ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/חתני פרס נובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיזם זה אינו פעיל

מיזם חתני פרס נובל הוא מיזם שמטרתו היא להשלים את כתיבת הערכים על כל חתני פרס נובל. במסגרת מיזם זה נכללת גם השלמת עמודות הפרטים החסרות בערכים פרס נובל לספרות, פרס נובל לשלום ופרס נובל לכלכלה.

התקדמות המיזם[עריכת קוד מקור]

עדכון אחרון: 06:18, 13 באפריל 2009 (IDT)

פיזיקה כימיה פיזיולוגיה או רפואה ספרות שלום כלכלה
ערכים חסרים 103 87 133 2 48 36
ערכים שנכתבו 2 4 1 4 7 0

רשימת חתני פרס נובל[עריכת קוד מקור]

מומלץ להוסיף לערכי חתני פרס נובל לפיזיקה ולכימיה את תבנית {{מדען}}.

השמות בסוגריים הם שמותיהם של אישים נוספים שקיבלו את הפרס באותה שנה על אותה עבודה, ושכבר נכתב עליהם ערך בוויקיפדיה.

חתני פרס נובל לפיזיקה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1925 גוסטב לודוויג הרץ (אנ')
(ג'יימס פרנק)
גרמניה
(גרמניה)
על גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום.
1926 ז'אן בפטיסט פרין (אנ') צרפת על עבודתו על המבנה הבלתי רציף של החומר, ובייחוד על גילוי שיווי המשקל המשקעי.
1928 אוון וילאנס ריצ'רדסון (אנ') הממלכה המאוחדת על עבודתו על התופעה התרמיונית ובמיוחד על גילוי החוק הקרוי על שמו.
1930 ונקאטה ראמאן (אנ') הממלכה המאוחדת, הודו על עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו.
1936 ויקטור הס (אנ') אוסטריה על גילוי הקרינה הקוסמית.
1946 פרסי ברידגמן (אנ') ארצות הברית על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה.
1947 אדוארד אַפֵלְטון (אנ') הממלכה המאוחדת על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון.
1948 פטריק בלקט (אנ') הממלכה המאוחדת על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית.
1949 הידקי יוקאווה (אנ') יפן על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים.
1950 ססיל פאוול (אנ') הממלכה המאוחדת על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו.
1951 ג'ון קוקרופט (אנ')
ארנסט וולטון (אנ')
בריטניה
אירלנד
על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי חלקיקים אטומיים מואצים מלאכותית.
1952 אדוארד מילס פרסל (אנ')
(פליקס בלוך)
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על פיתוח שיטות חדשות למדידות מגנטיות גרעיניות מדויקות, ולתגליות הקשורות בהן.
1953 פריץ זרניקה (אנ') הולנד על הדגמת שיטת קונטרסט הפאזה, ובייחוד על המצאת מיקרוסקופ קונטרסט הפאזה.
1954 ולתר בותה (אנ') גרמניה המערבית על שיטת צירוף-המקרים והתגליות שנעשו בעזרתה.
1955 ויליס לם (אנ') ארצות הברית על גילוייו בנוגע להמבנה העדין של ספקטרום המימן.
1956 ויליאם שוקלי (אנ')
וולטר בראטיין (אנ')
(ג'ון ברדין)
ארצות הברית
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור.
1957 צ'ן נינג יאנג (אנ')
צונג-דאו לי (אנ')
סין
סין
על מחקרם החודר של חוקי הזוגיות שהוביל לתגליות חשובות בתחום חלקיקים אלמנטריים.
1958 פאבל צ'רנקוב (אנ')
(איליה פרנק)
(איגור תם)
ברית המועצות
(ברית המועצות)
(ברית המועצות)
על גילוי אפקט צ'רנקוב ופירושו.
1959 אוון צ'מברליין (אנ')
(אמיליו סגרה)
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על גילוי האנטיפרוטון.
1960 דונלד גלייזר (אנ') ארצות הברית על המצאת תא הבועות.
1961 רוברט הופשטטר (אנ') ארצות הברית על מחקריו החלוציים על פיזור אלקטרונים בגרעין האטום, והגילויים שנבעו מכך לגבי מבנה הנוקליאונים.
רודולף מוסבאואר (אנ') גרמניה המערבית על מחקריו בנוגע לבליעה רזוננטית של קרינת גמא וגילוי האפקט הקרוי על שמו.
1963 מריה גופרט-מאייר (אנ')
יוהנס הנס דניאל ינסן (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית.
1964 צ'ארלס טאוונס (אנ') ארצות הברית על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר.
ניקולאי באסוב (אנ')
אלכסנדר פרוכרוב (אנ')
ברית המועצות
ברית המועצות
1965 סין-יטירו טומונאגה (אנ')
(ג'וליאן שווינגר)
(ריצ'רד פיינמן)
יפן
(ארצות הברית)
(ארצות הברית)
על עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים.
1966 אלפרד קסטלר (אנ') צרפת על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים.
1970 האנס אלפוון (אנ') שוודיה על עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלזמה.
לואי נל (אנ') צרפת על עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטיפרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק.
1972 לאון קופר (אנ')
רוברט שריפר (אנ')
(ג'ון ברדין)
ארצות הברית
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרויה תאוריית BSC.
1973 לאון אסאקי (אנ')
איוואר גיאוור (אנ')
יפן
ארצות הברית
על תגליותיהם הניסיוניות בתופעות מנהור במוליכים למחצה ומוליכי על, בהתאמה.
בריאן ג'וזפסון (אנ') הממלכה המאוחדת על ניבוייו התאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מנהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון
1974 מרטין רייל (אנ')
אנטוני יואיש (אנ')
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינטזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים.
1975 בן מוטלסון (אנ')
ג'יימס ריינווטר (אנ')
(אגה בוהר)
דנמרק
ארצות הברית
(דנמרק)
על גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה.
1976 ברטון ריכטר (אנ')
סמואל טינג (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש.
1977 פיליפ אנדרסון (אנ')
נוויל מוט (אנ')
ג'ון ואן ולק (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות.
1979 עבדוס סלאם (אנ')
(שלדון גלשאו)
(סטיבן ויינברג)
פקיסטן
(ארצות הברית)
(ארצות הברית)
על תרומתם לתאוריה המאוחדת של האינטקרציה החלשה והאלקטרומגנטית בין חלקיקים יסודיים, כולל, בין השאר, ניבוי הזרם החלש הנייטרלי.
1980 ג'יימס קרונין (אנ')
ואל פיץ' (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים.
1981 ניקולס בלומברגן (אנ')
ארתור שולוב (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר.
קאי סיגבאן (אנ') שוודיה על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופית אלקטרונים ברזולוציה גבוהה.
1982 קנת וילסון (אנ') ארצות הברית על התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה.
1983 (ויליאם אלפרד פוֹלֶר) (אנ') ארצות הברית על מחקריו התאורטיים והניסויים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים ביקום.
1984 קרלו רוּביה (אנ')
סימון ואן דר מֵר (אנ')
איטליה
הולנד
על תרומתם המכריעה לפרויקט הגדול שהביא לגילוי בוזוני W ו-Z, מתווכי האינטראקציה החלשה.
1985 קלאוס פון קליצינג (אנ') גרמניה המערבית על גילוי אפקט הול הקוונטי.
1986 ארנסט רוּסקַה (אנ') גרמניה המערבית על עבודתו הבסיסית באופטיקת אלקטרונים, ועל תכנון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון.
גרד ביניג (אנ')
היינריך רוֹרֵר (אנ')
גרמניה המערבית
שווייץ
על תכנון מיקרוסקופ המנהור הסורק.
1987 יוהנס גאורג בדנורץ (אנ')
אלכסנדר מולר (אנ')
גרמניה המערבית
שווייץ
על פריצת הדרך החשובה בגילוי מוליכות על בחומרים קרמיים.
1989 נורמן רמזי (אנ') ארצות הברית על המצאת שיטת השדה האוסצילטורי הנפרד והשימוש בה במייזר המימן ובשעונים אטומיים אחרים.
הנס דֶמֶלט (אנ')
וולפגנג פאול (אנ')
גרמניה המערבית
גרמניה המערבית
על פיתוח טכניקת מלכודת היונים.
1990 הנרי קנדול (אנ')
ריצ'רד טיילור (אנ')
(ג'רום פרידמן)
ארצות הברית
קנדה
(ארצות הברית)
על מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים.
1991 פייר ז'יל דה-זֶ'ן (אנ') צרפת על הגילוי שאפשר להכליל שיטות שפותחו למחקר תופעות סדר במערכות פשוטות עבור צורות מורכבות יותר של חומר, ובפרט עבור גבישים נוזליים ופולימרים.
1992 ז'ורז' שרפק (אנ') צרפת על המצאה ופיתוח של גלאי חלקיקים, ובמיוחד התא הפרופורציונלי הרב חוטי.
1993 ראסל הלס (אנ')
ג'וזף טיילור (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה.
1994 ברטרם ברוקהאוז (אנ') קנדה על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה" על פיתוח ספקטרוסקופית נייטרונים.
קליפורד שוּל (אנ') ארצות הברית על פיתוח טכניקת עקיפה של נייטרונים.
1995 מרטין פרל (אנ') ארצות הברית על תרומה ניסויית חלוצית לפיזיקת הלפטונים. על זיהוי הטאו.
פרדריק ריינס (אנ') ארצות הברית על הגילוי הניסויי של הנייטרינו.
1996 דייוויד לי (אנ')
דגלס אוֹשֵרוֹף (אנ')
רוברט ריצ'רדסון (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי נוזליות על בהליום-3.
1997 סטיבן צ'ו (אנ')
ויליאם פיליפס (אנ')
(קלוד כהן טנוג'י)
ארצות הברית
ארצות הברית
(צרפת)
על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר.
1998 רוברט לַפְלין (אנ')
הורסט שטורמר (אנ')
דניאל צוּי (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
ארצות הברית
על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור.
1999 חררדוס ט'הופט (אנ')
מרטינוס ולטמן (אנ')
הולנד
הולנד
על הבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה.
2000 ז'ורס אלפרוב (אנ')
הרברט קרומר (אנ')
בלארוס
גרמניה
על עבודה בסיסית בטכנולוגית מידע ותקשורת. על פיתוח הטרו-מבנים מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית.
2001 אריק קורנל (אנ')
וולפגנג קֵטֵרְלֵה (אנ')
קארל וימַן (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
ארצות הברית
על השגת עיבוי בוזה איינשטיין בגז מדולל של אטומים אלקאליים, ועל מחקרים בסיסיים מוקדמים על תכונות העיבוי.
2002 ריימונד דייויס (אנ')
מסטושי קושיבה (אנ')
ארצות הברית
יפן
על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.
ריקרדו ג'יקוני (אנ') ארצות הברית על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית.
2003 אנטוני לֵגֵט (אנ')
(אלכסיי אבריקוסוב)
(ויטאלי גינזבורג)
ארצות הברית
(רוסיה)
(רוסיה)
על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על.
2004 דייוויד פוליצר (אנ')
פרנק וילצ'ק (אנ')
(דייוויד גרוס)
ארצות הברית
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על גילוי חופש אסימפטוטי בתאוריה של האינטראקציה החזקה.
2005 רוי גלאובר (אנ') ארצות הברית על תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית.
ג'ון הול (אנ')
תאודור האנש (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיה מדויקת מבוססת לייזר, כולל טכניקת מסרק התדירויות האופטי.
2006 ג'ון מאת'ר (אנ')
ג'ורג' סמוט (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי הצורה המתאימה לקרינת גוף שחור ואי האחידות של קרינת הרקע הקוסמית.
2007 אלבר פר (אנ')
פטר גרינברג (אנ')
צרפת
גרמניה
על גילוי תופעת ההתנגדות המגנטית הענקית.
חתני פרס נובל לכימיה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1945 ארטורי אימארי וירטאנן (אנ') פינלנד על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946 ג'יימס בטשלר סאמנר (אנ') ארצות הברית על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
ג'ון הווארד נורתרופ (אנ')
ונדל מרדית' סטנלי (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
1947 סר רוברט רובינסון (אנ') הממלכה המאוחדת על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948 ארנה וילהלם קאורין טיסליוס (אנ') שוודיה על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949 ויליאם פרנסיס גיאקו (אנ') ארצות הברית על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950 אוטו פול הרמן דיאלס (אנ')
קורט אלדר (אנ')
גרמניה
גרמניה
על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.
1951 אדווין מטיסון מקמילן (אנ')
(גלן תיאודור סיבורג)
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
1952 ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין (אנ')
ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג (אנ')
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
1953 הרמן סטודינגר (אנ') גרמניה על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1955 וינסנט דו ויגנו (אנ') ארצות הברית על עבודתו על תרכובות גופרית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956 סר סיריל נורמן הינשלווד (אנ')
(ניקולאי סמיונוב)
הממלכה המאוחדת
(ברית המועצות)
על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
1957 אלכסנדר טוד (אנ') הממלכה המאוחדת על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1959 ירוסלאב היירובסקי (אנ') צ'כוסלובקיה על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960 וילארד ליבי (אנ') ארצות הברית על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לקביעת גיל.
1961 מלווין קלווין (אנ') ארצות הברית על מחקריו בעניין ספיגת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962 ג'ון קנדרו (אנ')
(מקס פרדיננד פרוץ)
הממלכה המאוחדת
(הממלכה המאוחדת)
על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
1963 קרל זיגלר (אנ')
(ג'וליו נטה)
גרמניה
(איטליה)
על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
1964 דורותי קרופוט הודג'קין (אנ') הממלכה המאוחדת על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965 רוברט ברנס וודוורד (אנ') ארצות הברית על הישגיו בתחום הסינתזה האורגנית.
1966 רוברט סנדרסון מוליקן (אנ') ארצות הברית על עבודתו בעניין הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות.
1967 מנפרד אייגן (אנ')
רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש (אנ')
ג'ורג' פורטר (אנ')
גרמניה
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.
1968 לארס אונסאגר (אנ') ארצות הברית, נורווגיה על הגילוי של מספר גדול של מצבי תהודה המתאפשרים עקב פיתוח טכניקות של שימוש בתא בועות מימן, וניתוח המידע.
1969 דרק הארולד ריצ'רד ברטון (אנ')
אוד האסל (אנ')
הממלכה המאוחדת
נורווגיה
על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
1970 לואיס ללויר (אנ') ארגנטינה על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.
1971 גרהרד הרצברג (אנ') קנדה על תרומותיו בנושא מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, רדיקלים חופשיים בפרט.
1972 סטנפורד מור
ויליאם סטיין
ארצות הברית
ארצות הברית
על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
1973 ארנסט אוטו פישר (אנ')
ג'פרי וילקינסון (אנ')
גרמניה
ארצות הברית
על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
1974 פול פלורי (אנ') ארצות הברית על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בעניין הכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975 ג'ון וורקפ קורנפורת' (אנ') הממלכה המאוחדת, אוסטרליה על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות של אנזימים.
ולדימיר פרלוג (אנ') שווייץ על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976 ויליאם נון ליפסקומב (אנ') ארצות הברית על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים.
1977 איליה פריגוז'ין (אנ') בלגיה על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל.
1978 פיטר מיצ'ל (אנ') הממלכה המאוחדת על ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979 הרברט בראון (אנ')
גיאורג ויטיג (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
על הפיתוח והשימוש בתרכובות מבוססות בורון וזרחן, בהתאמה, בתור מגיבים בסינתזה אורגנית.
1980 וולטר גילברט
(פרדריק סנגר)
ארצות הברית
(הממלכה המאוחדת)
על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.
1981 קניצ'י פוקוי (אנ')
רואלד הופמן (אנ')
יפן
ארצות הברית
על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
1983 הנרי טאוב (אנ') ארצות הברית על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים.
1984 רוברט ברוס מריפילד (אנ') ארצות הברית על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985 הרברט האופטמן (אנ')
ג'רום קרל (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
1986 דאדלי הרשבאך (אנ')
יואן לי (אנ')
ג'ון פולניי (אנ')
ארצות הברית
הרפובליקה הסינית
קנדה
על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
1987 דונלד קראם (אנ')
ז'ן-מארי להן (אנ')
(צ'ארלס פדרסן)
ארצות הברית
צרפת
(ארצות הברית)
על הפיתוח והשימוש במולקולות תגובות מותאמות מבנה בעלות סלקטיביות גבוהה.
1988 יוהן דייזנהופר (אנ')
רוברט הובר (אנ')
הארטמוט מישל (אנ')
גרמניה
גרמניה
גרמניה
על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
1989 סידני אלטמן (אנ')
תומאס סץ' (אנ')
קנדה
ארצות הברית
על גילוי התכונות הקטליטיות של רנ"א.
1990 אליאס ג'יימס קורי (אנ') ארצות הברית על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.
1991 ריכרד ארנסט (אנ') שווייץ על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992 רודולף מרקוס (אנ') ארצות הברית על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993 מייקל סמית' (אנ')
(קארי מוליס)
קנדה
(ארצות הברית)
על תרומותיהם לפיתוח שיטות בתחום הכימיה מבוססת ה-DNA.
1994 ג'ורג' אולה (אנ') ארצות הברית על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995 פול קרוצן (אנ')
מריו מולינה (אנ')
שרווד רוולנד (אנ')
הולנד
מקסיקו
ארצות הברית
על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט הדלדלות שכבת האוזון.
1996 ריצ'רד סמליי (אנ')
רוברט קורל (אנ')
הרולד קרוטו (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי הפולרן.
1997 פול בויר (אנ')
ג'ון ווקר (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
ינס סקואו (אנ') דנמרק על גילוי האנזים מעביר היונים, Na+K+-ATPase.
1998 וולטר קוהן (אנ') ארצות הברית על פיתוח תאוריית הצפיפות הפונקציונלית.
ג'ון פופל הממלכה המאוחדת על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
2000 אלן מקדיארמיד (אנ')
הידקי שירקווה (אנ')
(אלן היגר)
ניו זילנד
יפן
(ארצות הברית)
על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.
2001 ריוג'י נויורי (אנ')
(ויליאם נולס)
יפן
(ארצות הברית)
על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מקוטלזות כיראלית.
קארל בארי שארפלס (אנ') ארצות הברית על עבודתו על תגובות חימצון מקוטלזות כיראלית.
2002 קורט וורטריך (אנ')
ג'ון פן (אנ')
קויצ'י טנקה (אנ')
שווייץ
ארצות הברית
יפן
על פיתוח שיטות לזיהוי וניתוח מבנה של מקרומולקולות ביולוגיות.
2003 פיטר אגרה (אנ') ארצות הברית על גילוי תעלות מים בקרום התא.
רודריק מק'קינון (אנ') ארצות הברית על פיענוח מבנה תעלות האשלגן בקרום התא ואופן תפקודן.
2004 אירווין רוז (אנ')
(אהרון צ'חנובר)
(אברהם הרשקו)
ארצות הברית
(ישראל)
(ישראל)
על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
2005 איב שאובין (אנ')
רוברט גרבס (אנ')
ריצ'רד שרוק (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
צרפת
על שיפור התהליכים המשמשים בייצור תרופות ובייצור פלסטיק.
חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1902 רונלד רוס הממלכה המאוחדת מחקרו על המלריה.
1903 נילס ריברג פינסן (אנ') דנמרק פוטותרפיה למחלת הלופוס (lupus vulgaris).
1906 קמילו גולג'י
סנטיאגו רמון אי קחאל
איטליה
ספרד
מחקר על מערכת העצבים.
1907 שרל לואי אלפונס לברן (אנ') צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות.
1909 אמיל תאודור קוכר (אנ') שווייץ מחקר על בלוטת התריס.
1910 אלברכט קוסל (אנ') האימפריה הגרמנית מחקר בתחום התא, באופן מיוחד חלבונים וחומצת גרעין.
1911 אלבר גולסטרנד (אנ') שוודיה על תפקיד עדשת העין בראיה.
1912 אלכסיס קארל (אנ') צרפת על שיטת תפירת כלי דם והשתלות.
1913 שרל רוברט רישה (אנ') צרפת על גילוי האנפילקסיס.
1919 ז'ול בורדה (אנ') בלגיה גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון.
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו (אנ') דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע.
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל (אנ')
(אוטו פריץ מאירהוף)
הממלכה המאוחדת
(גרמניה)
מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית.
1923 פרדריק בנטינג
ג'ון מקלאוד (אנ')
קנדה
הממלכה המאוחדת
על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת.
1924 וילם איינטהובן (אנ') הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם.
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר (אנ') דנמרק מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן (מחלה) בחיות.
1927 יוליוס ואגנר-יאורג (אנ') אוסטריה על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה.
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול (אנ') צרפת מחקר על טיפוס.
1929 כריסטיאן אייקמן (אנ')
סר פרדריק גואולנד הופקינס (אנ')
הולנד
הממלכה המאוחדת
על גילוי ויטמינים שונים.
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון (אנ')
אדגר דאגלס אדריאן (אנ')
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר.
1933 תומאס האנט מורגן ארצות הברית על גילוי התפקיד של הכרומוזומים בתורשה.
1934 ג'ורג' הויט ויפל
ג'ורג' ריצ'רדס מינוט (אנ')
ויליאם פרי מורפי (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה.
1935 האנס שפמן (אנ') גרמניה על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף.
1936 סר הנרי דייל (אנ')
(אוטו לוי)
הממלכה המאוחדת
(האימפריה הגרמנית, 1903: אוסטריה, 1946: ארצות הברית)
על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי.
1937 אלברט סנט-גיירגי הונגריה על תאור ויטמין C והגילוי כי חמצן נקשר עם מימן בנשימה תאית.
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס (אנ') בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח.
1939 גרהרד דומק (אנ') גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
1943 הנריק דאם (אנ')
אדוארד א. דויסי (אנ')
דנמרק
ארצות הברית
גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי.
1945 הווארד וולטר פלורי (אנ')
(אלכסנדר פלמינג)
(ארנסט בוריס חיין)
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
(הממלכה המאוחדת)
(גרמניה, הממלכה המאוחדת)
על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות.
1947 קארל פרדיננד קורי (אנ')
גרטי תרזה קורי (אנ')
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר.
ברנרדו אלברטו הוסיי (אנ') ארגנטינה על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח במטבוליזם של סוכר.
1949 וולטר רודולף הס (אנ') שווייץ על מיפוי תיפקודי מרכז המוח.
אנטוניו קטנו דה אברו פריירי אגז מוניז (אנ') פורטוגל על גילוי הטיפול בלובוטומיה.
1950 אדוארד קלוין קנדל (אנ')
שוולטר הנך (אנ')
(טדאוס רייכשטיין)
ארצות הברית
ארצות הברית
(פולין, שווייץ)
על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים.
1951 מקס תיילר (אנ') דרום אפריקה פיתוח החיסון לקדחת צהובה.
1954 ג'והן פרנקלין אנדרס (אנ')
תומאס הקל וולר (אנ')
פרדריק צ'פמן רובינס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה.
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל (אנ') שוודיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
1956 אנדרה פרדריק קורנאן (אנ')
ורנר פורסמן (אנ')
דיקינסון וו. ריצ'רדס (אנ')
צרפת, 1941: ארצות הברית
מערב גרמניה
ארצות הברית
על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות.
1957 דניאל בובה (אנ') שווייץ, איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.
1958 ג'ורג' וולס בידל (אנ')
אדוארד לורי טטום (אנ')
(יהושע לדרברג)
ארצות הברית
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים.
1959 סברו אוצ'ואה (אנ')
(ארתור קורנברג)
ספרד, ארצות הברית
(ארצות הברית)
על הסינתזה של חומצות גרעין RNA ו-DNA .
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט (אנ')
פיטר בריאן מדואר (אנ')
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
ברזיל, הממלכה המאוחדת
על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה.
1961 גאורג פון בקשי (אנ') הונגריה הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית.
1963 סר ג'והן קריו אקלס (אנ')
אלן לויד הודג'קין (אנ')
אנדרו פילדינג הקסלי (אנ')
אוסטרליה
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב.
1964 פאודור לינן (אנ')
(קונרד בלוך)
מערב גרמניה
(האימפריה הגרמנית, ארצות הברית)
מחקר על כולסטרול ומטבוליזם של חומצות שומן.
1966 פייטון רוס (אנ') ארצות הברית על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים.
צ'ארלס ב. הגינס (אנ') קנדה, ארצות הברית על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים.
1967 רגנר גרניט (אנ')
הלדן קפלר הרטליין (אנ')
(ג'ורג' ואלד)
פינלנד, שוודיה
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם.
1968 רוברט וו. הולי (אנ')
הר גבינד חורנה (אנ')
(מרשל וורן נירנברג)
ארצות הברית
הודו (הבריטית), ארצות הברית
(ארצות הברית)
על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון.
1969 אלפרד הרשי (אנ')
(מקס דלבריק)
(סלבדור לוריא)
ארצות הברית
(מערב גרמניה, ארצות הברית)
(איטליה)
על עבודתם בתחום מנגנון השכפול והגנטיקה של וירוסים.
1970 אולף פון יולר (אנ')
(סר ברנרד כץ)
(ג'וליוס אקסלרוד)
שוודיה
(גרמניה, 1941: הממלכה המאוחדת)
(ארצות הברית)
על עבודתם בתחום מוליכים עצביים.
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור (אנ') ארצות הברית על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך מוליכים משניים.
1972 רודני ר. פורטר (אנ')
(ג'רלד אדלמן)
הממלכה המאוחדת
(ארצות הברית)
על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים.
1973 ניקולאס טינברגן
(קארל פון פריש)
(קונרד לורנץ)
הולנד
(אוסטריה)
(אוסטריה)
על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות.
1974 אלברט קלוד (אנ')
כריסטיאן דה דוב (אנ')
(ג'אורג'ה אמיל פאלאדה)
בלגיה
בלגיה
(רומניה, ארצות הברית)
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים.
1975 דייוויד בולטימור (אנ')
רנטו דלבקו (אנ')
(הווארד מרטין טמין)
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
(ארצות הברית)
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא.
1976 ד. קרלטון גיידוסק (אנ') ארצות הברית על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם.
1977 רוג'ר גיימן (אנ')
אנדרו שלי (אנ')
צרפת, 1965: ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח.
1978 ורנר ארבר (אנ')
המילטון או. סמית' (אנ')
(דניאל נתנס)
שווייץ
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית.
1979 אלן מ. קורמק (אנ')
גודפרי נ. האונספילד
דרום אפריקה, ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על פיתוח ה-CT.
1980 ז'אן דוסה (אנ')
ג'ורג' ד. סנל (אנ')
(ברוך בנאסרף)
צרפת
ארצות הברית
(ונצואלה, 1943: ארצות הברית)
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex).
1981 דייוויד הובל
טורסטן ויזל
ארצות הברית
שוודיה
מחקר על עיבוד מידע ויזואלי במוח.
1982 סון ברגסטרום (אנ')
בנט סמואלסון (אנ')
ג'והן ר. ויין (אנ')
שוודיה
שוודיה
הממלכה המאוחדת
על גילוי הפרוסטגלנדינים.
1984 נילס ק. ג'רן (אנ')
ז'ורז' קלר (אנ')
סזר מילשטיין (אנ')
דנמרק
מערב גרמניה
ארגנטינה, הממלכה המאוחדת
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים).
1987 סוסומו טונגווה (אנ') יפן על גילוי המנגנון הגנטי הגורם לשוני בין נוגדנים.
1988 סר ג'יימס וו. בלק (אנ')
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס (אנ')
(גרטרוד עליון)
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי.
1989 ג'. מייקל בישופ (אנ')
הרולד א. ורמוס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים.
1990 ג'וזף א. מורי (אנ')
דונל תומס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים.
1991 ארוין נהר (אנ')
ברט זקמן (אנ')
גרמניה
גרמניה
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם.
1992 אדמונד ה. פישר (אנ')
אדוין ג. קרבס (אנ')
שווייץ, ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים.
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס (אנ')
פיליפ א. שרפ (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA.
1994 אלפרד ג. גילמן (אנ')
מרטין רודבל (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותו בתא.
1995 אדוארד ב. לואיס
אריק פ. וישהאוס (אנ')
(כריסטיאנה ניסליין-פולהרד)
ארצות הברית
ארצות הברית
(גרמניה)
על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות.
1996 פטר ס. דוהרטי (אנ')
רולף מ. זינקרנגל (אנ')
אוסטרליה
שווייץ
כיצד עשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף.
1997 סטנלי פרוזינר ארצות הברית על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים.
1998 רוברט פ. פורשגוט (אנ')
לואיס ג'. איגנרו (אנ')
פריד מורד (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
1999 גינתר בלובל (אנ') מערב גרמניה, 1987: ארצות הברית על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא.
2000 ארביד קרלסון (אנ') שוודיה על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון.
פול גרינגרד (אנ') ארצות הברית על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32.
אריק קנדל (אנ') ארצות הברית על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית.
2001 לילנד ה. הרטוול (אנ')
ר. טימותי הנט (אנ')
סר פול מ. נורס (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא.
2002 סידני ברנר (אנ')
ה. רוברט הורביץ (אנ')
ג'ון א. סולסטון
דרום אפריקה, הממלכה המאוחדת, 2003: סינגפור
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על שקבעו את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה.
2003 פול לאוטבור (אנ')
סר פיטר מנספילד (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על תגליותיהם ביחס ל-MRI.
2004 לינדה באק
ריצ'רד אקסל (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח.
2005 רובין וורן (אנ')
(ברי מרשל)
אוסטרליה
(אוסטרליה)
על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תרסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתרסריון.
2006 אנדרו פייר (אנ')
קרייג מלו (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי שיטה לשיתוק השפעתם של גנים ספציפיים.
2007 אוליבר סמיתיס (אנ')
(מריו קפצ'י)
(מרטין אוואנס)
ארצות הברית
(ארצות הברית)
(הממלכה המאוחדת)
על גילוי העקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע.
חתני פרס נובל לספרות
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1977 ויסנטה אליכסנדרה ספרד
1984 ירוסלב סיפרט צ'כוסלובקיה
1985 קלוד סימון צרפת
1986 וולה סויינקה (אנ') ניגריה
1992 דרק וולקוט סנט לוסיה
2000 גאו שינג'יאן (אנ') צרפת
חתני פרס נובל לשלום
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1902 אלי דוקומון
צ'ארלס אלברט גובאט
שווייץ מזכיר כבוד של לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ.
מזכ"ל האיגוד הבין-פרלמנטרי.
1903 רנדל קרמר הממלכה המאוחדת חבר הפרלמנט הבריטי ומזכיר הליגה הבינלאומית לבוררות.
1904 המוסד לחוק בינלאומי בלגיה
1905 הברונית ברטה פון סטנר אוסטרו-הונגריה נשיאת כבוד של לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ.
1907 ארנסטו תאודורו מונטה איטליה נשיא הליגה הלומברדית לשלום.
לואי רנו צרפת פרופסור לחוק בינלאומי מאוניברסיטת סורבון, פריז.
1908 קלאס פונטוס ארנולדסון שוודיה חבר הפרלמנט השבדי ומייסד הליגה השבדית לשלום ובוררות.
פרדריק באייר דנמרק חבר הפרלמנט הדני ונשיא כבוד של לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ.
1909 אוגוסט בירנר בלגיה ראש ממשלת בלגיה וחבר הפרלמנט, חבר בית הדין הבינלאומי בהאג.
פול אנרי ד'אטורנל דה קונסטן דנמרק סנטור צרפתי, הקבוצה הפרלמנטרית הצרפתית לבוררות התנדבותית, ומייסד הוועדה להגנה על אינטרסים לאומיים ופשרה בינלאומית.
1910 לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ שווייץ
1911 טוביאס מייקל אסר הולנד ראש ממשלת הולנד, מייסד הוועידות הבינלאומיות לחוק הפרטי בהאג.
אלפרד הרמן פריד אוסטרו-הונגריה עיתונאי ומייסד הפרסום Die Friedenswarte.
1913 הנרי לה פונטן בלגיה סנטור בלגי ונשיא לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ.
1920 ליאון בורגואה (אנ') צרפת מזכיר המדינה הצרפתי, נשיא הפרלמנט ונשיא מועצת חבר הלאומים.
1921 היאלמר ברנטינג שוודיה ראש ממשלת שבדיה ונציג שבדיה במועצת חבר הלאומים.
כריסטיאן לאנג (אנ') נורווגיה מזכ"ל הארגון הבין-פרלמנטרי.
1925 סר אאוסטן צ'מברליין (אנ') הממלכה המאוחדת מזכיר החוץ הבריטי ואחד ממייסדי הסכמי לוקרנו.
צ'ארלס דווס ארצות הברית סגן נשיא ארצות הברית ויו"ר ועדת הפיוס של בעלות הברית.
1927 פרדיננד בואסון (אנ') צרפת פרופסור באוניברסיטת סורבון ומייסד הליגה לזכויות האדם
לודוויג קווידה גרמניה פרופסור באוניברסיטת ברלין, חבר הפרלמנט הגרמני ומשתתף במספר ועידות שלום.
1930 לארס אולוף סודרבלום (אנ') שוודיה ארכיבישוף שבדי ומנהיג התנועה האקומנית לאיחוד כל הכנסיות הנוצריות.
1931 ניקולס מארי באטלר (אנ') ארצות הברית נשיא אוניברסיטת קולומביה ומקדם הסכמי בריאנד-קלוג.
1933 סר נורמן אנג'ל (אנ') הממלכה המאוחדת סופר בריטי וחבר המועצה המבצעת של חבר הלאומים ושל מועצת השלום הלאומית.
1934 ארתור הנדרסון (אנ') הממלכה המאוחדת מזכיר החוץ הבריטי ונשיא ועידת פירוק הנשק של 1932.
1936 קרלוס לאמאס (אנ') ארגנטינה מזכיר המדינה הארגנטיני, נשיא חבר הלאומים, ומתווך בסכסוך בין פרגוואי ובוליביה.
1937 לורד אדגר ססיל (אנ') הממלכה המאוחדת סופר בריטי, נשיא ומייסד הקמפיין הבינלאומי לשלום.
1938 משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (אנ') שווייץ
1946 אמילי גרין באלץ' (אנ') ארצות הברית פרופסור אמריקאית להיסטוריה וסוציולוגיה ונשיאת כבוד בינלאומית של הליגה הנשית הבינלאומית לשלום וחופש.
ג'ון מוט (אנ') ארצות הברית יו"ר המועצה המיסיונרית הבינלאומית ונשיא הברית העולמית של האגודות הנוצריות של צעירים.
1947 מועצת שירות הידידים הבריטית (אנ')
אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
בשם אגודת הידידים הידועה יותר בשם "קווייקרים".
1949 לורד ג'ון בויד אור (אנ') הממלכה המאוחדת רופא בריטי אחד המארגנים הראשיים ומנהל ארגון המזון והחקלאות הכללי, נשיא מועצת השלום הלאומית והארגון הבינלאומי של ארגוני שלום.
1951 לאון ג'והא (אנ') האיחוד האירופי נשיא המועצה הבינלאומית של האיחוד האירופי, חבר המועצה של ארגון העובדים הבינלאומי.
1957 לסטר פירסון קנדה שר החוץ הקנדי, נשיא המושב השביעי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות.
1958 ג'ורג' פיר (אנ') בלגיה אב המסדר הדומיניקני, מנהיג ארגון הסיוע לפליטים "l'Europe du Coeur au Service du Monde".
1959 פיליפ נואל-בייקר הממלכה המאוחדת חבר הפרלמנט הבריטי, פעל כל חייו לשלום ושיתוף פעולה בינלאומי.
1960 אלברט לוטולי (אנ') דרום אפריקה נשיא הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC) בדרום אפריקה.
1973 לה דוק תו (שסירב לקבל את הפרס)
(הנרי קיסינג'ר)
וייטנאם
(ארצות הברית)
על הפסקת האש שהייתה אמורה לסיים את מלחמת וייטנאם.
1974 שון מקברייד (אנ')
אייסאקו סטו (אנ')
אירלנד
יפן
נשיא לשכת השלום הבינלאומית, ונשיא וועדת האומות המאוחדות לענייני נמיביה.
1976 בטי ויליאמס
מייריד מגוואייר
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
מייסדות תנועת השלום של צפון אירלנד.
1980 אדולפו פרז אסקוויבל (אנ') ארגנטינה על פעילותו למען זכויות אדם.
1982 אלווה מירדאל
אלפונסו גרסיה רובלס (אנ')
שוודיה
מקסיקו
נציגים בוועדת האומות המאוחדות לפירוק החימוש.
1985 האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (אנ') ארצות הברית על הפצת מידע ויצירת מודעות בנושא לוחמה אטומית.
1988 כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (אנ') האומות המאוחדות
1992 ריגוברטה מנצ'ו גואטמלה כאות הוקרה לעבודתה לצדק חברתי ופיוס אתנו-תרבותי על בסיס כבוד לזכויות עמים ילידים.
1995 ג'וזף רוטבלט (אנ')
קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (אנ')
פולין
הממלכה המאוחדת, קנדה
על מאמציהם להקטין את תפקידו של הנשק הגרעיני בפוליטיקה הבינלאומית, ובטווח הארוך, לחסלו כליל.
1996 קרלוס פליפה חימנז בלו (אנ')
(חוזה רמוס הורטה)
מזרח טימור
(מזרח טימור)
על פעילותם לקראת פתרון של שלום לסכסוך במזרח טימור.
1997 ג'ודי ויליאמס
(המאמץ העולמי לאיסור על שימוש במוקשים)
ארצות הברית
(ארצות הברית)
על מאמציהם לאיסור שימוש וניקוי שטחים ממוקשים נגד אדם.
2006 בנק גראמין
(מוחמד יונוס)
בנגלדש על הקמת בנק להלוואות קטנות לעניי בנגלדש.
חתני פרס נובל לכלכלה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1969 רגנר פריש (אנ')
יאן טינברגן (אנ')
נורווגיה
הולנד
על תרומתם לפיתוח ויישום מודלים דינמיים לניתוח תהליכים כלכליים.
1970 פול סמואלסון ארצות הברית
1971 סיימון קוזנץ ארצות הברית
1972 ג'ון היקס
(קנת' ג'. ארו)
הממלכה המאוחדת
(ארצות הברית)
1973 וסילי לאונטיף (אנ') ארצות הברית
1974 גונאר מירדאל
(פרידריך אאוּגוסט פון האייק)
שוודיה
(הממלכה המאוחדת)
1975 לאוניד ויטלייוויץ' קנטורוויץ' (אנ')
טג'אלינג ס. קומפאנס (אנ')
ברית המועצות
ארצות הברית
1977 ברטיל אולין (אנ')
ג'יימס מיד (אנ')
שוודיה
הממלכה המאוחדת
1979 תיאודור שולץ (אנ')
ארתור לואיס (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
1980 לורנס קליין (אנ') ארצות הברית
1981 ג'יימס טובין (אנ') ארצות הברית
1982 ג'ורג' שטיגלר ארצות הברית
1983 ז'ראר דברה ארצות הברית
1984 ריצ'רד סטון (אנ') הממלכה המאוחדת
1986 ג'יימס מ. ביוקנן ארצות הברית
1988 מוריס אלה צרפת
1989 טריגבה הבלמו (אנ') נורווגיה
1993 רוברט פוגל
דאגלס נורת'
ארצות הברית
1994 ג'ון הרסני (אנ')
ריינהרד סלטן (אנ')
(ג'ון פורבס נאש)
ארצות הברית
גרמניה המערבית
(ארצות הברית)
1996 ג'יימס מירליס (אנ')
ויליאם ויקרי (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
1999 רוברט מנדל (אנ') קנדה
2000 ג'יימס הקמן (אנ')
דניאל מקפאדן (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
2003 רוברט אנגל (אנ')
קלייב גריינג'ר (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
2004 פין קידלנד (אנ')
אדוארד פרסקוט (אנ')
נורווגיה
ארצות הברית
2007 אריק מסקין
רוג'ר מאירסון
(לאוניד הורביץ')
ארצות הברית על פיתוח תאוריית התכנון המכניסטי.

ערכים קשורים נוספים[עריכת קוד מקור]