ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון35

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


נפח המים שעל כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

1. אני מבקש לדעת מהו סך נפחם של מי הימים המצוים על כדור הארץ? 2. האם ההרכב הכימי של כדור הארץ בשלב הגולמי שלו יכול ליצר כל כך הרבה מים?84.108.4.171.

נפח האוקיינוסים שבכדור הארץ הוא כ- 109×1.386 קילומטר מעוקב. אני חושש שלא הבנתי את שאלתך השנייה. בברכה, פרמיוןשיחה 20:31, 13 בספטמבר 2007 (IDT)

טבעונות וצמחונות[עריכת קוד מקור]

האם ישנם מחקרים שבדקו האם טבעונים או צמחוניים חיים בממוצע יותר או פחות מאלו שאינם מטילים על עצמם מגבלות אלו? בברכה, --איש המרק 14:07, 25 באוגוסט 2007 (IDT)

איזה חיים הם אלה בלי איזה סטייק אנטריקוט מדיום רייר? איתןשיחה 23:17, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
ראה en:Vegetarian nutrition ויש שם הפניות רבות. דףהשדה המגנטי של כדור הארץשיחה 10:17, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
ממה שאני יודע, יש מיליון מחקרים לכאן ולכאן. לא חסרים רופאים שיגידו לך שגוף האדם חייב בשר. לעומתם, אנונימוס מביאים מחקרים מדעיים המצביעים על נפלאותיה הבריאותיות של התזונה הטבעונית. בקיצור, הנושא הזה שנוי במחלוקת בתוך הקהילה הרפואית.--Metalholic 19:56, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

יש נתונים על כך שקהילת העבריים בדימונה סובלת פחות מסרטן ומבעיות לב,אבל ייתכן שזה קשור לגנטיקה,בכל אופן אין בעולם המערבי מחקרים חד משמעיים שנוטים לטובת הטבעוניים והדבר שנוי במחלוקת,למשל טבעונים רבים צורכים מיץ עשב חיטה וטוענים שהוא עושה נפלאות לבריאות אולם אין שום הוכחה מדעית לכך שהוא בריא יותר מכל ירק ירוק אחר,אבל עם תחושת אנשים קשה להתווכח,אולי זה פסיכולוגי.פלאח.

ןעוד דבר,בוהיסטים הם טבעונים,רובם חיים במזרח הרחוק וככל הידוע לי תוחלת החיים בארצות אלה נמוכה פלאים מאשר במערב,למעט יפן,שהיא המדינה 'הכי מערבית' במזרח כולל טכנולוגיה,רפואה וזיהום אוויר.פלאח.

ומה עם כל הנזירים הבודהיסטים הבני 100 האלה שחיים בהימלאיה?--Metalholic 19:59, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

שאלתי את השאלה בדף השיחה של ערך ואשאל גם כאן; האם מישהו יודע מה איתו עכשיו? יסמין 15:55, 25 באוגוסט 2007 (IDT)

מידע על ישראל לעולים חדשים[עריכת קוד מקור]

לקהילת ויקיפדיה שלום,

הסוכנות היהודית לא"י מפתחת חוג חדש לעולים חדשים שמטרתו הכרת החיים בישראל. כקהילה בה חברים מומחים וידענים מתחומים שונים ומגוונים, נודה למשתמשים שיכתבו מה לדעתם יש ללמד עולים חדשים המגיעים לישראל. המטרה היא לחשוף את העולים לכמה שיותר תחומים, כאשר בכל תחום יועבר החומר המרכזי. הרי לא ניתן ללמד את כל ההיסטוריה הישראלית, התרבות, הספורט וכד'. מומחים לתרבות מוזמנים לכתוב את דעתם איזה מידע על התרבות הישראלית, מבין כל המידע הרחב, הוא המרכזי והחשוב ביותר לדעתם, וכך בתחומים נוספים. יש לציין כי החוג יועבר לעולים ממגוון מדינות (כגון חבר העמים, אתיופיה, צרפת, ארה"ב, דרום אמריקה, פולין) ואין צורך לכוון לאוכלוסייה ממדינה מסוימת. נודה על עזרתכם.

עמותת ויקימדיה-ישראל עובדת בימים אלה בשיתוף פעולה עם פרויקט "מחשב לכל ילד" על יצירת מאגר של מאמרים מובחרים מתוך ויקיפדיה העברית שיישמרו על ההרד-דיסקים של המחשבים ויהיו זמינים אוף-ליין. אולי אפשר להתחיל פרויקט דומה גם עבור עולים חדשים. אפשר ליצור קשר עם העמותה בכתובת:
wm-il AT wikimedia DOT org
DrorK‏ • ‏שיחה19:48, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
תודה על תשובתך. הסוכנות היהודית תשקול פרויקטים משותפים עם ויקיפדיה העברית, אם כי ישנה בעייתיות מסוימת עם העובדה שמשרד החינוך אינו מכיר בפרויקט כמהימן (ולדעתי בעיה זו פתירה). בכל אופן, אשמח לשמוע ממשתמשים את דעתם האישית באשר לאילו נושאים יש ללמד עולים חדשים, כמפורט בפסקה הראשונה. תודה מראש ושבוע טוב.
רק נקודה אחת קטנה לדבריך, העמותה היא לא ויקיפדיה כי עם ויקימדיה, יש לויקימדיה עוד מספר פרויקטים (אומנם פחות ידועים, אך קיימים) כגון ויקיציטוט, ויקיספר וכו'. בברכה, נטע - שיחה 12:31, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
אני הייתי מתמקד במה שייחודי לישראל. השיר "רק בישראל" של להקת חיל הים הוא מקום טוב להתחיל. הנושאים החשובים שלדעתי יש להתמקד בהם הם ההיסטוריה של ישראל והכרת מגוון הקבוצות שחיות כאן. ללמוד על היישוב והקמת המדינה, המלחמות ועל צה"ל. ללמוד על צורות התיישבות כמו המושב והקיבוץ וכן על האקלים המגוון שיש בישראל - החל מהשלג בצפון וכלה במדבר הנגב בדרום. כמובן ללמוד על מוסדות המדינה השונים ומקומם בישראל - כמו הכנסת (כולל המפלגות השונות והליך הבחירה), הממשלה ובית המשפט העליון. ללמד את העולים על הקונפליקטים בישראל - בין היהודים לערבים בישראל, בין הישראלים לפלשתינאים, בין החילונים לדתיים - שיידעו מה קורה כאן ועל מה מדברים. על התרבות והמוסיקה הישראלית נראה לי פחות חשוב ללמד - לפחות בתור מידע ראשוני לעולים חדשים. אור 01:30, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

מילים לתרגום[עריכת קוד מקור]

שלום, האם מישהו יודע מה פירוש צמד המילים relegation zone?
מי שיודע, שירשום בבקשה בדף זה. תודה עדידס25 21:34, 25 באוגוסט 2007 (IDT)

לפעמים אני חושב שיש להוסיף הנחיה בדף זה לא לבקש תרגום מונחים בלי להביא את הקשרם...
לגופו של עניין - למילה relegation יש מספר מובנים, אך משיטוט קל באינטרנט נראה ש-relegation zone מתייחס למשמעות של הורדת ליגה בספורט - ראה en:Promotion and relegation. אני לא מבין גדול בספורט, אך לפי מה שהבנתי קבוצה נמצאת ב-relegation zone כאשר היא בסכנת ירידה. דניאל צבי 21:52, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
גם אני לא מבין גדול, אבל יודע שבארץ קוראים לזה "מתחת לקו האדום". נרו יאיר 17:26, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

טלוויזיה באינטרנט[עריכת קוד מקור]

היה היה פעם אחת שכתבתי פה שאלה איך להגיע לזה ואמרו להיכנס לאתר הבית וחיפשתי, וחיפשתי, וחיפשתי...

ולא, אני לא הצלחתי למצוא פרק באינטרנט של האתר FOX מהעונה הארבע עשרה של משפחת סימפסון או העונה השנייה של 24 נגיד. אין איזה אתר בו משדרים לי את כל הפרקים של העונות? וכן, חרשתי על גוגל.

לא אין אתר חוקי כזה. אם ברצונך בהפניה לאתר שעובר על החוק, הגעת למקום הלא נכון. דניאל צבי 15:17, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

מפלצות בכתבי קודש יהודים[עריכת קוד מקור]

מחפש שמות ותיאורים של מפלצות אשר מוזכרת בתלמוד בבלי או בכתבי קודש אחרים. --פו-איי 00:04, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

התחלתי לכתוב כמה שמות, ואז ראיתי את הקטגוריה מיתולוגיה יהודית. כמדומני שתמצא שם די. דניאל צבי 00:09, 27 באוגוסט 2007 (IDT)
ראה גם את מאמר הזה. דניאל צבי 00:11, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

זיז לוויתן ו בהמות הן שלוש העיקריות. איתןשיחה 23:02, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

אני חושש שמועצת המפלצות היהודיות יתבעו אותך על הקביעה כי דוקא 3 אלה הן העיקריות. מה עם נחש בריח, קטב מרירי וחברים תנ"כיים נוספים? מה עם שדים שונים מהתלמוד? יצורים זוהריים וקבליים אחרים? נריה 01:25, 28 באוגוסט 2007 (IDT)
נחש בריח הרי הוא הלוייתן, וקטב מריר הוא שד - זה נחשב? אני דווקא לא יודע עד כמה זיז עיקרי, נתקלתי בלוויתן ובבהמות רבות במהלך לימודי, אך את זיז פגשתי אך מעט יותר מעז הים. דניאל צבי 19:26, 28 באוגוסט 2007 (IDT)
כיתוב תמונה
כמעט הצלחת להפחיד אותי, אך דניאל הקדים אותי ואכן דובר על מפלצות. בזיז גם אני לא נתקלתי, אבל הוא קיבל ערך בויקיפדיה ויש אפילו צילום משותף לשלושה (טוב , לא צילום, רק תמונה...) איתןשיחה 19:32, 28 באוגוסט 2007 (IDT).

"תקופת צינון"[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:הבחירות לכנסת#"תקופת צינון" ערן 21:03, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

אליה וקוץ בה[עריכת קוד מקור]

מי יודע איזה צמח הוא זה? צולם בהר מירון ביולי 2007. רנדום 03:52, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

כמדומני שזוהי חרחבינה מכחילה. דניאל צבי 06:19, 27 באוגוסט 2007 (IDT)
טוב, בדקתי, וזו אכן החרחבינה. הוספתי את התמונה לערך. דניאל צבי 15:21, 27 באוגוסט 2007 (IDT)
תודה :-) רנדום 20:34, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

שמעתי מספר פעמים את המונח טונציה. האם הוא נכון? תודה, תומאס 14:00, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

למיטב ידיעתי אין דבר כזה "טונציה", יש רק אינטונציה (הנגנה) וטונליות. בברכה. ליש 21:00, 27 באוגוסט 2007 (IDT)
אולי זה יעזור (בהנחה שאתה קורא רוסית):

http://www.gatchina3000.ru/brockhaus-and-efron-encyclopedic-dictionary/101/101755.htm

מדרגות מס[עריכת קוד מקור]

היכן נמצאות מדרגות המס בישראל? והאם לא כדאי לשים את המידע הזה בערך מס הכנסה? 217.132.77.186 11:54, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

באתר מס הכנסה [1], לבחור מדריכים->מס הכנסה->דע זכויותך ואז לבחור בשנת המס הרלוונטית. לדעתי לא מדובר במידע אנציקלופדי ואין לו מקום כאן. יוספוסשיחה 12:46, 28 באוגוסט 2007 (IDT)
לדעתי יש מקום לערך על מדרגות במס הכנסה בישראל, ערך בו יוסבר מה הן המדרגות, הסיבות לקיומן והשתנותן במהלך ההיסטוריה לפי תפיסות חברתיות שונות בשלטון הישראלי. ערך כזה זקוק לבעל ידע ייחודי ועד שלא ימצא מדרגות המס בוויקיפדיה ימשיכו להסמיק. בברכה. ליש 15:39, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

שאלה בעניין ארי שמאי[עריכת קוד מקור]

האם יש על ארי שמאי ערך באנגלית? אם כן, כיצד כותבים ארי שמאי באנגלית? תודה

אם היה ערך על ארי שמאי באנגלית, היית יכול לראות זאת בבינוויקי של הערך. אין ואני לא חושב שיהיה, כי לפי הערכתי האיש אינו דמות אנציקלופדית ואין מקום לערך עליו באנציקלופדיה (לפחות לפי מה שנכתב בערך שלו). בברכה. ליש 15:27, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

...גם בוויקיפדיה העברית לא ברור לי למה יש צורך בערך עליו. השם עצמו הוא עברי, כך שאין כתיבה לועזית מוסכמת או אחידה. את יכול לנסות לכתוב Ari Shamay או Ari Shamai, למשל. אני עצמי מעדיף את האופציה הראשונה. דני. ‏Danny-w14:33, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

כמה חיילים השתתפו בפינוי המתנחלים בהתנתקות? 89.1.102.78 12:51, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

באנציקלופדיה של YNET כתוב: במבצע "יד לאחים" השתתפו כ-42 אלף חיילים ושוטרים. בהארץ כתוב בכתבה קרוב ל50,000 [2] עלות תוכנית ההתנתקות על פי משרד מבקר המדינה היא 9 מיליארד ש"ח. [3] --אפי ב.שיחה17:05, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

תרופה לכולרה במאה ה-19[עריכת קוד מקור]

לשם כתיבת עבודה סמינריונית אני קורא ספר שנכתב על ידי סופר עברי במאה ה-19 בליטא. במסגרת עלילת הספר, המתרחשת אף היא במאה ה-19 בליטא, חולה אחת הדמויות בכולרה. הרופא המטפל בה אומר כי ייתן לה חומר בשם מוסקוס, שיגרום להפיכת הכולרה לקדחת הניתנת לריפוי. האם מישהו יודע באיזה חומר מדובר, ובאיזו שפה המונח "מוסקוס"? נתנאל 11:03, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

ניחוש: אולי הכוונה היא למושק? ‏nevuer‏ • שיחה 11:14, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
סביר מאוד! בגרמנית אכן Moschus, ומצאתי כמה רמזים בעניין שימוש בחומר כתרופה לכולרה. תודה! נתנאל 10:55, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
בבקשה :) ‏nevuer‏ • שיחה 11:48, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

אומנות חופשית[עריכת קוד מקור]

לצורך הערך היסטוריה של האריתמטיקה מצאתי את התמונה היפהפיה הזו [[[קובץ:Rotschild canticles Septem artes liberales 1.jpg]]]. זיהיתי את האריתמטיקה, הגיאומטריה והאסטרונומיה, אך חסרה לי האומנות שבפינה השמאלית עליונה. מישהו מזהה? שמעון 11:53, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

דקדוק. כך כתוב בדף תיאור הקובץ. בברכה, Tahmar1900 14:34, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
איך לא שמתי לב? מוזר. תודה רבה לך! שמעון 15:57, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

חיפשתי באתר זה ולא מצאתי שום הגדרות למשל לחומר או לגוף בנושאי המדע

ראה הערך חומר: "חומר הוא כל דבר שיש לו מסה ותופס נפח במרחב". הערך גוף (פיזיקה) אינו קיים עדיין. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk 10:02, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

תרגום לכינוי לצרפתים[עריכת קוד מקור]

שלום,

איך הייתם מתרגמים לעברית את Cheese-eating surrender monkeys? (זה כינוי גנאי לצרפתים שמקורו במשפחת סימפסון) 89.139.13.202 09:41, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

"קופים כנועים אוכלי-גבינה"? ברצינות, עדיף לא לתרגם. אפשר לכתוב את הביטוי באנגלית ואז בסוגריים לכתוב את הפירוש המילולי העברי בצורה חופשית. ‏Yonidebest Ω Talk 09:59, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

כמה כסף מספיק כדי לחדש את מצעד צה"ל?[עריכת קוד מקור]

אני מעוניינת לתרום מכספי האישי על-מנת לחדש את המסורת של מצעד צה"ל שהיה נהוג פעם להעביר אותו בימי העצמאות. שאלתי היא באיזה סכום יכול להיות כרוך כל המצעד מתחילתו ועד סופו.

בכבוד רב, ג'קלין קוזינייקיס 89.1.102.110 12:35, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

בטח איזה שתים שלוש מיליון. למה את שואלת? כאילו יש לך כסף מיותר
אין צורך בקללות--Blooder 12:57, 30 באוגוסט 2007 (IDT)
איפה אתה רואה פה קללות בדיוק? 89.1.8.74 13:01, 30 באוגוסט 2007 (IDT)
ואם אני חש צורך בקללות???

זה לא רק כסף היה אחרי ששת הימים הסכם עם ירדן שמצמצמים מצעדים.פלאח.

עשית סלט.
דוקא לפני מלחמת ששת הימים, היו הגבלות על מצעדים בירושלים, בגלל שהסכם הפסקת האש מ 1949 הגביל את הכוחות הצבאיים בירושלים.
אחרי מלחמת ששת הימים היה מצעד אחד גדול בירושלים, ואחריו זה כנראה סתם נראה מיותר. emanשיחה 16:41, 30 באוגוסט 2007 (IDT)
אני זוכר שבסוף שנות התשעים התקיים כמה פעמים מפגן צה"ל מול חוף הים של ת"א בכל יום עצמאות, ובתקשורת הודיעו שעלותו 3 מליון שקלים. איתמר ק. 20:41, 30 באוגוסט 2007 (IDT)
תסתכל בגרסאות קודמות - הייתה קללה שמחקתי כי אין לה מקום כאן. מי שרוצה לדבר איתי על המחיקה שידבר איתי בשיחת משתמש שלי. תודה --Blooder 23:18, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

מה אומר המשפט הבא:[עריכת קוד מקור]

"הרי אסור להתגרות במזל" מי אומר משפט זה ? מדוע הוא נאמר ? וכיצד משפט זה הופך לנכון בהמשך?

מדובר על ציטוט ספציפי שמישהו אמר או באופן כללי? באופן כללי הכוונה שמי ששיחק לו מזלו פעם אחת שלא יסתמך על כך שבפעם הבאה זה יקרה שנית כי המזל נוטה להיות הפכפך. יות ≈שחייה≈ 18:15, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

למה מחקתם את המידע שהיה על זה? מישהו מה"מעגל המותרים" אולי יואיל בטובו לכתוב אחד חדש?

אתה בטוח שהערך בכלל נכתב? אין לו היסטוריה.. --miniature 19:27, 30 באוגוסט 2007 (IDT)
אין לדף היסטוריה גם כאשר הוא נמחק, אבל אם תערוך אותו תראה שהוא לא נמחק מעולם /=. בברכה, נטע - שיחה 19:47, 30 באוגוסט 2007 (IDT)
אלא אם כן הוא נמחק על ידי Oversight, ואז אני משער שלא היינו רואים את זה. לירן (שיחה,תרומות) 23:20, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

למה לכוכב הלכת צדק קוראים צדק[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי למצוא מקור מוסמך לשמו העברי של כוכב הלכת צדק. אני יודע שיופיטר, השם הלטיני, הוא ראש האלים בפנתיאון הרומי ובין יתר תפקידיו הוא גם האחראי על המדינה ועל חוקיה. האם זה מקור השם העברי? או שישנו מקור פחות עקיף?

התיעוד הראשון ל'צדק' כשם הכוכב הוא בתקופת התנאים (בתוך ה'ברייתא דמלאכת המשכן', שמקורה לכל המאוחר בסוף המאה השלישית לספירה), והוא רווח בתקופת האמוראים (כגון בבלי שבת קנו ע"א), אבל נראה שהשימוש במונח קדום בהרבה. ניתן להניח שכמו מונחים רבים אחרים מתחום האסטרולוגיה, גם 'צדק' נלקח מהתרבות האשורית או הבבלית סביב תקופת בית ראשון. שי ה. 05:46, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

ראיתי סיכה שנראת בדיוק כמו זאת: תמונה:M-locem.gif רק עם 2 כנפיים במקום אחת. מה זה אומר?

זו הסיכה של סיירת נח"ל. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:45, 31 באוגוסט 2007 (IDT)
אם אני לא טועה היום היא כבר של כל הגדס"ר - אני לא בטוח אם כ"גדודון" ועדיין לכל פלוגה את הסיכה שלה או שהסיכות הישנות עדיין בשימוש. ‏ costello • ‏ שיחה 15:50, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

pH עור הפנים[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שלא מומלץ להשתמש בסבון רגיל לעור הפנים כי הpH שלו שונה משל שאר העור? פ"מ 06:51, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#123456

מקור הביטוי "פון פונטיוס ביז פילאטוס"[עריכת קוד מקור]

בשפות גרמניות אחדות, נמצא הביטוי "פון פונטיוס ביז פילאטוס". אני משער שביטוי זה קשור איכשהו לנציב הרומאי הזה. האם מישהו יודע מה הקשר? ברי"א 23:33, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

ובכן, הביטוי המלא הוא על פי רוב "פון פונטיוס ביס פילאטוס לאופן Von Pontius bis Pilatus laufen" - לרוץ מפונטיוס לפילאטוס. הביטוי מתאר התרוצצות חסרת תוחלת, שהרי פונטיוס פילאטוס הוא הוא אותו האיש. מקורו של הביטוי בבשורה על פי לוקאס, 23, 7-12, שבו שולח פונטיוס פילאטוס את ישו אל הורדוס אנטיפס כדי שזה ישפוט אותו, אלא שהוא רק לגלג עליו ושלחו להישפט שוב אצל פונטיוס פילאטוס. בברכה, ‏Harel‏ • שיחה 00:17, 2 בספטמבר 2007 (IDT)
Danke! Her Harel. ברי"א 02:09, 2 בספטמבר 2007 (IDT)
"פונטיוס פילאטוס הוא הוא אותו האיש" :) דוד 13:18, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
מה כוונתך? הלא פונטיוס פילאטוס היה הנציב הרומאי הידוע? ברי"א 13:21, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

אינטגרל - הגדרה[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#אינטגרל - הגדרה

פתיחת פורטל מרכז ל60 שנה לישראל וכן לכבוד 40 שנה לירושלים[עריכת קוד מקור]

אשמח לתמיכתכם בפתיחת פורטל חדש המרכז את נושא 60 שנה לישראל עם קישורים פנימיים וחיצוניים לטובת הנושא, עליו יושם דגש בשנה"ל הקרובה. כמו כן פתיחת פורטל בנושא 40 שנה לשחרור ירושלים . נושאים אלו יהיו במוקד תהליכי למידה במערכת החינוך ישנה חשיבות רבה לרכז את המידע הקיים ולעשותו נגיש באופן מרוכז. אודה על עזרתכם (Braunb 11:55, 2 בספטמבר 2007 (IDT))

ישנם כבר פורטל:ישראל ופורטל:ירושלים. אין צורך בפורטלים בנושאים שהצעת, הם לא יהיו אנציקלופדיים. חי ◣ 2.09.2007, 12:01 (שיחה)
שאלה זו מתאימה יותר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ. בברכה, נטע - שיחה 21:48, 2 בספטמבר 2007 (IDT)
הדיון במילה "שחרור" יוכל לאכלס פורטל משל עצמו. עידושיחה 21:49, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

מהן תפקידי "שער העיר" בישראל המיקראית.[עריכת קוד מקור]

בחיפוש שערכתי על הנושא העליתי שבתקופת המקרא שימש שער העיר לדיונים משפטיים, השאלה היא כיצד נערכו דיונים אלו, האם היה פורום קבוע האם זה נערך בתוך מבנה כלשהו. האם היו לשער העיר תפקודים נוספים. האם הנביאים ניבאו בשער העיר, בפני מי הם ניבאו? מעניינת אותי במיוחד העיר שומרון בתקופת הממלכה הצפונית אם זה משנה לגבי התשובה. המון תודה. יואב בצלאל.

שער העיר היה גם מקום מושב הזקנים. הזקנים הם השופטים, הדיינים, המתווכים. הם "עשרת טובי העיר" במקרים רבים, ותפקידיהם רבים - הם, למשל, היו אלו שצריכים לקחת אחריות על מותו של אדם סמוך לעיר, ולבצע נוהל "עגלה ערופה". גגל את זה. בכל אופן, הפורום היה קבוע, אך כמובן התחלף על פי גורמים שונים: זקן שמת הוחלף, אם הגיע חכם חדש לעיר - הוא נכנס לפורום במקום החכם הפחות מוצלח מבין חברי הפורום. כמובן, כל זאת בהנחה שהיה מספר קבוע לחברי בית הדין, ככל הנראה מספרה של סנהדרין הקטנה, דהיינו 23 חברים. דיני הסנהדרין העירונית דומים מאוד לדיני סנהדרין גדולה, אבל ייתכן גם באותה מידה שמבחינה היסטורית מדובר באנכרוניזם - וסנהדרין היא המצאה מאוחרת, של ימי בית שני, ושל תקופת התנאים. גם כך וגם כך, סביר שהיה בית דין או חבר חכמים מסוים שישב בשער העיר בתקופה התנ"כית. הלאה: מבנה השער הפיזי הוא מבנה בצורת רי"ש, כדי למנוע כניסה ישירה של האויב אל תוך העיר במקרה של פריצת השער. בממצאים מתקופת שלמה המלך בחצור הגלילית נמצאו חדרים סמוכים לשער. בחדרים יכלו לשבת לוחמים, דיינים וסוחרים. האפשרות שבאחד החדרים ישב בית הדין אינה מן הנמנעות. הלאה: הנביאים ניבאו בכל מיני מקומות, ואני מניח שגם בשער העיר. אפשר לחפש בתנ"ך, בעיקר אצל ירמיהו וישעיהו, ולבדוק היכן הם ניבאו - נביאים אחרים שיכולים לציין מיקום נבואה הם אולי נביאי תרי עשר, אבל יחזקאל לא התנבא בשער ככל הנראה. עוד אפשר לחפש בספר מלכים, בפרקי הנביאים אליהו ואלישע, ובכלל בסביבת הפרקים הללו (מופיעים שם בני נביאים בעשרות). סיפור קלאסי של נביא הקשור לשער, שדווקא מחובר מאוד לשומרון, הוא הסיפור על הרעב בשומרון בזמן המצור הארמי. גש לקרוא בתנ"ך, אבל אם אתה רוצה אני יכול לתת לך קישור לסיפור קצר מנקודת מבטו של שלישו של מלך שומרון, שמתאר את האירוע התנ"כי. יש שם גם הפניה לפרקים המתאימים בספר מלכים. קבל: שליש מאת גיפטמן סטרים.

אם יש לך עוד שאלות, אתה יכול לשאול אותן כאן, אבל תסמן לי בדף שיחה, כי אני לא בטוח שאני אזכור להציץ. אדם נבו 00:14, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

ניבים של חתולים[עריכת קוד מקור]

אני לא מתעניין בשיניים, ככה שאם אתה וט-דנטיסט, לא בהכרח תכיר את התשובה. מה מקור הביטויים הבאים:

  1. לא קונים חתול בשק.
  2. הסקרנות הרגה את החתול.

מה תגידו? אדם נבו 00:00, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

יגעתי ומצאתי - תאמין. ‏Harel‏ • שיחה 00:14, 4 בספטמבר 2007 (IDT)
אתה גדול מהחיים. אדם נבו 00:22, 4 בספטמבר 2007 (IDT)
ראה גם Curiosity killed the cat. א&ג מלמד כץשיחה 21:29, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

משקה מעולה[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר להשיג בארץ הקודש ג'ינגר ביר? (ולא ג'ינג'ר אייל)

הרבה תודה, תומאס 14:25, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

הלו תומאס, ככל הידוע לי (וידוע לי) אין להשיג בארץ ג'ינג'ר ביר מסחרית. או שתעשה לבד[4]. חוץ מזה, זה יאק. אם אתה מתעקש תרים טלפון לנורמה ג'ין, אולי הם מכירים מישהו שמייצר. אליבאבא 21:16, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
http://www.tayari.co.il/Product.asp?id=2762 - שווה לבדוק איתם. והרבה משקאות מוצאים את דרכם לארץ ישראל. בין אם זה al waha (אם אני לא טועה) שזה משקה פרי עם חתיכות פרי מערב הסעודית, או משקה מנגו או פסיפלורה ממצרים :)--Blooder 22:14, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
תודה רבה לשניכם! תומאס 13:30, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

רציתי לדעת מה משמעות המושג בהקשר של בחירות.

אני לא חושב שיש לזה משמעות דווקא בהקשר של בחירות, ששונה מהמשמעות הרגילה - הרשמה למפלגה על פי תנאיה, וקבלת כל הזכויות של חבר מפלגה (וגם החובות, כמובן). המילה מוזכרת לפני בחירות מקדימות, פריימריז מפלגתיים, כיוון שחלק גדול מהמתפקדים למפלגה "שייכים" למתמודדים, ולכן מספר המתפקדים ששייכים למתמודד מסוים משפיע על סיכוייו להיבחר. דווקא לאחרונה הדבר פחות משמעותי מאשר פעם: היום יש תקופות חברות מינימליות לאלו הרוצים להצביע, ולכן לפני בחירות לאו דווקא יתקיים מפקד חברים - המפקד יתקיים שנה לפני הבחירות, כדי שהמתפקדים יוכלו להצביע בפריימריז. פעם, כשתקופת החברות המינימלית לא הייתה קיימת, מספר המתפקדים שהביא כל מועמד היה משמעותי יותר. אדם נבו 17:31, 4 בספטמבר 2007 (IDT)
ואיך הופכים למתפקדים?
לאיזו מפלגה אתה מעוניין להתפקד? תכנס לאתר האינטרנט של המפלגה, ושם יהיו פרטים. אדם נבו 18:53, 4 בספטמבר 2007 (IDT)
לליכוד, תודה על העזרה.

האם הצורה לישוק תקינה? או שחייבים לומר "לנשוק". תודה.

אביעד‏ • שיחה 17:05, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

זה לא נשמע לי תקין, אבל אני אעדיף בכל מקרה להשתמש בבניין אחר, ולומר "לשקת". סתם העדפה סגנונית. על איזה תחום אתה מדבר - מתמטיקה או רומנטיקה? כדאי להבהיר. אם "לישוק" תקין, זה רק במתמטיקה. לפחות ככה נשמע לי. אדם נבו 17:33, 4 בספטמבר 2007 (IDT)
אני מתכוון לרומנטיקה. אביעד‏ • שיחה 21:35, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
לנשוק, כי הבסיס זה נ.ש.ק.--Blooder 10:12, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

Rieti בעברית[עריכת קוד מקור]

בעקבות ויכוח שנמצא בדף השיחה שלי ובשיחה:ריצת 800 מטר, כיצד יש לכתוב את שם העיר באיטליה?אודי 23:37, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

ריאטי או רייטי. שניהם נכונים. (ומבטאים: ri-ye-ti). דני. ‏Danny-w13:44, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

משתמש מושבע בויקיפדיה.. אנא קראו וטפלו בהקדם האפשרי[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:ספר אורחים#משתמש מושבע בויקיפדיה.. אנא קראו וטפלו בהקדם האפשרי

מה השם של כלי הנגינה הזה?[עריכת קוד מקור]

http://en.wikipedia.org/wiki/Tin_whistle תרגמתי מילה במילה עד עכשיו רק בשביל לא ליצור מילים לא מתורגמות בערכים (משרוקית פח). די ברור שזה לא השם. לפי הערך בויקיפדיה קוראים לזה גם irish whistle ו pennywhislte. אני רוצה לדעת איך קוראים לכלי הנגינה הזה בעברית? תודה--Blooder 13:23, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

נסה אולי חלילית אירית. איתןשיחה 12:50, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
או עדיף כאן [5] איתן6 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ואם תרצה לדעת יש גם שם לא רשמי - פחלילית. איתןשיחה 12:53, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
אני גם מצאתי צקצוקית... אבל כמובן שעדיף להצמד לשם "חלילית אירית" (אגב, אני חושב שגם זה לא רשמי וברוב המקומות ברשת הישראלית נצמדים לאנגלית). בברכה, גלעד (שיחה) 12:56, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

שדים ושאר מרעין בישין[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר מקור לכך ששד הינו ראשי תיבות של 'שכל דמיון', דהיינו שד הינו מצב בו אדם נותן לשכלו להגר אחרי דמיונו? ושאלה נוספת, היכן ישנם הסברים לרעיון העומד מאחורי שדים ביהדות? --מקפץ גבעות 20:59, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

למה אתה מתכוון "הרעיון מאחורי שדים"? שדים פשוט קיימים, לפי היהדות. לא? אדם נבו 16:12, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
הרמב"ם היה מתחלחל לשמוע אותך. מקפץ גבעות - אמנם זה לא מראה מקום טוב במיוחד, אך הייתי ממליץ להתחיל מכאן. דניאל צבי 16:55, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
את הספרים של הרמב"ם שרפו. אנשים התחלחלו ממנו. יש כל מיני דעות ביהדות: הרמב"ן, למשל, האמין ב"אלוהי האומות" ששולטים בחו"ל, בניגוד לאלוהי האלוהים, השולט בעיקר בא"י. עיין בדבריו על פרשת האזינו. אדם נבו 17:16, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
בדיוק - יש כל מיני דעות ביהדות, ודעת הרמב"ם (והמאירי ועוד כמה) היא חלק מהיהדות - לפיכך המשפט "שדים קיימים לפי היהדות" הוא מוטעה לא פחות מהמשפט "שדים לא קיימים לפי היהדות". דניאל צבי 17:18, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
ודאי ששדים קיימים. השאלה היא מהם שדים. האם אכן היהדות מדברת על יצורים פיזיים בעלי זנב וקרניים? מסופקני. בכל אופן, אני חיפשתי התייחסות מפורשת המסבירה את הנמשל העומד מאחורי שדים בדרך של שכל ודמיון. --מקפץ גבעות 23:11, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

בקשת שם:ציפור[עריכת קוד מקור]

אבי צילם בחצר בית חולים בילינסון ציפור, מישהו יודע מה שמה? הלינק לתמונה בתודה מראש שמוליק 21:54, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

סיקסק. א&ג מלמד כץשיחה 21:57, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
תודה רבה! שמוליק 22:00, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

מבינים, הסתכלו בבקשה בדיסקית פיוניר#מעבר ספין באטום מימן נייטראלי. מה אורך הגל המוגדר שם? אני תרגמתי מאנגלית "ראש בקיר", ואין לי מושג מה זה האורך הזה ומה הוא קשור. לא יכול להיות שזה אורך הגל של האלקטרון, נכון? זה ארוך מדי. אולי של כל האטום? לעזרתכם אודה. סתם עומרשיחה 18:13, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

זהו אורך הגל של הקרינה (פוטון) שנפלט/נקלט כאשר האטום עובר בין 2שתי רמות האנרגיה ה"מוגדרות, על ידי הציור. התדירות היא התדירות של הקרינה הנ"ל. ‏עדיאל18:15, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
אבל אין פה מעבר רמות אנרגיה, אלא מעבר ספין. סתם עומרשיחה 19:40, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
נדמה לי שאין ערכים בעברית, אבל ראה באנגלית: en:Hydrogen line או en:Hyperfine structure. העניין הוא שהאנרגיה של אטום מימן שבו הספינים של הפרוטון ושל האלקטרון נמצאים באותו כיוון שונה מהאנרגיה של אטום שבו הכיוון שלהם הפוך. אטומים יכולים לעבור ממצב אחד לשני ואז הם פולטים או בולעים קרינה באורך גל של 21 ס"מ. כאשר מכוונים רדיו טלסקופ לאזור עשיר באטומי מימן רואים את קו הפליטה הזה בבירור, וההנחה הייתה שגם תרבויות מתקדמות מחוץ לכדור הארץ מכירות את התופעה. אריה מלמד כץשיחה 00:50, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
תודה. סתם עומרשיחה 01:32, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

איך אומרים "נעים למגע" באנגלית?[עריכת קוד מקור]

אני מתכוון במובן של...

"פרוותו של הכלב נעימה למגע"

אביעד‏ • שיחה 18:53, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

מתאים לשפה האנגלית שתהיה לה מילה אחת בה ניצו לבטא את זה, אך אני מצליח לחשוב על כזו כרגע.
לך על "Pleasant to the touch" או "Pleasurable to the touch" (תלוי בעיקר בהקשר ובסגנון). דניאל צבי 20:06, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
תודה רבה. אם אתה נזכר במילה היחידה אשמח. אביעד‏ • שיחה 01:11, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
Pleasant זה האיות הנכון לפי מילון אוקספורד--Blooder 13:45, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
כמובן שאתה צודק, זו הייתה תקלדה. המילה amiable נראית מתאימה. דניאל צבי 13:56, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
amiable לא נראה לי מתאים למשהו פיזי. זה נראה לי לשימוש לתיאור של אנשים, כמו למשל "האיש הזה הוא איש נחמד". אני לא רואה איך המילה הזאתי תציין שמשהו נעים למגע.--Blooder 23:47, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

מישהו יודע למה 0 בחזקת 0 אינו מוגדר? 08:48, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

ע"ע אפס (מספר). שמעון 10:21, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

תמונת כיני יונים[עריכת קוד מקור]

שלום. יש לי חרקים זערוריים בגודל כ- 2 מ"מ מקסימום. הם בצבע חום בהיר כמו ברנדי וגם קופצים. נראה לי שהם כיני יונים. למישהו יש הגדרה ממגדיר חרקים או תמונה כדי שנוודא שאלה הם? הם בעיקר בין הספרים ומגיעים גם למצעים. תודה. סיגי

יש סיכוי טוב שמדובר בפרעושים. א&ג מלמד כץשיחה 13:38, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
הצילום המפוספס
הרצל מדגמן על הגג ביפו
יצירת הפוטומונטאז'

בבקשות למחיקה, אם הערך כבר נמחק ואני אמחק את הבקשה למחיקתו, האם הדבר נחשב כמעשה מקובל? תודה עדידס25 17:12, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

כן. דוד 20:32, 8 בספטמבר 2007 (IDT)
השאלה מתאימה יותר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ

פוטומונטז' היסטורי[עריכת קוד מקור]

מתישהו בעבר פורסמה תמונת פוטומונטז' לאחר ביקור של מישהו בארץ. מישהו יודע - מי? מה? מתי? מקום? מדוע? עיזרו לי במהרה בבקשה. נעה 00:00, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

לפי בנימין זאב הרצל:
התצלום המפורסם של פגישת הרצל והקייזר ליד מקווה ישראל הוא פוטומונטז', מפני שהצילום האמיתי לא הצליח.
אפשר לראות את התמונה כאן. אבינעם 00:30, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

הנה כל הסאגה - הצלם דוד וולפסון התרגש כל כך מהמעמד ומהכבוד הגדול, עד ש"פספס" את הזווית, ומה שיצא לו נראה בתמונה הראשונה - הקייזר יושב על סוס לבן ומביט אל קצה הרגל של הרצל... אחרי ביקור בחדר חשוך, שלווה בהיסטריה קלה, נלקח הרצל לגג ביפו, שם צולם כשהוא מחזיק את כובעו בידו (תמונה 2). וולפסון, בכישורים מרשימים מאד יחסית לשנת 1898, הצליח לחבר בין שתי התמונות באופן הבא: את הקייזר הוא העביר אחורה לסוס השחור של החייל שליווה אותו; הסוס הלבן נגזר מההיסטוריה, והרצל "נשתל" לתוך התמונה. על זה אמרו רבותינו: "אל תאמין לשום דבר שכתוב בעיתון"... תמרה 08:45, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

מאלף תמרה, כרגיל... עכשיו רק צריך למצוא את הערך בו נשים את אוצר המידע הבלום הזה, עם התמונות והכל - לא יעלה על הדעת שזה ייקבר בארכיון נידח! מגיסטרשיחה 20:55, 11 בספטמבר 2007 (IDT)
הוספתי את כל הסיפור בפוטומונטז'#פוטומונטז' היסטורי עם קרדיט לתמרה בדף השיחה. חגי אדלר 21:50, 11 בספטמבר 2007 (IDT)
יפה עשית. שיניתי רק קצת את תצוגת התמונות לגלריה. מגיסטרשיחה 22:22, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

תודה לכל המעריכים את פעלי... רק שתדעו שכבר הכנסתי את האוצר הבלום לערך הרצל. תמרה 00:14, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

האם הטענה כי נשים אוהבות לאכול שוקולד ומלפפון חמוץ בזמן היריון היא נכונה ומבוססת? ואם כן, מהי הסיבה לכך? בברכה, תומר 00:50, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

לא, זו אגדה אורבנית. יש שינויים מסוימים בהרגלי האכילה, אולי בגלל הכמות הגדולה של הורמונים שונים בגוף, אבל זה משהו אישי. א&ג מלמד כץשיחה 01:15, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

את יוצא הדופן זוכרים. נשים בהיריון שאוהבות לאכול בזמן ההיריון עוגות ושוקולד, לא נחוות כ"יוצאות דופן". ‏Danny-w03:29, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

התיאוריה שלי (ומותר לי, כי יש לי קצת ניסיון) זה שהכל קשור בעובר - אם הנ"ל אוהב מלפפון חמוץ, אז הוא פשוט מזמין אותו ישירות דרך חבל הטבור, וכנ"ל לגבי שוקולד, שקדים קלופים, בננות בשלות, עוגות קצפת, ושמועות מזעזעות מספרות על אשה אחת בבאר שבע שבכל הטרימסטר האחרון גמעה סחוג מזוקק. בקיצור, האֵם ההרה היא בסך הכל צינור לרעבתן הבררני היושב בתוכה. תמרה 08:54, 11 בספטמבר 2007 (IDT)


תרגום לצרפתית[עריכת קוד מקור]

הקטע להלן לא ברור לי בשלמות. מי טען שקבר ישו בשקר יסודו ולמה ? והאם הנוצרים עוברים השפלות בנוסף לתשלום הנדרש מהם. תודה.

" On y voit aussi une autre église également vénérée où les chrétiens vont en pèlerinage. C’est celle au sujet de laquelle ils font un mensonge, puisqu’ils prétendent qu’elle renferme le tombeau de Jésus (Eglise du Saint Sépulcre) et l’on y vient implorer son intercession. Toute personne qui s’y rend en pèlerinage doit payer au profit des musulmans un tribut déterminé, et supporter diverses sortes d’humiliations que les chrétiens endurent à contrecœur… Il y a même un endroit où l’on peut voir le berceau de Jésus" אפשר לתת את תשובה בדף השיחה של הערך אבן בטוטהDaniel Ventura08:49, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

מן הכתוב משתמע כי הכותב הוא הסבור שקבר ישו בשקר יסודו. לדבריו, "ניתן לראות שם כנסייה נוספת, לא פחות נערצת, שאליה עולים הנוצרים לרגל. לגביה הם משקרים, כיוון שהם טוענים שנמצא בה קברו של ישו (כנסיית הקבר הקדוש), ואליה בא אדם לבקש את עזרתו. כל העולה לרגל לשם צריך לשלם למוסלמים מס קבוע, ולהיות נתון למיני השפלות שונות שסובלים מהן הנוצרים בעל כורחם". מגיסטרשיחה 10:03, 9 בספטמבר 2007 (IDT)
תודה. לא הבנתי את ענים "כנסייה נוספת" אחזור למקור. ‏Daniel Ventura11:31, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

מהירות קירור וחימום של מים[עריכת קוד מקור]

באיזה מהירות מקסימלית ניתן לקרר 1 ליטר מים בטמפ' 25C ל טמפ 5C ? ומה האנרגיה הדרושה לכך?

באיזה מהירות מקסימלית ניתן לחמם ליטר מים בטמפ' 25C ל טמפ 100C ? ומה האנרגיה הדרושה לכך?

אשמח מאוד לראות את הדרך החישוב, --פו-איי 15:31, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

צריך יותר נתונים - אם תפוצץ פצצה גרעינית בסמוך - המים ירתחו קצת יותר מהר מאם תנסה לעשות זאת בקומקום. דניאל צבי 15:35, 9 בספטמבר 2007 (IDT)
את האנרגיה ניתן לחשב על פי החוק הראשון של התרמודינמיקה, הזמן שייקח לשנות את הטמפ' תלוי בטמפ' של מקור החום ושטח הפנים בינו ובין המים - ובכל מקרה אני לא מכיר דרך פשוטה לחשב אותו. ‏ costello • ‏ שיחה 15:44, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

אני לא מחפש דרך פשוטה, בוא ננסה הפוך , תוך פרק זמן של דקה מה האנרגיה שאני צריך ?--פו-איי 15:48, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

כדאי לקרוא את קיבול חום. ‏odedee שיחה 04:25, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
התשובה היא שבעקרון כמות האנרגיה לא תהיה תלויה בזמן. emanשיחה 12:40, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
ההגדרה של היחידה קלוריה היא האנרגיה הדרושה לחמם 1 גרם מים הנמצאים בטמפ' החדר ב1 מעלת צלזיוס. כפי שEMAN כתב זה לא תלוי זמן. אם נתקלת בשאלה של "כמה זמן" היא בד"כ ניתנת עם הספק של מיקרוגל או עם זרם והתנגדות של תייל שעובר ב"מיכל מים המעורבב אידאלית" או מים הזורמים דרך מחליף חום מה צריך להיות זמן השהייה וכו' ואז עליך לדעת מקדם מעבר חום בהולכה בהסעה וכו' קיבול חום ועוד בלה בלה נחמדים שכאלה. מתיישר 16:22, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אפקט ונוס[עריכת קוד מקור]

מישהו שמע על זה? לעניות דעתי זה מושג שנמצא בממשק של הפסיכולוגיה והאומנות, וקשור לתפיסה של דמויות במראה או משהו כזה... אשמח אם מישהו יוכל לבאר את העניין תודה ושנה טובה.

ראה אפקט ונוס. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk 12:19, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

מה המקור?[עריכת קוד מקור]

מה המקור למשפט "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות"?

מסילת ישרים, פרק ה'. דניאל צבי 11:17, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
חיפשתי, לא מצאתי שם את הביטוי הזה מצאתי רק משהו דומה "בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל" יש מקור שמובא לפי נוסח זה? (אולי המקור הוא "דוחה אלף תוכחות" ולא "מאה תוכחות")

חזו"א אמונה ובטחון פרק ג'

היום בבית ספר עשינו ניסוי עם חומר בשם פי טי סי, שכביכול רוב האוכלוסייה מרגישים אותו, והמיעוט איננו יכול (ואני מביניהם}. איפה כתוב על זה בעברית? תודה. יפואי 13:38, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

מישהו יוכל לענות לי? יפואי 15:27, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
בבקשה זה חשוב לי! יפואי 16:34, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
לחומר קוראים פנילתיוקרבמיד - Phenylthiocarbamide. לא מצאתי חומר בעברית עליו. חי ◣ 10.09.2007, 16:35 (שיחה)

אריה או ברדלס?[עריכת קוד מקור]

סמלו של בייברס על גשר בייברס בלוד. האם זה ברדלס? אריה? אריה מודרני שהקדים את תקופתו?

האריות בשער האריות, הם אריות או ברדלסים? והאם הם באמת קשורים לבייברס? ומה שיש בגשר בייברס זה אכן ברדלס? כלומר צ'יטה? ואם כן הוא התכוון שזה יהיה ברדלס, או שזה היה אמור להיות אריה, אבל יצא ברדלס? כי חיפוש בגוגל של cheetah ו baibars לא ממש נותן שום דבר. emanשיחה 15:24, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אני זוכר שקראתי ממקור מהימן, שה"אריות" אינם אלא ברדלסים. המקור לא עליי כרגע, אבל אריה, זה לא. יפואי 15:27, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אני אולי אחדד את השאלה ואשאל - מה היה סמלו של בייברס? ברדלס או אריה?. כלומר האם הסמל הוא באמת ברדלס, או שהסמל הוא אריה ורק בשל מחדלי הציירים זה יצא ברדלס?

emanשיחה 15:30, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אתה אולי מתכוון לביברס נאתכו? יפואי 15:33, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
לא בדיוק... (:
emanשיחה 15:41, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
למיטב ידיעתי, סמלו שלבייברס הוא אכן ברדלס, אך יש הטוענים כי בשער האריות מוצבים אריות אמיתיים ואין להם כל קשר לבייברס. דניאל צבי 15:43, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
"האריות" בשער האריות - למעשה ברדלסים
הבעיה היא שבערך בערבית על בייברס הם מביאים תמונה של מטבע, ובכיתוב התמונה הם קוראים לזה אריה. emanשיחה 15:52, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
אם כל הכבוד לויקיפדיה הערבית (ויש בהחלט), לא הייתי סומך עליהם בכל דבר שיש לו כלשהי נגיעה לזואולוגיה. עד לא מזמן הופיעה בערך המומלץ על חרקים שם תמונה של עכביש - שנמצא במחלקה שונה לגמרי. כך שכיתוב תמונה בערך על היסטוריה לא ממש אמין. כוס מים - שיחה 11:21, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

אני שמחה לפתור את החידה המשעשעת - על פי פרופ' דני בהט (שאין כמוהו בדברים האלה) סמלו של בייברס היה ברדלס, שכן זהו פירוש שמו בטורקית עתיקה (באופן כללי, הממלוכים אהבו, כמונו, להיקרא בשמות של חיות - סונקור, שפירושו נשר וכדו'). ולגבי שער האריות - עקב דמיונם הרב של "האריות" לגשר בלוד, שמזוהה בוודאות עם בייברס (רגל קדמית מונפת באוויר, זנב מתנופף מעל הגב וכדו'), ועקב ידע היסטורי שיש לנו על מדרסה שפעלה בירושלים ונקראה על שמו, הרי שסביר שהטורקים פירקו את אותה מדרסה, כדי להשתמש באבניה ובעיטוריה לבניית החומה. זוהי, אגב, תופעה מוכרת בחומה הירושלמית, ולמעשה היא מלאה במשקופי חלונות ממלוכיים (שער ציון), כותרות צלבניות (שער הפרחים), קשתות גזולות מכנסיות (שער יפו) וכדו'. שורה תחתונה - סמלו של בייברס היה ברדלס, ונראה שהאריות בשער האריות הם למעשה ברדלסים שעיטרו פעם מבנה הקשור בו. שנה טובה ורגועה... תמרה 08:24, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

איך זה יתכן שלמי שעומד על האוורסט קר יותר ממי שנמצא בים המלח הרי מי שבים המלח השמש כביכול יותר רחוקה ממנו ומי שעל האוורסט יותר קרוב לשמש איך זה יתכן ?

אין כל קשר.
המרחק בין השמש לכדור הארץ הוא כל כך רחוק, לכן אין שום הבדל ל9 ק"מ הבדל בין שני הנקודות.

ולעומת זאת, המרחק בין ים המלח לאוורסט הוא בהחלט קריטי לגבי המרחק מהעננים (באוורסט יש שלג תמיד, ואילו בים המלח לא ירד לפחות ב8000 השנים האחרונות שלג).יפואי 18:19, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

כמו שאמרו לפני, ההבדל במרחק הוא זניח לחלוטין.
אבל מה שחשוב זה לא המרחק מהעננים (וובאוורסט ממש לא יורד תמיד שלג, גם אם הוא לא מספיק להינמס.
העיניין הוא לחץ האוויר. האווי בשכבות הגבוהות נמשך ע"י כדור הארץ, ויוצר לחץ יותר ויורת גדול על השכבות היותר נמוכות. ככל שיותר נמוכים לחץ האוורי יותר גבוה. ועבור גאזים לחץ יותר גבוה גורם גם לטמפרטורה יותר גבוהה (ראה חוק גיי-ליסק).
emanשיחה 18:44, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

תודה גבר זה לעבודה שלי בפיזיקה עלהשיעור הראשון הוא נתן לנו עבודה ראית מזה תודה רבה רבה  ! שומע שמעתי שאיזה אחד אמר שבים המלח יש יותר מקום אז יותר קרנים פוגעות ככה נוצר יותר חום ובאוורסט זה מקום קטן מאוד בגלל זה פחות קרנים פוגעות זה נכון ?

קשקוש מטופש. האוורסט גדול בדיוק כמו כל נקודה גיאומטרית אחרת בים המלח - מה ההבדל בין נקודה גיאומטרית כאן לבין נקודה גיאומטרית בנורבגיה? ובכל זאת, שם קר. זה קשור ללחץ אוויר, לזווית קרני השמש, לרוחות פלנטריות ולמזג אוויר מקומי. אלוהים יודע מאיפה אנשים ממציאים את התשובות האלו. אדם נבו;שיחה 20:50, 10 בספטמבר 2007 (IDT)
כאמור, מה שחשוב (בשאלה שמעסיקה אותך) זה הגובה. ככל שמשהו יותר נמוך (כמו בים המלח) יש מעליו יורת אוויר, ולכן האוויר שמלמעלה יותר לוחץ, והלחץ יותר גדול, ולכן הטמפרטורה יותר גבוהה. emanשיחה 23:16, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

תודה רבה מחר(יום רביעי 20/9 )אני מגיש את המסקנות שלי אני אאדכן אותכם בקשר לתשובה