באטמן: האביר האפל חוזר
 | |
| כריכת החוברת הראשונה בסדרה, אמנות מאת פרנק מילר ולין וארלי | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר | פרנק מילר |
| סוגה |
ספרות דיסטופית  |
| תקופת פרסום מקורית | פברואר 1986 – יוני 1986 (כ־17 שבועות ויומיים) |
| סינדיקציה | DC קומיקס |
| מסת"ב | מסת"ב 1-5638-9342-8 |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| מוציא לאור |
DC קומיקס |
| מספר החוברות | 4 |
  | |
באטמן: האביר האפל חוזר (באנגלית: Batman: The Dark Knight Returns) הוא רומן גרפי אפל מאת פרנק מילר המבוסס על חוברות הקומיקס באטמן בהוצאת DC קומיקס. היצירה פורסמה ב-4 חלקים בין פברואר ליוני 1986. את הקומיקס כתב וצייר פרנק מילר, את האינקינג (מעבר בדיו על ציורי העיפרון) עשה קלאוס ינסון, את האותיות בקומיקס כתב ג'ון קוסטנזה ואת הספר צבעה לין וארלי. העורכים הם דניס אוניל ודיק ג'ורדנו.
יצירה זו עומדת בפני עצמה ומספרת על באטמן בגיל העמידה. הסיפור מציג את באטמן באופן קודר במיוחד, וכולל תיאורים של אלימות קשה, בניגוד לאופן הקליל שבו הוצגה דמותו באותה תקופה. בסיפור זה באטמן שב לתפקיד לאחר פרישה של עשר שנים, בעקבות כנופיות בריונים שמטילות את חתיתן על גות'אם סיטי. גות'אם העתידית היא חברה פוסט-מודרניסטית המאמינה בשיקום רוצחים פסיכופתים ומתייחסת בשלילה לפעילותו של באטמן הנוטל את החוק לידיו. נראה שבעתיד זה גם גיבורי-על נוספים פרשו מפעילות בנסיבות דומות, ורק סופרמן ממשיך לפעול, כפוף לשליטת הממשלה.
ב-2001 יצא המשך לסיפור, "באטמן: האביר האפל מכה שנית", גם הוא מאת פרנק מילר, המתאר כיצד באטמן מארגן מחדש את גיבורי-העל ונלחם נגד הממשלה המושחתת שבראשה עומד לקס לות'ר.
הרומן הגרפי מדורג במקום הראשון ברשימת 25 הרומנים הגרפים הגדולים של באטמן לפי אתר IGN.[1]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הסיפור מתרחשת בעתיד דיסטופי בגות'אם סיטי. עבר עשור מאז באטמן נראה לאחרונה. השנה עצמה אינה מפורטת, אך נשיא ארצות הברית הוא בן-דמותו של רונלד רייגן והמלחמה הקרה עדיין בעיצומה. כל גיבורי-העל נאלצו לפרוש הן עקב צו ממשלתי והן עקב יחס עוין מצד האוכלוסייה. רק סופרמן ממשיך עוד לפעול, בכפוף לשליטת הממשלה. ברוס ויין פרש מרצונו מהלחימה בפשע אחרי מותו של ג'ייסון טוד, רובין השני. בהיעדר גיבורי-על הפשע שוב שולט בעיר, וכנופיה הקוראת לעצמה "המוטאנטים" מטילה את חתיתה על גות'אם סיטי.
חזרתו של אויב ותיק גורמת לברוס ויין בן ה-55 לעטות שוב את חליפת העטלף ולפעול כבאטמן. למרות שויין מימן את שיקומו של הארווי דנט כולל ניתוח פלסטי לתקן את מחצית פניו המעוותת, השיקום נכשל ודנט חוזר לאישיותו של דו-פרצוף ולחיי הפשע. בסופו של דבר, באטמן עוצר את דו-פרצוף, אך האוכלוסייה איננה מקבלת את מעשיו ומתווכחת האם לנטילת-החוק-לידיים של באטמן יש מקום בחברה. התקשורת משחקת תפקיד גדול בסיפור, כאשר סיפור העלילה נקטע בידי מבזקי חדשות וויכוחים בין עורכים, עיתונאים ופובליציסטים על פעולותיו של באטמן והאירועים השונים שמתרחשים בסיפור.
אחרי שבאטמן מציל את קארי קלי בת ה-13 מהתקפת כנופיית המוטאנטים, קלי רוכשת תחפושת של רובין ומחפשת את באטמן על-מנת לעזור לו. היא מוצאת אותו במזבלה העירונית נלחם במנהיג המוטאנטים הצעיר והחזק. מנהיג המוטאנטים מנצח את באטמן אך קלי מצילה אותו על ידי הסחת הדעת של המוטאנט וגרירת באטמן אל הבאטמוביל (שבגרסה זו היא מעין טנק), שם היא מטפלת בפצעיו. אחרי שהם חוזרים למערת העטלף באטמן מקבל את קרי כרובין החדש למרות התנגדותו של המשרת אלפרד פניוורת'. יחד עם מפכ"ל המשטרה לשעבר ג'יימס גורדון הם מתכננים להביס את המוטאנטים: גורדון נותן למנהיג המוטאנטים לברוח מהכלא, ובאטמן מביס אותו בקרב בתוך שלולית בוץ לעיני כל חברי הכנופיה. כתוצאה מהשפלתו הכנופיה מתפרקת ומספר מוטאנטים לשעבר יוצרים כנופיה חדשה בשם "בניו של באטמן" המשתמשת באלימות קשה במיוחד (כולל רצח) על מנת לטהר את גות'אם מפשע. כך הם חושבים שבאטמן פועל.
בינתיים, שובו של באטמן גורמת לאחד מאויביו הוותיקים והקטלניים ביותר, הג'וקר, להתעורר מתרדמת רבת שנים בה שהה בארקהם אסיילום. הג'וקר משכנע את המטפל שלו, ד"ר ברתולומיאו וולפר, שהוא כעת שפוי ומתחרט על מעשיו בעבר. ד"ר וולפר, המתנגד לבאטמן, מופיע עם הג'וקר בתוכנית אירוח כדי להציג לכאורה את שפיותו ולפגוע במוניטין של באטמן. בזמן שהמשטרה - המונהגת עכשיו בידי המפכ"ל אלן ינדל, שמתנגדת לנטילת החוק לידיים בידי באטמן ואחרים - תוקפת את באטמן, הג'וקר רוצח את כל הנוכחים באולפן הטלוויזיה, כולל את ד"ר וולפר, ובורח. הוא מוצא את סלינה קייל, חוטף אותה, מלביש אותה בתחפושת של וונדר וומן וקושר אותה בחבל זהוב. באטמן ורובין מצילים אותה, ומאתרים את הג'וקר בלונה פארק, שם הוא כבר רצח הרבה אנשים. באטמן מביס את הג'וקר בעימות אלים אך לא הורג אותו; ברם, הג'וקר מתאבד על ידי שבירת המפרקת של עצמו, בכוונה להפליל את באטמן ברצח ולגרום למשטרה לרדוף אחריו. באטמן מצליח לברוח רק אחרי עימות עם המשטרה, וכתוצאה מכך מתארגן מסע ציד כלל-עירוני כנגדו.
אחרי שסופרמן מצליח להדוף ראש נפץ גרעיני שירו הסובייטים ולגרום לפיצוצו במדבר, נשורת רדיואקטיבית ואבק יורדים על גות'אם, ויחד עם פעימה אלקטרומגנטית גורמים להפסקת חשמל והאפלה כללית של העיר, המתדרדרת לכאוס ואנרכיה. באטמן ורובין מגייסים את "בניו של באטמן" ומאמנים אותם בלחימה לא-קטלנית, ובעזרתם מונעים ביזה ומבטיחים זרימה סדירה של אספקה לעיר. בעוד שארצות הברית שקועה בחורף גרעיני, גות'אם נהיית העיר הבטוחה ביותר בארצות הברית. ממשלת ארצות הברית רואה בכך השפלה ומבוכה שמערערת את אמינותה וסמכותה, מורה לסופרמן לעצור את באטמן. אוליבר קווין מזהיר את באטמן מתוכנית הממשלה, ובאטמן מתכונן לעימות עם סופרמן. השניים מתעמתים ב"סמטת הפשע" שבה נרצחו הוריו של ברוס ויין, ובאטמן מנצח (עם עזרה מהחץ הירוק וחץ בעל ראש קריפטונייט). מיד לאחר העימות באטמן מת לכאורה מהתקף לב. אלפרד משמיד את אחוזת ויין ומערת העטלף ומת משבץ.
אחרי הלווייתו של ברוס ויין, מגלים שמותו היה למעשה מבוים ותוכנן כדי להוריד את הממשלה מגבו. קלארק קנט נוכח בהלוויה ונותן לרובין קריצה אחרי שהוא שומע את לבו של ברוס פועם מתוך הקבר, ובכך נותן הסכמה שבשתיקה לתוכנית. זמן מה לאחר מכן באטמן מנהיג את רובין, החץ הירוק ושאר תומכיו אל מערות עמוקות מתחת למערת העטלף ושם מתחיל לאמנם, לבנות צבא ולארגן תוכנית כדי להחזיר את השלווה וההיגיון לעולם הנגוע במשהו "גרוע יותר מגנבים ורוצחים". הוא מחליט ש"אלה יהיו חיים טובים - טובים מספיק".
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוס ויין/באטמן - מתואר בסיפור כבן 55 אשר פרש לפני כעשור מאישיותו כבאטמן. אולם לאחר שהוא רואה כי האלימות הפכה לדבר שבשגרה, הוא מחליט לעטות על עצמו בחזרה את דמותו רודפת הצדק של גיבור-העל באטמן.
- אלפרד פניוורת' - משרתו האישי ואיש סודו הנאמן של ברוס ויין, כעת בשנות ה-80 לחייו.
- קארי קלי/רובין - נערה בת 13 ההופכת לשותפתו של באטמן בתור רובין. אחרי שהיא מצילה את חייו, באטמן המזדקן שם בה את מבטחו למרות התנגדותו של אלפרד.
- ג'יימס גורדון - מפכ"ל משטרת גות'אם סיטי היוצא, שפורש מהמשטרה ביום הולדתו ה-70. מבין היחידים המודעים לזהותו הסודית של באטמן.
- הארווי דנט/דו-פרצוף - כעת בן 50, ולאחר שריצה 12 שנים בבית החולים הפסיכיאטרי ארקהם אסיילום, טופל במשך שלוש השנים האחרונות בידי ד"ר וולפר ופניו תוקנו בעזרת ניתוח פלסטי, הדוקטור שלו מאשר לו לחזור לחברה ונדמה כי הוא החלים. אולם במוחו הארווי דנט הוא עדיין דו-פרצוף, ולכן מטיל את אימתו על העיר כשפניו חבושות בתחבושת.
- הג'וקר - אויבו המושבע של באטמן, פסיכופת רוצח המונים עם אפס אמפתיה. לאחר טיפול ממושך בארקהאם נדמה כי הוא כבר לא מסוכן. מתעורר ממצב קטטוני כאשר נודע לו על הופעתו מחדש של באטמן. מתכנן מסע פשע אלים ואימתני כדי למשוך החוצה את אויבו גיבור-העל, מה שמוביל לעימות האחרון והסופי ביניהם. משמש כאנטגוניסט הראשי בחציו השני של הסיפור.
- מנהיג המוטנטים - ראש כנופיית המוטנטים, המבקש לשלוט בגות'אם סיטי ולחסל את כל מתנגדיו.
- ד"ר ברתולומיאו וולפר - הפסיכיאטר של הנבלים דו-פרצוף והג'וקר. מתנגד למדיניות "לקיחת החוק לידיים" של באטמן, אותה הוא מכנה "פאשיסטית", ומשוכנע ששני מטופליו הם קורבנות של אותו מסע צלב המוביל באטמן. עם זאת, נסיונותיו לטפל בדו-פרצוף לבסוף נכשלים, והוא עצמו אף נרצח בידי הג'וקר.
- אלן ינדל - מחליפתו של ג'יימס גורדון כמפכ"לית המשטרה. מתנגדת לפועלו של באטמן, אך עם זאת מפקפקת בעצמה בעקבות מסע ההרג של הג'וקר.
- אוליבר קווין - לאחר שגיבורי-העל הוצאו אל מחוץ לחוק, קווין נוקט בתוכנית מרד נגד דיכוייה של הממשלה, כולל הטבעתה של צוללת גרעינית. איבד את זרועו השמאלית, אולם למרות נכותו קווין הוא עדיין צלף מיומן.
- קאל-אל/סופרמן - כעת פועל כסוכן עבור ממשלת ארצות הברית, וזהותו הסודית ככתב לשעבר של "הדיילי פלאנט" ידועה לציבור. למרות שהוא מתעב את היותו כלי של הממשל, הוא מאמין שזוהי הדרך היחידה בה ניתן להציל את חייהם של האזרחים חפי הפשע - ולכן משמש גם כאויבו של באטמן וכאנטגוניסט הסופי של הסיפור.
- סלינה קייל - סלינה קייל כבר אינה קאטוומן, וכעת היא מנהלת סוכנות ליווי.
דמויות המבוססות על ד"ר רות וסטהיימר ודייוויד לטרמן ודמות מקבילה לרונלד רייגן מופיעות בקומיקס.
רקע ויצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, חברת DC קומיקס קידמה את דיק ג'ורדנו מתפקיד העורך של באטמן לדירקטור בחברה. כדי לשפר את כותרי החברה, ג'ורדנו גייס את הכותב והצייר פרנק מילר לכתוב ולצייר את הרומן הגרפי "באטמן: האביר האפל חוזר". ג'ורדנו אמר שהוא עבר על העלילה ביחד עם מילר ושהסיפור שבסוף יצא לפועל היה הטיוטה הרביעית או החמישית שלו, ושהעלילה מרכזית נשארה זהה, אך היו המון מעקפים בדרך.
ג'ורדנו נשר מהמיזם במחצית הדרך בגלל חוסר הסכמה על תאריכי יעד של ההפקה. ג'ורדנו אמר ש"פרנק רצה לקחת את הזמן שהיה דרוש כדי להשלים את העבודה". בסופו של דבר יצא הסיפור ב-4 חלקים.
בראיון טען מילר שההשראה לעלילה באה מדמותו של הארי המזוהם, וכנראה בפרט מסרט הקולנוע הארי המזוהם: פגיעה פתאומית מ-1983 שכמו בסיפור של באטמן, חוזר להילחם בפשע אחרי תקופה ארוכה של מנוחה. מילר גם מציין את גילו המתקדם כגורם משמעותי בעלילה.[2]
הופעה במדיה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרט אנימטיבי המבוסס על הרומן הגרפי יצא בצורת שני חלקים ישירות ל-Blu-ray כאשר הראשון יצא בספטמבר 2012 והחלק השני בינואר 2013. הסרט כלל הערות ישירות לסיפור הסרט "באטמן: שנה ראשונה" (הרומן הגרפי נכתב גם הוא על ידי פרנק מילר) ורבים מהצופים קיבלו את הסרט בתגובות חיוביות, כאשר החלק השני קיבל ביקורות טובות ביותר על העומק והאופן האפל שהסיפור מובא בו. מבין השחקנים אשר דיבבו את הדמויות נמנים פיטר ולר כבאטמן, אריאל וינטר כקארי קלי/רובין, דייוויד סלבי כמפקח ג'יימס גורדון, וייד ויליאמס כהארווי דנט/דו-פרצוף, מייקל אמרסון כהג'וקר, פאג'ט ברוסטר כלאנה לאנג, מארק ואלי כסופרמן וקונאן או'בריאן כבעל תוכנית האירוח דייוויד אנדוקריין.
החלק הראשון כלל את קשת עלילת המוטנטים, דו-פרצוף ושובו של ברוס ויין לתפקידו הישן כבאטמן בעוד הוא מתחיל לאמן את רובין. החלק השני מתחיל שלושה שבועות אחר כך, מכסה את קשת העלילה עם הג'וקר ומתאר את העימות המתגבר בין באטמן וצבאו החדש מול סופרמן והכאוס המתחולל בעיר גות'אם.
בסרט הקולנוע "עלייתו של האביר האפל" משנת 2012 - החלק השלישי והמסכם בטרילוגיית באטמן של הבמאי כריסטופר נולאן, מספר אלמנטים שאבו השראה מהסיפור "באטמן: האביר האפל חוזר". מבין האלמנטים נמנו:
- שובו של באטמן לאחר היעדרות ממושכת.
- ברוס ויין הפך למתבודד באחוזת ויין לאחר שפרש.
- הופעתו הציבורית מחדש של באטמן הייתה במהלך מרדף בין מכונית משטרה לבין זו של הפושעים, בצירוף הערה של השוטר הבכיר לשותפו הצעיר "מצפה לך מופע הלילה, בן".
- ויין נעזר בתומך מכני כדי לשדרג את גופו מחוסר האימונים. בסרט היה זה תומך לרגלו הפגועה, בעוד בסיפור זהו תומך יד.
- הסרט מתייחס גם לביום מותו של באטמן והעברת התפקיד לאחרים.
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום נחשב הסיפור ליצירת מופת קלאסית, ולאחד הסיפורים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הקומיקס ובפרט בהיסטוריה של סיפורי "באטמן" ומעבר לקומיקס אפל ובוגר יותר מאשר הסיפורים הקאמפיים שאפיינו את שנות ה-60 של המאה ה-20.
מחיר כל גיליון היה 2.95 דולר אמריקאי. חברת DC קומיקס שיווקה את "באטמן: האביר האפל חוזר" כ"סיפור פעולה מעורר מחשבה". באותו זמן, טיים מגזין ראה את התיאור של באטמן בסיפור כ"באטמן חצי-פנסיונר שלא בטוח ביכולות שלו ללחום בפשע" כדוגמה לנסות למשוך את "הקוראים הספקנים של היום".[3] למרות המחיר הגבוה של כל חוברת, כל חוברות הסיפור נמכרו היטב.
הניו יורק טיימס העביר ביקורת שלילית על האוגדן (מהדורה המאחדת את ארבעת החלקים בספר אחד) מ-1987. מרדכי ריצ'לר הרגיש ש"באטמן: האביר האפל חוזר" לא היה יצירתי כמו עבודותיו של בוב קיין, יוצרו של באטמן. ריצ'לר העיר ש"הסיפורים מעורבבים, קשים למעקב ועמוסים ביותר מידי טקסט. הציורים מציגים את באטמן וסופרמן באופן גרוטסקי כשהם נפוחים משרירים, ולא את האלופים הישנים שהיה קל לאהוב." הוא סיכם ש"אם הספר הזה נועד לילדים, אני בספק אם הם יהנו ממנו. אם הוא מכוון למבוגרים, הם לא מהסוג שאני רוצה לקרוא תוך כדי שתייה."[4]
IGN דירג את "באטמן: האביר האפל חוזר" במקום השני ברשימת 25 הרומנים הגרפיים הטובים ביותר של באטמן, שני רק ל"באטמן: שנה ראשונה", גם הוא של פרנק מילר.[5] האתר קרא לרומן הגרפי "יצירת מופת אמיתית של סיפור סיפורים" עם "סצנה אחרי סצנה בלתי-נשכחות".[6]
הרומן הגרפי זכה בפרס ה-Comics Buyer's Guide של שנת 1986 לסיפור הקומיקס הפופולרי ביותר.[7] ב-2005, טיים מגזין בחר בסיפור כאחד מעשרת הרומנים הגרפיים הטובים ביותר שנכתבו אי-פעם.
ב-2001 ו-2002 פרסמה DC קומיקס את "באטמן: האביר האפל מכה שנית", סיפור ההמשך של מילר ל"באטמן: האביר האפל חוזר". סיפור ההמשך, ששונה באופן משמעותי בסגנון מהסיפור המקורי, זכה לביקורות מעורבות, אך היה אחד מהכותרים הנמכרים ביותר של DC קומיקס באותה תקופה.
חנות הספרים "Forbidden Planet" בחרה באוגדן בראש רשימת 50 הרומנים הגרפיים הטובים ביותר שלה.[8]
באפריל 2010, ניקולס לייטון מהמגזין Comics Bulletin דירג את "באטמן: האביר האפל חוזר" במקום השני ברשימת עשרת ספרי הקומיקס המוערכים יתר על המידה, שני אחרי "השומרים". הם כתבו: "אין עלילה מרכזית לקומיקס, ונותר רק קרב מאולץ בין סופרמן לבאטמן כשיא שאיננו מתאים לסיפור." וכן "המנהגים והמאפיינים שמגדירים את באטמן נעלמו" וכן מצטטים "שימוש לא נכון בדמות המרכזית".[9]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Daniels, Les. Batman: The Complete History, Chronicle Books, 1999. מסת"ב 0-8118-4232-0
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באטמן: האביר האפל חוזר בפרויקט ויקיה של DC קומיקס
- מידע טכני על חוברות הקומיקס של הסיפור
- פירוט העלילה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The 25 Greatest Batman Graphic Novels
- ^ Strike, Joe (15 ביולי 2008). "Frank Miller's 'Dark Knight' brought Batman back to life". Daily News. New York.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Henry, Gordon M.; Forbis, Deborah (6 באוקטובר 1986). "Bang!". Time. אורכב מ-המקור ב-2019-11-08. נבדק ב-18 במרץ 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Richler, Mordecai (3 במאי 1987). "Paperbacks; Batman at Midlife: Or the Funnies Grow Up". הניו יורק טיימס. נבדק ב-18 באוגוסט 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The 25 Greatest Batman Graphic Novels, Hilary Goldstein, IGN, June 13, 2005
- ^ Batman: The Dark Knight Returns Review, IGN, June 17, 2005
- ^ CBG FAN AWARD WINNERS 1982-PRESENT
- ^ "50 Best Of The Best Graphic Novels". Forbidden Planet. ארכיון מ-2012-12-26. נבדק ב-18 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Top 10 Overrated Comic Books, Comics Bulletin, April 27, 2010
| DC קומיקס | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
| כותבים ומאיירים: אד בניס • אד ברובייקר • ג'ף ג'ונס • אית'ן ואן סקייבר • מארק וייד • ג'ף לואב • ג'ף למיר • אלן מור • גרנט מוריסון • פרנק מילר • טוד מקפרלן • פביאן ניצ'זה • ג'רי סיגל • גייל סימון • גרדנר פוקס • ביל פינגר • בוב קיין • ג'ו שוסטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||