יוסף שלום אלישיב
 | |
| לידה |
10 באפריל 1910 א' בניסן ה'תר"ע שיאוליאי, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביולי 2012 (בגיל 102) כ"ח בתמוז ה'תשע"ב ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 18 ביולי 2012 |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | הלכה ופסיקת הלכה, תלמוד בבלי |
| רבותיו | רבי שלמה אלישיב, רבי שמשון אהרון פולנסקי, רבי זליג ראובן בנגיס |
| תלמידיו |
יצחק דרזי |
| אב |
אברהם אלישיב |
| צאצאים |
בת-שבע קניבסקי |
| חתימה |
 |
  | |
הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע,[1] 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012) היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. הנהיג את הציבור הליטאי לאחר פטירת הרב שך.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין.[2] סבו מצד אימו, חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". אביו היה הרב אברהם לוינסון, רבה של הומל, והם העתיקו את מגוריהם לשם משאוול כשהיה כבן שנה.[3] בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו.[4] בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העלייה שונה שם המשפחה בעצת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ל"אלישיב", כשם נעוריה של אימו, על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחד. הרב קוק סייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט.[5]
לאחר עלייתו לארץ ישראל למד תורה באופן עצמאי בבתי מדרש בירושלים. נהג להתייעץ בנושאים הלכתיים עם הרב קוק ולהשתתף בסעודה שלישית שנערכה בביתו.[6][7] בכ"ח באדר שנת תר"ץ (1930), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין (נפטרה בי' בתמוז תשנ"ד (19 ביוני 1994)).[8] הרב קוק שידך את בני הזוג ועודד את הרב לוין להסכים לשידוך. הוא אף סידר את חופתם.[9] הרב קוק גם היה הסנדק של בנם הבכור, משה. בשנת תרצ"ח (1938) הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים.[10]
משנת ת"ש (1940) נמנה עם רבני בית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת שובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של המאה ה-21, עקב חולשתו של הרב אלישיב, עבר להתפלל בבית כנסת במבנה יביל שהוצב במיוחד בסמוך לביתו, ובו מסר את השיעור.[7]
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב לרב העיר רמלה,[7] אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בח' בכסלו ה'תשי"א (3 בדצמבר 1950) מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[11] לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהגיש לרב הרצוג תשובה בהלכות עגונות, שהרשימה את הרב הרצוג.[12] בהמשך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, תחילה במינוי זמני לתקופה של כחודשיים בתשט"ו,[13][14] בכ"ג בתמוז תשט"ו (18 באוגוסט 1955), ובמינוי קבוע החל מו' באייר ה'תשט"ז (17 באפריל 1956).[15] הוא כיהן במשרה זו עד ז' בחשוון ה'תשל"ג (15 באוקטובר 1972).[16][17] הרב אלישיב כיהן גם כיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות.[18]
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, פרש הרב אלישיב מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי בעיניו.
בשנות ה-80 וה-90 התבלט כפוסק הלכה, ולצד הרב שלמה זלמן אוירבך כונה "פוסק הדור".[19]
לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג הרוחני של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.[7]
שנותיו האחרונות ופטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 עבר ניתוח חירום לתיקון עורק ראשי לאחר שהיה נתון בסכנת חיים מיידית.[20] כדי להקל עליו נבנה בעבורו בית מדרש בקרוואן סמוך לביתו. משנת 2009 (ה'תשס"ט–ה'תש"ע) נחלש ואושפז מספר פעמים.[21] ביוני 2011 עבר ניתוח בעורק סמוך ללב.[22] בסמוך לכך נחלש והפסיק למסור את שיעורו היומי. בתחילת 2012 (שבט תשע"ב) הידרדר מצב בריאותו, והוא אושפז בבית החולים שערי צדק עד ליום רביעי, כ"ח בתמוז ה'תשע"ב (18 ביולי 2012), שבו נפטר בגיל 102.[7]
הלווייתו התקיימה בירושלים מספר שעות לאחר פטירתו, בליל יום פטירתו, אור לכ"ט בתמוז. במסע ההלוויה, שיצא מבית מדרשו במאה שערים להר המנוחות, השתתפו על פי ההערכות כ-250,000 אנשים.[23][24][7] על פי צוואתו לא נישאו הספדים בהלוויה, מלבד דברי פרידה של חתנו הרב יצחק זילברשטיין.
דרך לימודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אלישיב היה אוטודידקט שלא רכש את השכלתו בלימוד מסודר בישיבות, לא בחו"ל ולא בארץ ישראל, אלא בעיקר על ידי לימוד עצמי. את המסורת בפסיקת הלכה קיבל בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, אצל הרב זליג ראובן בנגיס ואצל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
הוא התייחד בהתמדתו, ועד שנותיו האחרונות נהג לישון שלוש שעות ביממה, מ-11 ועד 2 בלילה. שאר שעות היממה (מלבד תפילות וארוחות) הוקדשו ללימוד. הוא התרחק מפעילות ציבורית ואף לביתו כמעט ולא הקדיש זמן.[25]
הרב אלישיב לא עסק בפומבי בעניינים קבליים. כאשר נשאל הרב אלישיב האם הוא מבין את כתבי סבו בקבלה, השיב "כמו שהבנתי בגיל עשר".[26] עם זאת, בציבור הליטאי מקובל כי הבין בתחום זה והסתיר זאת.[27]
מנהיגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגנון התנהלותו של הרב אלישיב היה מסוגר: הוא לא הרבה להופיע בציבור, לא נאם באירועים שבהם הופיע ולא כתב ספרים.[7] בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש הרב אלישיב להצטרף כחבר מן המנין אולם לאחר סירובו הורה הרב שך לצרפו כ"חבר בעל דעה", דהיינו כמי שיש להתחשב בעמדתו גם אם לא השתתף בישיבות, לצד חתנו הרב קניבסקי,[28] בפועל הוא עמד בראש אחת מישיבות המועצת בשנת תשס"ג, שנערכה בבית חתנו הרב עזריאל אויערבך בעת ששהה שם למנוחה.[29]
הנהגתו הייתה שמרנית.[30] התנגד לשילוב לימודים אקדמיים בסמינרים לבנות ולהארכת שנות הלימודים בהם. התנגד להידברות בין חרדים לחילונים במסגרת אמנת כנרת.
בשנת תשנ"ט, קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מקבוצת רבנים, לאחר שנועצו ברב אלישיב וברבנים נוספים, מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות".[31] אולם, בשנת תשע"ב פורסם ביתד נאמן מכתבו כנגד מוסדות להכשרה מקצועית ואקדמית, בנימוק שיש בכך החדרה של רוח ההשכלה לתוך הציבור החרדי:
על כן יש למחות ולהזהיר מפני כל מיני מגמות מבחוץ לשלוח יד בפך השמן הטהור, שמייסדים "מסגרות מיוחדות לחרדים" שיהיו תחת שליטתם המלאה ועל פי רוחם, ובכלל זה כל מיני מסגרות ומסלולים של שירות לאומי, אזרחי וצבאי... וכן מעודדים כל מיני מכונים ומכללות להכשרות ולימודים חיצוניים של תוארים ותעודות ושל לימודי אקדמיה וכדו', אשר יכניסו שאיפות זרות הקלוטות מבחוץ... שמטרתם בכל אלו לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי...
נאבק בשימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, תוך עימות חריף עם הרב הראשי אליהו בקשי דורון.
בפרשת הקברים בפסגת זאב בירושלים פסק על פי תשובתו של בעל "חוות יאיר" שבמקרים מסוימים ניתן לפנות קברים לצורך דרך הרבים. הפסיקה הובילה למתיחות בין תומכי הרב אלישיב הליטאים לבין חוגי העדה החרדית ואתרא קדישא.
בזכות מעמדו, להסכמתו הייתה חשיבות רבה. בין השאר, הסכמתו לש"ס שוטנשטיין, הועילה לקבלתו ותפוצתו של ש"ס מבואר זה בקרב המגזר החרדי (זאת לעומת תלמוד שטיינזלץ, שלא התקבל בציבור החרדי). בשנותיו האחרונות מיעט במתן הסכמות לחיבורים תורניים.
בשנת 2011, בביקור של שרת החינוך לימור לבנת אצלו אמר כי יש לעצור תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידות ספרדיות.[32] במכתב למנהלי הסמינרים כתב: ”הנני שב להודיע דעת תורה כי מכיון שהסמינרים בית יעקב בעיה״ק הינם מוסדות שנתמכים על ידי הציבור, חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות המתאימות לסמינר מבחינה רוחנית ולמנוע דמעת העשוקים שאינן מתקבלות לסמינרים”.[33] לשם כך הוא הקים ועדת רבנים והורה למנהלי הסמינרים להישמע להם.[34]
בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' עמד לצדו של הרב שמואל מרקוביץ.[35] בשנת 2010 פרסם מכתב תמיכה בישיבת גרודנא שפונתה ממקומה בצו בית המשפט, ויצא נגד הליכתם לערכאות של התובעים.[דרוש מקור]
השתתף במאבק בשבועונים החרדיים. בשנת 2011 פרסם קול קורא נגד השבועון משפחה, "המסלף ומטשטש השקפת התורה".[36]
עמדותיו הפוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעורבותו הראשונה בתחום הפוליטי הייתה ב-1988, כאשר תמך ברב שך בהקמת מפלגת "דגל התורה".[37] בשנים שבהן היה הרב שך מעורב בפוליטיקה, הייתה השפעתו של הרב אלישיב בפוליטיקה הארצית משנית. בפוליטיקה הירושלמית הייתה לו השפעה רבה, ובשנת 1993 עמד מאחורי הברית שכרתו החרדים עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול טדי קולק על ראשות העיר ירושלים.
בשנת 1992, לאחר כינונה של הממשלה בראשות יצחק רבין ומינויה של שולמית אלוני לשרת החינוך והתרבות, חתם על קול קורא יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך האוסר על כניסה לממשלה.
בכמה מקרים נקט הרב אלישיב במדיניות של "שב ואל תעשה". כך למשל בעת שהוקם הנח"ל החרדי מחדש בסוף שנות ה-90 התנגד לו הרב אלישיב אך לא יצא בפומבי נגדו,[38] דברים ברוח זו פורסמו בתקופה זו בעיתון יתד נאמן,[39] כל זאת בדומה לעמדת הרב שטינמן ובניגוד לעמדת רבנים אחרים בעיקר מחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא שסברו שיש להילחם בהקמת מסלול זה.[40]
כחלק מההסכמות מהסכם קואליציוני זה הוקמה ועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב אלישיב שלח את הרב ברוך מרדכי אזרחי לדבר בפני הוועדה[41] והורה לחברי הכנסת של יהדות התורה להצביע בעד החוק, בניגוד לרבנים אחרים שסברו כי אין לשתף כלל פעולה עם הוועדה ועם החוק.[42]
עם פטירתו של הרב שך, בשנת 2001, ירש הרב אלישיב את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי ומפלגתו "דגל התורה", ולצדו בלט הרב אהרן לייב שטיינמן. על אף שכוחה האלקטורלי של "דגל התורה" לא עלה עד לפטירתו מעל שני מנדטים, השפעתו של הרב אלישיב אפשרה לו להיות בעל המילה האחרונה בכל הקשור לפוליטיקה החרדית ולהתנהלות החרדים מול החילונים.
כשהצטרפה המפד"ל לממשלת ישראל השלושים בראשות אריאל שרון ב-2003, שהייתה חברה בה גם מפלגת שינוי, הרב אלישיב הוציא הודעה חריפה ביותר כנגדה וכנגד מנהיגיה.
בתחילת 2005 עמד במוקד תשומת הלב הציבורית, כאשר בידו היה להכריע האם דגל התורה תיכנס לממשלה המקדמת את תוכנית ההתנתקות. לאחר שהובטח לו שתוכנית הליבה לא תיושם בבתי ספר חרדיים, הוביל את ההסכמה לכניסה לממשלה בהתייעצות עם חברי מועצת גדולי התורה, על אף לחצים גדולים שהופעלו עליו מצד חוגי הימין.[43]
הרב אלישיב הביע את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות והוא הורה לחברי הכנסת של "דגל התורה" להצביע נגד התוכנית. בתקשורת פורסם כי נימק זאת ברצון להעביר מסר לציבור כי "אנחנו לא בעד גירוש יהודים, אנחנו אוהבים את ארץ ישראל".[44] בהצבעה האחרונה בנושא בכנסת הוסיף גם כי "מדובר בפיקוח נפש".[45] הוא הורה לחבר הכנסת אברהם רביץ, נציגו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להצביע עם האופוזיציה בעד ההצעה למשאל עם על ההתנתקות,[46] למרות איומים מספסלי השמאל בכנסת, כי ינצלו את החוק התקדימי כדי לערוך משאלי עם גם בענייני דת ומדינה. עם זאת, הורה שלא לעזוב את הקואליציה בשל ביצוע התוכנית.
בשנת 2003 אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. החלטה זו נחשבת תקדימית, לאור המדיניות שהייתה מקובלת קודם לכן בקרב החרדים האשכנזים שלא ליטול תפקידים פוליטיים בכירים בערים שאינן חרדיות.[47]
גם מינויו המפתיע של הרב יונה מצגר כרב האשכנזי הראשי התאפשר בשל תמיכתו של הרב אלישיב. ההחלטה גררה ביקורת קשה מצד גורמים דתיים לאומיים שטענו כי שיעור הקומה התורני של הרב מצגר אינו מתאים לתפקיד. גורמים אלו טענו כי תמיכת הרב אלישיב במינוי נבעה מחשש לחידושים הלכתיים שהיה מנהיג המועמד האחר לתפקיד, הרב יעקב אריאל.[48] מניחים שהמניע העיקרי לפעילותו בנושא היה הרצון לביטול השימוש בהיתר המכירה בשנת השמיטה.[49]
בבחירות 2003 לראשות עיריית בני ברק, המחולקת ברוטציה, החליט הרב אלישיב כי יש לקיים את ההסכם ולהפקיד את המשרה בידי מועמד אגודת ישראל, ישכר פרנקנטהל.
בשנת 2006 הצטרף הרב אלישיב לעמדת הבד"ץ העדה החרדית שגרסה כי יש להפגין כנגד עריכת מצעד הגאווה בירושלים.[50] לעומתם סבר האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, שגרס שיש להימנע מכך, כדי שלא למשוך תשומת לב למצעד.
כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע את התנגדותו לאפשרות של חלוקת ירושלים, הצטרף לקריאה שכותרתה "על ירושלים ידו גורל" וקרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התוכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים.[51]
לקראת בחירות 2009 התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב שטיינמן בשאלת זהות נציגה השלישי של דגל התורה ברשימת יהדות התורה לכנסת. הרב אלישיב תמך במנחם כרמל בעוד שהרב שטיינמן תמך ביעקב גוטרמן ראש עיריית מודיעין עילית. בסופו של דבר הרב שטיינמן קיבל את דעת הרב אלישיב, וכרמל שובץ במקום השביעי ואילו גוטרמן במקום השמיני ברשימה המשותפת.[52]
מפסיקותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעניין בתי הדין לערעורים, סבר הרב אלישיב כי הם מותרים ואף נצרכים, כל עוד מדובר בבירור הסבירות שבפסיקה הערכאה הקודמת. לאור זאת שימש בעצמו כדיין בבית הדין הרבני הגדול.[53]
בזמן כהונתו בבית הדין הרבני הוא התייחד ביכולת פסיקתו בנושאים סבוכים כמו עגונות וממזרות.
הרב אלישיב השיב במהלך חייו אלפי תשובות בכתב ובעל פה. בשנותיו האחרונות לא השיב בכתב אלא לעיתים נדירות.
דעתו הייתה שייתכן ואין דינם של החילונים כיום כדין תינוק שנשבה, משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת.[54] עם זאת, סירב לראות ביהודים שאינם שומרי תורה ומצוות גויים לכל דבר, כי אם יהודים חוטאים. לפיכך, אמנם הם אולי אינם תינוקות שנשבו, אך גם לא "מומרים" או "משומדים".[55]
בעניין המצוות התלויות בארץ הרב אלישיב ראה את החזון איש כ"מרא דשמעתתא" ("בעל השמועה" בארמית, דהיינו – הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" ("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו – רבה של ארץ ישראל).
בשנת תשמ"ו פרסם יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך פסק הלכה לפיו הפלאשים (עולי אתיופיה) הם ספק יהודים ועליהם לעבור גיור.
בשנת תשע"א יצא נגד פסקו של הרב עובדיה יוסף שקבע כי הגיורים הנערכים בצה"ל תקפים לפי ההלכה.[56] לאחר שפורסמו מודעות רחוב מטעמו ומטעם העדה החרדית לעצרת מחאה ומעמד קריעה על הפסיקה, חתם הרב יוסף על מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות.[57]
דיני נפשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפוסק החשוב ביותר בציבור הליטאי הגיעו לפתחו של הרב אלישיב שאלות רבות העוסקות בחיי אדם, וקיימות פסיקות רבות שלו בנושא. אחת מפסיקותיו הידועות היא איסור על ניתוק ממכשירי החייאה של חולה שמת מוות מוחי. הרב אלישיב הגדיר ניתוק כזה כרצח.
צאצאיו ותלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב יוסף שלום אלישיב היו 12 ילדים, 6 מהם נפטרו בחייו:
- הרב שלמה (כ"ו בטבת ה'תרצ"א – כ"ז בתשרי תשע"ט).[58]
- הרבנית בת-שבע קניבסקי (תרצ"ב–תשע"ב) – אשת הרב חיים קניבסקי.
- שרה רחל – אשת הרב יוסף ישראל ישראלזון.
- דינה עטיל (תרצ"ד–תשס"ב) – אשת הרב אלחנן ברלין.
- עליזה-שושנה (תרצ"ה–תשנ"ח) – אשת הרב יצחק זילברשטיין.
- לאה (תרצ"ח–תש"ע)[59] – אשת הרב עזריאל אוירבך.
- הרב משה – חתנו של הרב חיים ברים, רב בית המדרש "תפארת בחורים" וממשיך אביו במסירת השיעורים.
- הרב בנימין – מחבר ספרי "יד בנימין" על התלמוד הבבלי. חתנו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ
- אברהם (תש"ג–תשע"ד) – שימש את הרב בביתו
- גיטה – אשת הרב בנימין רימר, ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק
בתו רבקה נהרגה בגיל שנה וחצי בעת מלחמת העצמאות מפגיעת פגז ירדני, בן נוסף בשם יצחק נפטר בילדותו.
עם פטירתו הוערך מספר צאצאיו בכ-1,400[60] בהם שני נכדי נינים (דור שישי), מצאצאיה של בתו הרבנית בת שבע קניבסקי.[61]
לרב אלישיב היו תלמידים רבים, והמוכר שבהם הוא הרב יוסף אפרתי שגם שימש כנהגו ועוזרו האישי ("משמש", או "נאמן ביתו", בעגה החרדית).[62] בין תלמידיו: הרב בן ציון קוק, שהוציא ספרים עם פסקי הלכה שלו; הרב צבי ובר; הרב משה מרדכי קרפ – רב במודיעין עילית; הרב צבי וייספיש; הרב דוד אריה מורגנשטרן – רב בשכונת רמת שלמה בירושלים; הרב יצחק דרזי, מחבר הספרים "שבות יצחק".
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשע"ג נפתח סמינר ספרדי בשם "בנות אלישיב", בהנהלת יוכבד אלישיב, אלמנת בנו אברהם. בשנת תשע"ה נפתחה במסגרת מוסדות הר"ן בירושלים ישיבה קטנה בשם ישיבת הגרי"ש. הוקמה רשת ישיבות בין הזמנים בשם "ישיבת רבינו יוסף שלום". בנשיאותה עמד חתנו הרב חיים קניבסקי. בתשע"ח הנציחה עיריית ירושלים את שמו בקרית מוסדות חינוך בשכונת רמות.
ב-2016 הוקרן בערוץ הראשון הסרט "תורתו אומנותו" שביים עמי דרוזד. הסרט מלווה את בן בר שביט (בנו[63] של שלמה בר שביט שאימו הייתה בתו דודתו של הרב) במסעו להכיר את דמותו של הרב אלישיב לאחר פטירתו.[64]
פרסומים עם דברי תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתביו של הרב אלישיב קובצו על ידי תלמידיו:
- קובץ תשובות – שו"ת חמישה חלקים, ירושלים תש"ס–תשע"ו
- הערות – סדרת ספרים המכילה סיכומים של שיעורים על כל מסכתות התלמוד הבבלי
- שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות, (הוצאה מחודשת של כרך אחד מתוך 'הערות'), שזורים בפסקי הלכה והנהגות ששמע הרב בן ציון הכהן קוק, הוצאת פלדהיים, תשע"א
- הגדה של פסח מבית רבינו הגרי"ש אלישיב, תשס"ו
- כתבוני לדורות – למעלה מ-460 מכתבים ואגרות בענייני השקפה. מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים, ה'תשע"ג
- דברי אגדה – על פרשיות התורה ומועדים, מתוך כתב ידו יצא לאור בחייו, תשס"ה, שיחות שנאמרו ב"תפארת בחורים".
- קונטרס קנין תורה – ליקוט מכתביו ומאגרותיו על לימוד התורה. תשס"ז. מהדורה שנייה תש"ע.
- ישא ברכה – הגדה של פסח. בעריכת הרב שלום מאיר ולך, הוצאת "תבונה".
- יבקשו מפיהו – פסקי הלכות בנושאים שונים (ארבעה כרכים נכון ל-2016), הרב זליג קוסובסקי.
- גליונות הגרי”ש אלישיב- פנינים ממה שרשם בעצם כתי“ק על גליוני ספריו.
כמו כן, יצאו מספר ספרים שבהם מובאות תשובות שהשיב בעל פה:
- ישא יוסף – שו"ת המכיל פסקי הלכות והוראות של הרב אלישיב בנושאים שונים, בעריכת הרב יוסף אפרתי, יצא בשנת תשע"א
- ישיב משה – בעריכת הרב משה טורעצקי, ירושלים תשמ"ט
- פניני תפילה, פניני שבע ברכות, פניני חנוכה וציוני הלכה – בעריכת הרב בן-ציון הכהן קוק
- אשרי האיש – פסקי הלכה בנושאים של אורח חיים ויורה דעה, בעריכת הרב יחזקאל פיינהנדלר, חמישה כרכים, ירושלים תש"ע
- וישמע משה – בעריכת הרב משה פריד, ירושלים, תשע"א
- ידון משה – פסקי הלכה אקטואליים, על ידי השואל הרב יהודה משה קופילוביץ, ירושלים תשע"ב
- קב ונקי – תשובות הלכתיות. יצא לאור על ידי חתנו הרב יצחק זילברשטיין.
על ידי "המכון להוצאת כתבי ופסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל":
- כתבי הגרי"ש – על פרקי אבות (שני כרכים), תשע"ג–תשע"ד, מכתב ידו
- כתבי הגרי"ש – על ימים נוראים וסוכות, תשע"ג, מכתב ידו
- כתבי הגרי"ש – על הלכות שבת, תשע"ה.
- משנת הגרי"ש – על הלכות שביעית, תשע"ד; על הלכות פסח וספירת העומר, תשע"ז.
- משנת הגרי"ש – על ענייני נישואין, תשע"ו.
- פסקי הגרי"ש – על או"ח, תשע"ד. על יו"ד, חו"מ ואה"ע, תשע"ו.
- הליכות האיש – הנהגות, מאת נינו הרב משה ישראלזון, תשע"ט.
- מפי האיש – הדרכות בתורה, במידות, ועובדות מופלאות, תשע"ט.
- עמודו של עולם – מסכת מידות זכות והנהגות צרופות מאורחותיו של מרן זצוקללה"ה, מאת נכדו הרב יו"ט ליפא ישראלזון, תשע"ו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- י' סג"ל,[65] השקדן, פרקי מופת אודות יגיעה ופירות משקידתו בתורה של רבינו רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. ירושלים: הוצאת Tuvia's (מונסי), חלק א: תרפ"ב–תש"ן, תש"ע (פרק א' מהספר); חלק ב: תשל"ג–תשס"ו, תשע"א (פרק מהספר); חלק ג: תשמ"א–תשע"ב
- חיים א. לחובר, ריש"א דגלותא, דברי המספד שנישאו בשלושים של הרב אלישיב, בשילוב עם הנהגותיו, מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים ה'תשע"ד, ארבעה כרכים
- אפרים זייבלד, גדולה שמושה, מתוך רשימות תלמידו הרב צבי וייספיש, תשע"ג
- משה ישראלזון (נינו), מפי האיש, אמרות ושמועות ששמע מהרב, מכון אהל בר"א שעל ידי כוללי תפארת בחורים, ירושלים, תשע"ד
- י. הרשקוביץ', התעלות, הדרכות בנושאי חינוך במשנת הרב אלישיב, תשע"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמי ריינר, "קוים ראשוניים לדרכו ההלכתית של הרב יוסף שלום אלישיב", נטועים יז (תשע"א), עמ' 73–103.
- רשימת הפרסומים של יוסף שלום אלישיב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על יוסף שלום אלישיב בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של יוסף שלום אלישיב, באתר רמבי"ש
- שלום ירושלמי, הגאון מסמטת חנן, באתר nrg, 9 במאי 2003
- קשריו של הרב יוסף שלום אלישיב עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק מתוך שבת הראי"ה
- יוסי כץ, ימים על ימי מלך: הגרי"ש בן 100, באתר בחדרי חרדים, 16 במרץ 2010
- ישראל גליס, ההזמנה לחתונה, הכתובה ושטר התנאים של הגרי"ש , באתר כיכר השבת, 5 באפריל 2011
- משה ויסברג, 20 שעות התמדה ביממה • סדר יומו של הגרי"ש אלישיב, באתר בחדרי חרדים, 19 באפריל 2011
- יהודה שלזינגר, הפוסק, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011
- שלמה קוק, ספר תורה שרוי בצער • הנהגות מרן פוסק הדור בימי אבלו, מתוך קו עיתונות
- אלי מנדלבאום, הצצה נדירה במיוחד: יום בחיי הרב אלישיב, באתר ynet, 5 בפברואר 2012
- משה הלר, שלי"ט העיר: לא תאמינו כמה הרב אלישיב השפיע על חייכם, באתר nrg, 9 בפברואר 2012
- קובי נחשוני, הרב אלישיב הלך לעולמו, באתר ynet, 18 ביולי 2012
- קובי נחשוני, הרב אלישיב – מנהיג בעל-כורחו, באתר ynet, 18 ביולי 2012
- יהודה שלזינגר, המנהיג הסגפן, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2012
- יאיר אטינגר, יונה מצגר, האם הרב אלישיב היה נוקשה ושמרן כפי שהציגו אותו?, באתר הארץ, 20 ביולי 2012
קוים לדמותו של הגרי"ש אלישיב, מתוך עשרות הספדים שנאמרו לזכרו, לצפייה באתר בינינו- אָבִי אָבִי • הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, באתר בחדרי חרדים, 18 ביולי 2012
- שלמה קוק, שלוש שנות יתמות: לדמותו של מנהיג • טור, באתר בחדרי חרדים, 10 ביולי 2015
יוסף שלום בן אברהם אלישיב (1910–2012), דף שער בספרייה הלאומית- כל הכתבות על הרב יוסף שלום אלישיב, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמנם בתעודת הזהות שלו נרשם התאריך כ' טבת ה'תר"ע, אך זה ככל הנראה מפני החוק הבריטי, שהוחל באותו זמן במדינת ישראל, כי כל הנרשם על פי הצהרתו נאמן רק על שנת הלידה, ואילו התאריך יירשם כ-01/01 של אותה שנה. השקדן, עמ' 19.
- ^ לפי גרסה אחרת, אביו נישא בשנת תרנ"ט (1899), ולפי זה הבן יוסף שלום נולד לאחר אחת עשרה שנות נישואין. – אתר "תולדות ושורשים".
- ^ הרב נתן קמינצקי, המעין ניסן ה'תשס"ו, עמוד 89, הערה 21 (כך סיפר לו הרב אלישיב עצמו)
- ^ לשם שבו ואחלמה ספר הכללים, דף ו עמוד ב.
- ^ 'אגרות לראי"ה', איגרת קל"ב.
- ^ אתר אור האורות[דרוש מקור], וראה כאן
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 7 עובדות על הרב יוסף שלום אלישיב שיום פטירתו כ"ח תמוז, באתר מוקד תהילים ארצי, 19 ביולי 2024
- ^ מודעת הזמנה למסיבת הנישואין, דואר היום, 25 במרץ 1930, עמ' 1.
- ^ הרב אליעזר מלמד בעיתון "בשבע" וכן בעלון "שבת הראי"ה" – פרשת פנחס (גיליון 31).
- ^ השקדן, עמ' 58.
- ^ באותה עת לא הייתה קיימת הוועדה למינוי דיינים שהוקמה רק בשנת 1951. מינויו של הרב אלישיב ומינויים של יתר הדיינים שכיהנו באותה עת, אושרו בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב–1952.
- ^ יהודה שלזינגר, הרב אלישיב 1910–2012, באתר ישראל היום, 19 ביולי 2012.
- ^ סופר הצופה, נתמנו ארבעה דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגדול, הצופה, 9 בפברואר 1956
- ^ מינוי, ילקוט הפרסומים תשט"ו, עמ' 1055.
- ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849; כתבי מינוי לדיינים בבתי-הדין הרבניים (העתקים), באתר ארכיון המדינה, עמ' 30
- ^ הודעה על גמר כהונתו של דיין, ילקוט הפרסומים תשל"ג, עמ' 453.
- ^ מינוי 19 דיינים לבתי דין רבניים נערך אתמול חגיגית בבית הנשיא, הצופה, 18 באפריל 1956
- ^ הודעה על מינוי ועדה בוחנת, ילקוט הפרסומים תשי"ז, עמ' 996.
- ^ מנחם רהט, הרב שך הקים מועצת גדולי תורה משלו, מעריב, 27 בנובמבר 1988
- ^ ישראל כהן, כך מרן הרב שטיינמן הציל את חיי מרן הגרי"ש אלישיב, באתר כיכר השבת, 28 ביולי 2016
- ^ קובי נחשוני ורונן מדזיני, הרב אלישיב חש ברע ואושפז, באתר ynet, 15 באוקטובר 2009
- ^ קובי נחשוני, חרדים לשלומו:הרב אלישיב ינותח בעורק מרכזי, באתר ynet, 19 ביוני 2011
- ^ יאיר אלטמן, רבע מיליון ליוו את הרב אלישיב למנוחות בירושלים, באתר וואלה, 19 ביולי 2012
- ^ קובי נחשוני, הלוויית הרב אלישיב: ההמונים צעקו "שמע ישראל", באתר ynet, 18 ביולי 2012
- ^ משה ויסברג, 20 שעות התמדה ביממה • סדר יומו של הגרי"ש אלישיב, באתר בחדרי חרדים
- ^ 'השקדן' (ירושלים תשע"א, חלק ב', עמ' 13 הערה 3.
- ^ נתן וייס, "בית האצולה, עניו משכנו: הרב אלישיב ושושלת התורה שלו", משפחה גיליון 159, 23 מאי 2007: הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נשאל אם יש מישהו בדור שלנו שמבין קבלה. הרב שטיינמן חשב לרגע, ואז הנהן בראשו וענה בחיוב. הוא נשאל אז מי זה, ואחרי רגע של שתיקה השיב הרב שטיינמן: "הרב אלישיב"; ראו גם: משה ישראלזון, מפי האיש – הני מיני מלייתא שזכיתי לשמע מפי זקני... רבי יוסף שלום אלישיב, תשע"ד, עמודים כב–כו
- ^ שמעון ברייטקופף וישראל גרובייס, פרוטוקול הקמת מועצת גדולי התורה, בתוך: "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 – חג הפסח תשע"ח
- ^ אבישי בן חיים, רוטציה בדגל התורה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2002.
- ^ עד שנות ה-90 היה נחשב כפשרן לעומת מנהיגי הציבור הליטאי הקודמים כהרב שך והסטייפלר, בעיקר בשל כהונתו בבית הדין הרבני הגדול אליו התנגדו מנהיגי הציבור החרדי, בעיקר הרב מבריסק, ובשל חוסר מעורבותו בענייני דעות והשקפת עולם.
- ^ יואל רביבו, בחזרה מן האוטופיה, תכלת
תוכנתם אומנותם, אתר גלובס
המכתב המלא בכבר היה לעולמים - ^ אבישי בן חיים, לבנת נלחמת באפליה העדתית במוסדות החרדיים, באתר nrg, 14 באוקטובר 2004
- ^ כתבוני לדורות עמוד קי"ט
- ^ "כתבוני לדורות" (מכתבי הרב אלישיב), עמ' קיט
- ^ ישראל כהן, 'המחבלים' מציגים: זו דעת הרב אלישיב בנוגע לפוניבז', באתר כיכר השבת, 3 בפברואר 2015
- ^ משה ויסברג, "בל ייכנס לבתי היראים" • הגרי"ש אלישיב נגד 'משפחה', באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2011
- ^ אמנון לוי, קרב יום, קרב יום, אשר הוא לא ש"ס ולא אגו"י, חדשות, 10 באוקטובר 1988
- ^ אבישי בן חיים, מנהיגותו החדשה של פוסק הדור, באתר ynet, 5 בינואר 2002
אריה דיין, מה הוא פוסק?, באתר הארץ, 16 בינואר 2005
אברהם בנימין, צבא למהדרין – בגליון השבוע, באתר ערוץ 7
חיים כהן, סילוף העובדות / חיים כהן, באתר כיכר השבת, 16 ביוני 2016 - ^ חלק ממכתב שפורסם ביתד נאמן בשמו ובשם הרב שטיינמן”לאחרונה פורסם ברבים בשם גדולי ישראל כאילו מותר לכוון צעירי הצאן לדרך שונה, ולערער את הדרך שהותוותה ע"י גדולי ישראל לכוונם לקבוע אומנותם בתורה, על מנת להעמיד האמת על תילה, אנו מפרסמים בזאת כי הדברים אינם נכונים, ואין לשנות כחוט השערה ממה שאנו מצווים ועומדים להמשיך בדרך של לימוד תורה בטהרתה”
- ^ נרי הורביץ, יהודים העיירה בוערת עמוד 22, אוקטובר 2002
- ^ יהודה הלוי, חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי, באתר בחדרי חרדים
- ^ אבישי בן חיים וסמדר שמואלי, חוק טל עבר בכנסת: הפטור מגיוס עוגן בחוק, באתר ynet, 23 ביולי 2002
- ^ אבישין בן חיים, ככה פסקו גדולי התורה על הפינוי, באתר nrg, 6 בינואר 2005
צבי לביא, 15 רבנים, חברי מועצת גדולי תורה, יכריעו אם ממשלת האחדות תצא לדרך, באתר גלובס, 3 בינואר 2005 - ^ אילן מרסיאנו, יהדות התורה תצביע נגד ההתנתקות, באתר ynet, 25 באוקטובר 2004
- ^ הרב אלישיב הורה לסיעת דגל התורה להצביע בעד דחיית ההתנתקות, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2005
- ^ ידיעה באתר "מחלקה ראשונה".
- ^ שלום ירושלמי, הגאון מסמטת חנן, באתר nrg, 9 במאי 2003
- ^ אבישי בן-חיים, "הרב מצגר הוא בור ועם הארץ", nrg מעריב, 21.3.2006
- ^ נטע סלע, נאמן בית הרב אלישיב: מצגר הורץ בגלל השמיטה, באתר ynet, 2 באפריל 2008.
- ^ נטע סלע, הרב אלישיב: להסיר את החרפה של מצעד הגאווה, ynet, 3 ביולי 2006
- ^ נדב שרגאי, הרב אלישיב מתנגד לתוכנית המדינית של הממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2007; נדב שרגאי, ועד רבני יש"ע קורא לעלות להר הבית בביקור בוש, באתר הארץ, 3 בינואר 2008.
- ^ שמואל רבי, הקרב על הכרמל, באתר בחדרי חרדים, 23 בדצמבר 2008
- ^ עדות הרב שרמן בשמו בריאיון ביתד נאמן, וראה גם השקדן, עמ' 120–121
- ^ כעדות חתנו הרב יצחק זילברשטיין (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): "כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי החזו"א על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [= מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר בארץ ישראל ורואה את שומרי השבת ואת המלחמות (=מאבקים כנגד חילול שבת), אולי אינו בגדר תינוק שנשבה". וראה אבישי בן-חיים, קיץ. חם. אין מה לעשות, באתר nrg, 14 ביוני 2009. וע"ע עלינו לשבח (ויקרא, עמוד שח) שבמצבים מסוימים היה מכיר במעמד של 'תינוק שנשבה'. וע"ע תינוק שנשבה, בהערה (15).
- ^ אמיר משיח, הלעיטהו לרשע וימות – עמדתו של הרב יוסף שלום אלישיב כלפי היהודי המומר, מורשת ישראל 9 (תשע"ב), עמ' 131–148.
- ^ קובי נחשוני, הרב עובדיה יוסף אישר את גיורי צה"ל, באתר ynet, 14 בינואר 2011
- ^ באתר לדעת (הקישור אינו פעיל, 10 באוגוסט 2016)
- ^ משה וייסברג, בנו בכורו של מרן פוסק הדור: הגאון רבי שלמה אלישיב זצ"ל, בחדרי חרדים, כ"ז תשרי תשע"ט
- ^ דוד קורן, "אבא למה טרחת?" • "לאה, את שווה את זה", אמר הגרי"ש, 21 במאי 2010, באתר בחדרי חרדים
- ^ קובי נחשוני, כל יומיים: צאצא נוסף לרב אלישיב, באתר ynet, 24 ביולי 2012
- ^ סיון רהב-מאיר, דור שישי לרב אלישיב – בחייו, באתר מאקו, 24 במאי 2009
- ^ ציטוט כתבה בעיתון "כל העיר" ודיון בנושא, בפורום "בחדרי חדרים".
- ^ יונתן אסתרקין, אין קץ לילדות של בר-שביט, באתר nrg, 23 בינואר 2009
- ^ עפרה לקס, בקשב רב – ביקורת סרט, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2016
- ^ שם עט של יהושע לוין
| מועצת גדולי התורה של דגל התורה | ||
|---|---|---|
| מנהיג | ||
| מנהיגים בעבר | הרב אלעזר מנחם מן שך • הרב יוסף שלום אלישיב (דה פקטו) • הרב אהרן יהודה ליב שטינמן • הרב חיים קניבסקי (דה פקטו) • הרב גרשון אדלשטיין | |
| חברים בעבר | הרב ישכר דב רוקח • הרב נסים קרליץ • הרב אברהם יעקב זלזניק • הרב מיכל יהודה ליפקוביץ • הרב מרדכי מן • הרב צבי מרקוביץ • הרב חיים פינחס שיינברג • הרב זלמן רוטברג • הרב בנימין ביינוש פינקל • הרב אברהם פרבשטין • הרב נתן צבי פינקל • הרב נסים טולדנו • הרב ברוך רוזנברג • הרב יצחק שיינר • הרב דב יפה • הרב אריה פינקל • הרב ברוך מרדכי אזרחי • הרב ברוך ויסבקר | |
| חברים בהווה | הרב מאיר צבי ברגמן • הרב ברוך דב פוברסקי • הרב יצחק זילברשטיין • הרב משה יהודה שלזינגר • הרב משה הלל הירש • הרב דוד כהן • הרב אברהם יצחק קוק • הרב אביעזר פילץ • הרב צבי דרבקין • הרב יצחק הקר • הרב אריה לוי • הרב שרגא שטינמן • הרב אליעזר יהודה פינקל | |
| חברים שפרשו מהמועצה | הרב שמואל אוירבך • הרב יהודה עדס • הרב משה שמואל שפירא | |
| מזכירים | אפרים צמל • אברהם רובינשטיין | |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- דייני בית הדין הרבני הגדול
- רבנים חרדים ישראלים
- ירושלים: רבנים
- אוטודידקטים ישראלים
- משפחת אלישיב
- משפחת אריה לייב שפירא
- משפחת אריה לוין
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- מאה שערים: אישים
- ישראלים שהגיעו לגיל מאה
- יהודים שהגיעו לגיל מאה
- רבנים שהגיעו לגיל מאה
- אנשי העלייה הרביעית
- אבות בתי דין
- ישראלים שנולדו ב-1910
- ישראלים שנפטרו ב-2012
- יהודים הקבורים בהר המנוחות