שיחת תבנית:קישורי סינגלים/העברת ניווט4/פלט

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


למפרט: שיחת תבנית:קישורי סינגלים/העברת ניווט4

הסבה בדף "דובי שפלר" (לערוך)[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור]




הסבה בדף "דרור שור" (לערוך)[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור]




הסבה בדף "הסכמי קמפ דייוויד" (לערוך)[עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור]



הסבה בדף "חנניה בן חזקיה" (לערוך)[עריכת קוד מקור]

נאמר כי - "אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל"}}. בירושלמי מפורט הרקע לכינוס זה, המבהיר את חומרתו: "תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני שישה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"[1]. מתיאור זה משתמע, שהיתרון המספרי של בית-שמאי בכינוס בעלייה הושג כתוצאה ממניעת כניסתם של תלמידי בית-הלל בצורה מכוונת ואלימה.

חוקרים מסבירים אירוע קשה זה, על רקע המתח ששרר בין הקנאים (שנמנו כנראה על בית-שמאי), לבין חכמי-ישראל המתונים (שנמנו על בית-הלל) בזמן המרד הגדול, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני[2]. לדעתם הכינוס בעלייה נועד לצורך גזירה של כמה תקנות לאומיות, שהמשותף להם הוא הרחקת והבדלת היהודים מן הנכרים, כחלק מן המאבק ברומאים[3]. הסבר זה מתבסס על אחת הברייתות המובאות בירושלמי שם, בשם רבי שמעון בן יוחאי המפרטת את י'ח הדברים שנגזרו, כתקנות הקשורות למאכלי-נכרי ועניינים נוספים הקשורים להרחקות מנכרים.

כתיבת מגילת תענית[עריכת קוד מקור]

הגמרא במסכת שבת[4] מייחסת אליו את עריכת מגילת תענית, חיבור המונה את הימים בלוח השנה העברי, בהם אירעו נסים לעם-ישראל, ואין להתענות בהם. אולם לפי נוסחא אחרת החיבור מיוחס לבנו ר' אלעזר בן חנניה[5]. לדעת חוקרים עריכת המגילה נבעה אף היא מטעמים קנאים, ונועדה לחזק את הרוח הלאומית בזמן המרד ברומאים, על ידי זיכרון הניצחונות והנסים שאירעו לעם-ישראל[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר ב.
  3. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב'
  5. ^ בהוספה למגילת תענית, וכך הנוסחא בסדר הדורות. ראה רבינוביץ "בינו שנות דור ודור", ירושלים תשמ"ו, עמ' לו.
  6. ^ ישראל בן שלום, בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי, יד יצחק בן צבי, 1993



נאמר כי - "אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל"}}. בירושלמי מפורט הרקע לכינוס זה, המבהיר את חומרתו: "תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני שישה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"[1]. מתיאור זה משתמע, שהיתרון המספרי של בית-שמאי בכינוס בעלייה הושג כתוצאה ממניעת כניסתם של תלמידי בית-הלל בצורה מכוונת ואלימה. חוקרים מסבירים אירוע קשה זה, על רקע המתח ששרר בין הקנאים (שנמנו כנראה על בית-שמאי), לבין חכמי-ישראל המתונים (שנמנו על בית-הלל) בזמן המרד הגדול, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני[2]. לדעתם הכינוס בעלייה נועד לצורך גזירה של כמה תקנות לאומיות, שהמשותף להם הוא הרחקת והבדלת היהודים מן הנכרים, כחלק מן המאבק ברומאים[3]. הסבר זה מתבסס על אחת הברייתות המובאות בירושלמי שם, בשם רבי שמעון בן יוחאי המפרטת את י'ח הדברים שנגזרו, כתקנות הקשורות למאכלי-נכרי ועניינים נוספים הקשורים להרחקות מנכרים.

כתיבת מגילת תענית[עריכת קוד מקור]

הגמרא במסכת שבת[4] מייחסת אליו את עריכת מגילת תענית, חיבור המונה את הימים בלוח השנה העברי, בהם אירעו נסים לעם-ישראל, ואין להתענות בהם. אולם לפי נוסחא אחרת החיבור מיוחס לבנו ר' אלעזר בן חנניה[5]. לדעת חוקרים עריכת המגילה נבעה אף היא מטעמים קנאים, ונועדה לחזק את הרוח הלאומית בזמן המרד ברומאים, על ידי זיכרון הניצחונות והנסים שאירעו לעם-ישראל[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר ב.
  3. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב'
  5. ^ בהוספה למגילת תענית, וכך הנוסחא בסדר הדורות. ראה רבינוביץ "בינו שנות דור ודור", ירושלים תשמ"ו, עמ' לו.
  6. ^ ישראל בן שלום, בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי, יד יצחק בן צבי, 1993




הסבה בדף "טינה פיי" (לערוך)[עריכת קוד מקור]

}}

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]


}}

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]




הסבה בדף "סמל ויומינג" (לערוך)[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]