ברכת כהנים
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת".
הברכה משמשת כיום במהלך חזרת הש"ץ של תפילת העמידה בין ברכת מודים לברכת שים שלום, אז מקיימים הכהנים את מצוות נשיאת כפיים באמירת הברכה כאשר ידיהם מושטות כלפי הציבור. פסוקי ברכת כהנים משמשים לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.
תוכן עניינים |
מקור ברכת הכהנים[עריכה]
המקור לברכה מופיע בספר במדבר:
|
וידבר יהוה אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. |
||
| – במדבר ו, כב-כז | ||
ברכת כהנים הינו הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא עד כה. לוחיות כסף ששימשו ככל הנראה כקמעות נמצאו במערת קבורה בכתף הינום בירושלים כשעל אחת מהן רשומים פסוקי ברכת כהנים בנוסח הדומה לנוסח המקרא. הלוחיות מתוארכות לשנת 600 לפנה"ס בקירוב, שלהי תקופת בית ראשון, והן מוצגות כיום במוזיאון ישראל.
מצוות נשיאת כפיים[עריכה]
בבית המקדש[עריכה]
הרמב"ם במשנה תורה, ספר אהבה פרק י"ד סעיפים ט' ו-י' מתאר:
|
ט' כיצד ברכת כהנים במקדש: הכהנים עולין לדוכן, אחר שישלימו עבודת תמיד של שחר, ומגביהין ידיהם למעלה על גבי ראשיהן ואצבעותיהן פשוטות, חוץ מכוהן גדול שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ; ואחד מקרא אותן, מילה מילה, כדרך שעושין בגבולין, עד שישלימו שלושת הפסוקים. ואין העם עונין אמן אחר כל פסוק, אלא עושין אותה במקדש ברכה אחת. וכשישלימו, כל העם עונין, ברוך ה' אלוהי ישראל, מן העולם ועד העולם. |
||
| – משנה תורה ספר אהבה, סעיפים ט'-י' | ||
סדר הברכה[עריכה]
לפני הברכה חייבים הכהנים ליטול את ידיהם. לפי מנהג שמקורו בזוהר[1], הלויים שבקהל נוטלים את ידי הכהנים. אם אין לויים, יש נוהגים שהבכורות נוטלים ידיים לכהנים, מפני שלפני חטא העגל הם שמשו כלוויים, ויש נוהגים שהכהנים נוטלים את ידי עצמם.
לאחר מכן הכהנים חולצים את נעליהם, מכסים את ראשם בטליתות, ועולים לבימה שליד ארון הקודש ללא נעלים. הם עומדים עם הגב לקהל, ואומרים את הברכה: "ברוך אתה ה'... אשר קידשנו בקדושתו של אהרן, וציונו לברך את עמו ישראל באהבה". הכהנים פונים אל מול הקהל באמצע הברכה - באמרם 'וציוונו' - או בסופה, כפי המנהגים השונים. אחרי ברכת המצווה, החזן מקריא את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים מילה במילה, והכהנים חוזרים אחריו. מטרת ההקראה היא למנוע טעות של הכהנים. לאחר קריאת כל פסוק הקהל עונה "אמן".
במהלך אמירת הפסוקים ידי הכהנים פרושות לפנים כנגד הכתפיים, כאשר אצבעות הידיים מתוות סימן מיוחד. צורת פרישת הידיים ישנם כמה מנהגים. המנהג הנפוץ הוא הצמדת הזרת לקמיצה, והאמה לאצבע, בשתי הידיים, והצמדת אגודלי שתי הידיים זה לזה באמצעם כאשר ראשיהם כפופים זה מזה. מטרת צורה זו היא להותיר חמישה חרכים בין האצבעות, ביניהם השכינה מברכת את הקהל, לזכר הפסוק "מציץ מן החרכים". מנהג אחר הוא פריסה של הידיים כשכל האצבעות מופרדות זו מזו. בדרך כלל מכסות הטליתות גם את הזרועות עד מעבר לכפות הידיים, אך יש הנוהגים להוציאן מחוץ לטלית המכסה אך ורק את פני הכהן המברך.
במהלך הקראת הטקסט נהוג בחלק מהעדות להניע את הידיים הפרושות מצד לצד, בכל מילה המסתיימת באות "ך" (בה הכהנים מדברים ישירות אל הציבור), וכן ב"לך שלום".
נהוג שלא להביט על ידי הכהנים בשעת הברכה, בעקבות דברי חז"ל שכל המסתכל בכהנים בברכתם "עיניו כהות (= ראייתו מתעמעמת)", מפני שהשכינה שורה על ידי הכהנים בשעת הברכה. מטעם זה נהוג שהכהנים מתעטפים בטלית ומכסים פניהם וידיהם. ויש נוהגים שהאבות שבקהל מכסים את בניהם בטלית בשעת הברכה.
דיני הברכה[עריכה]
כהנים ששתו יין אינם רשאים להשתתף בברכת כהנים, כמו שאינם רשאים לעבוד במקדש. לעומת זאת, כהן בעל מום רשאי לברך ברכת כהנים, ובלבד שמראהו לא יסיח את דעת העם מהברכה. זאת בניגוד לעבודה במקדש האסורה על בעלי מומים. כהן שגרם להריגת אדם, אסור לו להשתתף בטקס זה. נוהגים שכל כהן המנוע מלהשתתף בטקס, יוצא מבית הכנסת בעת קיומו.
נשיאת כפיים במועדים שונים[עריכה]
מתי מתקיימת ברכת כהנים[עריכה]
בימים רגילים, ברכת כהנים מתקיימת רק בתפילות הבוקר, כלומר בשחרית ובתפילת מוסף בימים שבהם יש תפילת מוסף. בימי צום, מקיימים ברכת כהנים גם בתפילת מנחה, מכיוון שאין חשש שהכהנים שתו יין לפני הברכה. עם זאת, ביום כיפור נהוג שלא לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה אלא רק בתפילת נעילה. בתלמוד בבלי מסכת תענית[2] מובאת מחלוקת תנאים בין רבי מאיר הסובר שיש לשאת כפים (כלומר לברך ברכת כהנים) בתפילת מנחה ובתפילת נעילה, רבי יהודה הסובר שאין לשאת כלל ורבי יוסי הסובר שיש לברך רק בנעילה אך לא במנחה. התלמוד עצמו מביא מחלוקת אמוראים האם הלכה (או המנהג) כרבי מאיר או כרבי יוסי. ככל הנראה בארץ ישראל נהגו כרבי מאיר, אך בבבל נהגו כרבי יוסי, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין נושאים כפים, וכן המנהג כיום בכל הקהילות. ברם בשל הדיעות החולקות נפסק כי כהן שעלה בטעות לברך ברכת כהנים - נושא כפיו ואין מורידים אותו[3].
האשכנזים בחוץ לארץ, והספרדים במערב אירופה (למעט אמסטרדם) וכן למנהג חב"ד בארץ הקודש נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות. הסיבה שניתנה למנהג זה, המבטלת קיום מצווה, היא שבחוץ לארץ אין שמחה אלא בחגים, ולא ניתן לברך את העם בלא שמחה. טעם נוסף שניתן למנהג זה הוא שהכהנים נוהגים לטבול לפני נשיאת כפים ובחוץ לארץ בארצות הקרות לא ניתן לבקש מהכהנים לטבול כל יום ולכן קבעו את ברכת כהנים רק בחגים, ובשבת לא רצו לתקן טבילה בגלל חשש סחיטה. הסבר זה מתרץ את המנהג שמזכיר הרב דוד הלוי סגל[4] ותמה עליו שנהגו שלא לשאת כפיים ביום טוב שחל בשבת. הסבר נוסף למנהג זה הוא שמשום שהכהנים אינם מיוחסים לא התירו להם לשאת כפיהם ורק כדי שלא תשתכח תורת נשיאת כפיים קבעו כמה ימים בשנה בהם ישאו כפיהם[5]. מנהג זה גורם לכך שברכת כהנים הוא אירוע מיוחד בקהילות בהן נהוג מנהג זה. ברוב הקהילות הספרדיות בחו"ל (כולל אמסטרדם[6]) נהוגה פשרה בין שני המנהגים: לא מברכים ברכת כהנים ביום חול, אך כן מברכים בשבתות ובחגים. וכן נוהגים בחיפה ובסביבותיה בהרבה קהילות, לברך ברכת כהנים אך ורק בשבתות וחגים או רק בתפילות מוסף. במצרים, תימן ועוד כמה קהילות נהוג לברך כל יום, כמו בארץ ישראל.
כשאין כהנים בקהל; כשכל הקהל כהנים[עריכה]
במקרה בו אין כהנים במקום התפילה, אך התפילה נעשית במניין של עשרה אנשים לפחות, החזן קורא הקדמה קצרה לברכה ולאחר מכן קורא פסוק פסוק את נוסח הברכה, והקהל עונה לאחר כל פסוק "כן יהי רצון". נוהג זה נעשה גם כאשר אין נאמרת ברכת הכהנים מסיבות שונות, כגון בבית האבל או במקומות שלא נהגו לאמרה בכל יום. מעניינת ההלכה האומרת שמניין של עשרה אנשים שכולם כהנים, כולם עולים לדוכן לברך גם אם אין שם איש מלבדם המקבל ברכתם. ו'למי מברכין - לאחיהם שבשדות' (מסכת סוטה דף לח ע"ב).
ברכת כהנים בקריאת התורה[עריכה]
במשנה במסכת מגילה נאמר שברכת כהנים אינה נקראת בקריאת התורה. אמירה זאת נחשבה תמוהה והביאה לפירושים רבים. על פי התלמוד, הכוונה היא שלא מתרגמים את פסוקי ברכת כהנים לארמית בעת הקריאה בציבור. על פי פירושו של חנוך אלבק, בעת קריאת התורה, היה הקורא מפסיק לקרוא והכהנים היו עומדים ומברכים את העם במקומו. יוסף היינמן כתב שאמירה זאת לא כוונה לקריאה בתורה אלא לכך שבעת קיום נשיאת כפיים הכהנים הורשו לומר את הפסוקים בעל פה. רחמים שר שלום[7] טוען שהאיסור על קריאת ברכת כהנים התקיים בעת שהקריאה בתורה לא נעשתה על הסדר, ונועדה למנוע מצב בו כולם קוראים את ברכת כהנים בגלל הפופולריות של הפסוקים.
בחנוכה, בו קבעו חז"ל לקרוא בתורה את פסוקי קורבנות הנשיאים לחנוכת המשכן, נהוג בקהילות רבות להוסיף להן את פסוקי ברכת כהנים, הצמודים לפרשת הנשיאים.
מעמד ברכת כהנים בכותל[עריכה]
 |
ערך מורחב – ברכת כהנים בכותל המערבי |
בשנת תשל"א הונהג על ידי הרב מנחם מנדל גפנר מעמד ברכת כהנים המונית בכותל בחול המועד סוכות ופסח. למעמד נוהרים מאות כהנים, ואלפי יהודים החפצים להתברך.
פסוקי הברכה בתפילות יחיד[עריכה]
לאחר ברכות התורה, אותן אומר כל יחיד מדי בוקר כהקדמה ללימוד תורה, נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים, כלימוד תורה שיש בו מסר חיובי ומבורך.
לפי מנהג נפוץ, מברכים האבות (ולפי חלק מהקהילות - גם האמהות) את ילדיהם בליל שבת בפסוקי ברכת כהנים. בכמה קהילות השתרש המנהג, שהורים מברכים את בניהם בנוסח ברכת כהנים, לפני צאתם לדרך רחוקה או לפעילות מסוכנת. יש הכותבים פסוקים אלו על קלף, ומחזיקים אותם על גופם כעין קמע.
אזכורים תרבותיים[עריכה]
בעת צילום הסדרה מסע בין כוכבים, רצה יוצר הסדרה ג'ין רודנברי שספוק, בדמות הוולקן, בעת שהוא מברך את הברכה הוולקנית "הארך חיים ושגשג" (Live long and prosper) יחווה תנועה בידו. לאונרד נימוי, השחקן היהודי אשר גדל במשפחה אורתודוקסית וגילם את ספוק, הציע את פריסת האצבעות של ברכת הכהנים אותה ראה בילדותו. רודנברי סבר שפריסת האצבעות שונה דייה כדי להוות סממן חיזרי, ואישר לנימוי לעשותה בסדרה כ"הצדעה וולקנית". בעקבות הצלחת הסדרה, הפכה פריסת האצבעות לאחד הסמלים המזוהים ביותר עמה[8].
בוב דילן בשירו "צעיר לנצח" מצטט את השורה הראשונה של הברכה. ליאונרד כהן סיים את הופעתו ברמת גן ב-24 בספטמבר 2009 בברכת כהנים[9]. הברכה מוזכרת גם בסרט הקולנוע "Deep Impact" בה מורגן פרימן, המגלם את נשיא ארצות הברית קורא את הברכה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ברכת הכוהנים - א פרופ ' עמוס פריש - אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודי יסוד ביהדות
- ברכת הכוהנים - ב פרופ ' שאול רגב - אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודי יסוד ביהדות
- הרב אליעזר מלמד, שיעור על הלכות ברכת כהנים, באתר ישיבה
- הרב אליעזר מלמד, שיעור על סדר ברכת כהנים, באתר ישיבה
- ברכת כהנים- מתוך הספר 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית' לאלבוגן.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ פרשת נשא דף קמו עמוד ב.
- ^ דף כ"ו עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ב סעיף ד'
- ^ או"ח, קכח
- ^ חודש בחודשו, ניסן תשנ"ח, עמוד 2
- ^ באמסטרדם נהגו בעבר לברך רק בחגים כמו יתר הקהילות הספרדיות של מערב אירופה. מקור המנהג לברך בכל שבת באמסטרדם הוא בהנהגות שהתקבלו בקהילה בימי התנועה השבתאית ובהשפעתה. לאחר נפילתה רצו חכמים כר' יעקב ששפורטש להחזיר את המנהג לברך רק בחגים - אך למעשה הושאר המנהג לברך בשבתות.
- ^ "ברכת כהנים לברכה ניתנה - לא לקריאה", רחמים שר שלום, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, צט-קב.
- ^ ליאונרד נימוי מסביר על המקור היהודי של פריסת האצבעות
- ^ ליאונרד כהן מסיים את הופעתו בישראל בברכת כהנים
| תפילת העמידה | ||
|---|---|---|
| שלוש הברכות הראשונות | ||
| ברכות שבח | ||
| הברכות האמצעיות | ||
| בקשות תפילת שמונה עשרה |
ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה |
|
| בתפילת שבע | ||
| בתפילת תשע | ||
| שלוש הברכות האחרונות | ||
| ברכות הודאה | ||
| תוספות | ||
| בחזרת הש"ץ |
קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים |
|
| בזמנים מיוחדים |
אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הניסים • תפילת נחם • תפילת עננו • תפילת ועננו |
|
| סדר התפילה ביהדות לימי חול | ||
|---|---|---|
| תפילת שחרית |
מה טובו • ברכות השחר • פרשת הקורבנות • פסוקי דזמרה • קריאת שמע וברכותיה • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים • תחנון • קריאת התורה • אשרי יושבי ביתך • למנצח • קדושה דסידרא • שיר של יום • פיטום הקטורת • עלינו לשבח |
|
| תפילת מנחה |
פיטום הקטורת • פתיחת אליהו הנביא • אשרי יושבי ביתך • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ וקדושה • תחנון • עלינו לשבח |
|
| תפילת ערבית | ||
| סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה היהודית כיום | ||
|---|---|---|
| טרם החג |
 |
|
| ערבית |
לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי |
|
| שחרית |
תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף |
|
| מוסף |
תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי |
|
| מנחה |
אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות |
|
| תפילת נעילה |
אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ עם סליחות • וידוי וברכת כהנים • תקיעת שופר • תפילת ערבית • קידוש לבנה |
|
| שונות (יום הכיפורים) |
יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • עשוראא • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים |
|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
