פורטל:תקשורת/מאמר נבחר/אוסף

[{{fullurl:פורטל:תקשורת/{{{2}}}|action=edit}} עריכה]ערכים מומלצים

1	Ultra Wide Band היא טכנולוגית שידור מידע בתחום תדרי הרדיו (RF) המתפרשת על רוחב סרט שאותו חולקים עם משתמשים נוספים. UWB מבוססת על יצירת סדרה של פולסים קצרים ומדויקים מאוד שנמשכים פחות מ-1ns, המשודרים במרווחים לא קבועים אך ידועים מראש. אלו מסמלים רצף של סיביות מידע, היוצרים רוחב פס גדול מאוד (ככל שהפולסים קצרים יותר כך רוחב הפס גדול יותר), פולסים אלו מועברים בקצב העברת נתונים בין 110Mbps – 480Mbps. קבועי זמן אלו דורשים מהמשדר ומהמקלט להיות תואמים אחד לשני ברמת דיוק גבוהה מאוד (אחד חלקי טריליוני שניות). יישומים מסחריים ראשונים ל – UWB צפויים להיות בתחום רשתות מולטימדיה, כגון: הפצת וידאו ברשת ביתית אלחוטית, חיבור אלחוטי של אבזרים מהירים (כמו דיסקים קשיחים, מקרנים, מצלמות ונגני MP3), כבלים דגיטליים, טלוויזיות לווין, ושימוש באינטרנט עם רוחב פס ההולך וגדל.	עריכה | תבנית | שיחה
2	התעמולה הנאצית הייתה מאפיין מרכזי של המפלגה הנאצית, ושל החיים ברייך השלישי. תעמולה זו הייתה חובקת כול. היא כללה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים לזמנם – הרדיו והקולנוע, וכן שימוש בעצרות המונים, בדגלים ובסמלים, ליצירת שפה חזותית ורעיונית ייחודית לנאציזם, שמטרתה – השלטת אורח המחשבה הנציונל-סוציאליסטי על כל הכפופים למרות הרייך השלישי, בכל היבט של חייהם. התעמולה הנאצית סבבה סביב מספר מרכיבים בסיסיים. שניים מהם, העיקריים שבהם, היו טיפוחו של "מיתוס הפיהרר" לפיו היטלר הוא המושיע המיסטי שנשלח על ידי האל להושיע את גרמניה בעת צרתה, וכי הוא אדם המגלם את כל התכונות הטובות, ואינו מסוגל לשגות; וכן ההטפה האנטישמית הרצחנית נגד היהודים. שניים אלו, כשהם שלובים יחדיו, היו בין הגורמים המרכזיים שאיפשרו את ביצועה של השואה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
3	פקס מתוצרת פיליפס פקס היא טכנולוגיה להעברת העתקי מסמכים דרך רשת הטלפון. מקור המילה פקס היא המילה היוונית פקסימילה, כלומר העתק הדומה באופן מוחלט למקור. פקסים מעבירים דף אחד או יותר בדקה אחת, בשחור-לבן ברזולוציה של 200dpi. קצב ההעברה הוא 14.4Kbps או מהר יותר. חלופה מודרנית לשליחת פקסים המאפשרת צבעוניות ויתר גמישות ברזולוציית המידע היא שליחה של דואר אלקטרוני עם קובץ תמונה אחד או יותר כקובץ מצורף.	עריכה | תבנית | שיחה
4	צילום מורכב של שלוש אחיות שיצר גלטון; במרכז - שני תצלומים מורכבים צילום מורכב או פורטרט מורכב הוא שיטת צילום שפיתח בשנות השמונים של המאה ה-19 המדען האנגלי, בן התקופה הוויקטוריאנית, ואבי תורת האאוגניקה, סר פרנסיס גלטון, לשם יצירת ממוצע ויזואלי של טיפוסים אנושיים. הדימוי המורכב שהופק בדרך זו חשף, כביכול, מאפיינים פיזיים גנטיים, או "סימפטומים" חיצוניים של ביולוגיה פנימית. באמצעות הידע החדש ששאף להפיק מאותן "סטטיסטיקות תמונתיות", או "דימויים גנריים", כפי שכינה אותם, ניסה גלטון לסווג ולדרג את האוכלוסייה על פי גזעה, ולהביא להשבחת הגזעים החזקים ולריסון התרבותם של הגזעים החלשים. שיטתו היא ביטוי קיצוני לתפיסה פוזיטיביסטית של הצילום ככלי מדעי, ולתפיסת הפיזיונומיה – קריאת מאפייני אופי דרך סיווג תווי הפנים והראש – כדיסציפלינה מדעית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
5	טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב. המילה סלולרי נובעת מהמילה cell (באנגלית תא) המשמעות היא שהטלפון הסלולרי פועל באזור שבו פרוסים אנטנות סלולריות, כך שבכל מקום שהוא ימצא, המרחק בינו לבין האנטנה המקומית יהיה קילומטרים ספורים ואף מאות מטרים בלבד, כל אזור כזה הוא מעין "תא" הטכנולוגיה מאפשרת גם לעבור מתא לתא. השם הרשמי על פי החוק במדינת ישראל הוא רט"ן – רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש פרט לנוהלים ופרסומים של משרד התקשורת. בישראל נפוץ הכינוי פלאפון עבור מכשיר הטלפון הסלולרי בעקבות שם המותג של חברת פלאפון שהייתה הראשונה ששווקה מכשיר סלולרי בארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
6	הלווייתן גדול הסנפיר ידוע בשירתו שירת הלווייתן – אוסף של קולות שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול סנפיר Megaptera novaeangliae) בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצת את יעילות חוש הריח. הרעש האופף את האוקיינוסים בשל תנועת האוניות מגביר את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה | תבנית | שיחה
7	תקן IEEE 802.16 המכונה WiMAX מתמחה בנקודות גישה המספקות שירותי תקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב ופועל בתדרי המיקרוגל. תקן ה-WiMAX תוכנן לאור הצלחתו של תקן ה-Wi-Fi תוך ציפייהם שה-WiMAX יהווה תחרות ישירה ל-ADSL והאינטרנט בכבלים ונוסף יספק שירותי טלפון מבוסס אינטרנט שיתחרו בשוק הטלפונים הסלולריים, ואף שירותי טלוויזיה. לבסוף התקן נזנח ותקני דור 4 ו-LTE זכו לתפוצה רחבה. העיר הראשונה בישראל בה הופעלה טכנולוגית WiMAX היא שדרות; ניסוי דומה הופעל בערים אשקלון ותל אביב.	עריכה | תבנית | שיחה
8	שיטות שריקה שונות, מתוך Le Monde illustré, מה־14 בינואר 1893 שריקה היא השמעת צליל על ידי זרם אוויר מהיר, הזורם דרך בית תהודה בעל פתח קטן, וגורם למערבולות. בני אדם יכולים לשרוק בשיטות שונות בעזרת פיהם, והשריקה משמשת אותם הן לצרכים מוזיקליים והן, לעיתים, לתקשורת. גם בעלי חיים מסוימים משתמשים בשריקה לצורכי תקשורת. ניתן להפיק צליל של שריקה גם באמצעות כלים שונים, ביניהם ניתן למנות את המשרוקית של שופטי ספורט, ואת השריקות שמשמיעים קטרי רכבת ואוניות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
9	קלוד אלווד שאנון (30 באפריל 1916 – 24 בפברואר 2001), אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה. הראה ששיטת ההצפנה המבוססת על מפתח חד פעמי בטוחה לחלוטין. יישום זה של תורת האינפורמציה היה הצעד הראשון במחקר המתמטי של שיטות הצפנה. ספרו המפורסם ביותר עוסק בתאוריה המתמטית של תקשורת. בספרו זה ובכתביו האחרים הוא פיתח רעיונות המשמשים בסיס לצורת התפעול של מחשבים מודרניים, לרעיון של הספרה הבינארית (הסיבית או הביט), וכן לתורת ההצפנה (הקריפטוגרפיה). שאנון נולד בפטוסקי אשר במדינת מישיגן בארצות הברית. את שש-עשרה שנות חייו הראשונות עבר בגיילורד, מישיגן, שם למד בבית ספר ציבורי וסיים את תיכון גיילורד בשנת 1932. כשגדל, עבד כשליח עבור חברת וסטרן יוניון. בשנת 1932 החל ללמוד באוניברסיטת מישיגן, שם לקח קורס בו נחשף לעבודותיו של ג'ורג' בול. בשנת 1936 סיים עם שני תארים, במתמטיקה ובהנדסת חשמל, לאחר מכן החל לעבוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם עבד על מנתח דיפרנציאלי, פרי עבודתו של ואנואר בוש, מחשב אנלוגי, הלכה למעשה. כשלמד את מבנה המעגלים של המכונה, ראה שנון כי עקרונותיו של בול יכולים להוות כלי רב-עצמה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
10	האחים לומייר האחים לומייר, ז'אן לואי (5 באוקטובר 1864 – 6 ביוני 1948) ואוגוסט מארי לואי ניקולא (19 באוקטובר 1862 – 10 באפריל 1954) היו מממציאי הראינוע. האחים לומייר היו מממציאי הטכנולוגיה הבסיסית (מצלמה, סרט צילום, מקרן) המשמשת בצילום הקולנועי, וכן היו הבמאים הראשונים של סרטי ראינוע. האחים נולדו ליד העיירה בזנסון בצרפת, אך גדלו בעיר ליון. אביהם ניהל חנות לצילום, ושני האחים עבדו בחנותו. לואי היה הכימאי ואוגוסט המנהל. בשנת 1892 החלו האחרים לומייר להתעניין בראינוע. באותו הזמן הפעיל תומאס אלווה אדיסון בפריז את ה"קינטוסקופ", מעין חריץ הצצה אל תא בו הוקרנו סרטים באורך של דקות ספורות. לואי לומייר הצליח לפענח את סוד פעולת המכשיר, והחל מיד לחשוב על שיפורים למכשיר. ב-13 בפברואר 1895 רשמו האחים לומייר פטנט על מצלמה "סינמטוגרפית", ששימשה גם כמקרן, וכמכונה להדפסת עותקים נוספים מן הסרטים שצולמו. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
11	בל הצעיר מדגים את הפטנט החדש שלו - הטלפון, 1876 אלכסנדר גרהם בל (באנגלית: Alexander Graham Bell;‏ 3 במרץ 1847 – 2 באוגוסט 1922), מייסד חברת הטלפון בל, שנחשב על פי רוב לממציא הטלפון. בשנת 2002 קבע הקונגרס האמריקני כי הממציא הוא אנטוניו מאוצ'י, וכי בל מצא את מסמכיו וניצל אותם לטובתו. בל נולד באדינבורו שבסקוטלנד כדור שלישי במשפחה שעסקה בחקר הקול האנושי: סבו התמחה באמנות הדיבור בלונדון, ואביו קנה לו שם בהמצאת "הדיבור הנראה" – שיטה להוראת דיבור לחרשים באמצעות סמלים שציינו חלקים שונים של הלשון, השפתיים והגרון. מגיל צעיר הוא התבלט בדמיונו העשיר וביכולת ההמצאה שלו. עד גיל 15 הספיק בל הצעיר להמציא ספינת סנפיר המחליקה על המים; עפיפון בצורת פירמידה, המסוגל לשאת אדם; סביבון שבכה כשסובבו אותו, ומכשיר שצעק "הצילו!" כשסחררו אותו. על המצאות אלה אמר: "הממציא אינו יכול שלא להמציא, כשם שאין הוא יכול שלא לחשוב או לנשום". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
12	עלון פרשת השבוע הוא עלון שנהוג לחלק חינם בבתי כנסת בשבתות. מטרתם של העלונים להפיץ דברי תורה, בעיקר תוך דיון בפרשת השבוע, וגם התייחסות לענייני השעה. בדרך כלל מצטרפת למטרה זו מטרה נוספת, והיא ביטוי של השקפת עולם – כאשר העלון מופץ מטעם גוף אידאולוגי – או פרסום מסחרי, כאשר העלון מופץ מטעם חברת פרסום ושיווק. בעיקר בשל המטרה המשנית הזו קיימת בציבור ביקורת על תופעת העלונים ותפוצתם. לערך המלא – המלצות החודש	עריכה | תבנית | שיחה
13	אנטוניו סאנטי ג'וזפה מאוצ'י (באיטלקית: Antonio Santi Giuseppe Meucci),‏ (13 באפריל 1808- 18 באוקטובר 1896) היה ממציא איטלקי שהמציא את האבטיפוס הראשון של הטלפון המודרני. בשנת 2002 הכיר בית הנבחרים של ארצות הברית במאוצ'י כממציא הטלפון. מאוצ'י נולד בסאן פרדיאנו, פרוור של פירנצה. הוא למד כימיה והנדסה מכנית באקדמיה של פירנצה לאומנות, ועבד בתיאטראות כטכנאי במה. ב־7 באוגוסט 1834 הוא נשא לאישה את אסתר מוצ'י, מעצבת תלבושות. בעקבות השתתפות בקונספירציה שעירבה את התנועה לאיחוד איטליה בשנים 1833-1834, נאסר מאוצ'י לשלושה חודשים וסבל ממעקב והטרדה של המשטרה. בעקבות המאסר היגרו מאוצ'י ואשתו לאמריקה באוקטובר 1835, עצירתם הראשונה הייתה בקובה שם קיבל מאוצ'י עבודה בהוואנה. ב־1850, מאוצ'י היגר לארצות הברית והתיישב בסטטן איילנד שבניו יורק, שם גר לשארית חייו. בסביבות 1854 מאוצ'י המציא מכשיר שאיפשר לו לתקשר בין חדר בקומה השנייה של ביתו לבין מעבדתו במרתף, וזאת על מנת לתקשר עם אשתו הנכה שסבלה משיגרון (רֵימטיזם), לפני כן המציא מכשיר שאיפשר לתקשר באמצעות צינור בין חדר הבקרה לבמה בתיאטרון. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
14	יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926 יוסף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891 – 30 בנובמבר 1985) היה צייר ישראלי יליד אוקראינה, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה. במהלך שנות העשרים היה זריצקי מן האמנים המודרניסטים הבולטים שבתקופת מגדל דוד. יצירתו התנערה מסממנים אוריינטליים, שהיו פופולריים באותה עת. בשנת 1948 נמנה זריצקי עם מקימיה ומנהיגיה של קבוצת "אופקים חדשים". ביצירותיו יצר גרסה מקומית של האמנות המופשטת, שאותה ביקש לקדם באמצעות הקבוצה. למרות אופיה האוניברסלי והמופשט של אמנותו הבשלה, ביצירות כגון "יחיעם (הווי בקיבוץ)" (1951) או "נען, הצייר עם מודל" (1952) ניתן למצוא לצד היבטים ארס פואטיים גם ביטויי הזדהות עם המפעל הציוני. על יצירתו זכה בשנת 1959 בפרס ישראל לציור. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
15	חדר הפיקוח בבניין שירות השידור בירושלים, 1943 קול ירושלים היה אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בתחנת הרדיו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. שידורי הרדיו המנדטורי היו בשלוש השפות הרשמיות של המנדט – אנגלית, ערבית ועברית, והיה זה שירות הרדיו הראשון ששידר שידורים סדירים בעברית. "קול ירושלים" פתח את שידוריו ב-30 במרץ 1936, ושידוריו נמשכו עד להקמת המדינה. הגוף המנדטורי שניהל את השידורים נקרא "שירות השידור של פלשתינה (א"י)" – The Palestine Broadcasting Service – PBS. בשנת 1942 פוצל השידור לשתי רשתות, אחת שידרה בעברית ובאנגלית והאחרת באנגלית ובערבית. עם תהליך סיומו של שלטון המנדט הבריטי ובימי מלחמת העצמאות, "קול ירושלים" היה שמה של תחנת שידור ישראלית. תחנה זו פעלה בירושלים באופן עצמאי ובמקביל לתחנת קול ישראל שפעלה בתל אביב. עם התבססות השלטון הישראלי בירושלים עברו התשתיות ואנשי המקצוע של "קול ירושלים" בכל תחומי השידור – אולפנים, קריינים, עורכי תוכניות, אנשי מקצוע בתחום המוזיקה, מהנדסים וטכנאים, ל"קול ישראל". התחנה הישראלית החדשה אף אימצה את תדר השידור של קול ירושלים (תדר 574 קילוהרץ של הרשת השנייה – PBS 2). התשתיות של התחנה ברמאללה עברו לידי הירדנים, והם המשיכו למעשה את השידורים של הרשת ששידרה באנגלית ובערבית, מהאולפן ומהמשדרים המנדטוריים ברמאללה. שמה של התחנה הוסב ל"תחנת השידור של ירושלים הערבית" תחנה זו המשיכה לשדר בתדר 677 קילוהרץ באורך גל 443 מטר, שהיה התדר של הרשת המנדטורית הראשונה (PBS 1). בישראל כונתה תחנה זו בשם רדיו רמאללה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	כתב יד עתיק של התלמוד הבבלי, הכתוב חלקו עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה. ניב זה שייך, יחד עם הסורית והמנדעית, לענף המזרחי של הארמית המאוחרת. החלקים הארמיים שבתלמוד הבבלי כתובים בניב זה, ובשל כך גדולה ביותר השפעתו על העברית.	עריכה | תבנית | שיחה
17	ראינוע הנו שמו העברי של הסרט האילם, טכנולוגיה שקדמה לקולנוע והציגה יצירות מצולמות של קטעי תנועה ללא צליל מוקלט מראש המוצג באופן מתואם לעלילה. עד לסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 היו כל הסרטים אילמים. על אף שנעשו ניסיונות רבים להתאים צליל לתנועה, ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה זאת רק עם סיום שנות ה-20. גם לאחר מכן המשיכו יוצרים כצ'ארלי צ'פלין ביצירת סרטים אילמים למשך תקופה קצרה, אם כי סרטים אלו לוו בפסקול מוזיקלי, כדוגמת הסרט אורות הכרך.	עריכה | תבנית | שיחה
18	סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם. לרוב, לאחר פרסום הסדרה יוצא הסיפור לאור בדפוס כספר בפני עצמו. בדרך כלל נכתב כל הסיפור על ידי סופר יחיד, אולם בסדרות המתפרסמות באינטרנט נוצרה סוגה שבה קהל הקוראים משתתף בכתיבת הפרקים הבאים של הסיפור. טכניקת הסיפור בהמשכים משמשת גם ככלי חינוכי, בבתי הספר ובגני הילדים, שבהם מוקראים סיפורים מעת לעת, כחלק בלתי נפרד משיעורי העשרה וספרות.	עריכה | תבנית | שיחה
19	גוליילמו מרקוני (באיטלקית: Guglielmo Marconi; ‏25 באפריל 1874 – 20 ביולי 1937), מהנדס חשמל איטלקי זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1909, על תרומתו להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית – פיתוח שיטה לשידור מידע באמצעות גלי רדיו. מרקוני למד בבתי-ספר טכניים ולכן הגיע לחקירה של גלי הרדיו מתוך עניין בתופעת האלקטרומגנטיות. הוא הצליח לבנות מערכות לקליטה ולשידור גלי רדיו ולהגדיל את טווח הקליטה בהדרגה. מרקוני הקים חברה שנקראה "מרקוני לטלגרף אלחוטי" שהמשיכה לשכלל את השידור באמצעות הרדיו, כשצעד חשוב בהתפתחות הטכנולוגיה היה הצלחתן של אוניות מלחמה בריטיות לשדר למרחק של 130 ק"מ. פעילותו בתחום הרדיו גרמה לו להיחשב בעיני רבים כממציאו, ואולם מרקוני ערך את שידור הרדיו הראשון שלו ב-1896, בזמן שהממציא האמיתי, ניקולה טסלה, עשה זאת כבר בשנת 1893. בשנת 1904 החליט משרד הפטנטים האמריקני להעביר את הפטנט על הרדיו מטסלה למרקוני, ובעקבות כך זכה מרקוני בפרס נובל על ההמצאה. ואולם, העדויות ההיסטוריות ברורות, ובית המשפט העליון של ארצות הברית החזיר את הזכויות לטסלה בשנת 1943. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
20	מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטו ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם.	עריכה | תבנית | שיחה
21	מברק צימרמן המוצפן מברק צימרמן הוא מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף. במברק הוסמך ברנשטורף להציע למקסיקו ברית עם גרמניה כנגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והבנה מצד גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את דרום-מערב ארצות הברית (המדינות טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה), שטחים שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי הביאו להצטרפות ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
22	"העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993. השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העיתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה". בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
23	כתב החידה מתוך ספרו של ז'ול ורן "מסע אל בטן האדמה" קריפטוגרפיה היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק באלגוריתמים של אבטחת מידע על רבדיה השונים, ובביסוס המתמטי שלהם. תחום הקריפטוגרפיה מאגד תחתיו נושאים רבים ובהם: הצפנה של מידע חסוי ממי שלא הוסמך לראותו; אימות זהות (כמו באמצעות סיסמה) ובקרת הרשאות גישה; פרוטוקולים להוכחת ידיעה, כמו פרוטוקול אתגר מענה והוכחה באפס ידע; מנגנוני חתימה דיגיטלית לאימות זהות המקור ומניעת התכחשות, והבטחת שלמות המידע. קריפטוגרפיה מודרנית נמצאת בשימוש ביישומים מעשיים רבים, החל מאבטחת רשתות תקשורת (גם אלחוטיות כמו רשת סלולרית), דרך דואר אלקטרוני, מסחר אלקטרוני, כרטיסי אשראי ואבטחת מסופי משיכת מזומנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
24	אסי דיין כראובן דגן. למטה: צוות שחקני העונה הראשונה של "בטיפול". בְטיפול היא סדרת דרמה ישראלית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, ששודרה לראשונה בערוץ הוט 3 ב-28 באוגוסט 2005. הסדרה, שנוצרה בידי חגי לוי, עוקבת אחר הטיפולים הפסיכולוגיים השבועיים שעורך למטופליו פסיכולוג קליני בשם ראובן דגן, שמגולם על ידי אסי דיין. במקביל מציגה העלילה אירועים מחייו הפרטיים של דגן. הסדרה שודרה חמישה ימים בשבוע (א'-ה') בערוץ הוט 3, כאשר שידור עונתה הראשונה החל כאמור ב-2005 ושידור עונתה השנייה ב-2008. בעקבות הצלחה ביקורתית גדולה לה זכתה "בטיפול" נוצרה על ידי רשת HBO גרסה אמריקאית לסדרה, שעלתה לשידור כשנתיים לאחר הסדרה המקורית. הסדרה זכתה לתיאור "מופת טלוויזיוני", ואנשי מקצוע הצהירו עליה כבעלת השפעה על תחום הפסיכולוגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
25	סווהילי או קיסווהילי‏‏ היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית. הדקדוק והמורפולוגיה של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך אוצר המילים שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת). סווהילי היא השפה הרשמית בטנזניה, ושפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה. היא מדוברת גם במדינות נוספות במזרח אפריקה, ובהן מוזמביק, מלאווי, זמביה, רואנדה, בורונדי וסומליה. סווהילי מדוברת בפי 787,630 איש כשפת אם‏‏ (2006) וכשפה שנייה בפי כ-30 מיליון דוברים, המשתמשים בה כלינגואה פרנקה בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה‏, וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר. על אף שסווהילי פשוטה יחסית לשפות בנטו אחרות, והמורפולוגיה שלה עקבית במידה רבה וממעטת ביוצאי דופן, הדקדוק שלה בכל זאת מורכב מאוד. השפה צירופית, דבר הבא לידי ביטוי בייחוד בנטיית הפועל שלה, שאל השורש שלו מצטרפות מוספיות רבות המייצגות את הגופים, הזמנים, המודוס והאספקט הדקדוקיים, את השלילה, המושא, הזיקה ועוד. מערכת השם מסובכת ונשלטת על ידי חלוקה לקבוצות, שמשפיעה לא רק על על שם העצם אלא גם על יתר חלקי המשפט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
26	הודעת דיוג שנשלחה בשם Trusted bank דיוג (ידוע גם כפישינג) הוא שיטת האקינג המאפשרת לגנוב פרטים אישיים באמצעות רשת האינטרנט. הגנבה מתבצעת באמצעות התחזות לגורם מוכר ושליחת הודעות מזויפות בשמו המפנות לאתר אינטרנט השייך לתוקף. אתרי האינטרנט אליהם מופנה הקורבן הם לרוב בעלי כתובת אינטרנט דומה לכתובת האינטרנט של החברה אליה מתחזה התוקף ומעוצבים באופן דומה ככל האפשר לאתר האינטרנט המקורי. לאחר הכניסה לאתר מתבקש הקורבן להזין פרטים אישיים או פיננסיים כלשהם אותם מבקש התוקף לגנוב. הנזק הנגרם כתוצאה מדיוג נע בין מניעת גישה לחשבון הדואר האלקטרוני ועד לנזקים כלכליים משמעותיים. מומחים מעריכים שהנזק שנגרם לקורבנות דיוג בארצות הברית בשנת 2007 עומד על כ-3 מיליארד דולר. התקפות הדיוג הראשונות בוצעו כלפי משתמשי AOL: המתחזה היה שולח הודעה בשם אחד ממנהלי המערכת בחברה ומבקש את פרטי ההתחברות של הקורבן. הצלחת הטכניקה גרמה למנהלי החברה להוסיף לשירות ההודעות שלה את המשפט: "אף נציג של AOL לא יבקש ממך את סיסמתך או את פרטי כרטיס האשראי שלך", שהפך לביטוי אינטרנט נפוץ. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
27	לשון חז"ל (נקראת גם לשון חכמים או לשון המשנה) היא השפה העברית כפי שהייתה מדוברת ונכתבת בפי היהודים בין המאה הראשונה והמאה החמישית לספירה. לשון חז"ל היא השפה שבה נכתבו המשנה, המדרשים וחלק מן התלמוד הבבלי והירושלמי. ההבדל שבין השפה שבה כתוב התנ"ך לבין השפה שבה כתובה המשנה ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח ע"ב). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
28	נערה עיראקית הלובשת כיסוי ראש מן הסוג שעורר את הסערה בצרפת. המדובר בסוג של "חימאר", כיסוי המכסה את השיער, האוזניים והלחיים, אך אינו מסתיר את הפנים. האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 2004-228 של הרפובליקה הצרפתית, שנודע בשיח הציבורי בכינוי הלא מדויק "חוק הרעלה". על החוק חתם הנשיא ז'אק שיראק ב-15 במרץ 2004, והוא נכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2004. החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, שפרץ בשנת 1989 כאשר נערות מוסלמיות התעקשו על לבישת כיסוי הראש המסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמים המאמינים. "משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים, עימת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית: רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית, המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית – ערכים שהגיעו לביטוים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
29	מסיבת תה מטורפת, איור לקטע מהספר שיצר ג'ון טניאל הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הוא אחד מספרי הילדים הידועים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. הוא פורסם על ידי צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, שנודע בשם העט לואיס קרול, בשנת 1865. עלילתו מתרכזת בילדה אליס, המבוססת על ידידתו של קרול אליס לידל, וביקורה בארץ מוזרה ובמקרים רבים חסרת הגיון נראה לעין המכונה "ארץ הפלאות". אף על פי שהוא נכתב במקור כספר ילדים, מבוגרים רבים מצאו עניין באיגיון, בהומור מתוחכם, בביקורת סמויה על החברה של ימיו, ברעיונות פילוסופיים ובעוד אלמנטים רבים, שילדים לא בהכרח שמים לב אליהם וחוקרים מתווכחים עד כמה קרול כיוון אליהם במקור. הוא תורגם ל-125 שפות, ולעברית חמש פעמים, בידי אריה ליב סמיאטיצקי, אהרן אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק. השפעתו התרבותית של הספר רבה, והוא זכה למספר עיבודים, כמו הסרט המצויר המפורסם של וולט דיסני משנת 1951, וכן לרמזים ביצירות אחרות, כמו המטריקס ומלחמת הכוכבים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
30	תרגומי התנ"ך: התנ"ך זכה לתרגום למאות שפות, ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות. בשפות אחדות היה תרגום התנ"ך היצירה הכתובה הראשונה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא אלפבית לשם כך. חלק מן השפות הן: ארמית, יוונית, לטינית, קופטית, גֶעז, סורית עתיקה, ערבית, אנגלית ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
31	חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז. בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה | תבנית | שיחה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל