נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, ובגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) - כינוי לאידאולוגיה של המפלגה הנאצית, אשר עיקריה לאומנות, עליונות גזעים אנושיים מסויימים על אחרים, השמדתם או העבדתם של הגזעים הנחותים, שמירת טוהרם של הגזעים העליונים תוך יצירת "מרחב מחיה" עבורם על חשבון הגזעים הנחותים, עליונות המנהיג וסדר עולמי חדש.
גרמניה הנאצית - כינוי לגרמניה בתקופת השלטון הנאצי, החל מ-30 בינואר 1933 ועד ל-23 במאי 1945.
הרייך (או: הרייך הגרמני, בגרמנית: Deutsches Reich): הכינוי למדינה הגרמנית החל מהקמת האימפריה הגרמנית ועד לסיום מלחמת העולם השנייה, היה שגור בעיקר בפי הגרמנים עצמם ונעשה בו שימוש במסמכים רשמיים. כיום המונח משמש היסטוריונים כקיצור מקובל למונח "גרמניה הנאצית".
דגלו האישי של אדולף היטלר, הפיהרר של הרייך הגרמניפיהרֶר (בגרמנית: Führer - מנהיג): תוארו של אדולף היטלר, תחילה כמנהיג המפלגה הנאצית, והחל משנת 1934, כראש המדינה הגרמנית.
אֶס אַה (בגרמנית: SA, קיצור של Sturmabteilung - פלוגות הסער) - המיליציה המפלגתית של המפלגה הנאצית, שהוקמה מעט לאחר ייסוד המפלגה בשנת 1921. אוסף בריונים מוסתים ואלימים, אשר ביצעו בשם המפלגה פעולות אלימות לשם תעמולהפרו-נאצית, הפחדת מתנגדי הנאציזם, וחיסול מתנגדים פוליטיים. בשנת 1934, מתוך חשש כי עלולים הם לסכל את פעילותו ולערער את מעמדו במפלגה, הורה היטלר על חיסולם במה שכונה "ליל הסכינים הארוכות". כונו "החולצות החומות" בשל צבע מדיהם.
סמל האס אסאֶס אֶס (בגרמנית: SS, קיצור של Schutzstaffel - יחידת הגנה) - ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית. הוקם בתחילה כיחידת שומרי ראשו של היטלר, בהמשך התפתח למעין "יחידה להגנת אישים", ומאוחר יותר, לאחר חיסול האס אה, הפך למיליציה גדולה ומיומנת. אנשי האס אס לקחו חלק פעיל ומרכזי בתכנון ובהוצאה לפועל של השמדת היהודים, והיו למפקדיהם, שומריהם ומפעיליהם של מחנות הריכוז וההשמדה.
ואפן אס אס (בגרמנית: Waffen-SS - האס-אס המזוין) - הזרוע הצבאית של האס אס. שימש כצבא שני לצד הוורמאכט, ולקח חלק פעיל בלחימה במלחמת העולם השנייה.
גֶּסטַפו (בגרמנית: Gestapo, קיצור של Geheime Staatspolizei - משטרת המדינה החשאית) - ארגון משטרה חשאית שהוקם כחלק מהאס אס, והיה אחראי על פעילות נגד "אויבי המשטר", ריגול נגדי ואכיפת הטוטליטריזם. תחילה פעל בגרמניה, ועם כיבושיה התרחב לשטחי הכיבוש. הגסטפו לקח חלק פעיל בהשמדת היהודים ובשמירה על מחנות הריכוז וההשמדה.
אֵס דֵה (בגרמנית: SD, קיצור של Sicherheitsdienst - שירות הביטחון) - סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית. תפקידו העיקרי היה איסוף מודיעין ופיקוח על גורמים שעלולים לסכן את המפלגה.
המשרד הראשי לביטחון הרייך (בגרמנית: Reichssicherheitshauptamt, ובקיצור RSHA) - ארגון המשטרה החשאית שהוקם כמיזוג בין משטרת הביטחון, שכללה בתוכה את הגסטפו והקריפו (משטרת הפלילים), לבין האס דה.
איינזצגרופן (בגרמנית: Einsatzgruppen - עוצבות מבצע) - יחידות אס אס שהוצבו בתוך שטחי הכיבוש באירופה, ומטרתן הייתה השמדת אוכלוסיות שהיו לא רצויות בעיני המשטר, ובכלל אלו בעיקר יהודים. לקראת סוף המלחמה הוטל על חלק מעוצבות המבצע לטשטש את העדויות להשמדה ההמונית.
ורמאכט (בגרמנית: Wehrmacht - כוח ההגנה) - הצבא הגרמני הרשמי. משימתו העיקרית הייתה הלחימה עצמה, אך חייליו לקחו חלק במשעי ההשמדה.
התעמולה הנאצית - התעמולה האגרסיבית שבה השתמשה המפלגה הנאצית כדי להנחיל בעם הגרמני את האידאולוגיה הנאצית ובמיוחד את שנאת היהודים. היא כללה סרטים, קריקטורות, ספרים ועיתונים; כולם הופצו ברבים בכל פלטפורמה קיימת כדי לחנך את העם הגרמני ולהטמיע בו את האידאולוגיה הנאצית. התעמולה התמקדה גם בחינוך הילדים והנוער כבר מגיל צעיר לערכי המפלגה. התעמולה הנאצית היוותה גורם מפתח בשידול הגרמנים לתמיכה במלחמה ובאפלייתם ורציחתם של היהודים.
אנטישמיות - תופעה של שנאה כלפי העם היהודי, שקיימת כבר מאות ואף אלפי שנים. הנאצים ליבו את האנטישמיות בגרמניה מייד לאחר שעלו לשלטון, מה שהיווה תמריץ לביצוע מעשי ההשמדה ביהודי אירופה בשואה.
חוקי נירנברג - חוקים שנחקקו בגרמניה הנאצית, ושללו את אזרחותם וזכויותיהם של כל מי שלא הוגדרו "גרמנים טהורים".
ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht) - הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, בו נערכו פוגרומים בכל יהודי הרייך הגרמני. כונה כך בשל הזגוגיות הרבות שנופצו באותו לילה, בבתי כנסת, בבתי היהודים ובעסקיהם.
ועידת ואנזה - ועידה שהתכנסה בווילה ואנזה בפרברי ברלין, בה החליטו ראשי המשטר הנאצי על תיאום הפעולות לביצוע "הפתרון הסופי בנוגע לשאלה היהודית", קרי - השמדת יהודי אירופה.
הפתרון הסופי של שאלת היהודים (בגרמנית: Endlösung der Judenfrage) - הכינוי שניתן לתוכנית המדוקדקת להשמדת יהודי אירופה, בדרך המהירה והיעילה ביותר.
גטו - שם לתחום עירוני שהיה מוקף בגדר או בחומה, ובו חויבו לגור כל יהודי העיר או האזור. גטאות התקיימו באירופה עוד בימי הביניים, אך בעוד הגטאות המוקדמים היו שכונות שניתן היה לצאת מהן ולהיכנס אליהן, הגאטות שהוקמו בהוראת גרמניה היו אזורים מסוגרים ומגודרים, שהכניסה אליהם והיציאה מהם הייתה ברישיון.
מחנה ריכוז - מתקן כליאה רחב שטח, שנועד לכליאה ללא משפט של אסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות. מחנות ריכוז מסויימים היו מיועדים גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה) או לרצח המונים (מחנה השמדה). במחנות אלו נכלאו בעיקר יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, מתנגדי המשטר ושבויי מלחמה.
מחנה עבודה - מחנה ריכוז, שאסיריו נשלחו מדי יום לעבודות כפייה. לרוב עסקו בייצור תחמושת עבור הצבא הגרמני, אך לעיתים נשלחו לעבודות חסרות תכלית לחלוטין.
מחנה השמדה - מחנה ריכוז, אשר מוקמו בו מתקני רצח יחודיים, ומטרתו העיקרית הייתה רציחתם השיטתית של יהודים ובני עמים אחרים. ההשמדה בוצעה בעיקר באמצעות תאי גז, והגופות נשרפו לאחר מכן במשרפות.
הממשל הכללי (בגרמנית: Generalgouvernement) - שטחים שהיו חלק מפולין, ונכבשו על-ידי גרמניה בתחילת המלחמה אך לא סופחו לתחומה. בשטח זה הוקמו מרביתם המוחלט של מחנות ההשמדה. לפני המלחמה גרו באזור זה יהודים רבים.
אקציה (בגרמנית: פעולה, מבצע) - פעולה של הגסטפו ושל כוחות שיטור בגטאות, שמטרתה לאתר, לעצור ולרכז יהודים לקראת שילוחם למחנות ריכוז, עבודה והשמדה. המתנגדים למעצר נורו במקום.
טרנספורט (בגרמנית: משלוח) - העברת עצורים ממקום מגוריהם או מן הגטאות אל מחנות הריכוז וההשמדה. בטרנספורטים נעשה שימוש ברכבות משא או ברכבות המיועדות להעברת בהמות, ורבים מן המועברים לא שרדו את תנאי החום, הצפיפות, הרעב והצמא בקרונות.
סלקציה (בגרמנית: מיון) - פעולה שבצועה במחנות (וגם בגטאות כחלק מאקציה), שעיקרה מיון העצורים לפי מין, גיל וכושר עבודה. מי שנמצא כשיר לעבודה הושאר בחיים, ומי שלא - נשלח להמתה במתקני הרצח. סלקציה נערכה בכל טרנספורט מיד עם הגעתו למחנה, והשורדים אותה נאלצו לעבור סלקציות נוספות מדי פעם בפעם.
תא גזים - חדרים אטומים שהוקמו במחנות ההשמדה, ולתוכם הוכנסו אסירים המיועדים להשמדה. לאסירים נאמר לרוב כי חדרים אלו הם מקלחות או "מתקני חיטוי". לאחר שנאטם התא, הוזרמו אליו גזים רעילים דרך פתחים או דרך ראשי מקלחת. האסירים מתו מחנק ומהרעלה בתוך כרבע שעה. גופות הנרצחים נשרפו במשרפות, ואפרם פוזר בנהרות ועל פני האדמה.
ציקלוֹן בֶּה - האמצעי העיקרי ששימש לרצח בתאי הגזים, ושימש במקור להרג מזיקים. מדובר בכדוריות טבולות בנוזל מימן ציאנידי, חומר רעיל ביותר המתאדה ונהיה לגז במגע עם אוויר.
משאית גז - האמצעי הראשון להשמדה בגזים רעילים. מדובר במשאית, אשר לצינור הפליטה שלה חובר צינור שבקצהו היה מחובר לתא המטען. הנרצחים היו מוכנסים לתא המטען, שנאטם לאחר מכן. המשאית הייתה נוסעת כרבע שעה, וגזי הפליטה היו נכנסים לתא המטען והורגים את יושביו בחניקתם ובהרעלתם. המשאית הייתה מסיימת את נסיעתה בפתחם של בורות קבורה אשר נחפרו מראש, והגופות היו מושלכות לתוכן. אלו אשר שרדו את הנסיעה נורו במקום ונקברו בבורות.
בור ירי - שיטת ההשמדה הראשונית, ששימשה בעיקר בשטחים הכבושים בפולין, המדינות הבלטיות וברית המועצות. בשיטה זו נלקחו תושבי יישוב מסוים אל מחוצה לו והוכרחו לחפור בור עמוק ומאורך. לאחר מכן הועמדו בשורה בסמוך לו ונורו למוות לתוכו, וכך נהיה הבור לקבר אחים גדול.
צעדות המוות - כינוי שניתן למעשי הצעדתם של אסירים ממחנות ההשמדה שעמדו לפני כיבוש בידי בעלות הברית אל תוך תחומי שליטתה של גרמניה, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. צעדות המוות נמשכו ימים רבים לאורך קילומטרים רבים, בקור עז ותוך רצח החלשים ואלו שאינם מסוגלים לצעוד עוד.
מבצע ריינהרד (בגרמנית: Aktion Reinhard) - מבצע גרמני שהוצא לפועל כנקמה על ההתנקשות בריינהד היידריך, ועיקרו השמדת יהודי אזור הממשל הכללי, באמצעות הקמתם של שלושת מחנות ההשמדה הראשונים. במסגרת המבצע רצחו הגרמנים ועוזריהם 1,700,000 נפש, רובם המוחלט יהודים.
תוכנית 1005 - תוכנית גרמנית שמטרתה הסוואת מעשי השמדת היהודים. במסגרת מבצע זה פוצצו מחנות, נשרפו גופות שנקברו בבורות ירי והושמדו מסמכים המעידים על מעשי הרצח. במסגרת מבצע זה נמחה כליל זכרם הגשמי של המחנות טרבלינקה ופלאשוב.
הטלאי הצהוב - סימן היכר אותו חויב לענוד כל יהודי שחי לשטחי הכיבוש הנאציים. בדרך כלל היה מדובר במגן-דוד צהוב, ובמרכזו המילה "יהודי" בשפה המקומית.
יודנראט (בגרמנית: Judenrat, מועצת היהודים) - מועצה שהקימו הגרמנים בכל גטו, והייתה מורכבת מראשי הקהילה היהודית האותו הגטו. תפקידה היה ניהול חיי הפנים בגטו, תחת פיקוחו והוראותיו של הגסטפו. פעמים רבות נדרשו מועצות היהודים לספק לגרמנים רשימות של מיועדים לשילוח ליישוב מחדש (הכוונה היא בשליחה למחנות הריכוז).
מוּזֶלְמָן (ביידיש: מוסלעמענער, מוסלמי) - כינוי שניתן במחנות הריכוז וההשמדה לאסיר מורעב עד מוות, מצבו הגופני ירוד ביותר ואין הוא מסוגל לעבוד יותר.
קאפו (באיטלקית: Capo, ראש) - אסיר במחנות הריכוז שהיה ממונה מטעם הגרמנים על אסירים אחרים. חלק מהקאפואים סייעו לשוכני המחנות, אחרים היו אדישים למצוקתם, והיו כאלו שנודעו באכזריותם כלפי האסירים שהיו תחתם.
עונג שבת - ארכיון שנאסף בגטו ורשה על ידי עמנואל רינגלבלום ואסירים נוספים, המהווה עדות חשובה על חיי הגטו.
יאנוש קורצ'אק - מחנך, סופר ומנהל בית יתומים לנוער יהודי בפולין, שהחליט ללכת עם ילדי בית היתומים אל מחנה הריכוז (ובמודע להירצח עמם), זאת על אף שהוצע לו להימלט מגורלו הצפוי.
אדם צ'רניאקוב - ראש מועצת היהודים בגטו ורשה, שם קץ לחייו לאחר שנדרש ממנו לספק רשימות נרחבות של יהודים שייעודם "להישלח למזרח".
יעקב גנס - ראש מועצת היהודים בגטו וילנה, נרצח על-ידי הגסטפו בעקבות המרד בגטו.
ישראל קסטנר - חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט שניהל משא-ומתן מול אדולף אייכמן על הצלת יהודים מהונגריה, בתמורה להעברת סחורה לגרמניה, במה שכונה "סחורה תמורת דם". המשא ומתן צלח בחלקו, ורכבת מלאה ביהודים (בעיקר יהודים בעלי שם ומנהיגי ציבור) יצאה מהונגריה לכיוון שוויץ. בשנות החמישים הופנו כלפיו טענות ש"מכר את נשמתו לשטן" ושיתף פעולה עם הנאצים, בשל העובדה שמספר היהודים שניצלו היה מועט, והתמורה שניתנה בעדם הייתה גדולה. קסטנר עלה לישראל, ובשנות ה-50 תבע למשפט דיבה את משמיציו. הוא נרצח בשנת 1957 בידי מתנקש ששאף לנקום בו על שאירע.
ק. צטניק (שם העט של הסופר יחיאל די-נור) - סופר ניצול השואה. ספריו עסקו בחייו ובחיי משפחתו במחנה אושוויץ. די-נור מפורסם גם בזכות עדותו במשפט אייכמן, במהלכה התעלף.
פרימו לוי - סופר יהודי יליד איטליה, שנאסר במחנה אושוויץ. עיקר יצירותיו עוסקות בשואה ובקורותיו במחנה.
יצחק קצנלסון - משורר ומחזאי יהודי יליד פולין, תיעד ביצירותיו את החיים בתקופת השואה. נרצח במחנה אושוויץ בשנת 1944.
מורדי הגטאות
ארגון יהודי לוחם (אי"ל) - מחתרת יהודית חמושה בגטו ורשה, שהוקמה בידי התנועות הסוציאליסטיות בגטו.
ארגון צבאי יהודי (אצ"י) - מחתרת יהודית חמושה בגטו ורשה, שהוקמה בידי התנועות הרוויזיוניסטיות בגטו.
אנה פרנק - נערה יהודייה שנולדה בגרמניה, והיגרה עם משפחתה להולנד עקב עליית הנאצים לשלטון. עם פלישת גרמניה להולנד עלתה משפחתה למחבוא בעליית גג בבית דירות באמסטרדם. במהלך שהותה במחבוא ניהלה אנה יומן, בו תיעדה את חיי המשפחה במחבוא ואת שאיפותיה ותקוותיה לתקופה שאחרי המלחמה. בסופו של דבר נחשף המחבוא, ואנה ומשפחתה נלקחו למחנה אושוויץ, שם נרצחו. אבי המשפחה שרד את המחנה, והוא שפרסם את יומנה של אנה. היומן הפך לאחד התיעודים המפורסמים בעולם של חיי היהודים בשואה.
מרי ברג - נערה יהודייה שנולדה בפולין. בשהותה בגטו ורשה כתבה יומן אשר תיעד את קורות חיי הנוער היהודי בגטאות. ברג הועברה עם משפחתה לכלא פאוויאק, בזכותה אזרחותם הזרה. כעבור שנה היגרה המשפחה לארצות הברית.
אדולף היטלראדולף היטלר - מנהיגה של המפלגה הנאצית, ומנסח התורה הפוליטית שלה. החל את דרכו הפוליטית ב-1919, עת הצטרף כחבר ה-55 של המפלגה הנאצית. בשנת 1923, הנהיג ניסיון הפיכה ועל כך נאסר לזמן קצר. במאסרו ניסח את ספרו המפורסם "מיין קאמפף" (בגרמנית: המאבק שלי) ובו פרש את תורתו הגזענית, האנטי-דמוקרטית והאנטישמית. לאחר שחרורו ועל רקע משבר כלכלי ופוליטי מתמתשך, המשיך לצבור כוח פוליטי בגרמניה עד שמונה לקנצלר בשנת 1933. לאחר מות הנשיא מינה את עצמו לפיהרר הרייך הגרמני, והחל לפרק את הדמוקרטיה הגרמנית ולהרחיב את גבולותיה של גרמניה, תוך סיפוח אוסטריה וצ'כיה ובתוך כך חוקק חוקים המפלים יהודים לרעה ומנשלים אותם מאזרחותם, רכושם ועבודתם. היטלר הוא האחראי הראשי לרדיפת היהודים ולרציחתם בגרמניה ובשטחי כיבושיה, וכן האחראי להתרחשותה של השואה. החלטתו של היטלר לפלוש לפולין הביאה לפרוץ מלחמת העולם השנייה, והוא התאבד בבונקר שלו בברלין לקראת סוף המלחמה, מחשש ליפול בשבי בעלות הברית.
מרטין בורמן - מזכיר המפלג הנאצית, מזכירו האישי של היטלר ושר המפלגה של הרייך. היה בעל תפקיד מכריע בתכנונו ובהוצאו לפועל של הפתרון הסופי. על פשעיו נגד האנושות הועמד לדין במשפטי נירנברג ונידון למוות בתלייה.
יוזף גבלס - שר התעמולה והשכלת העם בגרמניה, מתומכיו ומאמיניו הקנאים ביותר של היטלר. גבלס היה הרוח החיה מאחורי התעמולה הנאצית בגרמניה, והיוזם של אירועים תעמולתיים רבים, וביניהם שריפות הספרים. גבלס מונה על-ידי היטלר לקנצלר לאחר מותו, ושם קץ לחייו שלו יום לאחר היטלר.
שר התעמולה הנאצי. אחראי על התעמולה האנטישמית ברייך שהסיתה נגד היהודים. יזם בין היתר את שריפת הספרים בליל הבדולח
הרמן גרינג - מושל פרוסיה, נשיא הרייכסטאג, שר התעופה ומקים הגסטפו. היה בעל תפקיד מכריע בהוצאה לפועל של רדיפת היהודים ושל פרעות בהם, הבולט בהם הוא ליל הבדולח. פיקד באופן ישיר על פשעי מלחמה ועל פעולות להשמדה המונית של יהודים באירופה. על פשעיו עמד לדין במשפטי נירנברג, נמצא אשם ונידון למוות, אך התאבד זמן קצר לפני תלייתו.
היינריך הימלר - מפקד הגסטפו והאס אס, ומאוחר יותר גם שר הפנים של הרייך. נחשב לאחד האחראים הישירים להשמדת היהודים בהיותו המוציא לפועל של תכנית הפתרון הסופי, באמצעות הגופים אשר עליהם היה ממונה. בסוף המלחמה נפל בשבי הצבא הבריטי ושם קץ לחייו כשנתגלתה זהותו.
ריינהרד היידריך - ראש הגסטפו ומאוחר יותר ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגן המושל של בוהמיה ומוראביה. מתכננו הראשי של הפתרון הסופי, ומהאחראים הישירים על ביצועו. נרצח על-ידי חברי המחתרת הצ'כית בפראג, במה שכונה בשם "מבצע אנתרופואיד".
היינריך מילר - מפקד הגסטפו לכל אורך מלחמת העולם השנייה. בתפקידו היה אחראי על השמדת היהודים במחנות הריכוז.
ארנסט קלטנברונר - מפקד המשרד הראשי לביטחון הרייך במחצית השנייה של המלחמה. אחראי על השמדת יהודים במחנות הריכוז. על פשעיו נשפט במשפטי נירנברג, נמצא אשם והוצא להורג בתלייה.
הנס פרנק - מושל שטחי הממשל הכללי, פיקח על העברת היהודים אל הגטאות ואל המחנות. על פשעיו נגד האנושות נשפט במשפטי נירנברג, נמצא אשם והוצא להורג בתלייה.
אדולף אייכמן - ראש המחלקה היהודית במשרד הראשי לביטחון הרייך ומאוחר יותר בגסטפו, מהאחראים הבולטים לביצועה הפיזי של תכנית הפתרון הסופי. לאחר המלחמה נמלט לארגנטינה, שם נתפס על-ידי סוכני המוסד הישראלי. אייכמן הובא לישראל, נשפט בירושלים על פשעיו, נמצא אשם ונידון למוות בתלייה. אייכמן הוא האדם היחיד שהוצא להורג בישראל באופן חוקי.
רודולף הס - סגנו של היטלר במפלגה הנאצית, ושר לאא תיק בממשלתו. יצא ב-1941 לאנגליה בטיסה כדי לשכנע את בריטניה לחתום על ברית שלום עם גרמניה. הס נתפס ונכלא בלא הבריטי. הס הוחזר לגרמניה אחרי המלחמה ונשפט במשפטי נירנברג, הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה ונידון למאסר עולם.
רודולף פרנץ הס - מפקד מחנה אושוויץ, היה אחראי באופן ישיר לרציחתם של מיליוני אנשים במחנה. הס נתפס לאחר המלחמה, נשפט על פשעי מלחמה, נמצא אשם ונידון למיתה. הוא הוצא להורג על הגרדום עליו הוצאו להורג בהוראתו המוני אסירים במחנה אושוויץ.
יירגן שטרופ - מפקד האס אס והמשטרה באזור ורשה. בתפקידו פיקד על דיכוי מרד גטו ורשה, ולאחר מכן החריבו עד עפר.
יוזף מנגלה - דוקטור לרפואה ששירת באס אס כרופא במחנות הריכוז. בתפקידו ביצע סלקציות לאסירים במחנות, ושלח מיליוני אנשים אל מותם. כן ערך מנגלה ניסויים רפואיים חסרי תכלית באסירים, ניסויים שהובילו פעמים רבות למותם של הנסיינים בייסורים קשים.
עד כאן העריכה - להמשיך לערוך בהקדם (עד יום השואה תשפ"ב)
אושוויץ: שם כולל למערכת של מחנות ריכוז, עבודה והשמדה-
מחנה ההשמדה בירקנאו (אושוויץ 2): מחנה שעיקר פעילותו הייתה השמדה (בין 1.1 מיליון בני אדם ל-1.35 מיליון בני אדם, מהם 430 אלף יהודי הונגריה) ובחלקו היה מחנה עבודה בעיקר לנשים.
מחנה ענישה אושוויץ (אושוויץ 1): מחנה קטן שבו הועבדו ונענשו אסירים רבים מהם יהודים. לא התרחשה בו השמדה מסודרת אלא רק ניסיונית.
אושוויץ מונוביץ: (מוכר גם בשם בונה מונוביץ) מחנה עבודה לאסירים רבים, בהם יהודים.
מרד גטו ורשה: בשנת 1943, לאחר שרוב הגטו חוסל, פתח הארגון היהודי הלוחם במרד שבראשו עמד מרדכי אנילביץ'. במקביל לו פעל ארגון אצ"י. הלוחמים היהודים גרמו נזק לכוחות הגרמניים ופעמיים הסיגו אותם מהגטו. בעקבות המרד החלו הגרמנים לשרוף את הגטו. המרד היה צעד חשוב בהתנגדות היהודית והיווה תמריץ למרידות נוספות.
אי"ל (הארגון היהודי הלוחם) ואצ"י (ארגון צבאי יהודי) - שני ארגוני מחתרת שהורכבו מתנועות נוער שונות, אשר פעלו במקביל במרד גטו ורשה, אך ללא שיתוף פעולה ביניהם.
פרטיזנים: לוחמים אנטי-נאצים, בהם גם יהודים, שהסתתרו בעיקר ביערות ויצאו לפגוע בנקודות תורפה של הגרמנים באזורים הכפריים. בין הפרטיזנים המפורסמים: טיטו, אוג'ניו קאלו.
ארמייה קריובה ("צבא המולדת", ה- AK): תנועת המחתרת המרכזית בפולין, שנאבקה נגד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.
מרד ורשה: מאבק חמוש שבמהלכו ניסה "צבא המולדת" הפולני לשחרר את ורשה מהכיבוש הנאצי.
חסידי אומות העולם: כינוי לאישים שהצילו יהודים בזמן השואה, לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם, עקב האיסור המפורש של הנאצים על הסתרת יהודים. אישים אלה מוכרים רשמית כחסידי אומות עולם על ידי מוסד יד ושם.
לה שמבון-סור-ליניון – עיירה בדרום צרפת שתושביה סייעו ליהודים בדרכים שונות להימלט מפני הנאצים.
קינדר-טרנספורט (בגרמנית: Kindertransport, "משלוח ילדים") – כינוי למשלוחי הצלה של עשרת אלפים ילדים יהודים מגרמניה (בעיקר מהמבורג), אוסטריה, צ'כיה ופולין בספינות לבריטניה בין דצמבר 1938 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939.
תנועות נוער יהודיות בשואה: במהלך השואה המשיכו בפעילותן תנועות הנוער היהודיות שהוקמו עד קודם השואה, היוו מסגרת תרבותית, דאגו למלא מחסורים שונים והצילו יהודים רבים בדרכים שונות.
קבוצת העבודה: קבוצה מחתרתית מקרב יהודי סלובקיה ששמה לה למטרה להציל יהודים ולהפיץ מידע על גורלם של היהודים ששולחו לפולין. היא עודדה בריחת יהודים והקמת מחנה עבודה למטרת הצלה, קיימה משא ומתן להצלת יהודים תמורת שוחד ויזמה את תוכנית אירופה להצלת שרידי יהדות אירופה.
שואת יהודי פולין: מיד לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ב-1939, החלה רדיפת היהודים שם, שכלל גזל רכוש, כליאת היהודים בגטאות ומשלוחם לעבודות כפייה
יחס הפולנים לשואה: במהלך הכיבוש הגרמני, לא היה ביכולתם של הפולנים להתנגד באופן פעיל להשמדת היהודים. על אף העובדה שהיו מקרים של הצלת יהודים בידי פולנים, היחס הפולני לשואת היהודים היה לרוב אדיש, ולעיתים אף משתף פעולה
גרמניה
היהודים בגרמניה הנאצית: בשנים 1933–1939 סבלו יהודי גרמניה מרדיפה ואפליה עקב עליית המפלגה הנאצית לשלטון. מימוש פן האנטישמיות בנאציזם נעשה במספר שלבים: תחילה, בידוד חברתי שכלל חרמות ופיטורים ולאחר מכן בידוד חוקי ופוגרומים בחסות הממשל ולבסוף- השמדה
הונגריה
שואת יהודי הונגריה: גרמניה כבשה את הונגריה רק ב-1944 ותוך שבועות ספורים רוכזו, גורשו ונרצחו כחצי מיליון מיהודיה. על גרוש היהודים להשמדה ניצח אדולף אייכמן
שבוע ההתלהבות הרומנטית: הכינוי שניתן ברומניה לבזיזת והכאת היהודים, חילול בתי הכנסת וראשית החרם הכלכלי נגדם בימים הראשונים לאחר כינון השלטון הלגיונרי ברומניה
סילוק החיילים היהודים מצבא רומניה: הרחקת החיילים היהודים מהצבא הרומני, על פי תקנון היהודים שהוזכר לעיל. התהליך לווה בהשפלות, הכאות ואף רציחות של חיילים יהודים.
רומניזציה: תהליך של שוד הרכוש היהודי, הפרטי והקהילתי והרחקתם מהחיים הכלכליים ברומניה. התהליך בוצע על בסיס חוקי תקנון היהודים שהוזכר לעיל ולווה במעשי אלימות קשים ביותר.
פרעות יאשי ורכבות המוות: פרעות קשות שבוצעו ביהודי יאשי במהלכן נרצחו מעל 15,000 יהודים ביאשי עצמה וברכבות הסגורות בהן נדחסו היהודים.
ארצות צפון-אפריקה
יהודי צפון אפריקה בשואה: תוכנית "הפתרון הסופי" שאפה לחסל גם את יהודי צפון אפריקה. לאחר תבוסת צרפת ב-1940 וביסוס משטר וישי במדינות החסות שלה באפריקה, החמיר מצב היהודים עד לכיבושן על ידי צבא בעלות הברית.
שואת הצוענים: רדיפות הצוענים במלחמת העולם השנייה היו חלק בלתי נפרד ממדיניות הגזע הנאצית, והתחוללו במקביל להשמדת היהודים. הנאצים שאפו לחסל את אוכלוסיית הצוענים באירופה, ובמהלך המלחמה חיסלו מאות אלפים מביניהם.
סעיף 175: הסעיף בחוק העונשין הגרמני האוסר על יחסים הומוסקסואליים. המשטר הנאצי עשה בו שימוש לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם.
תוכנית T4 - אותנסיה: מבצע שנערך במהלך שלטונם של הנאצים בגרמניה שנועד לחיסול כל ה"לא כשירים" - כל מי שסבל מפגמים פיזיים קשים או ממחלות נפשיות קשות.
תגובת העולם לשואה: תגובות הממשלות, הציבור והתקשורת במדינות העולם לידיעות על החקיקה, הגירושים ורצח המונים מאורגן של היהודים בשטחים שתחת ריבונותה או השפעתה של גרמניה הנאצית, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ולאחריה.
מחנות העקורים: מחנות באירופה ששוכנו בהם פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה.
משפטי נירנברג: סדרה של משפטים לאחר מלחמת העולם השנייה, בהם הועמדו ראשי הפושעים הנאצים לדין על ידי בעלות הברית (ארצות הברית, בריטניה ורוסיה).
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: יום זיכרון לשואה אותו קבע האו"ם בשנת 2005, ליום בו שוחרר מחנה אושוויץ. יום זה משמש מדינות אחדות, בהן גרמניה.
הכחשת השואה: הטענה כי השואה לא ארעה, או כי לא הייתה בממדים המיוחסים לה על ידי ההיסטוריונים מהזרם המרכזי, או כי לא הייתה מכוונת ומאורגנת על ידי הממשלה הנאצית בגרמניה או כי לא הייתה מכוונת דווקא כלפי יהודים.
תגובות בישראל ובקרב יהודים
תגובת היישוב היהודי: עם הסתננות הידיעות על המתרחש בקרב יהודי אירופה, ניסה היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל לנקוט במספר אמצעים כדי לעזור לאחיהם, כולל התנדבות לצבא הבריטי, שליחת צנחנים לאירופה (ביניהם חנה סנש וחביבה רייק), הקמת ועד ההצלה של הסוכנות היהודית ועוד אמצעים, שלא היה בהם די לשנות את האירועים.
תגובת החברה הישראלית: מקומה של השואה באתוס הישראלי ודרכי הנצחתה של השואה השתנו במהלך השנים, מהתייחסות קולקטיבית של "שישה מיליון" להתייחסות פרטנית-אישית של פנים ושמות. גם היחס לניצולים ולנרצחים השתנה, מביקורת על "הליכה כצאן לטבח" להעלתם על נס בשלושים השנים האחרונות
משפט גרינוולד: משפט שדן בפעילותו של ישראל קסטנר, מראשי ועד ההצלה בהונגריה בזמן השואה. עיקר הדיון לגביו נסוב סביב השאלה, האם הוא ניסה להציל יהודים רבים ככל הניתן, או שמא הסתיר מיהודי הונגריה את הגורל הצפוי להם לטובת הצלת קומץ מיוחסים
מסע בני נוער לפולין: מסעות לגטאות ומחנות ההשמדה שנערכים לאורך כל השנה על ידי בני נוער מישראל ומהתפוצות כאקט חינוכי-לימודי להנצחת השואה וקורבנותיה וחיזוק השורשים היהודיים. בשבוע שבו חל יום השואה והגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ
_free%22_(10901027786).jpg)
.svg)
_-_%D7%93%D7%99%D7%A1-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94_-_%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5.jpg)
