מצוות שמחת שנה ראשונה

נקי יהיה לביתו שנה אחת
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה'
משנה	משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ד'
משנה תורה	ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות ז' י'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה רי"ד, לאו שי"א ספר החינוך, מצווה תקפ"ב

מצווה לחתן וכלה לעשות לביתם במשך השנה הראשונה לנישואיהם. חתן וכלה בבודפשט, 1948

שמחת שנה ראשונה היא מצוות עשה מהתורה המוטלת על הבעל לשמח את אשתו בשנה הראשונה שלאחר נישואיהם.

המצווה כוללת מצוות לא תעשה שלא לעזוב את אשתו ולעסוק בצורכי ציבור בשנת הנישואים הראשונה, ומצוות עשה שישמח החתן את אשתו בשנה הראשונה.

מצווה דומה נוהגת גם בבונה בית ונכנס לגור בו או נוטע עצים ומחללם בארץ ישראל, שיש להם מצווה לשמוח בקנינם במשך השנה הראשונה.

המקור בתורה ובהלכה

מקור מצווה זו נזכר בתורה:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה - לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר. נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

— ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה'

על פי זה, נפסק ברמב"ם:

שצוונו להתייחד החתן עם אשתו שנה תמימה, שלא יסע חוץ לעיר ולא יצא בצבא ולא יעבור עליו דבר מהדברים הדומים לאלו, אבל ישמח עמה עד מלוא שנה מיום בואו אליה.

— ספר המצוות, עשה רי"ד

גדר המצווה ודיניה

החייבים במצווה

נחלקו המפרשים בגדר מצווה זו, יש האומרים שזהו צווי על בית הדין או על שר הצבא לשחרר את החתן מכל שירות צבאי ואף יש דעות שגם מכל מס אזרחי, כדי שיהיה פנוי לשמח את אשתו. ויש האומרים שזוהי גם מצווה על החתן לשמוח עם אשתו בשנה הראשונה, כדי להתאחד עמה.

לסוברים שמצווה זו היא גם על החתן, כלול בזה איסור על החתן לנסוע מחוץ לעיר לשבת ללא אשתו למשך זמן רב.

יציאה לסחורה או למצווה

יש סוברים שלא נאסר לחתן לצאת אלא בענייני מלחמה, אבל לסחורה מותר, שאם אין לו מה יאכל אין לך עצב גדול מזה, וכל שכן אם זו עבודתו הקבועה, כגון שהוא מלח או מוביל גמלים, שעל דעת כן נישאת לו ויודעת שלאחר הנישואין ישכים למלאכתו כדרכו.

אם רוצה לצאת לדבר מצווה יש הסוברים שאם האשה מוחלת, מותר. ויש חולקים וסוברים שבכל מקרה אסור, שהיות והתורה ידעה שכך היא הדרך לבניין משפחה יציבה לא השאירה את הדבר לבחירת החתן וכלתו.

דיני מצוות עשה

לדעת רש"י המצווה היא לשמח את האשה במשך השנה. ויש מבארים שהכוונה על ידי מילה טובה, הקשבה, עידוד, בילוי משותף של הזמן, שיתוף, דאגה ואכפתיות. לעומת זאת מפרשים אחרים סוברים שהמצווה היא עליו להיות שמח עם האשה, שמצוות השמחה כוונתה שישמחו ביחד.

יש אומרים שהמצווה לשמח את האשה, היא מצוות עשה מהתורה לכל החיים, וכל ההגבלה לשנה אחת נאמר רק לגבי האיסור לצאת מביתו.

טעם המצווה

לדעת ספר החינוך טעם המצווה הוא שיתרגלו לחיות יחדיו. בדומה לכך כתב הנצי"ב שהתורה חששה שאם מיד בתחילת הנישואים יסיח את דעתו ממנה ויצא לצבא ייתכן וינתק קשר הנישואין.

יש שסברו שמטרת המצווה היא כדי שיהנה ממה שחננו ה' ויודה לו.

מדין מצוות השמחה למדו חז"ל לברך בסעודה שעושין אחר הנשואין מחמת הנשואין שהשמחה במעונו כל י"ב חודש. כיום לא נוהגים בכך.

כמו כן, מי שלא עשה סעודת חנוכת הבית מיד כשנכנס לביתו, יכול לעשותה כל י"ב חודש.

בבית ובכרם

חז"ל (משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ד') למדו מהפסוקים, כמו שנתנה התורה לנושא אשה פטור שנה שלמה, מללכת לצבא ולכל דבר המלך, כגון לספק מים ומזון ליוצאי הצבא כדי שיהיה נקי לביתו לשמוח. כך נוהג דין זה בבונה בית וחנכו ונטע כרם וחיללו, שבשנה הראשונה פטורים מכל שירות. וכן נפסק להלכה ברמב"ם.

דעת הרמב"ם שגם בבונה בית וחנכו, נטע כרם וחללו יש מצווה על הנוטע והמחלל לשמוח בקניינם במשך שנה שלימה, חוץ מהאיסור על שר הצבא שלא להוציאו לשירות צבאי. לעומתו, יש חולקים וסוברים שכל המצווה היא רק על בית הדין.

לקריאה נוספת

• שמחה בזוגיות, לב לדעת.
• נקי יהיה לביתו, חבל נחלתו.
• נקי יהיה לביתו שנה אחת, אתר אסיף.
• הרב אברהם סתיו, נקי לביתו, ישיבת הר עציון.