חסידות קמינקא-מיראפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קמינקא היא שושלת חסידית מיסודו של רבי צבי הירש תלמיד הבעל שם טוב, מהעיירה קמינקה-מירופול שבווהלין.

תולדות השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי צבי הירש בן רבי דוד היה תלמידו של הבעל שם טוב. בצעירותו היה מתנגד גדול אך אחר כך דבק בבעל שם טוב ונהיה מגדולי תלמידיו. הבעל שם טוב היה נוסע כל שנה לקמינקא ומתארח בביתו. רבי צבי הירש חיבר את הספר שני המאורות (קישינב תרנ"ו). נפטר בז' בטבת תקמ"א.
ששת אחיו גם היו תלמידי הבעל שם טוב ונתכנו שבעת האחים מקמינקא. ביניהם הצדיק המפורסם רבי שמואל מקמינקא. היה תלמיד ידוע של הבעל שם טוב. דברי תורתו נדפסו בספר חסד לאברהם. נפטר לכל המאוחר בשנת תק"ם[1]. הרב מנחם מנדל ויז'ניצער ממכון נחלת צבי הוציא מחדש את דברי תורתו בספר משנת חסידים (פרק תפארת שמואל).
אחיו האחרים היו רבי ישראל, רבי מאיר, רבי אליקים ורבי ברוך כולם תלמידי הבעל שם טוב. גיסם היה רבי יוסף מקמינקא, שהיה תלמיד מפורסם של הבעל שם טוב.
אחיינו רבי דוד בן אחיו רבי שמואל שימש ברבנות באינגטובקא (Игнатовка), ואחר כך בבית הכנסת 'כנסת ישראל נוסח ספרד' בשיקגו.
  • בנו של רבי דוד ממיארפאל היה רבי שמואל ממיראפאל. אחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר. בשנת תרפ"ד נמלט מהפרעות לארצות הברית ופתח בית מדרש במנהטן. חיבר את הספר תפארת שמואל. בהקדמתו לספרו כותב: "והנה בהיותי במדינת רוסיא בעיר מולדתי מיראפאליא, היה לי כתבים הרבה מאד מחידושי תורה הן בנגלה והן בנסתר. אך לדאבון נפשי לא זכיתי להביאם עמדי למדינת אמעריקא, כי לא היה באפשר מגודל השערורה שהיה אז בעת שברחתי מביתי, ודי היה להפקיע את עצמי ואת ב"ב משם, להנצל מחרב והרג ואבדן. ואחרי בואי הנה הגיעה השמועה לאזני אשר כבר קרעו הרשעים כל הכתבים הנשארים שם והלכו לאיבוד וחבל על דאבדין ולא משתכחין. ועל כתבים אלה אני בוכיה כי הוא אבידה שאינה חוזרת ושוב לא יעלה ויבוא על מכבש הדפוס לעולם. ואשר ע"כ גמרתי בדעתי בעזר השם להביא עכ"פ לדפוס החידושי תורה מה שחנני השי"ת בכל שבת ושבת לאמר לפני חבירים המקשיבים לקולי בפה מדינת אמעריקא....".
חידושיו התפרסמו בקובץ הפרדס. נכדו הרב אברהם לוין הוציא ספר תפארת שמואל חלק ב' מכתבי ידו. נפטר בכ' בסיוון תרצ"ח. השאיר אחריו את בנו הרב משה שלא שימש באדמו"רות.

צאצאים נוספים שכיהנו באדמו"רות היו:

  • רבי מרדכי שפירא מגזע קוריץ, שאביו רבי שלמה דב מברשיבקה היה חתנו של רבי צבי נינו של רבי שמואל מקמינקא. נולד בי"ז בטבת תר"ן, היה חתנו של רבי שלום יוסף מקרסנה. מילא את מקום אביו ברבנות בורשיקבקה ואחר כך עבר לקמינקא. בשנת תרפ"ג היגר לארצות הברית. נפטר בא' בסיוון תש"ז. בנו הוא הרב שלמה דב שפירא רב "קהל בני אברהם" בשכונת קיו גורדן הילס (אנ') שבקווינס.
  • רבי אברהם יהושע השיל, בנם של רבי מרדכי ומלכה בתו של רבי שמואל השני מקמינקא. כיהן באדמו"רות בברדיצ'ב. היה חתנו של רבי רבי אליעזר מפולנאה, בנו של רבי יעקב שמשון מזסלב. נפטר בכ"ח בשבט תרס"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אף כי נטען במקורות מסוימים כי נפטר בשנת תקצ"א, מקורה של הערכה זו בטעות סופר בקונטרס "שארית לשארית"; הוא נפטר לכל המאוחר בשנת תק"ם, שכן בן אחיינו, רבי שמואל השני (שהיה בן 64 בעת פטירתו בי' באייר תר"ג), נקרא על שמו. דודי זילברשלג (עורך). בכרם החסידות: חלק ב. מכון זכר-נפתלי, תשמ"ה. עמ' קנ"ט.
  2. ^ תלמידו של רבי יעקב יוסף מפולנאה.
  3. ^ בן בנו רבי משה. אמו הייתה בתו של רבי צבי בן רבי אהרן מטיטוב בן רבי צבי בן הבעל שם טוב.