פרשת אלאור אזריה
| חלק מגל הטרור 2015–2016 | |
|---|---|
![צילום מתוך סרטון ארגון בצלם שבו נראה אלאור אזריה דורך את הנשק לפני ירי במחבל הפצוע עבד אל-פתאח א-שריף[1].](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Hebron_shooting_incident.PNG) | |
| צילום מתוך סרטון ארגון בצלם שבו נראה אלאור אזריה דורך את הנשק לפני ירי במחבל הפצוע עבד אל-פתאח א-שריף[1]. | |
| תאריך | 24 במרץ 2016 (פורים, י"ד באדר ב' ה'תשע"ו) |
| מקום | תל רומיידה |
| מטרה | עמדת צה"ל |
| קואורדינטות | 31°31′25″N 35°06′13″E / 31.523580555556°N 35.103730555556°E |
| סוג | פיגוע דקירה |
| נשק | סכינים |
| הרוגים |
שני המחבלים: רמזי עזיז אל-קסראווי תמימי עבד אל-פתאח א-שריף |
| פצועים | חייל מגדוד שמשון |
| מספר מפגעים | 2 |
|
(למפת הר חברון רגילה)   תל רומידה | |
  | |
פרשת אלאור אזריה החלה ב-24 במרץ 2016 (פורים, י"ד באדר ב' ה'תשע"ו), לאחר ששני מחבלים תושבי חברון הגיעו לעמדת צה"ל בתל רומיידה ודקרו את אחד החיילים. השניים נורו על ידי החיילים. אחד מהם, רמזי עזיז אל-קסראווי תמימי, נהרג מהירי, והאחר, עבד אל-פתאח א-שריף (בערבית: عبد الفتاح الشريف), נפצע קשה. כעבור מספר דקות ירה סמל אלאור אזריה בראשו של א-שריף, ששכב על הקרקע, והרג אותו.
האירוע צולם במצלמה על ידי תושב חברון ופורסם באתרי החדשות. לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה והוא הועמד לדין בבית דין צבאי של פיקוד המרכז. בראשית 2017 הורשע אזריה בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי. לאחר שריצה תשעה חודשי מאסר, שוחרר מהכלא.
מעשהו, העמדתו לדין והרשעתו של אזריה, כמו גם התגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית, עוררו פולמוס ציבורי נרחב בישראל – בהמשך לדיון שהחל עוד קודם לכן ביחס להוראות פתיחה באש במהלך גל הטרור הפלסטיני.
השתלשלות האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 במרץ 2016, יום חמישי במהלך חג פורים, בשעה 8:10 לערך[2], הגיעו שני מחבלים תושבי חברון בני 21, עבד אל-פתאח יוסרי א-שריף ורמזי עזיז אל-קסראווי תמימי[3], כשהם חמושים בסכינים לעמדת צה"ל ליד תל רומיידה. השניים דקרו חייל מגדוד שמשון בידו ובכתפו ופצעו אותו קל. החייל שנדקר ומפקדו ירו בדוקרים[4]. אל-קסראווי נהרג מהירי וא-שריף נפצע קשה.
מספר דקות לאחר מכן[5] הגיע למקום כוח תגבור שכלל את סמל אלאור אזריה, חובש צבאי מגדוד שמשון שסייע לטיפול בחייל הפצוע. במהלך האירוע נשמעו קריאות שיש מטען על המחבל[6]. על פי עדותו, המ"מ הנחה את אחד החיילים לירות במחבל אם יעשה תנועות חדות[7]. בסרטון שפורסם מאוחר יותר, נראה אזריה מתרומם מאחורי האמבולנס ומתקדם אל חייל אחר[8]. לאחר חילופי דברים קצרים והעברת קסדה לידיו של החייל תומר מסיקה[9], אזריה דרך את נשקו האישי, התקדם צעדים בודדים כדי לעבור את המ"מ והמ"פ מהצד וירה בראשו של א-שריף ששכב על הקרקע[10].
בתום האירוע דיווח עליו מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, למג"ד, סא"ל דוד שפירא, שדיווח למפקד חטיבת כפיר, אל"ם גיא חזות. אזריה המשיך לאבטח את העדלאידע של תושבי חברון. חזות הגיע כעבור 4 שעות למקום התקרית לתחקיר ראשוני, והורה על השעיית החייל מפעילות.
בשעה 12:30 האירוע הובא לידיעת הציבור, כאשר עימאד אבו שמסייה, פעיל "בצלם" שהיה במקום, העביר לכלי התקשורת סרטון שתיעד אירועים שהתרחשו לאחר אירוע הדקירה[1]. לאחר פרסום הסרטון[11] ובעקבות דיווח של אל"ם חזות לפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, נפתחה חקירת מצ"ח בנושא. דיווח על האירוע הועבר גם לרמטכ"ל גדי איזנקוט, וממנו לשר הביטחון, משה יעלון, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו[12].
התחקיר המבצעי העלה שעוד לפני הירי של אזריה בדק קצין את גופו של המחבל ולא מצא עליו חגורת נפץ או מטען חבלה[5]. הבדיקה בוצעה בהתאם לנוהל צבאי שפורסם זמן קצר לפני האירוע שקבע שאין צורך להמתין לבדיקת חבלן למחבל שביצע פיגוע דקירה, בטענה שאין זה סביר כי מחבלים המבצעים פיגוע דקירה נושאים עליהם גם חגורת נפץ[12]. מנגד, בתחקיר שערך מד"א עלה כי במהלך פינוי החייל הפצוע לא הוסר החשש מהימצאות מטען חבלה על גופו של המחבל, ולכן הוא לא טופל בידי אנשי מד"א[13].
בעקבות התקרית נזף מפקד חטיבת כפיר בשלושה קצינים, כיוון שלא טיפלו בדוקרים ולא פינו אותם לאחר נטרולם[14], שכן על פי פקודות צה"ל יש להעניק טיפול רפואי גם למפגעים לאחר נטרולם.
מעצר אזריה וחקירת האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל אזריה נעצר כעבור מספר שעות מהאירוע ונפתחה נגדו חקירת מצ"ח[15][16]. על פי עדות אחד החיילים שהיו במקום, לאחר הירי אמר אזריה: "מגיע לו למות, הוא דקר את החברים שלי". אזריה הכחיש שאמר את הדברים[17].
לטענת התביעה, בתחקיר שערך המג"ד זמן קצר לאחר האירוע טען אזריה כי ירה במחבל מאחר שחשש כי הוא עדיין חמוש בסכין ובתגובה אמר לו המג"ד: "אני חושב שאתה משקר"[18]. בחקירתו מאוחר יותר טען אזריה כי ירה מאחר שחשש כי המחבל נושא חגורת נפץ מתחת למעיל שלבש[19]. אמירה זו נתמכה בעדות מפקד המחלקה, ששהה בשטח לאורך האירוע, והעיד כי "היה חשש להימצאות מטען חבלה על גופת המחבל"[18].
לאחר תחקיר ראשוני בשטח בחברון מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל ליאור כרמלי הגיע למסקנה כי ההליך הנכון הוא קיום דין משמעתי לאלאור אזריה, והעביר את ההמלצה לאלוף הפיקוד רוני נומה. אלוף הפיקוד נומה חשב אף הוא שיש לקיים דין משמעתי והעביר את המלצתו לרמטכ"ל גדי איזנקוט. הרמטכ"ל פסל את ההמלצה על הסף, וקבע כי יש לבצע חקירת מצ"ח מקיפה. כך גם חשבו שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו[20].
מעצרו של אזריה הוארך בהמשך, לצורך השלמת החקירה. תחילה נחקר אזריה בחשד לרצח, אך כעבור מספר ימים שונה סעיף החשד להריגה[21][22].
ההליכים המשפטיים בפרשה נערכו בבית דין צבאי דרום, בסמוך לקריית מלאכי. ב-31 במרץ הוחלט כי אזריה ישוחרר לחלופת מעצר פתוח במחנה נחשונים, בנימוק שמחומר החקירה עלה כי ייתכן וקם לחייל סייג "הגנה עצמית". ערעור התביעה על השחרור למעצר פתוח – נדחה[23]. בהחלטתו ציין המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, תא"ל דורון פיילס, כי סרטון שהציגה ההגנה העלה חשד לקיומו של מטען נפץ על גופו של המחבל[24]. בעקבות זאת נותר אזריה בתנאי מעצר פתוח גם בעת משפטו.
משפחתו של א-שריף סירבה להעברת גופתו לנתיחה שלאחר המוות והגישה על כך עתירה לבג"ץ, אך זה קבע כי הגופה לא תוחזר למשפחה קודם לנתיחה, וכי הנתיחה תבוצע בנוכחות רופא פתולוג מטעם המשפחה[25]. לפי דו"ח שהתפרסם ב-3 באפריל, א-שריף היה חי לפני שנורה, ומת כתוצאה מהירי שביצע אזריה[26].
ב-27 במאי 2016 הוחזרה גופתו של א-שריף לבית חולים אל-אהלי בחברון[27].
הדיון הציבורי בראשית הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האירוע עורר דיון ציבורי נרחב, שנע בין שני קצוות: הצגת אזריה כגיבור לעומת הצגתו כרוצח. היו גם שקראו שלא להרשיע את אזריה בטרם הסתיימה חקירת האירוע[28].
תגובת הרמטכ"ל ושר הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמטכ"ל גדי איזנקוט, בתיאום עם שר הביטחון משה יעלון, פרסם הודעת גינוי לאירוע הירי עוד ביום שבו התרחש (על בסיס התחקיר המבצעי הראשוני שנערך)[12], הורה למצות את החקירה וציין: "זה לא צה"ל, אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל"[29]. בכנס שנערך ברחובות לאחר הדחתו, הסביר יעלון את הסיבות להכרזתו בכנסת לפני שהיו בידיו ממצאי התחקיר במילים: "...ואז אנחנו מבינים שהסרט הזה עלול להדליק את הזירה הפלסטינית... יוצאים מיד בהודעה שמסתייגת מהעניין". על פי עמוס הראל ההודעה הוצאה בעקבות חשש מהשלכות הפרשה על התנהגות חיילי צה"ל מחד, וחשש מהסלמה ופיגועי נקמה מהצד הפלסטיני מאידך[12]. מאידך, ב-6 באפריל אמר הרמטכ"ל כי "לחייל יש חזקת חפות"[30].
ביום האירוע התייחס אליו שר הביטחון יעלון ואמר: "האירוע בו מתועד חייל צה"ל מגיע לשטח הפיגוע בחברון, יורה במחבל דקות לאחר שכבר נוטרל ושוכב על הקרקע, הוא חמור ביותר ומנוגד באופן מוחלט לערכי צה"ל ולמוסר הלחימה שלו. אסור לנו לאפשר, גם בשעה שהדם רותח, אבדן עשתונות שכזה ואבדן שליטה שכזה. האירוע הזה יטופל במלוא החומרה"[31].
ימים אחדים לאחר האירוע אמר יעלון במליאת הכנסת: "המפקדים בשטח הבינו שיש פה אירוע חריג של חייל שסרח ולא של גיבור. ... אני גאה שהמ"פ הצביע על זה שזה אירוע חריג, ושמיד המג"ד והמח"ט דרשו חקירת מצ"ח"[32]. תגובתו של יעלון לאירוע ספגה ביקורת ציבורית ותרמה לערעור מעמדו בליכוד[33].
ב-30 במרץ פרסם הרמטכ"ל איגרת לחיילי צה"ל על רקע גל הטרור, ובה כתב, בין השאר, "מיום הקמתו חרט צה"ל על דגלו את ערך הדבקות במשימה והחתירה לניצחון וקידש ערכים חשובים ובהם כבוד האדם וטוהר הנשק. [...] המפקדים, ואני בראשם, נוסיף לתת גיבוי לכל חייל שישגה בלהט הקרב, מול אויב המסכן חיי אזרחים וחיילים. עם זאת, לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים" (ההדגשות במקור)[34].
תגובת המערכת הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום האירוע ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג ממעשי אזריה ואמר: "מה שהתרחש בחברון אינו מייצג את ערכי צה"ל. צה"ל מצפה מחייליו לנהוג בקור רוח בהתאם להוראות הפתיחה באש"[35], זאת כהמשך לדברי הרמטכ"ל ושר הביטחון, ובשל אותם נימוקים[12]. כעבור ימים אחדים ריכך את הטון ואמר: "חיילי צה"ל, הילדים שלנו, עומדים בפני התקפות טרור רצחניות מצד מחבלים שבאים להרוג אותם. הם צריכים לקבל החלטות בזמן אמת, בתנאי שטח, בתנאי לחץ, בתנאי אי ודאות"[36], ובהמשך שוחח עם אביו של אזריה ואמר לו: "שמעתי את הדברים שאמרת וכאבא לחייל אני מבין את המצוקה שאתם מצויים בה"[37].
פוליטיקאים רבים נוספים התייחסו לאירוע:
- ח"כ אביגדור ליברמן, בעת היותו באופוזיציה, אמר כי "יכול להיות שהחייל שירה במחבל בחברון פעל נכון ויכול להיות שטעה בשיקול הדעת. זה ייבדק על ידי הגורמים המתאימים בצה"ל. אך מה שבטוח כבר עכשיו זה שההתנפלות על החייל היא צבועה ולא מוצדקת ועדיף חייל שטעה ונשאר בחיים על-פני חייל שהיסס ומחבל הרג אותו"[35].
- שר החינוך נפתלי בנט כתב: "החייל אינו רוצח. [...] ייתכן שהחייל טעה, ייתכן שלא. ייתכן שסבר שהמחבל עם מטען ועלול להפעילו בכל רגע, ובירי הוא מציל חיים ומונע פיגוע המשך. [...] החכמה של מנהיגות היא לגבות כשקשה. והמינימום הוא להמתין לחקירה יסודית והוגנת לפני שחורצים דין. צריך לתחקר את האירוע עד תום, אך צריך לתחקר זאת כאירוע מבצעי בשטח מסוכן."[38] בנט אמר גם כי הדברים שיוצאים, בין היתר, מפיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל, פוגעים בזכותו של אזריה למשפט הוגן[39][40].
- ח"כ אחמד טיבי אמר: "חיילי צה"ל ושוטרים יורים ומוציאים להורג פלסטינים פצועים בדם קר כתוצאה מהתלהמות שרים ופוליטיקאים ישראלים. על הפוליטיקאים יש אחריות לא פחות מהחייל היורה. המקרה בחברון תועד אבל יש מקרים רבים שלא תועדו"[15].
- מספר חברי כנסת הביעו תמיכה באזריה, בהם חבר הכנסת אורן חזן שכינה אותו "גיבור"[41], וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שקראה להעניק לו צל"ש[42].
- ברוך מרזל לחץ את ידו של אזריה לאחר האירוע ושיבח אותו בתקשורת[43].
השינוי שחל בעמדות חלק מהפוליטיקאים ואופי הסיקור הוסבר בפעילות ברשתות החברתיות[44].
יוזמות חנינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוליטיקאים אחדים קראו לחון את אזריה. חלקם השוו את המקרה לפרשת קו 300, שבה נחונו אנשי השב"כ לפני העמדתם לדין. חברי הכנסת דוד ביטן ונאוה בוקר מהליכוד, ויושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, הביעו את תמיכתם בכך ארבעה ימים לאחר הירי[45]. גם השר נפתלי בנט קרא לחון את אזריה אם יורשע, טרם כניסתו לכלא[46]. אורי אבנרי תמך בכך, בכפוף להבעת חרטה מצדו של אזריה[47]. לאחר הרשעתו של אזריה הביעו תמיכה בחנינה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו[48] השרים ישראל כ"ץ, אריה דרעי ומירי רגב, וחברות הכנסת שלי יחימוביץ' ושולי מועלם-רפאלי[49]. סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, יזם הצעת חוק שנועדה למתן חסינות מהעמדה לדין לאנשי מערכת הביטחון על פעולה שעשו תוך כדי אירוע מבצעי או אירוע טרור[50].
משפחת אזריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר האירוע ערכו בני משפחתו של אזריה מסיבת עיתונאים בביתם שברמלה. אחותו של אזריה מתחה בה ביקורת על מעצר אחיה ופנתה אל הרמטכ"ל ואל דובר צה"ל שלא לערוך לו משפט שדה ולא לגזור את דינו בתקשורת קודם למשפט[16][51]. דובר צה"ל פרסם תגובה, בה נכתב: "החייל מצוי בחקירה. אנחנו מקשיבים ונקשיב לו, שומעים את גרסתו ומערכות אכיפת החוק והמשפט הן אלו שיחליטו. הוא לא עובר לינץ' ולא משפט שדה. לא נפקיר אותו"[51]. במכתב ששלחה אמו של אזריה אל שר הביטחון יעלון, היא טענה כי גם יעלון עצמו היה באותה סיטואציה שבה מצא עצמו בנה, כאשר במהלך מבצע הצגת תכלית וידא את הריגתו של בכיר פת"ח אבו ג'יהאד בתוניסיה[52]. עוד טענה שצה"ל התנער מבנה, לאחר שהוא זה ששלחו[53].
במהלך המשפט לקה אביו של אלאור, צ'רלי אזריה, באירוע מוחי[54] ופונה לבית החולים. בהמשך גם דודו של אזריה עבר אירוע לב ואף הוא אושפז[55].
תגובות בציבור הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על זהותו של החייל היורה, סמל אלאור אזריה, הוטל בתחילה צו איסור פרסום, אך שמו ותצלומו פורסמו בדפי אינטרנט רבים[56], ובהם אתר האינטרנט של עיריית בית שמש, שבו פורסמה הזמנה למפגן תמיכה "לשחרורו של גיבור ישראל"[57]. הצו האוסר את פרסום זהותו הוסר ב-18 באפריל.
בעקבות התגובה הציבורית לפרשה, דיון הארכת מעצר שנועד להתקיים בבית המשפט הצבאי ביפו, הועתק לבית הדין הצבאי דרום הסמוך לקריית מלאכי, מחשש להפגנות תמיכה בחייל, שאכן התקיימו[58].
רוב של 74%–82% מההתבטאויות ברשתות החברתיות בעברית אודות המקרה היו בכיוון תמיכה בחייל היורה, בעוד שרק 18% היו נגדו[59]. סקר חברת החדשות שנערך בנושא העלה כי 57% מהציבור התנגד למעצר אזריה ורק 5% מהציבור הגדיר את הירי כרצח[53], ובסקר קול ישראל 66% מהציבור היהודי תמך בשחרורו ובסגירת התיק נגדו[60]. סקר של מינה צמח העלה כי 68% התנגדו לביקורת שהשמיעו שר הביטחון והרמטכ"ל כלפי אזריה ורק 21% תמכו בשר הביטחון[53].
הרב שמואל אליהו אמר כי יש "להלל ולשבח" את אזריה[61]. יומיים לאחר המקרה, הפגינו בכניסה למחנה נתן בבאר שבע כמאה בני אדם לאות תמיכה בחייל, כשבידיהם דגלי ישראל ושלטים עם הכיתוב "הקם להורגך, השכם להורגו"[16]. כמאה בני אדם נוספים הפגינו מול כלא 4 בצריפין. על שלטיהם נכתב, בין השאר, "לא מפקירים חייל בשטח" ו"עדיף מחבל מת מחייל בכלא". שלושה ימים לאחר מכן, בעת דיון הארכת המעצר, הפגינו מחוץ לבית הדין הצבאי כאלף איש, בהם אביגדור ליברמן ושרון גל לאות תמיכה בחייל[62][63].
ב-19 באפריל נערכה בכיכר רבין עצרת תמיכה באזריה, בה נכחו כ-2,000 משתתפים[64][65]. את העצרת ארגנו משפחתו של אזריה ואיש התקשורת שרון גל. הזמרים סאבלימינל ושלווה ברטי, ח"כ נאוה בוקר והרב אלישע וישליצקי השתתפו בעצרת, ואילו אייל גולן ודוד ד'אור הבטיחו להשתתף בעצרת, אך ביטלו את השתתפותם[64][65][66].
ביולי 2016 פתח חבר הכנסת לשעבר שרון גל את "העמותה להגנה על חיילי צה"ל" וכן קמפיין התרמה באתר "הדסטארט" למימון ההוצאות המשפטיות. סכום המינימום שהוגדר לקמפיין היה 400,000 ש"ח, והוא גויס בתוך כ-12 שעות[67][68].
הזמר אריאל זילבר פרסם שיר המביע תמיכה בחייל אלאור אזריה[69].
אלאור אזריה נבחר לאחד מאנשי השנה לשנת תשע"ו של העיתון "מקור ראשון"[70] ושל מגזין "שישי עם איילה חסון" בערוץ 10.
תגובות בינלאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת הרשות הפלסטינית גינתה את האירוע[71] והגישה בקשה רשמית לאו"ם לפתוח בחקירתו[72]. ארגונים פלסטינים טענו שהאירוע מעיד על נוהל שגרתי באירועים שבהם נהרגו פלסטינים בגל הטרור של 2015–2016 בידי כוחות הביטחון הישראליים ובהם שירותי ההצלה (מגן דוד אדום) טיפלו בחיילים ולא בפלסטינים. בנוסף, דרי הבניין הסמוך טענו כי שני הפלסטינים לא תקפו את החיילים בעמדה וכי הסכינים שנמצאו ברשותם הושתלו עליהם לאחר האירוע. עוד נטען שאחד הצלמים הפלסטינים שצילם את האירוע נתון מאז תחת איומים והטרדות מצד חיילי צה"ל, המשטרה והמתנחלים[73][74].
ניקולאי מלאדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, גינה את האירוע ואמר שהוא לכאורה, "הוצאה להורג ללא משפט"[75]. גם נציג של האו"ם הבודק אירועי הוצאה להורג ללא משפט, כריסטוף היינס (אנ'), הביע עמדה דומה וכן הביע דאגה מכך שצוותי ההצלה שנכחו במקום התעלמו מהמחבל הפצוע[76]. אמנסטי אינטרנשיונל קרא לחקור את המקרה בחשד לפשע מלחמה[77].
משפטו של אלאור אזריה
[עריכת קוד מקור | עריכה] | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בית דין צבאי |
| תאריך החלטה | 4 בינואר 2017 |
| החלטה | |
| הרשעה פה אחד בהריגה[78] | |
| חברי המותב | |
| חברי המותב | אל"ם מאיה הלר, סא"ל כרמל ווהבי, סא"ל ירון סיטבון |
| דעות בפסק הדין | |
| דעת רוב | "הכרעת הדין מבוססת רק על הראיות שהובאו"; "לא הייתה הצדקה לירי"; "העובדה שהיה מחבל על הקרקע שביקש לקטול חיי חיילים אין בה להצדיק פעולה לא מידתית"; "הירי של אזריה לא עולה בקנה אחד עם הוראות הפתיחה באש" |
| | |
הדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 במאי 2016 נפתח משפטו של אזריה[79]. אזריה הועמד לדין באשמת הריגה בבית הדין הצבאי ביפו. נציגי התביעה הצבאית במשפט היו עורכי הדין סא"ל (במיל.) נדב ויסמן, שגויס לשירות מילואים ארוך לצורך המשפט, ורס"ן תאה שליט. בראש צוות ההגנה עמדו עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק[80]. המשפט קיבל סיקור נרחב באמצעי התקשורת, ובכלל זה כותרות ראשיות בעיתונים[81] ודיווח בראש מהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו.
בראשית המשפט המליצו השופטים לצדדים לעבור להליך גישור. ההגנה הסכימה להליך זה והתביעה התנגדה. לאחר הקראת כתב האישום כפר אזריה בהאשמות. התביעה טענה שהירי היה בלתי מוצדק משום שלא ניתן להתרשם כי נשקפה סכנת חיים לאזריה זאת בין היתר בהתבסס על סרטון הווידאו של ארגון "בצלם"[1] וסרטונים אחרים. לאור זאת טענה התביעה שאזריה פעל שלא בהתאם להוראות הפתיחה באש ובכך גרם למותו של המחבל. התביעה טענה גם שמצילומי הווידאו של האירוע לא נראה שהחיילים בזירת האירוע הרגישו סכנת חיים ושלא היה חשש שהמחבל נושא מטען חבלה. מטעם התביעה העידו המג"ד והמח"ט, שסברו שאזריה שיקר ופעל בניגוד להוראת הפתיחה באש.
מנגד טענה ההגנה כי מעדויות החיילים והאזרחים אשר נכחו בזירת האירוע ניתן להתרשם כי התחושה בקרב כלל הנוכחים באירוע החבלני הייתה שעדיין נשקפת סכנת חיים ולכן הירי היה מוצדק בנסיבות העניין. כמו כן טענה ההגנה כי לא ניתן לבחון זירת אירוע חבלני בתנאי מעבדה, ללא התחשבות בכלל הנסיבות אשר אופפות את האירוע. היא הציגה עדות מומחה מטעם פרופסור יהודה היס, אשר התבסס על ממצאי דו"ח נתיחת הגופה שהציגה התביעה, אך הסיק שקרוב לוודאי שהמחבל מת מהירי הראשון, ואזריה ירה בגופה[82].
במהלך שלב ההגנה העיד אזריה ואמר שביצע את הירי כיוון שחש סכנה וחשש שמא המחבל נושא על עצמו חגורת נפץ[83]. מטעם ההגנה העידו האלופים (מיל') דן ביטון ועוזי דיין, שהצדיקו את הירי[84][85]. מטעם ההגנה העידו גם מפקד המחלקה שהיה בזירה[7] וקצין ההנדסה החטיבתי, שאמרו שהייתה התרעה על פיגוע משולב בגזרה שכולל מטען חבלה ושהיה חשש למטען בזירת הפיגוע, שכן המחבל לא "זוכה" (כלומר: נבדק שאינו נושא מטען) על ידי חבלן כנדרש. גם הלוחם שנפצע במהלך פיגוע הדקירה העיד לטובת אזריה ואמר כי חש סכנה גם לאחר שירה בשני המחבלים שתקפו אותו ונמנע מלירות במחבל פעם נוספת רק בגלל מעצור בנשק[86]. במהלך פרשת ההגנה ביקשו הסנגורים לקבל את התחקיר המבצעי בעניין הירי במוחמד האני אלכסבה, שבוצע על ידי אל"ם ישראל שומר בזמן שאלכסבה נמלט מפניו לאחר שהשליך אבן על רכבו, וכן להעיד אותו לצורך ביסוס טענה של הגנה מן הצדק על בסיס אכיפה בררנית. בית הדין קיבל חלקית את דרישת ההגנה והורה לתביעה להעביר חלקים מהתחקיר המבצעי בעניינו של אל"ם ישראל שומר, אך דחה את בקשתם להעיד אותו[87].
פסק הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בינואר 2017 הרשיע בית הדין פה אחד את אזריה בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת[78]. השופטים קיבלו את חוות דעתם של הפתולוגים מטעם התביעה שלפיה המחבל מת מהירי של אזריה ודחו את חוות דעתו של היס וכן מומחה נוסף מטעם ההגנה. עוד נכתב בהכרעת הדין כי גרסת אזריה לגבי חשד למטען לא הייתה אמינה, ואף אם הייתה מתקבלת, ”העובדה שהיה מחבל על הקרקע שביקש לקטול חיי חיילים אין בה להצדיק פעולה לא מידתית”, ו”אין מקום לבצע ירי רק מחמת חשד וללא זיהוי ודאי של אמצעי”[88]. השופטים מתחו ביקורת על ההגנה על כך שנמנעה מלשאול שאלות מהותיות את עדי התביעה, דבר אשר עמד לחובת הנאשם לפי הפסיקה, ואף טענו טענות ללא ביסוס ראייתי, כמו טענת הגנה מהצדק.
ב-24 בינואר 2017 החל שלב הטיעונים לעונש[89], במסגרתו דרשה התביעה הצבאית לגזור על אזריה עונש של בין שלוש לחמש שנות מאסר בפועל (בניכוי תשעת ימי המעצר שריצה בכלא הצבאי בשלב חקירתו), מאסר על תנאי והורדה בדרגה לדרגת טוראי[90].
גזר הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 בפברואר 2017 גזר בית הדין הצבאי על אזריה 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי[91][92].
ערעור
[עריכת קוד מקור | עריכה] | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בית הדין הצבאי לערעורים |
| תאריך החלטה | 30 ביולי 2017 |
| החלטה | |
| דחיית הערעורים | |
| חברי המותב | |
| חברי המותב | אלוף דורון פיילס, יגאל פליטמן, צבי סגל, אלוף (מיל') איל איזנברג ותת-אלוף אבי פלד |
| | |
ב-1 במרץ 2017 הגיש צוות ההגנה של אזריה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין[93]. מיד לאחר מכן, רוב פרקליטיו של אזריה, שליוו אותו לכל אורך ההליך המשפטי, הודיעו כי הם פורשים מייצוגו, כך שבצוות ההגנה נותר רק עו"ד יורם שפטל, שהצטרף לצוות ההגנה רק לאחר גזר הדין. בית הדין הצבאי לערעורים החליט לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על אלאור אזריה עד לאחר קבלת החלטה בערעור שהגיש. התביעה הצבאית ערערה על קולת העונש[94].
ב-30 ביולי 2017 דחה בית הדין הצבאי לערעורים הן את ערעורי ההגנה והן את ערעור התביעה[95]. בראש ההרכב שדן בערעור עמד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף דורון פיילס, וחברים בהרכב נשיא בית הדין הארצי לעבודה יגאל פליטמן, שופט בית המשפט המחוזי צבי סגל, האלוף (מיל') איל איזנברג ותת-אלוף אבי פלד[96]. בפסק הדין קבעו השופטים:
- ”הטעם לכך שהמערער ירה במחבל לא היה מניעת סכנה אלא כעס על כך שהמחבל פצע את חברו [...] בצד האחריות הפלילית יש במעשיו של המערער הפרה חריפה של שורת הערכים שפרטנו קודם – הערך של קדושת החיים, חייו של כל אדם, הם ערך יסוד בחברתנו והוא גם ערך יסוד של צה"ל. במעשיו רמס המערער ערך זה, כשהרג, ללא צורך מבצעי, את המחבל, שהיה באותה השעה מוטל פצוע וחסר אונים [...] הוא עשה כן תוך הפרה בוטה של הוראות הפתיחה באש הרלוונטיות, ושל כללי המשמעת – כשעשה מעשה אסור חמור, בסמוך למפקדו, ללא הצדקה וללא הרשאה.”[97]
עם הקראת פסק הדין בערעור המליץ שר הביטחון ליברמן למשפחת אזריה לא להגיש ערעור נוסף אלא לפנות בבקשת חנינה לרמטכ"ל[98]. הרמטכ"ל איזנקוט אמר ש"אם יבחר אזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, היא תישקל בכובד ראש, תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים בדבר ומתוך מחויבותי אך ורק לערכי צה"ל, ללוחמיו ולמשרתיו"[99].
ריצוי העונש ובקשות להמתקת עונש וחנינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 באוגוסט 2017 פנה אזריה בכתב אל הרמטכ"ל איזנקוט בבקשה להמרת העונש שנגזר עליו – 18 חודשי מאסר בפועל – בעבודות שירות[100]. במקביל הצהיר אזריה: "אני נכנס לכלא בראש מורם"[101]. ב-9 באוגוסט החל אזריה לרצות את עונשו בכלא 4 שבמחנה צריפין[102].
ב-27 בספטמבר 2017 השיב הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט לבקשת ההמתקה של אזריה, והחליט לקצר את עונשו מ-18 ל-14 חודשי מאסר בפועל, מ"שיקולי חסד ורחמים"[103]. במכתב שנשלח לאזריה הודגש כי לדעת הרמטכ"ל התנהגותו של אזריה הייתה פסולה ושלנגד עיניו עמדה העובדה שאזריה לא הביע חרטה.
ב-19 באוקטובר 2017 הגיש אזריה בקשת חנינה לנשיא המדינה ראובן ריבלין[104]. בבקשתו כתב אזריה כי על פי תחושתו לא זכה למשפט צדק. ב-5 בנובמבר פנה גם שר הביטחון, אביגדור ליברמן לנשיא, בבקשה שיחון את אזריה[105]. ב-19 בנובמבר דחה הנשיא את בקשת החנינה[106]. בהודעת הנשיא נכתב כי "הקלה נוספת בעונש תפגע בחוסנם של צה"ל ושל מדינת ישראל". בעקבות זאת חתמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השרים משה כחלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, איילת שקד, גלעד ארדן ואריה דרעי וכ-50 חברי כנסת על פנייה לנשיא שישקול מחדש את בקשת החנינה[107].
ב-19 במרץ 2018 דחתה ועדת השחרורים הצבאית את בקשת אזריה לנכות מחצית מעונשו, אך החליטה לנכות שליש. ב-8 במאי 2018 השתחרר מהכלא[108].
תגובות ואירועים במקביל להליך המשפטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש יוני 2016, לאחר שפורסמה עדותו של מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, דווח על איומים שהופנו כנגדו מצד תומכים באזריה[109], זאת לצד טענות ענייניות בדבר סתירות לכאורה בעדותו. חשוד בהסתה נעצר תוך זמן קצר. בעקבות האיומים שוחח הרמטכ"ל עם המ"פ וגיבה אותו[110]. ב-12 ביולי, בעקבות האיומים על נעמן, נערך דיון בנושא ההסתה והשיימינג ברשת האינטרנט בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
ביום מתן פסק הדין, ב-4 בינואר 2017, התקיימה בסמוך לקריית הממשלה בתל אביב הפגנת תמיכה באלאור אזריה. במהלך ההפגנה נחסם רחוב קפלן לזמן קצר והמפגינים ניסו לחסום גם את דרך בגין[111]. מספר מפגינים נעצרו[112]. לצד פעילי תנועת המחאה המלווים את משפחת אזריה ופעילי ימין שונים ואישים המזוהים עם הימין (כגון איתמר בן-גביר, בנצי גופשטיין, הצל ואריאל זילבר) השתתפו בהפגנה גם פעילי ארגון לה פמיליה אשר השמיעו קריאות בגנות התקשורת, הפעילו אלימות כלפי אנשי תקשורת[113] וניסו למנוע מהם לצלם באירוע[114].
ברשתות חברתיות פורסמו פוסטים נגד השופטים הצבאיים ואף איומים ברצח הרמטכ"ל[115]. בעקבות אירועים אלו הוצמדה אבטחה לשופטים ולתובע והיועץ המשפטי לממשלה פנה למשטרה בהוראה לחקור את האיומים נגד הרמטכ"ל[116]. מספר חשודים בהסתה נעצרו תוך זמן קצר[112].
בעקבות ההתרחשויות שלאחר מתן פסק הדין, סרן זיו שילון פרסם בפייסבוק פוסט שזכה להדים רבים[117], ובו קרא לקיים הפגנה בכיכר רבין למען אחדות העם[116]. קריאתו זכתה לתמיכה של מספר אישים וארגונים בהם משפחות שלושת הנערים החטופים, אלעזר שטרן, יאיר לפיד, ארגון גשר ופרס ירושלים לאחדות ישראל. בעצרת שנערכה ב-7 בינואר השתתפו כ-2,000 איש. במהלך העצרת התפרץ לבמה רן כרמי בוזגלו, פעיל של תומכי אלאור אזריה[118].
בעקבות מתן פסק הדין בערעורו של אזריה אמר פרופ' אסא כשר[119], ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צה"ל, שהעונש שנגזר על אזריה נמוך מדי, ומשקף "פגיעה בקוד האתי ובערכים של חיי אדם וטוהר הנשק"[120].
יום לפני מתן פסק הדין, בטקס ההשבעה וקידום השופטות אל"ם הלר ואל"ם מרקמן, שר הביטחון אביגדור ליברמן קרא להן "לשפוט תוך התעלמות מרעשי רקע"[121]. הרמטכ"ל גדי איזנקוט התבטא בנוגע למשפט[121]: ”יש בתי דין שאין לי עליהם שום השפעה. הם מחפשים לעשות צדק ולהכתיב את הנורמות והכללים המשפטיים והם לא מושפעים ממני ועושים צדק. אצלנו יש בלבול עמוק בהבנה של מה התפקיד של כל גורם... גבר בן 18 שמתגייס לצהל הוא חייל ולא הבן של כולנו ועליו לחרף את חייו כדי לשמור עלינו... כשחוצים את שערי הבקו"ם יש פקודות. אבל אם חייל מקבל פקודה שהיא בלתי-חוקית בעליל, אנחנו אומרים שזו לא אפשרות לא לבצע אותה - זו חובה לא לבצע אותה!” בתגובה להתבטאות הרמטכ"ל, משפחת אזריה גינתה את עצם ההתבטאות בעת ההליך השיפוטי. שרת התרבות מירי רגב יצאה כנגד האמירה "הוא לא הבן של כולנו"[121][122]. מאידך, האלוף במילואים גרשון הכהן פרסם מאמר התומך בדברי הרמטכ"ל ומגדיר את הנאום כקאנוני[123].
לאחר שהתפרסם פסק הדין, אישים שונים במערכת הפוליטית קראו לחון את אזריה, בהם השרה רגב, שלי יחימוביץ' וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שאף כינתה את ההליך "משפט ראווה"[124]. מנגד, שר הביטחון ליברמן גיבה את המערכת המשפטית וקרא לאיפוק. שר הביטחון לשעבר יעלון גינה את הפוליטיקאים שלדבריו פגעו באזריה ומערכת המשפט הצבאית[122]. אישים שונים בהם אמנון סטרשנוב והעיתונאי דן מרגלית יצאו כנגד ההסתה כלפי המערכת המשפטית והביעו צער על הגיבוי הרפה שמגיע מכיוון הפוליטיקאים והתקשורת[125][126].
בנוגע לעבודת התקשורת הישראלית, אישים שונים ובהם אמנון סטרשנוב, מירי רגב וענת ברקו התלוננו על אי הקפדה על עקרון הסוב יודיצה, כדוגמת פרסום תחקיר בתוכנית עובדה, וטענו שהמשפט הושפע מהפרסומים בתקשורת, אמירות במערכת הביטחונית, הפוליטית והרשתות החברתיות[126][44]. מאידך, נטען כי גם למשפחת אזריה והמלווים אותה היה תפקיד בהגדלת הסיקור והרעש סביב המשפט, בניגוד לאינטרס של מערכת הביטחון לשמור את הפרשה בממדים קטנים (זאת, בסתירה להודעה לתקשורת שהוציא דובר צה"ל לאחר שהתפרסם סרטון האירוע)[126].
יש הסוברים כי לפרשת אזריה הייתה השפעה על המוטיבציה של חיילי צה"ל, שבאה לידי ביטוי באי-חתירה למגע במהלך גל הטרור הפלסטיני של 2016 ו-2017 (הגל דוכא בהצלחה על ידי צה"ל וכוחות הביטחון), שלכאורה נבעה מחששם של החיילים שיינקטו נגדם הליכים משפטיים[127][128][129]. השפעה זו מכונה "אפקט אזריה".
בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרסום פסק הדין, הצניעו חלק מהדיווחים בתקשורת העולמית את העובדה שהפצוע הפלסטיני שאזריה ירה בו היה מחבל וחלקם תיקנו את הפרסומים לאחר שקיבלו פנייה לעשות כן[130].
נציבת זכויות האדם באו"ם יצאה נגד העונש הקל שהושת על אזריה לדבריה[131].
לאחר שחרורו מהכלא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2019 הצטלם אזריה לקמפיין הבחירות של ח"כ ירון מזוז בפריימריז של הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת ה-21[132].
במרץ 2019 פתח אזריה במיזם גיוס המונים למימון הוצאת ספרו ‘מחושך אל אור – ירייה אחת בחברון’ שבו יגולל את סיפור חייו ואת גרסתו לאירוע הירי בחברון[133].
ב-2020 הגיש אזריה תביעה למשרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל[134]. משרד הביטחון דחה את התביעה[135].
ב-2021 פתח אזריה מאפייה בעיר רמלה בשם "בוטיק הניצחון"[136].
ב-2022 הודיע תיאטרון חיפה על העלאת היצירה "שירת אלאור", שכתב עודד ליפשיץ וביים משה נאור, במסגרת פסטיבל מקור[137].
ב-17 ביולי 2024 הודיע משרד החוץ האמריקאי על הטלת סנקציות על אזריה ובני משפחתו בגין הפרת זכויות אדם בגדה המערבית בהיותו מעורב בהוצאה להורג ללא משפט של פלסטיני, ונאסר עליהם להיכנס לארצות הברית. על פי הודעת משרד החוץ מטרת הטלת הסנקציות היא הצורך באחריותיות (אנ') ובצדק לכל פשע והפרת זכויות והתעללות נגד פלסטינים וישראלים[138].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכזי (מחוזי) 182/16, התובע הצבאי נ' סמל אלאור אזריה - הכרעת הדין, מובא באתר 'הארץ'
- 24 עמודים, 10,000 מלים: גזר הדין המלא של אלאור אזריה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2017
- יואב זיתון, החייל שהימר, הבכירים שמיהרו לדבר. גיבורי פרשת אזריה, באתר ynet, 22 בפברואר 2017
- אריאל זיגלר, מחסם ג'ילבר בחברון לכלא 4: הדרך של אלאור אזריה למאסר, באתר גלי צה"ל, 9 באוגוסט 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3
Extrajudicial killing in broad daylight, Hebron, March 2016, סרטון באתר יוטיוב
- ^ רוני דניאל, תקרית הירי בחברון שחוללה סערה: דקה אחר דקה, באתר מאקו, 1 באפריל 2016
- ^ תעתיק שמות הדוקרים על פי דיווח של משרד הבריאות הפלסטיני
- ^ אלישע בן קימון ויעל פרידסון, טרור בחג: חייל נדקר בחברון, שני מחבלים חוסלו, באתר ynet, 24 במרץ 2016
- ^ 1 2 יוחאי עופר, תחקיר אירוע הירי במחבל: "הוא לא היה ממולכד", באתר nrg
- ^ יוני קמפינסקי, תיעוד נוסף מחברון: "יש מטען על המחבל", באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2016
מנכ"ל מד"א: "הסרטון מראה שהאירוע מבעבע, חי", באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2016 - ^ 1 2 יואב זיתון, מ"מ העיד לטובת אלאור אזריה: "היה חשש למטען, הנחיתי לירות במחבל אם יזוז", באתר ynet, 29 באוגוסט 2016
- ^
הקטע הרלוונטי בסרטון, עם ייצוב תמונה והערות העורך, סרטון באתר יוטיוב
- ^ גיא פלג, תיעוד: הסכין נבעטה לעבר המחבל, באתר מאקו, 1 ביוני 2016
- ^ תיעוד רצוף של האירוע, סרטון באתר יוטיוב
- ^ משה איפרגן, עדות המ"פ לא מותירה ספק: אלאור אזריה זכאי, באתר מידה, 28 ביוני 2016
- ^ 1 2 3 4 5
עמוס הראל, הנוהל המבצעי שפורסם לפני הירי בחברון: אין צורך באישור חבלן כדי לטפל במחבל, באתר הארץ, 31 במרץ 2016
- ^ עוזי ברוך, מד"א: היה חשש למטען על גופת המחבל, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2016
- ^ התקרית בחברון: 3 קצינים ננזפו, החייל ירה 6 דקות אחרי הפיגוע, באתר ynet, 26 במרץ 2016
- ^ 1 2 אליאור לוי ויואב זיתון, נפתחה חקירת מצ"ח: חייל תועד יורה במחבל ששוכב על הקרקע, באתר ynet, 24 במרץ 2016
- ^ 1 2 3 שחר חי ואילנה קוריאל, אחותו של החייל היורה בקול חנוק מדמעות: "למה אתם גוזרים את דינו במשפט שדה?", באתר ynet, 26 במרץ 2016
- ^ יואב זיתון, שחר חי, אילנה קוריאל ואיתמר אייכנר, חקירת החייל שירה למוות במחבל: מצ"ח תגבה עדויות של פלסטינים בחברון, באתר ynet, 27 במרץ 2016
- ^ 1 2 עוזי ברוך, עדות דרמטית בפרשת החייל היורה, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2016
- ^ אמיר בוחבוט ודנה ירקצי, התובע הצבאי: החייל ירה במחבל במכוון וללא צורך מבצעי, באתר וואלה, 29 במרץ 2016
- ^ עמיר רפפורט, כמעט וניצל: האלוף ביקש להעמיד את אזריה לדין משמעתי, באתר nrg, 11 במרץ 2017
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, החייל שירה במחבל חשוד ברצח, מעצרו הוארך, באתר ynet, 25 במרץ 2016
- ^ אמיר בוחבוט, החייל שירה במחבל בחברון יועבר למעצר פתוח בבסיס צבאי, באתר וואלה, 31 במרץ 2016
- ^ נועם אמיר, התובעת הצבאית: לא ניתן לתת אמון בגרסת החייל היורה מחברון, באתר מעריב אונליין, 5 באפריל 2016
- ^ שלומי דיאז, הערעור נדחה: החייל היורה יישאר במעצר פתוח בבסיס, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2016
- ^ מור שמעוני, העליון: גופת המחבל שנורה ע"י חייל צה"ל לא תוחזר ללא נתיחה שלאחר המוות, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2016
- ^ ג'קי חורי, עידו אפרתי, גילי כהן, הרופאים שערכו את הנתיחה מסכימים: המחבל מחברון מת מהירי לראשו, באתר הארץ, 3 באפריל 2016
- ^ ג'קי חורי וגילי כהן, גופת המחבל שנורה למוות בחברון על ידי אלאור אזריה הועברה לפלסטינים, באתר הארץ, 28 במאי 2016
- ^ למשל: חזקי עזרא, השר אקוניס: עדיף מחבל מת על חייל מת, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2016
חזקי עזרא, לביא: לא לחרוץ דין ללא משפט, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2016 - ^ נועם אמיר, הרמטכ"ל גינה את הירי במחבל: "אלו לא ערכי צה"ל", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2016
- ^ רשת ב'
- ^ עוזי ברוך, "לנצח את הטרור ולהישאר בני אדם", באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2016
- ^ השר יעלון על הירי בחברון: "חייל שסרח ולא גיבור. רוצים צבא מתבהם?", באתר וואלה, 28 במרץ 2016
- ^ אמיר בוחבוט, יעלון: "מציע שאת נוהלי הפתיחה באש יקבע הרמטכ"ל ולא ראשי כנופיות", באתר וואלה, 5 באפריל 2016
- ^ גילי כהן, הרמטכ"ל לחיילים: "השמירה על רוח צה"ל ועל ערכיו אינה זכות אלא חובה", באתר הארץ, 30 במרץ 2016
- ^ 1 2 מורן אזולאי, איתמר אייכנר ואלישע בן קימון, נתניהו על היורה: "לא מייצג את ערכי צה"ל"; ליברמן: "עדיף חייל שטעה מחייל הרוג", באתר ynet, 24 במרץ 2016
- ^ חזקי עזרא, "דברי אביו של החייל נגעו ללבי", באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2016
- ^ אמיר תיבון, נתניהו שוחח עם אב החייל: "מבין ללבך, מבטיח שהבדיקה תהיה מקצועית", באתר וואלה, 31 במרץ 2016
אביו של אזריה בכה, נתניהו הבטיח משפט הוגן: האזינו לשיחה המלאה, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2016 - ^ השר בנט: חדל, החייל אינו רוצח, באתר ערוץ 7, 26 במרץ 2016
- ^ "איזה סיכוי יש למשפט הוגן... המתקפות על חייל שמגן על כל אחד מאיתנו, ועוד בטרם תחקיר, פוגעות בצבא, פוגעות במעמדה של ישראל ומזיקות לסיכול הפיגועים הבאים"
- ^ מישהו שמע את החייל?, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2016
- ^ שבתי בנדט, במערכת הפוליטית הגיבו בחריפות לתיעוד הירי: "רצח בגיבוי שרים ורבנים", באתר וואלה, 24 במרץ 2016
- ^ ח"כ מועלם: צל"ש לחייל שירה במחבל המנוטרל, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2016
- ^ שבתי בנדט, "מגיע לו צל"ש": החייל היורה תועד לוחץ את ידו של מרזל בזירה, באתר וואלה, 28 במרץ 2016
- ^ 1 2 ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מה קרה בסופ"ש אחד ששינה את ההתייחסות לפרשת אזריה?, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2017
- ^ אריק בנדר, יוזמה בליכוד: חנינה לחייל שירה במחבל מנוטרל בחברון, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2016
- ^ ניצן קידר, להכריז כבר כעת על חנינה לאזריה?, באתר ערוץ 7, ז' בתשרי תשע"ז, 9 באוקטובר 2016
- ^ עוזי ברוך, אורי אבנרי: לחון את אלאור אזריה, באתר ערוץ 7, ו' בתשרי תשע"ז, 8 באוקטובר 2016
- ^ מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, נתניהו: "אני תומך בהענקת חנינה לאלאור אזריה", באתר ynet, 4 בינואר 2017
- ^ אריק בנדר, השרה רגב: "משפט שדה, הרמטכ"ל איכזב", יחימוביץ': "לשקול להעניק חנינה", באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2017
מורן אזולאי ושחר חי, ליברמן: "לא אוהב את פסק הדין, נסייע לחייל"; יחימוביץ': לשקול חנינה לאזריה, באתר ynet, 4 בינואר 2017 - ^ דפנה ליאל, כתבת כנסת, הצעת חוק: חנינה אוטומטית לחיילים, באתר מאקו, 7 בינואר 2017
- ^ 1 2 מורן אזולאי, יואב זיתון ויעל פרידסון, בנט: "קפצתם לפני התחקיר". נתניהו: "אל תטיף לי מוסר", באתר ynet, 27 במרץ 2016
- ^ שחר חי, אמו של החייל היורה במכתב לשר יעלון: "גם אתה וידאת הריגה מול אבו ג'יהאד", באתר ynet, 27 במרץ 2016
- ^ 1 2 3 ברהנו טגניה, אמו של החייל שירה במחבל: "שלחתם את הבן שלי והתנערתם ממנו", באתר מאקו, 27 במרץ 2016
- ^ אלירן אהרון, אביו של אלאור אזריה פונה לבית החולים, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2016
- ^ "נותרנו ללא רועה, מתעללים בנו", באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2016
- ^ לילך שובל, מעצרו של החייל החשוד בירי במחבל הוארך ביומיים: "יש ראיות לכאן ולכאן", באתר ישראל היום, 29 במרץ 2016
- ^ אסף יחזקאלי, בית שמש: מפגן תמיכה בחייל היורה, באתר מאקו, 28 במרץ 2016
- ^ שבתי בנדט ואמיר בוחבוט, "המערכת צבועה": הפגנות תמיכה בחייל היורה על רקע הארכת מעצרו, באתר וואלה, 29 במרץ 2016
- ^ הריגת המחבל בחברון: 30 אלף שיחות ברשת; 74% תמיכה בחייל היורה, באתר גלובס, 27 במרץ 2016
חדשות 2, 82% מהשיח ברשת תומך בחייל היורה, באתר מאקו, 27 במרץ 2016 - ^ רשת ב', סקר בחצי היום עם יואב קרקובסקי, 22 באפריל 2016
- ^ קובי נחשוני, הרב שמואל אליהו: "החייל שירה - גיבור; הרמטכ"ל - שערורייה", באתר ynet, 27 במרץ 2016
- ^ מספר המשתתפים בהפגנת התמיכה בחייל היורה עלה לאלף - מבזק, באתר ynet, 29 במרץ 2016
- ^ יוני קמפינסקי וקובי פינקלר, "שחררו את הגיבור", באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2016
- ^ 1 2 אורית א. בראון, עצרת תמיכה בחייל אלאור אזריה: "הוא גיבור, לשחרר אותו הביתה", באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2016
- ^ 1 2 גילי כהן, כ-1,500 משתתפים בעצרת התמיכה בחייל היורה מחברון; אביו: "לא ניתן לאיש לדרוס אותנו", באתר הארץ, 19 באפריל 2016
- ^
עצרת החייל היורה, באתר ynet, 20 באפריל 2016
- ^ יוחאי עופר, תוך 12 שעות: גויסו 400 אלף שקלים לאלאור אזריה, באתר nrg, 10 ביולי 2016
- ^ סיוע לאלאור ולוחמים בצרה הפרויקט של העמותה להגנה על חיילי צה"ל באתר "הדסטארט"
- ^ כיכר השבת, אריאל זילבר שר על אלאור עזריה • צפו, באתר כיכר השבת, 20 בפברואר 2017
- ^ ישי הולנדר, אנשי השנה תשע"ו: החייל היורה אלאור אזריה, באתר nrg
- ^ הרשות הפלסטינית על הירי במחבל: "זו שגרת הכיבוש בחברון", באתר גלי צה"ל, 25 במרץ 2016
- ^ רויטרס, הפלסטינים לאו"ם: פתחו בחקירת אירוע הירי בחברון, באתר nana10, 28 במרץ 2016
- ^ עימד אבו שַמְשִׂיֶה - כל חייו במחאה, באתר תנועת הסולידריות הבינלאומית ISM (באנגלית)
- ^ Yonah Jeremy Bob, B'Tselem: IDF questions Palestinian who claimed to witness second Hebron execution, The Jerusalem Post, 8 ביוני 2016
- ^ UN: Israel’s execution of wounded Palestinian gruesome, unjust, Ma'an News Agency 25 March 2016
- ^ הודעה רשמית של האו"ם בה נציג האו"ם לענייני הוצאה להורג ללא משפט מגנה את האירוע
- ^ 'Israel/OPT: Suspected extrajudicial execution of Palestinian caught on video,' Amnesty International 24 March 2016.
- ^ 1 2 יואב זיתון ויהונתן בניה, החייל אלאור אזריה הורשע בהריגה, באתר ynet, 4 בינואר 2017
תיק מרכז (מחוזי) 182/16 התובע הצבאי נ' סמל אלאור אזריה, ניתן ב-4 בינואר 2017 - ^ לילך שובל, נפתח משפטו של החייל אלאור אזריה, באתר ישראל היום, 9 במאי 2016
- ^ שחר הדר, תכירו: צוות ההגנה במשפטו של החייל אלאור אזריה, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2016
- ^ גרסת אזריה, ישראל היום, 25 ביולי 2016, עמ' 1
ידיעות אחרונות, 25 ביולי 2016
יתד נאמן, 25 ביולי 2016 - ^ שבתי בנדט, חוות דעת חדשה במשפט אזריה: "המחבל כנראה מת לפני הירי", באתר וואלה, 1 בספטמבר 2016
- ^ יוני קמפינסקי, עורכי הדין: נוכיח שגרסת החייל אמינה, באתר ערוץ 7, 24 ביולי 2016
- ^ שבתי בנדט, סגן הרמטכ"ל לשעבר העיד לטובת אזריה: "דינם של מחבלים למות", באתר וואלה, 19 בספטמבר 2016
- ^ נועם אמיר, האלוף מבקש לבטל את משפט אזריה: "הירי היה מוצדק מאין כמוהו", באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2016
- ^ יואב זיתון, משפט אזריה: שני קציני מטה יעידו מטעם החייל, באתר ynet, 20 בספטמבר 2016,
יואב זיתון ואיתי בלומנטל, קצין הנדסה במשפט אזריה: "איום המטען היה קיים, אך מפקד בזירה מחליט כיצד לפעול", באתר ynet, 21 בספטמבר 2016 - ^ גילי כהן, ביה"ד הצבאי דחה את בקשת סנגוריו של אזריה לזמן לעדות את אל"מ ישראל שומר, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2016
- ^ כתבי חדשות 2, אלאור אזריה הורשע פה אחד בהריגה, באתר מאקו, 4 בינואר 2017
- ^ יואב זיתון ויהונתן בניה, הטיעונים לעונש במשפט אזריה: "הוא הפך לאומלל", באתר ynet, 24 בינואר 2017
- ^ יואב זיתון ויהונתן בניה, התביעה: לגזור על אזריה בין שלוש לחמש שנות מאסר והורדה לדרגת טוראי, באתר ynet, 31 בינואר 2017
- ^ גזר-דין (עמ' 25 עמודים), 21 בפברואר 2017
- ^ אור רביד, אלאור אזריה נידון לשנה וחצי מאסר בפועל, באתר וואלה, 21 בפברואר 2017
- ^ שבתי בנדט, אלאור אזריה הגיש ערעור, באתר וואלה, 1 במרץ 2017
- ^ יואב זיתון, משפט אלאור אזריה: התביעה הצבאית ערערה על העונש, באתר ynet, 7 במרץ 2017
- ^ יואב זיתון וכתבי ynet, הערעור נדחה: אלאור אזריה ירצה שנה וחצי בכלא בגין הריגה, באתר ynet, 30 ביולי 2017
- ^ טובה צימוקי ויואב זיתון, מפקד העורף לשעבר ונשיא בית הדין לעבודה: שופטי ערעור אזריה, באתר ynet, 16 במרץ 2017
- ^ תיק ע 18/17 סמל אלאור אזריה נגד התובע הצבאי הראשי, ניתן ב-30 ביולי 2017, פסקה 163
- ^ יהונתן בניה, יואב זיתון, איתמר אייכנר ואמיר אלון, ליברמן: "מבקש ממשפחת אזריה - אל תערערו שוב", באתר ynet, 30 ביולי 2017
- ^ גילי כהן, עמוס הראל, איזנקוט: אם אזריה יבקש להמתיק את עונשו - אשקול זאת בכובד ראש, באתר הארץ, 30 ביולי 2017
- ^ יואב זיתון, אלאור אזריה לא מערער: פנה לרמטכ"ל להמתקת העונש, באתר ynet, 3 באוגוסט 2017
- ^ אור רביד, אזריה בהצהרה ראשונה: "נכנס לכלא בראש מורם; קורא לנוער להתגייס", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2017
- ^ אמיר אלון, איתי בלומנטל ושחר חי, בליווי תומכיו: אלאור אזריה נכנס לכלא הצבאי, באתר ynet, 9 באוגוסט 2017
- ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל הכריע: מאסרו של אלאור אזריה יקוצר ב-4 חודשים, באתר ynet, 27 בספטמבר 2017
- ^ יואב זיתון ואיתמר אייכנר, אלאור אזריה הגיש בקשת חנינה לנשיא ריבלין: "לא זכיתי למשפט צדק, אך מבקש רחמים", באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
- ^ טל שלו, ליברמן ביקש מריבלין להעניק חנינה לאזריה: "שילם מחיר כבד", באתר וואלה, 5 בנובמבר 2017
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, מורן אזולאי ויהונתן בניה, הנשיא דחה את בקשת החנינה של אלאור אזריה: "טוהר הנשק - יסוד בעוצמת צה"ל", באתר ynet, 19 בנובמבר 2017
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו וח"כים חתמו על מכתב לנשיא: "לשקול מחדש את חנינת אזריה", באתר ynet, 27 בנובמבר 2017
- ^ יואב זיתון, אחרי 9 חודשים: אלאור אזריה שוחרר מהכלא, באתר ynet, 8 במאי 2018
- ^ מבט - הסתה והתנפלות ברשת נגד המפ של אלאור עזריה, ערוץ רשות השידור ביוטיוב, 19 ביוני 2016
- ^ איתי בלומנטל, בעקבות האיומים: הרמטכ"ל שוחח עם המ"פ של אלאור אזריה וגיבה אותו, באתר ynet, 19 ביוני 2016
- ^ איתי בלומנטל, מחוץ לבית הדין: אלימות וחסימות בהפגנה למען אזריה, באתר ynet, 4 בינואר 2017
- ^ 1 2 ניר דבורי ומשה נוסבאום, סערת אזריה: נעצרו חשודים בהסתה, באתר מאקו, 5 בינואר 2017
- ^ אמרי סדן, אוהד חמו ספג אגרוף ממפגינים, שניסו להגיע לדני קושמרו, באתר וואלה, 4 בינואר 2017
- ^ תיעוד מתוך ההפגנה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ בעקבות התבטאותו יום קודם לכן
- ^ 1 2 אסף זגריזק, הערב: הפגנה נגד ההסתה בכיכר רבין, באתר ynet, 7 בינואר 2017
- ^ מערכת הצינור, לפיד ואלעזר שטרן: נצטרף לזיו שילון בכיכר. רחלי פרנקל: "חיינו תלויים באחדות", באתר nana10, 6 בינואר 2017
- ^ יהודה שלזינגר, סיום צורם להפגנת האחדות בכיכר רבין, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2017
- ^ פרשת אזריה: היבטים אתיים ומוסריים, באתר www.idi.org.il, 2017-02-21
- ^ פרופ' אסא כשר: העונש של אזריה קל מדי, זה מסר גרוע, באתר "כאן", 31 ביולי 2017
- ^ 1 2 3 יואב זיתון ויהונתן בניה, איזנקוט: "בן 18 שמתגייס הוא חייל, לא הבן של כולנו", באתר ynet, 3 בינואר 2017
- ^ 1 2 תגובות במערכת הפוליטית על הרשעת החייל אלאור אזריה, ערוץ היוטיוב של הכנסת, 4 בינואר 2017
- ^ אלוף (מיל') גרשון הכהן, קודם כל חייל, לא ילד, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2017
- ^ חוטובלי: "משפט ראווה עם סוף ידוע מראש", באתר "סרוגים", 4 בינואר 2017
- ^ דן מרגלית, הרשעת אזריה: גא להיות ישראלי, ועצוב, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2017
- ^ 1 2 3 כתב "העין השביעית", שפיטה מוקדמת, באתר העין השביעית, 5 בינואר 2017
- ^ נטעאל בנדל, אפקט אזריה: "החיילים התמהמהו לירות במחבל", באתר nrg
- ^ טל אריאל אמיר, "אין לי שום רגשות אשם ואין כאן אפקט אלאור אזריה", באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2017
- ^ עמוס הראל, החקירות שסוגרות על נתניהו הקרינו גם על ניהול המשבר בהר הבית, באתר הארץ, 27 ביולי 2017
- ^ שובו של "הפלסטיני השוכב". הרשעת אזריה בתקשורת העולמית, אתר פרספקטיבה, 4 בינואר 2017
- ^ טל שלו ושבתי בנדט, נציבות זכויות האדם של האו"ם: "מודאגים מאוד מהעונש הקל לאזריה", באתר וואלה, 24 בפברואר 2017
- ^ אריק בנדר, "גייסנו אותו לקמפיין": אלאור אזריה מופיע בסרטון הפריימריז של סגן השר מזוז, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2019
- ^ נטעאל בנדל, הספר החדש של אלאור אזריה: כתב אישום נגד יעלון, בעיתון מקור ראשון, 25 במרץ 2019
- ^ ynet, "אלאור אזריה דורש הכרה כנכה צה"ל", באתר ynet, 18 ביוני 2020
- ^ אלאור אזריה לא יוכר כנכה צה"ל, באתר ערוץ 7, 24 בנובמבר 2020
- ^ נעמה לנסקי, האופה: החיים החדשים של אלאור אזריה, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2021
- ^ יואב בירנברג, סיפורו של אלאור אזריה יוצג בפסטיבל בתיאטרון חיפה, באתר ynet, 18 ביולי 2022
- ^ MATTHEW MILLER, DEPARTMENT SPOKESPERSON, Promoting Accountability for Gross Violations of Human Rights and Actions Undermining Peace, Security, and Stability in the West Bank, U.S Department os State, 17/7/24
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות • בית התקומה | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון • | ||||
| שונות | ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור השני של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | תקיפת שגרירות ישראל במצרים (9 בספטמבר 2011) • הפיגועים נגד הדיפלומטים הישראלים בהודו ובגאורגיה (13 בפברואר 2012) • פיגוע הירי בטולוז (11 במרץ 2012) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (18 ביולי 2012) • פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016) (19 במרץ 2016) • התקרית בשגרירות ישראל בעמאן (23 ביולי 2017) | |
