נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבחירות ישירות
←‏בכנסת: עדכון - הוספת מרב מיכאלי לרשימת הנשים שעמדו בראש מפלגה שנכנסה לכנסת,
שורה 129: שורה 129:
שיעור הנשים שכיהנו בכנסת ה-18, היה 19.2%. שיעור זה דומה לממוצע העולמי, אך נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב{{הערה|לפי נתוני [http://www.ipu.org/wmn-e/classif.htm האיגוד הבין-פרלמנטרי]. הנתונים המופיעים בו מתייחסים לנובמבר 2008, בעת שכיהנה הכנסת ה-17. ראו גם {{הארץ|שחר אילן|ובמקום ה-101 בייצוג נשים בפרלמנט: ישראל|1.1311364|16 במרץ 2008}}.}}.
שיעור הנשים שכיהנו בכנסת ה-18, היה 19.2%. שיעור זה דומה לממוצע העולמי, אך נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב{{הערה|לפי נתוני [http://www.ipu.org/wmn-e/classif.htm האיגוד הבין-פרלמנטרי]. הנתונים המופיעים בו מתייחסים לנובמבר 2008, בעת שכיהנה הכנסת ה-17. ראו גם {{הארץ|שחר אילן|ובמקום ה-101 בייצוג נשים בפרלמנט: ישראל|1.1311364|16 במרץ 2008}}.}}.


שבע נשים עמדו בראש מפלגות שנבחרו לכנסת - [[רחל כהן-כגן]] בראש רשימת [[ויצו#ויצו בפוליטיקה|ויצו]] ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]], [[גולדה מאיר]] בראש [[המערך]] ב[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]] וה[[הכנסת השמינית|שמינית]], [[שולמית אלוני]] בראש [[רצ]] ומרצ בין הכנסת השמינית לבין [[הכנסת השלוש עשרה]], [[ציפי לבני]] בראש [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת השמונה עשרה]] ובראש [[התנועה]] ב[[הכנסת התשע עשרה|כנסת התשע עשרה]], [[שלי יחימוביץ']] בראש [[העבודה]] בכנסת התשע עשרה, [[זהבה גלאון]] בראש מרצ בכנסת התשע עשרה וב[[הכנסת העשרים|כנסת העשרים]] ו[[איילת שקד]] בראש [[ימינה]] ב[[הכנסת העשרים ושתיים|כנסת העשרים ושתיים]].
שמונה נשים עמדו בראש מפלגות שנבחרו לכנסת - [[רחל כהן-כגן]] בראש רשימת [[ויצו#ויצו בפוליטיקה|ויצו]] ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]], [[גולדה מאיר]] בראש [[המערך]] ב[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]] וה[[הכנסת השמינית|שמינית]], [[שולמית אלוני]] בראש [[רצ]] ומרצ בין הכנסת השמינית לבין [[הכנסת השלוש עשרה]], [[ציפי לבני]] בראש [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת השמונה עשרה]] ובראש [[התנועה]] ב[[הכנסת התשע עשרה|כנסת התשע עשרה]], [[שלי יחימוביץ']] בראש [[העבודה]] בכנסת התשע עשרה, [[זהבה גלאון]] בראש מרצ בכנסת התשע עשרה וב[[הכנסת העשרים|כנסת העשרים]], [[איילת שקד]] בראש [[ימינה]] ב[[הכנסת העשרים ושתיים|כנסת העשרים ושתיים]] [[מרב מיכאלי|ומרב מיכאלי]] בראש רשימת [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] ב[[הכנסת העשרים וארבע|כנסת העשרים וארבע]].


שלוש הראשונות לא נדרשו להתמודד על התפקיד בבחירות מקדימות - כהן-כגן ואלוני עמדו בראש המפלגות אותן הקימו, ואילו גולדה מאיר הייתה המועמדת היחידה שהתמודדה על התפקיד במרכז המערך. לבני הייתה הראשונה שנבחרה לתפקידה ב[[פריימריז]], בשנת [[2008]], ואף זכתה כמפלגה במספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת. גם יחימוביץ' וגלאון שנבחרו בעקבותיה נבחרו בבחירות מוקדמות. [[אורה נמיר]] הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בפריימריז לראשות מפלגה, בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-[[1992]]. היא הגיעה למקום הרביעי.
שלוש הראשונות לא נדרשו להתמודד על התפקיד בבחירות מקדימות - כהן-כגן ואלוני עמדו בראש המפלגות אותן הקימו, ואילו גולדה מאיר הייתה המועמדת היחידה שהתמודדה על התפקיד במרכז המערך. לבני הייתה הראשונה שנבחרה לתפקידה ב[[פריימריז]], בשנת [[2008]], ואף זכתה כמפלגה במספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת. גם יחימוביץ' וגלאון שנבחרו בעקבותיה נבחרו בבחירות מוקדמות. [[אורה נמיר]] הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בפריימריז לראשות מפלגה, בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-[[1992]]. היא הגיעה למקום הרביעי.

גרסה מ־21:30, 8 ביוני 2021

בערך זה ניתן פירוט של נשים שהיו הראשונות שמילאו תפקיד מסוים, בתפקידים ציבוריים במדינת ישראל.

בממשלה

ערך מורחב – נשים בממשלות ישראל

שרות

מאז קום המדינה ועד היום כיהנו 24 נשים כשרות בממשלות ישראל, ואישה אחת, גולדה מאיר כראש ממשלת ישראל. ישראל היא בין המדינות המעטות בהן כיהנה אישה כראש הממשלה.

בממוצע, בין שנות ה-90 של המאה ה-20 לראשית העשור השני של המאה ה-21, היוו הנשים כ-6% עד 10% מהשרים בממשלות ישראל. לשם השוואה, במדינות סקנדינביה אחוז הנשים בממשלה הוא בין 40% ל-50%, אם כי בשוודיה מעולם לא כיהנה אישה בתפקיד ראש הממשלה, במדינות צפון אמריקה למעלה מ-20%, ובמערב אירופה קרוב ל-20%. הממוצע הישראלי בשנים אלה היה דומה לממוצע במדינות דרום אמריקה וחלק ממדינות אפריקה. בממשלה שהחלה לכהן ב-2013 עלה שיעור הנשים ל-18%.

בממשלה הזמנית לא כיהנה אף אישה. האישה הראשונה שכיהנה כשרה הייתה גולדה מאיר, כשרת העבודה ומאוחר יותר כשרת החוץ. במשך 25 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הייתה מאיר האישה היחידה שכיהנה כשרה. בשנת 1969 הייתה האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לתפקיד ראש הממשלה.

מלבד הממשלה הזמנית, גם בממשלות שכיהנו בין השנים 1969-1966, 1983-1974, 1986-1984 ו-1992-1988 לא כיהנו נשים. בממשלת רבין השנייה כיהנו לראשונה שתי נשים - אורה נמיר ושולמית אלוני. בממשלות שרון כיהנו לראשונה שלוש נשים (בו זמנית בהרכבים שונים) - לימור לבנת, ציפי לבני, דליה איציק ויהודית נאות. בממשלה ה-33 (2013-2015) כיהנו לראשונה ארבע נשים - יעל גרמן, ציפי לבני, לימור לבנת וסופה לנדבר. בממשלה ה-34 כיהנו גם כן ארבע נשים. בממשלת ישראל השלושים וחמש, הושבעו לראשונה שמונה נשים ביום השבעת הממשלה, כשרות - בין היתר, לראשונה הושבעה שרה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים - השרה מירי רגב. כמו כן, בממשלה זו הושבעו לראשונה שרה חרדית - עומר ינקלביץ', ושרה ממוצא אתיופי - פנינה תמנו-שטה.

במשרדי האוצר, ביטחון הפנים והדתות לא כיהנו נשים. במשרדי הביטחון והתשתיות כיהנו סגניות שר.

שרות
השנה התפקיד האישה הראשונה בתפקיד
1949 שרה בממשלת ישראל גולדה מאיר
1949 שרת העבודה גולדה מאיר
1955 שרת החוץ גולדה מאיר
1969 ראש הממשלה גולדה מאיר
1970 שרת הפנים גולדה מאיר (כממלאת מקום של שר שנפטר, מתוקף היותה ראש הממשלה, עד למינוי שר חדש)
1974 שרה בלי תיק שולמית אלוני
1986 שרת הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו
1992 שרת החינוך והתרבות שולמית אלוני
1992 השרה לאיכות הסביבה אורה נמיר
1993 שרת התקשורת שולמית אלוני
1993 שרת המדע שולמית אלוני
1999 שרת הקליטה יולי תמיר
2001 שרת התעשייה והמסחר דליה איציק
2001 השרה לשיתוף פעולה אזורי ציפי לבני
2002 שרת החקלאות ציפי לבני (מ"מ)
2004 שרת המשפטים ציפי לבני
2004 שרת הבינוי והשיכון ציפי לבני (מ"מ)
2006 ממלאת מקום ראש הממשלה ציפי לבני
2008 שרת התיירות רוחמה אברהם
2011 שרת התרבות והספורט לימור לבנת
2011 שרת החקלאות אורית נוקד
2015 שרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאל
2020 שרת התפוצות ציפי חוטובלי
2020 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב
2020 השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן
2020 השרה לקידום וחיזוק קהילתי אורלי לוי-אבקסיס (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
2020 שרת ההתיישבות ציפי חוטובלי (הראשונה שמאיישת את התפקיד)

סגניות שר

סגניות שר
השנה התפקיד האישה הראשונה בתפקיד
1981 סגנית שר החינוך מרים גלזר תעסה
1984 סגנית שר הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו
1990 סגנית שר המדע גאולה כהן
1992 סגנית שר התעשייה והמסחר מאשה לובלסקי
1999 סגנית שר הקליטה מרינה סולודקין
2001 סגנית שר הביטחון דליה רבין פילוסוף
2001 סגנית שר התשתיות הלאומיות נעמי בלומנטל
2002 סגנית שר התחבורה סופה לנדבר
2005 סגנית שר החקלאות גילה גמליאל
2005 סגנית שר הפנים רוחמה אברהם
2005 סגנית במשרד המשנה לראש הממשלה אורית נוקד
2009 סגנית השר לענייני גמלאים לאה נס
2009 סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל
2009 סגנית שר התמ"ת אורית נוקד
2015 סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי

בכנסת

מספר הנשים בכנסת, לפי כנסות
בירוק: מספר הנשים בעת בחירתה של הכנסת
באדום: מספר הנשים המרבי במהלך תקופת כהונתה של הכנסת

בחמישים שנותיה הראשונות של המדינה, מספר הנשים שנבחרו לכנסת היה יציב, ונע בין 7 (בכנסת השתים עשרה) לבין 12 (בכנסת השלישית). לכנסת השש עשרה נבחרו 17 חברות כנסת, ובשלהי כהונתה, עקב חילופי גברי, הגיע מספרן ל-21. גם לכנסת השבע עשרה נבחרו 17 נשים, ולכנסת ה-18 נבחר מספר שיא של 21 נשים, ובשנת 2011 אף הגיע ל-24. בבחירות לכנסת ה-19 נרשם שיא חדש - 27. חלק מהגידול במספרן של הנשים בכנסת נובע משריון מקומות לנשים ברשימותיהן של מפלגות שונות החל משנות ה-90, ובהן העבודה, הליכוד, מרצ והמפד"ל. בכנסת העשרים נמנו 33 חברות כנסת.

שיעור הנשים שכיהנו בכנסת ה-18, היה 19.2%. שיעור זה דומה לממוצע העולמי, אך נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב[1].

שמונה נשים עמדו בראש מפלגות שנבחרו לכנסת - רחל כהן-כגן בראש רשימת ויצו בכנסת הראשונה, גולדה מאיר בראש המערך בכנסת השביעית והשמינית, שולמית אלוני בראש רצ ומרצ בין הכנסת השמינית לבין הכנסת השלוש עשרה, ציפי לבני בראש קדימה בכנסת השמונה עשרה ובראש התנועה בכנסת התשע עשרה, שלי יחימוביץ' בראש העבודה בכנסת התשע עשרה, זהבה גלאון בראש מרצ בכנסת התשע עשרה ובכנסת העשרים, איילת שקד בראש ימינה בכנסת העשרים ושתיים ומרב מיכאלי בראש רשימת העבודה בכנסת העשרים וארבע.

שלוש הראשונות לא נדרשו להתמודד על התפקיד בבחירות מקדימות - כהן-כגן ואלוני עמדו בראש המפלגות אותן הקימו, ואילו גולדה מאיר הייתה המועמדת היחידה שהתמודדה על התפקיד במרכז המערך. לבני הייתה הראשונה שנבחרה לתפקידה בפריימריז, בשנת 2008, ואף זכתה כמפלגה במספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת. גם יחימוביץ' וגלאון שנבחרו בעקבותיה נבחרו בבחירות מוקדמות. אורה נמיר הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בפריימריז לראשות מפלגה, בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-1992. היא הגיעה למקום הרביעי.

האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לכהן כיושבת ראש הכנסת היא יושבת הראש בכנסת ה-17, דליה איציק. נשים עמדו בראשות רוב ועדות הבית, למעט ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים וועדת חוקה, חוק ומשפט. באופן מסורתי, עומדת אישה בראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ואולם בשנת 2006 היה גדעון סער לגבר הראשון שנבחר לתפקיד זה.

נשים ראשונות בכנסת
השנה התפקיד האישה הראשונה בתפקיד
1949 יושבת ראש ועדת החינוך והתרבות שושנה פרסיץ (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
1949 סגנית יושב ראש הכנסת חנה למדן
1951 יושבת ראש ועדת חקירה פרלמנטרית חנה למדן
1965 יושבת ראש ועדת הכנסת דבורה נצר
1969 יושבת ראש ועדת השירותים הציבוריים חייקה גרוסמן
1977 יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה גאולה כהן (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
1981 יושבת ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה שושנה ארבלי-אלמוזלינו
1984 יושבת ראש ועדת העבודה שושנה ארבלי-אלמוזלינו
1988 ראש האופוזיציה[2] שולמית אלוני
1989 יושבת ראש ועדת הכלכלה שושנה ארבלי-אלמוזלינו
1992 יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שרה דורון (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
1996 יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה דליה איציק
1999 יושבת ראש ועדת האתיקה דליה רבין-פילוסוף
1999 חברת הכנסת הערבייה הראשונה חוסניה ג'בארה
2004 יושבת ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה מלי פולישוק-בלוך
2006 יושבת ראש הכנסת דליה איציק
2008 חברת הכנסת החרדית הראשונה צביה גרינפילד
2015 יושבת ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול תמר זנדברג
2015 יושבת ראש הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור סתיו שפיר (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
2013 יושבת ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים מיכל רוזין
2019 חברת הכנסת הדרוזית הראשונה ר'דיר מריח[3]
2020 יושבת ראש ועדת הקורונה יפעת שאשא-ביטון

במערכת המשפט

נשים ראשונות במערכת המשפט
השנה התפקיד האישה הראשונה בתפקיד
1948 שופטת אוגניה וינוגרדוב
1953 שופטת בבית משפט מחוזי אוגניה וינוגרדוב
1969 שופטת בבית משפט צבאי חוה ענבר (הראשונה בעולם)
1970 נשיאה תורנית של בית משפט מחוזי אוגניה וינוגרדוב
1973 הסניגורית הצבאית הראשית אביבה דור
1977 שופטת בבית המשפט העליון מרים בן-פורת
1983 משנה לנשיא בית המשפט העליון מרים בן-פורת
1988 מבקרת המדינה מרים בן-פורת
1989 פרקליטת המדינה דורית ביניש
2003 הסניגורית הציבורית הארצית ענבל רובינשטיין
2003 יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ארנה לין
2003 ראש ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין רחל בן ארי
2003 נציבת תלונות הציבור על שופטים טובה שטרסברג כהן (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
2006 נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש[4]
2010 נשיאת בית הדין הארצי לעבודה נילי ארד[5]
2017 קאדית הנא חטיב[6]

במערכת הביטחון ובמשטרה

נשים ראשונות במערכת הביטחון ובמשטרה
השנה התפקיד האישה הראשונה בתפקיד
1948 מפקדת חיל נשים מינה בן צבי (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
שנות ה-50 סגנית ראש המוסד מלכה ברוורמן
שנות ה-80 מפקדת תחנת משטרה שלומית כורם (משטרת מגדל העמק)
1987 נושאת דרגת תת-אלוף בצה"ל עמירה דותן
1989 קצינת משטרה בדרגת ניצב חנה הירש (יועצת משפטית למשטרה)
אמצע שנות ה-90 המשנה לראש המוסד עליזה מגן
1998 ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל מירי גולן
1999 ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל אסתר דומיניסיני
1999 נציבת קבילות שוטרים וסוהרים רות גדות
1999 מפקדת בית סוהר דליה ניר (בית סוהר כרמל)
2000 נציבת בתי הסוהר אורית אדאטו
2000 הצנזורית הצבאית הראשית רחל דולב
2000 נספחת צה"ל בחו"ל עדי ברשדסקי (הוצבה במזרח אירופה)
2002 דוברת צה"ל רות ירון
2005 מפקדת חיל שאינו חיל נשים אורנה ברביבאי (מפקדת חיל השלישות)
2006 נושאת דרגת אלוף בצה"ל (דרגת ייצוג) דבורה ברלינר
2011 נושאת דרגת אלוף בצה"ל אורנה ברביבאי (ראש אגף כוח האדם)
2013 מפקדת מרחב במשטרת ישראל סיגל בר צבי (מפקדת מרחב נתב"ג)[7]
2017 היועצת הכספית לרמטכ"ל אריאלה לזרוביץ'[8]
2019 מפקדת מחוז בשירות בתי הסוהר קטי פרי (מחוז דרום)
2021 נציבת קבילות החיילים רחל טבת-ויזל[9]

מנכ"ליות משרדים ממשלתיים

מנכ"ליות משרדים ממשלתיים
השנה המשרד האישה הראשונה בתפקיד
1996 המשרד לקליטת עלייה שלומית כנען
1996 המשרד לאיכות הסביבה נחמה רונן
1996 משרד המשפטים נילי ארד
1999 משרד החינוך שלומית עמיחי
2001 משרד התיירות מירה אלטמן
2003 משרד המדע והטכנולוגיה עתליה רוזנבאום[10]
2005 המשרד לפיתוח הנגב והגליל אפרת דובדבני
2006 משרד החקלאות יעל שאלתיאלי[11]
2009 משרד התרבות והספורט אורלי פרומן
2011 המשרד לשיתוף פעולה אזורי אורנה הוזמן-בכור
2013 משרד האוצר יעל אנדורן[12]
2013 משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים אורנה הוזמן-בכור
2015 משרד הפנים אורנה הוזמן-בכור[13]
2016 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים קרן טרנר אייל
2020 משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין[14]

ראשות רשויות מקומיות

האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש רשות מקומית בישראל היא חייקה גרוסמן, שעמדה בראש המועצה האזורית געתון (כיום חלק מהמועצה האזורית מטה אשר) בין השנים 1951-1950. האישה הראשונה שנבחרה לכהן כראש עירייה היא חנה לוין, ראש עיריית ראשון לציון בין השנים 1960-1956. באותה העת, נבחרו ראשי הרשויות בידי מועצת העיר. החל משנת 1975 נבחרים ראשי הרשויות בבחירות ישירות, על ידי תושבי העיר. האישה הראשונה שנבחרה בדרך זו היא זיוה בן דרור, שנבחרה לתפקיד ראש מועצת אבן יהודה ב-1989.

נכון לשנת 2020, בראש 15 מבין 257 הרשויות המקומיות בישראל עומדות נשים: עינת קליש רותם בחיפה, מרים פיירברג בנתניה (מאז 1998), עליזה בלוך בבית שמש, הגר פרי יגור בפרדס חנה-כרכור, ליאת שוחט באור יהודה, יעלה מקליס ביהוד-מונוסון, שושי כחלון-כידור בכפר יונה, ליזי דלריצ'ה בגני תקווה, טל אוחנה בירוחם, גלית שאול במועצה אזורית עמק חפר, אושרת גני גונן במועצה אזורית דרום השרון, רותם ידלין במועצה אזורית גזר, מטי צרפתי הרכבי במועצה אזורית יואב, סיגל שאלתיאל-הלוי במועצה התעשייתית מגדל תפן ולין קפלן בתל מונד.

ראשי רשויות מקומיות
השנה הרשות המקומית האישה הראשונה בתפקיד
1950 מועצה אזורית געתון חייקה גרוסמן (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
1951 מועצה אזורית חבל מעון (אשכול) הדסה ברגמן
1956 ראשון לציון חנה לוין
1957 כפר יונה יפה כץ
1962 רמת ישי יהודית שושני
1965 מועצה אזורית ברנר בת שבע אילון
1967 יקנעם עילית מנוחה חרל"פ
1971 קריית חרושת זהבה וושצ'ינה
1973 כפר יסיף ויולט חורי
1983 מועצה אזורית בני שמעון אורה פוטר
1989 אבן יהודה זיוה בן דרור
1993 סביון מרשה כספי
1996 קדומים דניאלה וייס (הראשונה שמאיישת את התפקיד כראשת מועצה נבחרת)
1996 מועצה אזורית בקעת בית שאן יעל שאלתיאלי
1998 הרצליה יעל גרמן
1998 נתניה ורד סוויד (מ"מ)
מרים פיירברג (נבחרת)
2002 מועצה אזורית ערבה תיכונה לילך מורגן
2003 מועצה אזורית אפעל אורה חכם
2006 מצפה רמון פלורה שושן
2006 גבעתיים איריס אברהם (מ"מ)
2010 ערד טלי פלוסקוב
2011 מועצה אזורית יואב מטי צרפתי הרכבי
2013 רמת השרון שירה אבין (מ"מ)
2013 גני תקוה ליזי דלריצ'ה
2013 יהוד-מונוסון יעלה מקליס
2015 אור יהודה ליאת שוחט
2016 מגדל תפן סיגל שאלתיאל-הלוי
2018 חיפה עינת קליש-רותם[15]
2018 בית שמש עליזה בלוך[16]
2018 ירוחם טל אוחנה[17]
2018 כפר יונה שושי כחלון-כידור[18]
2018 מועצה אזורית גזר רותם ידלין[19]
2018 מועצה אזורית דרום השרון אושרת גני גונן
2018 מועצה אזורית עמק חפר גלית שאול[20]
2018 פרדס חנה-כרכור הגר פרי יגור[21]
2018 קדימה צורן קרן גרין
2020 תל מונד לין קפלן[22]

תפקידים אחרים

נשים ראשונות בתפקידים אחרים
השנה התפקיד האישה הראשונה בתפקיד
1948 יו"ר ועדה ציבורית בבה אידלסון (יו"ר ועדת הסמל והדגל של מועצת המדינה הזמנית)
1948 ראש נציגות דיפלומטית גולדה מאיר (ציר בברית המועצות)
1962 מזכירת הממשלה יעל עוזאי
1966 שגרירה אסתר הרליץ (שגרירת ישראל בדנמרק)
1972 מנכ"לית משרד מבקר המדינה רננה גוטמן[23][24][25]
1980 מזכירת הקיבוץ הארצי עליזה עמיר-זהר
1982 המפקחת על הבנקים גליה מאור
1988 מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית תמר אדרי
1988 חברת מועצה דתית לאה שקדיאל
1996 מדענית ראשית ומנהלת מערך המחקר והפיתוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ד"ר ארנה ברי
1996 מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ציפי לבני
1997 ראשת רשות ניירות ערך מירי כץ
2000 יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין דורית ענבר
2002 נציבת מס הכנסה טלי ירון-אלדר
2003 מנכ"ל שירות התעסוקה אסתר דומיניסיני[26]
2003 מנהלת בית חולים כללי אורנה בלונדהיים (מרכז רפואי העמק)[27]
2005 נשיאת אוניברסיטה רבקה כרמי (אוניברסיטת בן-גוריון)[28]
2005 הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן[29]
2007 מנכ"לית בית הנשיא אפרת דובדבני[30]
2008 מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני[31]
2008 נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ציונה קניג-יאיר[32]
2010 מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ[33]
2010 נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רות ארנון[34]
2011 החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו[35]
2011 משנה לנגיד בנק ישראל קרנית פלוג
2012 יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן[36]
2013 נגידת בנק ישראל קרנית פלוג[37]
2018 ראשת המחלקה לחקירות שוטרים קרן בר-מנחם[38]
2018 נשיאת לשכת רואי חשבון בישראל איריס שטרק[39]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי נתוני האיגוד הבין-פרלמנטרי. הנתונים המופיעים בו מתייחסים לנובמבר 2008, בעת שכיהנה הכנסת ה-17. ראו גם שחר אילן, ובמקום ה-101 בייצוג נשים בפרלמנט: ישראל, באתר הארץ, 16 במרץ 2008.
  2. ^ באותה העת לא היו לתפקיד זה משמעויות רשמיות. בשנת 2009 הייתה ציפי לבני לאישה השנייה לעמוד בראש האופוזיציה כתפקיד בעל משמעות פורמלית.
  3. ^ רדיר כמאל מריח ממפלגת כחול לבן, בקרוב חברת הכנסת הדרוזית הראשונה, שוחחה עם בן כספית ואריה אלדד על תכניות העבודה שלה., באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2019
  4. ^ נועם שרביט, ‏השופטת דורית ביניש: "המסורת השיפוטית שלנו חזקה מכל חילופי הדורות", באתר גלובס, 26 בספטמבר 2006
  5. ^ אביעד גליקמן, ynet, נילי ארד מונתה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, באתר כלכליסט, 6 בספטמבר 2010
  6. ^ "בשורה גדולה לאישה הערבית": אישה מונתה לראשונה לתפקיד קאדית, באתר וואלה!‏, 25 באפריל 2017
  7. ^ לראשונה בישראל: אישה מונתה למפקדת מרחב ישראל היום, 22 באוגוסט 2013
  8. ^ עמרי מילמן, היועצת הכספית לרמטכ"ל: אריאלה לזרוביץ', באתר כלכליסט, 27 ביולי 2017
  9. ^ עדו בן פורת, שר הביטחון גנץ החליט למנות את תא"ל (במיל') רחל טבת-ויזל לנציבת קבילות חיילים (נקח"ל)., באתר ערוץ 7, 11 בדצמבר 2020
  10. ^ מינוי המנהל הכללי של משרד המדע והטכנולוגיה באתר משרד ראש הממשלה
  11. ^ סערה סביב פיטוריה של יעל שאלתיאלי מקק"ל mynet‏, 6 במאי 2012
  12. ^ לילך ויסמן, ‏אנדורן מונתה למנכ"לית האוצר; הוקם קבינט דיור בראשות לפיד, באתר גלובס, 14 באפריל 2013
  13. ^ לילך ויסמן, ‏אורנה הוזמן-בכור מונתה למנכ"לית משרד הפנים, באתר גלובס, 21 ביוני 2015
  14. ^ אביאור אבו, הנדל מינה את לירן אבישר בן-חורין למנכ"לית משרד התקשורת, באתר כלכליסט, 20 במאי 2020
  15. ^ צאלה קוטלר הדרי, ‏מהפכה בחגורה שחורה: מיהי עינת קליש רותם, המתמודדת שסחפה את חיפה, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2018
  16. ^ יהודה שלזינגר, דרמת ענק בבית שמש: ד"ר עליזה בלוך ניצחה בבחירות לראשות העיר, באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2018
  17. ^ טל שניידר, ‏ירוחם: לראשונה תעמוד בראשות העירייה אישה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2018
  18. ^ רענן בן צור ואמיר אלון, מהפך בכפר יונה: אישה הדיחה את ראש העיר ב-41 השנים האחרונות, באתר ynet, 31 באוקטובר 2018
  19. ^ אמיר אלון, המנצחות הגדולות: הדיחה ראש עיר מכהן, גברה על המועמדת של נתניהו, באתר ynet, 31 באוקטובר 2018
  20. ^ זהר אליה טוריאל, הנכדה נבחרה לראשת מועצה, ואחרי 36 שנה מקיימת את הצוואה של סבה, באתר Xnet
  21. ^ פאוזי אבו טועמה, ראש מועצת פרדס חנה-כרכור נכנסת לתפקידה ביום סימבולי: "ההסתה נגדי היתה אכזרית", באתר mynet‏ חדרה, 4 בדצמבר 2018
  22. ^ דניאל סלגניק, אחרי 3 שנות ועדה ממונה: לין קפלן נבחרה לראשות מועצת תל מונד, באתר mynet‏ נתניה, 9 בדצמבר 2020
  23. ^ רננה גוטמן קורות חיים אתר News1
  24. ^ רננה גוטמן ז"ל אתר אבלים 18 בספטמבר 2016
  25. ^ הישראלית שעשתה היסטוריה ב-1972 אתר הארץ
  26. ^ עינב בן יהודה, אסתר דומיניסיני מונתה למנכ"לית שירות התעסוקה, באתר TheMarker‏, 1 באוקטובר 2003
  27. ^ שרון רופא-אופיר, לראשונה: אשה מונתה לנהל בית חולים, באתר ynet, 20 בפברואר 2003
  28. ^ מירב לוי, נשיאת אוניברסיטה ראשונה בישראל: פרופ' רבקה כרמי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 בדצמבר 2005
  29. ^ תני גולדשטיין, הממשלה אישרה מינוי רונית קן לממונה על ההגבלים, באתר ynet, 30 באוקטובר 2005
  30. ^ אפרת דובדבני מונתה למנכ"לית בית הנשיא, באתר ynet, 16 ביולי 2007
  31. ^ מיקי פלד, אסתר דומיניסיני מונתה למנכ"לית הביטוח הלאומי, באתר ynet, 1 בינואר 2008
  32. ^ עידו סולומון, עו"ד ציונה קניג יאיר מונתה לראש הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2007
  33. ^ מזכירת הכנסת החדשה היא ירדנה מלר, באתר ynet, 2 במרץ 2010
  34. ^ ynet, נשיאה חדשה לאקדמיה הלאומית למדעים, באתר ynet, 21 ביוני 2010
  35. ^ אביטל להב, החשבת החדשה - חברת מרכז ליכוד לשעבר, באתר ynet, 6 באפריל 2011
  36. ^ ליאור גוטמן, אורית פרקש הכהן מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2011
  37. ^ אדריאן פילוט, ‏קרנית פלוג מונתה לנגידת בנק ישראל, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2013
  38. ^ אלון חכמון, ‏קרן בר מנחם מונתה לראש המחלקה לחקירות שוטרים, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2018
  39. ^ שירות גלובס, ‏רו"ח איריס שטרק נבחרה לנשיאת לשכת רואי החשבון, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2018