רפי פרץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של BAswim (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק
ביטול גרסה 25926358 של דגש חזק (שיחה)דעתך אינה קבועת תפסיק לשחרז אותי ולהתנהג כבריון
שורה 79: שורה 79:
בישיבת ממשלה ביולי 2019 שעסקה במצב הקהילות היהודיות בעולם אמר פרץ ש[[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] בין יהודים ללא יהודים גרמו לאובדן שישה מיליון יהודים בשבעים השנים האחרונות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-707498|כותרת=השר פרץ בישיבת הממשלה: "נישואי התערובת - כמו שואה שנייה"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-07-13}}{{ש}}{{גלובס|[[טל שניידר]]|ערב של חרטות לשר החינוך: התנצל על אמירת "השואה השנייה"|1001293816|16/07/2019}}</ref> בריאיון אמר שהוא שואף להחיל את הריבונות הישראלית על כל [[יהודה ושומרון]], ולו בשלבים, ללא [[זכות הצבעה]] לכנסת לתושבים ה[[פלסטינים]].
בישיבת ממשלה ביולי 2019 שעסקה במצב הקהילות היהודיות בעולם אמר פרץ ש[[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] בין יהודים ללא יהודים גרמו לאובדן שישה מיליון יהודים בשבעים השנים האחרונות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-707498|כותרת=השר פרץ בישיבת הממשלה: "נישואי התערובת - כמו שואה שנייה"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-07-13}}{{ש}}{{גלובס|[[טל שניידר]]|ערב של חרטות לשר החינוך: התנצל על אמירת "השואה השנייה"|1001293816|16/07/2019}}</ref> בריאיון אמר שהוא שואף להחיל את הריבונות הישראלית על כל [[יהודה ושומרון]], ולו בשלבים, ללא [[זכות הצבעה]] לכנסת לתושבים ה[[פלסטינים]].


באותו ריאיון, כשנשאל האם הוא מאמין שאפשר [[טיפול המרה|להמיר]] [[נטייה מינית|נטייה]] [[הומוסקסואל]]ית, השיב שמניסיונו החינוכי הדבר אפשרי. כשנשאל כיצד ייעץ לתלמיד האומר לו שהוא חושב שיש לו נטייה הומוסקסואלית, השיב: "קודם כול חיבקתי אותו ואמרתי לו דברים מאוד חמים, אמרתי לו: בוא נלמד, בוא נחשוב ובוא נתבונן", על מנת שיכיר את עצמו ויחליט.{{הערה|[[דנה ויס]], "[https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q3_2019/Article-2deaecbadcceb61027.htm?Partner=searchResults שר החינוך: "טיפולי המרה אפשריים"]", ריאיון לדנה ויס ששודר ב[[חדשות 12]] ב-13/07/19, 10:39 דקות לאחר תחילת הריאיון; {{ערוץ7|חזקי ברוך|לא טענתי שצריך לשלוח ילד או ילדה לטיפולי המרה|407182|13 ביולי 2019}}}} ימים ספורים לאחר מכן כתב במכתב למנהלי בתי ספר כי טיפולי המרה הם פסולים וחמורים, וכי כוונתו בריאיון הייתה שזכותם של בעלי נטייה חד מינית לפנות לגורמים המקצועיים בדרך מכבדת ואוהבת.{{הערה|{{סרוגים|עטרה גרמן|השר פרץ במכתב למנהלי בתי ספר: "אני יודע שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור"|356872-הרב-פרץ-טיפויל-המרה-הם-דבר-חמור-ופסול|16.07.19 י"ג בתמוז תשעט}}}}
באותו ריאיון, כשנשאל האם הוא מאמין שאפשר [[טיפול המרה|להמיר]] [[נטייה מינית|נטייה]] [[הומוסקסואל]]ית, השיב שמניסיונו החינוכי הדבר אפשרי. כשנשאל כיצד ייעץ לתלמיד האומר לו שהוא חושב שיש לו נטייה הומוסקסואלית, השיב: "קודם כול חיבקתי אותו ואמרתי לו דברים מאוד חמים, אמרתי לו: בוא נלמד, בוא נחשוב ובוא נתבונן", על מנת שיכיר את עצמו ויחליט.{{הערה|[[דנה ויס]], "[https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q3_2019/Article-2deaecbadcceb61027.htm?Partner=searchResults שר החינוך: "טיפולי המרה אפשריים"]", ריאיון לדנה ויס ששודר ב[[חדשות 12]] ב-13/07/19, 10:39 דקות לאחר תחילת הריאיון; {{ערוץ7|חזקי ברוך|לא טענתי שצריך לשלוח ילד או ילדה לטיפולי המרה|407182|13 ביולי 2019}}}} לאחר גינויים רבים על דבריו אלה, מכל הקשת הפוליטית, כולל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מחאה עצומה בכלי התקשורת שהובילו ארגוני קהילת הלהט"ב ומומחים בתחום טיפול רפואת הנפש ומחאתו של ראש ממשלת לוכסמבורג שבחר להחרים ארוחת פרידה משגרירת ישראל בארצו, ימים ספורים לאחר מכן, כתב במכתב למנהלי בתי ספר כי טיפולי המרה הם פסולים וחמורים, וכי כוונתו בריאיון הייתה שזכותם של בעלי נטייה חד מינית לפנות לגורמים המקצועיים בדרך מכבדת ואוהבת.{{הערה|{{סרוגים|עטרה גרמן|השר פרץ במכתב למנהלי בתי ספר: "אני יודע שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור"|356872-הרב-פרץ-טיפויל-המרה-הם-דבר-חמור-ופסול|16.07.19 י"ג בתמוז תשעט}}}}


== משפחתו ==
== משפחתו ==

גרסה מ־15:08, 17 ביולי 2019

פירוש נוסף ערך זה עוסק בשר החינוך. אם התכוונתם לצייר, ראו רפי פרץ (צייר).
רפי פרץ
לידה 7 בינואר 1956 (בן 68)
כ"ג בטבת תשט"ז
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה הבית היהודי עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה איחוד מפלגות הימין


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג
פרמטרים [ תפקיד מעל, תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שר החינוך ה־21
בממשלה ה־34
23 ביוני 2019 – מכהן
(4 שנים)
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(5 שנים)
כנסות ה-21
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תבנית:חייל

הרב פרץ ערב פינוי המכינה בראשותו בעצמונה במסגרת תוכנית ההתנתקות

הרב רפאל (רפי) פרץ (נולד ב-7 בינואר 1956, כ"ג בטבת תשט"ז) הוא שר החינוך, יו"ר מפלגת הבית היהודי, חבר הכנסת מטעמה בסיעת איחוד מפלגות הימין. קודם לכן, שימש ראש המכינה הקדם-צבאית "עצם". כקצין בצה"ל, היה טייס מסוק ובהמשך, הרב הצבאי הראשי בדרגת תת-אלוף.

ביוגרפיה

נולד בירושלים ליוסף ולמרגלית, יוצאי מרוקו. גדל בשכונת קריית היובל. למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ב"כיתת האלופים" שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל (אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר). שירת כטייס מסוקים בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רב-סרן. במסגרת שירות מילואים, שירת בהכשרת טייסים בבית הספר לטיסה.

למד בישיבת מרכז הרב והוסמך לרבנות בישיבת הכותל.[דרושה הבהרה] בשנת 1992 הקים את המכינה הקדם-צבאית "עצם" ביישוב עצמונה שבגוש קטיף. המכינה פעלה במשכנה זה 12 שנים, עד לביצוע תוכנית ההתנתקות, שבעקבותיה עברה המכינה ליתד שבנגב המערבי ובשנת 2011 עברה אל יישוב הקבע נווה השוכן בחולות חלוצה.[1]

ב-10 באוגוסט 1992 הטיס מסוק יסעור, שממנו נפלו ונספו שני לוחמים של יחידה 669 באסון הכבל. פרץ הנחית את המסוק וחובשים שהיו בו יצאו לטפל בלוחמים שנפלו, ללא הצלחה. ועדה שחקרה את התאונה המליצה למפקד חיל האוויר להעיר לפרץ על כך שלא שלח את נווט המסוק לתמוך בחובשים.[2] בשנת 2010 עתרו בני המשפחות של החללים לבג"ץ, בטענה שאין למנותו לתפקיד הרב הצבאי הראשי בשל מעורבותו בתאונה. העתירה לא מנעה את כניסתו לתפקיד והיא נדחתה במרץ 2011.[3]

על אף התנגדותו לתוכנית ההתנתקות בשנת 2005 שלל נחרצות כל גילוי של התנגדות אלימה או סירוב פקודה. על מעורבות צה"ל בביצוע התוכנית אמר: "גרגר לא יפריד בינינו לבין צה"ל לעולם. זה מאוד קשה לי שכל החברים שלי צריכים לבוא לפה היום. יש בזה ציניות שהממשלה העמידה אותנו בסיטואציה הזאת".[4] במהלך התוכנית, סייע לאלו מתלמידיו אשר ביקשו זאת להימנע מהשתתפות פעילה במבצע על ידי שיתוף פעולה עם גורמים צבאיים.

כרב ראשי לצה"ל

הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ עם הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ, 2011

ביוני 2010 החל לכהן כרב הצבאי הראשי במקומו של הרב אביחי רונצקי. הוא הועלה לדרגת תת-אלוף והוכשר לרבנות עיר מתוקף תפקידו הצבאי. עם בחירתו לרב הצבאי הראשי הביע דעה נחרצת נגד כל גילוי של סירוב פקודה.[5]

לאחר אירוע בבה"ד 1, שבו יצאו צוערים דתיים מטקס בשל שירת חיילות, אימץ הרב פרץ את דעתו של רמ"ח הרבנות, אל"ם הרב אייל קרים, שלפיה במקום לעזוב, רשאים החיילים הנוכחים במקום להסתפק בהיסח הדעת או בהשפלת מבט. חוות דעת זו אומצה כפקודה גם על ידי הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ, ונכנסה מאוחר יותר לפקודת "השירות המשותף". חוות דעת זו ספגה ביקורת מרבנים, אשר ראו בפסיקה זו כניעה ללחץ ראשי הצבא.

במהלך כהונתו נערך מבצע צוק איתן, שבו קבע, מתוקף תפקידו, את מותם של החיילים הנעדרים, אורון שאול והדר גולדין, ומסר את ההודעה למשפחותיהם.

באוקטובר 2015 המליץ לרבנות הראשית להכיר בשני קצינים ברבנות הצבאית כרבני ערים, הכרה שתגמול כספי בצידה. הוא ננזף על כך בידי הרמטכ"ל, לאחר שנמצא שההכרה אינה עומדת בקריטריונים.[6]

בנובמבר 2016 החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט להוציא מידי הרבנות הצבאית את ענף תודעה יהודית, ולהעבירה לאגף כח האדם, זאת בניגוד לדעתו של הרב פרץ. ביולי 2016 החליט לפרוש מתפקידו. בתקשורת הדתית פורסם בשם מקורביו כי הוא עשה זאת במחאה על פגיעת ראשי הצבא ברבנות הצבאית ובפרט על העברת ענף תודעה יהודית מן הרבנות לאכ"א.[7] בדצמבר 2016 שוחרר מצה"ל והוחלף על ידי תא"ל הרב אייל קרים, ושב לעמוד בראש מכינת "עצם" שהקים.

פעילות פוליטית

ב-3 בפברואר 2019 החליטה המועצה הציבורית שמינתה מפלגת הבית היהודי לצורך איתור מנהיג למפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 להמליץ על מינויו, ולמחרת אישר מרכז המפלגה את ההמלצה.[8] פרץ הגיע להסכם בדבר ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי-תקומה, ולפיו הוצב במקום הראשון ברשימת איחוד מפלגות הימין לכנסת. בהמשך הגיעו שתי המפלגות להסכם עם עוצמה יהודית, ולפיו תצטרף גם היא לרשימה, ואחר הבחירות יתפלגו לשתי סיעות. בבחירות קיבלה הרשימה חמישה מושבים בכנסת.

שר החינוך

ביוני 2019 מונה פרץ לשר החינוך ה-21 של מדינת ישראל, במסגרת הממשלה ה-34, בכהנה כממשלת מעבר.

עמדותיו

בישיבת ממשלה ביולי 2019 שעסקה במצב הקהילות היהודיות בעולם אמר פרץ שנישואי תערובת בין יהודים ללא יהודים גרמו לאובדן שישה מיליון יהודים בשבעים השנים האחרונות.[9] בריאיון אמר שהוא שואף להחיל את הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון, ולו בשלבים, ללא זכות הצבעה לכנסת לתושבים הפלסטינים.

באותו ריאיון, כשנשאל האם הוא מאמין שאפשר להמיר נטייה הומוסקסואלית, השיב שמניסיונו החינוכי הדבר אפשרי. כשנשאל כיצד ייעץ לתלמיד האומר לו שהוא חושב שיש לו נטייה הומוסקסואלית, השיב: "קודם כול חיבקתי אותו ואמרתי לו דברים מאוד חמים, אמרתי לו: בוא נלמד, בוא נחשוב ובוא נתבונן", על מנת שיכיר את עצמו ויחליט.[10] לאחר גינויים רבים על דבריו אלה, מכל הקשת הפוליטית, כולל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מחאה עצומה בכלי התקשורת שהובילו ארגוני קהילת הלהט"ב ומומחים בתחום טיפול רפואת הנפש ומחאתו של ראש ממשלת לוכסמבורג שבחר להחרים ארוחת פרידה משגרירת ישראל בארצו, ימים ספורים לאחר מכן, כתב במכתב למנהלי בתי ספר כי טיפולי המרה הם פסולים וחמורים, וכי כוונתו בריאיון הייתה שזכותם של בעלי נטייה חד מינית לפנות לגורמים המקצועיים בדרך מכבדת ואוהבת.[11]

משפחתו

פרץ נשוי למיכל לבית היימן (אחותו הגדולה של תת-אלוף יוסי היימן), ואב ל-12 ילדים.[12] התגורר ביישוב עצמונה שבגוש קטיף, כיום מתגורר ביישוב נווה שבחבל שלום. אחד מבניו, רב-סרן אלעד פרץ, שימש כסגן מפקד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים והתפטר מתפקידו, בעידודו של אביו, בעקבות תקרית אש כוחותינו בגבול רצועת עזה שבה נהרג אחד מחייליו.[13] בנו תום משמש כמפקד גדוד. בנו, הרב רעי, החליף אותו בתפקיד ראש מכינת עוצם לאחר שמונה למנהיג הבית היהודי.[14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפי פרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ במבי שלג ונעמה צפרוני, להתעלם מן הכאב, ארץ אחרת
  2. ^ שמואל מיטלמן, המדינה לבג"ץ: יש לאשר מינוי הרב הצבאי, באתר nrg‏, 1 ביוני 2010
  3. ^ בג"ץ 3194/10 לאה צוריאנו ומאיה נוסבאום נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-23 במרץ 2011
  4. ^ איה בן עמוס, עצמונה: התושבים התפנו בשירה מבית הכנסת, באתר ynet
  5. ^ יהושע בריינר, הרב הצבאי החדש: אין מקום לסרבנות בצה"ל, 26 בינואר 2010, וואלה.
  6. ^ יקי אדמקר‏, נזיפה מהרמטכ"ל: הרב הצבאי הראשי חילק תעודות שלא כדין, באתר וואלה‏, 29 באוקטובר 2015.
  7. ^ דיווח: הרבצ"ר ביקש להתפטר מתפקידו; צה"ל: "לא היה ולא נברא", באתר "סרוגים", 19 ביולי 2016.
  8. ^ יהונתן קליין, ‏המועצה הציבורית בחרה: יו"ר הבית היהודי - הרב רפי פרץ, באתר כיפה, 3 בפברואר 2019.
  9. ^ השר פרץ בישיבת הממשלה: "נישואי התערובת - כמו שואה שנייה", באתר www.maariv.co.il
    טל שניידר, ‏ערב של חרטות לשר החינוך: התנצל על אמירת "השואה השנייה", באתר גלובס, 16/07/2019
  10. ^ דנה ויס, "שר החינוך: "טיפולי המרה אפשריים"", ריאיון לדנה ויס ששודר בחדשות 12 ב-13/07/19, 10:39 דקות לאחר תחילת הריאיון; חזקי ברוך, לא טענתי שצריך לשלוח ילד או ילדה לטיפולי המרה, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2019
  11. ^ עטרה גרמן, ‏השר פרץ במכתב למנהלי בתי ספר: "אני יודע שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור", באתר "סרוגים", 16.07.19 י"ג בתמוז תשעט
  12. ^ חנן גרינברג ואיה בן עמוס, קצין צנחנים ראשי פינה את האופניים של מתניה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2005
  13. ^ עמיחי אתאלי ואמיר בוחבוט, הקצין הבכיר עודד את בנו הסמג"ד להתפטר, באתר nrg‏, 18 בינואר 2011.
  14. ^ בנו של הרב רפי פרץ יחליף אותו בראשות המכינה, באתר סרוגים, ‏2019-02-05
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראלישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו

השר גדי איזנקוט • שר המורשת עמיחי אליהו • שר במשרד המשפטים, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם • שר הפנים משה ארבל • שר הבריאות אוריאל בוסו • שר במשרד החינוך חיים ביטון • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר • שר העבודה יואב בן צור • שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת • שר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופף • השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן • שר הביטחון יואב גלנט • שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל • השר בני גנץ • שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר • השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר • שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף • שר התרבות והספורט מיקי זוהר • השר חילי טרופר • שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן • שר התיירות חיים כץ • שר החוץ ישראל כ"ץ • סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין • השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי • שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי • שר העלייה והקליטה אופיר סופר • שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן • שר האוצר ושר נוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' • שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש • שר החינוך יואב קיש • שר התקשורת שלמה קרעי • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי

שרי החינוך בממשלות ישראל
זלמן שזר • דוד רמז • דוד בן-גוריון • בן-ציון דינור • זלמן ארן • אבא אבן • זלמן ארן • יגאל אלון • אהרן ידלין • זבולון המר • יצחק נבון • יצחק שמיר • זבולון המר • שולמית אלוני • אמנון רובינשטיין • זבולון המר • יצחק לוי • יוסי שריד • אהוד ברק • לימור לבנת • מאיר שטרית • יולי תמיר • גדעון סער • שי פירון • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • רפי פרץ • יואב גלנט • יפעת שאשא-ביטון • יואב קיש סמל מדינת ישראל
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (72 חברי הכנסת)
הליכוד (32) נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה
ש"ס (11) דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
המחנה הממלכתי (8) גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
הציונות הדתית (7) סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7) גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6) בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
נעם (1) מעוז
סיעות האופוזיציה (48 חברי הכנסת)
יש עתיד (24) לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
ישראל ביתנו (6) ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5) עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5) עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
הימין הממלכתי (4) סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל
העבודה (4) מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן
הרבנים הצבאיים הראשיים של צה"ל
שלמה גורן • מרדכי פירון • גד נבון • ישראל וייס • אביחי רונצקי • רפי פרץ • אייל קרים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רפי_פרץ&oldid=25926362"