קישור למאמרים אלה ב"קישורים חיצוניים". כך הקוראים יוכלו להרחיב דעתם ואין בכך מתן גושפנקא של אמינות. בברכה. ליש - שיחה 19:15, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בררני וזהיר כן, אבל אין סיבה להמעיט בשימוש. בכל מקרה אפשר גם בהערת שוליים כיון שיש לה תפקיד נוסף מעבר לאסמכתא. דרך - שיחה 20:21, 1 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מצטרף לדרך. יש בעיתונות כמה יתרונות חשובים ביותר: זמינות לכל, התייחסות למגוון פרטים, יכולת לאמת או להפריך נתונים (מתי אירע דבר מה? הוא בוודאי לא אירע אחרי הדיווח בתקשורת) ומתן גישה לקהל הרחב למקורות ראשוניים. זהירות - בוודאי. אבל לא למעט. אם כבר - להרבות במקורות אחרים. עדירל - שיחה 09:04, 3 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם אורי. לדוגמא אתם יכולים להביט בשיחה:כפר סאלד. יוסאריאןשיחה 10:00, 3 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא מצאתי שם כל בעיה. ברור שהעיתונות מוטה ואינה מדייקת. כשיש מחקר יש להשתמש בו. אבל עיתונות טובה יותר מכלום וגם נותנת פרספקטיבה אחרת. עדירל - שיחה 10:22, 3 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הודעה לעיתונות:ויקיפדיה יוצאת לאפריקה[עריכת קוד מקור]

זהו מידע על פרוייקט, שהתברר לי שלא מספיק ידוע לויקיפדים:
הויקיפדיה יוצאת לאפריקה – משלחת סטודנטים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון, מצוידים במחשבים עליהם מותקנת גרסה סטטית של ויקיפדיה והתקנות ניידות, יצאה עם תחילת הסימסטר הנוכחי למשימה הומניטרית באפריקה. הם עדיין שם, כך שזה עוד אקטואלי. להלן ההודעה לעיתונות. ‏Danny-w‏ 19:40, 31 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶך – נוֹצַרתָּ בֶּן-מֶלֶך[עריכת קוד מקור]

עם תחילת השנה החדשה מעניק לנו פרויקט בן-יהודה את כתבי זאב ז'בוטינסקי, שהפכו לנחלת הכלל. תודה לאסף ברטוב ולשותפיו לפרויקט. כעת ניתן לעדכן את ערכי ויקיפדיה המתאימים. דוד שי - שיחה 11:07, 1 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

יישר כוח.
לשיר שבכותרת יש לחן נהדר (של דב פרנקל). הוא היה יכול להיות המנון מצוין למדינת ישראל, אילולא היו לו מילים שכנראה היו טובות בזמן שנכתבו, אבל בימינו נשמעות גזעניות ולוחמניות מדי. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:16, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
שיר בית"ר... נוסטלגיה... • עודד (Damzow)שיחה • 17:51, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הצעות עיצוב לוויקיפדיה, בהתאם לרמת האלכוהול בדם[עריכת קוד מקור]

רק תזיזו את מד האלכוהול. אדם נבושיחה 17:14, 2 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

אני ממליץ שלא להיכנס לאתר. האנטי-וירוס שלי (נורטון) טוען שהוא מסוכן וחוסם אותו. דוד - שיחה 18:12, 2 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

שש דרגות של הפרדה בוויקי האנגלית[עריכת קוד מקור]

אתר Wiki-Hop מציג מה הדרך הקלה ביותר להגיע מערך אחד לערך אחר. למשל - כדי להגיע מ-en:Santa Claus ל-en:Easter Bunny צריך לעבור דרך השטן, משם לג'יימס דובסון, שמוביל לברק אובמה שמוביל(?!) לארנב הפסחא. וכן, יש גם קשר בין קווין בייקון לג'ימי ויילס. זהר דרוקמן - לזכר פול 11:37, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

עשיתי ניסוי והגעתי ל w:Telefon Tel Aviv. איתן - שיחה - 14:38, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
מה זה Wiki Hop אני יודע. מה שלא הבנתי (ואשמח אם מישהו יסביר) הוא מה מייצגים המספרים שבסוגריים לצד כל אחד מהאישים בתוצאה המתקבלת באתר. Ldorfman - שיחה 01:49, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יש איזשהו הסבר על המתודולוגיה שלהם. בקצרה, ועד כמה שהבנתי - הם השתמשו בen:Bidirectional search, והמספרים הם ה"קוארדינטות" של הערכים. זהר דרוקמן - לזכר פול 07:51, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא ברור לי איך הדבר הזה עובד. תומר - שיחה 21:12, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

אוקיינוס הידע של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

"אוקיינוס הידע של ויקיפדיה", שיחה עם תמרה באתר "הארץ". דוד שי - שיחה 16:37, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

תודה. זה מעניין. אגב, למרבה הצער, לפי סטטיסטיקות ויקיפידה, כיום זה ממש לא מדויק להגיד שויקיפדיה העברית היא עם מספר הערכים הגדול ביותר ביחס למספר דוברי השפה. אגסי - שיחה 19:32, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
התכוונתי לציין את הטעות בעצמי, אבל הנחתי כבר שתעשה זאת במקומי :). לדעתי אנחנו עם הכי הרבה עריכות (בלי בוטים) פר דוברים. דניאל ב. 19:42, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה לא באספרנטו? גילגמש שיחה 19:44, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה יכול להיות, מאחר שגם כול מחיקה נספרת כעריכה :) אגסי - שיחה 20:05, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מדבר רק על עריכות, בלי מחיקות. אתה יכול למדוד גם בסך כל הביטים ששכל מרחב הערכים שוקל (כלומר כמה מלל יש בערכים), לדעתי גם בזה אנחנו מנצחים. דניאל ב. 21:53, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מי שזוכה מקבל למבורגיני? זהר דרוקמן - לזכר פול 22:37, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אם אני לא טועה, השבדים והפינים (ואולי גם אחרים) עוברים אותנו גם בקטגוריות אלה. האם יש לך לינק לנתונים האלה?. אגסי - שיחה 22:42, 7 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כבר כתבו על מיעוט הנשים ערך, מדע ומגדר. ‏Setresetשיחה 00:04, 8 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
היא ציינה שבהתחלה הטון כלפיה לא תמיד היה נעים. נראה לי שרצוי לשפר את היחס לחדשים ובמיוחד לנשים, כדי שיישארו איתנו, וגם ימליצו לאחרים לכתוב כאן. אגסי - שיחה 00:26, 8 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה נשמע כמו רעיון טוב, אולי היה צריך להציע אותו קודם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 01:11, 8 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מספר הצעות למדיניות הסבר פניך לויקפד החדש: 1. להתחיל את ההתכתבות עם משפט תודה על תרומתו לויקפדיה. 2. אם יש בעיה עם העריכות להסביר בנימוס מהי הבעיה ואיך ניתן לתקן אותה. לא לשחזר עריכות בלי נימוק ענייני. 3. להימנע ממחיקת ערכים חדשים. אם יש בעיה איתם, יש להעביר אותם לארגז החול של הכותב ולצרף הסבר על פי סעיפים 1 ו-2. בש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה
להערכתי, מדיניות זו תגדיל משמעותית את מספר הויקיפדים החדשים שישארו ותיעל את תרומתם.בש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה
ההצעה נכונה, אך אי אפשר להגדיר את זה כמדיניות רשמית. זה עניין בסיסי של נימוס ודרך ארץ. את זה לומדים מגיל אפס, אם מישהו לא מחונך, כאן זה לא ישתנה. ‏DGtal‏ 09:25, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מוכרח לומר שההצעה נשמעת לי בדיוק כמו מה שנהוג כאן עד עתה, אני נוהג כך, ורוב גדול של המנטרים שנוכחתי בפעילותם. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:37, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מהנסיון המועט מאוד שיש לי כאן, בשניים מתוך שני ערכים, ויקפדיות חדשות סבלו מיחס עויין מחלק מהמנטרים. אני אמנע בשלב זה מלפרט את כל הדוגמאות. תיקוותי היא שזה לא יחזור על עצמו.בש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה
היחס העוין הוא לכל משתמש לא מוכר, ואין העדפה בין משתמש לא מוכר זכר למשתמש לא מוכר ממן נקיבה. דבר נוסף: היחס יכול להיתפס בהחלט כעוין, אך הוא אינו נובע מעוינות חלילה. זה תוצאה של הדינמיקה שמתפתחת כאן, כך הדברים בנויים ולא בטוח שניתן לשנותם. בן-חנוך - שיחה 10:25, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יחס עוין זה לא גזירת הגורל. סביר להניח שכול יום אנחנו מאבדים לא מעט משתמשים, שמפסיקים לכתוב בגלל שזכו ליחס קר, מנוכר ואפילו עויין. זו בעיה למיזם והבעיה הזו אינה מטופלת, כאילו זה לא מספיק חשוב לשמור שהכותבים הקיימים יישארו. אם היו כללים ברורים ומפורטים שמחייבים לתת יחס טוב לחדשים, והכללים היו נאכפים, היה כאן גידול ניכר במספר הכותבים הקבועים. אגסי - שיחה 15:59, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מי שבא לכתוב וללמוד כיצד כותבים כאן מקבל תמיכה ככל שיזדקק לה. מי שבא לקטר ולומר כמה אנחנו רעים, אכזרים ומוחקים כל מה שזז מקבל כתף קרה מאוד. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:08, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מי שמרבה לעשות מחיקות ברוטליות, בלהיטות מוגזמת, בלי להפעיל שיקול דעת נבון, ומבלי להבחין בין משתמשים מוכשרים שרוצים ומסוגלים לתרום לבין משחיתים, גורם נזק רב למיזם. אגסי - שיחה 16:20, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
חתול ועכבר. תפסיקו. מתניה שיחה 16:22, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ברוקולי וגוונא, הרשו לי להסב את תשומת ליבכם שהמצב, לצערי, רחוק מהמצב המבורך אותו אתם מתארים. הפעם אביא דוגמאות כי התרשמתי שיש חוסר מודעות לחומרת המצב. השקעתי מזמני וממרצי וכתבתי ערך חדש מתוך אזרחות טובה. ידעתי שיש ערכים רבים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי ערבי שמושכים הרבה אש. לא העלתי על דעתי שאני אצטרך לעבור את מה שעברתי בכתיבת הערך גביעונית. מוצר היגייני נשי, תמים ולא מזיק. לא האמנתי שהוא ימחק מיידית ללא נימוק. לא האמנתי שגם אחרי שהוא ישוחזר חלקים חשובים ששקדתי על כתיבתם ימחקו עם נימוק מגעיל ומתנשא. לא האמנתי שאקבל דרישה למקור אחרי כל משפט ולעיתים שלוש פעמים במשפט. לא ראיתי מקבילה ליחס הזה בשום ערך אחר. ולא האמנתי שכל זה יגיע מגבר שמעולם לא ראה בחייו גביעונית. בש - שיחה 16:54, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כשרואים משתמש שבא לתרום ולא להשחית, צריך להתייחס אליו בכבוד, כאילו הוא לקוח חשוב לעסק. מן הראוי גם להניח שיש לו מומחיות או לפחות התתצאות טובה בנושא שבו הוא מבצע עריכה. וצריך גם להבין שאם יעשו לו מחיקה אחת או שתיים בלי הסבר מספק ובלי להתייחס אליו בכבוד, רוב הסיכויים שהוא לא יחזור לכתוב, וחבל על כל אחד שלא חוזר. אגסי - שיחה 17:45, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יְשֻׁרוּןשיחה 17:49, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

האוס והאוס[עריכת קוד מקור]

למדתי וכתבתי עכשיו על אדוארד האוס, דומני שיש קוים רבים ומובהקים המקשרים אותו לדמות הבדויה של גרגורי האוס. לא מצאתי לכך כל סימוכין אבל אני די בטוח שזה לא במקרה ושיש כאן קריצה היסטורית. Ranbar - שיחה 14:53, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

ההשוואה שלך נראית יותר קרובה מזו של ה-BBC. יְשֻׁרוּןשיחה 18:36, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

יום עיון: עשור לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

במסגרת אירועי עשור לוויקיפדיה עורכת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן, ביום רביעי הקרוב, ערב עיון שכותרתו "עשור לוויקיפדיה". דוד שי - שיחה 22:11, 10 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הכניסה חופשית, כולם מוזמנים. קפלן - שיחה 22:33, 10 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

קריאייטיב קומונס (CC) - חופשי, אבל לא מופקר![עריכת קוד מקור]

כתבה מ-YNET - מחיר הגניבה מ-Flickr: פליק של 47 אלף שקל.
כתבה שעשוייה לעניין את הקהילה. צנטוריון - שיחה 14:19, 12 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

ארוע העשור ביום ששי[עריכת קוד מקור]

עד שהצלחתי לבטל התחייבויות קודמות וניגשתי להירשם - גיליתי שבשלב זה הסתיימה ההרשמה עקב הביקוש הרב. מישהו יודע אם יש דרך להתגנב בכל זאת? תודה מראש, אמנון שביטשיחה 15:46, 12 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

רשמתי אותך, כפרה. אביעדוסשיחה ח' בשבט ה'תשע"א, 18:00, 12 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
תודה, נשמה. אמנון שביטשיחה 23:08, 12 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני הפוך - נרשמתי (אבל לא אישררתי את ההרשמה), ואז צצו התחייבויות והתברר לי שאני לא יכול לבוא. :( דניאל צבישיחה 18:06, ז' בשבט ה'תשע"א (12.01.11)

באותו עניין - אני נרשמתי ואני מגיע. איך אני מוודא שאני ואחותי אכן רשומים? Shefshef : השיחה והחזון 22:13, 12 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

לא קיבלת אישור הרשמה במייל מהקרן? Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה • 23:17, 12 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
וואלה כן... מסתבר שנרשמתי עם כתובת אחרת ממה שזכרתי. אשררתי כרגע את השתתפותי. זה לא מאוחר מדי, נכון? Shefshef : השיחה והחזון 01:07, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כמובן שלא (כך אני מניח). Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה • 01:11, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אישור ההרשמה הוא לא מהקרן אלא מהעמותה. ספציפית, מי שטיפל בארגון המפגש הוא איציק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 07:17, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

באותו עניין: סקר – מגיעים או לא?[עריכת קוד מקור]

כן[עריכת קוד מקור]

  1. בלי נדר. Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה • 01:11, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
  2. ותצטרף אלי אסתר. ‏sir kiss שיחה 14:48, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
  3. יְשֻׁרוּןשיחה 11:57, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
  4. בעזרת הי״ת. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:35, 13 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

לא[עריכת קוד מקור]

היה מאוד נחמד![עריכת קוד מקור]

המספר 10 מסיכות שהוצאו לציון עשור לויקיפדיה

תודה רבה לכל המארגנים, נהנינו מאוד מקבלת הפנים ומהסרט היפה! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:25, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

איפה התמונות? ‏עמיחישיחה 16:11, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
היה ממש נחמד ואהבתי גם את הסרט! תודה לכולם שפם אדום - שיחה‏ 16:29, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
באמת תודה רבה, הארגון היה למופת, וסרט א' א' Hanay שיחה 16:34, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
תודה רבה למארגנים, היה יפה מאוד :-) רחל - שיחה 17:00, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הסרט היה נפלא, ומתאים לאירוע מסיבות רבות (אני מקווה שערכים רבים יורחבו בעקבות הצפייה בו), ובמיוחד בעקבות הגילוי שלליונל לוג, גיבור הסרט, אין תעודות. דוד שי - שיחה 17:21, 14 בינואר 2011 (IST)
[תגובה]
אז מה? לא להכניס את הבלוג שלו לקישורים חיצוניים? Face-smile.svgsir kiss שיחה 08:33, 15 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
Wikipedia 10 israel.JPG

תודה לכולכם על ההשתתפות! התמונות בקומונס ובפייסבוק (אם אתם רוצים לתייג את עצמכם..). ‏ Itzike שיחה 18:26, 14 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הברכה של ג׳ימי ויילס[עריכת קוד מקור]

אני תרגמתי את הברכה של ג׳ימי ויילס לעברית והקרנתי אותה באירוע. השתמשתי לשם כך בתוסף הווידאו הניסיוני של החברה הישראלית (!) קלטורה, שבקרוב אמור להחליף את כל מערכת הווידאו בוויקישיתוף – ההעלאה, ההמרה לסוגי קבצים חופשיים (ogg), הוספת הכתוביות וכו׳.

בגלל בעיות טכניות הנובעות מהיותו של התוסף חדש וניסיוני ובגלל טעויות שלי היו מספר תקלות במהלך ההקרנה – כמה שניות בלי צליל בתחילה, לפחות שגיאת כתיב אחת, תמונה נתקעת, אותיות קטנות מדי, שורות כתוביות שמסתירות אחת את השנייה וכו׳.

דיווחתי את הבעיות האלה ורובן תוקנו במהרה על־ידי קלטורה, אז מי שרוצה לצפות מחדש ומי שלא ראה את הסרט בכלל, מוזמן לראות אותו כאן: הברכה של ג׳ימי ויילס לרגל חגיגות העשור.

צריך לעשות כמה פעולות כדי שתוכלו לצפות בו עם כתוביות מסודרות:

  1. היכנסו לוויקישיתוף.
  2. היכנסו להעדפות.
  3. הגדירו את השפה העברית בתור שפת הממשק.
  4. בלשונית "סקריפטים" סמנו את התיבה Add mwEmbed support‏.
  5. צפו בסרט: הברכה של ג׳ימי ויילס לרגל חגיגות העשור. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 16:32, 15 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

תנו לעצמכם מכה ביד[עריכת קוד מקור]

[8] הציוניכחול לבן, כל הזמן.שיחה 18:06, 17 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מה לגבי תלמידים עצלים שכותבים בוויקיפדיה? Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה • 18:11, 17 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

האשמה אינה בוויקיפדיה או בכותביה. להיפך - ויקיפדיה היא כלי נהדר: מקור ידע זמין, בעל אמינות סבירה אבל לא גבוהה במיוחד. מורים צריכים להפנים את קיומם של מקורות מידע כאלה (שוויקיפדיה אינה הראשון שבהם - היא הקצנה, משופרת לפעמים, של תהליך), ולסייע לתלמידים שלהם להעזר בהם באופן אפקטיבי. תלמיד שמעתיק גושי טקסט מוויקיפדיה אמור לקבל ציון נכשל; לעומתו, תלמיד שמעתיק גושי טקסט ואז בוחן אותם בעזרת מקורות מידע אחרים עושה משהו שבעידן הטרום-ויקיפדי היה קשה לעשות; הוא מתאמן בקריאה ביקורתית, וזה אחד הכישורים החשובים ביותר שצריך לצאת איתם מבית הספר. האשמים הם, אם כך, שניים: מורים שאינם מתאימים את אופן ההוראה שלהם למציאות הזו, וויקיפדים שמספרים לעולם שוויקיפדיה אמינה "לא פחות, ואולי יותר, מאנציקלופדיות מודפסות". עוזי ו. - שיחה 20:34, 17 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

זו אכן האשמה מגוחכת; כמו להאשים את המצאת הכתב במניעת מחקר עצמאי, את המצאת הדפוס במניעת מאמץ. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:33, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
את המצאת הפייסבוק במניעת חיים חברתיים "אמיתיים", את המצאת הרכב למניעת שימוש בסוסים וחמורים... -יונה בנדלאק - שיחה 01:09, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מאמרו העוין של ניצן סדן אינו ראוי להתייחסות רצינית (מישהו כבר התייחס לבעיה). לעומת זאת, ראויים להתייחסות רצינית דבריו של עוזי ו. על ויקיפדים שמספרים לעולם שוויקיפדיה אמינה "לא פחות, ואולי יותר, מאנציקלופדיות מודפסות" (מי יכול לומר דברים כאלה?) ויקיפדיה גדולה מאוד בהיקפה, ולכן אתמקד, לצורך הדיון, בקטע מתוכה, ערכי מתמטיקה. באנציקלופדיה העברית, בערך "פרמה, פייר דה" מסופר על המשפט הגדול של פרמה "עד היום טרם נמצאה הוכחה". יש לקוות שהקורא יודע שהביטוי "עד היום" פירושו, למעשה, "עד אתמול" (וליתר דיוק, עד שנת תשל"ו, שבה יצא לאור הכרך המכיל ערך זה). ובכן, מתברר שבכל הערכים שבהם נגסו שיני הזמן (והם רבים מספור), ויקיפדיה העברית אמינה מאשר האנציקלופדיה העברית. בנקודה זו עלי להודות שבכל זאת, ערכי המתמטיקה (המעטים כל כך) באנציקלופדיה העברית מעוררים קנאה, וראוי שוויקיפדיה העברית תלמד מהם. עם זאת, למרבית ערכי המתמטיקה שבוויקיפדיה העברית אין מקביל באנציקלופדיה העברית (או בכל אנציקלופדיה אחרת בעברית) ולכן מובן שערכים בקבוצה זו אמינים יותר מהערכים שבקבוצה הריקה של ערכים אלה באנציקלופדיות מודפסות. לצורך ההשוואה, חיפשתי "הקבוצה הריקה" באינדקס של האנציקלופדיה העברית, ומובן שלא מצאתיו, גם לא בצורה "ריקה, הקבוצה ה-", החביבה על אינדקס זה. למעשה, אפילו "קבוצה" (במשמעותה המתמטית), אינה קיימת באינדקס זה. הקורא המשכיל ידע שעליו לחפש מידע על "קבוצה" בערך "קבוצות, תורת ה-", אך מי שיודע כל כך הרבה, אולי אינו זקוק לאנציקלופדיה. את הערך "קבוצות, תורת ה-" כתב עזריאל לוי, שקטונתי מללחך עפר רגליו, אבל מי שיקרא ערך זה מתחילתו ועד סופו, לא יפגוש בו שמץ של מידע על הקבוצה הריקה. השוו זאת לערך הקבוצה הריקה בוויקיפדיה העברית, ואמרו בעצמכם, בעניין הקבוצה הריקה, מי אמינה יותר, ויקיפדיה העברית או האנציקלופדיה העברית (או כל אנציקלופדיה אחרת בשפה העברית, מודפסת או מקוונת)? מובן שאין לנוח על זרי הדפנה, ויש לחתור לחיזוק אמינותה של ויקיפדיה העברית, אך אין להתבייש במה שהשגנו עד כה.
קריאה ביקורתית, שעוזי ו., ממליץ עליה, יפה לכל מקור מידע, גם כזה שמיוחסת לו אמינות גבוהה (כן, אפילו לדברי אלה!) אגדיל ואומר שקריאה ביקורתית יפה דווקא למקורות אמינים, משום שמקורות שאינם אמינים, מה טעם בקריאתם? דוד שי - שיחה 07:53, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
דוד שי, היית ונשארת אלוף ויקיפדיה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 08:47, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אתה מבלבל בין "אמינות" לבין "רוחב" ו"עדכניות". ויקיפדיה יכולה להשתבח ברוחב הכיסוי שלה ובעדכניות שלה, למרות שהם בדיוק אלו הפוגעים באמינותה. אמינות היא הידיעה שמה שאתה קורא הוא נכון עובדתית, שלם, רלוונטי ומדוייק. בכל אלה ויקיפדיה נכשלת לעתים קרובות. אנציקלופדיה שיש בה ערך אחד, מושלם לזמן הדפסתו ומפורסם ככזה, היא אמינה; העדכון אינו מהווה בעיה כל עוד הקורא יודע שהערך נכון לזמן כתיבתו. אנציקלופדיה שיש בה מליון ערכים ורק תשע-מאות אלף מהם מושלמים, אינה אמינה, משום שהקורא אינו יכול לדעת שהערך שהוא קורא הוא כזה.
ודוק, גם כאשר הערך במקרה נכון עובדתית, שלם, רלוונטי ומדוייק - זו אינה אמינות; אמינות היא ההסתברות א-פריורי לקבל מידע כזה, וקונים אותה בכך שאחוז הערכים שאינם כאלה הוא זניח. רק כך יודע הקורא שהערך המסויים שלפניו הוא ערך שאפשר לסמוך עליו. רק סימון ערכים נכונים ככאלה, ברמת אמינות גבוהה, עשוי להקנות אמינות (אבל לא זו דרכה של ויקיפדיה, ואני לא ממליץ עליה).
שנית, הזריזות שבה הביקורת משוגרת אל מגרשו של המבקר אינה מוסיפה אמינות. נכון, מצאנו באנציקלופדיה העברית 3-4 שגיאות. מן הסתם יש עוד 50. עדיין, רמת האמינות שלה (בערכים הקיימים בה, לזמן כתיבתם) גבוהה בכמה דרגות מזו של ויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה 08:52, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
עוזי אתה מתכוון לשגיאות מלכתחילה, אבל מה לגבי חוסר עדכון? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 08:54, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אתה יכול לומר "תחליטו מה אתם מעדיפים, אנציקלופדיה מודפסת, שהיא אמינה אבל לא מעודכנת, או ויקיפדיה, שאמינותה נמוכה אבל היא עדכנית ביותר". אבל הנח עדכונים בצד. הרי כל תיקון, בעודו משפר את רמת הנכונות של הערכים, מעיד על תחילתו שהערך היה שגוי עד לרגע התיקון, ומקטין את האמינות (בכך שהוא מדגים שהמנגנון יוצר שגיאות שלא כולן מתוקנות לאלתר). עוזי ו. - שיחה 09:08, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אז מה בעצם אתה מציע? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 09:12, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
סיפור אמיתי: אמא של חבר טוב שלי, מנהלת בתיכון נחשב במרכז סיפרה שפעם כשהמורים היו מבקשים סיכום על היטלר הם היו מקבלים בסופו של דבר שלושה טקסטים, כמעט זהים לחלוטין (אביב, בריטניקה ועברית) שלוש הפסקאות הראשונות זהות, האחרונה גם כן ובין לבין היה כל תלמיד "בוחר" לו מה נראה חשוב יותר ומעתיק. מתוך איזו מחשבה טפשית שאם יעתיק מילה במילה את הטקסט, משהו במעבר בין העין ליד ישאר במח. היום, מתלוננים המורים, עם הקופי-פייסט לא נשאר כלום. הפתרון שהציעה אותה מנהלת היה פשוט והגיוני: נסחו שאלות אחרות! במקום סכם על עליית הרייך ביום א' על מוסוליני ביום א' הבא ועל פרנקו אחרי שבועיים- כתוב עבודה גדולה אחת שמשווה את הדומה והשונה ביניהן. ככה צריך לקרוא את הערכים, להבין מה כתוב, מה ההבדל ולהפעיל את השכל. מי שהכשיל את המהלך היו המורים עצמם: כי זה ה-מ-ו-ן עבודה לבדוק כאלו עבודות... ‏sir kiss שיחה 09:18, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
העובדה שבערך "קבוצות, תורת ה-" באנציקלופדיה העברית הקבוצה הריקה כלל אינה מוזכרת איננה בעיה של רוחב יריעה - זו בעיה מובהקת של אמינות: מי יודע איזה מידע חשוב ובסיסי נוסף חסר בערכי האנציקלופדיה.
העולם אינו נחלק לשחור ולבן - האנציקלופדיה העברית שאמינותה מוחלטת, וויקיפדיה שאמינותה ככה-ככה. התמונה מורכבת יותר. גם באנציקלופדיה מודפסת יש בעיות לא מבוטלות של אמינות, והקדושה המיוחסת לה רק מחמירה את הנזק שגורמות בעיות אלה. כן, ההסתברות, שמידע שפורסם באנציקלופדיה העברית היה, בזמנו, אמין גבוהה מההסתברות לאמינותו של מידע שמתפרסם כעת בוויקיפדיה. בשני המקרים מדובר בהסתברות שקטנה מ-1, וכפי שהראה המחקר של נייצ'ר, ההבדל בהסתברויות אינו דרמטי.
אין לבטל את משקלן של שיני הזמן, ולו רק משום שאין (וספק אם תהיה) גרסה עדכנית של האנציקלופדיה העברית (או מקבילה מודפסת שקולה). מקור מידע שמתאר במדויק את העולם בשנת 1975 אולי מעניין היסטוריונים, אך לא את מי שמחפש מידע עדכני. אין אלטרנטיבה של ממש לוויקיפדיה העברית, ולכן כל שנותר לנו לעשות זה לחתור בהתמדה לשיפורה, כי רווח והצלה לא יגיעו ממקום אחר.
עוד כמה מילים על הסתברות: לא די להתייחס להסתברות לקיומה של טעות, יש להתייחס גם לאורך החיים של הטעות. לוויקיפדיה הוכנסו טעויות רבות (אני יודע זאת, כמי שכנראה תיקן יותר טעויות מכל אדם אחר), אבל תוחלת החיים שלהן קצרה ביותר. לאנציקלופדיה העברית הוכנסו מעט טעויות, אך תוחלת החיים שלהן שואפת לאינסוף. באמינות, כפי שהיא משתקפת בתוצאה המשוקללת, של מכפלת ההסתברות לטעות במשך חיי הטעות, אין ספק שוויקיפדיה העברית עדיפה על האנציקלופדיה העברית, ועדיפות זו תלך ותגדל עם הזמן.
בכל הנוגע למורים ויחסם לוויקיפדיה, סיפורו של sir kiss הוא כל הסיפור. העולם השתנה, אך יש מי שמתגעגע לאתמול ונאחז בו. מזל שהפסיקו להשתמש בלוח לוגריתמים. דוד שי - שיחה 09:26, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אגב, אותו ניצן סדן כותב טור שכותרתו ניצן מעוצבן-מה ציפינו שהוא יעשה? ימחא כף? לא להתרגש, הרי שכשמחר יצא לטיול בירושלים הוא ידפיס יופי-טופי את הערכים של תמרה ולא ילך לקרוא בארכיון העייריה מתי הוקמה כל שכונה. ‏sir kiss שיחה 09:50, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הבעיה היא, לדעתי, לא יחס המורים לויקיפדיה אלא העובדה שהויקיפדיה חשפה באופן מובהק את חוסר היכולת של מערכת החינוך ללמד, לקרוא, להפעיל חשיבה ביקורתית, להצליב מקורות מידע וכך הלאה והלאה את כל זה לא עשו עוד לפני ויקיפדיה... אבל מי אשם? השליח! ‏sir kiss שיחה 10:01, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אריאל: אני מציע כמה דברים. ראשית, להפסיק לשקר לעצמנו. ויקיפדיה אינה מקור מידע אמין. שנית, להפסיק לשקר לאחרים: גם כאן (בויקיפדיה:אמינות) וגם בהרצאות וראיונות, יש להודות על האמת - המידע בויקיפדיה טעון תמיד הצלבה והשוואה עם מקורות רציניים יותר.
sir kiss: הסיפור נאה, אבל הוא לא רלוונטי. אינני יודע לאיזו רמה של עבודה השוואתית מצפים מתלמיד תיכון, אבל בוודאי, מי שמעתיק מאנצקילופדיה מודפסת מוכרח לקרוא את הפסקאות שהוא מעתיק, בעוד שהעתקה ממקור ממוחשב פטורה גם מן העול הזה.
דוד שי: העובדה שהקבוצה הריקה אינה מוזכרת אינה בעיה של אמינות כלל וכלל. היא אומרת שכותב הערך בחר לא להזכיר את המושג הזה, ולהקדיש את המקום לדברים אחרים. "בדיוק! בויקיפדיה אין מגבלת מקום!" - זה לא נוגע כהוא זה בסוגיית האמינות. ויקיפדיה היא מקור עדכני, זמין, לא מוגבל במקום, אבל אמינותה חלשה ביותר. העולם אינו נחלק לשחור ולבן. אבל הטענה שויקיפדיה אמינה משום שהאנציקלופדיה העברית בעצמה אינה אמינה די הצורך (מלבד זה שהיא קצת מפוקפקת מבחינה לוגית) משחקת בפרדוקס הערימה באופן די עלוב. יש מרחק עצום בין האמינות של זו, שהיא נמוכה ובעייתית, לבין האמינות של זו, שהיא גבוהה ביותר גם אם אינה מוחלטת. גם המחקר של נייצ'ר (שבדק כידוע ערכים בויקיפדיה האנגלית) עסק רק בערכי ליבה, בעוד שגאוותה של ויקיפדיה דווקא על הערכים (כמו קבוצה ריקה) שאי אפשר למצוא באנציקלופדיה שגרתית.
החישוב הלוקח בחשבון את משך חיי השגיאות הוא שגוי בעצמו, משום שאינו לוקח בחשבון את הגידול בערכים חדשים (הכוללים, כידוע, שגיאות חדשות למכביר). גם ההנחה שלכל שגיאה יש אורך חיים סופי אינה סבירה בעיני; יש עשרות אלפי ערכים שבגלל חשיבותם הנמוכה פנס הביקורת מופנה אליהם לעתים רחוקות, והשגיאות (למעט אלו המסורות לבוטים) נותרות למעצבה.
והערה אחרונה: אפשר לטעון שויקיפדיה אינה אמינה בלי "להתגעגע לאתמול" (דווקא ללוחות לוגריתמים, שהספקתי ללמוד איך משתמשים בהם לא הרבה לפני שקיבלתי את המחשבון הראשון, אני קצת מתגעגע). זהו שוב הנסיון הקצת פתטי לשגר את הביקורת אל מגרשו של המבקר. האם העובדה שאדם משתמש "יופי-טופי" בערכים מויקיפדיה הופכת את הדאגה שלו משימוש נטול ביקורת-עצמית (או, חמור מזה, מהטעיה חסרת אחריות של קוראי ויקיפדיה) לחסרת ערך? עוזי ו. - שיחה 22:38, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
עוזי, הבה לא נשקר לעצמנו - אין מקור מידע אמין. ויקיפדיה אינה אמינה וגם מקורות מידע אחרים, בעלי תדמית טובה יותר, אינם אמינים במידה מוחלטת. בהתאם לחשיבות המידע, כך יש להשקיע יותר בהצלבת מידע. האם ויקיפדיה אמינה מספיק כדי להוות מקור ראשון? כן. האם ויקיפדיה אמינה מספיק כדי להוות מקור אחרון? במרבית המקרים (בוודאי ביותר מ-90% מהמקרים) - כן. האם היום האנציקלופדיה העברית אמינה מספיק כדי להוות מקור ראשון? לא, מפני שבחלק גדול מהערכים נגסו שיני הזמן.
בנקודה זו עלי להודות שלא חשוב לי כל כך להוכיח שוויקיפדיה אמינה, כמו שחשוב לי לחסל את התופעה של עקימת האף בעת אזכור ויקיפדיה כמקור. לעקימת אף זו אין שמץ של הצדקה, והנזק שלה בתחום הקריאה הביקורתית הוא פנטסטי, כי למעשה המסר שלה הוא: ויקיפדיה אינה אמינה, אבל כל המקורות האחרים שמשמשים אותנו נהנים מאמינות מוחלטת (עובדה, מעולם לא עיקמנו את האף כשהזכרנו אותם), אין כל צורך בגישה ביקורתית או בהצלבת מידע בעת קריאתם. רוצים לחנך לקריאה ביקורתית? בבקשה, קראו בביקורתיות את ויקיפדיה, את העיתון, את דבר הרב, את הספר ואת המאמר. כי אם הקריאה אינה ביקורתית, אין בה תועלת.
הקבוצה הריקה: האם ערך שעוסק ביצחק רבין ואינו מזכיר את עובדת היותו רמטכ"ל הוא ערך אמין? בשום אופן לא, משום שחסר בו פרט מהותי. בעיני, בערך העוסק בתורת הקבוצות ואינו מזכיר את הקבוצה הריקה חסר פרט מהותי, ואי אפשר לתרץ חוסר זה במילים "כותב הערך בחר לא להזכיר את המושג הזה, ולהקדיש את המקום לדברים אחרים". בתום קריאת הערך הקורא סבור שהוא מכיר את מושגי היסוד של תורת הקבוצות, ואין זה המצב.
גאוותה של ויקיפדיה היא על כל הערכים שבה, מהראל מויאל ועד גאורג קנטור, ויש לדאוג לאמינות של כולם. דוד שי - שיחה 12:19, 21 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הערה "לאמין - לא אמין" - אני כותבת עכשיו את הערך חוות משמר הכרמל. עמיחי היפנה אותי לכתבה במקור ראשון שנכתבה על ידי ההיסטוריון יוסף ארגמן. מצאתי בכתבה אי דיוקים. אני לא היסטוריונית. הערך שכתבתי מסתמך בראש ובראשונה על ספר של יוסי בן ארצי ובדקתי גם בארכיון של העיתון דבר. אז כל מי שיעדיף את המידע בכתבה על פני הערך בויקיפדיה, יקבל בחלק מהנתונים מידע פחות מדויק. רק רציתי להאיר את עינינו לגבי אמינות נתונים Hanay שיחה 12:11, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
Hanay, זה קורה כל הזמן. ראי למשל באתר הכנסת עבור אברהם אלמליח - הם הוסיפו לו 10 שנים. אכן, באותם ערכים שאנו עשינו עבודה טובה (והם רבים) אנו בהחלט עדיפים על המקורות גם באמינות, וגם בשידור האמינות שכן אנו מפנים על כל פסקה ופסקה למקורות ונותנים לקורא את האפשרות הפשוטה לבדוק אותנו. הבעייה היא שאנו עוד בתחילת הדרך ובערכים רבים מאוד טרם הספקנו לעשות את העבודה הנדרשת והשוואתה של הויקיפדיה העברית של היום לאנציקלופדיה העברית איננה מאירה אותנו באור חיובי. על כן אני מסכים עם עוזי, נדרש הרבה יותר צניעות. מנגד, אני אופטימי וחושב שבהחלט ניתן להצביע על מגמה חיובית ביותר. עדירל - שיחה 13:36, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הדיון בין דוד שי ועוזי ו. הוא מעניין וחשוב. חבל שהוא נמצא בככר העיר ולא מתקיים במזנון, ביוזמת ויקיפדיה, כחלק מתהליך חשיבוה ושיפור עצמאי, אלא כתגובה לטור בעיתון מקוון שלא זה המקום לחוות עליו דעה. אורי שיחה 20:55, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

אנציקלופדיה בבנייה[עריכת קוד מקור]

אני חושב שהנקודה הכי חשובה לזכור היא שהויקיפדיה העברית האי פרוייקט בבנייה. אנו באמצע תהליך מתמשך של בנייה. מצד אחד יש לזכור שאנו רחוקים מאוד מהיעד ומצד שני התקדמנו הרבה מאוד ונבנתה כאן תשתית רצינית לצורך יצירת אנציקלופדיה מלאה. אז אם שואלים אותי לגבי האמינות של ויקיפדיה התשובה היא שאנו עוסקים בבנייה. עדירל - שיחה 12:34, 21 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

העצמאות[עריכת קוד מקור]

אני חייב לשתף ואין לי פורום אחר, כאיש ימין אני עומד בוש ונכלם מול צורתה של ממשלה זאת. הכיצד לסיעה בת 5 ח"כ יש 4 תפקידי שר?! הכיצד יכולים חברי סיעות הבית היהודי, ש"ס ואגודת ישראל לשבת בנחת בעת שנרקם מהלך פוליטי מלוכלך שכזה שכל-כולו כסיאולוגיה צרופה וללא שום תמורה למדינת ישראל? הכיצד שרי וח"כי הליכוד לא מקימים כל זעקה לאתנן הפוליטי המביש הזה. איני רואה משהו אחר מתאים יותר לראשות הממשלה מאשר ביבי אבל אתמול הוא פשוט בייש את עם ישראל ואיני יודע לאן אני בא. • קוני למל •י"ג בשבט ה'תשע"א• 08:39, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

כידוע, ישראל הם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כשם שזכית להתבייש בביבי, כן תזכה לראותו רחמן וגומל חסדים. דוד שי - שיחה 08:46, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
קרא בישראל היום את דברי דן מרגלית ושות' ה"הוגנים והמאוזנים". הם יסבירו לך ש"המהפך של ברק" הוא "מהלך מבריק" ו"גירושין נחוצים", והכול כשר ומריח נפלא. אגסי - שיחה 08:52, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יש לנו כלל שאוסר על תבניות משתמש פוליטיות, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לאפשר תבנית: משתמש תומך העצמאות, שכן מי שיצהיר על עצמו שהוא תומך בסיעה הזו לא מביע שום עמדה פוליטית ברורה. מצד שני, אני בספק אם יימצא מישהו כזה. עידושיחה 09:37, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ת'כלס, אני לא ממש מבין מה רוצים מהם. זה לא שברק היה פופולרי במיוחד במפלגת האבודה לפני שפרש ממנה... הוא גם ככה היה נזרק ממנה בפריימריז הקרובים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:52, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כל מה שכתבו על המיצובישי של גולדפרב והפיצול של צומת תקף גם כאן. אני מכיר כמה מצביעי עבודה ואף אחד מהם לא חשב שהוא מצביע למישהו שיחבור לממשלה כזו (וייתכן שאף יצטרף לליכוד בעתיד). יוסאריאןשיחה 09:57, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לפוליטיקאי הישראלי המצוי יש אידיאולוגיה גמישה, שמקבלת צורה של כיסא, ויש לו יכולות הישרדות מופלאות. חיפשתי כאן את הערך קומבינה, וקיבלתי תשובה: האם התכוונת ל: קומדיה. אגסי - שיחה 10:01, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מה שמקסים, בעיניי, זה שהמבקרים הראשיים הם מי-אם-לא-מפלגת-קדימה, שהקמתה שלה מדגימה בצורה ש-ו-נ-ה לחלוטין כיצד להקים מפלגה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:03, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לעידו: האם מי שתומך בקדימה כן מביע עמדה פוליטית ברורה? האם מי שתומך בליכוד מביע עמדה פוליטית ברורה? האם מי שתמך או עדיין תומך במפלגת העבודה מביע עמדה פוליטית ברורה? חוסר בהירות הוא המאפיין העיקרי של מפלגות המרכז פלוס סטיית תקן אחת לימין ולשמאל בארץ ובעולם. יוסאריאן: אני מכיר מצביעי עבודה ששמחו על ההצטרפות לממשלת ביבי בתור גורם מרסן. לכן איני מסכים להערת המיצובישי. מפלגת העבודה הייתה באמת מפלגה שסועה על רקע אידאולוגי, קצת פחות מהליכוד בתקופת מנהיגותו של שרון. זה לא מצדיק השוואה בין ברק לבן גוריון, אבל גם לא השוואה לגולדפרב. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 10:05, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: קדימה הוקמה בד בבד עם הכרזה על בחירות חדשות (ב-19 בנובמבר הכריזו על הקמתה, ב-21 באותו חודש ביקש שרון מהנשיא לפזר את הכנסת). אם היו מציעים כעת לפזר את הממשלה וללכת לבחירות, עם מפלגת "העצמאות" והעבודה בנפרד, לא היתה הביקורת הזו. יוסאריאןשיחה 10:07, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אכן, אין מקום להשוואה לגולדפרב. היא מחמיאה מדי. גולדפרב לפחות יכול היה לכסות את ישבנו ולתרץ ב"שינוי אידאולוגי" או ב"מהלך מדיני" (גם אם הסיבות האמיתיות היו קשורות יותר ביבוא כלי רכב מיפן). מה התירוץ של אורית נוקד ושלום שמחון? הם אפילו לא מתיימרים לטעון ששינו את עמדתם או שהממשלה מקדמת נושא חשוב שיקר לליבם. עידושיחה 10:35, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
התירוץ הוא עשייה. האידאולוגיות נגמרו מזמן. מי שבממשלה - עושה למדינה ולבוחריו. מי שבאופוזיציה - מדבר יפה לתקשורת ונורא פופולרי. הכיכר הזו דומה להתלהמויות בטוקבקים. כולם אוהבים לשנוא. פעם זה שרון, פעם זה אולמרט, עכשיו זה ברק. לפחות עד הבחירות, "הכלבים ינבחו והשיירה תעבור".אודי - שיחה 13:22, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
רק אני לא מבין מה הבעיה לפרוש ממפלגה שלא מצליחים להסתדר בתוכה? למה נראה לי שכשה"רביעיה" הבאה תפרוש מהעבודה אף אחד לא יקרא לזה "תרגיל מסריח"? אני-ואתהשיחה 11:17, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
@אגסי: חיפשת את הערך על קומבינה (הוא פשוט יושב בויקימילון...) צנטוריון - שיחה 13:44, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני-ואתה, יוסי שריד נתן הבחנה פשוטה בין פרישה שהיא תרגיל מסריח ובין פרישה מטעמים אידאולוגיים: אם מצבו האישי של הפורש משתפר כתוצאה מהפרישה (ג'ובים ומיני הטבות אחרות) מדובר בתרגיל מסריח ולעומת זאת, אם מצבו מורע, מדובר בפרישה אידאולוגית. בברכה. ליש - שיחה 17:30, 21 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

לוחמי ציון נגד ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

סרטון זה מוחה על המפה המוצגת בערך ישראל. (כבר נערך דיון בעניין זה בעבר). ‏עמיחישיחה 16:18, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הוא לא מבין את מה שהוא קורא בעצמו. הוא מקריא מפסקת הפתיחה של הערך הקו הירוק:
"...רשמית לא היה זה קו גבול אלא קו הפרדת הכוחות בין ישראל לשכנותיה. רוב חלקי הקו הירוק משמשים היום כגבול מינהלי בין השטחים עליהם חלה ריבונות ישראל, לבין שטחים המנוהלים על-ידה באמצעות ממשל צבאי או על-פי הסכמים עם הרשות הפלסטינית."
ואז מסביר:
"כלומר ויקיפדיה בעצמה אומרת שהשטחים שייכים למדינת ישראל תחת ריבונות ישראל, אך עדיין..."
יוסאריאןשיחה 16:37, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יש לציין כי לאחר פניות שלהם לטענתם לתיבת הפניות של ויקיפדיה וחוסר מענה, הם פרסמו את הטלפון האישי שלי בקבוצות הפייסבוק שלהם וברשת הפעילים וקראו "להפציץ את דובר ויקיפדיה בטלפונים". מה שבאמת גרם לשצף טלפונים וסמסים זועמים כל הבוקר. רק לאחר שיחה מאוד לא נעימה עם יו"ר הארגון שלהם הם הסירו את הקריאה להתקיף אותי במטרה להפעיל עלי לחץ שאעשה משהו בנושא. ‏ Itzike שיחה 20:39, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הסרטון עצמו חושף הבנה לקוייה של המציאות ובלבול עמוק בין משאלות לב ואידיאולוגיה לבין עובדות. איציק, צר לי שנאלצת להתמודד באופן אישי וממשי עם פגעיה של חבורה זו ותודה על השירות שאתה מספק לקהילה. אורי שיחה 20:46, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
גם תיבת הדואר של העמותה הותקפה בכמה עשרות מיילים. בניגוד לטלפון, לתיבה ניתן להגדיר מסננים. נקווה שימצאו משהו יעיל יותר לעשות עם הזמן שלהם. מתניה שיחה 20:49, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
באיזה דף פייסבוק מדובר? ‏עמיחישיחה 20:51, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
טוב, מצאתי וגם פניתי אליהם בנימוס. נחיה ונראה. ‏עמיחישיחה 22:00, 20 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מישהו טבעוני פנה אלי בעניין דומה, היה להם דף פייסבוק שמוחה על הצגת הכולסטרול בויקיפדיה, כאילו ויקיפדיה מסתירה את העובדה שכולסטרול מגיע מאכילת בעלי חיים. קריאת הטקסט בעיון הראתה שהמידע היה קיים בערך, אני מניח שאנשים התלהמו ועשו פורוורד בלי לקרוא בכלל את הערך בויקיפדיה, או גם אם קראו, הרכיבו את המשקפיים האנטגוניסטיים. ‏Setresetשיחה 11:18, 21 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מכפישים את ציון Face-smile.svg הציוניכחול לבן, כל הזמן.שיחה 20:06, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אגב, זה מה שיוצא מגיגול שמו של מקים הארגון. יוסאריאןשיחה 20:28, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הם שלחו מייל ל-OTRS. הפנתי אותם בנימוס לדיון הקודם והסברתי להם איך להתדיין בף שיחה. דניאל ב. מחוץ לחשבון 22:57, 24 בינואר 2011 (IST)
עכשיו יש גם "עצומה נגד ויקיפדיה". לדעתי הם פוגעים בעצמם כשהם מציגים את ויקיפדיה כבעלת עמדה אחרת משלהם. הסמכות של ויקיפדיה בציבור הרחב חזקה יותר משלהם, וזה יגרום לרבים לקרוא את הערך ואת הדיון ולשקול מחדש את נקודת המבט שלהם. אני גם די התפלאתי לראות את מנחי צינור לילה מתייחסים אליהם כאילו שמה שהם אומרים זה הגיוני, האם גם מנחי טלוויזיה חילונים לא יודעים מה הגבולות של המדינה שלנו? אני-ואתהשיחה 14:41, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אנחנו סתם נופלים בפח שלהם; אלה חבורת קיקיונים שמנסה לרכוב על ההצלה של "אם תרצו". למה לשים עליהם בכלל? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 14:48, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מאמר של חברנו הללג בעניין זה. ‏עמיחישיחה 14:50, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

עזרו להלחם בPOV הפלסטיני בוויקיפדיה האנגלית[עריכת קוד מקור]

ישנם דברים מאוד קטנים, לכאורה איזוטרים, שאנשי הפרופוגנדה הפלסטינית דוחפים לוויקיפדיה בשביל שאנשים ללא רקע בסכסוך יקלטו אותם בתת מודע. רק כשמנסים לתקן אותם רואים את הכוח שלהם. לדוגמא, בערך w:Hummus רשום "They were eaten by people in ancient Palestine before 4000 BC". אז אני רק רוצה לשנות את המונח הזה, שלא מתאים לתקופה, למונח נייטרלי למהדרין, w:Southern Levant. מיד קופצים עלי בני הבליעל ומחזירים את הערך לקדמותו עם הסברים חלשים למדי. בסופו של דבר אני מקבל בלוק לשבוע בגלל איזה חוק שאומר שמותר לערוך ערכים הנוגעים לסכסוך הישראלי פלסטיני רק פעם ביום (כנראה שיש קשר בין חומוס לסכסוך). כל מי שאכפת לו מוויקיפדיה חייב להלחם בשחיתות הזאת. הרי כשהם הגו את החוק הזה הם עשו זאת תחת ההנחה שאנחנו מיעוט, הראו להם שהם טעו. TFighterPilot - שיחה 21:01, 22 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

שאלת השאלות היא - מתי פעם האחרונה עלה נושא זה לדיון בדף זה. פרס מובטח לזוכה המהיר ביותר • עודד (Damzow)שיחה • 22:57, 22 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא, זאת לא שאלת השאלות, ואני די משוכנע שאתה לא מבין את החשיבות בדבר TFighterPilot - שיחה 23:17, 22 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא הבנת את נימת הציניות בתגובתי. כבר היו מספר דיונים בנושא, ויש אף חבר קהילה שנחסם לצמיתות מהויקיפדיה האנגלית בין ערכי הסכסוך. • עודד (Damzow)שיחה • 23:21, 22 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אתה מדבר על דרור? הוא נחסם לצמיתות בשל שימוש בבובות גרב. כמובן שהייתי מאמין לו אם היה אומר שזה שקר, אבל לא ראיתי שהוא טען זאת. TFighterPilot - שיחה 23:53, 22 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מה לא נייטרלי בלקרוא לארץ ישראל Palestine? לי זה נשמע כמו לקרוא להתנחלויות - התנחלויות. תביא דוגמאות בעייתיות באמת ואולי נשתכנע לעזור. בשביל שטויות לי אישית אין כח. עדירל - שיחה 00:49, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הרי אף אחד לא היה חושב שלקרוא לארץ ישראל "ארץ ישראל" זה נייטרלי, למרות שמדובר בשם קדום יותר. כשכתוב "התושבים הקדמונים של פלסטין" רומזים שהעם הפלסטיני קיים מאז ומתמיד ובעצם עושים שטיפת מוח לקורא התמים. נכון, גם הסבים והסבתות שלי היו "פלסטינים" לפני הקמת המדינה, אבל כיום יש קשר בין המילה לבין הערבים. אין לי שום בעיה שישתמשו במונח בהקשר של דברים שקרו מאז מרד בר כוכבא ועד הקמת המדינה, אבל לפני 6000 לא הייתה פלסטין ובטח לא היו פלסטינים קדומים שלא מסוגלים לבטא את שם מדינתם TFighterPilot - שיחה 10:26, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יש לך חוסר הבנה בסיסי לגבי המונח Palestine. זהו מונח שגור באנגלית ככינוי לארץ ישראל (כך למשל גם בספריו של הגאון ר' שאול ליברמן), ואין לו שום קשר לפלסטין. להזכירך גם לפני קום המדינה נקרא האזור "פלשתינה". הללשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"א • 10:29, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני יודע, וכמו שאמרתי, הסבים והסבתות שלי היו בעלי אזרחות פלסטינית בתקופת המנדט. אבל זה היה בעבר וכיום הקונוטציה של המונח היא פוליטית נטו. גם עם צלב קרס לא הייתה שום בעיה עד לפני 80 שנה בערך, אבל אם תראה גלוח ראש עם קעקוע צלב קרס לא תחשוב על המשמעויות הקדומות שלו. פלסטין=פלסטינים=היהודים הם כובשים מרושעים. TFighterPilot - שיחה 10:46, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אלוהים אדירים, מה אתה רוצה? זה כל כך זניח ולא חשוב. בחייך, אני בוויקיפדיה כדי לכתוב ערכים ולשפר את האלה הקיימים, לא בשביל לחפש סיבוליות מדומה בוויכוחים טרמינולוגים הזויים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:23, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
האנגלית שלי מחורבנת אז אני לא יכול לקרוא ולראות האם באמת מדובר בהטיה, אבל במקום להקשיב לבנאדם שמעלה טענה כלל לא חדשה, ולנסות לעזור ולראות מה קורה שם, תוקפים אותו כאילו אין מחר. מעצבן. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 11:28, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
תודה גוונא. לכל השאר, תמשיכו לקבור את הראש בחול ורק אל תתפלאו כשהערך על ישראל יתחיל במשפט "שטח פלסטיני כבוש" TFighterPilot - שיחה 12:05, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זו לא פעם ראשונה שקוראים לי לעזרה על ההטיה הנוראית בויקיפדיה האנגלית. הלכתי לשם כמה פעמים ובדקתי ומצאתי שבאופן כללי המצב שם יותר טוב מאשר כאן. מי שרוצה שאנחנו נצא מדרכינו ונלך להלחם מלחמה נוראה ואיומה צריך לתת סיבה משמעותית לכך. אם יש למישהו בעיה עם הקישור בין השם פלסטין לבין הערבים אז שיתחיל לרצף את ויקיפדיה האנגלית ב"יהודי פלסטינה". אנחנו באנו לפה להפיץ ידע, לאלו המעוניינים לקרוא אותו. לאלו שאינם מעוניינים בידע אלא רוצים שמוחם יישטף מסיסמאות יש לטפל באתרים אחרים, לא אצלינו. עדירל - שיחה 17:23, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מאוד לא חשוב אם בערך חומוס בויקיפדיה האנגלית יהיה כתוב שאכלו אותו בפלסטין העתיקה או ביהודה העתיקה או בארץ ישראל או בכנען. מאוד לא חשוב. חבל לריב על זה. בואו נכתוב ערכים. Ijon - שיחה 16:58, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כנראה גם אתה לא מבין את החשיבות של מסרים תת הכרתיים. בכל אופן, עורך אחר החליט להוריד לגמרי את כל הקטע הזה בֵערך, אז נעזוב את עניין החומוס. יש המוני ערכים בלתי פוליטיים לכאורה שמלאים במסרים פוליטיים שנכנסים לקורא לראש בלי שהוא מרגיש בכך ואני רואה בכך משימה להלחם בתופעה. מיד לאחר שיעבור השבוע. TFighterPilot - שיחה 17:17, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אולי. אבל אני לא כותב אנציקלופדיה בשביל להעביר -- או לסתור -- "מסרים תת הכרתיים". האנציקלופדיה צריכה לעסוק בעובדות, לא להעביר מסרים. אם יש עובדה לא נכונה בויקיפדיה האנגלית, מצא סימוכין לכך, ותקן אותה בצירוף הסימוכין. Ijon - שיחה 17:36, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בהצלחה לך כי ידוע שויקיפדיה האנגלית היא פרו-ערבית. אני בעד לנסות לשנות אבל אתה צריך להבין שמבחינתם השטח שאתה קורה לו ארץ-ישראל (המיקום הגיאוגרפי ולא המדיני) מכונה על ידם פלסטין ולכן אם אתה רוצה לעשות שינוי מהשורש, אתה צריך לנסות לשנות מה שכתוב בערך פלסטין ואני מתכוון לכל ההיסטוריה מ-5000 לפני הספירה וכנראה עד לממלוכים. בעיקרון יש דיון לאיחוד החלק הזה לערכי הלבנט en:Palestine#Proposed merge to Levant, Southern Levant, History of the Southern Levant אז אתה מוזמן להביע את דעתך שם. ולמרות שחשוב מאוד מה שאתה עושה בויקיאנגלית, אני עדין חושב שעדיף להשקיע בויקיעברית. -יונה בנדלאק - שיחה 17:45, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לי אין פיתרון מן המוכן, אבל אני רק יכול להצטרף לדברים שכתב TFighterPilot, ואם אכן מדובר בהתנהגות עקבית שעוסקת לכאורה רק בשינויים קלים ולא משמעותיים, אך למעשה מדובר בעריכות מוטות - אין להתעלם מכך. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 20:00, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

ויקיפדיה מציגה את הקונצנזוס. אם הקונצנזוס מאוד לא הוגן, אז לא דרך ויקיפדיה צריך לשנות אותו. אני התייאשתי מלתקן את הקטגוריה "פלסטינאים נוצרים" שכפופה לקטגוריה "ערבים" ומכילה בתוכה את ישו ואת מריה. בויקיפדיה האנגלית ישו היה ערבי, אלוהים ערבי, אמא של אלוהים ערבייה ואין מה לעשות. מי שרוצה לשנות משהו שיתנדב בלאטמה ולא בויקיפדיה האנגלית. עִדּוֹ - שיחה 20:33, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

והוויקיפדיה העברית היא פרו יהודית ואף אחד לא מתלונן על זה. Fade to Black - שיחה 20:50, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מילא פלסטינאי, אבל נוצרי? ישו היה יהודי, וככה זה גם אצלינו.. אני-ואתהשיחה 20:53, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
נוצרי מלשון נצרת. Fade to Black - שיחה 21:01, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
נוצרי זה לא מלשון נצרת. נצרתי זה מלשון נצרת. נוצרי זה מלשון נוצר-שומר. בכל מקרה, סתינו מהנושא. Fade to Black, אני גם לא מתלונן על כך שהוויקיפדיה הערבית היא פרו ערבית (בניגוד לדרור גם אין לי הרבה מה לעשות בנידון) אבל הוויקיפדיה האנגלית אמורה להיות בין-לאומית. TFighterPilot - שיחה 21:31, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
היא אמורה להיות פרו-אנגלית, אם כבר... Fade to Black - שיחה 21:34, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בערך האנגלי על יוחנן המטביל מופיע שמו של יוחנן בערבית. ניסיתי להסיר את הכיתוב - מה הקשר בינו לבין ערבית - ונעניתי שהוא נחשב לנביא באיסלם!! איתן - שיחה - 21:46, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מצחיק שאתה אומר שויקיעברית היא פרו יהודית ובקטע הקודם התלוננו שאנו פרו ערבים. אני אומנם לא קורא הרבה בויקי-אנגלית (לפחות לא ערכים פוליטיים ומדיניים) אבל אני חושב שהויקיפדיה שלנו מאוזנת יותר זה כולל ניסוחים מפותלים כמו למשל בפתיח של הערך גילה או המפה שמוצגת בערך ישראל והניסוחים שמסביבה, שגורמת ל"פיתול לשוני" שלא לאמר סרבול לשוני רק כדי לנסות להיות אובייקטיבים. -יונה בנדלאק - שיחה 22:22, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
👍 • עודד (Damzow)שיחה • 22:27, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את המלה רק בדבריך. האם דבר קל-ערך בעיניך שאנציקלופדיה צריכה להיות אובייקטיבית? Ijon - שיחה 01:35, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ממש לא. ההיפך הוא הנכון, ואני חוזר בי מהמילה רק. -יונה בנדלאק - שיחה 13:58, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

סרטון מצחיק[עריכת קוד מקור]

ויש בו גם משהו. קלונימוס - שיחה 23:18, 22 בינואר 2011 (IST)[תגובה]


"עשור הנצחון של ויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

[9] חצי חציל 20:33, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מכירים את הערך הפורטוגזי על רכבות בהודו?[עריכת קוד מקור]

הנה הוא גללו למטה לתמונת הרמזורים. הודית טהורה בכיתוב... ממליץ ליודעי הפורטוגזית לתקן. Ranbar - שיחה 23:18, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

לא ידעתי שאתה קורא פורטוגזית. אתה גם מבין אותה? ‏עמיחישיחה 23:50, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
משעשע, בטח הפורטוגזים חושבים שזה כתב הודי Hanay שיחה 00:02, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אולי מישהו יסביר להם בדף השיחה באנגלית לפחות? יְשֻׁרוּןשיחה 00:27, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
האח העברי ידו ארוכה. ודאי נקמת האנוסים.שלומית קדם - שיחה 00:28, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
עכשיו ברור למה ישראלים נוסעים להודו. הודים ועברית זה אותו הדבר. -יונה בנדלאק - שיחה 10:39, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אכן משעשע למדי. אבל צחוק צחוק, העליתי גרסה אנגלית ושיניתי להם. מי שרוצה לראות את הפאדיחה עדיין יכול, בגרסאות הקודמות של אותו דף. Ravit - שיחה 15:21, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
תבורכי, בגללך הסתובבתי דקות ארוכות בערך בנסיון להבין על מה המהומה • עודד (Damzow)שיחה • 15:26, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
191 מליון דוברי פורטוגזית בעולם. אני חושב שהם היו יכול להסתדר עם זה בעצמם... TFighterPilot - שיחה 18:41, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

גוגל מנגישה את ארכיון התמונות של יד ושם[עריכת קוד מקור]

כתבה, וכאן הארכיון. לפי תנאי האתר, ניתן לעשות בתמונות שימוש הוגן. חובבשירה - שיחה 18:20, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

ליתר דיוק, לפי האתר, כל תוכנו הוא רכוש "יד ושם" המוגן על ידי חוקי זכויות יוצרים. זו קביעה מצערת מאוד, משום שהיא מגבילה את השימוש בתמונות שבאתר רק למי שיש לו יועץ משפטי צמוד לענייני זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 22:16, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני במהלך לשחרור חלקן. מתניה שיחה 22:18, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
דוד, אתה לבטח יודע שגם התוכן של ויקיפדיה מוגש תחת הגבלות של זכויות יוצרים, עם רישיון שימוש שלא כל כך קל להבנה, בלשון המעטה. אני-ואתהשיחה 15:10, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כיצד בדיוק הגיעו זכויות היוצרים ליד ושם? עדירל - שיחה 15:27, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יש הבדל עצום בין האמירה של "יד ושם" - "כל הזכויות שמורות", שפירושה - אסור להשתמש, אלא אם תקבלו רשות מאתנו, ובין האמירה של ויקיפדיה "השימוש הוא ברישיון cc-by-sa", שפירושו - מותר להשתמש, בתנאים מסוימים, וללא צורך בבקשת רשות. ההיתר ל"שימוש הוגן" אינו מוסיף דבר, משום שהיתר זה קבוע בחוק. דוד שי - שיחה 23:33, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בנוסף לכיתוב בתחתית הדף, לכל תמונה מצוין מי מחזיק בזכויות היוצרים של התמונה. טוקיוני 00:52, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מה שמצוין הוא הטענה של יד ושם לגבי המחזיק בתמונות היוצרים. ככל שאני מבין (שזה לא הרבה, אבל בכל זאת משהו), תמונות כמו למשל זו מ-1947 הן ב-public domain.

אסיפה כללית של עמותת ויקימדיה ישראל - כולם מוזמנים![עריכת קוד מקור]

כיתוב תמונה

עמותת ויקימדיה ישראל עורכת אסיפה כללית לדיון על תוכנית העבודה והתקציב השנתי לשנת 2011. האסיפה תיערך בהאב תל אביב, דרך מנחם בגין 55, קומה 7, ביום שלישי, 1 בפברואר בשעה 19:30.

כידוע לכם העמותה נמצאת בחודשים האחרונים בתנופת עשייה משמעותית - ויקימניה בחיפה, פריטים בולאיים, חגיגות העשור, שינויי חקיקה בתחום זכויות היוצרים ובקרוב תוכניות חדשות ומעניינות בקמפוסים ברחבי הארץ. אנחנו מחפשים ויקיפדים שמעוניינים להמשיך בפעילות הוויקימדית מחוץ לאינטרנט להתנדבות מעניינת ומספקת בעמותה. היקף ההתנדבות וצורתה תלויים ברצון המתנדב.

כדי לשמוע, להתעדכן, להתנדב ולהשפיע כדאי מאוד להגיע לאסיפה הכללית. להתראות שם, ‏Harel‏ • שיחה 17:29, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

אני בא! ‏ Itzike שיחה 10:47, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כן, למה לא... תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:21, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

שתי כתבות מעניינות על ויקיפדיה העברית מהיום[עריכת קוד מקור]

האחת במעריב תחת הכותרת: "ירושלים: המאבק בין החילונים לחרדים כובש את ויקיפדיה" והשנייה בדה מרקר תחת הכותרת "זה התנ"ך החדש, כדאי שמה שכתוב עלינו יהיה חיובי" המתייחסת לתדמית חברות עסקיות בויקיפדיה. Tomtom - שיחה 22:12, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

ובתוכנית "הצינור" הלילה בערוץ 10 ישודר אייטם על ההטרדות של "לוחמי ציון" מהסופ"ש האחרון ‏ Itzike שיחה 22:30, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הכתבה הראשונה היא יחצנות נטו של רחל עזריה. השינוי בקו מהדרין היתה בעיקר השחתה. השינוי במאה שערים כלל לא נעשה עד כמה שהצלחתי לבדוק. אבל בהחלט מדובר על משב רוח מרענן, במקום להשחית את הויקיפדיה בעריכות מוטות שישוחזרו תוך דקות מוציאים הודעה לעיתונות שתדווח על הכוונה לשנות את ויקיפדיה. עדירל - שיחה 22:40, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
באמת לא ברור איך הכתבה במעריב קשורה לוויקיפדיה שלנו. אני-ואתהשיחה 23:04, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
שוב פעם כתבה על ויקיפדיה של מישהו שלא כתב ולו ערך אחד בויקיפדיה ואין לו מושג איך ויקיפדיה עובד. למשל: "הערך הקודם הופיע תחת הכותרת "קו מהדרין". בתנועה רצו לשנות את הכותרת כולה ל"קו הפרדה", אולם שינוי כזה היה מאלץ את הפעילים ליצור ערך חדש במקביל לערך הקיים, והדבר היה משבש את הסדר. במקום זאת, הוסיפו הפעילים את המילה "הפרדה" בסוגריים". וזה שבערך של סלקום לא הופיע עד היום המשבר מדצמבר זה בהחלט תקלה (סביר להניח שלא מכוונת, כפי שהכתבה אומרת). -יונה בנדלאק - שיחה 23:56, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ספק גדול בעיני אם התקלה של סלקום ראויה לאזכור. תקלות קורות. התקלה של 1995 ועדכון כל המכשירים זה סיפור הרבה יותר מהותי. עדירל - שיחה 00:21, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם עדירל - לא כל אירוע שתופס כותרות בעיתונים ראוי לאזכור באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 08:34, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
השורה שהכי שעשעה אותי בכתבתה ההזויה של איילה צורף היא: "...תוך הפניה בולטת לערך מורחב ונפרד שמוקדש לנושא באינציקלופדיה..." בתור מי שהוסיף את הקטגוריה קטגוריה:אנציקלופדיות אינטרנט בערך אינציקלופדיה רק כדי שברוקולי הנזעם יעיף משם את הקטגוריה תוך דקות, מצאתי את התקלדה הקטנה הזו משעשעת. קיפודנחש - שיחה 00:39, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני חושב שמדובר בתקלדה, והכוונה היא ל"אנציקלופדיה". בהתחשב בשגיאות אחרות שיש בכתבה, לא מפתיע במיוחד. זהר דרוקמן - לזכר פול 00:42, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הלוואי וזה היה אייטם על ההטרדות. האייטם הזה הוציא אותם כ"צודקים" ואותנו כ"רעים", בלי שניתן בו ההסבר הדרוש. עידושיחה 00:04, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הכתבה השנייה של אילה צורף מראה שהיא ממש לא מבינה מה קורה בויקיפדיה. להלן ציטוט משעשע מהכתבה: "מאחר שלא ניתן לתת למיליארדי גולשים להכריע אודות הכתוב בה, הם "מיוצגים" על ידי עורכים-גולשים, אנשים שקיבלו מנדט מוויקיפדיה, עמותה ללא כוונת רווח, לערוך את הערכים השונים, לאשר ולהכניס שינויים." לא ידעתי שקיבלתי "מנדט" ממישהו. היא גם מדברת על "ועדת עורכים" שמאשרת מה ייכנס לערכים על חברות. ממש מצחיקה..... Hanay שיחה 00:19, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
התגובה בה של רן גוראון מבזק ראויה ביותר. הלוואי והיו עוד הרבה כמוהו. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:30, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אם מישהו רוצה להציג את גירסת ויקיפדיה בצינור לילה, הוא מוזמן לעשות זאת, הם בדרך כלל מביאים תגובה של הצד השני, כפי שקרא היום למשל עם בחור שצילם תאונה (אתמול דברו על הסרטון שלו, היום הוא עלה להגיב). -יונה בנדלאק - שיחה 00:35, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
למעונינים - הנה הקטע ששודר. ‏עמיחישיחה 22:38, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מעניין, עכשיו אני מבינה מדוע נכנס היום אלמוני לדף השיחה של הערך ארץ ישראל והתלונן על המפה. במקרה זה הוא צדק. Hanay שיחה 22:47, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה כנראה קשור גם לסרטון הזה הקורא לערוך בוויקיפדיה. ‏עמיחישיחה 22:56, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מעניין גם לראות, שתמיר סאסי, שהצהיר בסרטון שלו שהוא כבר רשום לוויקיפדיה ועודד את כל חבריו הימניים הטהורים להשפיע על הוויקיפדיה השמאלנית, איננו כותב אפילו מילה אחת בשמו בשיחות שעליהן דיבר בלהט משכנע כל כך. ניסיתי למצוא את שם המשתמש שלו, אבל לא הצלחתי. אני מציעה לו ולחבריו החרוצים, העתידים לפשוט עלינו כנחילי ארבה רעב, שיקדישו את מרצם ואת הפטריוטיות הראויה לשבח שלהם לפעילות בוויקיפדיה האנגלית, הנתונה באמת ובתמים לשליטת הפלסטינאים ועושי דברם. המעטים שניסו עד כה להיאבק בהם כשלו בסופו של דבר בגלל נחיתותם המספרית מול לגיונות הצד השני. אדרבא, נראה אתכם, אוהבי ישראל - לכו למקום שהתלהבותכם נדרשת באמת ויכולה להביא תועלת (לפחות יודעי האנגלית שבכם).שלומית קדם - שיחה 01:12, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
Tamirsasi (שיחה | תרומות | מונה) ערך לראשונה היום בשיחת הערכים והמפות עליהם קבל. אורי שיחה 03:16, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

בקיצור, מי שלא יודע לעשות, מלמד. מי שלא יודע לעשות וללמד, מנהל. מי שלא יודע לעשות, ללמד ולנהל, מדווח בעיתון. עִדּוֹ - שיחה 20:31, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

אירוע בירושלים בסימן עשור לויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ביום שני בעוד שבועיים, 7 בפברואר, יתקיים ערב תרבות חופשית (בחינם) בספריה הלאומית בירושלים, לציון עשור לויקיפדיה. כולם מוזמנים. ראו תכנית הערב באתר עמותת ויקימדיה ישראל. Ijon - שיחה 13:56, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

עוד יוזמה ופעילות ברוכה של העמותה! צריך להרשם? ‏sir kiss שיחה 14:02, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
סיר קיס, אם מעניין אותך להיות פעיל בעמותה, ובמיוחד בבירתנו הקדושה, אנא צור אתי קשר. ‏Harel‏ • שיחה 17:18, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
יהיה נחמד אם ינשאו כמה מילים לזכרו של אבי נחמיאס, ויקיפד מוערך שעבד במחלקת הפונותיקה של הספרייה. דניאל צבישיחה 14:07, כ' בשבט ה'תשע"א (25.01.11)
וואו... אני לא ידעתי שהוא נפטר...‏sir kiss שיחה 14:51, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כל הכבוד לארגון ולביצוע. היה ערב מהנה ומענין. ‏sir kiss שיחה 10:35, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

שיעור בגזענות מפי יהורם גאון[עריכת קוד מקור]

לפני כשעה, תוך עשיית דברים אחרים, שמעתי ברדיו את יהורם גאון מסביר שהגזענות של היהודים הישראלים שונה מהגזענות של ה"אחרים". הוא כמובן התחיל בגינוי כללי לגזענות, שלא נחשוד בו חלילה, שהוא נגוע בה. ההסבר של גאון לשוני בגזענויות היה ממש גאוני - הגזענות של ה"אחרים" נובעת משנאה והגזענות של היהודים הישראלים נובעת מפחד - איך לא חשבנו על כך? בשביל זה צריך גאון!

אם הייתה לי הזדמנות לדבר עם הזמר יהורם גאון (אהבתי את ההופעה שלו בעבר, היה זמר טוב), הייתי מסביר לו שכל הגזענויות, של ה"אחרים" ושל היהודים הישראלים, כל הגזענויות מקורן בבורות ובפחד. גם ה"אחרים", שונאי היהודים, עשו זאת מבורות ומפחד, פחדו מהתכונות הדמוניות המיוחסות ליהודים, מכך שיגנבו את ילדיהם ויקיזו את דמם בשביל מצות, פחדו מפני הריבוי הטבעי הגדול יותר אצל היהודים, שמא יהפכו לרוב ויגנבו את ארצם, כן בדיוק כמו הגזענים היהודים הישראלים, אותה תערובת של בורות ופחד. לסיום הייתי ממליץ ליהורם גאון, את מה שאני ממליץ גם לוויקיפדים - לא להתעסק עם נושאים שהוא לא מבין בהם, מבלי ללמוד אותם תחילה. בברכה. ליש - שיחה 14:39, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מעניין. אני חשבתי שהסיבה שהגזענות שלנו שונה היא בגלל שאנחנו עם נבחר, ולכן הגזענות שלנו נבחרת. עידושיחה 14:55, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה אחד המאפיינים של הפוסטקולוניאליזם: הפנמה של הגזענות, והעברה שלה אל החלש ממני. אני "האחר", ואני צריך לגרום למישהו להיות "האחר" שלי. אנדר-ויק • 15:00, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
נראה לי שמה שגאון התכוון אליו הוא שחלק מהישראלים שונאים את הערבים לא בגלל שהערבים הם מהגזע הערבי, אלא בגלל שהם אויבים ומנסים להשמיד את ישראל ולרצוח את יהודיה (ראו מלחמות ישראל, טרור פלסטיני, פיגועי התאבדות בישראל) בעוד שבמקרים אחרים, כגון היהודים באירופה, הם לא היו אויבים ובטח שלא ניסו להשמיד אירופאים באופן שיטתי. זה ההבדל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:03, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כולם יודעים שהגזענות כלפי היהודים עוד מהמאה ה-19 (אולי אפילו לפני) נבעה מפרנויה. ההבדל הוא שהפרנויה שלהם הייתה מבוססת על כלום, והפרנויה שלנו מהערבים מבוססת על דברים מוצקים, כמו שאמר האביר. ‏YHYH ۩ שיחה 15:08, 28/01/2011
אביר ויניב, גאון דיבר על גזענות. שנאה תעוור עיני חכמים - לשנוא את האויב זו איוולת, עדיף להילחם בו בקור רוח ובמחשבה צלולה ולא מושפעת מרגשות. יתר על כן, יצירת אויב קבוצתי דמיוני (ערבים, מוסלמים) על ידי שימוש בגזענות וביטויי שנאה, רק תעורר נגדך ציבורים גדולים, שקודם לכן לא היו אויבים מוצהרים. גם לשונאי היהודים היו תירוצים, כמו מקס גולדשטיין והמתנקשים בחיי הצאר אלכסנדר ובחיי לנין ועוד כמוהם. יתר על כן, הם האמינו, ההמונים הנבערים האלה, מרביתם באמת ובתמים, שיהודים מפיצים מחלות ומרעילים בארות, זקוקים לדם בשביל מצות ויש להם בני ברית אדירים, כמו השטן. היה להם ממה לפחד, כי הייתה תשתית של בערות ודעות קדומות.
האם הסטודנטים שרוצים לשכור דירה בצפת מאיימים על היהודים? האם הקונים הערבים בחנויות מאיימים על היהודים? לא ולא! אביר, נתת לי קישור למלחמות היהודים ולמדתי ממנו שהיהודים ניצחו בכל המלחמות נגד הערבים, אז זה יחשב בסיס לפחד?
ומי הם הגזענים היהודים הישראלים? אנשים חשוכים, שלא זכו להשכלת יסוד, אלא רק להשכלה תורנית. זה מוכיח שוב את הצורך הדחוף בלימודי ליבה בכל בתי הספר, כדי שלא יצמח דור נוסף של גזענים חשוכים המחפשים אפרטהייד חדש בישראל. בברכה. ליש - שיחה 16:04, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ליש אתה טועה. הגזענים הישראלים הם הרבה פעמים בוגרי תיכונים יוקרתיים, ששונאים את כל מי ששונה מהם. בשכבות החלשות זה מתמקד בערבים. בשכבות אחרות זה מתמקד בחרדים. אצל חרדים זה חילונים, וכן הלאה. אני לא רואה שום סיבה לכנות שנאה עיוורת כלפי חרדים בשם אחר מגזענות. ועכשיו תגיד לגבי חרדים "אבל יש סיבה לשנוא אותם"? זאת התשובה שאני מקבל מבוגרי התיכונים היוקרתיים שהזכרתי. אלעזר - שיחה 16:10, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ליש, ייתכן שאתה צודק שעדיף להילחם באויב בקור רוח ובלא שנאה, אבל זה עדיין לא הופך את שנאת האויב לגזענות ולאיוולת. יש צורך בפרופורציות, ובעיניי השוואה בין האנטישמיות בעולם לבין שנאת הערבים בישראל לוקה בחוסר פרופורציה. אני-ואתהשיחה 16:23, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
"ומי הם הגזענים היהודים הישראלים? אנשים חשוכים, שלא זכו להשכלת יסוד, אלא רק להשכלה תורנית. זה מוכיח שוב את הצורך הדחוף בלימודי ליבה בכל בתי הספר, כדי שלא יצמח דור נוסף של גזענים חשוכים". דרך - שיחה 16:27, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אנסה להשיב לכולם. אין לי ספק שאפשר למצוא גזענים בכל המגזרים, אבל התופעות האחרונות, התופעות שעוררו את הפולמוס הנוכחי (מניעת דירות משוכרים ערבים, גירוש קונים ערבים ועוד) באו מקרב ציבור לומדי התורה, לכן זה בולט במיוחד וממקם עליהם את הפוקוס. לא כל שנאה היא גזענות. מי ששונא את עצמו/את עמו/ את משפחתו אינו גזען, יש לו בעיות אחרות, אולי אפילו גרועות יותר, אבל זו לא גזענות. אני ואתה, כפי שכבר ציינתי, השנאה מעוורת עיני חכמים - לא חכם להילחם בעיניים סומאות. יתר על כן, כפי שאפשר ללמוד מההיסטוריה, האויב של היום עשוי להיות בן ברית מחר (ראו את הצרפתים והגרמנים), לכן חינוך לשנאה הוא גם מכשול מפני עתיד של שלום. בברכה. ליש - שיחה 16:45, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
גאון התייחס לשנאת הערבים בישראל, שמכונה על ידי רבים כ"גזענות" ובהקשר זה יש לפרש את דבריו. בקשר למלחמה ושנאה: המפקדים צריכים לתכנן את המלחמה בקור רוח, החיילים - אלה שנלחמים בשדה הקרב - זקוקים למוטיבציה, והשנאה מספקת אותה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:56, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מפנה אותך לרבנים הקוראים לא להשכיר דיור לערבים - זו גזענות טהורה. בעניין המוטיבציה אני חולק עליך. די באהבת מולדת, בתחושת שותפות עם בני עמך, באהבת בני משפחתך ואחוות לוחמים, כדי לספק את כל המוטיבציה הדרושה, השנאה מיותרת ומזיקה. אני לא מפריח סתם תאוריה - הייתי שם, בזירות הלחימה של מלחמות ישראל, ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון הראשונה, ללא שנאה ומלא מוטיבציה וכך היו מרבית הלוחמים האחרים. דווקה המעטים, החדורים שנאה, היו חיילים גרועים שגרמו צרות על ימין ועל שמאל, הם שמו את המשימות בעדיפות שנייה ואת שנאתם בעדיפות ראשונה. לא רק שתרמו פחות למאמץ המשותף, גם היה צורך להפנות אנרגיה לטיפול בהם (מניעת רצח שבויים, ונדליזם וכדומה), כך שהשנאה הייתה ונשארה גורם מזיק. בברכה. ליש - שיחה 19:37, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בדבר השנאה - שכנעת אותי. בדבר השכרת דירות לערבים - יש היגיון בדרישה. האם גם הדרישה של הפלסטינים ופעילי השמאל נגד התיישבות יהודית בשייח ג'ראח וסילואן היא גזענות? או התנגדות תל אביבים להתיישבות חרדים בשכונות שלהם? הניסיון מלמד שעירוב אוכלוסיות אתניות ששונאות אחת את השנייה מוביל לאלימות ויכול להגיע גם למרחץ דמים. על כן יש היגיון ביישובים הומוגניים מבחינת אתנית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:42, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לטעמי יש בדבריך כמה נושאים נפרדים, שאינם מחוברים.
  • אני מסכים איתך שעירוב אוכלוסיות יכול להיות מתכון לצרות, לכן אני תומך בהיפרדות מהשטחים שכבשנו במלחמת ששת הימים, כדי שהרוב היהודי בישראל יהיה מוצק ולא שברירי - רוב שברירי מזמין ערעור עליו. אני גם תומך בוועדות קבלה ביישובים קטנים, מושבים, קיבוצים, מצפים. בערים אין להתערב וכל אחד יגור איפה שבה לו. יש לי שכן חרדי, שכן חילוני ושכן מסורתי ואני חי בשלום עם כולם. כל עוד ינהגו לפי הכלל "חיי ותן לחיות" לא יהיו בעיות.
  • אני לא נאיבי ואני מקווה שגם אתה לא - בסילואן מדובר באיכלוס מכוון וממומן מלמעלה, מתוך כוונות מדיניות ולא ברצון של אנשים פרטיים לגור במקום שמצא חן בעינייהם או שהוא קרוב לעבודתם/לימודיהם. המתיישבים שם עושים זאת מתוך מגויסות, לכן אין להשוות אותם עם סטודנטים ערבים תמימים, שלא מחפשים להשתלט על צפת, אלא לגור קרוב למקום לימודיהם, בתקופת לימודיהם.
  • אני תומך ברעיון של אי פינוי התנחלויות במסגרת הסכם שלום. מי שרוצה לגור בתפוח או ביצהר תחת שלטון פלסטיני, זה עניינו. אין צורך לפנותו ואין צורך לפצותו, אך אם ירגיש לא טוב תחת השלטון הפלסטיני, ירגיש מאוים ויבקש לשוב לישראל, אני מציע לנהוג בו בנדיבות ולתת לו סיוע, כמו לעולים חדשים.
אני מקווה שסגרתי את כל הקצוות. בברכה. ליש - שיחה 21:34, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
  • היפרדות מהיישובים היהודיים באיו"ש לא תבטיח רוב יהודי, כי עדיין יש את ערביי ישראל העוינים, ההתנגדות לחוק האזרחות והדרישה של הפלסטינים והשמאל הקיצוני לזכות השיבה. הפלסטינים באיו"ש הם נתיני הרש"פ ומצביעים לפרלמנט הפלסטיני. יש לתת להם אוטונומיה או מדינה על חלק מהשטחים ולא על כולם. מה שאפשר לספח מבחינה דמוגרפית יש לספח ואף לשקול חילופי אוכלוסיות. אגב, גם בגליל יש בעיה של אזורים עם מיעוט יהודי בקרב רוב ערבי וכאן ברור שהפתרון הוא לייהד את הגליל ולא לוותר על הריבונות עליו.
  • אני מפקפק בתמימות של אותם "סטודנטים" ערביים. גם הם ממומנים מלמעלה ע"י עמותות וקרנות צדקה ערביות העוינות את ישראל ומונהגים על ידי ארגונים כמו ועדת המעקב, עדאללה ומוסאוא שמצהירים על רצונם להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית ואח"כ ערבית.
בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:55, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
נו באמת. ההפגנות בשייח' ג'ראח הם נגד סילוק תושבים מבתיהם בכוח ועל סמך כל מיני החלטות משפטיות. ומי שגר שם בבתים הגזולים זה לא אנשים שבאו בשביל להיות שם שכנים. זהאנשים שנשלחו ע"י גופים פוליטיים על מנת לשמור על הבתים עד ש"נחלת שמעון אינטרנשיונל" תשתלט על כל השכונה, תהרוס אותה, ותקים שם שכונה שכמובן תהיה ליהודים בלבד.
בסילואן זה אפילו לא זה. זה נגד הריסת בתים על מנת להקים "גן ארכיאולוגי".
בכל מקרה, לקרוא להפגנות האלה גזעניות זה מגוחך לחלוטין. המאבק בשייח' ג'ראח דווקא מחבר בין יהודים לערבים. ותאמין לי שזה לא רק בזמן ההפגנה. גם כשבאתי לשם לא בזמן הפגנה, ולא ידעו מי אני ומה אני התקבלתי בסבר פנים יפות. emanשיחה 21:57, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בשייח ג'ראח המתנחלים מתיישבים על פי חוק. אי-אפשר לבטל את שלטון החוק כאשר הוא פתאום לא נוח לך. המתנחלים רוצים לייהד את ירושלים, הם לא מסתירים זאת. גם הערבים רוצים לאסלאם את צפת ולדחוק את רגליי היהודים מהעיר, גם הם לא תמימים. בקשר ל"חיבור" בין יהודים לערבים בהפגנות - זה לא חיבור אמיתי, אלא הערבים שמנצלים את פעילי השמאל הקיצוני כאידיוטים שימושיים. מעניין שאף פעם הם לא ערכו ביחד הפגנה כנגד הטרור הפלסטיני ורצח יהודים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:49, 28 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הם מתיישבים לפי חוק מפלה וזועק לשמיים בחוסר הצדק שלו, שאומר שאם יש שני אנשים שאיבדו את רכושם ב 48, עברו לצד השני של הקו הירוק, ופוצו בבית שנבנה על קרקעות "נפקדים", האחד (שהוא יהודי) יקבל בחזרה את רכושו, ואילו האחר (הפלסטיני) יאבד גם את הבית החדש שלו. ממש צדק בהתגלמותו.
והגועל הוא שמי שמתיישב בבתים הגזולים אפילו אין לו קשר לתושבים המקוריים בשכונה. אלה מתנחלים מקצועיים שנמצאים שם בשליחות, ואםילו דואגים לחילופי משמרות מסודרים כאילו זה מבצע צבאי.
ואגב, לגבי המזימה לאסלם את צפת, אתה בטוח שסטודנטים ששוכרים דירה בעת לימודם במכללה שם עושים את זה בשביל לאסלם את צפת? נראה לי קצת לא יעיל. emanשיחה 12:59, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
"שני אנשים שאיבדו את רכושם ב 48". כדאי לקרוא שוב ושוב כדי לראות כיצד ניתן לכתוב משפט אמת ובכל זאת כולו מלא שקר. דרך - שיחה 19:29, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ליש, תמהני עליך. אתה כותב "ומי הם הגזענים היהודים הישראלים? אנשים חשוכים, שלא זכו להשכלת יסוד, אלא רק להשכלה תורנית. זה מוכיח שוב את הצורך הדחוף בלימודי ליבה בכל בתי הספר, כדי שלא יצמח דור נוסף של גזענים חשוכים המחפשים אפרטהייד חדש בישראל". ובכן, הפתעה לי אליך, לא יהורם גאון, ולא חותמי מכתב הרבנים של צפת הם המייצגים את בני ההשכלה התורנית נטולת הליבה. אדרבה, רבני האסכולה החרדית התנגדו נחרצות, בדיוק כמוך, למכתב הרבנים הזה. הלוחמים בעד לימודי ליבה בכל בתי הספר פזורים בכל המפלגות בישראל, למעט החרדיות, ולרבות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, כך שהתפירה הלקויה שלך בין "שנאת הימין" לבין "שנאת החרדים", מעידה על חוסר היכרות מינימלי עם העם שאתה חלק ממנו. ניר 121 - שיחה 01:40, 30 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בדיון קודם שהיה בדיוק באותו עניין, כבר הבעתי את דעתי כך שאינני רואה צורך לחזור עליה כעת, אלא שלליש אני רוצה לומר, שאני רואה בדבריך ביטוי לעובדה שלא קיבלת חינוך יהודי תורני, ומכאן דעותיך ודבריך, אין ספק שהנחלת חינוך יהודי תורני (כליבה שתותאם על ידי גדולי ישראל) לכלל ילדי ישראל, תוכל לעזור לפחות לבני הדורות הבאים. טיפוסי - שו"ת 13:34, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ניר וטיפוסי, נכון שלא קיבלתי חינוך יהודי תורני, ליתר דיוק, גם לא למדתי יותר מדי בבית הספר החילוני - בגיל צעיר יצאתי לעבוד כדי לפרנס את משפחתי, כי להיות אוכל לחם חסד נראה בעיני דבר נורא בהרבה מאי ישיבה על ספסל הלימודים. את השכלתי השלמתי בעיתות הפנאי, אחרי העבודה. העולם הדתי/חרדי אינו זר עבורי, היה לי סב חרדי והסב השני היה "סתם" דתי ובין הדודים והדודות הרבים, כמקובל במשפחות מרובות ילדים במגזר הדתי, יש במשפחתי מכל הסוגים.
נקודה שנייה, מרבית הרבנים, שתמכו בהחרמת הדיירים הערבים, התאימו להגדרתי - יתר על כן, מעט מאוד רבנים יצאו נגדם וגם אלה שיצאו נגדם לא עשו זאת בנימוק שגם הערבים נבראו בצלם, הם לא עשו זאת משום שזכרו שגרים היינו בארץ מצרים, הם לא עשו זאת מנימוקים אנושיים, אלא מהנימוק התועלתי "שלא להרגיז את הגויים בחו"ל, כי זה יפגע בקהילות היהודיות שם". שיתביישו להם!
ועכשיו לגבי חינוך ליבה שיותאם על ידי "גדולי ישראל" - אני בעד! רק נשאר לקבוע מי הם "גדולי ישראל" - אני חושב שכדאי לפנות לשם כך לישראלים שזכו בפרסי נובל ופרסי וולף, לחתני פרס ישראל ואולי גם להוגי דעות דוגמת שולמית אלוני וגאולה כהן. אתם מסכימים? בברכה. ליש - שיחה 20:35, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מרוצה מכך שהפואנטה הובנה, טוב שנדע שיש כאן מלחמת בני אור בבני חושך, כאשר כל צד כמובן מגדיר את הצד המנוגד לו כבני חושך, וכמובן כל צד מייחל לניצחון הצד שלו, ימים יגידו גדולי ישראל מאיזה צד הצליחו בשאיפתם. טיפוסי - שו"ת 20:44, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אינני קונה את ההבהרה המפותלת. המשפט שלך נשאר ענייני בדיוק כמו "שריפת הפחים של נטורי קרתא מוכיחה נחרצות כי צריך לחסל את כל ההתנחלויות". אין צורך ללמוד ליבה כמו אריה אלדד כדי להבין את בעיית הההיקש של המשפט הזה, למרות שהליבה הובילה אותו דווקא לתמוך ב"מסמך הרבנים". רוב הרבנים של המסמך למדו ליבה, ורובם ככולם מחנכים את ילדיהם לליבה. הבעיה היותר קשה בעיני היא "ליבת השנאה" לכל מי שאינו אני, ולאו דווקא כלפי ערבים, אלא גם כלפי מתנחלים וחרדים. את ליבת השנאה הזו יצרו אולי "גדולי ישראל" כמו שולמית אלוני, אבל היא האסון הגדול ביותר והסכנה הגדולה ביותר עבורנו כעם. ואגב, גם אתה תובע משכניך לעמוד בקריטריון של "חיה ותן לחיות" ומה משמואל אליהו יהלוך להחליט כי בני דודיו החפצים לבולל את בנותיו לא עומדים בקריטריון זה? ניר 121 - שיחה 09:43, 1 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
רק עכשיו, די באיחור, ראיתי את הדיון כאן. הרוב כבר נאמר ורק אשיב לניר על הדברים האחרונים - אינני יודעת מה מקור ההנחה, שכל ערבי באשר הוא משתוקק "לבולל" נערה יהודיה תמה. הרושם שלי דווקא הפוך - מחזירים בתשובה מקצועיים עושים כמיטב (או כמירע) יכולתם להחזיר בתשובה בני נוער וצעירים חילוניים, במגוון שיטות של שטיפת מוח שהייתי עדה להן ברחוב, באוטבוס, ברכבת ובשידורי רדיו. הם מצליחים בעיקר בקרב בני נוער המחפשים את דרכם, כאלה שהסתכתסו זמנית עם הוריהם, או כאלה שאינם שלמים לפי שעה עם זיהותם המינית. השיטה להשתלט על צעירים כאלה בזמן חולשה, לנתק אותם ממשפחה וחברים, לשטוף את מוחם בעוד ועוד סמינרים ו"עשיית שבת" ואז להשיא אותו/אותה לחוזרים בתשובה שכבר נטמעו די הצורך בעדה החרדית - שיטה זו פסולה, ממשית ומסוכנת בעיני הרבה יותר מן ההתבוללות ההמונית שחוזים לבנות האולפנה הכשרות.שלומית קדם - שיחה 18:53, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
שלומית, תודה על תגובתך. כמה הערות: השאלה העניינית שהעליתי היא האם זכותו של שמואל אליהו לחשוש ששכן ערבי יצליח לשאת חן בעיני בתו. לא "משתוקק" לבולל ולא כלום. האם החשש קיים, כן או לא.

2. כבוגר "ליבה" לא אבין מה עניין מחזירים בתשובה לכאן. זה שוב היקש לא ענייני בעליל. לצורך הענין נניח ששיטתם היא בדיוק כפי תיאורך, ונניח ששיטה זו פסולה, ממשית ומסוכנת הרבה יותר מן ההתבוללות ההמונית שחוזים לבנות האולפנה הכשרות. לכן מה? לכן יש להמנע משכנים שמחזירים בתשובה, לפי התיזה של "מסמך הרבנים". ומה דעתך את בענין? את מוכנה לכאלו שכנים? 3. לא מובן מה הקשר הישיר בין פעילותם של ה"מחזירים בתשובה" לבין פעילותם של הערבים? - זאת בהתייחס למילים "הרושם שלי דווקא הפוך" שכתבת.

הקשר הישיר מובן בהינתן, לשיטתך, שיש פעילות מאורגנת ומכוונת להביא בנות יהודיות לכלל התבוללות, ושסטודנט ערבי השוכר דירה ביישוב יהודי הוא שליח של תנועה מאורגנת להרחקת בנות יהודיות מביתן ומעמן. ברור לי שזו נקודת המוצא למכתב הרבנים, וברור לי, בדיוק באותה מידה, שאין כל הוכחות לטענה הזו, מעבר לפחד ולהתנגדות של זרמים מסוימים בחברה היהודית למי ששונה מהם (ראה בנות ספרדיות בעמנואל). לעומת זאת, לגבי ההחזרה בתשובה המגמה ברורה, הפעילות המסיונרית נעשית בגלוי ובגאווה על הצלת "תינוקות שנשבו" והטמעת המוחזרים בתשובה בדרך השידוך (רק לחוזרים בתשובה אחרים, לא חלילה לאוריגינלים) גם היא גלויה, שיטתית ומוכתבת מלמעלה. וכן, אני מוכנה לשכנים ערבים משכילים, נאורים, הגונים ורוחשי טוב, כשם שאין לי בעיה עם שכנים דתיים או חרדים העונים על אותם קריטריונים.שלומית קדם - שיחה 08:43, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

אתגר[עריכת קוד מקור]

ניסיתי לחשוב על יום שבו אחד הערכים בוויקיפדיה האנגלית זכה ליותר ממיליון צפיות. לאחר שכמעט מצאתי - ברק אובמה, ביום השבעתו לנשיאות (913 אלף), ראיתי שביום היבחרו הוא זכה ל-2.3 מיליון צפיות. מישהו יכול לחשוב על ערכים ואירועים אחרים שזכו ליותר ממיליון צפיות ביום אחד? תומר - שיחה 09:44, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

אוי תומר... בכל הכבוד למר אובמה - יש אנשים חשובים הרבה יותר. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 09:58, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אכן, לא זכרתי את זה... :) תומר - שיחה 10:02, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ותשובה יותר כללית לשאלתך: אני מניח שכל מי שהוא משהו בתעשיית הבידור יניב מיליון צפיות או יותר. פטריק סוויזי, למשל, זכה ל-1.7 מיליון צפיות ביום מותו בספטמבר 2009. בריטני מרפי זכתה ב-2.3 מיליון צפיות ביום מותה. אפילו לפארה פוסט היו כמעט מיליון צפיות ביום מותה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 10:11, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אכן, גם הית' לדג'ר. אגב, מצאתי עכשיו גם שהאיטי ביום אחרי רעידת האדמה זכה למיליון צפיות. תומר - שיחה 10:36, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הרשו לי לנחש שיומם של חוסני מוברכ ומצריים קרב ואולי גם של מוחמד אל ברדעי. Ranbar - שיחה 11:23, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
חשבתי על האפשרות הזו, אבל לאחר ביצוע בדיקה מדגמית ביחס לאירועים שהתרחשו בין 2008-2010 הגעתי למסקנה שאירועים פוליטיים מקומיים מעניינים את קוראי האנגלית הרבה פחות מאשר מוות של גיבורי תרבות אנגלו-אמריקאים. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 11:27, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כי בניגוד לאובמה וג'קסון, מוברכ אינו בדרן. עִדּוֹ - שיחה 20:07, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
יריבתו של אובמה, שרה פיילין זכתה ל-2.5 מיליון [10] צפיות ביום הכרזתה כמועמדת לסגנית הנשיא Tomtom - שיחה 11:39, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה גילוי מעניין מאוד בהתחשב בכך שכל הדיון התחיל מאובמה. פיילין ניצחה את אובמה בויקיפדיה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 12:01, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בשביל מה אנשים נכנסים לוויקיפדיה? בין השאר כדי לקרוא על דברים שהם לא מכירים. אני מניחה שביום הכרזת מועמדותה הרבה יותר אנשים שאלו את עצמם "הממ, מי זאת שרה פיילין?..." מאשר ביום של אובמה (אם כי לצערי לא מצאתי בכלי הזה את הנתונים ספציפית לגבי יום הכרזתו של אובמה, 10 בפברואר 2007, זה כנראה לפני שנוצר הכלי. מישהו יודע איך מוצאים?). Ravit - שיחה 12:34, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
רוית, זה נכון רק באופן חלקי. ביום מותו של מייקל ג'קסון נכנסו כ-6 מיליון אנשים לערך שלו. יש להניח שמרביתם הכירו אותו ולא שאלו את עצמם מי זה... כשמתרחש אירוע חשוב אנשים רוצים לדעת או להיזכר בעוד פרטים על דברים שהם כבר מכירים. זה טבעי למדי. פיילין הייתה דמות ידועה מאוד בארצות הברית גם לפני שהוצגה מועמדותה לתפקיד סגנית הנשיא. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:47, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא חייב להיות הסבר אחד לסטטיסטיקה של שרה פיילין ולסטטיסטיקה של מייקל ג'קסון. אני לא בטוח עד כמה פיילין היתה ידועה מחוץ לאלסקה. גם אם היתה ידועה, לבטח היתה ידועה פחות ממייקל ג'קסון, ומשהוכרזה מועמדותה, גם מי שידע רצה לרענן את זכרונו. עידושיחה 13:54, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
היא לא היתה ידועה כמעט בכלל. לפי דעתי רוב העיתונאים האמריקנים אפילו לא ידעו מי זו. למען האמת אפילו מקיין לא ממש ידע מי זו. אם הוא היה יודע... emanשיחה 14:04, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
נא להתייחס בכבוד לנשיאה הבאה של ארצות הברית. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:14, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא נשיאה, לא מועמדת המפלגה, וכנראה שאפילו לא מתמודדת. emanשיחה 14:31, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לפי תקדים פיילין, אני מציע לעשות ניסוי. באחד באפריל נכריז על יוסף בא-גד כעל סגן הנשיא. אני בטוח שנשבור את השיא. עִדּוֹ - שיחה 20:10, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

תמונות מויקישיתוף ללא קרדיט באתר כלכליסט[עריכת קוד מקור]

אתר "כלכליסט" ערך כתבה אודות המבנים היפים בישראל. במצגת המצורפת יש כמה תמונות במויקישיתוף שצולמו על ידי וויקיפדים, ללא מתן קרדיט, בניגוד לתנאי הרשיון (למעט תמונה אחת שהיא ברשות הציבור, אם כי לדעתי האישית מן הנימוס לציין את שם הצלם גם אם אין הדבר נדרש על פי חוק). (אגב, מכירים את התקדים הזה?) איתמר ק. - שיחה 13:37, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

כתבתי פעם תבנית למכתב שאפשר לשלוח במקרים כאלה של הפרת זכויות יוצרים. תוכלו למצוא אותו כאן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:38, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
שלחתי מייל ליואל אסתרון, המו"ל של "כלכליסט", וסיימתי אותו במילים: "אבקשכם לפעול בהקדם לתיקון המעוות: להוסיף את המידע החסר באתר האינטרנט, ולפרסם תיקון במהדורה המודפסת". דוד שי - שיחה 21:13, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מבלי להצדיק את הפגיעה בזכויות, אני לא כל כך מבין האם באמת מצפים שכלכליסט יכתבו שהתמונות צולמו על ידי Sambach, ‏ "Tamara at he.wikipedia", "Niv from Tel Aviv, Israel‏ ו-"Ori~" ? אני-ואתהשיחה 21:33, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כן ושגם יגידו תודה. ואם זה מתחת לכבוד שלהם, שלא יפרסמו את התמונות כלל. ‏Gridge ۩ שיחה 22:04, 31 בינואר 2011 (IST).[תגובה]
התיקון פורסם באתר, אך לא צוין השם "Sambach", ואף הקרדיט לתמונה של מרכז פרס לשלום יוחס לרועי בושי במקום ל-Ori. תומר - שיחה 00:29, 1 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לשם ההגינות יש לומר שהשם Sambach לא הופיע בשעתו - אני הוספתי אותו לדף התמונה לאחר שכלכליסט כבר ביצע את התיקונים. ‏Gridge ۩ שיחה 01:39, 1 בפברואר 2011 (IST).[תגובה]
"כלכליסט" טיפל יפה ומהר בבעיה, ברגע שהוצגה בפניו (כולל תיקון שתי התקלות שהעלה כאן תומר). גם במהדורה המודפסת (עמוד 24) פורסמה הבהרה על מקור הצילומים. דוד שי - שיחה 07:26, 4 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

כעת, מה שנותר הוא להוסיף את התבנית "צוטט", כך שכל התמונות האלה תתווספנה לתמונות שבדף ויקיפדיה: ערכים שצוטטו. בכלל, אנא עשו זאת מעתה באופן קבוע, בכל פעם בה אתם נתקלים בשימוש בתמונות או בציטוטים מערכים. Ldorfman - שיחה 04:30, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

יצרתי, לצורך העניין, את תבנית:צוטט (תמונה) וציינתי את הדבר בדף השיחה של התמונות האמורות. הציבור מוזמן להמשיך ולהשתמש בתבנית במידת הצורך. ‏Danny-w‏ 16:03, 19 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

שמעתם היום בטלוויזיה על הפרות המשוטטות במפרץ חיפה ונשר?[עריכת קוד מקור]

הפרות המפורסמות

המשטרה היתה צריכה לגשת אלי. אני ידעתי היכן הן רועות. הנה תמונה שצילמתי במאי 2010 בחלק התחתון של נחל נשר Face-smile.svg Hanay שיחה 21:02, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

זה מאוד לא פשוט לתפוס פרות שיצאו לחיי בר. לדעתי, רק עם חיצי הרדמה יוכלו לעשות זאת.אודי - שיחה 21:09, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
או פטיש שניצלים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 06:49, 1 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
"אין לו שמירה למועד אלא סכין" (בבלי בבא קמא מה:). ‏DGtal‏ 09:58, 1 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

Article to read[עריכת קוד מקור]

This article is going to be deleted on English wikipedia in a few hours. The article rises an interesting subject about "Blame Israel first" mentality. Some of the sources provided there could be used in Hebrew wikipedia. Please go ahead and read it.

Thanks for letting me know. I voted for its deletion. TFighterPilot - שיחה 19:45, 2 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

אולי יעניין[עריכת קוד מקור]

צחי לרנר - שיחה 20:06, 2 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

תניחו זרים , איקאה נשרפה , יום עצוב[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:לוח מודעות

באמת יום אבל לאומי .

בקטנה, הסניף בראשון עוד פעיל • עודד (Damzow)שיחה • 09:04, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אני בוכה בלב . לא יודע מה יה .
קצת פרופורציות, לא היו נפגעים בשריפה, זה רק נזק לרכוש. יואב ר. - שיחה 11:05, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לאן נלך עכשיו , קשה לי
השריפה גדולה באיקאה נתניה 2011- זה אכן מכה לא קלה לחובבי השופינג. עם ישראל צפוי לבוא בהמוניו לצפות מתוצאות השריפה. אחד החברים כנראה מרוב צער מחק את העדכון על השריפה. אגסי - שיחה 12:01, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
בחייך אגסי - זו אומנם רשת חנויות כלל עולמית, אבל זה בסך הכל שריפה באיזה סניף באיזו מדינה קטנה בפח הזבל של העולם (הידוע יותר בכינויו המזרח התיכון) - אני מסכים בהחלט שאירוע זה מצדיק פסקה מפורטת שתכלול פרטים על השריפה והגורמים לה - אבל תחת איקאה. והסיבה היא לא מחקנות, או חשיבות - פשוט לא יהיה מה לכתוב שם. זה יהיה עוד קצרמר לשכתוב, רק שלא יהיה עם מה לשכתב אותו - לא יהיו, או כמעט בטוח שלא יהיו, שום פרטי מידע מעניינים להוסיף - ואז מה יעשו עם הערך הז? וכמה רלוונטי ו/או מעניין הוא יהיה בעוד 10 שנים? בסך הכל עוד שריפה בעוד חנות - הסיבה היחידה שאנחנו שומעים על זה היא שמדובר בסניף איקאה. צנטוריון - שיחה 13:30, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
בעוד אני מסכים עמך שכרגע אין מקום לערך (אין פרספקטיבה) אני לא ממש מסכים עם שאר דבריך. פתחת בלהסביר למה הנושא זניח ואין לכתוב עליו ערך אבל אז אתה מציע לכתוב עליו פסקה מפורטת באיקאה? כפי שציינת בעצמך זה סניף אחד זניח מיני רבים ברשת החנויות הגדולה בעולם. יהיה זה בלתי מידתי לפרט על כך באיקאה. המקום המתאים הוא איקאה בישראל. כמו כן לא ברור הטיעון האחרון. ואם תפרוץ מחר שריפה בבית הלבן תגיד: "בסך הכל עוד שריפה בעוד בניין - הסיבה היחידה שאנחנו שומעים על זה היא שמדובר בבית הלבן"? דניאל ב. 13:41, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
דניאל, הבית הלבן כבר נשרף בעבר... • עודד (Damzow)שיחה • 13:52, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ידוע. דניאל ב. 13:59, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ידעת!עמיחישיחה 22:15, 5 בפברואר 2011 (IST)'[תגובה]
הלב כואב, העין דומעת ואין מרפא - עם ישראל שרוי באבל עמוק. אין לי מילים, אני מציע לצבוע את העמוד הראשי בשחור, או לפחות לשים נר זיכרון בוער לזכר סניף איקאה הראשון בישראל, שעלה אמש בלהבות.
כואב לי הלב, ואני לא צוחק, על האנציקלופדיות השוודיות מרובות הכרכים, שהיו מונחות שם על המדפים של ארונות הספרים להדגמת יכולתם של הארונות לעמוד במשקל.
חוץ מזה אני שמח מאוד שאשתי לא תגרור אותי לשם שוב, לפחות בחודשים הקרובים. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:36, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לידיעת גברת אהרוני, לאיקאה יש סניף בראשון לציון. דוד שי - שיחה 08:12, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

התשתית התיאורטית לעוצמתה היחסית של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3505482,00.html. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 15:44, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

אז המחקר הזה בעצם טוען הוא שזה רע כשיש בארגון או במיזם מנהיג אחד או שניים שדומיננטיים בתוך הקבוצה. יש להם נטייה לחשוב שדעתם נחשבת יותר והם יודעים הכי טוב. זה משתיק את החברים האחרים בקבוצה מה שבעצם מביא לכך ש"חוכמת ההמון" לא מתקיימת הלכה למעשה. טוב לדעת. יורי - שיחה 17:02, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לא, זה לא מה שהמחקר אומר. דניאל ב. 17:08, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
קשה לדעת כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה, אבל ללא ספק הכתבה היא צעד קדימה בבירור השאלה כמה טיפשים צריך כדי לכתוב כתבה חסרת שחר. קבוצות הן האחריות ל"יצירתיות וקידמה בעולם"? אח, ואס! כמו שסבתא שלי הייתה אומרת. אשר לוויקיפדיה - הכותבים כאן הרי יודעים שאיכותו של ערך נמצאת בדרך כלל ביחס ישר והפוך למספר הכותבים הנוטלים בו חלק פעיל. קחו כל שני ערכים של כותב סביר בכל נושא והשוו ביניהם - הערך הטוב פחות יהיה תמיד זה שבו כמות הכותבים, הפעילים והמתקנים גדולה יותר. הייתשלהדוס - שיחה 21:03, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
הדוגמאות בכתבה מראות שצריך פתיחות לשמוע דעות אחרות וצריך לשתף אנשים רבים בהעלאת רעיונות ובבקורת עמיתים. אני חולק באופן מוחלט על הייתשלהדוס. ככל שיותר עורכים השתתפו בבניית ערך הוא באופן כללי יהיה יותר טוב. כמובן, בתנאי שכותב הערך מעוניין לקבל עזרה והעודרים לכתיבה מעוניינים לעזור ולא להפריע. לכותבים אגוצנטריים לא תעזור ביקורת עמיתים, אבל לכותבים היודעים לנצל את חכמת ההמונים יש יתרונות עצומים מהעזרה המושטת להם. אם יש צורך, אוכל להביא דוגמאות רבות. עדירל - שיחה 21:58, 5 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
הגיוני שלא טוב שארגון נשלט ע"י אליטות דורסניות, שלא קשובות לדעות של אחרים. מצד שני, קשה לנהל ארגון ע"י המון חברים, כאשר יש מגוון דעות ואינטרסים סותרים, ורוב הזמן מתבזבז בויכוחים מתישים על כל שטות, במקום שיתוף פעולה פורה וקונסקרוקטיבי. אגסי - שיחה 10:23, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לא תוכל להביא דוגמאות רבות, לדעתי, אבל הנה אתגר: הבא חמש. הייתשלהדוס - שיחה 19:44, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אני ממתין, יום ב' הייתשלהדוס - שיחה 14:56, 7 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
טענה מעניינת. על מה היא מבוססת? מבדיקה מאוד שטחית אני מקבל את הרושם שמוצע מספר הכותבים בכל ערך של ערכים מומלצים מומלץ גדול מממוצע מספר הכותבים לכלל הערכים. Tzafrir - שיחה 14:58, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
המאמר מביא דוגמאות רבות של "ממוצע ניחושים", וכאן סביר ש"חוכמת ההמונים" פועלת, כי ברור שבין מאות ניחושים יש סיכוי סביר יותר לניחוש אחד מוצלח מאשר בניחוש יחיד. אבל ויקיפדיה איננה עובדת על ניחושים. בדיוק ההיפך. אין ספק, שבערך מומלץ יהיו יותר כותבים מאשר בערך רגיל, מן הסיבה הפשוטה, שאנשים רבים מתגייסים להגיה, לתקן, להוסיף קישורים וכולי. אבל אם הכותב הראשי איננו מתמצא בנושא, הערך לא יגיע למומלצות ללא התגייסות של כותב ראשי אחר, שיקבל עליו לשפר אותו. לוויקיפדיה יש כללים ברורים ומחייבים, וחוכמת ההמונים פועלת רק במסגרתם של כללים אלה. מי שייכנס לערך ויוסיף בו מהרהורי לבו וכראות עיניו, תרומתו תבוטל ותימחק. עצם החיוב להביא אסמכתאות, להימנע מחוות דעת אישיות ולנמק שינויים בחומר קיים מטיל מגבלות ברורות על "חוכמת ההמונים". הביטוי היחיד לתועלת בכותבים רבים בערך מצטיין הוא בכך, שכל אחד מהם תורם משהו מזמנו, מן הידע שלו ומרצונו הטוב, אבל התשתית האמיתית היא בידע, בבקיאות ובנכונות של כותב עיקרי אחד להשקיע מעצמו וכן, גם להיעזר באחרים אחרי שהשקיע בערך כל כמנה שהיה מסוגל ומעוניין.שלומית קדם - שיחה 18:29, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
"כי ברור שבין מאות ניחושים יש סיכוי סביר יותר לניחוש אחד מוצלח מאשר בניחוש יחיד". נכון אבל זה לא קשור. הטענה היא שממוצע הניחושים היה טוב יותר מניחוש יחיד (של מומחה) שזה בכלל לא טריוויאלי. דניאל ב. 20:49, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
זו השיטה הידועה לחישוב אורך אפו של קיסר סין. אולי, אם נאסוף 500 תרומות אקראיות, תצטבר לנו הוכחה שהאומד הוא חסר הטיה. עוזי ו. - שיחה 21:44, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא טריוויאלי וגם לא רלוונטי לוויקיפדיה, כי ריבוי עריכות איננו "ממוצע", והצבעת מחלוקת איננה "ממוצע" ומלחמת עריכה איננה "ממוצע", ובוררות איננה "ממוצע" אם ננקוב בארבע מדרכי העבודה השיתופיות הנפוצות כאן. הדבר היחידי שעובד בוויקיפדיה על פי ממוצע (וליתר דיוק - חציון) הוא הצבעה למשך חסימה של משתמש ותיק. כל השאר אמנם עוסק בריבוי כותבים, אבל אופן יישוב במחלוקות והוספת הידע איננו ממוצע. אורי שיחה 21:46, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

דוגמאות לערכים טובים עם מספר גדול של כותבים ולהיפך[עריכת קוד מקור]

אני בספק אם אני עונה על האתגר שלך, כי לא ברור לי מה אנו אמורים להוכיח. אבל אציג מספר ערכים ואני מניח שהאתגר שלך יהיה להראות שיש ערכים יותר טובים עם פחות עריכות של הקהילה או ערכים פחות טובים עם יותר עריכות של הקהילה. לחילופין, תוכל להראות שהתיקונים שנעשו לערך הזיקו לו.

  • הערך ישראל בר נכתב על ידי משתמש:אברהם אמיר עד ה-4 במרץ 2008. מדובר על ערך טוב, אולם אני חושב שהעריכות שנעשו מאז ועד היום על ידי יותר מעשרה עורכים שעשו תיקונים קטנים, תוספות ועריכות שיפרו את הערך ולא גרעו ממנו.
  • הערך לוויתנאים נכתב במשותף על ידי משתמש:ירון ומשתמש:Pacman והועלה במתכונתו הרחב ב-11 בנובמבר 2007. הקהילה הוסיפה וגרעה ואיני חושב שזה הרע עם הערך. להיפך.
  • נקבת השילוח נכתב על ידי משתמש:תמרה אשר פתחה אותו לביקורת הקהילה הקשיבה לדברי ביקורת ותיקנה בהתאם. אני חושב שזה שיפר מאוד את הערך.

אני מקווה שעניתי לפחות חלקית על בקשתך. עדירל - שיחה 20:08, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]


והרי אתה מאשר את טענתי באופן ברור מאוד. הערכים עליהם הצבעת נכתבו על ידי כותב יחיד (ובמקרה אחד, על ידי שני כותבים שהעלו את פרי כתיבתם כאחד).
יש שני דגמי כתיבה בולטים: הראשון, המסורתי והמוכר, גורס כי אדם אחד (או שניים) כותבים טקסט, ואחר כך באים אחרים ומעירים, מתקנים, מגיהים, מצביעים על חולשות בטקסט, דורשים דיוק כאן והסרה שם, וכיוצא בזה. אחר כך בא הכותב (או אדם אחר) ומסנתז את כל ההערות לטקסט סופי; השני, המודל הוויקיפדי, כביכול, של "חכמת ההמונים" גורס כי הטקסט הבסיסי נכתב בשיתוף, על ידי כותבים שונים - א' כותב פסקה ראשונה, ב' כותב את השנייה, ג' מוסיף את השלישית והרביעית, ד' מגיה את קודמיו, ה' כותב מחדש את הפסקה הראשונה, וכן הלאה - והתוצאה הסופית, המיצוע או האמלגמציה של כל התרומות המתרבדות הוא הטקסט הסופי (נכון לרגע זה).
הערכים עליהם הצבעת הם דוגמה מובהקת לעריכה מסורתית - במקרה אחד, אברהם אמיר כתב את הערך ועל יסוד זה באו אחרים וערכו (בטעם); במקרה השני, הכותבים המקוריים מתחזקים את הערך; במקרה השלישי, של נקבת השילוח, הכותבת קיבלה הערות, מסכה ומיזגה וכתבה את התוספות. אין כאן שום דבר מ"חכמת ההמונים" - פשוט כתיבה מסורתית כשהעורכים האחרים מקבלים את התפקיד המסורתי של קריאת עלי ההגהה והוספת הערות כטעמם.
כל זה בא לומר ש"חכמת ההמונים" או הרעיון שיש כאן אופן עריכה וכתיבה שונה אינו עולה בקנה אחד עם העובדות. יש כותבים בוויקיפדיה שיוצרים ערכים ויש אחרים, כמוך וכמוני (לפחות בשנים האחרונות) שמבצעים את התפקיד הזוטר של הערות, תוספות ותיקונים. "חכמת ההמון" מתבטאת בעניינים כמו הכרעה, באמצעות תיקון ותיקון מחדש, של נתונים כמו מספר התושבים באילינוי, אסמכתא לטיעון מסוים, תיקון שגיאת הקלדה או הזזת פסקה מפה לשם. תפקידה במכלול, עם זאת, אינו מרכזי.
ובנימה אופטימית זו אומר די/ ואפנה לענייני/ שכן אם נדבר ולא נחתום/ שולחן העבודה יוותר יתום. הייתשלהדוס - שיחה 14:11, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ראשית, ככל הנראה אנו די מסכימים.
אולם, אציין שאין מה לזלזל בעריכה, בתוספות ובתיקונים של העורכים המסייעים. לעיתים הם גם מוסיפים פרקים שלמים ולפעמים העריכה שלהם עושה את ההבדל בין ערך גרוע לערך טוב. אז נכון שיש עורך ראשי והשאר רק הוסיפו (הדרך הראשונה), אבל התוספת מהותית.
שנית, יש גם מודל נוסף (הדרך השלישית), של כתיבת פרקים, פרקים ואחר כך מגיע עורך מרכזי ומשלב את כולם יחד לכדי ערך אחד קוהרנטי. גם זה מן הסתם קורה בויקיפדיה למרות שאין לי כרגע דוגמא בשליפה. זה אגב מודל שנעשה בו שימוש בעבר בכתיבת ספרי הסטוריה, בין השאר על ידי יוסף בן מתתיהו.
אני מסכים שיש ערכים בהם הוספו תוספות ללא שהם שולבו ליחידה אורגנית בערך (הדרך השנייה). זו בעייה וצריך לטפל בה, אבל גם כך, ברוב המקרים עדיף לקורא לקבל את המידע הנוסף בערך מגושם מאשר ערך חסר.
אינני חושב שהדרך השנייה היא הדרך הויקיפדית. לדעתי הדרך הראשונה והדרך השלישית הן הדרך הויקיפדית.
מהמאמר לא התלהבתי כשרפרפתי עליו לראשונה, ואיני רוצה לחזור ולרפרף בו שוב אז נניח לו. אין פה שום חכמה חדשה, רק שימוש בטכנולוגיה ישנה כדי לעשות את מה שנעשה מאז ומעולם. סיעור מוחות, שיתוף פעולה, למידה מכל אדם, וכו'. עדירל - שיחה 14:37, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
השריפה בכרמל הוא ערך סביר, אם כי אין הרבה שנכתבו כמוהו. יְשֻׁרוּןשיחה 14:40, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
כותב אלמוני השאיר היום הערה רלוונטית בדף השיחה של גלילאו גליליי: "כשמדובר בנושא בו רוב הציבור טועה, ויקיפדיה מועדת לטעות אף יותר מאשר בערכים אחרים". ואם בעובדות כך, בהלכות דעות עאכו"כ ואכמ"ל. עוזי ו. - שיחה 18:55, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אכן. הערך גלילאו גליליי הינו מופת לערך שנכתב טלאי על גבי טלאי (שלושה כותבים עיקריים), יש בו הערת שוליים אחת בלבד, ופרק מכובד של "לקריאה נוספת" שלגבי רובו ספק אם מישהו מהכותבים קרא אותו. עוד עבודה רבה לפנינו. עדירל - שיחה 19:43, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
עדירל, הדרך הראשונה אינה דרכה של ויקיפדיה יותר משהיא דרכם של סופר, הוצאת ספרים או אנציקלופדיה כלשהי - קשה לי לעמוד על אופן כלשהו בו "חכמת ההמון" מתבטאת באופן כלשהו. יש כאן, לכל היותר, תבונת המגיהים (וגם כאן, רק מיעוט הם מגיהים ועורכים טובים - רוב העריכות גורעות ולא מוסיפות) בשולי הדברים. הייתשלהדוס - שיחה 14:39, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
איני טוען שהדרך הראשונה או השלישית הן הדרך הויקיפדית במובן שהמצאנו משהו אלא שזה הדרך אותה אנו שואפים ליישם (איני חושב שיכולת להבין את דברי אחרת). כמוך, אני שולל את הרעיון של חכמת ההמון במובן של חידוש כלשהו לעומת דרכים קלאסיות לכתוב אנציקלופדיות. אולם, העובדה שהיום יש 200 איש פעילים ביותר בכתיבת אנציקלופדיה ויקיפדית בעברית, בתוספת עוד אלפי אנשים שמעירים מדי פעם, היא בהחלט ייתרון על פני אנציקלופדיות אחרות. בנוסף, הזמינות של מקורות באינטרנט שמאפשרים לנו ולקוראים לבדוק תוך שניות האם המקורות תומכים בנכתב או לא הוא ייתרון עצום לעומת המצב בו הקורא צריך לגשת לספריה הקרובה כדי לבדוק אם מה שכתוב נכון או לא (צר לי שיש כאלו שאינם מבינים את החשיבות של נקודה זאת). לגבי טענתך שרוב העריכות גורעות אני שולל זאת בכל תוקף ואיני מבין בכלל איך אתה טוען זאת. יש עריכות שמוסיפות מידע אך פוגעות בהרמוניות הערך. אולם איני רואה עריכות אלו כשליליות. הן מקדמות את הערך וכשיבוא עורך ויתקן הערך יהיה עוד יותר טוב. עדירל - שיחה 14:56, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

סקר העדפות תצוגה מקדימה[עריכת קוד מקור]

בלשונית "עריכה" ב"העדפות" שתי האפשרויות הראשונות הן "הצגת תצוגה מקדימה לפני תיבת העריכה" ו"הצגת תצוגה מקדימה בעריכה ראשונה". מה אתם חושבים עליהן? ענו למטה ותרגישו חופשיים להוסיף הערות. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:48, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

האפשרות "הצגת תצוגה מקדימה לפני תיבת העריכה" מופעלת אצלי[עריכת קוד מקור]

  1. יונה בנדלאק - שיחה 18:15, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  2. Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:56, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  3. אמיר, יש לי הרגשה שאתה מנסה לפתח קריירה בסטטיסטיקה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:57, 12 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

האפשרות "הצגת תצוגה מקדימה לפני תיבת העריכה" אינה מופעלת אצלי[עריכת קוד מקור]

  1. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:48, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  2. אני-ואתהשיחה 16:02, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  3. גילגמש שיחה 14:52, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

האפשרות "הצגת תצוגה מקדימה בעריכה ראשונה" מופעלת אצלי[עריכת קוד מקור]

  1. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:48, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  2. אני-ואתהשיחה 16:02, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  3. Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:56, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  4. . עִדּוֹ - שיחה 20:02, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

האפשרות "הצגת תצוגה מקדימה בעריכה ראשונה" אינה מופעלת אצלי[עריכת קוד מקור]

  1. יונה בנדלאק - שיחה 18:15, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
  2. גילגמש שיחה 14:52, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

הוויקיפדיה כטראומה[עריכת קוד מקור]

זה עתה נחתה על שולחני הזמנה לכנס בינלאומי באוניברסיטת תל אביב בנושא: Trauma Testimony Discourses: Genre Patterns and Innovation (בתרגום שלי: השיח אודות עדות הטראומה: תבניות וחידושים של ג'אנר). במסגרת המושב על ההשפעות החברתיות של טראומה, שיערך ב-21 בפברואר החל מ-14:30, ידבר ד"ר ארנון קרן מן המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה על: Collective Trauma, Collective Testimony: Can Wikipedia be Believed?
מסתבר שיש מי שסובר שהוויקיפדיה היא במה לתיעוד טראומות.
אם מישהו פנוי באזור אוניברסיטת תל אביב ביום שני 21.2 בסביבות 14:30, אשמח אם יכנס לבניין הפקולטה לרפואה (אולם לולה) יאזין וידווח.Oyשיחה 13:46, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

תודה, נשמה מעניין. אולי אגיע. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:19, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

כנס מולטידע של מרכז הספר והספריות בישראל[עריכת קוד מקור]

כנס מרכז הספר, הספריות והספרנים בישראל יערך השנה בין ה-7 ל-9 במרץ 2011. המושב המרכזי של הכנס יעסוק בויקיפדיה, ותשא דברים בו פיבי איירס, חברת חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה. לאחר מושב זה יערך מושב נוסף ובו ישא דברים, בין היתר, דוד שי, אשר יספר על ויקיפדיה, וכן נציג מטעם אוניברסיטת באר שבע אשר יספר על שיתוף הפעולה של ויקיפדיה עם מרכז אפריקה ועל כתיבת ערכים בנושא. הכניסה לכנס הינה בתשלום, אולם עמותת ויקימדיה ישראל השיגה מספר הזמנות לויקיפדים (תוכנית הכנס). ויקיפדים המעוניינים להשתתף בכנס (כולו או במושבים העוסקים בויקיפדיה) מתבקשים לפנות אלי בדואל עוד השבוע. מספר ההזמנות מוגבל. דרור - שיחה 15:07, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

הצעה - ערכים לפודקאסט[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:לוח מודעות:

שלום לכולם. שמי מרב הדר והופניתי אליכם ע"י הלל גרשוני.

אנחנו כמה חבר'ה שמנסים ליצור פודקאסט (תכנית אנטרנטית) בנוסח ויקיפדיה קולית בעברית.

רוב הקבוצה מורכבת מחוקרים בצוות של "עושים היסטוריה" , פודקאסט עברי על ההיסטוריה של המדע.

http://www.ranlevi.com/episodes_by_topic/

בשלב ראשון - 1000 אישים ב1000 שניות (16.5 דק' לערך). כי אישיות יותר קל להסביר בלי שרטוטים. (ובשביל זה יש kanacademy) אבל לא משעמם כמו הקראה שאפשר וודאי למצא בספריות לעיוורים, אלא משהו שאנשים ירצו לשמוע בדרך לעבודה או בריצה/הליכה כהשכלה כללית. (עם בדיחות קטנות, קטעי מוזיקה וכו').

כתבנו כבר כמה פרקים אבל אנחנו מתקשים :), יש מי שיקליט , יש ציוד ויש מי שיערוך ויוסיף צלילים יש אפילו התחלה של אתר, biocast.co.il יש לוגו ויש איפה לאחסן את ההקלטות (ICAST) .

חושבת שיש לזה מקום, אנשים רבים מבלים זמן בנסיעה והיו שמחים להשכלה כללית לא משעממת, הזמן שאנשים מבלים סתם כך מול ערך, לא במסגרת חיפוש מידע על משהו ספציפי הוא מוגבל.

כל התוכן כמובן, חינמי, אנחנו עובדים בהתנדבות. במידה ויהיו פרסומות באתר, הן יכסו את ציוד ההקלטה שקנינו, עלות האתר ואולי משהו קטן ללהקה שתורמת לנו את המוזיקה שלה.


נשמח מאד לעזרה בכתיבת הערכים. הערך צריך להיות כתוב בפורמט של 1600-1700 מילים, בצורה שנעים לשמוע. כרגע יש דוגמא אחת באתר, בימים הקרובים נעלה את 2 הפרקים הנוספים שהקלטנו. (קרדיט לכותב הערך ינתן כמובן בהקלטה עצמה ובאתר)


אפשר לאתר אותו בפייס http://www.facebook.com/ או במייל meravhadar בYAHOO נשמח לשמוע מכם!

שלום מרב, על ויקיפדיה:הידעת? שמעת? נעה - שיחה 22:46, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
מה הקשר, נעה? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 22:44, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אוסף של רעיונות, מקום טוב למצוא עובדות מעניינות, שאפשר אחר-כך להרחיב. נעה - שיחה 18:06, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לפי מה שהבנתי, הם מחפשים ערכים בסיסיים ומידע מקיף אודותם - לא אנקדוטות. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 18:08, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

בחירות הדיילים של קרן ויקימדיה לשנת 2011[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם. כפי שראיתם, הבחירות לדיילים של קרן ויקימדיה החלו. ניתן למצוא הסבר על תפקידו, כוחו ומגבלותיו של הדייל - בויקיפדיה:דייל ובהרחבה במטא-ויקי: Stewards ו-Stewards policy.

ישנם מספר מועמדים, ובתוכם גם מועמד מצויין מתוך קהילתנו, מתניה.

ניתן להתרשם מכלל המועמדים בדף ההצבעה - כאן.

בעלי זכות בחירה הם:

  • בעלי חשבון במטא-ויקי
  • בעלי חשבון מאוחד
  • לא בוט
  • בעלי 600 עריכות בכל המיזמים לפני ה-1 בנומבר 2010
  • בעלי 50 עריכות בין 1 באוגוסט 2010 ל-31 בינואר 2011

כדי לוודא זכאות להצבעה, ניתן להעזר בכלי הבודק תנאים אלו.

ובברכת לכו להצביע אסיים, דורית 14:52, 7 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

מגרסה[עריכת קוד מקור]

יש לנו בויקיפדיה ארכיונים, אך מסתבר שאין לנו מגרסה מענין מה זה אומר , לו היה לנו אפשרות לגרוס בויקיפדיה ? מה שמביא אותי לתהיה האם ניתן למחזר באניטרנט מי-נהר - שיחה 03:48, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

ראה - Bit bucket. קיפודנחש - שיחה 22:22, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אשכרה יש להם שם ערך על כל שטות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:27, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
עכשיו גם קראתי את הערך. לא בהכל אני מבין ויכול להביע דעה אבל לפחות חלק מהערך מומצא ממוחו של הכותב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:52, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לא אני כתבתי את הערך שם אני מכחיש כל קשר מי-נהר - שיחה 23:00, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
איזה חלק בדיוק? הביטוי מוכר לי, ולא מצאתי בערך הרבה חידוש (וגם אני כמו מי-נהר מכחיש כל קשר). קיפודנחש - שיחה 00:17, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
על השימוש במונח בהקשר של פעולות אונאריות על ביטים (SHL), נכון שהביטים נופלים מהקצה אבל אף אחד לא אמור שהם נפלו לתוך פח האשפה של הביטים. יש שם גם פסקה על סוגי מחסניות מוזרים (נכנס ראשון, אף פעם לא יוצא) שגם אם יושמו מתישהו, אני לא חושב שמישהו התשמש בהקשר אליהם במונח הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 07:52, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ה-WORN הוא הלצה של מהנדס בסיגנטיקס (כדאי לקרוא - מעשה שהיה וסיפור משעשע), והוא מובא כדוגמה נוספת של "BitBucket" - זה לא התקן אמתי, ואפשר לומר שזו מילה נרדפת. כנ"ל ה-FINO - בסך הכל הומור של nerds. לגבי shift register, אני די בטוח ששמעתי את הביטוי, בייחוד בהקשר של "ההבדל בין shr/shl ל-rcr/rcl" (במעבדי אינטל). קיפודנחש - שיחה 07:12, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

ציטוטים[עריכת קוד מקור]

זכור לי במעומעם ציטוט, כנראה של מארק טווין, שהולך בערך כך: "quotes can make you feel smart without having to think". לא הצלחתי למצוא מקור מוצלח וציטוט מדויק יותר. למי הישועה? Amirber - שיחה 09:15, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

תל אביב הישנה[עריכת קוד מקור]

כאן יש כחמישים תצלומים של תל אביב במחצית הראשונה של המאה ה-20, פחות או יותר. תמונות חדות ונהדרות שנמצאו לאחרונה. מי שהעלה את התמונות הוא אחד, גדי קימל. אם למישהו יש דרך ליצור איתו קשר, ולבקש רשיון CC לתמונות, הן יוכלו להיות בעלות ערך רב לערכי תל אביב, בהם גם ערכים על מקומות חשובים ומעניינים מבחינת אדריכלות (כמו כיכר מגן דוד, שדרות רוטשילד, אלנבי) ואפילו ערכים שנושאיהם עומדים היום בדיון ציבורי חשוב (כיכר דיזנגוף). אדם נבושיחה 19:24, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

זה הימור אבל יש מצב שזה אותו גדי קימל אם מישהו רוצה לנסות.Neuköln - ש 13:59, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ניסיתי. נראה. אדם נבושיחה 14:13, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אגב, לדעתי יש כאן זווית נוספת מהתמונות של קימל לאירוע הזה. Neuköln - ש 14:34, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
זה לא "אירוע", זה הנוף. קימל כתב שזו אניה שעלתה על שרטון, מעניין אם זה באמת המצב. אדם נבושיחה 14:47, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
עלית יפה על הנקודה, לי זה עדיין נראה כמו "אירוע" אבל אין לי ידע בימאות כדי לומר בבטחה. ראה את הדיון שהיה בהמלצה על התמונה. Neuköln - ש 14:54, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
הייתי צריך לחשוב על זה קודם. מאגר עיתונות היסטורית מספק לדעתי את התשובה. ראה אניות נטרפות בסערת ים יפו, דבר, 25 בפברואר 1934. הצילומים והתאריכים מתאימים למתואר בכתבה. Neuköln - ש 15:10, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
יפה - כדאי לשנות, לפיכך, את המידע בדף התמונה ובמקביל בעמוד "התמונה המומלצת" השייכים. שאפו. אדם נבושיחה 15:42, 11 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
עברו כבר 75 שנה מלקיחת התמונות. האם לא פגו זכויות היוצרים? קרני 11:36, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
גם אני תוהה (תבנית:PD-Israel). אביעדוסשיחה ט' באדר א' ה'תשע"א, 13:36, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אם התמונות צולמו ופורסמו בארץ, לפני 1958 - התמונות חופשיות. אם כולן עונות על הקריטריון - תפאדלו. מתניה שיחה 13:38, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
התמונות כנראה פורסמו בארץ, וכנראה רק לאחרונה. כנראה שהן חופשיות לחלוטין. יאללה. אדם נבושיחה 13:40, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
למה 1958 ולא 1960? אביעדוסשיחה ט' באדר א' ה'תשע"א, 13:46, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

גרפים[עריכת קוד מקור]

[[תמונה:somegraph.gif|שמאל|ממוזער|250px|גרף שהוצג במסיבת העיתונאים]][1] ראש הממשלה קיים היום מסיבת עיתונאים, והציג שם בין היתר את הגרף שמשמאל, בכותרת "מקבלי השלמה לשכר מינימום בשירות הציבורי". האם מישהו יכול להסביר מה בעצם רואים כאן? עוזי ו. - שיחה 20:58, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

נדמה לי שאת המטרהורן. עידושיחה 21:05, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
Face-smile.svg, אני יכול להעלות כמה אפשרויות, הסבירה מביניהם נראית לי שהציר האופקי סוקר את גובה השכר, לאחר ההשלמה, או סכום ההשלמה עצמה, והאנכי את מספר משקי הבית שמקבלים בגובה הזה. אולי. יְשֻׁרוּןשיחה 21:42, 10 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ראה בנאום עצמו. בדקה ה-12:40 נתניהו הציג את הגרף בתור "התפלגות השכר במגזר הציבורי". מהמשך הדברים אני מבין שהגרף מתאר עובדים שמקבלים שכר מינימום כשכר יסוד פלוס תוספות שמגיעות פעמים רבות לסכומים גבוהים. אני-ואתהשיחה 22:08, 10 בפברואר 2011 (IST)[