שושלת נשכיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שושלת נישכיז)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי ווהלין (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מרדכי מנשכיז. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. כמו כן חסידות נובומינסק מקורה בשושלת זו.

תולדות השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת תק"ב. היה מגדולי תלמידיו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1]. צדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר בח' בניסן תק"ס. מתלמידיו היה רבי נטע מחלם. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.

ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשב. היה תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי ברוך ממז'יבוז' ושל החוזה מלובלין. כאביו אף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים בכ' בשבט תרכ"ח.

אוסטילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת תקכ"ג. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר בי"ח באלול תק"ץ. בניו היו:

בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו:

  • בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב.
  • בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-כ"ו באב תרנ"ג) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-ט"ז בכסלו) חתן רבי שמואל מקשיבקא.
  • בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין.

בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט:

  • רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק.
  • רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס).
  • רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מפשיסחא.כיהן בפשיסחא ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו בפוגרומים בשנת תרע"ה. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא.
  • רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת תרס"ד. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב.

כמו כן כיהנו:

בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה:

  • רבי יצחק מרדכי נולד בפשיסחא בשנת תרמ"ד. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כאדמו"ר. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת תש"ב כשלקחוהו הנאצים למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון לרכבת, דבר זה העלה את חמתם של הנאצים וירו בו, באמו ובילדיו.
  • רבי יעקב שמעון. נולד בשנת תרמ"ה. נפטר בגטו לודז' בכ"ג באדר תש"א. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ללודז' ואחר בלודז' בשם האדמו"ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת תרפ"ה לכפר חסידים. בנו רבי ישראל אהרן (תרע"ו-תש"ד), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו לודז'.

כמו כן כיהן בתל אביב רבי אברהם (תרל"ז[3] - כ' באדר תש"ג) בן רבי יוסף דוד מלוצק וחתן רבי מרדכי דב מטומשפול (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את בית המדרש, לצידם של חסידי לוצק, הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.

קובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת תק"ם. היה נחשב לאדמו"ר גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר בכ"ז באלול תקצ"ז. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד מאציוב[4].

בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו בשואה. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו לישראל, היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.

בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן (תשכ"ב - תשע"ג, בנו של הרב מאיר רבו של מירון וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים) בית כנסת בשם נעשכיז באשדוד. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים וחסידים. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[5]. בשנת תשע"ד הוכתר לאדמו"ר בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיירה קטנה במחוז ווהלין
  2. ^ ראו עליו ועל בנו ר' אברהם בספר הזיכרון ליהדות לוצק, עמ' 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר 'יזכור' ספריית ניו יורק.
  3. ^ ספר לוצק עמ' 316. אלפסי-תרמ"א.
  4. ^ בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על השולחן ערוך. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב.יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב.שרה אשת רבי אברהם דב מרחמסטריבקה. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.
  5. ^ חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מזוויהל, הייתה נכדת אדמו"רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד הורדוק, חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.
  6. ^ שנה לפטירת אביו: בן 27 יוכתר כאדמו"ר מנעשכיז באתר בחדרי חרדים.