לדלג לתוכן

קבינט המלחמה (ישראל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13: שורה 13:
== רקע ==
== רקע ==
=== רקע ביטחוני ===
=== רקע ביטחוני ===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת חרבות ברזל}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]], [[מלחמת חרבות ברזל]]}}
{{תחילת מתקפת הפתע}}
[[מלחמת חרבות ברזל]] היא [[מלחמה]] בין [[מדינת ישראל]] ל[[ארגוני טרור]] שונים, בעיקר מ[[רצועת עזה]] ובראשות [[חמאס]], שפרצה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] לאחר שכוחות בהובלת [[כוח נוח'בה]] של [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]] פתחו ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע על ישראל]], בה כ-{{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} אזרחים [[ישראלים]] וזרים נרצחו ולפחות {{אב-מחב|חטופים בעזה}} [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לעזה]]. [[מתקפת נגד|מתקפת הנגד]] נקראה על ידי [[צבא הגנה לישראל]] מלחמת חרבות ברזל.{{הערה|{{Ynet|יואב זיתון|צה"ל הכריז על מבצע "חרבות ברזל"; יותר מ-2,200 שיגורים בארבע שעות|news/article/ryi6sk0lt|7 באוקטובר 2023}}}}
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה ל[[מלחמת חרבות ברזל]] לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.

פעולות האיבה החלו בבוקר יום [[שבת]], חג [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], עם [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|מטח רקטות]] של לפחות 3,000 טילים נגד ישראל וחדירות לשטחה דרך [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]] שנפרצה.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב|3614237|7 באוקטובר 2023}}}} ה[[טרור]]יסטים ה[[פלסטינים]] פרצו את [[גבול ישראל–רצועת עזה]] ותקפו יישובים ישראלים ב[[עוטף עזה]] ו[[בסיס צבאי|בסיסים צבאיים]], כולל [[מפקדה|מפקדת]] [[אוגדת עזה]].{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה, [[אמיר בוחבוט]], ארז הראל, [[אורי סלע]], [[טל שלו]], [[אלי אשכנזי]] ושלומי הלר|מלחמת פתע: כאלף מחבלים חדרו מעזה לשטח ישראל, לפחות 250 נרצחים|3614155|7 באוקטובר 2023|news}}}} לפחות {{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים ותושבים זרים נרצחו, כולל כ-280{{הערה|{{mako|שי גל|הריקוד האחרון: עדויות חדשות מהמסיבה שהפכה לשדה קטל|60dcc88867d2b81026|news-military|14 באוקטובר 2023}}}} ב{{ה|טבח במסיבת הטבע ליד רעים}}, שנחשב ל[[פיגוע]] [[הטרור הפלסטיני]] הגדול ביותר ב[[היסטוריה של מדינת ישראל]]. כמו כן, כ-{{אב-מחב|פצועים במתקפת הפתע}} נפצעו ולפחות {{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו]] כ[[בני ערובה]] ל[[רצועת עזה]], בהם גם [[תינוק]]ות, [[ילדים]], [[נשים]] ו[[זקנה|קשישים]], מהם רק {{אב-מחב|חטופים ששוחררו}} שוחררו.

המלחמה מהווה נקודת מפנה ב{{ה|סכסוך הישראלי-פלסטיני}} וב[[סכסוך ישראל–רצועת עזה]], אחרי שנה אלימה בה נרשמה עלייה ב[[פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023|פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים]], התרחבה הבנייה ב[[התנחלויות]] ב[[יהודה ושומרון]] ונרשמו עימותים [[מבצע בית וגן|בג'נין]], [[מהומות הר הבית (2023)|בהר הבית]] ו[[מבצע מגן וחץ|בעזה]].


=== רקע פוליטי ===
=== רקע פוליטי ===

גרסה מ־22:23, 8 בנובמבר 2023

קבינט המלחמה
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות אם ממשלת ישראל, הקבינט המדיני-ביטחוני
תאריך הקמה 11 באוקטובר 2023
תאריך פירוק 17 ביוני 2024 עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלה ממשלת ישראל השלושים ושבע
ראש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
עובדים שר הביטחון יואב גלנט, בני גנץ (חברים)
השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, גדי איזנקוט (משקיפים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קבינט המלחמה של ישראל הוא קבינט מלחמה שהוקם ב-11 באוקטובר 2023 בישראל בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הקבינט הוקם עם כניסתה של מפלגת האופוזיציה המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ לממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו מהליכוד.

קבינט המלחמה מורכב מראש ממשלת ישראל נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט וראש המטה הכללי ושר הביטחון לשעבר בני גנץ. בקבינט שני משקיפים, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, עצמאי המזוהה עם הליכוד.[1]

רקע

רקע ביטחוני

ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל

תבנית:תחילת מתקפת הפתע בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.

רקע פוליטי

ערכים מורחבים – ממשלת ישראל השלושים וחמש, המחאה נגד הרפורמה המשפטית

ב-17 במאי 2020 קיבלה ממשלת ישראל השלושים וחמש את אמונה של הכנסת העשרים ושלוש.[2] הממשלה, ממשלת אחדות לאומית, הוקמה לאחר משבר פוליטי חמור בו נערכו שלוש מערכות בחירות בתוך כשנה וחצי ללא ניצחון לגוש מסוים. כמו כן, הקמת הממשלה הושפעה מהתפרצות מגפת הקורונה בישראל.

הממשלה הוקמה כממשלת חילופים, בה כיהן בנימין נתניהו מהליכוד, מנהיג מחנה הימין, כראש הממשלה, ובני גנץ מכחול לבן, מנהיג מחנה המרכז-שמאל, היה ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. החילוף ביניהם היה אמור להתבצע ב-17 בנובמבר 2021,[3] אך הממשלה התפרקה בעקבות פיזור הכנסת ב-23 בדצמבר 2020, לאחר ששר האוצר ישראל כ"ץ לא הגיש את תקציב המדינה לשנה זו, בניגוד להסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[4] שני הצדדים האשימו האחד השני: גנץ האשים את נתניהו שלא הגיש את התקציב בכוונה להפיל את הממשלה ולא לתת לגנץ לכהן כראש הממשלה, ואילו נתניהו האשים את גנץ בקיום "אופוזיציה בתוך הקואליציה".[5]

היריבות בין השניים החריפה לאחר פירוק הממשלה, והמשיכה גם בתקופת ממשלת ישראל השלושים ושבע, שהושבעה ב-29 בדצמבר 2022. הסיבה העיקרית למתיחות בין גוש הימין למרכז-שמאל הייתה חקיקת הרפורמה המשפטית שהוביל שר המשפטים יריב לוין וגררה התנגדות נרחבת מצד האופוזיציה, שלוותה במחאה נגד הרפורמה המשפטית ונגד הממשלה עצמה.

משא ומתן להקמת ממשלת חירום

יושבי הראש של כל סיעות האופוזיציה הציוניות (ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר מפלגת העבודה הישראלית מרב מיכאלי) הודעה משותפת המביעה גיבוי מלא לצה"ל, והכריזו כי "בימים כאלה אין בישראל אופוזיציה וקואליציה".[6][7] בעקבות פרוץ המלחמה עלתה דרישה לממשלת אחדות לאומית מגורמים רבים בפוליטיקה הישראלית.[8]

כבר ביום מתקפת הפתע קרא יאיר לפיד להקמת ממשלת אחדות "מקצועית ומצומצמת שתנהל את המערכה" וטען ש"בהרכב הקיצוני והלא מתפקד של הקבינט הנוכחי אי אפשר לנהל מלחמה". בדבריו התכוון לפיד לבצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית ואיתמר בן גביר מעוצמה יהודית, שנחשבים לימין רדיקלי. בני גנץ, לעומת זאת, לא הציג את הוצאתם של השניים מהממשלה כתנאי להצטרפותו, אך דרש הקמת קבינט מלחמה מצומצם,[9] כפי שהמליצו ועדת וינוגרד וועדת עמידרור.[10] נתניהו הצהיר שהציע ללפיד ולגנץ כניסה לממשלת חירום רחבה, בדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה בראשות לוי אשכול, אליה הצטרף מנחם בגין כיו"ר גח"ל ערב מלחמת ששת הימים.[11]

ב-10 באוקטובר החליטו ראשי מפלגות הקואליציה להסמיך את נתניהו להקמת ממשלת אחדות,[12] זאת על אף דיווחים לפיהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התנגד להקמתה בשל דרישת גנץ להקמת קבינט המלחמה המצומצם.[13] למחרת הכריזו גנץ ונתניהו על הקמת ממשלת האחדות.[1]

אישור הכנסת

הקמת קבינט המלחמה אושרה בכנסת ב-12 באוקטובר. חברי הכנסת הצביעו ברוב של 66 מול 4 (כולם מחד"ש-תע"ל) לאשר את צירופם לממשלה של חמישה שרים בלי תיק מהמחנה הממלכתי: גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא-ביטון, והם הושבעו לתפקיד.[14][15] גנץ, איזנקוט, סער וטרופר נכנסו כחברים לקבינט המדיני-ביטחוני, ואילו שאשא-ביטון הוכנסה כמשקיפה.

במסגרת ההסכם על הקמת הממשלה הסכימו נתניהו וגנץ להקפיא את כל החקיקה החדשה שאינה קשורה למלחמה או למצב החירום שנוצר בעקבותיה, לרבות הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת,[16] וכן הוחלט כי קבינט המלחמה יתכנס לפחות אחת ל-48 שעות. לקבינט המלחמה יש סמכות "לעדכן, לפי הצורך, יעדים צבאיים ואסטרטגיים לסכסוך", אך החלטותיו כפופות לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני.

ב-14 באוקטובר הודיע הליכוד כי מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן הסכימה להצטרף לממשלת החירום.[17] עם זאת, מאוחר יותר באותו היום הכחיש ליברמן את ההצהרה ואמר כי ההצעה להצטרף לקבינט הביטחוני אינה מספקת, והוא דורש לשבת בקבינט המלחמה המצומצם.[18] הוא הצהיר כי מפלגתו "תתמוך גם מבחוץ כשהמטרה היא לחסל את חמאס", אך אין לו כוונה "להיות השר ה-38 בממשלה ולשמש עלה תאנה".[19]

ביקורת

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד טען כי לא הצטרף לממשלה בשל המבנה שלדבריו "לא יוכל לעבוד". הוא טען כי בשני הקבינטים (קבינט המלחמה המצומצם והקבינט המדיני-ביטחוני המורחב), "המסוכסכים ביניהם", יש לנתניהו רוב אוטומטי, וגנץ ואיזנקוט יוכלו לייעץ אך לא לקבל החלטות.[20] הוא הציב את הסדרת הסמכויות בין שני הקבינטים כתנאי לכניסתו לממשלה, והכריז הקבינט המדיני-ביטחוני לא יעיל ולא ניתן לקבל בו החלטות.[21]

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מעוצמה יהודית דרש מנתניהו לצרף לקבינט המצומצם אדם שאינו חלק מ"מחנה הקונספציה". בן גביר טען כי גנץ ואיזנקוט, שכיהנו כרמטכ"לים במהלך העשור השני של המאה ה-21, "טענו כי החמאס מורתע, טיפחו את מדיניות ההכלה וזרעו אשליות שהובילו למצב הנוכחי".[22]

שרים בקבינט המדיני-ביטחוני טענו כי ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט יצאו במהלך דיון, רוב ראשי מערכת הביטחון לא נכחו בו וכי הם משמשים חותמת גומי להחלטות קבינט המלחמה.[23]

חברי קבינט המלחמה

בקבינט שלושה חברים ושני משקיפים:

תפקיד חבר מפלגה סטטוס
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הליכוד יושב ראש
שר הביטחון יואב גלנט הליכוד חבר
שר בלי תיק בני גנץ המחנה הממלכתי חבר
השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר עצמאי משקיף
שר בלי תיק גדי איזנקוט המחנה הממלכתי משקיף

גם יושב ראש מפלגת ש"ס אריה דרעי משתתף לעיתים בישיבות הקבינט, זאת על אף שפוטר מתפקידו כשר ב-22 בינואר 2023, בעקבות בג"ץ שיינפלד נגד הכנסת.[24]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 עמית סגל ודפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
    מורן אזולאי, אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
    צבי זרחיה, ממשלת החירום הלאומית יוצאת לדרך: נתניהו, גנץ וגלנט יהיו בקבינט המלחמה, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  2. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, עם משרדים מומצאים ושיא במספר השרים: הושבעה הממשלה ה-35, באתר וואלה‏, 17 במאי 2020
  3. ^ ספי עובדיה ועקיבא נוביק, 34 שרים, משרדים חדשים - ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, באתר חדשות 13, 17 במאי 2020
  4. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, הולכים לבחירות: הכנסת ה-23 התפזרה רשמית, באתר וואלה‏, 22 בדצמבר 2020
  5. ^ קרב האשמות לפני הבחירות: מה טוענים שני הצדדים - ומה האמת, באתר ‏מאקו‏, 3 בדצמבר 2020
  6. ^ מורן אזולאי, לפיד, גנץ, ליברמן ומיכאלי: אין אופוזיציה וקואליציה, גיבוי מלא לצה"ל, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  7. ^ האופוזיציה במסר: "מאוחדים אל מול הטרור, חמאס צריך לשלם מחיר כבד", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  8. ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  9. ^ טל שלו‏, לפיד מוכן להקמת ממשלת חירום לניהול המלחמה עם נתניהו. גנץ נוטה להצטרף, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  10. ^ טל שלו‏, נתניהו קרא "להקים ממשלה ללא תנאים מוקדמים", והתעלם מדרישת גנץ לקבינט מלחמה, באתר וואלה‏, 9 באוקטובר 2023
  11. ^ מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  12. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, ראשי הקואליציה התכנסו, הליכוד: "כולם תמכו בהקמת ממשלת חירום", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  13. ^ בדרך לממשלת אחדות: בן גביר מערים קשיים, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
  14. ^ נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  15. ^ מורן אזולאי וסיון חילאי, שרי ממשלת החירום הושבעו: "7 באוקטובר - היום המחריד לעם היהודי מאז השואה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  16. ^ צבי זרחיה, ממשלת החירום מקפיאה את חוקי ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  17. ^ מורן אזולאי, הליכוד הודיע שליברמן יצטרף לממשלת החירום, הוא צינן: "לא אהיה עלה תאנה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  18. ^ מורן אזולאי, ליברמן מבהיר שלא יצטרף בלי מקום בקבינט המלחמה: "נתניהו? לא דיבר איתי", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  19. ^ מורן אזולאי, ליברמן: מעמיד את עצמי לרשות קבינט המלחמה, נתמוך מבחוץ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  20. ^ לפיד: הקבינט החדש לא יעבוד; רק יוסיף בלאגן, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
  21. ^ טל שלו‏, לפיד: "הממשלה רק מעמיקה את הכאוס ומחמירה את הטעויות", באתר וואלה‏, 21 באוקטובר 2023
  22. ^ שירית אביטן כהן, בן גביר לנתניהו: צרף לקבינט המלחמה חבר שאינו מ"מחנה הקונספציה", באתר ישראל היום, 23 באוקטובר 2023
  23. ^ איתמר אייכנר, שרים בקבינט: מזלזלים בנו, מתייחסים אלינו כחותמת גומי, זה בזבוז זמן, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
  24. ^ אנה ברסקי, ‏למרות שנאסר עליו לכהן כשר: דרעי מעורב בדיוני קבינט המלחמה, באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023
מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צה"ל • שב"כ • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כוחות צה"ל במלחמה
חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99)
חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני
מתקפת הפתע
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
הרוגים
ישראלישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער
זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב
החזית המזרחית ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הכחשת מתקפת הפתע על ישראל • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה)
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019-2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • מבצע לתת כתף (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (קבינט המלחמה) (2023–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יונתן נתניהו (אח) •יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
חשדות לפלילים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • נתניהו: ביוגרפיה • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • הנתניהוז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קבינט_המלחמה_(ישראל)&oldid=37442945"