ישראל באירוויזיון – הבדלי גרסאות

**ישראל באירוויזיון**
מדינה	ישראל
רשת שידור	IBA (1973-2017); כאן (2018-)‎
השתתפות ראשונה	לוקסמבורג, 1973
זכיות	פריז, 1978; ירושלים, 1979; ברמינגהאם, 1998;
השתתפויות	40
היעדרויות	5
אירוח האירוויזיון	ירושלים, 1979; ירושלים, 1999;
השתתפות אחרונה	קייב, 2017

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:17, 12 במרץ 2018

קובץ:Haleluya.jpg

גלי עטרי וחלב ודבש בירושלים (1979)

ישראל לקחה חלק באירוויזיון 40 פעמים משהצטרפה לתחרות בשנת 1973 כאשר אילנית נשלחה כנציגתה בתחרות עם השיר "אי שם". ישראל נעדרה מהתחרות 5 פעמים בשנים 1980, 1984, 1994, 1996 ו-1997 וזכתה בתחרות שלוש פעמים בשנים 1978, 1979 ו-1998. ישראל היא אחת המדינות היחידות, יחד עם ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, שניצחה בתחרות פעמיים ברציפות.

הישגים

ישראל לקחה חלק בתחרות כ-40 פעמים: 3 פעמים מתוכן ישראל זכתה בתחרות, ועל כן, נכון להיום, היא נמצאת במקום החמישי בטבלת הזכיות של התחרות יחד עם דנמרק ונורווגיה, כשלפניהן נמצאות אירלנד, שיאנית הניצחונות בתחרות עם שבעה ניצחונות, שוודיה עם שישה ניצחונות, לוקסמבורג, צרפת ובריטניה עם חמישה ניצחונות והולנד עם ארבעה ניצחונות בתחרות. ישראל ניצחה בתחרות האירוויזיון שלוש פעמים בתולדותיה: לראשונה בשנת 1978 עם השיר "אבניבי" אותו כתבו אהוד מנור ונורית הירש וביצעו יזהר כהן ולהקת "אלפא-ביתא", בפעם השנייה בשנת 1979 עם השיר "הללויה" אותו כתבו שמרית אור וקובי אשרת וביצעו גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש" ובפעם השלישית בשנת 1998 עם השיר "דיווה" אותו כתב יואב גינאי, הלחין צביקה פיק וביצעה דנה אינטרנשיונל. כ-10 פעמים בתולדותיה ישראל הצליחה להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות וכ-9 פעמים היא התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים בתחרות, כאשר היא התברגה למקום השני פעמיים בתולדותיה עם השירים "הורה" של אבי טולדנו ו"חי" של עפרה חזה, פעם אחת התברגה למקום השלישי עם השיר "כאן" של אורנה ומשה דץ, פעמיים בתולדותיה היא התברגה למקום הרביעי עם השירים "אי שם" של אילנית ו"השקט שנשאר" של שירי מימון ופעמיים התברגה למקום החמישי עם השירים "עולה עולה" של יזהר כהן ו"יום הולדת" של להקת "עדן", כאשר שני השירים האחרונים קיבלו בגמר התחרות 93 נקודות. כמו כן, ישראל היא אחת המדינות היחידות בתחרות, יחד עם ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, שניצחה בתחרות פעמיים ברציפות. הישגיה הגרועים ביותר של ישראל בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-24 עם 4 נקודות אליו היא הגיעה בתחרות בשנת 1993 עם השיר "שירו" של שרה'לה שרון ולהקת "שירו", והמקום ה-23 עם 4 נקודות בתחרות בשנת 2006 עם השיר "זה הזמן" של אדי בטלר. עם זאת, ישראל היא אחת המדינות היחידות שמעולם לא הגיעה למקום האחרון בתחרות ולא סיימה מעולם את גמר התחרות עם אפס נקודות. כמו כן הגיעה ישראל למקום ה-23 בשנת 2017 עם נציגה אימרי זיו בשיר ״I Feel Alive”.

מראשית ימיה בתחרות ועד סוף שנות ה-90, ישראל כמעט תמיד הצליחה להתברג למקומות מכובדים בתחרות ומצאה עצמה לא מעט פעמים בראשית הטבלה. המצב השתנה בתחילת שנות ה-2000 כאשר ישראל לא הצליחה להתברג למקומות גבוהים בתחרות ואף כשלה פעמים רבות להעפיל לגמר התחרות משלב חצי-הגמר. בשנים האחרונות, מצבה של ישראל בתחרות השתפר והיא מצליחה לעלות לגמר התחרות משלב חצי-הגמר כאשר מהחלת שלב חצאי-הגמר בשנת 2004 ישראל הצליחה להפעיל לגמר התחרות כשמונה פעמים בתולדותיה בשנים 2005, 2006, 2008, 2009, 2010, 2015, 2016 ו-2017. לאחר כארבע שנים רעות בהן ישראל לא הצליחה להעפיל לגמר התחרות בין השנים 2011- 2014, הוחלט כי האמן שישמש כנציגה של ישראל בתחרות יבחר במסגרת תוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" שתשמש כמעין תחליף לתחרות קדם-אירוויזיון. התוכנית הוכיחה את עצמה, ואכן הנציגים שנשלחו לתחרות דרכה הצליחו להעפיל לגמר התחרות וגם להתמקם במקומות מכובדים, ביניהם נדב גדג' עם השיר "Golden Boy" שהתמקם במקום ה-9 בגמר התחרות ובמקום ה-3 בחצי-הגמר של התחרות, המיקום הגבוה ביותר של ישראל בחצאי-הגמר של התחרות. מהחלת שלב חצאי-הגמר בשנת 2004, הישגה הטוב ביותר של ישראל בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-4 עם 154 נקודות אליו היא הגיעה פעם אחת בתחרות בשנת 2005 עם השיר "השקט שנשאר" אותו כתבו פיני ארונבייב ואייל שחר וביצעה שירי מימון. בשנת 2005 נערכה בקופנהגן, דנמרק, תחרות שיר היובל באירוויזיון, במסגרת חגיגות 50 שנים לקיום התחרות. אולם, השיר הישראלי שלקח חלק בתחרות היובל, "דיווה" של דנה אינטרנשיונל, הגיע רק למקום ה-13 עם 39 נקודות בסיבוב חצי-הגמר בהצבעה של השיר האהוב ביותר בתולדות האירוויזיון.

אירוח תחרות האירוויזיון בשנת 1979 לראשונה בשטחה של ישראל, הייתה אחת מהפקותיה הראשונות של הטלוויזיה הישראלית שצולמו ושודרו בצבע. שידורים בצבע היו נהוגים ברחבי אירופה כבר שנים מספר קודם לכן, אולם הטלוויזיה הישראלית שידרה באותה תקופה בשחור-לבן בלבד, למעט שידורים נדירים שהועברו גם לחו"ל, כמו ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל. לצורך הפקת תחרות האירוויזיון שכרה רשות השידור מצלמות צבעוניות, 65 מיקרופונים וציוד מיוחד אחר, התפאורה נשלטה באמצעות מחשב בטכנולוגיה שיושמה בישראל לראשונה ולקראת האירוע נמכרו טלוויזיות צבעוניות רבות ברחבי המדינה. בתחילת 1979, העריכו כי בישראל כבר היו כ-100 אלף מכשירי טלוויזיה צבעונית.^[1]

תהליך בחירת השיר הישראלי

בשנים 1973, 1974, 1975, 1977, 1990, 1998, 1999, 2000, 2002 ו-2012 השיר והאמן נבחרו על ידי ועדה פנימית של רשות השידור.
בשנים 1976, 1988, 2003, 2004, 2007, 2008, 2009, 2010 ו-2014 השירים והאמן נבחרו על ידי ועדה פנימית ולאחריה בחירה פומבית במשדר מיוחד בין ארבעה שירים שהוצגו על ידי אותו אמן.
בשנים 1978 ו-1979 השיר והאמן אשר נשלחו לתחרות נבחרו בפסטיבל הזמר והפזמון, והדבר חייב את הקדמת הפסטיבל מיום העצמאות לחודשי החורף. גם ב-1980 התכוונה ישראל לשלוח לאירוויזיון את להקת "האחים והאחיות" אשר זכתה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "פזמון חוזר", אך בעקבות פרישתה של ישראל נבצרה מהלהקה האפשרות ליטול חלק בתחרות.
אירוע קדם-אירוויזיון שבו נבחר שיר אחד מתוך 11 עד 16 שירים, בשיטה דומה לתחרות האירוויזיון עצמה. ביישובים שונים בישראל ישבו צוותי שיפוט והעניקו 1-12 נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר בעיניהם כאשר ה"קדם-אירוויזיון" הראשון התקיים בשנת 1981. ברוב השנים הקדם החליף את פסטיבל הזמר והפזמון, אם כי היו שנים שבהן התקיימו שני האירועים זה בצד זה. בכל מקרה, לאחר תחרות פסטיבל הזמר והפזמון של 1980, הוחלט לבטל לחלוטין את התחרות ולהחליפה בתחרות הקדם-אירוויזיון. בשנת 2013 חודש הקדם בפורמט חדש ונוספו לו שלושה משדרי "טרום גמר" ומשדר "גלגל הצלה".
החל מ-2015, תחרות הקדם-אירוויזיון בוטלה. הנציג לאירוויזיון נבחר בתוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" והשיר עצמו נבחר על ידי ועדה בה חברים נציגי כאן תאגיד השידור הציבורי וחברת ההפקה של "הכוכב הבא". באופן זה נשלחו ארבעת נציגיה האחרונים של ישראל בתחרות: נדב גדג' ב-2015, חובי סטאר ב-2016, אימרי זיו ב-2017 ונטע ברזילי ב-2018.

היעדרויות

ישראל נעדרה מחמש תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:

היעדרותה הראשונה של ישראל התרחשה בשנת 1980, שנה אחת לאחר ניצחונה השני בתחרות. באותה שנה, נמנעה ישראל לקחת חלק בתחרות עקב ציון יום הזיכרון. ישראל, אשר ניצחה בתחרות בשנה הקודמת, סירבה לארח את התחרות בפעם השנייה ברציפות עקב בעיות כלכליות של רשות השידור שנגרמו בשל אירוח התחרות ב-1979, ולאחר שרשות השידור נכשלה במציאת מימון לאירוח התחרות, לא הייתה הסכמה לבקשתה להאריך את המועד הסופי. בנוסף, התאריך הסופי של תחרות 1980 שנקבע על ידי איגוד השידור האירופי, התנגש עם התאריך העברי של יום הזיכרון, ישראל החליטה שלא לקחת חלק בתחרות והולנד לקחה על עצמה את מלאכת אירוח התחרות במקום ישראל, לאחר שרשות השידור הספרדית סירבה לקחת אחריות על אירוח התחרות (ספרד הגיעה למקום השני ב-1979) ורשות השידור הבריטית סירבה לבקשת איגוד השידור האירופי לארח את התחרות בשטחה מכיוון שאירחה את התחרות כשלוש פעמים בשנים הקודמות. בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, אשר שימש בשנתיים הקודמות לבחירת השיר שישמש כנציגה של ישראל בתחרות, זכתה להקת "האחים והאחיות" עם השיר "פזמון חוזר", טרם הודיעה רשות השידור על היעדרותה של ישראל, ונבצרה מהלהקה האפשרות לקחת חלק בתחרות. ישראל הקליטה ושידרה את תחרות 1980 במוצאי יום העצמאות של אותה שנה, והיה זה המקרה היחיד בהיסטוריית התחרות, עד היום, שבו המדינה הזוכה מהשנה הקודמת לא לקחה חלק בתחרות בשנה שאחריה.

היעדרותה השנייה של ישראל מהתחרות התרחשה בשנת 1984, כאשר נמנעה ישראל לקחת חלק בתחרות עקב ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. באותה שנה, נבחרה אילנית לשמש כנציגתה של ישראל בפעם השלישית בתחרות עם השיר "בללייקה", אולם נבצרה מאילנית האפשרות ליטול חלק בתחרות.

היעדרותה השלישית של ישראל התרחשה בשנת 1994 כאשר נבע הדבר מריבוי המדינות שביקשו לקחת חלק בתחרות, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן את המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות, וביניהן ישראל.

היעדרותה הרביעית של ישראל התרחשה בשנת 1996, כאשר, שוב, כמו ב-1994, נבע הדבר מריבוי המדינות שביקשו לקחת חלק בתחרות, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן את המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות. שתי שיטות לסינון נקבעו לשם כך: סינון של השירים הפחות טובים ומניעה ממדינות שהישגיהן בשנים קודמות היו נמוכים לקחת חלק בתחרות. בשנת 1996, נבחרה גלית בל כנציגתה של ישראל לתחרות שנערכה באותה השנה באוסלו, נורווגיה, עם השיר "שלום עולם". בל לא הופיעה לבסוף בתחרות האירוויזיון, כיוון שבאותה שנה הוחלט לערוך הצבעה מוקדמת של צוותי שיפוט מכל המדינות שלוקחות חלק על סמך גרסאות מוקלטות של השירים, ולנפות מן התחרות את השירים שהגיעו לשבעת המקומות האחרונים. זאת, כתוצאה מהצורך לנפות את מספרן הגדל של המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות (בשנת 1996 המספר הגיע ל-30 מדינות). ניפוי שיר לאחר שנבחר בתחרות מקומית, תוך השקעת משאבים בארגונה, גרמה אי-נחת בקרב רשתות השידור הלוקחות חלק באירוויזיון, ולפיכך שונתה המדיניות בשנים שלאחר מכן. כדי לפתור מחלוקות, החל משנת 2004 הונהגה שיטת חצאי-גמר.

היעדרותה החמישית והאחרונה של ישראל התרחשה בשנת 1997, שוב, מאותה הסיבה בה נעדרה בשנת 1984, עקב ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לאחר המקרה, נקבע בחוק שערבי זיכרון לא יחולו עוד במוצאי שבת על מנת למנוע חילול שבת בהכנות לטקסי הזיכרון, אך בשנת 1997 רשות השידור כבר איחרה את מועד ההרשמה לתחרות של אותה שנה, ונאלצה לפרוש. כמו כן, גם הולנד, שמציינת ב-4 במאי מדי שנה את יום הזיכרון לקורבנות מלחמת העולם השנייה, נאלצה להיעדר מהתחרות כשנקבעה לתאריך זה בשנים 1985 ו-1991.

אירוויזיון 2000: להקת "פינג פונג"

ישראל, שפתחה את ערב התחרות בשנת 2000, שלחה את להקת "פינג פונג" עם שירם "שמח". בעת הופעתם, הלהקה הניפה את דגלי ישראל וסוריה בקריאה לשלום בין שתי האומות ורועי ארד וגיא אסיף, שני אמנים מהלהקה אף התנשקו למספר שניות בפזמון השיר. על פי התכנון הראשוני, בפזמון החוזר כל המלווים הישראלים באולם התחרות היו אמורים להצטרף לקולות הלהקה ולצעוק "שמח", אולם הלהקה החליטה לשנות את נוסח השיר לשפה האנגלית. הלהקה גרמה פרובוקציה כאשר חברי הלהקה פרסמו כי בכוונתם לעלות לבמה עם דגלי סוריה על מנת להעביר מסר של שלום בין שתי האומות. בנוסף, לדעת רבים, השיר שעסק באישה שחשה רגשי אהבה עזים לגבר סורי היה ילדותי למדי. כמו כן, רשות השידור אסרה עליהם לעלות לבמת התחרות עם דגלי סוריה, אך אלה איימו לחזור לארץ מבלי להופיע בתחרות. בשלב מסוים ביקשה רשות השידור הישראלית מהמארגנים של התחרות לפסול את ישראל בטענה שחברי להקת "פינג פונג" מיצגים את עצמם ולא את מדינת ישראל, אך זה היה מאוחר מדי מבחינה מעשית. בסופו של דבר, בניגוד מוחלט לדרישת רשות השידור, בחרו חברי הלהקה לעלות לבמה עם דגלי סוריה, מה שגרם כעס גדול בישראל. השיר עצמו סיים את התחרות במקום ה-22 עם שבע נקודות בלבד, וכשחברי המשלחת שבו לישראל, הם התקבלו בכעס ורשות השידור הודיעה כי היא דורשת לקבל החזר על כל הוצאות המשלחת, דבר שלא קרה לבסוף. לאחר קיום התחרות, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת התכנסה במיוחד על מנת להבהיר כי הלהקה היא ”ביזיון ובושה למדינת ישראל, לרשות השידור ולתרבות הישראלית” ואורי פורת מנכ"ל רשות השידור אמר כי ”'פינג פונג' הם להקה של נוכלים והרשות נפלה קורבן לחבורה של אנשים מופקרים”.^[2] לאחר מכן, הלהקה הוציאה אלבום אחד בשם "בין מוסר לאופנה" בהוצאת הד ארצי, אשר לא זכה לאהדה ברדיו הישראלי.

תגובות בעולם הערבי

בשנת 1980 "ניצלה" מרוקו את היעדרותה של ישראל ונטלה חלק באירוויזיון עם השיר "بطاقة حب" אותו ביצעה סמירה בן-סעיד. מרוקו, כמו ארצות ערב האחרות, החרימה באותה תקופה את ישראל. הישגה הנמוך בתחרות, המקום ה-18 עם שבע נקודות, כולן מאיטליה, הביא את מרוקו להחלטה שלא לקחת עוד חלק בתחרות, ובין היתר, גם בשל העובדה שישראל נוטלת חלק בתחרות.

ירדן אומנם מעולם לא נטלה חלק בתחרות עצמה ולא הביעה רצון ליטול בה, אך הטלוויזיה הירדנית נהגה לשדר את התחרות עצמה בשידור חי בקביעות מדי שנה. בכל שנה, שידור הטלוויזיה הירדנית היה נקטע טרם שידור השיר הישראלי וחזר רק לאחריו. בשנת 1978, כשהסתבר כי ישראל עומדת לזכות עם השיר "אבניבי", נקטע השידור הירדני בטענה של תקלה טכנית ובמקום הציגו תמונות של פרחים. לאחר שידור התחרות, סירבה התקשורת הירדנית להכיר בעובדה שישראל ניצחה בתחרות, והודיעה כי המנצחת בתחרות היא בלגיה (שהגיעה למקום השני בתחרות).^[3] באופן אירוני, גם השידור הישראלי נקטע טרם הכרזת זכיית ישראל בתחרות, כיוון שרשות השידור לא קנתה די זמן שידור באמצעות לוויין, והניצחון שודר בישראל רק למחרת היום. במהלך שנות ה-80 נהגה הטלוויזיה הירדנית להקרין במהלך השיר הישראלי שקופיות של פרחים או פרסומות, אך בעקבות כינון הסכם השלום בין שתי המדינות, שידרה הטלוויזיה הירדנית ב-1998 לראשונה את השיר הישראלי בתחרות ואת הצבעת המדינות בה זכתה ישראל, אולם היא נמנעה משידור תחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים שנה מאוחר יותר.

תוניסיה, שמעולם לא לקחה חלק בתחרות, התכוונה ליטול חלק בתחרות שנערכה בלונדון כאשר היא מוגרלת להופיע רביעית בסדר השמעת השירים, בין שירן של הולנד ואוסטריה. הסיבה שבגינה תוניסיה לא נטלה חלק לבסוף באירוויזיון מעולם לא אומתה באופן רשמי, אולם לפי השמועות תוניסיה לא רצתה ליטול חלק בתחרות ביחד עם ישראל, שהוחרמה על ידי המדינות המוסלמיות. בשנים האחרונות, רשות השידור של תוניסיה אישרה כי היא לא תיקח חלק בתחרות "בעתיד הנראה לעין".^[4]

טורקיה החליטה לפרוש מהתחרות בשנת 1979, כאשר אירוח התחרות התקיים בשטחה של ישראל. היסטוריון התחרות, ג'ון קנדי אוקונר, אמר בספרו The Eurovision Song Contest – The Official History כי תחילה, רצתה טורקיה ליטול חלק בתחרות, בחרה את השיר "Seviyorum" שישמש כנציגה בתחרות ואף הוגרלה להיות שיר מספר אחת עשרה בין שירן של ישראל וצרפת, אך לבסוף הוכרחה טורקיה לפרוש מהתחרות תחת לחצן של המדינות המוסלמיות שהתנגדו לקיום התחרות בישראל.

לבנון, שמעולם לא לקחה חלק בתחרות, רצתה לקחת חלק לראשונה בתחרות בשנת 2005 שנערכה בקייב, אוקראינה, כאשר הזמרת שנבחרה כנציגתה של המדינה הייתה אלין לחוד עם השיר "Quand tout s'enfuit", שהייתה אמורה להופיע בחצי-הגמר של התחרות. בתחילה, לבנון הודיעה כי היא נאלצת לפרוש מהתחרות עקב אילוצים כספיים, והיא הכחישה את כל הדיווחים התקשורתיים לגבי פרישה עקב בעיות פוליטיות עם ישראל. עם זאת, ימים מספר לאחר מכן איגוד השידור האירופי הודיע כי הוא הגיע להבנות עם רשות השידור הלבנונית, ולבנון נכנסה לרשימת המדינות שנוטלות חלק בתחרות. חודשיים טרם קיום התחרות, האתר הרשמי של לבנון באירוויזיון לא ציין את ישראל כאחת המדינות שנוטלות חלק בתחרות, ואיגוד השידור האירופי ביקש מרשות השידור הלבנונית לפתור את העניין אחרת היא לא תוכל לקחת חלק בתחרות. בתגובה, לבנון החליטה להסיר לחלוטין את רשימת המדינות הלוקחות חלק בתחרות. מאוחר יותר, איגוד השידור פנה לרשות השידור הלבנונית על מנת להבטיח כי היא אכן תשדר את השיר הישראלי בתחרות. רשות השידור הלבנונית, Télé Liban, שהייתה אמורה להעביר את התחרות בשידור חי במדינה, סירבה לשדר את השיר הישראלי בטענה כי החוק הלבנוני קורא להחרים את ישראל. מארגני התחרות הבהירו לרשות השידור הלבנונית שהיא תהיה חייבת לשדר את כל השירים במלואם, אחרת לא תוכל ליטול חלק בתחרות, ולכן, ב-18 במרץ 2005, לבנון החליטה לפרוש כאשר הבינה שתצטרך לשדר את השיר הישראלי.^[5] לבנון פרשה מהתחרות לאחר סגירת מועד הרשמת המדינות, ולכן היא נקנסה כספית על ידי איגוד השידור האירופי ולא הורשתה ליטול חלק בתחרות האירוויזיון במשך שלוש שנים ברציפות. גם לאחר שהורשתה ליטול חלק בתחרות, היא לא ניסתה ליטול חלק בתחרות האירוויזיון בשנים שלאחר מכן.

ישראלים כנציגיהם של מדינות אחרות

מלבד אלה אשר שימשו כנציגיהם של ישראל בתחרות, היו גם אמנים ישראלים אשר יצגו מדינות אחרות.

בשנת 1963, עשר שנים בטרם ישראל החליטה ליטול חלק בתחרות בעצמה ושלוש שנים בטרם הונהגו שידורי טלוויזיה בישראל, יוצגו שתי מדינות על ידי זמרות ישראליות: כרמלה קורן כנציגתה של אוסטריה שסיימה במקום השביעי עם 16 נקודות ואסתר עופרים כנציגתה של שווייץ שסיימה במקום השני עם 40 נקודות, בהפרש של שתי נקודות בלבד מהמדינה המנצחת, דנמרק. באותה תחרות, בשלב הצבעת המדינות התרחשה שערורייה כאשר פנתה מנחת התחרות הבריטית, קייטי בויל, אל הדובר הנורווגי, אשר מסר את תוצאות הצבעתו באופן שגוי ובלבל בין מספרי השירים לשמות המדינות. בהקראה הראשונה שמסר הדובר הנורווגי הוא העניק לשווייץ שלוש נקודות ולדנמרק שתי נקודות.^[6] המנחה ביקשה מהדובר הנורווגי לקרוא שנית את תוצאות הצבעתו, אך הוא ביקש שתעבור אל צוות השיפוט של המדינה הבאה ותחזור אליו מאוחר יותר. עם תום הצבעת כל המדינות, חזרה המנחה אל הנציג הנורווגי, אולם הניקוד שמסר הפעם היה שונה מזה שמסר לראשונה. בהקראה השנייה שונו נתוני הצבעתו, כאשר הוא העניק ארבע נקודות לדנמרק ונקודה אחת בלבד לשווייץ. על-פי הניקוד שמסר מלכתחילה הייתה שווייץ אמורה לזכות, ואולם הניקוד שמסר בסופו של דבר הכריע את התוצאה לטובתה של דנמרק, ולפיכך, עלה חשד כי חבר השופטים הנורווגי שינה את הצבעתו ברגע האחרון בניגוד לתקנון התחרות. על אף החשד, דיווחו האחרון של הדובר הנורווגי התקבל, והניצחון בתחרות באותה שנה היה של דנמרק עם השיר "Dansevise" של הצמד גרטה ויורגן אינגמן.

בשנת 1986 שימשה כנציגה של אוסטריה הזמרת הישראלית תמנע בראואר, בתו של האמן האוסטרי-ישראלי אריק בראואר, והגיעה למקום ה-18 עם השיר "Die Zeit ist einsam", מקום אחד מעל ישראל, שלא העניקה לה נקודות.

בשנת 2003, כתבה מירית שם אור והלחין צביקה פיק את השיר לאוקראינה, כאשר לקחה חלק לראשונה בתחרות. את השיר "Hasta la Vista" ביצע הזמר אולכסנדר פונומיירוב אשר סיים במקום ה-14 עם 30 נקודות, וישראל העניקה לשיר ארבע נקודות.

בשנת 2005, שימשה כנציגתה של צרפת בגמר האירוויזיון הזמרת ילידת ישראל אורטל מלכה, שסיימה במקום הלפני האחרון עם השיר "Chacun Pense A Soi" כאשר ישראל העניקה לשיר 5 נקודות. נציג ישראלי נוסף נרשם לצרפת כאשר בשנת 2016 שימש כנציגה הזמר הישראלי-צרפתי עמיר, שהגיע למקום השישי בגמר התחרות עם השיר "J'ai cherché", כאשר חבר השופטים הישראלי העניק לשיר 8 נקודות ובהצבעת הקהל הוענקו לו 12 נקודות. עמיר לקח חלק בתוכנית המציאות הישראלית "כוכב נולד" ולאחר מכן, בתוכנית "The Voice" הצרפתית, בה אף הגיע לגמר התוכנית, אך לא זכה. בשנת 2006 הגיעה שווייץ למקום השבעה עשר כשיוצגה על ידי הלהקה "six4one" שבו חברה, בין היתר, הזמרת הישראלית ליאל קולט, כאשר ישראל העניקה לשיר 4 נקודות.

בשנת 2017, רוסיה בחרה כנציגה את השיר "Flame Is Burning", אשר נכתב על ידי צוות כותבים ישראלי. עם זאת, מהזמרת יוליה סמוילובה נבצרה האפשרות לקחת חלק בתחרות שהתקיימה באוקראינה כי נאסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים בעקבות הופעתה בחצי האי קרים שנתיים טרם קיום התחרות, והשיר נפסל אוטומטית.

המוזיקאי הישראלי גיל לואיס הוא אחד הכותבים והמלחינים של השיר שייצג את בריטניה באירוויזיון 2018, "Storm"^[7].

פופולריות התחרות

תחרות האירוויזיון פופולרית מאוד בישראל וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים, כאשר בעת אירוח התחרות בשטחה של ישראל בשנת 1999 זכה המשדר ל-49.0% רייטינג. בישראל, כמו גם במדינות אחרות, ישנם מעריצי אירוויזיון מושבעים הבקיאים בכל פרטי התחרות לאורך השנים ביניהם מיקומי כל האמנים בכל השנים בטבלה, השירים המופיעים, התלבושות והמנחים. יש מועדונים שעורכים מסיבות אירוויזיון, שבהם מושמעים שירי התחרות לאורך השנים. עם זאת, נמצא כי הפופולריות של התחרות יורדת בקרב הציבור הישראלי, כאשר על פי חלק מהטענות המועלות בנושא, הדבר נובע, לכאורה, מרמת השירים אשר שלחה רשות השידור לתחרות ויש המאשימים את הפוליטיקה של מדינות מזרח אירופה, הדוחקת, לכאורה, את המדינות המערביות והוותיקות בתחרות, ובהן ישראל. כך או כך, מהתחרות בשנת 2005, ירד רייטינג התחרות בשידורי הטלוויזיה בישראל.^[8]

מרדכי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, אמר בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" כי ”אני לא חסיד נלהב של האירוויזיון, אני לא זוכר מתי ראיתי את האירוויזיון ולכן ניצלתי את זה שאין תקציב וביטלתי את הקדם. האירוויזיון עצמו, בשל ההיסטוריה שבו והקשרים עם איגוד השידור האירופי, עדיין חשוב לרשות השידור”. באותו ראיון הביע שקלאר את דעתו כי ”יש לחדש את פסטיבל הזמר והפזמון”, אך ”בלי קשר לנטילת ישראל בתחרות האירוויזיון”.^[9] התחרות המשיכה להיות משודרת ברשות השידור, וזאת חרף התנגדותו של מנכ"ל הרשות. בישיבה שהתקיימה אמר יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, כי ”האירוויזיון הוא אחד מנכסי הרשות, ולא יעלה על הדעת שהיא תוותר עליו. ראוי שרשות השידור, כגוף השידור הציבורי, תמשיך ותייצג את מדינת ישראל בתחרות זו” מנכ"ל הרשות, מרדכי שקלאר, ציין כי היות שדעתו במיעוט, הוא מקבל את דעת הרוב.^[10]

ב2017 לקראת סיום השידורים הרשמי של הערוץ הראשון, השדר הישראלי עופר נחשון נפרד בשידור חי מצופי האירוויזיון כשהשידור עבר אליו עם המילים "תודה לך אירופה על כל רגעי הקסם והזמנים הנפלאים, עובדי רשות השידור מודים לאירוויזיון ונפרדים". הדבר יצר תקרית דיפלומטית כיוון שגופי תקשורת בעולם פרשו את ההכרזה על פרישת הרשות כהכרזה על פרישה של ישראל מהאירוויזיון אחרי 44 שנה^[11]. מ 2018 שידורי האירוויזיון עברו לתאגיד השידור הישראלי.

השירים שייצגו את ישראל באירוויזיון

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה	מבצע	שיר	תרגום לאנגלית	גמר	ניקוד	חצי גמר	ניקוד
1973	אילנית	"אי שם"	"Ey Sham"	4	97
1974	כוורת	"נתתי לה חיי"	"Natati La Khayay"	7	11
1975	שלמה ארצי	"את ואני"	"At Va'Ani"	11	40
1976	שוקולד מנטה מסטיק	"אמור שלום"	"Emor Shalom"	6	77
1977	אילנית	"אהבה היא שיר לשניים"	"Ahava Hi Shir Lishnayim"	11	49
1978	יזהר כהן והאלפא ביתא	"אבניבי"^[12]	"A-Ba-Ni-Bi"	1	157
1979	גלי עטרי וחלב ודבש	"הללויה"	"Hallelujah"	1	125
1980	האחים והאחיות	"פזמון חוזר"	"Pizmon Chozer"	X	X
1981	הכל עובר חביבי	"הלילה"	"Halayla"	7	56
1982	אבי טולדנו	"הורה"	"Hora"	2	100
1983	עפרה חזה	"חי"	"Hi"	2	136
1984	אילנית	"בללייקה"	"Balalaika"	X	X
1985	יזהר כהן	"עולה עולה"	"Olé, Olé"	5	93
1986	שרי צוריאל ומוטי גלעדי	"יבוא יום"	"Yavo Yom"	19	7
1987	דטנר וקושניר	"שיר הבטלנים"	"Shir Habatlanim"	8	73
1988	ירדנה ארזי	"בן אדם"	"Ben Adam"	7	85
1989	גילי וגלית	"דרך המלך"	"Derekh Hamelekh"	12	50
1990	ריטה	"שרה ברחובות"	"Shara Barkhovot"	18	16
1991	אורנה ומשה דץ	"כאן"	"Kan"	3	139
1992	דפנה דקל	"זה רק ספורט"	"Ze Rak Sport"	6	85
1993	שרה'לה שרון & להקת שירו	"שירו"	"Shiru"	24	4
1995	ליאורה	"אמן"	"Amen"	8	81
1996	גלית בל	"Shalom Olam"	"שלום עולם"	X	X
1998	דנה אינטרנשיונל	"דיווה"	"Diva"	1	172^[13]
1999	עדן	"יום הולדת"	"Yom Huledet (Happy Birthday)"	5	93
2000	פינג פונג	"שמח"	"Sameach"	22	7
2001	טל סונדק	"אין דבר"	"En Davar"	16	25
2002	שרית חדד	"נדליק ביחד נר"	"Nadlik Beyakhad Ner (Light A Candle)"	12	37
2003	ליאור נרקיס	"מילים לאהבה"	"Milim La'Ahava"	19	17
2004	דוד ד'אור	"להאמין"	"Leha'amin"	X	X	11	57
2005	שירי מימון	"השקט שנשאר"	"HaSheket SheNish'ar"	4	154	7	158
2006	אדי בטלר	"זה הזמן"	"Together We Are One"	23	4	X	X
2007	טיפקס	"כפתור אדום"	"Push the Button"	X	X	24	17
2008	בועז מעודה	"כאילו כאן"	The Fire In Your Eyes"	9	124	5	104
2009	נועה ומירה עווד	"עינייך/חייבת להיות דרך אחרת"	"There Must Be Another Way"	16	53	7	75
2010	הראל סקעת	"מילים"	"Milim"	14	71	8	71
2011	דנה אינטרנשיונל	"דינג דונג"	"Ding Dong"	X	X	15	38
2012	איזבו	"Time"	"Time"	X	X	13	33
2013	מורן מזור	"רק בשבילו"	"Rak bishvilo"	X	X	14	40
2014	מיי פיינגולד	"Same Heart"	"Same Heart"	X	X	14	19
2015	נדב גדג'	"Golden Boy"	"Golden Boy"	9	97	3	151
2016	חובי סטאר	"Made of Stars"	"Made of Stars"	14	135	7	147
2017	אימרי זיו	"I Feel Alive"	"I Feel Alive"	23	39	3	207
2018	נטע ברזילי	"Toy"	"Toy"

אירוח האירוויזיון

שנה	העיר המארחת	מקום התחרות	מנחים
1979	ישראל ירושלים	בנייני האומה	גמר: ירדנה ארזי ודניאל פאר
1999	ישראל ירושלים	בנייני האומה	גמר: יגאל רביד, סיגל שחמון ודפנה דקל

מגישי הניקוד מטעם ישראל

שנה	מגיש	שדרן
1973	אין מגיש	אין שדרן
1974	יצחק שמעוני
1975
1976
1977
1978
1979	דן כנר	יורם ארבל
1981	דן כנר	אין שדרן
1982	יצחק שמעוני
1983
1985
1986
1987
1988
1989
1990
1991
1992	דניאל פאר
1993	דני רופ	דניאל פאר
1995	דניאל פאר	אין שדרן
1998	יגאל רביד
1999	יואב גינאי
2000
2001
2002	מיכל זוארץ
2003	מיכל זוארץ
2004	מרב מילר
2005	דנה הרמן
2006	דנה הרמן
2007	ג'ייסון דנינו-הולט
2008	נועה ברק-וושלר
2009	עופר נחשון
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018	לוסי איוב

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל באירוויזיון בוויקישיתוף

האתר הרשמי של האירוויזיון בישראל - אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי בנושא האירוויזיון
Tab4U.com - מילים, אקורדים ותווים לשירים הישראליים שהתמודדו באירוויזיון
יעל גרינפטר, "הנאה, אם כי מאוד מפוקפקת": ישראל משתתפת לראשונה באירוויזיון; השבוע לפני, באתר הארץ, 7 באפריל 2016

הערות שוליים

^ בועז עופרי, הכסף הקל של האנטי מחיקון, מעריב, 14 בפברואר 1979
^ "`פינג פינג` הם להקה של נוכלים", באתר ynet, 31 במאי 2000
^ עם שכפ"ץ ופאייטים: השערוריות הפוליטיות של האירוויזיון, באתר ynet, 26 במרץ 2017
^ Tunisia in Eurovision Song Contest באתר eurovisionfamily.tv,‏ 11 במאי 2009
^ לבנון פרשה מהאירוויזיון "בגלל ישראל", באתר ynet, 18 במרץ 2005
^ יש לציין כי באותה תקופה מירב הנקודות שניתן למדינה היה חמש נקודות.
^ סתיו זיו, הנציג (הנוסף) שלנו באירוויזיון ליסבון 2018, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי
^ רייטינג שבועי: האירוויזיון מחוץ לעשירייה, באתר ynet, 13 במאי 2007
^ "ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 8 בדצמבר 2006
^ רשות השידור: האירוויזיון נשאר אצלנו - אך ללא "קדם אירוויזיון"
^ Jill Robinson, END OF AN ERA - Israel quits Eurovision 2017 live on air after 44 years, The Sun
^ הפזמון החוזר של השיר כתוב בשפת הבי"ת ופירושו "אני אוהב אותך".
^ בשנת 1998 ספרד העניקה, במהלך שידור התחרות, 12 נקודות לישראל ו-10 נקודות לנורווגיה. לאחר שידור התחרות, נודע כי השדרן הספרדי העניק, שלא בצדק, 12 נקודות לישראל. הטעות תוקנה, גרמניה קיבלה 12 נקודות מספרד וגרמניה קיבלה 7 נקודות יותר מנורווגיה. לאחר תיקון הטעות, ישראל ונורווגיה קיבלו 2 נקודות פחות משצוין במהלך שידור התחרות, וקרואטיה, מלטה, פורטוגל, בריטניה, הולנד, בלגיה, אסטוניה וטורקיה קיבלו, כל אחת, נקודת אחת פחות משצוין במהלך שידור התחרות. התיקון לא השפיע על ניצחונה של ישראל, והשיר המנצח נותר על כנו.

תחרות הזמר של האירוויזיון

תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון	1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • ~~2020~~ • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים	1982 • 1984 • 1986 • 1988 • 1990 • 1992 • 1994 • 1996 • 1998 • 2000 • 2002 • 2004 • 2006 • 2008 • 2010 • 2012 • 2014 • 2016 • 2018 • ~~2020~~ • 2022
האירוויזיון לרוקדים צעירים	1985 • 1987 • 1989 • 1991 • 1993 • 1995 • 1997 • 1999 • 2001 • 2003 • 2005 • 2011 • 2013 • 2015 • 2017
אירוויזיון הילדים	2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023
האירוויזיון לרוקדים	2007 • 2008
האירוויזיון למקהלות	2017 • 2019
תחרויות מיוחדות	שיר היובל באירוויזיון (2005) • המיטב של האירוויזיון (2006) • הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015) • אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020) • אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם	טקס פתיחת אירועי האירוויזיון • להט"ב ותחרות האירוויזיון • רשימת מנחי האירוויזיון • זוכי תחרות הזמר של האירוויזיון • חוקי תחרות הזמר של האירוויזיון • ערים שאירחו את האירוויזיון • אופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAE • פרס ברברה דקס • תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga • תחרות הזמר האמריקאית

מדינות
מדינות משתתפות	אוסטריה • אוסטרליה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אסטוניה • ארמניה • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מולדובה • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • שוודיה • שווייץ
מדינות שפרשו	אנדורה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • הונגריה • טורקיה • מונטנגרו • מונקו • מרוקו • סלובקיה
מדינות שנפסלו	בלארוס • רוסיה
מדינות לשעבר	יוגוסלביה • סרביה ומונטנגרו
ראו גם	מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)

זוכים
שנות החמישים	שווייץ ליס אסיה • הולנד קורי ברוקן • צרפת אנדרה קלאבו • הולנד טדי סחולטן
שנות השישים	צרפת ז'קלין בואייה • לוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקל • צרפת איזבל אוברה • דנמרק גרטה ויורגן אינגמן • איטליה ג'יליולה צ'ינקווטי • לוקסמבורג פראנס גל • אוסטריה אודו יורגנס • בריטניה סנדי שו • ספרד (1945-1977) מסיאל • צרפת פרידה בוקארה / הולנד לני קור / בריטניה לולו / ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים	אירלנד דנה • מונקו סברין • לוקסמבורג ויקי לאנדרוס • לוקסמבורג אן-מארי דוד • שוודיה אבבא • הולנד טיץ'-אין • בריטניה Brotherhood of Man • צרפת מארי מרים • ישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא • ישראל חלב ודבש
שנות השמונים	אירלנד ג'וני לוגן • בריטניה באקס פיז • גרמניה ניקול • לוקסמבורג קורין הרמס • שוודיה הרייס • נורווגיה בוביסוקס! • בלגיה סנדרה קים • אירלנד ג'וני לוגן • שווייץ סלין דיון • יוגוסלביה ריווה
שנות התשעים	איטליה טוטו קוטוניו • שוודיה קרולה • אירלנד לינדה מרטין • אירלנד ניב קבאנה • אירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגן • נורווגיה סיקרט גארדן • אירלנד איימר קווין • בריטניה קתרינה והגלים • ישראל דנה אינטרנשיונל • שוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21	דנמרק האחים אולסן • אסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XL • לטביה מארי אן • טורקיה סרטאב ארנר • אוקראינה רוסלנה • יוון הלנה פפאריזו • פינלנד לורדי • סרביה מריה שריפוביץ' • רוסיה דימה בילאן • נורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21	גרמניה לנה מאייר-לנדרוט • אזרבייג'ן אל וניקי • שוודיה לורן • דנמרק אמילי דה פורסט • אוסטריה קונצ'יטה וורסט • שוודיה מונס סלמרלוב • אוקראינה ג'מאלה • פורטוגל סלבדור סובראל • ישראל נטע ברזילי • הולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21	~~2020~~ • איטליה מונסקין • אוקראינה קאלוש אורקסטרה • שוודיה לורן • שווייץ נמו

תבנית:מדינות חשובות באירוויזיון תבנית:נציגי ישראל באירוויזיון תבנית:שירי ישראל באירוויזיון

[1] בועז עופרי, הכסף הקל של האנטי מחיקון, מעריב, 14 בפברואר 1979

[2] "`פינג פינג` הם להקה של נוכלים", באתר ynet, 31 במאי 2000

[3] עם שכפ"ץ ופאייטים: השערוריות הפוליטיות של האירוויזיון, באתר ynet, 26 במרץ 2017

[4] Tunisia in Eurovision Song Contest באתר eurovisionfamily.tv,‏ 11 במאי 2009

[5] לבנון פרשה מהאירוויזיון "בגלל ישראל", באתר ynet, 18 במרץ 2005

[6] יש לציין כי באותה תקופה מירב הנקודות שניתן למדינה היה חמש נקודות.

[7] סתיו זיו, הנציג (הנוסף) שלנו באירוויזיון ליסבון 2018, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי

[8] רייטינג שבועי: האירוויזיון מחוץ לעשירייה, באתר ynet, 13 במאי 2007

[9] "ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 8 בדצמבר 2006

[10] רשות השידור: האירוויזיון נשאר אצלנו - אך ללא "קדם אירוויזיון"

[11] Jill Robinson, END OF AN ERA - Israel quits Eurovision 2017 live on air after 44 years, The Sun

[12] הפזמון החוזר של השיר כתוב בשפת הבי"ת ופירושו "אני אוהב אותך".

[13] בשנת 1998 ספרד העניקה, במהלך שידור התחרות, 12 נקודות לישראל ו-10 נקודות לנורווגיה. לאחר שידור התחרות, נודע כי השדרן הספרדי העניק, שלא בצדק, 12 נקודות לישראל. הטעות תוקנה, גרמניה קיבלה 12 נקודות מספרד וגרמניה קיבלה 7 נקודות יותר מנורווגיה. לאחר תיקון הטעות, ישראל ונורווגיה קיבלו 2 נקודות פחות משצוין במהלך שידור התחרות, וקרואטיה, מלטה, פורטוגל, בריטניה, הולנד, בלגיה, אסטוניה וטורקיה קיבלו, כל אחת, נקודת אחת פחות משצוין במהלך שידור התחרות. התיקון לא השפיע על ניצחונה של ישראל, והשיר המנצח נותר על כנו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 *בשנים [[אירוויזיון 1978|1978]] ו-[[אירוויזיון 1979|1979]] השיר והאמן אשר נשלחו לתחרות נבחרו ב[[פסטיבל הזמר והפזמון]], והדבר חייב את הקדמת הפסטיבל מ[[יום העצמאות]] לחודשי החורף. גם ב-[[אירוויזיון 1980|1980]] התכוונה ישראל לשלוח לאירוויזיון את להקת "[[האחים והאחיות]]" אשר זכתה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון]] עם השיר "''פזמון חוזר''", אך בעקבות פרישתה של ישראל נבצרה מהלהקה האפשרות ליטול חלק בתחרות.
 * אירוע [[קדם-אירוויזיון]] שבו נבחר שיר אחד מתוך 11 עד 16 שירים, בשיטה דומה לתחרות האירוויזיון עצמה. ביישובים שונים בישראל ישבו צוותי שיפוט והעניקו 1-12 נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר בעיניהם כאשר ה"[[קדם-אירוויזיון]]" הראשון התקיים בשנת [[אירוויזיון 1981|1981]]. ברוב השנים הקדם החליף את [[פסטיבל הזמר והפזמון]], אם כי היו שנים שבהן התקיימו שני האירועים זה בצד זה. בכל מקרה, לאחר תחרות פסטיבל הזמר והפזמון של 1980, הוחלט לבטל לחלוטין את התחרות ולהחליפה בתחרות הקדם-אירוויזיון. בשנת [[אירוויזיון 2013|2013]] חודש הקדם בפורמט חדש ונוספו לו שלושה משדרי "טרום גמר" ומשדר "גלגל הצלה".
-* החל מ-[[2015]], תחרות הקדם-אירוויזיון בוטלה והוחלפה בב[[תוכנית מציאות|תוכנית המציאות]] "[[הכוכב הבא לאירוויזיון]]". שיטה זו מונהגת עד ימינו, ודרכה נשלחו ארבעת נציגיה האחרונים של ישראל בתחרות: [[נדב גדג']] ב-[[אירוויזיון 2015|2015]], [[חובי סטאר]] ב-[[אירוויזיון 2016|2016]], [[אימרי זיו]] ב-[[אירוויזיון 2017|2017]] ו[[נטע ברזילי]] ב-[[אירוויזיון 2018|2018]].
+* החל מ-[[2015]], תחרות הקדם-אירוויזיון בוטלה. הנציג לאירוויזיון נבחר ב[[תוכנית מציאות|תוכנית המציאות]] "[[הכוכב הבא לאירוויזיון]]" והשיר עצמו נבחר על ידי ועדה בה חברים נציגי [[תאגיד השידור הישראלי|כאן תאגיד השידור הציבורי]] וחברת ההפקה של "הכוכב הבא". באופן זה נשלחו ארבעת נציגיה האחרונים של ישראל בתחרות: [[נדב גדג']] ב-[[אירוויזיון 2015|2015]], [[חובי סטאר]] ב-[[אירוויזיון 2016|2016]], [[אימרי זיו]] ב-[[אירוויזיון 2017|2017]] ו[[נטע ברזילי]] ב-[[אירוויזיון 2018|2018]].
 ==היעדרויות==
@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 ==אירוויזיון 2000: להקת "פינג פונג"==
-[[ישראל]], שפתחה את ערב התחרות בשנת [[אירוויזיון 2000|2000]], שלחה את להקת "[[פינג פונג (להקה)|פינג פונג]]" עם שירם "''שמח''". בעת הופעתם, הלהקה הניפה את דגלי [[דגל ישראל|ישראל]] ו[[דגל סוריה|סוריה]] בקריאה לשלום בין שתי האומות ו[[רועי צ'יקי ארד|רועי ארד]] ו[[גיא אסיף]], שני אמנים מהלהקה אף התנשקו למספר שניות בפזמון השיר. על פי התכנון הראשוני, בפזמון החוזר כל המלווים הישראלים באולם התחרות היו אמורים להצטרף לקולות הלהקה ולצעוק "שמח", אולם הלהקה החליטה לשנות את נוסח השיר לשפה ה[[אנגלית]]. הלהקה גרמה [[פרובוקציה]] כאשר חברי הלהקה פרסמו כי בכוונתם לעלות לבמה עם דגלי סוריה על מנת להעביר מסר של שלום בין שתי האומות. בנוסף, לדעת רבים, השיר שעסק באישה שחשה רגשי אהבה עזים לגבר סורי היה ילדותי למדי. כמו כן, [[רשות השידור]] אסרה עליהם לעלות לבמת התחרות עם דגלי סוריה, אך אלה איימו לחזור לארץ מבלי להופיע בתחרות. בשלב מסוים ביקשה רשות השידור הישראלית מהמארגנים של התחרות לפסול את ישראל בטענה שחברי להקת "פינג פונג" מיצגים את עצמם ולא את מדינת ישראל, אך זה היה מאוחר מדי מבחינה מעשית. בסופו של דבר, בניגוד מוחלט לדרישת רשות השידור, בחרו חברי הלהקה לעלות לבמה עם דגלי סוריה, מה שגרם כעס גדול בישראל. השיר עצמו סיים את התחרות במקום ה-22 עם שבע נקודות בלבד, וכשחברי המשלחת שבו לישראל, הם התקבלו בכעס ורשות השידור הודיעה כי היא דורשת לקבל החזר על כל הוצאות המשלחת, דבר שלא קרה לבסוף. לאחר קיום התחרות, [[ועדת החינוך, התרבות והספורט]] של [[הכנסת]] התכנסה במיוחד על מנת להבהיר כי הלהקה היא {{ציטוטון|ביזיון ובושה למדינת ישראל, לרשות השידור ולתרבות הישראלית}} ו[[אורי פורת]] מנכ"ל [[רשות השידור]] אמר כי {{ציטוטון|'פינג פונג' הם להקה של נוכלים והרשות נפלה קורבן לחבורה של אנשים מופקרים}}.{{הערה|1={{ynet||"`פינג פינג` הם להקה של נוכלים"|13374,00|31 במאי 2000}}}} לאחר מכן, הלהקה הוציאה אלבום אחד בשם "[[בין מוסר לאופנה]]" בהוצאת [[הד ארצי]], אשר לא זכה לאהדה ברדיו הישראלי.
+[[ישראל]], שפתחה את ערב התחרות בשנת [[אירוויזיון 2000|2000]], שלחה את להקת "[[פינג פונג (להקה)|פינג פונג]]" עם שירם "''שמח''". בעת הופעתם, הלהקה הניפה את דגלי [[דגל ישראל|ישראל]] ו[[דגל סוריה|סוריה]] בקריאה לשלום בין שתי האומות ו[[רועי צ'יקי ארד|רועי ארד]] ו[[גיא אסיף]], שני אמנים מהלהקה אף התנשקו למספר שניות בפזמון השיר. על פי התכנון הראשוני, בפזמון החוזר כל המלווים הישראלים באולם התחרות היו אמורים להצטרף לקולות הלהקה ולצעוק "שמח", אולם הלהקה החליטה לשנות את נוסח השיר לשפה ה[[אנגלית]]. הלהקה גרמה [[פרובוקציה]] כאשר חברי הלהקה פרסמו כי בכוונתם לעלות לבמה עם דגלי סוריה על מנת להעביר מסר של שלום בין שתי האומות. בנוסף, לדעת רבים, השיר שעסק באישה שחשה רגשי אהבה עזים לגבר סורי היה ילדותי למדי. כמו כן, [[רשות השידור]] אסרה עליהם לעלות לבמת התחרות עם דגלי סוריה, אך אלה איימו לחזור לארץ מבלי להופיע בתחרות. בשלב מסוים ביקשה [[רשות השידור|רשות השידור הישראלית]] מהמארגנים של התחרות לפסול את ישראל בטענה שחברי להקת "פינג פונג" מיצגים את עצמם ולא את מדינת ישראל, אך זה היה מאוחר מדי מבחינה מעשית. בסופו של דבר, בניגוד מוחלט לדרישת רשות השידור, בחרו חברי הלהקה לעלות לבמה עם דגלי סוריה, מה שגרם כעס גדול בישראל. השיר עצמו סיים את התחרות במקום ה-22 עם שבע נקודות בלבד, וכשחברי המשלחת שבו לישראל, הם התקבלו בכעס ורשות השידור הודיעה כי היא דורשת לקבל החזר על כל הוצאות המשלחת, דבר שלא קרה לבסוף. לאחר קיום התחרות, [[ועדת החינוך, התרבות והספורט]] של [[הכנסת]] התכנסה במיוחד על מנת להבהיר כי הלהקה היא {{ציטוטון|ביזיון ובושה למדינת ישראל, לרשות השידור ולתרבות הישראלית}} ו[[אורי פורת]] מנכ"ל [[רשות השידור]] אמר כי {{ציטוטון|'פינג פונג' הם להקה של נוכלים והרשות נפלה קורבן לחבורה של אנשים מופקרים}}.{{הערה|1={{ynet||"`פינג פינג` הם להקה של נוכלים"|13374,00|31 במאי 2000}}}} לאחר מכן, הלהקה הוציאה אלבום אחד בשם "[[בין מוסר לאופנה]]" בהוצאת [[הד ארצי]], אשר לא זכה לאהדה ברדיו הישראלי.
 ==תגובות בעולם הערבי==
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 בשנת [[אירוויזיון 2017|2017]], [[רוסיה באירוויזיון|רוסיה]] בחרה כנציגה את השיר "''Flame Is Burning''", אשר נכתב על ידי צוות כותבים ישראלי. עם זאת, מהזמרת [[יוליה סמוילובה]] נבצרה האפשרות לקחת חלק בתחרות שהתקיימה ב[[אוקראינה]] כי נאסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים בעקבות הופעתה ב[[חצי האי קרים]] שנתיים טרם קיום התחרות, והשיר נפסל אוטומטית.
-המוזיקאי הישראלי [[גיל לואיס]] הוא אחד הכותבים והמלחינים של השיר שייצג את [[הממלכה המאוחדת באירוויזיון|בריטניה]] ב[[אירוויזיון 2018]], "[[Storm]]".
+המוזיקאי הישראלי [[גיל לואיס]] הוא אחד הכותבים והמלחינים של השיר שייצג את [[הממלכה המאוחדת באירוויזיון|בריטניה]] ב[[אירוויזיון 2018]], "[[Storm]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=28537|הכותב=סתיו זיו|כותרת=הנציג (הנוסף) שלנו באירוויזיון ליסבון 2018|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=}}</ref>.
 ==פופולריות התחרות==
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 [[מרדכי שקלאר]], מנכ"ל [[רשות השידור]], אמר בראיון לעיתון "''[[ידיעות אחרונות]]''" כי {{ציטוטון|אני לא חסיד נלהב של האירוויזיון, אני לא זוכר מתי ראיתי את האירוויזיון ולכן ניצלתי את זה שאין תקציב וביטלתי את הקדם. האירוויזיון עצמו, בשל ההיסטוריה שבו והקשרים עם [[איגוד השידור האירופי]], עדיין חשוב לרשות השידור}}. באותו ראיון הביע שקלאר את דעתו כי {{ציטוטון|יש לחדש את [[פסטיבל הזמר והפזמון]]}}, אך {{ציטוטון|בלי קשר לנטילת ישראל בתחרות האירוויזיון}}.{{הערה|1="ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 8 בדצמבר 2006}} התחרות המשיכה להיות משודרת ב[[רשות השידור]], וזאת חרף התנגדותו של מנכ"ל הרשות. בישיבה שהתקיימה אמר יו"ר רשות השידור, [[אמיר גילת]], כי {{ציטוטון|האירוויזיון הוא אחד מנכסי הרשות, ולא יעלה על הדעת שהיא תוותר עליו. ראוי שרשות השידור, כגוף השידור הציבורי, תמשיך ותייצג את מדינת ישראל בתחרות זו}} מנכ"ל הרשות, מרדכי שקלאר, ציין כי היות שדעתו במיעוט, הוא מקבל את דעת הרוב.{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000589899 רשות השידור: האירוויזיון נשאר אצלנו - אך ללא "קדם אירוויזיון"]}}
+ב2017 לקראת סיום השידורים הרשמי של הערוץ הראשון, השדר הישראלי עופר נחשון נפרד בשידור חי מצופי האירוויזיון כשהשידור עבר אליו עם המילים "תודה לך אירופה על כל רגעי הקסם והזמנים הנפלאים, עובדי רשות השידור מודים לאירוויזיון ונפרדים". הדבר יצר תקרית דיפלומטית כיוון שגופי תקשורת בעולם פרשו את ההכרזה על פרישת הרשות כהכרזה על פרישה של ישראל מהאירוויזיון אחרי 44 שנה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thesun.co.uk/tvandshowbiz/3555930/israel-quits-eurovision-2017-live-on-air-after-44-years/|הכותב=Jill Robinson|כותרת=END OF AN ERA - Israel quits Eurovision 2017 live on air after 44 years|אתר=The Sun|תאריך=}}</ref>. מ 2018 שידורי האירוויזיון עברו ל[[תאגיד השידור הישראלי]].
 ==השירים שייצגו את ישראל באירוויזיון==
@@ שורה 579: / שורה 581: @@
 *[[קדם-אירוויזיון]]
 *[[הכוכב הבא לאירוויזיון]]
+*[[תחרות הזמר של האירוויזיון]]
 ==קישורים חיצוניים==