החץ הירוק
החץ הירוק, כפי שהופיע על עטיפת חוברת Green Arrow Vol.4 #1, אמנות מאת מאורו קסיולי. | |
סוג | גיבור-על |
---|---|
הוצאה לאור | DC קומיקס |
הופעה ראשונה |
More Fun Comics #73 (נובמבר 1941) |
יוצרים |
מורט ויזינגר ג'ורג' פאפ |
גילום הדמות |
ג'סטין הארטלי ("סמולוויל") סטיבן אמל (יקום החץ) |
דיבוב | סטיבן אמל ("ויקסן") |
מידע | |
שם אמיתי | אוליבר קווין |
כינויים | הקשת הלוחם, קשת הברקת |
סטטוס | פעיל |
מקצוע | יזם, פוליטיקאי, אמן לחימה, castaway, לוחם צדק, קשת, פעיל חברתי, גיבור-על, hermit |
נטייה | טוב |
כוחות |
ללא כוחות-על קשת מיומן, משתמש במגוון רחב של חיצי תכסיס, אמן לחימה, סייף ואתלט אומן. |
כלי נשק | חץ וקשת עם מגוון חיצי תכסיס |
חבר בקבוצה |
ליגת הצדק אאוטסיידרס צוות חץ תעשיות קווין |
חבר לשעבר בקבוצה | חיל הפקחים השחורים |
אזרחות | ארצות הברית |
מקום מגורים | סטאר סיטי |
דמויות קשורות | |
משפחה |
רוברט הנרי ומוירה קווין (הורים, מתים) קונור הוק (בן) רוברט קווין (בן) רוי הרפר (בן מאומץ) דיינה לאנס (אישה) ת'יאה קווין (אחות) |
אויבים | הרוזן ורטיגו |
החץ הירוק (באנגלית: Green Arrow) הוא דמות בדיונית המופיעה בחוברות קומיקס בהוצאת DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת More Fun Comics #73 מנובמבר 1941, בכתיבתו של מורט ויזינגר ובאיורו של ג'ורג' פאפ. זהותו הסודית היא אוליבר קווין, מיליונר וראש עיר לשעבר של סטאר סיטי הבדיונית. החץ הירוק הוא קשת ללא יכולות על-אנושיות האופייניות לגיבור-על אשר מתלבש בדומה לרובין הוד, ויוצר לעצמו חיצי תכסיס בעלי מגוון שימושים כמו חיצי דבק, חיצי רשת, חיצים מתפוצצים, חיצי פצצות זמן, חיצי תפיסה, חיצים לכיבוי אש, חיצי הבזק, חיצי גז מדמיע, חיצי הקפאה, חיצים מקליטים, חיצי כפפת אגרוף ואפילו חץ קריפטונייט.
דמותו נוצרה בתחילה כאנלוגיה לדמותו האפלה של באטמן, והתפתחה בהמשך כדמות ליברלית השונה מאוד מדמותו של האביר האפל. במשך 25 השנים הראשונות לקיומו, החץ הירוק לא היה דמות חשובה במיוחד. אולם, בשנות ה-60, הכותב דניס אוניל בחר לפשוט את הדמות מהונה הרב ולהפכה לצלבן רחוב עבור מעמד הפועלים וחסרי המזל. בשנות ה-70, הוא צוות לגרין לנטרן שומר החוק במיני סדרה מהפכנית וטעונה במסרים חברתיים. מאז, דמותו הפכה לפופולרית, וכותבים רבים נקטו בגישה אורבנית ומחוספסת בבואם לכתוב על הדמות. הדמות נהרגה בשנות ה-90 והוחלפה בידי בנו, קונור הוק, אך דמותו לא הייתה פופולרית כאביו, ואוליבר קווין הוחזר לחיים במיני סדרה "החץ הירוק: אשפת חיצים" משנת 2001.
דמותו של החץ הירוק לא הייתה דומיננטית במדיות אחרות נוסף לקומיקס. כל זה השתנה בסדרות וסרטי האנימציה של שנות ה-2000 - ליגת הצדק ללא גבולות, הבאטמן, "ליגת הצדק: המשבר בשני העולמות" ו-DC Showcase: Green Arrow, סרטון אנימציה קצר המתמקד על דמותו. החץ הירוק הופיע כדמות מרכזית בסדרת הטלוויזיה סמולוויל החל מעונתה השישית, ונכון להיום הוא מככב בסדרת לייב אקשן בשם "החץ", המשודרת ברשת The CW.
דמותו של החץ הירוק מדורגת במקום ה-30 ברשימת גיבורי-העל הגדולים, לפי אתר IGN.[1]
היסטוריה פרסומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחלות, 1941 - 1968
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – תור הזהב של הקומיקס, תור הכסף של הקומיקס |
החץ הירוק ושותפו הצעיר ספידי הופיעו לראשונה בחוברת More Fun Comics #73 (נובמבר 1941) באיורו של ג'ורג' פאפ. הכותב מורט ויזינגר קיבל השראה לדמותו של החץ הירוק לא רק מרובין הוד, אלא גם מסרטוני טלוויזיה קצרים משנת 1940 בשם "הקשת הירוק", בהתבסס על נובלה מאת אדגר ואלאס. הוא עיצב את הרעיון לדמות של קשת גיבור-על בעל אפיונים זהים לדמותו של באטמן. אפיונים אלה כללו את הוספת דמותו של ספידי, מכונית החץ ומטוס החץ, שימוש במערת החץ כמפקדה, האלטר אגו שלו כמיליונר נהנתן, השימוש בזרקור חץ על-מנת להזעיק אותו, ויריב מושבע בעל פני ליצן, בדומה ליריבו של באטמן הג'וקר.
דמות נוספת שנוצרה בידי ויזינגר, אקווהמן, הופיעה לראשונה בחוברת זו, ושתי דמויות אלו הופיעו זו לצד זו בסדרת הכותרים עד לאמצע שנות ה-40, ולאחר מכן בכותרי Adventure Comics משנים 1946–1960. בנוסף, החץ הירוק וספידי הופיעו בחוברות שונות של World's Finest Comics עד לחוברת מספר 140 (1964). עלילות החץ הירוק וספידי היו גם אחד מחמישה סיפורים שקודמו בחוברות Leading Books - מהסיפורים הראשונים בהם התאגדו יחדיו גיבורי-על.
החץ הירוק היה בין המעטות שבדמויות DC ששרדו אחרי תור הזהב של הקומיקס. אורך החיים של הדמות נבע מהשפעתו הגדולה של ויזינגר, ששמר את החץ הירוק ואת אקווהמן כגיבורים שוליים בסדרת כותרי סופרבוי, בתחילה ב-More Fun Comics ולאחר מכן ב-Adventure Comics. הופעתם המשותפת של החץ הירוק וספידי זכתה גם להרצה קצרה בשנת 1958 תחת כתיבתם של דיק ודייב ווד ואיורו של ג'ק קירבי.
ניל אדמס ודניס אוניל, 1969 - 1983
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – תור הארד של הקומיקס |
בשנת 1969, המאייר ניל אדמס החליט לחדש את מראה הוויזואלי של הדמות בכך שהוסיף לה זקן סטייל ואן-דייק ותלבושת בעיצובו.[2] בעקבות השינוי הוויזואלי, הכותב דניס אוניל שיכתב מחדש את גישתה של הדמות מעל דפי החוברת Justice League of America #75 (נובמבר 1969), והעניק לאישיות שלו גוון מחוספס יותר. שכתוב זה הציג את אוליבר קווין כשהוא איבד את כל הונו והפך לדוברם ומגינם של אלה אשר לא שפר עליהם המזל בחברה וכן של מפלגת השמאל בפוליטיקה. כך למשל, הוא הציל ילד אשר שיחק עם כלבו בתחנת רכבות, אלא שבמקום לחוש שבע רצון, הוא הרהר על הבעיה הדחופה יותר - מדוע אין לילד כל מקום בטוח לשחק בו.
בתחילת שנות ה-70, החץ הירוק צוות לגרין לנטרן מתור הכסף האל ג'ורדן בסדרת כותרים משותפת וקצרה שהחלה בחוברת Green Lantern Vol.2 #76 (אפריל 1970) מאת אוניל ואדמס, שעסקה בנושאים חברתיים ופוליטיים בוערים של אותה תקופה. בסדרה זו, החץ הירוק דגל בשינויים רדיקליים ובנקיטת פעולה מיידית בעוד האל ג'ורדן היה איש החוק השמרן אשר פעל לפי מערכת החוקים והממשל. כל אחד מהם איתגר את אמונתו של השני. החץ הירוק שכנע את הגרין לנטרן לראות מעבר לציותו העיוור לחיל הפקחים הירוקים, ולעזור לאלה שנשכחו ועברו אפליה. השניים ערכו מסע לאורכה ולרוחבה של אמריקה, והיו עדים לבעיות שחיתות שלטונית, גזענות, זיהום הסביבה וסביבתנות, צפיפות אוכלוסין וכתות. אוניל אף כתב על אירועים בני זמנו, כמו סיפור מקרי הרצח של משפחת מנסון, כאשר הקנרית השחורה נופלת תחת השפעתו של נביא שקר אשר מעודד אלימות (חוברות מספר 78 - 79).
בתקופה זו התפרסם הסיפור הידוע ביותר של צמד הגיבורים, "ציפורי שלג לא עפות" בחוברות Green Lantern Vol.2 #85-86, בה התגלה ששותפו הצעיר של החץ הירוק התמכר להרואין. בשליחותו להציל את אמריקה, החץ הירוק מגלה כי נכשל להציל את שותפו, אותו לקח תחת חסותו כמחויבות אישית. בהמשך, ספידי התגבר על התמכרותו הודות לעזרתה של הקנרית השחורה, אהובתו של קווין. קשת הסיפור זכתה למכתב הוקרה מטעם ראש עיריית ניו יורק דאז, ג'ון לינדזי.[3] אולם, מכירות החוברות לא עלו יפה, והציוות בין שני גיבורי-העל הופסק לאחר חוברת מספר 88 (אפריל 1972).
לאחר מכן, הצמד עבר לסיפור משני בחוברות The Flash #217-219. התמות החברתיות המשיכו, והסיפור הראשון התחיל כאשר החץ הירוק הרג פושע בשוגג. קווין מוותר על חיי הלחימה בפשע, מרסק את מטוסו לתוך הר ופורש לחיי נזירות באשראם. אולם, הוא אינו מוצא שלווה ועד מהרה חוזר לעולם לבקשתם של ג'ורדן ודיינה. לאחר קשת הסיפור בת שלושת החלקים, גרין לנטרן המשיך בהרפתקאות סולו בחוברות הפלאש, בשעה שהרפתקאותיו של החץ הירוק עברו לחוברות Action Comics.
באוגוסט 1976, הכרך השני של גרין לנטרן שב להרצה וציוות מחדש את האל ג'ורדן לאוליבר קווין, תחת כתיבתו של אוניל ואיורו של מייק גרל, והמשיך בפרסום עד לחוברת מספר 122 (נובמבר 1979). לאחר שובו של הכרך השני להרפתקאות הסולו של גרין לנטרן, סיפורי החץ הירוק החלו להתפרסם בחוברות World's Finest תחת כתיבתו של אליוט ס. מאגין. בהרפתקאות הסולו שלו, אוליבר קווין קיבל עבודה כבעל טור בעיתון, מה שאיפשר לו לשקף את אמונותיו הפוליטיות בדרך שתשפיע על הציבור. בחוברת World's Finest #255, קווין רץ לראשות העיר סטאר סיטי אך הפסיד ברגע האחרון.
בין מאי לאוגוסט 1983, החץ הירוק הופיע לראשונה בכותר משל עצמו, מיני סדרה בת ארבעה חלקים העוסקת ברצח ובבגידה, שהיה לה הפוטנציאל להתפתח לסדרה שלמה. במיני סדרה זו התפתחה יריבות בינו לבין נבל-העל הרוזן ורטיגו. בשנת 1985, החץ הירוק מת באירועי המשבר בעולמות האינסופיים, אך נרמז כי מדובר בדמות מקבילה מארץ-2.
ציידי הקשת הארוכה - הרצתו של מייק גרל ומעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החץ הירוק: ציידי הקשת הארוכה
ראו גם – העידן המודרני של הקומיקס |
בשנת 1987, DC קומיקס הריצו את דמותו של החץ הירוק בסדרת חוברות המיועדות לקהל בוגר יותר, שהחלה עם המיני סדרה "החץ הירוק: ציידי הקשת הארוכה", בכתיבתו ובאיורו של מייק גרל. במהדורה מוגבלת זו של שלוש חוברות, הרפתקה רגילה נגד קבוצת מבריחי סמים מסתיימת בטרגדיה כאשר הקנרית השחורה נתפסת ועוברת עינויים אלימים. כתגובה, החץ הירוק רוצח את תוקפיה של חברתו. המיני סדרה מציגה גם את דמותה המסתורית של שאדו, קשתית יפנית, שמשפחתה סבלה במתקני כליאה במהלך מלחמת העולם השנייה.
תחת עטו של גרל, החץ הירוק נוטש את חיצי התכסיס המוכרים שלו ועובר מסטאר סיטי לסיאטל, וושינגטון. טון הרפתקאותיו הופך לאורבני, אלים ומחוספס יותר, כיאה לליין החוברות הבוגר, כאשר החץ הירוק משתמש לעיתים תכופות בכוח קטלני נגד אויביו. גרל כתב את 80 החוברות הראשונות, הוריד מערכי גיבור-העל המוכרים ובודד אותו מיתר יקום DC. החץ הירוק נטש את מסכתו, והקנרית השחורה איבדה את יכולתה לצרוח את הצרחה העל-קולית שלה. בשעה שמהדורות קרוסאובר מוגבלות הופקו כדי לאפשר לכותבים אחרים להשתמש בחץ הירוק (כמו דניס אוניל, אשר כתב בחוברות באטמן ו"השאלה"), גרל בכוונה ניתק את כל הקשרים בין גיבורי-העל לחץ הירוק, והדבר הורגש כאשר הופיעו מספר דמויות אחרות - כמו גרין לנטרן או שר המלחמה (יצירתו של גרל) - בבגדי רחוב תחת שמם האזרחי ושם הכינוי "החץ הירוק" לא הוזכר אפילו פעם אחת.
במקום קהילת גיבורי-העל, גרל יצר דמויות משנה משלו. בנוסף לשאדו, גרל הציג את סגן משטרת סיאטל ג'ים קמרון, הנגעל מפעולותיו של החץ הירוק, שלקח את החוק לידיו ואף הרג פושעים; את סוכן ה-CIA שסרח גרג אוסבורן, שהחל לעקוב אחר פעולותיו של קווין; ושכיר החרב אדי פיירס, שהופיע בתחילה כיריב אך בהמשך לבן-ברית בעל כורחו לאחר שקווין נאלץ לעזוב את סיאטל כשהואשם בעזרה לטרוריסטים. הרצתו של גרל הסתיימה בחוברת Green Arrow #80, מעט לאחר שדיינה זרקה את אוליבר.
בתקופה זו, הדמות הוגדרה מחדש במיני סדרה בת ארבע חוברות משנת 1992, Green Arrow: The Wonder Year. גרל תיאר את אוליבר קווין כמחפש אחר ריגושים לאחר שירש את עסק משפחתו בגיל צעיר. הוא משתנה לאחר שהיה זמנית על אי בודד, ומחליט לקחת על עצמו את הלחימה בפשע כאמצעי למרוד נגד אחריותו. במהלך הרפתקתו הראשונה בסטאר סיטי, הוא פוגש באהבה ישנה בשם בריאנה סטון, מכרה מימי המכללה בעלת דעות קיצוניות. הרצתו של גרל גם קיבעה את משיכתו של קווין לנשים מסוכנות.
כשגרל עזב את הסדרה, חברת DC החזירה את החץ הירוק כמעט מיידית להמשכיות יקומה הרגיל. סדרת החוברות הוסרה מתוך הליין הבוגר, והחץ הירוק הופיע בהופעות אורח בסדרות אחרות כמו Green Lantern Vol.3 #47, שבה אוליבר מסייע לג'ורדן בהצלתה של חברתו קרול פריס ומשפחתה מידי אויבו של הגרין לנטרן, וכן בשעת אפס: משבר בזמן של שנת 1994, שבו קווין נאלץ לירות בחברו משכבר ימים ברגע קריטי. כעת כשדמותו של החץ הירוק קובעה חזרה ליקום DC, דמותו של קונור הוק הוצגה והתגלתה כבנו האובד של אוליבר קווין.
בחוברות מספר 100 - 101, לקראת אירועי הלילה האחרון, החץ הירוק נענה לבקשת הסוכנות לביטחון לאומי להסתנן לשורות ארגון טרור אקולוגי ומקריב את חייו כדי למנוע מהארגון לפוצץ פצצה אשר תשמיד את העיר מטרופוליס. האירוע איפשר לכותבים לרענן מעט את המצב הקיים ולהפוך את קונור הוק למחליפו.
סמית', הסטר ופארקס/מלצר, 2000 - 2004
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000, החץ הירוק חוזר לחיים בכרך שלישי של סדרת החוברות, בקשת הסיפור "אשפת חיצים", בכתיבתו של קווין סמית' ובאיורם של פיל הסטר ואנדי פארקס, אשר המשיכו את קו עלילת "הלילה האחרון" והחזירו את אוליבר קווין לחיים בידי האל ג'ורדן, שבאותה עת השתלט עליו פאראלקס, אך אינו זוכר את אירועי "ציידי הקשת הארוכה" או את האירועים שקרו עד לרגע מותו. בשיאו של הסיפור, נשמתו של קווין יורדת מגן עדן (כפילו הארצי של קווין לא מכיל נשמה) ועוזרת לבנו קונור הוק להילחם בשדים. קווין מוצא את עצמו עשיר בשנית, ואף לוקח תחת חסותו שותפה חדשה בדמותה של מיה דירדן, שנוטלת את זהות ספידי.
קשת סיפור נוספת הביאה לניסיונו של הרוצח הסדרתי בעל כוחות-העל אונומטופיה לתבוע את חייו של קונור הוק. סמית' עזב את הכותר, ואת מקומו לקח בראד מלצר, שכתב בהמשך את משבר זהות - בו החץ הירוק הוא בין הדמויות המרכזיות.
קשת הסיפור היחידה שבכתיבתו של מלצר הביאה לאיחודם של אוליבר קווין ורוי הרפר, שותפו לשעבר, במסעם לרוחבי המדינה לאסוף מזכרות ישנות של קווין - בין היתר גם טבעת כוח רזרבית שהאל ג'ורדן הפקיד בידיו למשמר. הסיפור מגלה גם שאוליבר ידע כל אותה עת שקונור הוק הוא בנו, וכי נכח בזמן לידתו, אך הוא נטש אותו ואת אמו כי פחד ממחויבותו כהורה. סיפורו של מלצר המשיך לתוך גרין לנטרן: לידה מחדש, שבו קווין מנסה להשתמש בטבעת הכוח. בתקופה זו, הדמות הופיעה בכותרים אחרים כמו ליגת הצדק ו"אליטת ליגת הצדק".
ג'וד ויניק, 2004 - 2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וד ויניק לקח את מושכות מלאכת הכתיבה בשנת 2004 והציג את מרלין הקשת האפל, אמן הלחימה קונסטנטין דרייקון ואת דניאל "החומה" בריקוול לתוך אסופת נבלי-העל של החץ הירוק, שכללו עד עתה את הרוזן ורטיגו ואת אונומטופיה. נבלי-על אחרים של יקום DC הופיעו בהופעות אורח, כמו איש החידות.
המיני סדרה "החץ הירוק: שנה ראשונה" משנת 2006 השתמשה במספר אלמנטים קודמים שנכתבו על הדמות בבואה להציג סיפור מקור משוכתב ועדכני. לפי סיפור מקור זה, אוליבר קווין הוא אקטיביסט עשיר אשר מחפש אחר ריגושים ומותקף, מושלך מעל סיפון הספינה ונשטף לאי בודד, שם הוא עד להתרחשותו של מבצע הברחות ולתנאי העבדות בהם מוחזקים תושבי האי. לאחר שהוא ממוטט את מבצע ההברחות, הוא חוזר לציוויליזציה כאדם שונה. הוא מציין בסוף הסיפור כי המתרחש על האי נועד לחפות כנראה על מה שבאמת קרה, ובכך הוא מתייחס לסיפור המקור הראשון על הדמות, כמו גם לגרסתו של מייק גרל.
שנה זו ראתה את הכותר קופץ "שנה מאוחר יותר" לאחר אירועי המשבר האינסופי. קווין הוא כעת מיליונר וראש העיר סטאר סיטי. הוא ממשיך במאבקו למען הצדק גם ברחובות וגם במערכת הפוליטית. הוא עוטה תלבושת חדשה, מעין שילוב של גרסת ניל אדמס הקלאסית וזו של מייק גרל מ"ציידי הקשת הארוכה". בפלאשבקים, מתגלה כי קווין נפצע במהלך המשבר האינסופי, והוא מנצל את זמן החלמתו כדי להתאמן עם סנסיי בשם נאטאס, שאימן בעבר את דת'סטרוק. הכרך השלישי הסתיים בחוברת מספר 75 (יוני 2007), כשקווין התפטר מתפקידו כראש עיר והציע נישואים לקנרית השחורה.
החץ הירוק / הקנרית השחורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סופו של הכרך השלישי, חברת DC פרסמה מיני סדרה דו-חודשית בת ארבעה חלקים של הקנרית השחורה, שבסופה היא נענית להצעתו, וכן לפרסומן של שלוש מהדורות מוגבלות הקשורות אחת בשנייה אודות חתונתם (The Black Canary Wedding Planner, JLA Wedding Special ו-The Green Arrow\Black Canary Wedding Special), ואשר הובילו לספירה לאחור לקראת המשבר האחרון של שנת 2008 ולהמשך הרצת החוברות המצוותות את החץ הירוק עם הקנרית השחורה. בסיומו של ספיישל החתונה. הקנרית השחורה נאלצת להרוג את החץ הירוק לאחר שזה משתגע ותוקף אותה. מתגלה כי החץ הירוק חי וקיים, וכי זה שנהרג הוא מתחזה. החץ הירוק האמיתי מוחזק בשביה של גראני גודנס, והקנרית השחורה, קונור ומיה יוצאים להצלתו. בדרכם חזרה לחוף מבטחים, קונור נפגע מכדור תועה שכוון לאוליבר, ומצבו מוגדר כצמח. בזמן החלמתו של קונור, אוליבר ודיינה מתחתנים באופן רשמי (היות ש"חתונתם" לא באמת מומשה), חוזרים לביתם ומוצאים שקונור נחטף. סיפור זה מוביל לקשת סיפור נוספת המביאה את הצלתו של קונור מידיו של זר מסתורי. הוא מתרפא לחלוטין הודות לניסויו של דוקטור סיבאנה.
זעקה לצדק / הלילה האפל ביותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הלילה האפל ביותר, אוליבר הופך לפקח שחור ומתקיף את בני בריתו. בקרב נגד בנו קונור, קונור מתוודה כי מעולם לא סלח לאביו. הנבל פרומתאוס משמיד את סטאר סיטי ובסופו של דבר נהרג בידי החץ הירוק בחשאי. עקב כך, מתגלה כי החץ הירוק צד באופן אובססיבי אחר נבלי-על. הוא מבין כי עבר את הגבול ומסגיר את עצמו, והקנרית השחורה מחזירה לו את הטבעת ומכריזה כי נישואיהם נגמרו. אוליבר קווין נמצא לא אשם, אך מגורש משרידי העיר סטאר סיטי.
היום הבהיר ביותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – היום הבהיר ביותר
כאשר טבעת הכוח הלבנה הביאה את דדמן לחורבות העיר סטאר סיטי, יער עבות צומח לפתע בכוח האור הלבן של הטבעת. כעת כשהוא גורש מהעיר בעוון רצח פרומתאוס, החץ הירוק מתגורר בנבכי היער החדש ומנסה להגן על העיר ההרוסה. כתוצאה מהשתלטות עוינת, בעלים חדשים של תעשיות קווין מגיע על-מנת להשליט שלום ולבנות מחדש את העיר, כשברקע דמויות פוליטיות נרצחות ומערכת החוק מתפוררת. אותם בעלים מתיימר להכיר את אביו של אוליבר, וטוען כי הוא מנסה לשמר את ירושתה של משפחת קווין, בדרך בה אוליבר נכשל.
ה-52 החדשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתחול המחודש שנעשה ליקום DC בספטמבר 2011, כותרי החץ הירוק החלו בהרצה מחודשת, והדמות מנסה ללא הרף לאזן בין מאמציה ללכוד פושעים ברחבי העולם לבין שבירת החוקים בעצמה. בסדרת חוברות "הברדס האדום ופורעי החוק", רוי הרפר נזכר בימים בהם אוליבר קווין ניתק עמו את קשרי השותפות ביניהם, לקח ממנו את מניותיו בחברה, והשאיר אותו לבדו במערכה. הדבר הוביל כמעט להתאבדותו של רוי בעזרתו של קילר קרוק. רוי מתוודה שהוא גונב מחברתו של אוליבר כדי להשיג את חיצי התכסיס המשמשים להרפתקאותיו.[4]
עיבודים למדיות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנימציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה | דיבוב | שנים |
---|---|---|
סופר-חברים | 1973 | |
ליגת הצדק ללא גבולות | קין שרינר | 2004–2006 |
הבאטמן | כריס הארדוויק | 2008 |
באטמן: האמיצים והנועזים | ג'יימס ארנולד טיילור | 2008–2011 |
DC Showcase: Green Arrow | ניל מקדונו | 2010 |
ליגת הצדק - הדור הבא | אלן טודיק | 2010–2019 |
באטמן: האביר האפל חוזר חלק 2 | רובין אטקין דאונס | 2013 |
DC Nation Shorts | ויל פרידל | 2011–2014 |
ויקסן | סטיבן אמל | 2015 |
ליגת הצדק בפעולה | כריס דיאמנטופולוס | 2017–2018 |
סופר הירו גירלז | אדי פרינו | 2019 |
לייב אקשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמולוויל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החץ הירוק הופיע בסדרת הטלוויזיה "סמולוויל" לראשונה בעונתה השישית בתפקיד משני וחוזר מהעונה השמינית.
החץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החץ
באוקטובר 2012 החל שידורה של סדרה חדשה ברשת הטלוויזיה The CW שגיבורה הוא החץ הירוק. בסדרה זו, אוליבר קווין (סטיבן אמל) הוא בסוף שנות ה-20 לחייו. דיינה לורל לאנס (קייטי קאסידי) מופיעה אף היא, אם כי בתחילה לא בדמותה של הקנרית השחורה. אמו של קווין, מוירה, עדיין חיה בזמן ההווה, וקווין הצעיר חוזר לעיר סטארלינג סיטי לאחר שנחשב למת במשך חמש שנים. קולין דונל מגלם את חברו הטוב של קווין, טומי מרלין. בין האויבים בהם נתקל החץ הירוק נכללים דדשוט, דת'סטרוק, הקשת האפל, ורטיגו, ראס-אל-גול, קפטן בומרנג, קונסטנטין דרייקון, פיירפליי, טיגריס הארד, מלך השעונים, צ'יינה וייט, קופידון, בריק, כנופיית רויאל פלאש והציידת.
אמל מגלם את הדמות בהופעת אורח בסדרות הבת "הפלאש", ו"אגדות המחר". אמל דיבב את הדמות בסדרת הרשת המונפשת "ויקסן" של CW Seed, ובמשחק הווידאו Injustice: Gods Among Us.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוקאיי - דמות בדיונית דומה של חברת מארוול קומיקס המתחרה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף הדמות באתר הרשמי של DC קומיקס
- דף הדמות בפרויקט פאנדום של DC קומיקס
- החץ הירוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Top 100 Comic Book Heroes: #30 - Green Arrow
- ^ The Brave and the Bold #85, September 1969
- ^ Retcon Retrospective #5: Green Lantern\Green Arrow: Snowbirds Don't Fly, March 24th 2010
- ^ Red Hood and the Outlaws #3, January 2012
החץ הירוק | |||||
---|---|---|---|---|---|
מורט ויזינגר • ג'ורג' פאפ | |||||
החץ הירוק | אוליבר קווין • קונור הוק | ||||
דמויות |
| ||||
סיפורים | ציפורי שלג לא עפות (1971) • ציידי הקשת הארוכה (1987) • אשפת חיצים (2001) • שנה ראשונה (2007) | ||||
עיבודים | "החץ" (2012–2020) |