נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
Netivei Tachbura.svg
סוג חברה ממשלתית
שנת הקמה 1996
משרד ראשי מרכז עזריאלי, רח' הרוקמים 26, חולון
ענפי תעשייה פיקוח והוצאה לפועל של פרויקט הרכבת התחתית בתל אביב.
אנשי מפתח מנכ"ל: יהודה בר-און
יו"ר דירקטוריון: יאיר שמיר
עובדים 250
www.nta.co.il

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1996[1]. תפקידה הראשוני של החברה היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאלים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב[2]. לאחר עבודה של שנתיים, באוקטובר 1998, אושרה תוכנית מערכתית כוללת (תוכנית תמ"א/23/א) על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאושרה בממשלה, אבל לא תוקצבה[3]. עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד. שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: "הקו האדום" - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, ו"הקו הירוק" - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. אך משרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 ק"מ והתחנות התת-קרקעיות של קו רכבת התחתית. לפיכך העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה[2].

בינואר 1999, פירסמה נת"ע את מכרז לתכנון שני תוואי הרכבת הקלה[4], ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית נת"ע להסעת המונים, בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע[5].

לאחר אישור הפרויקט, קיבלה נת"ע את תפקיד ייצוג ממשלת ישראל מול החברות המתמודדות במכרזים להקמת הרכבת הקלה, להוציא לפועל מכרזים ולהבטיח את קיומו של ההסכם מצידה של הממשלה, דהיינו, להכשיר את תוואי הרכבת הקלה לזכיין, שכן על פי ההסכם, מדינת ישראל תמסור לזכיין את תוואי הרכבת הקלה להתחלת העבודות כאשר הוא פנוי מתשתיות אחרות (כמו כבישים, כבלי מתח, תשתיות מים וכו').

בינואר 2001, פירסמה החברה את המכרז למיון מוקדם להקמת הקו הראשון של הרכבת קלה - הקו האדום. מועד הגשת ההצעות למכרז שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002[6]. בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010[7]. הקבוצה הזוכה MTS הוכרזה לבסוף ב-31 בדצמבר 2006, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007[8].

בשנת 2010 בעקבות ביטול ההסכם עם הזכיינית MTS, הועבר המיזם כולו לניהול נת"ע.[9] לפי החלטת שר התחבורה ישראל כ"ץ, נת"ע תהפוך לרשות המטרופולינית של תל אביב, והיא זו שתפקח על הרכבות והאוטובוסים שיעברו דרכה. קווי הסעת ההמונים המתוכננים אמורים לחבר את ערי הלוויין של תל אביב (אור יהודה קריית אונו ויהוד) אליה באמצעות שבעה קווים, חלקם יהפכו לקווי רכבת עילית וחלקם יהפכו לקווי BRT (אוטובוס מהיר רב־קיבולת), שינועו על מסלוליה משלהם. כדי לשלוט בכל המערך, נת"ע מקימה מרכז מטרופוליני שבו יישבו כל המפקחים בשטח שמול תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, שיהווה מעין מרכז שליטה ענק ורב־זרועי, וינהל את כל מערך התחבורה הציבורי בגוש דן, בתחום האחריות שבין כביש 40 במזרח, כביש 431 בדרום, כביש 5 בצפון והים במערב.

ביולי 2013 הוגש דו"ח חמור לרשות החברות הממשלתיות על פרויקט הקו האדום של הרכבת קלה בגוש דן. על פי הדו"ח עלות הפרויקט צפויה להיות 14.3 מיליארד שקל, לעומת 10.7 מיליארד שקל שנקבעו ב–2010. חברת הייעוץ הרב־לאומית אז'יס, שמבקרת גם היא את הפרויקט, העריכה כי הוא יסתיים רק ב–2023 ולא ב-2017.[10] כמו כן התגלה, שנת"ע כבר הוציאה על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל, אף על פי שנעשו עד אותה עת עבודות הכנה בלבד על הקו[11].

החל מאפריל 2014, מכהן יהודה בר-און כמנכ"ל החברה.

באוגוסט 2015 החלה החברה בביצוע עבודות שלב א' להקמת הקו האדום, ובשנת 2017 החלה את חפירת המנהרות למקטעים התת-קרקעיים שלה הקו. הקו האדום מתוכנן להיפתח בשנת 2021, בתום שש שנות עבודה. במקביל, מקדמת החברה שני קווי רכבת קלה נוספים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול והקו הירוק. קווים אלה נמצאים בשלבי אישור שונים, ואמורים להתחיל לפעול בשנת 2024.

פרשת השחיתות בישראל ביתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת השחיתות בישראל ביתנו

בחודש אוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע.[12] ויז'ניצר המקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, נעצר בדצמבר 2014 והתפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015.[13] על רקע החשדות לשחיתות במפלגה. בעקבות התפטרותו, נמסר כי מיזם הרכבת הקלה צפוי להתעכב בשנה נוספת.[14] במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר.

ביקורת על חריגות שכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוח על נת"ע שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי קובע כי הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מיליון שקל בשנת 2012 - יותר מכפליים בהשוואה לשנים 2011-2010.

השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על מעל 16.5 אלף ש"ח בחודש.[15]

קווי הרכבת הקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נת"ע מקדמת הפעלת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המבוססת על רשת קווי רכבת קלה:

בנוסף בוחנת נת"ע היתכנות לבניית שלושה קווי מטרו.

הנהלת נת"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה חברי כנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד, כיהנו כיושבי ראש הדירקטוריון של החברה, משה ארנס, מיכאל רצון ויאיר שמיר.

מנכ"לים


יושבי ראש הדירקטוריון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
  2. ^ 2.0 2.1 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  3. ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
  4. ^ נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
  5. ^ ראובן גרונאוהשקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
  6. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  7. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  8. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  9. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  10. ^ דניאל שמיל, היום: דירקטוריון נת"ע ידון בדו"ח על הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2013
  11. ^ אלי ציפורי, ‏מונופול ושמו ישראל כ"ץ, באתר גלובס, 12 ביולי 2013
  12. ^ דניאל שמיל, אחרי שנה וחצי: מונה מנהל זר לקו האדום של הרכבת בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2013
  13. ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  14. ^ אבי בר-אלי, פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
  15. ^ עדי בן ישראל, ‏כמה מרוויחים עובדי נת"ע וכמה מבזבזת ההנהלה?, באתר גלובס, 3 אפריל 2014
  16. ^ פורש מנכ"ל נ.ת.ע, צבי לשם, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2002
  17. ^ כישי דותן מונה לתפקיד מנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  18. ^ עמירם ברקת, ‏כך ניפח מנכ"ל נת"ע את כישוריו הניהוליים במכרז, באתר גלובס, 25 ביולי 2013
  19. ^ עמירם ברקת, ‏אושר סופית: יהודה בר-און מונה למנכ"ל חברת נת"ע, באתר גלובס, 7 באפריל 2014
  20. ^ משה ארנסככה לא בונים תחתית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
  21. ^ ענת ג'ורג'י, יוסי קוצ'יק מסיים תפקידו כיו"ר חברת נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2004
  22. ^ עזריאל נבו מונה ליו"ר נ.ת.ע, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2004
  23. ^ שרון קדמי, נתניהו נגד שטרית: בני וקנין ויום טוב סמיה מועמדים לראשות פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2005
  24. ^ בני וקנין מונה ליו"ר דירקטוריון נ.ת.ע, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2005
  25. ^ אבי בר-אלי, מיכאל רצון מונה ליו"ר נ.ת.ע; רצון: "הרכבת הקלה נוע תנוע", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2009