חטיבה 401

חטיבה 401

סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה
פרטים
כינוי	עקבות הברזל
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת שריון סדירה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1967–הווה (כ־57 שנים)
מלחמות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מגח 6 (עד 2004); מרכבה סימן 4 (2004–2012); כיום מרכבה סימן 4מ ובהסבה למרכבה ברק
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הפלדה
יחידות בת	גדוד 9 גדוד 46 גדוד 52 גדוד 601
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	ראו בהמשך
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל (גדוד 601)   צל"ש אלוף (גדוד 52)

טנק מרכבה סימן 4 של חטיבה 401 בעת ביצוע ירי בתותח

טנק מרכבה סימן 4מ של חטיבה 401 עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" במהלך מבצע צוק איתן.

חטיבה 401, המכונה גם "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה (אוגדה 162). כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד, וכן החלה בקליטת טנקים מסוג מרכבה ברק. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם.

היסטוריה

התפתחות הרכב החטיבה

• החטיבה הוקמה בשנת 1967 על בסיס גדוד טנקי מגח 46 "שלח", גדוד מילואים איתו לחמה במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוסב גדוד 46 לגדוד סדיר, ולחטיבה נוספה פלוגת קשר. ב-1968 הועבר לחטיבה גדוד מגח סדיר 79. בכך הפכה 401 לחטיבת טנקים מגח סדירה, הראשונה בצה"ל. בהמשך 1968 הועבר לחטיבה גדוד שלישי, גדוד החרמ"ש 195 "אדם" אשר הוסב ב-1970 לגדוד טנקים מגח סדיר. עם שלושה גדודים אלה, לחמה החטיבה בסיני במלחמת ההתשה ובשנים שעד מלחמת יום כיפור.
• בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הועבר גדוד 79 לחטיבה 14 ו-401 קיבלה תמורתו את גדוד מגח 52 "הבוקעים". במקביל, גם פלוגת הסיור של חטיבה 14 הועברה ת"פ חטיבה 401. הפלס"ר נשאר תחת 401 עד לפירוקו בסוף 1974.
• ב 1981 הועבר גדוד 195 לחטיבה 500, שהייתה ממוקמת בבקעת הירדן.
• במלחמת שלום הגליל, סופח לחטיבה גדוד מילואים 8578. לאחר המלחמה הוקם גדוד 34, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד 8578. ב-1988 הוסב גדוד 34 ליחידת נ"ט ומספרו שונה ליחנ"ט-94 בשם גדוד דוכיפת. בהמשך הפך לגדוד חירמ"כ, אשר הועבר ב-2005 לחטיבת כפיר.
• ב-1988 הוקמה פלוגה ט', פלוגת מרגמות (7). בהמשך הוסבה לחרמ"ש מכוון שטחים. לאחר מכן נעשה ניסיון להקים גדוד חרמ"ש על בסיס שתי פלוגות חרמ"ש סדירות.
• ב-1991, לאחר פירוק חטיבה 211, הועבר גדוד עשת (9), גדוד פלמ"ח במקור, לחטיבה 401. החטיבה הועברה לאוגדה 162 ותפסה במקום 211 את גִזרת אדומים.
• ב-1992 הוקם בחטיבה פלס"ר מילואים, שפעל תחתיה עד 2003.
• ב-2003, עם פירוק חטיבה 500, הועבר פלס"ר 500 הסדיר, לחטיבה 401. הפלס"ר פעל תחת החטיבה עד לפירוקו בשנת 2021.
• ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית תחת פיקוד החטיבה.

גדוד 79

גדוד 79 היה גדוד המגח הראשון בצה"ל. הגדוד הוקם בשנת 1965, במסגרת חטיבה 7. במהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד בשנת 1968 לחטיבה 401, שהפכה מחטיבת מילואים לחטיבת מגח סדירה.

מפקדי גדוד 79 (ת"פ חטיבה 401)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
אביגדור בן-גל	1968–1970	מפקד הגדוד במרבית תקופת מלחמת ההתשה. לימים מפקד פיקוד הצפון.
דן שני (פרידברג)	1970	עיטור המופת במלחמת ששת הימים. נפל במלחמת ההתשה, בעת היותו מג"ד 79.
אביגדור בן-גל	1970	הוחזר לפקד על הגדוד עקב נפילתו של דן שני
יעקב לפידות	1970–1972	לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
שלמה ניצני	1972–1973	פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו ב-7 באוקטובר 1973

מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה

למלחמת ששת הימים הגיעה החטיבה, עדיין בשלבי הקמתה, רק עם גדוד המילואים מגח 46. על הגדוד פיקד מח"ט 401 סא"ל אורי בר-און. הגדוד לחם במסגרת אוגדה 84 בפתחת רפיח. לאחר המלחמה הושלמה הקמת החטיבה, כחטיבת טנקי מגח סדירה, שפעלה יחד עם חטיבה 14 באוגדת סיני (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו במבצע אסותא באזור א-צפי מדרום לים המלח מבצע שנערך במקביל לפעולת כראמה.

במהלך מלחמת ההתשה הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים.

מלחמת יום הכיפורים

לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של אוגדה 252. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים. בעת זו היה דן שומרון, שעבר הסבה לחיל השריון מן הצנחנים, מפקד החטיבה. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות רפידים וביר תמדה. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 79 לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.

עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף מנדלר הורה לאנשי המוצבים להישאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל. בשעות הראשונות של המלחמה, גדוד 52 בפיקודו של עמנואל סקל (עדיין ת"פ חטיבה 14 בקו המוצבים) לחם לבדו בארמייה ה-3 המצרית הצולחת בגזרה המרכזית, כשהוא סופג ובולם את מכת הפתיחה המפתיעה. בסביבות 16:30, בעיצומה של הלחימה הועבר הגדוד, בהוראה בקשר, לחטיבה 401 . את רוב פגיעותיו, בחללים ובפצועים, ספג הגדוד באותן ארבע עד שש שעות לחימה קשות עד הגיע ראשוני טנקי התגבורות של חטיבה 401 בשעה 20:00.

החטיבה קיבלה, כמתוכנן, את הפיקוד על הגזרה הדרומית, שחולקה באופן הבא:

• החלק הדרומי שכלל את תצפית ראס מסאלה, ואת מעוזי “המזח” ו”הכפר” - באחריות גדוד 195 בפיקוד סא”ל עוזי לבצור (לנצנר), מתוגבר במה שנותר מפלוגה א' של גדוד 52, שלחמה במקום מפרוץ האש.
• מרכז הגזרה ומעוז ”מפצח” - באחריות גדוד 52, בפיקוד סא"ל עמנואל סקל, שבשלב זה כלל את הכוח שנותר מפלוגה ב’, את הפלס”ר, ואת פלוגה כ’ מגד’ 195.
• צפון הגזרה, כולל שני צדי ציר הגידי, ומעוזי “בוצר” ו”ליטוף” - באחריות גדוד 46 בפיקוד רס”ן דוד שובל, מתוגבר במה שנותר מפלוגה ג’ של גדוד 52, שלחמה במקום מפרוץ האש.

החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, פעולות החטיבה עיכבו את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.

מגח 6 אשר שירת את החטיבה לפני טנק המרכבה

ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "מפצח" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אך נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות חיל האוויר המצרי. באותו יום אחר הצהריים הגיעה חטיבה 164 לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת מעבר הגידי, בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור מעבר המיתלה.

ב-9 באוקטובר בלמה החטיבה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית, והשמידה כ-60 טנקי אויב. באותו יום נטשו כוחות גדוד 46 את רכס קרת מורה על פי הוראות הפיקוד, מהלך שהתברר לאחר מכן כטעות גדולה שעליה שילמו כוחות החטיבה ביוקר רב. בימים הבאים המשיכו כוחות החטיבה בלחימה נגד הכוחות המצריים בגזרה, וב-12 באוקטובר תפס גדוד 202 בפיקודו של דורון רובין את השטח שמדרום לחטיבה.

ב-13 באוקטובר נהרג מפקד האוגדה אלברט מנדלר מדרום לגזרת החטיבה, כתוצאה ממארב טילי סאגר שנורו על ידי המצרים, ובמקומו מונה למפקד האוגדה קלמן מגן. ב-14 באוקטובר השתתפו כוחות החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית, וגדוד 46 סייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים בקרב ואדי מבעוק, שבמהלכו הוא פגע ב-60 כלי רק"מ מצריים מבלי שספג שום אבדות.

אימון של חטיבה 401 במרכבה סימן 4

קרבות הבלימה בגזרה זו נמשכו עד 18 באוקטובר, כאשר כוחות חטיבה 401 יחד עם חטיבה 164 וגדוד 202 הבטיחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות הארמייה השלישית המצרית.

ב-18 באוקטובר בצהריים החלה החטיבה בתנועה לעבר הגשרים שעל התעלה, למעט גדוד 52 שבשלב זה הושאר בגדה המזרחית, ולמחרת חצו כוחות החטיבה את התעלה ונכנסו לאזור החיץ החקלאי. במהלך ה-19 באוקטובר סייעו כוחות החטיבה למתקפתה של חטיבה 217 על מתחם "מקצרה", ולאחר מכן השתתף גדוד 46 בניסיון לטהר את בסיס הטילים 6115, אולם נסוג לאחר שכמה חיילים וביניהם המג"ד דוד שובל נפצעו, ולאחר שנפגעו כמה טנקים. בימים שלאחר מכן התקדמו כוחות החטיבה דרומה לעבר סואץ. ב-23 באוקטובר חצה גם גדוד 52 את התעלה, והתקדם בלחימה לעבר חבירה עם החטיבה. ב-24 באוקטובר כוחות החטיבה כבשו את נמל עדבייה, ובכלל זה את מפקדת זירת ים סוף המצרית. ב-28 באוקטובר גדוד 52 חבר לחטיבה בק"מ ה-101.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים, הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה בפיקודו של אהוד ברק, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (52, 46 ו-195). סמח"ט 401 היה סא"ל עמנואל סאקל.

מג"ד 195 היה דני יתום (לשעבר הסגן של אהוד ברק כשהאחרון היה מפקד סיירת מטכ"ל).

כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.

מלחמת לבנון הראשונה

טור משוריין של חטיבה 401 במבצע צוק איתן הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9.

במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם עוזי לבצור, תחת פיקוד אוגדה 252 בפיקוד תא"ל עמנואל סקל בגיס המזרחי, במזרח הגזרה המזרחית, בסמוך לגבול לבנון–סוריה. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי אגמון, וגדוד מילואים 8578 בפיקוד סא"ל עופר פירעם. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך ראשיא וכפר קוק, והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.

לאחר המלחמה, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד המילואים, הוקם גדוד סדיר – גדוד 34.

אחרי מלחמת לבנון הראשונה

לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, בהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.

בחודש יולי 1993, במסגרת מבצע דין וחשבון, ביצעו כוחות של גדוד 9 ירי פגזים אל מטרות מחבלים בלבנון.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית של החטיבה לרצועת עזה ויהודה ושומרון.

החטיבה משתמשת כיום בטנק מרכבה סימן 4 שהחליף את טנקי המגח 6ב' גל שבהם השתמשה החטיבה עד 2004.

מלחמת לבנון השנייה

החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות בינת ג'בייל. עקב השימוש המוגבר בנשק נ"ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו.

פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה

החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם. במהלך הלחימה בעזה השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, ועל כך הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008. ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת ההגנה האקטיבית לטנקים "מעיל רוח". במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגרה לעבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.

חטיבה 401 הייתה חטיבת חיל השריון המובילה במבצע צוק איתן ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגינה עליה מפני רקטות נ"ט וטילי נ"ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, שמהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו לעבר הטנקים, לרבות טילי קורנט מתקדמים. מערכת צי"ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ"ל ולגורמים השונים בשדה הקרב.

ב-2023 החלה החטיבה בהסבה לטנק המרכבה סימן 4 ברק (שנקרא גם בקיצור מרכבה ברק). זהו הדגם המתקדם ביותר של טנק המרכבה, והוא כולל מיגון משופר, מערכת "מעיל רוח" משודרגת, חיישנים רבים לאיכון מטרות, מערכת C4ISTAR עם בינה מלאכותית ושיפורים רבים נוספים.

צוות הקרב החטיבתי 401 פושט בחופים הצפוניים של רצועת עזה במהלך התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבה 401 במספר רב של קרבות. במהלך מתקפת הפתע על ישראל סייעה החטיבה רבות בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס. בשלב השני של הלחימה, עם תחילת התמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה, החטיבה הייתה בין הראשונות שנכנסו לשטח הרצועה מכיוון צפון, כבר ב-27 באוקטובר.

החטיבה השתתפה בקרבות רבים בצפון הרצועה, כמו בכיתור העיר עזה כשבועיים לאחר תחילת התמרון, המשיכה במבצעים בצפון הרצועה גם חודשים רבים לאחר מכן, ואף הובילה אחדים מהם, כמו את הלחימה במרחב בית החולים א-רנתיסי.

בשלב השלישי של הלחימה, החל מאמצע חודש פברואר 2024, הובילה החטיבה מספר קרבות אזוריים שבהם צה"ל השתמש במסדרון נצרים כדי להגיע במהירות ליעדים בסביבה. המוצלח שבהם היה מבצע ניתוח מקומי, שכלל השתלטות מחודשת על בית החולים שיפא, אך לפניו היו מבצעים בשאטי ובזייתון, ואחריו בנוסייראת.

בקרב רפיח הובילה החטיבה את כוחות אוגדה 162, כבשה את מעבר רפיח, התקדמה לאורך ציר פילדלפי כולו, עד קו החוף, ולחמה במספר גדודי חמאס לאורך הציר. ב-26 ביוני התקיים בתוך רפיח טקס החלפת מפקד החטיבה, ובו נכנס לתפקידו אל"ם אחסאן דקסה, במקום אל"ם בני אהרון שפיקד על החטיבה מתחילת המלחמה.

ב-20 באוקטובר 2024 נפל מפקד החטיבה אל"ם אחסאן דקסה בקרב בשכונת ג'באליה שבעזה. דקסה וקצינים נוספים ירדו מהטנקים שלהם לקבוצת פקודות בעמדת תצפית רגלית. מטען צד שהוטמן בסביבה התפוצץ ופגע בחבורת הפיקוד. פרט למח"ט שנהרג, באירוע זה נפצע קשה מג"ד 52 סא"ל יהודה שלו. עקב התקרית, אל"ם מאיר בידרמן שבמקור יועד לתפקיד סגן מפקד אוגדה 162, מונה למח"ט 401 באופן זמני. סא"ל דניאל אלה, מג"ד 52 שקדם ליהודה שלו, הוחזר לפקד על הגדוד עקב פציעתו של שלו.

גדודי החטיבה

הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום:

• גדוד שלח (46)
• גדוד הבוקעים (52)
• גדוד עשת (9)
• גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית
• פלחי"ק אייל (298)

• 
  גדוד 9 "עשת"
• 
  גדוד 46 "שלח"
  (שמו וסמלו של הגדוד זהים לגדוד שלח 532 בחטיבה 460)
• 
  גדוד 52 "הבוקעים"
• 
  גדוד 601 "אסף"

גדוד 46 (שלח)

גדוד 46 הוקם כגדוד חי"ר במילואים, לאחר מלחמת העצמאות, והשתתף בלחימה במלחמת סיני. ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת חטיבה 7 כגדוד טנקי AMX-13. ב-1965 עבר הסבה למגח. ב-1967 הועבר לחטיבת המגח 401 בעת הקמתה, והיווה את גדוד ההקמה שלה. ככזה יצא למלחמת ששת הימים, ולחם בה כגדוד מגח מילואים בפיקודו של אורי בר-און. הגדוד כלל שתי פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי ושלום אנגל (עין גל), ושתי פלוגות מבית הספר לשריון – פלוגת קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בפיקוד דן שני, ופלוגת קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמוס כץ. פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המגח האחרות (3 של 401, ו-4 הפלוגות של גדוד 79) היו עם מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 בקרבות ההבקעה ברפיח. לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של אריה קרן והשתתף בפעולת כראמה. במלחמת ההתשה פעל בסיני, בפיקודם של עמוס כץ ומשולם רטס. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון הראשונה. ב-2004 קלט את טנקי המרכבה 4 והשתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה בין השאר בקרב הסלוקי. במבצע צוק איתן לחם הגדוד בגזרת בית חאנון.

מלחמת חרבות ברזל:

ביום שמחת תורה 07/10/2023 שהה הגדוד ברגילה כאשר הטנקים שלו שהו ברמת הגולן. עם פרוץ הקרבות הוקפץ הגדוד תחת פיקודו של סא"ל גל לוי והחל להיערך לירידה דרומה, כאשר מפקדי הגדוד נלחמו בדרום רגלית ועל גבי רכבים. פלוגת "אפעה משלח" (פלוגה א') הוקפצה מביתה בשעה 11:00 ולאחר סיום הכנת הכלים בימ"ח החטיבתי, החלה הפלוגה לרדת דרומה "על זחלים". מסע של 120 ק"מ במשך 12 שעות עד שהגיעה לכפר עזה, שם נטלה הפלוגה חלק קריטי בקרב לשחרור בני הערובה בקיבוץ. ב27 באוקטובר החל התמרון הקרקעי במלחמה וגדוד 46 שויך לצוות הקרב החטיבתי של חטיבה 401 בפיקודו של אל"ם בני אהרון. הגדוד הוביל את החטיבה ולמעשה את האוגדה בתמרון, כבש את יעדי מוצב הספינה, מוצב באדר, מחנה הפליטים שאטי, שכונת רימאל, כיכר פלסטין, כיתר את מרחב ג'באליה וכבש את שכונת דארג' תופאח. במהלך הקרב על כיתור שכונת ג'באליה נפצע מפקד פלוגה א' גולן קריגר והוחלף על ידי סגנו מתן ברוס למשך שלושה שבועות עד לחזרתו של קריגר לשדה הקרב. לקראת סוף שלב הלחימה השני במלחמה, הועבר הגדוד תחת פיקודה של חטיבת הנח"ל. תחת חטיבת הנח"ל לקח הגדוד חלק במשימת ביתור הרצועה על ידי נוכחות ב"מסדרון נצרים" וכעבור כחודשיים השתתף הגדוד בפעולה הכירורגית בשכונת זייתון תחת פיקודה של אוגדה 99. בסיום הפעולה בשכונת זייתון הצטרף הגדוד יחד עם חטיבת הנח"ל למאמץ המלחמתי בשכונת רפיח, כבש את שכונת שאבורה ותל סולטאן וסייע רבות בהחזקת השטח ובהשמדת תשתיות וחיסול מחבלים. הגדוד לקח חלק קריטי בשחרור החטוף פרחאן אל-קאדי ובאיתור המנהרה בה נמצאו שש הגופות של החטופים הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת שהוצאו להורג בדם קר על ידי רוצחי חמאס.

מפקדי גדוד 46

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
ולטר הנגבי	1962
יצחק בן ארי	1962–1963
אורי אורן	1963
גדעון גורדון	1963–1965	לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
?	?
אורי בר-און	1967	מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים, במקביל לתפקידו כמפקד חטיבה 401, שהייתה בשלבי הקמה. לימים ראש מטה פיקוד הצפון
אריה קרן	1967–1968	מג"ד 46 הראשון, כגדוד סדיר.
עמוס כץ	1968–1969	לימים מח"ט 188, ומפקד עוצבת סיני
משולם רטס	1969–1971	בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יום הכיפורים
גדעון אבידור	1971–1972
גיא בר-כוכבא	1972–1973
דוד שובל	1973–1974	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. לימים מח"ט 14 במלחמת לבנון הראשונה, ומפקד עוצבת בני חיל
חיים אלקן	1974–1975	לימים מפקד חטיבה 421
עמית ברוך	1975–1976
מתניה יריב	1976–1977
יהודה נווה	1977–1978
אהרון באומוול	1978–1980
ישראל גולדשטיין	1980–1981
צביקה פריד	1981–1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
זאב גולדבלט	1982–1983
ציון ספיר	1983–1985	לימים מפקד חטיבת מנשה ומנכ"ל האגודה למען החייל
דודו קידר	1985–1986
אודי אדם	1986–1987	לימים מפקד פיקוד הצפון
אורי רוזנטל	1987–1988
מוטי קרמר	1988–1989
דידי בן יואש	1989–1991	לימים קצין השריון הראשי בחירום
אורי כהן-שובל	1991–1992
חלוצי רודוי	1992–1994	לימים קצין שריון ראשי
גדי יעקב	1994–1996
אסף גורן	1996–1997
אמיר לב	1997–1999	לימים סגן מפקד חטיבה 401
יצחק תורג'מן	1999–2001	לימים ראש אט"ל
תומר גולן	2001–2003
דודי קמחי	2003–2005
אלעד רצאבי	2005–2007	מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה
ג'וני כהן	2007–2009	לימים מפקד חטיבה 600
ערן שני	2009–2011	לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
דודו סונגו	2011–2013	לימים מפקד חטיבה 401
אוהד מאור	2013–2015	לימים קצין שריון ראשי
צפריר הר שושנים	2015–2017	לימים סגן מפקד חטיבה 401
יצחק אלפסי	2017–2019	לימים מפקד עוצבת ראם
נעמן הלר	2019–2021	לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום
רותם ולצמן	יולי 2021 – מאי 2023	לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל
גל לוי	מאי 2023 –	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

גדוד 52 (הבוקעים)

הגדוד הוקם בנובמבר 1947 ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי (חטיבה 5). כאשר מוספרו חטיבות צה"ל במהלך המלחמה, קיבל הגדוד את המספר 52 מפני שהוא הגדוד השני שהוקם בחטיבת גבעתי, שקיבלה את המספר 5. השם "הבוקעים" ניתן לגדוד מפני שהשתתף בפריצת המצור על הנגב, שהטיל הצבא המצרי. למעשה, זהו גדוד "הבוקעים" השני, שכן גדוד 51 של גבעתי (שב-1956 עבר לגולני) שלחם באותם קרבות, קיבל עוד קודם לכן את השם "הבוקעים" (גדוד "הבוקעים" הראשון). בשנת 1956 הועבר גדוד 52 לחטיבה 7.

טירונים של חטיבה 401 בטקס סיום מסלול

במלחמת סיני היה גדוד חרמ"ש בפיקוד אורי רום, במסגרת חטיבה 7. ב-1958 הוסב לגדוד טנקים מסוג שרמן ו-AMX. במחצית הראשונה של שנות ה-60, פלוגות השרמן של הגדוד השתתפו במלחמה על המים, במסגרת חטיבה 7. בשנת 1965 הוקם בחטיבה 7 גדוד המגח הראשון (גדוד 79). בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14.

במלחמת ששת הימים – שתי פלוגות שרמן M50 ו-M51, ופלוגת AMX, בפיקוד ששון יצחקי. הגדוד לחם במסגרת חטיבה 14 ונטל חלק מרכזי בקרב אבו עגילה.

ב-1968 הגדוד הוסב לטנקי מגח.

במלחמת ההתשה גדוד מגח שהוצב בגזרת קו בר-לב תחת פיקוד חטיבה 14.

במלחמת יום הכיפורים גדוד מגח בפיקוד עמנואל סקל. לפני המלחמה הגדוד היה ממוקם בקו התעוזים (קו המוצבים) באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. מפקדי הפלוגות היו דויד קוטלר (מ"פ א), חנוך סנדרוב (מ"פ ב), ובועז עמיר (מ"פ ג). בשעות הראשונות של המלחמה, עדיין ת"פ חטיבה 14, הגדוד לחם לבדו בארמייה ה-3 המצרית הצולחת, כשהוא סופג ובולם את מכת הפתיחה המפתיעה. משיקולי פריסה ומיקום, בסביבות 16:30 בעיצומה של הלחימה הועבר הגדוד, בהוראה בקשר, לחטיבה 401 שמפקדה היה דן שומרון. בתמורה העבירה 401 את גדוד 79, לחטיבה 14. את רוב פגיעותיו, בחללים ובפצועים, ספג הגדוד באותן ארבע עד שש שעות לחימה קשות עד הגיע ראשוני טנקי התגבורות של חטיבה 401 בשעה 20:00. גדוד 52 השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.

במלחמת לבנון הראשונה – לחם כגדוד מגח M60 בפיקוד אורי אגמון, במסגרת חטיבה 401.

במלחמת לבנון השנייה – גדוד מרכבה סימן 4, בפיקוד גיא קבילי שנפצע, והוחלף על ידי צחי שגב (המג"ד שקדם לו). הגדוד השתתף בלחימה בגזרה המרכזית של דרום לבנון, במסגרת חטיבה 401.

במבצע צוק איתן – גדוד מרכבה סימן 4 בחטיבה 401. בימי המבצע לחם תחת פיקוד חטיבת גבעתי. על פועלו זכה הגדוד בצל"ש אלוף פיקוד הדרום.

בשנת 2023 החל הגדוד להצטייד בטנקי מרכבה 4 ברק לצד מרכבה 4 - 400, בעוד מרכבה 4מ היו צריכים לעבור ליחידות המילואים. אבל עם תחילת מלחמת חרבות ברזל שהביאה גם לטבילת האש הראשונה של דגם "הברק", נוצר צורך מבצעי להמשך השימוש בדגם 4מ עד להסבת יחידות המילואים ובמקביל הצורך בעוד טנקים זמינים.^{[דרוש מקור]}

מפקדי גדוד 52

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
יעקב פרי (פרולוב)	1947–1948	לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
אביב ברזילי	1948–1949
יוסף גבע	1949–1951	לימים נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אברהם טמיר	1951–1952	לימים ראש אגף התכנון
אהרון דורון	1952–1953	לימים ראש אגף כוח אדם
שלמה להט (צ'יץ')	1954–1955	לימים מח"ט 7, מפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) בדרגת אלוף, ראש אכ"א, וראש עיריית תל אביב.
יצחק בר-און	אוגוסט–אוקטובר 1956
אורי רום	1956–1957	מפקד הגדוד (חרמ"ש) במלחמת סיני. לימים ראש הג"א
אלברט מנדלר	1959–1960	מג"ד 52 הראשון, כגדוד טנקים. לימים מח"ט 8 במלחמת ששת הימים, ומפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) בדרגת אלוף. נהרג במלחמת יום הכיפורים בעת היותו מפקד האוגדה.
מוסה פלד	1960–1962	לימים אלוף, מפקד גייסות שריון
משה בר כוכבא	1962–1963	לימים אלוף, מפקד פיקוד דרום
שאול גבעולי	1963–1964	לימים קצין חינוך ראשי
גדעון אלטשולר	1964–1965	לימים מפקד חטיבה 274
ששון יצחקי	1965–1967	מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים. לימים מפקד החטיבה
אמנון רשף	1967–1969	לימים מפקד גייסות השריון
רן שריג	1970–1972	מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד עוצבת ראם
נחום זקן	1972–1972	מפקד גדוד 433, מפקד חטיבה 656, וסגן מפקד גייסות השריון
עמנואל סקל	1972–1974	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד מפקדת חילות השדה
עוזי בן יצחק	1974–1975	לימים מפקד באלי"ש ומפקד אוגדת יהודה
מוטי פז
דב ישראלי
אורי אגמון	ינואר 1981 – יולי 1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימים מפקד עוצבת סיני
שמואל פז	1984
מוטי בר לב
חיים מלכא	1986–1987
מתי שולמן	1988–1990
זהר עמיר	1990–1992	לימים מח"ט 264 (27)
סמי תורג'מן	1992–1994	לימים אלוף פיקוד הדרום
יוני צור	1994–1996
בועז אברהם	מרץ 1996 – מרץ 1998
יגאל סלוביק	1999–2001	לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
איציק כהן	2001–2003
צביקה צורן		לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
צחי שגב
גיא קבילי	–2006	מפקד הגדוד במלחמת לבנון שנייה עד לפציעתו
צחי שגב	2006–	חזר לפקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה לאחר פציעת המג"ד
רונן דגמי		לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
ארז סעדון
רונן תמים	2010–2012	לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
אודי צור	2012–2014	לימים מפקד חטיבה 7
שגיב דהן	2014–2016	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים ראש מטה פיקוד הצפון
ניסים חזן	2016–2018	לימים מפקד עוצבת ראם
אפיק מזור	2018–2020
ניב דאובה	אוקטובר 2020 – יולי 2022	לימים מפקד חטיבת קרייתי
דניאל אלה	יולי 2022 – יולי 2024	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל עד פציעתו בקרב רפיח
יהודה שלו	יולי 2024 - אוקטובר 2024	נפצע קשה בקרב בג'באליה ב-20/10/2024, בתקרית בה נפל מח"ט 401 אל"ם אחסאן דקסה.
דניאל אלה	אוקטובר 2024	חזר לפקד על הגדוד לאחר פציעת מחליפו.
אור יול	אוקטובר 2024 - מכהן

גדוד 9 (עשת)

הגדוד התשיעי של הפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הנגב. הגדוד הוקם זמן קצר לפני כיבוש באר שבע, כגדוד פשיטה ממוכן, בפיקוד ישראל כרמי. הגדוד כלל שתי פלוגות ג'יפים של "יחידת הפשיטה", ואת יחידת "חיות הנגב" בהרכב של שתי מחלקות, שהועברה מהגדוד השני, וצוידה ב-10 זחל"מים. בהמשך, הוסבה יחידה זו לפלוגת חרמ"ש. בסיסו של הגדוד היה ליד קיבוץ רוחמה בנגב.

הגדוד התשיעי היה הגדוד היחידי מחטיבת הנגב-פלמ"ח, שהמשיך להתקיים לאחר סיומה של מלחמת העצמאות. ב-1949 עם פירוק חטיבת הנגב, הועבר לחטיבה 7 כגדוד חי"ר. ב-1953 הוסב שוב לחרמ"ש. ב-1955 נקלטו בגדוד טנקי AMX-13. במלחמת סיני לחם במסגרת חטיבה 7, כגדוד טנקי AMX-13. פלוגה ב' AMX-13 סופחה במלחמה לחטיבת הצנחנים 202.

במלחמת ששת הימים לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של מרדכי אביגד, במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו יואב וספי, עוזי לבצור ויוסי פלד. ב-1968 הועבר הגדוד לחטיבה 14, כאשר זו העבירה את גדוד החרמ"ש 195 לחטיבה 401.

במלחמת ההתשה לחם כגדוד חרמ"ש בגזרת קו בר-לב במסגרת חטיבה 14. ב-1970 הוסב לגדוד טנקי מגח (במקביל לגדוד 195 שהוסב בחטיבה 401).

במלחמת יום הכיפורים, הגדוד בפיקוד יום-טוב תמיר לחם בגזרת צפון סיני. הגדוד כלל 3 פלוגות מגח בפיקוד המ"פים יונתי (יהונתן) צוובנר, אורי הקמן ונועם דביר. סך הכול 33 טנקים. על אף שהיה שייך אורגנית לחטיבה 14, במלחמה היה כפוף מבחינה מבצעית לחטיבה המרחבית 275 שישבה בבלוזה בפיקודו של אל"ם פנחס נוי (אלוש) ולחם במסגרת זו. עם פרוץ האש התקדם הגדוד למשימותיו הקבועות מראש לפי תוכנית "שובך יונים": פלוגה אחת פוצלה לצמדי טנקים שנשלחו למעוזים באזור הביצות הצפוני ביותר (ממעוז "כתובה" ועד "בודפשט"), פלוגה נוספת נשלחה לאזור מעוז "מפרקת", והפלוגה השלישית לאזור קנטרה ומעוז "מילנו". חיילי החי"ר המצרי שצלחו את התעלה החלו לירות על הטנקים בטילי נ"ט ולתקוף את המעוזים. טנקים רבים נפגעו בשעות הראשונות ללחימה ואחרים עלו על מוקשים ושקעו בביצות. עד שעות הערב נותרו מהגדוד טנקים בודדים שהמשיכו ללחום, כדוגמת "טנק הקצינים", ומחלקת טנקים בפיקוד שלמה ערמן (סמל המחלקה שלקח פיקוד בנפול מפקדו). אך הגדוד ירד מהסד"כ הצה"לי. במהלך הקרבות נהרגו 67 מלוחמיו, מרביתם תוך שעות ספורות. בין ההרוגים גם שלושת מפקדי הפלוגות. רבים נוספים נפצעו או נפלו בשבי. הלוחמים שנותרו התפזרו בין יחידות שונות בגזרה. בשעה 20:00 הגיעה לאזור חטיבה 460 ומפקד גדוד 9, יום-טוב תמיר, הצטרף לחטיבה ולחם איתה עד סוף המלחמה. חיילים רבים מהגדוד עוטרו לאחר המלחמה בעיטורים, ביניהם שלמה ערמן ויובל נריה שעוטרו בעיטור הגבורה. לאחר המלחמה, בלחץ המג"ד יום-טוב תמיר, הגדוד הוקם מחדש, בפיקודו, תחת חטיבה 14.

בדצמבר 1980 הועבר הגדוד לחטיבה 211 שבפיקוד המרכז. במלחמת לבנון הראשונה, לחם כגדוד טנקי מגח במסגרת חטיבה 211. ב-1983–1984 הגדוד הוסב לטנקי מרכבה סימן 2ב.

ב-1991, עם פירוק חטיבה 211, עבר הגדוד לחטיבה 401, ועקב כך הוסב לטנקי מגח. ב-2005 עבר, עם כלל החטיבה, הסבה לטנקי מרכבה סימן 4. ככזה, השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה. בהמשך, פעל ולחם במסגרת חטיבה 401 בכל המבצעים והמלחמות, כולל במבצע צוק איתן ובמלחמת חרבות ברזל.

מפקדי גדוד 9

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
ישראל כרמי	מאי 1948 – נובמבר 1948	מפקד הגדוד הראשון לימים קצין משטרה צבאית ראשי
חיים בר-לב	נובמבר 1948 – אוגוסט 1949	מפקד הגדוד במבצע חורב. לימים הרמטכ"ל ה-8
יהונתן דותן	אוגוסט 1949 – פברואר 1950
זאב אשכולות	פברואר 1950 – מרץ 1950
סוורין הורוביץ	מרץ 1950 – אפריל 1951
אריה שחר (שוורצמן)	אפריל 1951 – ינואר 1953	לימים ראש מטה פיקוד הדרום
שמואל גבעון	נובמבר 1953 – אפריל 1954
יצחק ארד	אפריל 1954 – יוני 1955
אורי רום	יוני 1955 – אוקטובר 1956	לימים ראש הג"א
ישראל הדר	אוקטובר 1956 – דצמבר 1956	מפקד הגדוד במלחמת סיני, נפטר מסרטן שלושה חודשים לאחר מינויו
ישראל גרנית	דצמבר 1956 – ספטמבר 1958	לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
משה נחשון (ליפסון)	ספטמבר 1958 – ספטמבר 1959
בצלאל אמיר	ספטמבר 1959 – נובמבר 1960	לימים קצין חינוך ראשי
ולטר הנגבי	נובמבר 1960 – אפריל 1962
מרדכי צפורי	אפריל 1962 – פברואר 1963	לימים קצין שריון ראשי
אלי דורון	פברואר 1963 – יולי 1964
אלדד אבידר	יולי 1964 – אוקטובר 1966
מרדכי (מקסי) אביגד	אוקטובר 1966 – יולי 1967	לימים נספח צה"ל במערב גרמניה, מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
יגאל בן דוד	יולי 1967 – ינואר 1968
יעקב הדר	פברואר 1968 – אוקטובר 1968	לימים מפקד עוצבת בני חיל
שלמה ארבלי	אוקטובר 1968 – דצמבר 1969	מפקד הגדוד במלחמת ההתשה
אוריאל רוזן	דצמבר 1969 – מרץ 1971
גיורא חייקה	מרץ 1971 – 1973	לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יום-טוב תמיר	1973 – מרץ 1974	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים נספח צה"ל באנגליה
דני בנדל	מרץ 1974 – אוגוסט 1974
אהוד סוקול	אוגוסט 1974 – ספטמבר 1976
צוק בוסתן	ספטמבר 1976 – פברואר 1978
רמי כהן	פברואר 1978 – יולי 1978
שמי עטר	יולי 1980 – יולי 1981
יצחק לב-ארי	יולי 1978 – נובמבר 1979
יגאל אייל	נובמבר 1979 – יולי 1980
שלמה אריאל	יולי 1981 – ספטמבר 1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
יפתח רון-טל	ספטמבר 1982 – מרץ 1984	לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אמיר	מרץ 1984 –
צחי כהן
אילן פרץ	– יולי 1995
אגאי יחזקאל	יולי 1995 – 1998	לימים רח"ט תכנון באגף התכנון
עינב שלו		לימים מח"ט 401 וקצין אג"ם פיקוד המרכז
תומר יפרח	2003–2005	לימים מפקד חטיבה 188
אפי דפרין	2005–2007	מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבה 27
ליאור הוכמן	2006	מפקד הגדוד למשך מספר חודשים לאור פציעתו של אפי דפרין במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד חטיבה 460
יאיר ברנס	2007–2008	הודח ב-2008 בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז
אוהד נג'מה	2008–2010	לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי
איתי ברין	2010–2013	לימים מפקד עוצבת ראם ונספח צה"ל בפולין
יוראי בן חור	2013	פרש מתפקידו
אופיר זילברשטיין	2013–2015	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת הראל
גידי כפיר-אל	2015–2017	לשעבר מפקד גדוד הדס בבה"ד 1, לימים קצין אג"ם של עוצבת געש
אלעד אפרתי	2017–2019	לימים מפקד גדוד 196 בחטיבה 460
נתנאל לסרי	2019–2021	לימים קצין אג"ם של עוצבת הפלדה ומפקד עוצבת הגולן
אליעזר אברמוביץ'	2021–2023	לימים סמח"ט 401
נתנאל ביטון	אוגוסט 2023 –	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

פלס"ר 401

סיכת לוחם פלס"ר 401 (לשעבר פלס"ר 500)

לוחמי פלס"ר 401 מדמים מלחמה

ככל פלס"רי השריון תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) היה איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו ביצעה גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). היחידה זכתה ב-5 צל"שים, רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה. בספטמבר 2021 נסגרה היחידה ולוחמיה הוסבו ליחידות מובחרות אחרות.

היסטוריה

מלחמת ההתשה

היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.

מלחמת יום הכיפורים

פלס"ר 401 בתרגיל

למלחמת יום הכיפורים יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כוחות אויב. ב-14 באוקטובר, במהלך קרב ואדי מבעוק, תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה סרן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הוואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 בכביש קהיר–סואץ, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום הכיפורים איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו, בהם מפקד הפלוגה רב-סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור מחנה טסה, כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.

הלחימה בלבנון

היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.

האינתיפאדה השנייה

באפריל 2002 השתתפה היחידה בכיבוש המוקטעה ברמאללה כחלק ממבצע חומת מגן במסגרת שיתוף פעולה עם חטיבת גולני. כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי ביריחו, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים. במרץ 2003 הרגו חיילי היחידה 5 מחבלים בכפר טמון שהיו בדרכם לביצוע פיגוע באחד מישובי בקעת הירדן. על פעולה זו קיבלה היחידה אות הוקרה מהרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון.

פלס"ר 401 בדרך לרצועת עזה בצוק איתן 2014

מעבר פלס"ר 500 (סדיר) לחטיבה 401

בדצמבר 2003 פורקה חטיבת השריון 500 אשר לה היתה יחידת פלס"ר סדירה. היחידה הועברה לחטיבה 401. סמל וסיכת היחידה נשארו סמלי פלס"ר 500. בסיס היחידה נשאר עד 2008 במחנה בקעות בבקעת הירדן, בו שכנה בעבר חטיבה 500.

מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב בע'נדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.

מבצע עופרת יצוקה

במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבה את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.

פלס"ר 401 מתאמנים בדרום 2013

מבצע צוק איתן

במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם חטיבת הנח"ל בעומק מרחב בית חאנון ובית לאהיא, פשטה על בתי מחבלים וסרקה מנהרות בגזרתה.

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל נלחמו צוותי הקרב של החטיבה באזור א-שאטי – מחנה פליטים שהוא שכונה בצפון-מערב העיר עזה, וסייעו לצה"ל להשיג שליטה באזור זה.

מפקדי הפלס"ר

שם	תקופת כהונה	הערות
יואל רונן	1992–1994	מקים היחידה
זיו אייל	1994–1996
דרור חוג'יבקוב	1996–1997
חיים בן לולו	1997–1999
ירון פינקלמן	1999–2001	מפקדה בפרוץ האינתיפאדה השנייה, לימים מפקד עוצבת האש
נועם לנזיני	2001–2003	מפקדה במבצע חומת מגן וכיבוש המוקטעה, ובמעצר מרוואן ברגותי
גלעד עמית	2003–2005	לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז
שלומי צן	2005–2006
יוסי פנסו	2006–2008	מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
ארז טל	2008–2009	מפקדה במבצע עופרת יצוקה
יוסי בן יקר	2009–2010
לירון ארוך	2010–2012
נדב עטר	2012–2013
אורן צבר	2013–2014	מפקדה במבצע שובו אחים, לימים מפקד סיירת חרוב
אלכסיי רודיאנוב	יולי 2014 – מרץ 2015	מצטיין שר הביטחון, מפקדה במבצע צוק איתן
יואב אמיר	מרץ 2015 – אוגוסט 2016
שי סויסה	אוגוסט 2016 – ספטמבר 2017
אלי מלאכי	ספטמבר 2017 – אוגוסט 2018
איתן סמואל	אוגוסט 2018 – יולי 2019
עומר בנימין	יולי 2019 – יוני 2020
יואל שישפורטיש	יוני 2020 – יוני 2021
גל יניב	2021	מפקד היחידה האחרון

פלמ"ס (פלוגה מסייעת)

הפלוגה המסייעת בחיל השריון (מסייעת שריון) היא פלוגה שתפקידה לסייע לטנקים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות סיור, כוחות תצפית ואש מרגמות. בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.

בחטיבה 401 קיימות 3 מסייעות, אחת בכל גדוד.

• מסייעת נץ – גדוד 9
• מסייעת אלפא – גדוד 52
• מסייעת זאב – גדוד 46

המסייעת של השריון נסגרה והוחלפה בפלוגות החת"ק (פלוגות חשיפה תקיפה). פלוגות אלה הן בעלות ייעוד זהה לפלוגה המסייעת של חיל השריון, אך הן עוברות את הכשרתן בבסיסי ההכשרות של חיל הרגלים, ונשלחות לגדודי השריון "בהשאלה", כחלק משינוי כולל של הרמטכ"ל אביב כוכבי במחזור מרץ 2021.

גדוד 601

ערך מורחב – גדוד 601

דחפורים של גדוד 601 באימון חטיבתי

לוחמי גדוד 601 במהלך קרב בעזה, מלחמת חרבות ברזל

גדוד אסף (601) הוא גדוד סדיר של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות פלסים שנלחמים רגלית לצד כוחות היבשה ומתמחים בנושא החבלה והמטענים, לצד זאת מפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי, ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לסייע לכוחות השריון והחי"ר בלחימה בשטח בנוי ופתוח, ולפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.

ארגון בוגרי 401

אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות חיפוש עבודה, חניכה וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט "אמץ בוגר" ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401.

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
אורי בר-און	1967 – אוקטובר 1968	מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים, לימים ראש מטה פיקוד צפון
ששון יצחקי	אוקטובר 1968 – יולי 1970
דב תמרי	יולי 1970 – 1972	לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אברהם רותם	1972–1973	לימים ראש מחלקת ההדרכה
דן שומרון	1973–1974	מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים הרמטכ"ל ה-13
אהוד ברק	1974–1975	לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה
עמנואל סקל	1975–1977	לימים מפקד מפקדת חילות השדה
מנחם עינן	1978-1977	לימים ראש אג"א
חגי רגב	1978–1979	לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
יצחק רבין	1979–1981	לימים קשנ"ר
זאב ליבנה	1981–1982	לימים מפקד פיקוד העורף ונספח צה"ל בארצות הברית
עוזי לבצור	1982–1983	מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נציב קבילות החיילים
יצחק אשל	1983–1985	לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מוטי פז	1985–1986	לימים מפקד עוצבת אדום
עוזי דיין	1986–1987	לימים סגן הרמטכ"ל
שלמה ינאי	1987–1990	לימים אלוף פיקוד דרום, וראש אגף התכנון
איל בן ראובן	1989–1991	לימים מפקד המכללות הצבאיות וחבר הכנסת
אביגדור קליין	1991–1993	לימים קצין שריון ראשי
אודי שני	1993–1994	לימים ראש אגף התקשוב
אבי מזרחי	1994–1996	לימים מפקד פיקוד המרכז
עוזי זגורי	1996–1998
אלי רייטר	1998–2000	לימים מפקד עוצבת געש
גיא צור	2000–2002	לימים מפקד זרוע היבשה
יעקב ברק	2002–2004	לימים מפקד זרוע היבשה וראש אט"ל
מוטי כידור	2004–2006	מפקד החטיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה
יצחק תורג'מן	2006 – מרץ 2008	לימים ראש אט"ל
יגאל סלוביק	מרץ 2008 – מרץ 2010	לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
עינב שלו	מרץ 2010 – יולי 2012	לימים ראש חטיבת היבשה בזרוע היבשה
סער צור	יולי 2012 – אוגוסט 2014	מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, לימים מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני
יאיר וולנסקי	אוגוסט 2014 – יולי 2016	לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
אוהד נג'מה	יולי 2016 – אוגוסט 2018	לימים קצין שריון ראשי
דודו סונגו	אוגוסט 2018 – יולי 2020
אוהד מאור	יולי 2020 – מאי 2022	לימים קצין שריון ראשי
בני אהרון	מאי 2022 – 25 ביוני 2024	מפקדה הראשון של החטיבה במלחמת חרבות ברזל
אחסאן דקסה	25 ביוני 2024 – 20 באוקטובר 2024	מפקדה השני של החטיבה במלחמת חרבות ברזל. נהרג בקרב בג'באליה.
מאיר בידרמן	20 באוקטובר 2024 - מכהן	מ"מ לאחר נפילתו של אחסאן דקסה

טנקים ששירתו בחטיבה לאורך השנים

• 
  מגח 3 (Patton - M48)
• 
  מגח M-60 (Patton M-60 מקורי)
• 
  מגח 6 (Patton M60 משודרג)
• 
  מרכבה סימן 4
• 
  מרכבה סימן 4מ
• 
  מרכבה סימן 4 ברק

לקריאה נוספת

• משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"נד - 1994.
• אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6–7 באוקטובר 1973, עמודים 85–102.

קישורים חיצוניים

• עמותת חטיבה 401 עקבות הברזל
• מח"ט 401: "בזכות האמצעים ויכולות הטנק יכולים להגיע יותר עמוק ומהר"
• אנשיל פפר, פלוגת הסיור: סיירת נוסטלגיה, באתר הארץ, 28 במאי 2009
• פלס"רי השריון באתר יחידה – אתר יחידות צה"ל
• רובי המרשלג, תיעוד: צה"ל מנסה את מערכת "מעיל רוח", באתר nana10‏, 7 בדצמבר 2010
• רוני דניאל, ‏כך צה"ל מתכונן למלחמה הבאה, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2010
• יואב זיתון, צה"ל חוגג היסטוריה: "מעיל רוח" עונה לנסראללה, 1 במרץ 2011
• לילך שובל, "401 היא החטיבה הממוגנת בעולם", באתר ישראל היום
• המנון חטיבה 401 באתר יוטיוב
• אתר האינטרנט של בוגרי החטיבה – ארגון בוגרי 401.
• רון בן ישי, היי-טנק: עם השריון המתחדש שיילחם בחיזבאללה, 1 במרץ 2013.
• 1 באוגוסט 2013: "בלי טנקים החי"ר לא רוצה לזוז", אתר יד לשריון וישראל היום
• בן כספית, ‏הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, באתר מעריב השבוע, 22 באוגוסט 2014
• אתר האינטרנט של גדוד 46 במלחמת יום כיפור
• רץ כצבי וגיבור כארי, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 9 באפריל 2015
• יהודה בריל, גדוד 79 מחטיבה 401 במלחמת ההתשה, 2017, באתר יד לשריון
• עוזי לבצור, ‏הצליחה - קרבות בגדה המערבית אל אזור הצליחה, שריון 44, (תיאור קרבות חטיבה 401 במחצית השנייה של מלחמת יום הכיפורים), ספטמבר 2013, עמ' 127-120, באתר "יד לשריון"[2]
• חטיבה 401 באימון, באתר צה"ל, 21 בדצמבר 2016
• נעמה זלצמן, 4 גבולות, חצי שנה, וגלריה מיוחדת של לוחמי 401, באתר צה"ל, 19 ביוני 2017
• שמואל שמואל, הטנק (לא)מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון, מערכות, 28 במרץ 2024
• חטיבת השריון 401 חוגגת 50 שנה להקמתה, באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2017
• עופר אדרת, סיפורם הנשכח של הלוחמים שהשמידו חטיבה מצרית ב–73' יוצא מהבוידעם, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2017
• יוסי מלמן, ‏הגדוד הנעלם: הלוחמים שאיבדו 67 מחבריהם ונדחקו מספרי ההיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2017
• אודם כץ, ב-401 מסכמים את 22' - וכבר מתגלגלים קדימה, באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2022
• מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטה לחללי גדוד שריון 46 בעין הבשור, באתר 'חלון אחורי', 16 במרץ 2022
• איה חיימוביץ', ביקשנו מ-401 לסכם 11 ימי תרח"ט. לתוצאה הזו לא ציפינו, באתר צה"ל, 8 במרץ 2023
• גדוד 52 במלחמת יום כיפור: [3], באתר 'חטיבה 14', 16 במרץ 2017

גדוד 601 הנדסה קרבית "אסף"

• אבן מספר 10: גדוד אסף 601, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• גדוד אסף 601, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• גדוד אסף, באתר יד לשריון
• סרטון צמ"ה 601, ביוטיוב