נטע מחלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי נתן נטע מחלם (-א' בשבט תקע"ב, 1812) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אברהם ברוידא. סבו רבי אהרן היה בנו של רבי ישראל, מרבני וילנה ומחבר "אבן תקומה" ו"אבן גדולה" על השולחן ערוך. משפחתו הייתה מיוחסת למשפחת איינטיגן שהייתה מצאצאי המהר"ם פדובה ורבי שאול וואהל מלך פולין.

היה תלמידו המובהק של רבי אלימלך מליז'נסק וכן נסע לרבי ברוך ממז'יבוז'. לאחר פטירת רבי אלימלך החל לנסוע לרבי מרדכי מנישכיז, אותו החשיב לרבו אף אחר שהחל להתנהג בעצמו באדמו"רות.

לפני שהחל להתנהג באדמו"רות היה מלמד תינוקות אצל מוכסן יהודי שהתגורר בכפר סמוך לעיר וולדובה. באחד הימים גילו בעלי ביתו את צדקותו וביקשו ממנו שיפסיק ללמד את ילדיהם ויגור בביתם ויעסוק בענייניו בשקט. רבי נטע נסע לרבו רבי מרדכי להתייעץ מה לעשות ורבו הורה לו להתחיל להתנהג באדמו"רות. עם הזמן יצא שמו גם לעיר וולדובה ולבקשת חסידי וולדובה עבר לגור בעירם. לאחר מספר שנים עבר לחלם לבקשת פרנסי העיר שם נבנה לו בית מדרש ודירת מגורים[1]. בזמן שהותו בחלם התפרסם שמו ברחבי פולין וחסידים רבים נסעו אליו והיה חביב על המון העם. תוך כדי כהונתו באדמו"רות נסע גם לחוזה מלובלין שם גם התחבר לרבי דוד מלעלוב, היהודי הקדוש ורבי שמחה בונים מפשיסחא. בסוף ימיו חלה במחלה קשה ממנה נפטר בראש חודש שבט תקע"ב.

רוב דברי תורתו נשרפו מלבד כתב יד אחד שנשמר אצל רבי שלמה לייב מלנטשנה. כתב יד זה הודפס בשנת תרנ"א בספר "נטע שעשועים" בהוצאת נכדו רבי נחמיה בידרמן (נכדו של חתן חתנו רבי אלעזר מנדל מלעלוב, חתן רבי מנחם מנדל קאליש מוורקא)[2].

ספרו יצא בשנית במהדורת צילום בשנת תשכ"ו, בתוספת תולדות וקווים לחייו ולדמותו, על ידי הרב יעקב זונדל קרויזר שאשתו התייחסה לרבי נטע. מהדורה חדשה ומפוארת יצאה בשנת תשס"ה בידי הרב מרדכי ישראל קרויזר, צאצא לרבי נטע.

משפחתו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי אהרן מילא את מקומו. בן נוסף היה רבי יעקב. חתניו היו רבי צבי בנו של החוזה מלובלין ורבי שלמה מקנסקלווה.

נכדיו של רבי נטע, רבי טודרוס ורבי נטע לרר בני בנו רבי יעקב, שימשו גם הם כאדמו"רים. רבי טודרוס נפטר בשנת תרמ"ז (1887).

בנו של רבי טודרוס, רבי פנחס כיהן אחרי פטירת דודו רבי נטע. היה חתנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. לפני שהתמנה לאדמו"ר היה חסידו של רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, ה"שפת אמת". היה פרוש מענייני העולם והיה מתמיד גדול. נפטר בעיירה סלץ בשנת תרס"ז (1907) ונקבר בחלם.

לאחר פטירת רבי פנחס הסתיימה השושלת, אך נכדים רבים של רבי נטע משמשים באדמו"רות בעיקר בחסידות לעלוב וחסידות בוסטון, נכדיו דרך חתנו רבי צבי שהיה חותנו של רבי אלעזר מנדל בידרמן האדמו"ר השלישי מלעלוב. נכדו של רבי אלעזר מנדל, רבי שמעון נתן נטע נקרא גם על שם רבי נטע מחלם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית המדרש קיים עד היום.
  2. ^ רבי נחמיה קיבל את כתב היד מרבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה שקיבלו מחמיו רבי יהושע מאוסטרובה בנו של רבי שלמה לייב מלנטשנה.