נמל התעופה רמון – הבדלי גרסאות
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מיזם עתידי|ישראל}} |
|||
{{פירוש נוסף|נוכחי=נמל תעופה בינלאומי, הנבנה בתמנע|אחר=בסיס חיל־האוויר רמון (כנף 25) שליד מצפה רמון|ראו=[[בסיס רמון]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=נמל תעופה בינלאומי, הנבנה בתמנע|אחר=בסיס חיל־האוויר רמון (כנף 25) שליד מצפה רמון|ראו=[[בסיס רמון]]}} |
||
{{שדה תעופה |
{{שדה תעופה |
||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
| ICAO = LLER |
| ICAO = LLER |
||
| סוג השדה = ציבורי |
| סוג השדה = ציבורי |
||
| שנת הקמה = [[2019]] |
|||
| שנת הקמה = הוכרז ב־2010, החל להיבנות ב־2012, יפתח לציבור ב-[[22 בינואר]] 2019{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|השער האווירי הבא: נמל התעופה "רמון" ייחנך בחודש הקרוב|5437207|30 בדצמבר 2018}}}} |
|||
| מפעיל = [[רשות שדות התעופה]] |
| מפעיל = [[רשות שדות התעופה]] |
||
| עיר סמוכה = [[אילת]] |
| עיר סמוכה = [[אילת]] |
||
| שורה 73: | שורה 72: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים}} |
{{מיזמים}} |
||
* |
* , באתר שדה התעופה רמון אילת |
||
* {{כלכליסט|ליאור גוטמן ויסמין גיל|בלעדי ל"כלכליסט" - האוצר: שדה התעופה החדש בתמנע יוקם בשיטת BOT|3394750|7 במרץ 2010}} |
* {{כלכליסט|ליאור גוטמן ויסמין גיל|בלעדי ל"כלכליסט" - האוצר: שדה התעופה החדש בתמנע יוקם בשיטת BOT|3394750|7 במרץ 2010}} |
||
* {{גלובס|שירות גלובס|אושר תקציב תכנון של 56 מיליון שקל לשדה תעופה בינ"ל בתמנע|1000558028|6 במאי 2010}} |
* {{גלובס|שירות גלובס|אושר תקציב תכנון של 56 מיליון שקל לשדה תעופה בינ"ל בתמנע|1000558028|6 במאי 2010}} |
||
| שורה 85: | שורה 84: | ||
* {{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|רש"ת אישרה מימון שדה"ת בתמנע על חשבון פיתוח הטרמינל בנתב"ג|1.1960551|11 במרץ 2013}} |
* {{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|רש"ת אישרה מימון שדה"ת בתמנע על חשבון פיתוח הטרמינל בנתב"ג|1.1960551|11 במרץ 2013}} |
||
* {{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|פורסם מכרז ראשון הנוגע להקמת שדה"ת בתמנע לאחר אישור מימונו|1.1988503|8 באפריל 2013}} |
* {{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|פורסם מכרז ראשון הנוגע להקמת שדה"ת בתמנע לאחר אישור מימונו|1.1988503|8 באפריל 2013}} |
||
* [[עמליה דואק]], |
* [[עמליה דואק]], , באתר [[רשת מדיה|רשת]], 23 בדצמבר 2013 |
||
* {{Xnet|דורון קרני|תמנעו את תמנע: למה חייבים לבטל את הקמת שדה התעופה מצפון לאילת|3108853|28 במרץ 2015}} |
* {{Xnet|דורון קרני|תמנעו את תמנע: למה חייבים לבטל את הקמת שדה התעופה מצפון לאילת|3108853|28 במרץ 2015}} |
||
* {{הארץ|נעמה ריבה|קשה לבנות נמל תעופה באמצע המדבר|1.2937487|8 במאי 2016}} |
* {{הארץ|נעמה ריבה|קשה לבנות נמל תעופה באמצע המדבר|1.2937487|8 במאי 2016}} |
||
גרסה מ־12:39, 21 בינואר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:שדה תעופה
פרמטרים [ שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||||||
| מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון בבנייתו. אפריל 2016 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| תקופת הפעילות |
21 בינואר 2019 – הווה (5 שנים ו־12 שבועות)  | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||||||||
| בסיס לחברות | ארקיע, ישראייר, אל על, ריינאייר | ||||||||||
| קואורדינטות | 29°43′38.5″N 35°00′17.3″E / 29.727361°N 35.004806°E | ||||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   נמל התעופה רמון | |||||||||||
| מספר הנוסעים |
486,553 (נכון ל־2020) | ||||||||||
  | |||||||||||
נמל התעופה הבינלאומי תמנע - אילת ע"ש אילן ואסף רמון הוא נמל תעופה בינלאומי, הנבנה בערבה הדרומית, צפונה לבאר אורה, וצפוי להחליף את נמל התעופה אילת ונמל התעופה עובדה (המשמש כנמל תעופה בינלאומי זמני) ב-22 בינואר 2019.[1] נמל התעופה רמון אמור להיות נמל התעופה השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון), ולשמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חרום.
הפרויקט
הנמל ממוקם 19 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, וישמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ויאפשרו למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס דגמים A350 A380 להמריא לטיסות פנים ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.
מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 50 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהם ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.
עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא תמומן בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על־בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.
פעילות עתידית
מספר חברות תעופה מתכננות להפעיל קווי תעופה סדירים החל מרגע פתיחת נמל התעופה. פתיחת קווים אלה אמורה להוריד את העומס הכבד מנמל התעופה בן-גוריון שסובל כבר כעת מקיבולת יתר של נוסעים. תחילה השדה מיועד להיפתח בינואר 2019 רק לטיסות הפנים לאילת ובהדרגה צפוי להיפתח גם לפעילות בינלאומית שתופעל בו מחודש מרץ 2019 לקראת עונת התיירות של חג הפסח שיחול בחודש אפריל 2019.
החברות השוקלות להפעיל קווים סדירים הן:
אל על, איזיג'ט, ארקיע, בריטיש איירווייז,[2] ישראייר, לופטהנזה, פינאייר, ויזאייר, קוריאן אייר, אייר קנדה, אלאיטליה, אסיאנה, ריינאייר, טראנסאוויה וכמו כן מרבית חברות חסך (Low cost).
היסטוריה
במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[3] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בינלאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[4] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[5]
ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה, תהליך התכנון המפורט של השדה היה צפוי להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה צפויה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[6] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל. הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.
כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים סולאריים פוטו־וולטאים שיספקו אנרגיה לתפעול הטרמינל, חלונות בידוד כפולים בטרמינל, "בריכה ביולוגית" תוקם לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות הקירור יאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.
באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013. במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[7] ואחר כך לתחילת 2018.[8] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[9] לבסוף פורסם כי השדה ייפתח בהדרגה לטיסות הפנים החל מ-22 בינואר 2019 ולטיסות החוץ מספר חודשים מאוחר יותר.
ב-5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[10]
ב-16 ביולי 2018 נערך במקום, טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[11].
ב-21 בינואר 2019 החל שדה התעופה לפעול שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ארז רביב וגם 2=בהשקעה של 1.7 מיליארד ש"ח ייפתח היום (ב') שדה התעופה רמון.}}
עיכובים בפרויקט
ב־17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי נמל התעופה צפוי להפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר 2018, וטיסות בינלאומיות יחלו חודש לאחר מכן (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ־2010).[12] מאוחר יותר נמסר כי הפעלת השדה נדחתה לינואר 2019.
דרכי גישה
הגישה לכלי רכב אל נמל התעופה תתאפשר באמצעות כביש 90. דרך נוספת להגיע אל נמל התעופה תהיה באמצעות רכבת קלה מאילת; אורכו של קו הרכבת הוא 30 קילומטר, והוא מתחיל במעבר טאבה (מנחם בגין) מדרום, עובר באזור בתי המלון בעיר ומסתיים בנמל התעופה.[13]
לצד שדה התעופה מתוכננת הקמת מרכז לוגיסטי ובנוסף חניון "חנה וסע" ותחנה מרכזית לאוטובוסים שתחליף את התחנה המרכזית באילת. ההשקעה בהקמת המרכז מוערכת בכ־400 מיליון שקל.
בינואר 2012 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת קו הרכבת לאילת כשבתוכנית הוצגה גם הקמת תחנת הרכבת נמל התעופה תמנע שתשרת את נמל התעופה, התחנה צפויה לסייע לנמל רבות בהפיכתו לנמל שני לנמל התעופה בן-גוריון שכן משך הנסיעה מתחנת תמנע לתל אביב צפוי לעמוד על פחות משעתיים. כמו כן, תשמש הרכבת להגעה מהעיר אילת לנמל ולהפך. עם זאת, ב-2014 קוצץ תקציב הפרויקט ועוכבה התקדמותו.[14] נכון ל-2018, טרם פורסם מכרז לביצוע הקו.
השפעות
בניית נמל התעופה מחוץ לאילת והריסת שדה התעופה הקיים, יאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, תוכל אילת להתפתח צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ותתאפשר בנייה רוויה יותר. מנגד, יחולו הגבלות בנייה על היישוב באר אורה.
באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[15]
ביולי 2015 ירדן אף הגישה תלונה רשמית לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[16]
בשל קרבתו של נמל התעופה לגבול הירדני, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור "חולות סמר" מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן, גשר רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצמ"רים ומרגמות בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תורני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים ישנים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף. עלות הקמת גדרות הביטחון לאבטחת נמל התעופה הגיעה ל־288 מיליון שקלים.
קישורים חיצוניים
- , באתר שדה התעופה רמון אילת
- ליאור גוטמן ויסמין גיל, בלעדי ל"כלכליסט" - האוצר: שדה התעופה החדש בתמנע יוקם בשיטת BOT, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2010
- שירות גלובס, אושר תקציב תכנון של 56 מיליון שקל לשדה תעופה בינ"ל בתמנע, באתר גלובס, 6 במאי 2010
- ענת שיחור־אהרונסון, אור ירוק להקמת שדה התעופה החדש בתמנע, באתר nrg, 6 במאי 2010
- יואב זיתון, תקציב לתכנון שדה תעופה בתמנע. כך הוא ייראה, באתר ynet, 7 במאי 2010
- ynet, שדה התעופה בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר ynet, 18 ביולי 2010
- ספיר פרץ, שדה תעופה בתמנע יוצא לדרך: רש"ת פרסמה מכרז להקמה, באתר גלובס, 2 ביולי 2012
- ספיר פרץ, רש"ת פרסמה את המכרזים להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
- נגה ניר נאמן, הכירו: נמל התעופה המפואר שיוקם סמוך לאילת, באתר nana10, 21 באוקטובר 2012
- ליאור גוטמן, "לתוכנית להקמת שדה תעופה בתמנע אין אישור ביטחוני", באתר כלכליסט, 6 במרץ 2013
זוהר בלומנקרנץ, רש"ת אישרה מימון שדה"ת בתמנע על חשבון פיתוח הטרמינל בנתב"ג, באתר TheMarker, 11 במרץ 2013- זוהר בלומנקרנץ, פורסם מכרז ראשון הנוגע להקמת שדה"ת בתמנע לאחר אישור מימונו, באתר TheMarker, 8 באפריל 2013
- עמליה דואק, , באתר רשת, 23 בדצמבר 2013
- דורון קרני, תמנעו את תמנע: למה חייבים לבטל את הקמת שדה התעופה מצפון לאילת, באתר Xnet, 28 במרץ 2015
- נעמה ריבה, קשה לבנות נמל תעופה באמצע המדבר, באתר הארץ, 8 במאי 2016
- מירב מורן, נחיתה: חצי שנה לפתיחת שדה התעופה החדש ליד אילת, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2016
- עופר פטרסבורג, טיסת ניסיון, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2017
- רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- צפו בשדה"ת הבינלאומי החדש והמתקדם שיחנך בקרוב בארץ, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2017
- איתי בלומנטל, רגע לפני הפתיחה: הצצה לנמל התעופה רמון, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- נעמה ריבה, נמל התעופה החדש בתמנע: ישראל מצטרפת למאה ה-21, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
- רינה רוזנברג קנדל, סיור בשדה התעופה הבינלאומי החדש של ישראל: ככה זה יעבוד, באתר TheMarker, 20 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ השער האווירי הבא: נמל התעופה "רמון" ייחנך בחודש הקרוב, באתר ynet, 30 בדצמבר 2018
- ^ דוידוביץ'-ויסברג, גבריאלה (2018-07-18). "לא הכל נוצץ: 5 הבעיות הגדולות בשדה התעופה החדש של ישראל". TheMarker. נבדק ב-2018-07-20.
- ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
- ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ־200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker, 6 ביוני 2005
- ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2009
- ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 יולי 2010
- ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
- ^ איה פלשקס, פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב, באתר ערב ערב באילת, 29 ביוני 2017
- ^ רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
- ^ אילן גטניו, "נמל התעופה רמון מוכן להפעלה", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2018
- ^ אילן גטניו, "מיוחד: הצצה לנמל התעופה הבינלאומי החדש של ישראל", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2018
- ^ אבי בר־אלי, זוהר בלומנקרנץ, רכבת קלה תחבר בין שדה התעופה בתמנע לאילת ולמסוף טאבה, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2010
- ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת לאילת יעוכב בשנה בעקבות הקיצוצים בתקציב, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2014
- ^ אסף גבור, ירדן מתנגדת להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר nrg, 9 באוקטובר 2013
- ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע, באתר וואלה!, 25 ביולי 2015
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
